מקור המילה "זכר" במשמעות גבר

[איתי שלר]

ראשית

יש עיצור אחד בלבד המשותף לזכר ולזקף, קשה לבנות על כך השערה אטימולוגית.
שנית, צ'יקמינגו לא העלה אף רעיון מבזה, ונראה לי שלא הבנת את כוונתו.

 

[dori78]

מקור המילה "זכר" במשמעות גבר

שלום לחברי הפורום הנכבדים,
ניסיתי לחפש בהודעות קודמות ולא מצאתי התייחסות.
אם לא חיפשתי כמו שצריך - אנא הפנו אותי לשרשור הרלוונטי.

רציתי לדעת מה מקור המילה "זכר" - שמעתי לאחרונה שני פירושים ואני לא יודעת מה הנכון:
1. זכר משורש ז.ק.ר, לציון האיבר המזדקר (נשמע לי מוזר, אבל מה אני מבינה).
2. זכר משורש ז.כ.ר, לציון העובדה שהבנים הזכרים משמרים את זכר המשפחה (שם המשפחה ומסורותיה).

אשמח לכל הסבר.

תודה

 

[פנתרית סגולה]

כ' מתחלף עם ק' (שניהם מקבוצת גיכק)

והגה שפתי (פ) או לעתים שִׁני מתחלף לעתים עם הגה אחורי.( ר' הוא מקבוצת האחרע הגרונית, לא רק מלמנ"ר.)

 

[איתי שלר]

כ"ף

מתחלף בקו"ף לעתים רחוקות (כובע-קובע), ורי"ש הייתה ככל הנראה מבוטאת בקדמת הפה (בדומה לאות ر הערבית, ובדומה להגייתם של יהודי המזרח, ושל רבים מיהודי ארופה).
מעתק פ-ר (ולא משנה כיצד ביצעו את הרי"ש) נראה רחוק ביותר.

 

[פנתרית סגולה]

צריכה לפשפש במחברת המחקר שלי להוכיח

שכ' וק' מתחלפות די תכופות. כרגע לא אעשה זאת. העקרון הוא שהגאים מאותה קבוצת חיתוך, בעיקר הגאים מהיותר דומים, מתחלפים.

בקשר לר', כבר הערתי שהוא לא רק חלק מלמנ"ר הצוללים אלא גם מהאחרע הגרוניים. והתחלפות מקדמת הפה לאחורי הפה די קורית.

 

[איתי שלר]

נסי בבקשה

להציג ולו דוגמא אחת מובהקת של מילה שהפ"א התחלף בה ברי"ש.

 

[פנתרית סגולה]

מן השרוול: שוּף (ערבית)

שוּר (עברית).

או (שוב שליפה מיידית): גרף = גרר.

או (שליפה כנ"ל) חב (כמו: בחוּבּוֹ) , חוֹר.

או: חרב (במובן יובש) - חרר (ושכן חרֵרים במדבר).

ברור לך אני מקווה שב' ופ' מתחלפות לא פעם.

 

[איתי שלר]

כלל לא ברור

לי שיש באמת קשר בין כל הדוגמאות שציינת. צריך לחשוב על זה ולבדוק מה ההשערות האטימולוגיות המוכרות לגבי מקורן של המילים האלה.
אעיר עוד, שאף אם יתברר שיש קשר עדיין, אני זקוק ליותר תימוכין כדי לקבוע שיש קשר בין זקף לזכר (כל אחד ורמת התימוכין שהוא מצפה לה).
לגבי הדיון בנושא זכר-זכרות: את יכולה לראות שבלשון חכמים מדברים גם על עוף זכר ועל עוף נקבה. ולעופות, כידוע, גם לזכרים יש נקב בדיוק כמו לנקבות. מכאן את יכולה להסיק שהמילים זכר ונקבה קיבלו חיים משל עצמם והמקור האטימולוגי (אם הוא כפי השערתך) לא הכריז על עצמו בקולי קולות.

 

[פנתרית סגולה]

יש התפתחות של מושגים.

זה לא אומר שהמושג הראשוני לא היה "מזדקר", ואח"כ בלשון חכמים חל ריבוד של משמעויות משניות.
בכל מקרה, הלשון אינה מערכת מתמטית. היא גמישה הרבה יותר ושוכנות בה סתירות ושונויות זו לצד זו. העובדה שחכמינו מדברים על "זכרותו של קומקום" ועל הזכרות כאיבר חד ומשונן, וכן המילה "דגר" (אחות זקר) במשמעות של הזדקף (והתכונן לקפוץ) מראה שהם (חלק מהם?) הכירו את המשמעות היסודית את המילה.

 

[איתי שלר]

אולי

איני שולל את דברייך, אני רק רואה בהם השערה שאין לה מספיק ביסוס עדיין.

 

[trilliane]

הנושא עלה לא פעם בעבר, מקשרת להודעה נבחרת:

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1072&MessageId=51519396

 

[dori78]

בסוף מצאתי, אבל לא בעזרת מנוע החיפוש פה, אלא פשוט דרך דוד-גוגל...

 

[איתי שלר]

שלום דורי,

אין כל קשר למזדקר. המילה מזדקר במשמעות מתבלט נוצרה בעברית החדשה (בלשון חז"ל משמעותה שונה), ואילו המילה זכר קיימת משחר ההיסטוריה.
לפי דעתי גם אין קשר למילה לזכור. ההשערות המוצגות בשרשור שטריליאן צירפה אינן משכנעות. כנראה מקור המילה יישאר כתעלומה.

 

[פנתרית סגולה]

לחכם בעיניו: מילון השפה העברית/יהודה גור.

זַכרוּת: האיבר לזכר. (בזכרותו של איש. סנהדרין פב ע"ב.)
קצה מחודד ובולט שמשקע מקביל לו: (שקדחו בזכרותו. רה"ש כז ע"ב).

ואין ספק בלבי ששורש ז.ק.ר הוא אחי השורש ז.ק.ף, הנמצא במקרא.

 

[איתי שלר]

כאן זה הפוך

המילה זַכרוּת המופיעה בלשון חכמים נגזרה מהמילה זָכָר ולא ההפך. יעידו על כך איחורה במקורות וצורן -וּת שנוטה להיצטרף למילה קיימת.
אשר לזק"ר לי מוכרת ההשערה שהוא נגזר בשיכול עיצורים מהשורש זרק הנמצא גם הוא במקרא.

 

[פנתרית סגולה]

ולמה המילה מתייחדת לצורת איבר המין?

אם "זכר" בא מ"זֵכֶר", לא היו מחילים את המילה על האיבר המזדקר הזה. מה עוד שהם החילו את המילה על כל צורה מזדקרת.....
נראה בבירור שהם הבינו יפה את מקורה של המילה "זָכָר", ההד הקדום נשמר אצלם יפה. ובהמשך ניסו מאד לטשטש, וקבעו כפי שכתבתי ש"זכר" הוא "זכור בשם", ו"נקבה" היא "נקובה בשם".

אגב, קראתי גם אני עכשיו את ההשערה שזקר וזרק אחים, ושוב: מהו "זרק" אם לא "לשלוח בקו ישר".

 

[איתי שלר]

תשובה:

ברור למה.
משום שאיבר המין הוא המאפיין החיצוני המובהק ביותר של זכר ונקבה.
על ההד הקדום איני יודע.
על כל פנים איני שולל את ההשערה שיש קשר לאברי הרבייה הזכריים, פשוט איני יודע מהו, והקישור לזיכרון נשמע באזניי עקיף ורחוק מדיי.

ואני מבקש ממך להתייחס כיאות לעמיתייך לפורום ובמיוחד לאדם נחמד (ולא אידיוט כלל) כמו צ'יקו.

 

[trilliane]

אני מעתיקה לכאן הודעה של פנתרית סגולה

שכללה תוכן שהמשכתם להידיין בו בהמשך כולל תוכן אישי שאין מקומו על גבי התוכן ולכן נאלצתי למחוק אותה. כידוע לוותיקי הפורום, אני לא נוהגת לעשות זאת באופן הזה אולם בהמשך הדיון היו הודעות ענייניות שלא רציתי שיאבדו ולכן אשרשר אותן מיד בהמשך.
---------------------------------------------------
פנתרית סגולה כתבה:

ושוב: לא היה נקראת "זכרות" כך, לולא ידעו על הקשר בין "זכר" לאיבר המזדקר.
לו לא היה שום קשר לז.ק.ר / ז.ק.ף לא היו מכנים את האיבר המזדקר בשם זה, אלא מוצאים לו שם מיוחד, אחר.

 

[פנתרית סגולה]

איתי: מה עם המילה הבבלית "זיקוּרַת"?

כידוע, שמו של המגדל המחודד המזדקר שהם בנו. (מקדש לאלים? לא זוכרת.)

 

[איתי שלר]

אולי