חיבור
ראשית, אני רוצה להודות לאנשי הפורום על העזרה הרבה שניתנת כאן בניהולה יוצא הדופן של עינת שלא תעצום עין עד שאחרון השואלים יקבל מענה
היום הייתה לי בגרות בלשון וצדקתי בכל השאלות בעלות התשובה החד-משמעית. לא הייתי יכול לעשות זאת בלעדיכם.
למי שיש זמן וכוח, אני מצרף כאן את החיבור שכתבתי שערכו 30 נקודות. אני סקרן לדעת מה טיבו ואשמח לשמוע את דעתכם. אני מזכיר, זו בגרות.
למורים שביניכם, אם יש, אשמח לשמוע כמה נקודות הייתם נותנים.
תודה רבה ושבוע טוב!
מטלת הכתיבה:
הכוונה מקצועית מגיל צעיר?
יש גישות חינוכיות שונות בנוגע להכנת הצעירים לחיים. לפי אחת הגישות, צריך לבחור כבר בגיל צעיר (15-16) תחום או מגמת לימוד שהתלמיד יתמקד בהם, ולוותר על הלימוד של מקצועות אחרים שאינם קשורים לתחום זה.
כתוב מאמר טיעון, ובו הבע את דעתך בנושא זה, ונמק אותה.
החיבור:
אחת מאבני-היסוד הכבדות של החברה המודרנית בה אנו חיים היא חינוך והכגנת הצעירים לקראת החיים הצפויים להם. החינוך מהווה מרכיב משמעותי ביכולתו של הנער להתמודד עם החיים הצפויים לו כבוגר. מחמת חשיבותו של מרכיב זה, טבעי שתתפתחנה גישות שונות בנוגע ליישומו. לפי אחת הגישות, צריך לבחור לתלמיד תחום לימוד כבר בגיל מוקדם שבו הוא יתמקד, ויש להסיר מעליו לימוד כל מקצוע אחר.
אני סבור כי גישה זו פסולה ומשוללת מיסודה. ראשית, לימוד ממוקד של תחום עולם אחד בלבד יפגום באופן ישיר בידע-הכללי של הצעיר. משחר הימים ידע-כללי רחב נודע כערובה להצטיינות ולהצלחה, ובאופן תמידי יוחס לאנשים משכילים, למורים ולרופאים, שהיו מיעוט באותה תקופה.
יתרה מכך, כל אדם בר-דעת שהיטיב ללמוד בילדותו, יודע שהתמקדות במקצוע אחד הייתה נחלתן של תקופות אפורות בהיסטוריה, בהן שלטה רודנות ובלט חוסרם של הנתינים. כך היה למשל בארצות-ערב בהן כל אדם נקרא על-פי משלח ידו: מועלם (מורה), שקרצ'י (ספק סוכר) וכדומה. ניכר שבתקופות אלו שרר עוני וחייהם של אנשים היו מונחים על כרעי תרנגולת - חקלאים שבמשך עונות שלמות היו מחוסרי פרנסה, לדוגמה. אם כך, מדוע עלינו לחזור לזמנים אלו?
מנגד, יש הגורסים כי התמקדות במקצוע אחד עשויה לשפר את ההישגים. עוד יטענו מצדדי הגישה כי ממילא אדם עוסק לבסוף במקצוע אחד, כך שאין טעם בהרחבת הידע. למזלם של אנשים אלו, הדור הקודם השכיל לעמוד בדעה מנוגדת. מצב כזה יוביל לבורות ולהפסקת השימוש בכלי החזק ביותר של האדם והכלי שאפשר לו לשרוד כה טוב בטבע - המוח.
לסיכום, אני איתן בדעתי כי מתן השכלה במנעד רחב של תחומים הוא מועיל ואף הכרחי. השכלה כזו תשמור על בני תשחורתנו רחבי אופקים, ובבוא העת תאפשר להם להעביר את הידע לדורות הבאים, ולשמור על הגזע האנושי חזק מול איתני הטבע. למותר לציין שלדידם של מצדדי הגישה הממוקדת, לרוב עומדים בראשם בעלי השכלה תיכונית שהתקשו ללמוד. האם תרצו שמחט המצפן של חינוך ילדיכם תנוע על פיהם?
ראשית, אני רוצה להודות לאנשי הפורום על העזרה הרבה שניתנת כאן בניהולה יוצא הדופן של עינת שלא תעצום עין עד שאחרון השואלים יקבל מענה
היום הייתה לי בגרות בלשון וצדקתי בכל השאלות בעלות התשובה החד-משמעית. לא הייתי יכול לעשות זאת בלעדיכם.
למי שיש זמן וכוח, אני מצרף כאן את החיבור שכתבתי שערכו 30 נקודות. אני סקרן לדעת מה טיבו ואשמח לשמוע את דעתכם. אני מזכיר, זו בגרות.
למורים שביניכם, אם יש, אשמח לשמוע כמה נקודות הייתם נותנים.
תודה רבה ושבוע טוב!
מטלת הכתיבה:
הכוונה מקצועית מגיל צעיר?
יש גישות חינוכיות שונות בנוגע להכנת הצעירים לחיים. לפי אחת הגישות, צריך לבחור כבר בגיל צעיר (15-16) תחום או מגמת לימוד שהתלמיד יתמקד בהם, ולוותר על הלימוד של מקצועות אחרים שאינם קשורים לתחום זה.
כתוב מאמר טיעון, ובו הבע את דעתך בנושא זה, ונמק אותה.
החיבור:
אחת מאבני-היסוד הכבדות של החברה המודרנית בה אנו חיים היא חינוך והכגנת הצעירים לקראת החיים הצפויים להם. החינוך מהווה מרכיב משמעותי ביכולתו של הנער להתמודד עם החיים הצפויים לו כבוגר. מחמת חשיבותו של מרכיב זה, טבעי שתתפתחנה גישות שונות בנוגע ליישומו. לפי אחת הגישות, צריך לבחור לתלמיד תחום לימוד כבר בגיל מוקדם שבו הוא יתמקד, ויש להסיר מעליו לימוד כל מקצוע אחר.
אני סבור כי גישה זו פסולה ומשוללת מיסודה. ראשית, לימוד ממוקד של תחום עולם אחד בלבד יפגום באופן ישיר בידע-הכללי של הצעיר. משחר הימים ידע-כללי רחב נודע כערובה להצטיינות ולהצלחה, ובאופן תמידי יוחס לאנשים משכילים, למורים ולרופאים, שהיו מיעוט באותה תקופה.
יתרה מכך, כל אדם בר-דעת שהיטיב ללמוד בילדותו, יודע שהתמקדות במקצוע אחד הייתה נחלתן של תקופות אפורות בהיסטוריה, בהן שלטה רודנות ובלט חוסרם של הנתינים. כך היה למשל בארצות-ערב בהן כל אדם נקרא על-פי משלח ידו: מועלם (מורה), שקרצ'י (ספק סוכר) וכדומה. ניכר שבתקופות אלו שרר עוני וחייהם של אנשים היו מונחים על כרעי תרנגולת - חקלאים שבמשך עונות שלמות היו מחוסרי פרנסה, לדוגמה. אם כך, מדוע עלינו לחזור לזמנים אלו?
מנגד, יש הגורסים כי התמקדות במקצוע אחד עשויה לשפר את ההישגים. עוד יטענו מצדדי הגישה כי ממילא אדם עוסק לבסוף במקצוע אחד, כך שאין טעם בהרחבת הידע. למזלם של אנשים אלו, הדור הקודם השכיל לעמוד בדעה מנוגדת. מצב כזה יוביל לבורות ולהפסקת השימוש בכלי החזק ביותר של האדם והכלי שאפשר לו לשרוד כה טוב בטבע - המוח.
לסיכום, אני איתן בדעתי כי מתן השכלה במנעד רחב של תחומים הוא מועיל ואף הכרחי. השכלה כזו תשמור על בני תשחורתנו רחבי אופקים, ובבוא העת תאפשר להם להעביר את הידע לדורות הבאים, ולשמור על הגזע האנושי חזק מול איתני הטבע. למותר לציין שלדידם של מצדדי הגישה הממוקדת, לרוב עומדים בראשם בעלי השכלה תיכונית שהתקשו ללמוד. האם תרצו שמחט המצפן של חינוך ילדיכם תנוע על פיהם?
