"אדם אובד בהמון" או "אדם נאבד בהמון"?

[יאקים]

אני חש מוחמא. בהחלט נעים לשמוע.

שבת שלום לך.

 

[איילית אלמונית]

שבת רגוע ונעים (-:

 

[trilliane]

אין כאן קשר לרצון; המשמעות שונה

אובד – ללכת לאיבוד, לא למצוא את עצמך בין ההמון, להרגיש אבוד, מבולבל, לא שייך, לא יודע לאן ללכת;
נטמע – מתערבב, משתלב, נהיה כמו ההמון, אולי אפילו נבלע.

בשני המקרים התחושה של הצופה מבחוץ היא שהוא לא מצליח לעקוב אחרי הפרט, לא מצליח למצוא אותו בהמון; אבל במקרה השני זה מכיוון שהוא פשוט הופך להיות חלק מההמון, משתלב בו (לאו דווקא במובן החברתי האופטימי; גם במובן הוויזואלי הבסיסי ביותר).

אני לא יודעת איזה צילום את מנסה לתאר; אם תכתבי כאן פסקה שלמה או תתני קישור לתמונה יהיה לי קל יותר לשפוט את הדברים בהקשרם.

 

[איילית אלמונית]

כל כך תודה על הנכונות וההזמנה! (-:

זוהי התמונה:
http://www.loc.gov/pictures/item/91482188/

בתמונה עצמה לא נראים המון אנשים, אך ההקשר הוא מהגרי אליס איילנד (ellis island), שהיה שער ההגירה המרכזי לארה"ב בין סוף המאה ה-19 לשנות ה-50 של השנה שעברה.
אני כותבת עבודה שבה אני מתארת קובץ תמונות באותו הקשר, של מהגרי אליס איילנד מאותן שנים, ומנסה לתאר את האתוס הלאומי האמריקאי של אותן שנים ("החלום האמריקאי", שלאחר מכן הפך ל-החלום ושברו..) באמצעות אותם צילומים.
אז ההקשר לדימוי "אדם אובד בהמון" למעשה מבטא איזשהו ניסיון לתאר את התחושות שלי כצופה המזדהה עם אותם מהגרים שהולכים על הגשר, -ובייחוד להזדהות עם אותו מהגר בודד, אחד מיני רבים-, ורגשותיו כשהוא הולך לעבר עתיד לא ידוע, לא מובטח, מחיים קשים של עוני ורדיפות פוליטיות לעבר חיים חדשים, במדינה שסיפרו לו עליה שרחובותיה מרוצפים זהב.

 

[איילית אלמונית]

הדימוי הנ"ל הוא כמובן רק חלק קטן

ממה שאני מנסה לבטא.

 

[נהורית1]

סליחה על התגובה שלי

לפי התאור שלך, אדם שבורח מארץ עוינת למקום ששמע שרחובותיה מרוצפים בזהב,
צריך להיות מאושר עד הגג ולא אובד בתוך ההמון. אגב ראיתי סרט על משפחה יהודית
מברוקלין נדמה לי 'ימי הרדיו' או משהו כזה, שמתואר מנקודת מבטו של הנכד. הוא
מספר על סבו שברח מפולין והגיע לניו יורק בשמחה ובששון, וכל זאת למה? כי איך
שהגיע לחוף קבלו אותו בשלל זיקוקים. הוא רק לא ידע שהזיקוקים היו לקראת חג
העצמאות האמריקאי שחל באותו יום...

 

[איילית אלמונית]

מודה לך, ותגובתך כמובן מתקבלת ברצון,

תודה על הסיפור החביב (-:

כבכל סיפור הגירה, ושינוי משמעותי בחיים, תמיד יש את הפחד האנהרנטי מחוסר הידיעה, חוסר הוודאות. כמובן שאותם מהגרים שמחו, אבל מטבע הדברים הפחד תמיד קיים, ולכן הרגשות במעבר כזה תמיד מעורבים. חוץ מזה שהם כנראה ידעו (כנראה, לא נתקלתי בעדויות בנושא זה) שהמעבר באליס איילנד הוא לא אוטמאטי, אלא שההגעה לארה"ב תלויה בבדיקות מנטליות ופיזיות. המהגרים בתמונה, דרך אגב, רק ירדו מהספינה, עדיין לא עברו בסוללת המבדקים.

המובן של תחושה קיומית, גם אם זמנית, של אדם שמרגיש שהוא "אובד בהמון", בהקשר שאני מדברת עליו, מתייחס לאדם שמרגיש שהוא מאבד את האנדיווידואליות שלו, אולי בסוללת המבדקים, המשמעות הקריטית של השאלה אם תאושר לו הכניסה לארה"ב או לא, בעיני הבודקים הוא רק אחד מהמון מהגרים, ואילו עבור זו שאלה של כמעט חיים ומוות, ואכן היו מביניהם שסורבו והתאבדו באליס איילנד.

 

[trilliane]

אני לא מרגישה ש"אובד בהמון" הוא התיאור המתאים

אבל רגשות הם כמובן עניין סובייקטיבי; זו העבודה שלך, כתבי לפי הבנתך ורגשותייך.

 

[איילית אלמונית]

אשמח לשמוע דעתך, אם כך,

אבל אני מבינה שזה כבר חורג ממטרת הפורום..

 

[trilliane]

פשוט אחד מני רבים שהולך לעמל יומו...

אני לא רואה בזה שום דבר דרמטי או רגשי מעבר לכך.

 

[איילית אלמונית]

תודה לך.

בעניין אליס איילנד, זה היה מקום רווי דרמה ורגשות חזקים של פחד ותקווה, אבל זה כבר לא משנה עכשיו. תודה לך (-:

 

[אדם לב ארי]

אדם הולך לאיבוד דרך מרפסת

שלמה ארצי, בערך

 

[נהורית1]

אם כבר...

גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת, מישהו יואיל
להסביר לי את המשפט המשונה הזה?
ומה זה קשור לשאר השיר?

http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=975&wrkid=802

תודה רבה

 

[אדם לב ארי]

לא מאמין שאפשר להסביר...

אפשר לנסות:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=1072&messageid=164084960

 

[איילית אלמונית]

כיף של שרשור, תודה לכולכם (-:

 

[יאקים]

נהורית, ערב טוב

טוב מאוחר מאשר לעולם לא...כך אומרים, לא?
נדמה לי שזה אינו השיר היחיד בין שיריו של שלמה ארצי, ואני מתכוון לטקסטים שהוא כתב,
שקשה (או שמא בלתי אפשרי) למצוא פירוש למילים ולמשפטים בו.
הוא ידוע כמחבר טקסטים הזויים חסרי היגיון פנימי, מעין בליל מילים ללא פשר.
אשר על כן, אם ישנם כאלה שאינם מבינים את הטקסט, הם יכולים לפרשן אותו לעצם כרצונם
או בהתאם למצב רוחם באותו רגע, וזה בסדר גמור.
שבת שלום לך.