כ"ט בנובמבר – תאריך לועזי בלבוש עברי

[יאקים2]

תאריכים - שעטנ"ז

את התאריך עפ"י הלוח העברי מציינים כך:ה"א באייר, כ' בתמוז, ט' באב וכד'.
ןאילו עפ"י הלוח הלועזי (הגרגוריאני) מציינים זאת כך: 2.11 , 5.11 , 29.11 , 14.5
כל אלה תאריכים המציינים אירועים חשובים בהיסטוריה שלנו (עפ"י הסדר):
הצהרת בלפור, רצח רבין, הצהרת החלוקה בעצרת האו"ם,, יום העצמאות.
מדוע אפוא ישנו שימוש מעורב (ב' בנובמבר, כ"ט בנובמבר) 0 לדעתי, יש דוגמות נוספות כאלה).
בעיניי שימוש מעורב (כלאיים) מעין זה צורמני ואינו קין.

 

[חוכך בדעתו 2]

לעניין שאלת יאקים על כ"ט בנובמבר,

התפרסם בימים אלה מאמרון באתר האקדמיה.
הריהו לפניכם.

 

[herouth]

בתקופת קום המדינה נהוג היה בשפה הגבוהה

...לבטא את היום בחודש באותו אופן בספירה העברית ובספירה הלועזית. והאמת היא שאישית אינני מוצאת פגם בכך. את המספר 19 ניתן לבטא "תשע-עשרה" או "תשעה עשר" (בהתאם לשימוש), או לכתוב בכתיבה העברית י"ט ולהגיד בכל זאת "תשעה עשר", או לכתוב בכתיבה העברית ולהגיד בקול את שמות האותיות "יוד-טית".

 

[trilliane]

כנראה פורסם לכבוד כ"ט בנובמבר

מכיוון שהשרשור המקורי בסה"כ בעמוד הקודם, אני מקשרת אותם יחד.

 

[יאקים2]

חוכך, אני מודה לך על שהבאת הוכחה די

ניצלחת (זכות היוצרים לתחדיש הזה לטרילי) לטענתי בדבר המוזרוּת של השחמוש בלשון כלאיים;
טענה זו זכתה לקיתונות של ביקורת והרמות גבה אצל חלק מן המגיבים בפורום.
ממש גרמת לי קורת-רוח רבה.
צרור תודות לך

, שבת שלום וחג שמח.

 

[trilliane]

זכות היוצרים למי ששם את ה-ל' ליד ה-ח' במקלדת

התכוונתי לכתוב "ניצחת" ותו לא, אני לא רואה בזה תחדיש והוא ממש לא מוצלח בעיניי...

אתה מוזמן להשתמש במילה(?) כרצונך, רק בבקשה אל תיתן לי קרדיט, תודה.

 

[יאקים2]

הלו, הרגיעי! לא אצטט אתהתקלדת שלך.

 

[trilliane]

אני רגועה, תודה.

 

[יאקים2]

כעת גם אני רגוע. השבל לאל, בורא עולם.

 

[HataVeani]

 

[יאקים2]

מה עניין "שפה גבוה" לשימוש מעורב בציון

תאריכים? ט' באב, י"א באדר - זו שפה נמוכה בעינייך.
ומה רע בציון היום בנובמבר כמו שמקובל בכל העולם וגם אצלנו? פשוט, לכתוב וגם לומר 29 (או עשרים ותשעה) בנובמבר.
ואפשר ב"שפה נמוכה" עוד יותר 29.11 .

 

[herouth]

שפה גבוהה - ציון היום בחודש באותיות עבריות.

איך החלטת על פי מה שאמרתי שט' באב זו שפה נמוכה? אגב, בדרך כלל בדיבור אומרים "תשעה באב" ולא "ט'" גם אם כתוב ט'. למה? כי זו אחת הדרכים המקובלות לומר את שם המספר גם אם הוא כתוב באותיות.

בתקופה ההיא היו נהוגות דרכי דיבור שהיום כבר יצאו מדיבור. למשל, זכורני שקראתי מאמר או סיפור של ז'בוטינסקי, ובו הוא כתב את שם המלכה אליזבת בצורה "אלישבעת", בניסיון להחזיר את השם למקורותיו העבריים. השימוש בצורות עבריות היה יותר אידיאולוגי ולכן גם כשציינו תאריך לועזי, השתמשו במספרים עבריים, שהרי מספרים יש בעברית.

לא הבנתני מדוע כ"ט בנובמבר הוא שעטנז בעיניך. מציינים את המספר בעברית כמקובל, ואת שם החודש, כמקובל באותו לוח שנה. זה זהה מבחינתי לציון "י"א באדר". אם היו רוצים לציין תאריך בלוח שנה ששמות החודשים בו הם "מוריס","פלורה","קיאנו", היו כותבים "ט"ו בקיאנו". מה רע בזה? היום משתמשים בשם המספר ע"י ציון הספרות, אז השתמשו בשם המספר בציון אותיות.

 

[יאקים2]

את כותבת "זכור(ת)ני שקראתי מאמר...

הרי עובדה שעניין השמות, כולל שד' אלישע (האליזה) נשמע ארכאי עד היום, ולא יותר גבוה,
ואין שום גבהות לשון בכ"ט בנובמבר בהשוואה לאפשרריות האחרות.
אבל אם בכ"ז יש לך אסמכתה לכך, אשמח לקרוא ולהחכים.

 

[יאקים2]

בושתי ונכלמתי - כמובן, גבוהה!

 

[איתי שלר]

דומני

שדרך זו של שימוש באותיות בתאריך לועזי נפוצה בספרות ההשכלה, וכן קיימת בספרות ההלכתית מאותה תקופה.

 

[יאקים2]

והאם זה מעיד בהכרח על "גובה"?

 

[איתי שלר]

לא.

לא באתי לטעון שזו צורה גבוהה (אך בוודאי אין זה משלב נמוך).
זו הדרך הישנה לשימוש בתאריכים - בלשון המקרא ובלשון התנאים השימוש הוא בשם המספר, בתקופת הביניים ציון הימים הוא באותיות (לפחות באופן חלקי), ובעברית העכשווית רגילים לבדל בין התאריך עברי ללועזי באופן ציון ימי החודש. זהו בידול חדש, שלו חריגות מסוימות, שריד לדרך הישנה.

 

[יאקים2]

לא כל כך הבנתי/ השתכנעתי.

האם תוכל להצביע על דוגמות נוספות לחריגוּת הזאת?

 

[איתי שלר]

לא.

איני מכיר דוגמאות נוספות המציגות את השיטה הישנה ושרדו עד ימינו.

 

[יאקים2]

אם בר-אוריין כמוך אינו מכיר, קרוב לוודאי

שאלו שני החריגים היחידים.
או שמא יצליח מאן דהו כאן להעלות דוגמות נוספות?