"אדם אובד בהמון" או "אדם נאבד בהמון"?

[איילית אלמונית]

"אדם אובד בהמון" או "אדם נאבד בהמון"?

מהו הביטוי הנכון?
לציון תחושה של אדם שנמצא בין המון אנשים, תחושה סובייקטיבית שלו שזהותו מאבדת ייחודיותה.

לתחושתי "אדם אובד בהמון" אבל אשמח לחיזוק, וכן אם קיים ביטוי חלופי מתאים יותר, אשמח להצעות.
תודה רבה!

 

[trilliane]

איני מכירה ביטוי כזה; הניסוח חופשי לבחירתך

אפשר כך או כך; גם אני מעדיפה "אובד". אם את מחפשת פועל אחר, במשלב גבוה יותר, אולי "נטמע" יתאים לך יותר (אבל שימי לב שהמשמעות מעט שונה).

 

[יאקים]

נאבד - לא!

אם כבר אובד או שמא הולך לאיבוד?

 

[איילית אלמונית]

תודה לשניכם,

להבנתי "נטמע" יש בו משמעות של רצון להטמע, גם כך לדעתך, טריליאן?
כי אני מנסה לתאר צילום שבו אנשים רבים הולכים לעבר כיוון אחד, ואילו אני רוצה לתת דגש שלתחושה, שימת לב, לכל אדם והייחודיות שלו.

ו..אדם הולך לאיבוד.. דרך מרפסת, כי באמת אין דרך אחרת ללכת דרכה.

אז "אדם אובד בהמון", נשאר עם זה. תודה לשניכם!

 

[איילית אלמונית]

ובאמת שנים אני מתבחבשת עם זה,

למה התכוון כששר "גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת".

 

[אדם לב ארי]

הרעיון הוא, לדעתי,

שהגבר שוכב על כיסא נוח / מיטת שיזוף, מעשן חומר טוב ומטייל לעולמות אחרים...

 

[איילית אלמונית]

אסוציאציה חביבה (-:

בעולמנו המבולבל, ולהתעורר עם החדשות של הבוקר, זו דווקא נשמעת אופציה לא רעה בכלל, לברוח לעולם מדומיין.. (-:

אבל השיר עצמו הוא דווקא שיר אהבה יפה, מאוד יפה. גם מדבר על ההבדל בין נשים וגברים, אולי הקושי להבין, והציפיות השונות.
הנה השיר:
גבר הולך לאיבוד
שלמה ארצי
מילים ולחן: שלמה ארצי


גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת,
בין שיחי השרך.
הוא מתנדנד כשהרוח נכנסת.
הוא נעזב,
הוא נושר בסתיו,
אל תהיי כועסת,
הוא מאוהב.

תבואי אליו לפעמים,
הוא נרגע כשאת פה.
יש לו דרכים משונות,
את אוהבת אותו.

גבר עוזב לפעמים דרך מרפסת,
מזמזם שיר ישן,
נפצע בעורפו מעץ השסק,
נצבט בשושן,
בוץ דבק בעקביו, אל תהיי כועסת,
הוא מאוהב.

הוא בא אלייך לפעמים,
את נרגעת כשהוא מלטף,
יש לו דרכים משונות,
לומר לך שהוא אוהב.

יש לפעמים שריק על המרפסת,
כמו יום שבת,
ורוח דרומית בשקט נכנסת,
ואף אחד.
את חושבת עליו,
וחתול בעשב, בורח זנב...

שיבוא אלייך פתאום,
ישתוק, ילטף,
יש לו דרכים משונות,
לומר לך שהוא אוהב.

ועדיין עניין המרפסת נותר די סתום (-:

 

[אדם לב ארי]

יש בשיר הזה "חלוקה"

האישה אוהבת את הגבר, אבל הגבר מאוהב, לא בהכרח בה...

השיר מתחיל בסתיו,
אפשר להבין את "שושן" כ-"שושנה" -- הפרח, או כ"שושן פורים", כלומר אדר, פברואר, בערך, כלומר חורף...
רוח דרומית -- הקיץ...
אבל אולי זה לאנוס את השיר...

יש מוטיב של התרחקות והתקרבות -- אהבה מול כעס...

יש "קפיצות" לדברים לא קשורים -- חתול בעשב... לי זה מתקשר לחווית הסמים...

 

[נהורית1]

יכול להיות שזה ההסבר

גבר יושב במרפסת ומעשן סמים ופשוט הולך לאיבוד.

הסבר מניח את הדעת. תודה

 

[איילית אלמונית]

כן, ישנם מהדברים שציינת בשיר,

אם נקבל את פרשנותו של מוגג.
אפילו עונות השנה - חורף וקיץ, מוסיפות רובד נוסף ומעניין.
כמובן, התרחקות והתקרבות.

לא בטוח שארצי התכוון לכל זה, אבל הוא בטוח היה נהנה מהשרשור (-:
(בחלק שעוסק בפרשנויות שלנו לשיר)

 

[איילית אלמונית]

ואם אני הולכת אפילו יותר רחוק, אז בעניין

הסמים, אהבה שהיא ממכרת.. אולי הורסת. אבל פה אולי זה כבר מרחיק לכת.

 

[מוגג]

גבר רופס שבבוץ מתבוסס

המרפסת היא מקום שחציו בית, חציו חוץ.
לעתים היא מקום מרגוע, לעתים מחסן לציוד זנוח.
אפשר להשקיף ממנה על הנוף, אפשר לברוח דרכה מהבית
או להתגנב פנימה.

ארצי הוא תסמיכן ידוע (כותב אסוציטיבית וזונח את הקוהרנטיות) - המילים נשפכות כזרם תודעתי ואינן מתחברות למבנה פיזי מוצק.

בבית הראשון מתואר הגבר כעציץ הצמא לחום ומגע-

נחבא בין השיחים, נד ברוח, נושר בסתיו. הוא מרגיש אבוד.

בבית השני הגבר עוזב (נמלט? חומק?) והמרפסת היא הדרך הלא שגרתית לעשות זאת - כאן הוא אינו צמח אך הוא נאלץ לעבור בגינה המפליאה בו את שריטותיה.
הוא עדיין נתון לחסדיה של נמנעת השיר וחושש מכעסה.

בבית השלישי המרפסת ריקה ומסמלת את בדידותה של האשה המחכה לאהוב המבושש לבוא,
הציפיה והריקנות מועצמים בגלל השקט שבו אפשר לשמוע את הרוח החרישית ואת הקולות בעשב שמתבררים כחתול, למרבה האכזבה.

אם כן, המרפסת מסמלת קשר שברירי, אוורירי, רופס, מתרפס,
שבו האהובים אובדים זה לזה ושבים זה לזה, לא דרך השער הראשי,
אלא מהצד, בדרכים משונות.

 

[איילית אלמונית]

מוגג, אני כולי מתמוגגת!

פשוט פרשנות נהדרת! איזו הפתעה נעימה.
התחלתי לקרוא עם הסתייגויות, כי אני ספקנית גדולה, וככל שהתקדמתי והעמקתי קיבלתי את הפרשנות שלך.

בהתחלה, הבתים האמצעיים לא התאימו בעיני לפרשנות שאתה מציע אבל כן, מבנה השיר תומך במוטיב של יציאה-כניסה, יציאה-כניסה ממערכת היחסים בדרך לא, דרך, דרך משונה, דרך מרפסת.

תודה, תענוג ממש.

מה שכן, אני לא לגמרי שומטת את משמעות הקושי בתקשורת והשוני בציפיות של שני בני הזוג אחד מהשני, לראיה - הכעס. ואולי גם הזגזג הזה..

 

[נהורית1]

פרשנות נפלאה

איך ששרשור מסתובב לו...

 

[trilliane]

היי איילית, יש איסור לפרסם שירים במלואם בתפוז

מכיוון שזו עברה על זכויות יוצרים. לא אמחק את ההודעה מכיוון שכבר התפתח דיון, אבל להבא פשוט תני קישור למילים בשירונט (הם משלמים לאקו"ם על כל צפייה). כמו כן לניתוח שירים יש פורומים העוסקים בספרות או במוזיקה ישראלית שיתאימו יותר.

 

[איילית אלמונית]

טוב, זה חדש לי,

ידעתי שאסור לפרסם כתבות מהעיתונות אבל לא חשבתי שזה חל על שירים.
בכל מקרה, אם משלמים לאק"ום על כל צפיה אז זה חדשות טובות.
לגבי ניתוח השיר, זו כמובן לא מטרת השרשור, זה התגלגל כך, ואני חושבת שבסופו של דבר כולנו הרווחנו.
בכל מקרה מקבלת הערתך, אדע להבא.

 

[trilliane]

זה חל על כל סוגי היצירות המוגנות בחוק

ובכל מקרה, אין צורך בפרסום יצירה מלאה כשניתן לתת קישור. אם רוצים להתייחס לחלקים מסוימים ממנה מותר לצטט אותם (תוך מתן קרדיט וקישור למקור).

 

[איילית אלמונית]

תודה

 

[יאקים]

בבקשה ובכיף!

 

[איילית אלמונית]

(-:

כיף להיות פה (או בעצם, לחזור לפה) עם תגובות כמו שלך (-: