שאלת הגיה

[חוכך בדעתו 2]

נראה לי שקרה ל'כמעט' מה שקרה ל'כנראה'.

טול את המשפט שהבאת: "כמעט ששכחתי את המפתחות בבית", והחלף בו את 'כמעט' ב-'כנראה', ותקבל:
"כנראה ששכחתי את המפתחות בבית".
משפט זה (עם ה-'כנראה') אינו תקין דקדוקית (לגבי הסיבה לכך, ראה נא בטבלה הזאת, בשורה שלפני האחרונה).

באותו אופן, כנראה, "התקלקל" ה'כמעט', בכך שנוספה לו 'ש-', בעוד במשפט תקין היא אסורה.
סוף דבר, למיטב ידיעתי, הצירוף 'כמעט ש-' אינו תקין, ולכן המשפט שהבאת, צורתו התקינה היא:

כמעט שכחתי את המפתחות בבית.|סדגש

אשר לשאלתך איזה תיאור זה ה'כמעט' הזה, נראה לי שתיאור מידה הוא המתאר תיאור זה בצורה הטובה ביותר.
את המילה 'כמעט' ניתן להחליף במשפט זה במילים 'לא הייתי רחוק מלשכוח', כלומר, התיאור הזה - 'כמעט' - מודד את המרחק בין השכחה לזיכרון, משמע, תיאור מידה הוא. אשר לעובדה שהמדידה אינה מתבטאת ביחידות פיזיקליות כגון פרסק או, מוטב, פיקומטר, למיטב הבנתי, ניתן למחול על כך.

 

[איתי שלר]

כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם עַד שֶׁמָּצָאתִי

כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי(שיר השירים ג, ד)

 

[ounce]

מפתיע למדי.

מחכה לקרוא את תגובתם של חז"ל (חכמינו הזקופים לפורום)

 

[איתי שלר]

כמעט

האמת היא שפסוק זה ("כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם") משמעו, ככל הנראה, 'מְעַט (זמן) אחרי שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם'.
לכן קשה להסיק מכאן על "כמעט" במשמעות הרווחת בימינו.
בתקופות מאוחרות יותר השתמשו במשפט זה (או בחלקו) במובן קרוב לזה שלנו. למשל בפיוט לחנוכה 'מעוז צור' :
"ויין רעל מסכתי, כמעט שעברתי". הצירוף "כמעט ש..." קיים בלשון ימה"ב.
אך נכון ש"כמעט" ללא מילת זיקה מבוססת במקורות הקדומים יותר ("כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ"), ולטעמי האישי הוא סגנון נאה יותר בדרך כלל, ומובנת דעתו של חוכך שהסתייג מ"כמעט ש..." וטעמו עמו).
בהערת אגב אזכיר שהמילה "כמעט" עברה שינוי משמעות מלשון המקרא. אז המילה היתה קרובה לכְּ-מעט, ומשמעותה ברגע קל כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ (ברגע אכניע את אויביהם), או כמות קטנה "וְנָתַתִּי לָהֶם כִּמְעַט לִפְלֵיטָה", ואף הפסוק דלעיל "כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ" קרוב אל 'עוד רגע קט והוא היה שוכב'. נראה שבתקופת המקרא לא היה ניתן לומר משפטים כמו "אכלתי שתי ככרות לחם כמעט" או "ראיתי כמעט את כל האנשים" (משפטים הנפוצים בעברית שלנו).

 

[ounce]

אקספוזיציה - בעברית

שלום לכולם,

לפי המילון בבילון, המילה "אקספוזיציה" (פרולוג, רקע מקדים הנמסר לקורא) בהקשר ספרותי פירושה בעברית "מצג".
ראיתי שהמילה מופיעה כך במקורות נוספים, אך עם זאת היא נשמעת כאילו יוצאת מהקשרה. כאילו היא רק מציגה משהו, ונעלמת המשמעות של הצגה ראשונית.

האם ניתן להגיד במקומה "מצג ראשוני", "מצג התחלתי"? זה לא יוצר כפל משמעות?
אולי יש לכם מילה חלופית עדיפה?

תודה מראש!

 

[חוכך בדעתו 2]

ראה נא משמע מס' 2. המילה הנכונה - מִקדם.

ממילון רב מילים:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
הסבר מלא למילה אֶקְסְפּוֹזִיצְיָה שֵם נ'

(נמצא גם הכתיב: אכספוזיציה) [מלועזית]
1. הצגה או תיאור מפורט של בעיה, רעיון, טיעון וכד', לרוב כבסיס לפיתוח נוסף בהמשך.
• החלק הראשון של ההרצאה יוקדש לאקספוזיציה של עיקרי התיאוריה החדשה, ובחלק השני נתמקד בכמה יישומים ספציפיים.

2. ספרות החלק הפותח במחזה, ברומן, בסיפור וכד' שבו המחבר מציג את הדמויות המרכזיות ואת מצב העניינים. החלופה העברית שנקבעה על-ידי האקדמיה: מִקְדָּם.
• בטרגדיה 'המלט' אין אקספוזיציה ארוכה; ההתרחשות הדרמתית מתחילה מייד בתחילת המחזה.

3. מוזיקה החלק שבו הנושאים מוצגים לראשונה בייחוד בצורת הסונטה. החלופה העברית שנקבעה על-ידי האקדמיה: היצג.

 

[ounce]

תודה רבה

ובנימה זו, איך אומרים מטפורה ואנפורה בעברית?

 

[trilliane]

ל"מטפורה" לא נקבעה חלופה עברית

ל"אנפורה" קבעה האקדמיה "חֲזָרָה תְּחִלִּית" (מילון ספרות: שירה (תשס"ח) , 2007). תוכל לבדוק מונחים עצמאית במאגר המונחים של האקדמיה, פתוח חינם לכולם.