"על דאטיבים בלתי-מוצרכים" (אל תפחדו מהכותרת)
לפני כחודש התקיים כאן דיון מעניין שנפתח בציטוט מכלי התקשורת שהביא יאקים: "רעולי פנים חטפו אקדחים לשוטרים". בעקבותיו התפתח דיון כללי בשימוש ב"ל" אחרי פעלים שלא מצריכים מושא עקיף מעין זה ("אכלו לי שתו לי") והתעוררה שאלה האם מדובר בהקשר של שייכות או משהו קצת שונה. כתבתי שם לאיתי שזה לאו דווקא הקשר של שייכות אלא מי שמושפע מהפעולה (מרוויח או נפגע ממנה, לרוב האפשרות השנייה, כמדומני) וציינתי שנכחתי בעבר בהרצאה בנושא אך איני זוכרת פרטים ועליי לחפש את התמסיר.
כבר הספקתי לשכוח מהנושא, אך כפי שקורה פעמים רבות, כשמחפשים משהו אחד מוצאים משהו אחר, וכך קרה גם הפעם... בלי להתכוון מצאתי את התמסיר לשמחתי הרבה
. מפאת אורכו (20 עמודים מודפסים) וכיוון שלא רציתי לפרסם קטעים ללא אישור המרצה, פניתי אליה והיא שלחה לי גרסה שלו ב-PDF שאני מצרפת להודעה זו (אם לוקח לו זמן להיטען חכו בסבלנות; הוא קצת כבד 552K). שמה נוֹרָה בּוֹנֶה והיא מרצה בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית. המאמרים שהיא כותבת בנושא עוסקים בעיקר בצרפתית וניתן למצוא אותם באתרה.
מכיוון שזהו רק תמסיר של ההרצאה ולא מאמר בפני עצמו דברים רבים נאמרו בע"פ, מן הסתם; אם יש לכם שאלות אוכל לנסות לענות עליהן לפי מיטב ידיעתי והבנתי (או לשאול אותה, אם תהיה פנויה לענות).
לטובת מי שהמונחים בתמסיר נראים לו כמו סינית:
דאטיב (dative) – מושא עקיף
פרדיקט (predicate) – נשוא
אגרומנט (argument) – מקביל ל'משתנה' בפונקציה (במתמטיקה או בתכנות). אם פונקציה דורשת שני ארגומנטים, כדי לקבל תוצאה נצטרך לספק לה את שניהם. בהקשר הלשוני הפועל הוא ה"פונקציה" והארגומנטים שהוא יכול לקבל הם המשתתפים בפעולה – הנושא והמושאים (משלימי פועל מוצרכים). למשל פועל כמו "צחק" מקבל רק ארגומנט אחד (נושא); פועל כמו "נתן" מקבל שלושה ארגומנטים: <מי נתן> (נושא) <מה נתן> (מושא ישיר) ל<מי נתן> (מושא עקיף).
פעלים תלת מקומיים – פעלים שמקבלים שלושה ארגומנטים, כלומר יש שלושה "מקומות" ריקים במשפט למשתתפים בפעולה. למשל: <א> נתן <ב> ל<ג>.
צ"ש (NP) – צירוף שמני (noun phrase / nominal phrase) שם עצם ומשלימיו (אם ישנם; חרף המילה "צירוף" גם שם עצם בודד, כלומר גרעין [ע"ע] ללא משלימים, נחשב לצירוף שמני)
צ"פ (VP) – צירוף פועלי (verb phrase) פועל ומשלימיו (אם ישנם) – מושאים ותיאורים. המשלימים עצמם יכולים להיות צירופים שמניים וצירופי מילת יחס. יש גם הגדרה צרה לצירוף פועלי (שהיא פחות או יותר נשוא מורחב) אבל לא רלוונטית לענייננו.
צמ"י (PP) – צירוף מילת יחס (prepositional phrase) צירוף שמני הנפתח במילת יחס (בחצר, לתושבי העיר, על המצב הקשה)
גרעין (head) – המילה ה"בסיסית" בצירוף, ללא ההשלמות (בצירוף שמני – שם עצם ללא לוואים; בצירוף פועלי – הפועל; בצירוף מילת יחס זה עדיין שם העצם כי מילת היחס לא עומדת בפני עצמה)
אקוזטיב (accusative) – יחסת מושא ישיר
פוססיבי (possessive) – שייכות
בנפקטיבי (benefactive) – מרוויח מהפעולה
מלפקטיבי (malefactive) – ניזוק מהפעולה
מורפמה אפליקטיבית (applicative morpheme) – צורן או יחסת "השפעה". לא מכירה מונח עברי לכך (לא רלוונטי לשפה העברית). יש שפות שבהן יש יחסים נוספים בין המשתתפים בפעולה (voice) מלבד פעיל (active) וסביל (passive) ואחד מהם הוא applicative שיכול לייצג יחסים של תועלת מהפעולה, מקום או כלי (אופֶן).
נומינליזציה (nominalization) – שימוש בחלק דיבר שאינו שם עצם כגרעין של צירוף שמני או יצירת שם עצם מחלק דיבור אחר. לענייננו הכוונה לשימוש בשם פעולה* במקום בפועל (* או בשם עצם המייצג פעולה כמו משלוח, מִמְכָּר, מאסר).
פועל אנארגטיבי (unergative verb) – סוג של פועל עומד (intransitive verb). פעלים עומדים (המקבלים רק ארגומנט אחד שהוא צירוף שמני – נושא) נחלקים לשני סוגים:
1) פעלים אנארגטיביים שבהם הנושא הוא יוזם/גורם הפעולה (agent) כגון: רץ, קפץ, ישב, התעטש;
2) פעלים אנאקוזטיביים (unaccusative verbs) שבהם הנושא אינו יוזם/גורם הפעולה אלא מקבלה (אך הפועל אינו סביל) כגון: נפל, שקע, מת, אבד, התקמט. בפעלים אלה מקבל הפעולה היה אמור להיות (לכאורה) מושא ישיר אך עבר לעמדת הנושא. מאמר קצר בנושא:
http://www.language-brain.com/journ...iedmann_LanguageBrain8_unaccusatives_fMRI.pdf
אני לא בטוחה שזו רשימה מלאה; השתדלתי לדלות מהתמסיר את המונחים שעלולים להרתיע קוראים בעלי ידע תחבירי בסיסי אך נטולי רקע בלשני. מודה ומתוודה: גם לי זה לא היה קל כי זה לא נושא שפגשתי בלימודיי ואלה הבחנות שלא עסקנו בהן, אז חלק מהמונחים היו מוכרים לי בעיקר בעברית או בכלל לא (את חלקם למדתי רק תוך כדי ההרצאה או בהמשך, תוך ניסיון לברר לעצמי את הדברים). אם טעיתי או לא דייקתי מוזמנים לתקן אותי.
מקווה שתהנו מהתמסיר; הוא לא קל (למי שלא רגיל לקרוא מאמרים בלשניים) אבל מעניין מאוד (ובכל מקרה הדוגמאות בעברית די ברורות בפני עצמן, אני חושבת).
לפני כחודש התקיים כאן דיון מעניין שנפתח בציטוט מכלי התקשורת שהביא יאקים: "רעולי פנים חטפו אקדחים לשוטרים". בעקבותיו התפתח דיון כללי בשימוש ב"ל" אחרי פעלים שלא מצריכים מושא עקיף מעין זה ("אכלו לי שתו לי") והתעוררה שאלה האם מדובר בהקשר של שייכות או משהו קצת שונה. כתבתי שם לאיתי שזה לאו דווקא הקשר של שייכות אלא מי שמושפע מהפעולה (מרוויח או נפגע ממנה, לרוב האפשרות השנייה, כמדומני) וציינתי שנכחתי בעבר בהרצאה בנושא אך איני זוכרת פרטים ועליי לחפש את התמסיר.
כבר הספקתי לשכוח מהנושא, אך כפי שקורה פעמים רבות, כשמחפשים משהו אחד מוצאים משהו אחר, וכך קרה גם הפעם... בלי להתכוון מצאתי את התמסיר לשמחתי הרבה
מכיוון שזהו רק תמסיר של ההרצאה ולא מאמר בפני עצמו דברים רבים נאמרו בע"פ, מן הסתם; אם יש לכם שאלות אוכל לנסות לענות עליהן לפי מיטב ידיעתי והבנתי (או לשאול אותה, אם תהיה פנויה לענות).
לטובת מי שהמונחים בתמסיר נראים לו כמו סינית:
דאטיב (dative) – מושא עקיף
פרדיקט (predicate) – נשוא
אגרומנט (argument) – מקביל ל'משתנה' בפונקציה (במתמטיקה או בתכנות). אם פונקציה דורשת שני ארגומנטים, כדי לקבל תוצאה נצטרך לספק לה את שניהם. בהקשר הלשוני הפועל הוא ה"פונקציה" והארגומנטים שהוא יכול לקבל הם המשתתפים בפעולה – הנושא והמושאים (משלימי פועל מוצרכים). למשל פועל כמו "צחק" מקבל רק ארגומנט אחד (נושא); פועל כמו "נתן" מקבל שלושה ארגומנטים: <מי נתן> (נושא) <מה נתן> (מושא ישיר) ל<מי נתן> (מושא עקיף).
פעלים תלת מקומיים – פעלים שמקבלים שלושה ארגומנטים, כלומר יש שלושה "מקומות" ריקים במשפט למשתתפים בפעולה. למשל: <א> נתן <ב> ל<ג>.
צ"ש (NP) – צירוף שמני (noun phrase / nominal phrase) שם עצם ומשלימיו (אם ישנם; חרף המילה "צירוף" גם שם עצם בודד, כלומר גרעין [ע"ע] ללא משלימים, נחשב לצירוף שמני)
צ"פ (VP) – צירוף פועלי (verb phrase) פועל ומשלימיו (אם ישנם) – מושאים ותיאורים. המשלימים עצמם יכולים להיות צירופים שמניים וצירופי מילת יחס. יש גם הגדרה צרה לצירוף פועלי (שהיא פחות או יותר נשוא מורחב) אבל לא רלוונטית לענייננו.
צמ"י (PP) – צירוף מילת יחס (prepositional phrase) צירוף שמני הנפתח במילת יחס (בחצר, לתושבי העיר, על המצב הקשה)
גרעין (head) – המילה ה"בסיסית" בצירוף, ללא ההשלמות (בצירוף שמני – שם עצם ללא לוואים; בצירוף פועלי – הפועל; בצירוף מילת יחס זה עדיין שם העצם כי מילת היחס לא עומדת בפני עצמה)
אקוזטיב (accusative) – יחסת מושא ישיר
פוססיבי (possessive) – שייכות
בנפקטיבי (benefactive) – מרוויח מהפעולה
מלפקטיבי (malefactive) – ניזוק מהפעולה
מורפמה אפליקטיבית (applicative morpheme) – צורן או יחסת "השפעה". לא מכירה מונח עברי לכך (לא רלוונטי לשפה העברית). יש שפות שבהן יש יחסים נוספים בין המשתתפים בפעולה (voice) מלבד פעיל (active) וסביל (passive) ואחד מהם הוא applicative שיכול לייצג יחסים של תועלת מהפעולה, מקום או כלי (אופֶן).
נומינליזציה (nominalization) – שימוש בחלק דיבר שאינו שם עצם כגרעין של צירוף שמני או יצירת שם עצם מחלק דיבור אחר. לענייננו הכוונה לשימוש בשם פעולה* במקום בפועל (* או בשם עצם המייצג פעולה כמו משלוח, מִמְכָּר, מאסר).
פועל אנארגטיבי (unergative verb) – סוג של פועל עומד (intransitive verb). פעלים עומדים (המקבלים רק ארגומנט אחד שהוא צירוף שמני – נושא) נחלקים לשני סוגים:
1) פעלים אנארגטיביים שבהם הנושא הוא יוזם/גורם הפעולה (agent) כגון: רץ, קפץ, ישב, התעטש;
2) פעלים אנאקוזטיביים (unaccusative verbs) שבהם הנושא אינו יוזם/גורם הפעולה אלא מקבלה (אך הפועל אינו סביל) כגון: נפל, שקע, מת, אבד, התקמט. בפעלים אלה מקבל הפעולה היה אמור להיות (לכאורה) מושא ישיר אך עבר לעמדת הנושא. מאמר קצר בנושא:
http://www.language-brain.com/journ...iedmann_LanguageBrain8_unaccusatives_fMRI.pdf
אני לא בטוחה שזו רשימה מלאה; השתדלתי לדלות מהתמסיר את המונחים שעלולים להרתיע קוראים בעלי ידע תחבירי בסיסי אך נטולי רקע בלשני. מודה ומתוודה: גם לי זה לא היה קל כי זה לא נושא שפגשתי בלימודיי ואלה הבחנות שלא עסקנו בהן, אז חלק מהמונחים היו מוכרים לי בעיקר בעברית או בכלל לא (את חלקם למדתי רק תוך כדי ההרצאה או בהמשך, תוך ניסיון לברר לעצמי את הדברים). אם טעיתי או לא דייקתי מוזמנים לתקן אותי.
מקווה שתהנו מהתמסיר; הוא לא קל (למי שלא רגיל לקרוא מאמרים בלשניים) אבל מעניין מאוד (ובכל מקרה הדוגמאות בעברית די ברורות בפני עצמן, אני חושבת).
