תודה לך, ידידי הרהוט, על התייחסותך.
אני מבחין בין שמות ארמיים ממין זכר בסיומת א (סדנא, גרסא, עסקא, גוזמא...) שהעברית אימצה אותם אל חיקה
והפכה אותם לשמות נקביים תוך המרת א ב- ה (סדנה, גרסה...)
לבין מילים שנשארו במלבוש ארמי (קדמת דנא, איפכא מסתברא, בר קיימא ועוד)
ובכל מקרא, אני כותב ואכתוב בר קיימא, ולא קיימה, ולך אני מתיר באופן חריג לכתוב כרצונך....