"לחיות" ו"לחוות" - דרושה עזרה

[arnavlavan]

"לחיות" ו"לחוות" - דרושה עזרה

שלום יש לי שאלה שנוגעת לפעלים "לחיות" ו"לחוות". ראשית כל, מהם שורשי הפעלים הללו? אני מניח שהתשובה היא ח.י.ה. ו-ח.ו.ה. אך איני בטוח. שנית - האם יש סיבה כלשהי לדימיון שבין שני השורשים, האם יתכן כי בעבר היו שני השורשים הללו שורש אחד, ומהו הקשר ביניהם? הקשר היחידי שהצלחתי להעלות על דעתי הוא מבראשית ג' כ': "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ, חַוָּה: כִּי הִוא הָיְתָה, אֵם כָּל-חָי." תודה על העזרה אדם

 

[יאקים]

ישנה קרבה רבה מאוד בין העיצורים ו, י.

לדוגמה, ידוע שכל ו בראש מילה דיאכרונית הפכה ליו"ד: ולד>ילד; ורק>ירק; ות'ב>ישב; ורד>ירד (אלה שורשים שמצויים בערבית, אשר בעברית ברש מילה הופכים ליו"ד, כאמור. גם הפועל הָיָה שמשמעותו קרה, נפל (הנה יד ה' הוֹיָה במקנך..) מעיד על אותה תופעה. כך גם שני השורשים: ח-ו-ה/י וכן ח-י-ה/י, אלא שכנראה חל בידול משמעות בין השניים,, עד שכיום חייבים להיות בעלי דמיון רב למצוא קרבה משמעותית בין שניהם..

 

[הדיוט גמור]

לחוות את החיים

השורש ח-ו-ה שייך לעברית המודרנית ונגזר מהמילה חוויה, שמופיעה במילון האקדמיה למונחי פסיכולוגיה משנת 1942: חָיֹה חֲוָיָה, הִתְנַסֵּה - to experience הפועל ח-ו-ה מופיע רק במילון האקדמיה משנת 1994. נראה שהמילה נגזרה מלשון "לחיות" על משקל "הוויה", שהיא הצורה הפעילה של השורש ה-י-ה/ה-ו-ה. לא לבלבל עם שורש ח-ו-ה במובן "להראות, לגלות, להצהיר", כמו ב"חוות דעת". כנ"ל לגבי "חוה" (של הדוד משה), סוג של ישוב כפרי - "וְיָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה הָלַךְ, וַיִּלְכֹּד אֶת-חַוֹּתֵיהֶם; וַיִּקְרָא אֶתְהֶן, חַוֹּת יָאִיר" (במדבר לב). לפי קליין, מקור המילה אינו ידוע, ויתכן שהוא קשור לשורש ח-י-ה (מכלאת בעלי חיים, צאן וכד') או לשורש ערבי שמשמעותו "לאסוף, לקבץ".

 

[איתי שלר]

"חוויה" – המצאה של א.ד. גורדון

"אבל פה אני רואה סוף סוף הכרח בדבר למצוא מבטא יותר מדויק למושג שאני רוצה לתת לו ביטוי בשם 'חיים', 'כוח חיוני', ובאין ברירה, אתרשה לחדש שם מיוחד חוויה (על משקל הוויה), בל אני מוצא צורך להדגיש בכל תוקף, כי אין זה שם מופשט או שם לאיזה כוח מיוחד, כי אם אותו הדבר, המובן בשם 'חיים', רק בבחינה מיוחדת, בבחינת אותו הכוח המהווה בטבע החי בכלל וכוח משיג באדם במיוחד" א.ד. גורדון, 'לבירור ההבדל בין היהדות והנצרות'

 

[הדיוט גמור]

תודה. נראה שכיוונתי לדעת גדולים

 

[איתי שלר]

על לא דבר. אכן

אכן קלעת לכוונת המחדש. המאמר נמצא במרשתת באתר פרוייקט בן יהודה, וא"ד גורדון מוסיף שם בהערה: בחינה זו של המושג 'חיים' נותנת מקום למושג חדש, הדורש הגדרה מיוחדת וביטוי מיוחד, השם חוויה הוא על משקל הוויה מהביטוי: "'חוה', כי היא היתה אם כל חי" יש לראות, כי היה בעברית גם הפעל 'חוה' בקל במובן חיים לעומת 'חיה', כמו שיש 'הוה' לעומת 'היה', או שהיוד בפעל 'חיה' יש לו הסגולה להשתנות במקרים ידועים לואו. השם 'חיוה' במובן חיה בארמית מסייע לזה בצד מה. השמות: 'חיים', 'חיות', 'חיוניות', 'כוח החיים', 'כוח חיוני', 'כוח החיים' אינם הולמים; היותר קרוב להלום את התוכן הדרוש הוא השם 'חיים', אבל הוא משמש על הרוב להוראת מצבים שונים או צורות שונות של החיים (חיים חברותיים, לאומיים, חיי עולם, חיי שעה וכו'), וקשה לצמצמו להוראת הכוח הקוסמי או בחינת הוויה הקוסמית הידועה לנו בשם חיים, מלבד זאת יש לו עוד חסרון – שהוא בא בצורת ריבוי וגם זאת – שבצורה זו הוא שוה לשם התואר, ברבים, למשל, אנשים חיים. המושג חוויה מצד אחד, מצד היותו כוח החיים, הכוח החיוני של הטבע החי, עצם החיים, מקביל למושג 'הוויה', שאנחנו מבינים בו עצם המציאות, ומצד שני, מצד היותו כוח השגה, הוא מקביל למושג 'הכרה' – א. ד. ג. _____________________ אודה על האמת שאין לי פנאי וחשק לנסות להבין את ההגדרה שלו עד תום (אני שמח שלא הוא זה שחיבר את המילון) אבל נראה לי שאינה זהה למשמעות המילה היום.

 

[trilliane]

תודה לכם על דיון מרתק, הוסף להודעות הנבחרות

 

[הדיוט גמור]

במילים פשוטות...

המאמר אכן מורכב עד מאד, אבל נראה לי שכוונת המחדש הייתה להיעזר בעושר האפשרויות הצורניות שמזמנת לנו השפה העברית כדי ליצור מושג אקטיבי - בניגוד ל"חיים/לחיות" הפסיבי - שכולל בתוכו מודעות (מילה שטרם הומצאה אז, ובמקומה הוא מדבר על "הכרה" או "השגה").

 

[איתי שלר]

אף שהמילים

אף שהמילים שנקטת אכן פשוטות יחסית המונח עדיין אינו ברור לי. כנראה הרוצה להבין את כוונתו המדויקת עליו לקורא את המאמר בעיון (בהנחה שהוא לא מערפל בכוונה את הגדרה).

 

[arnavlavan]

תודה רבה

תודה רבה לכל התורמים לדיון, ובמיוחד על הטקסט של א.ד. גורדון. עזרתם לי רבות אדם

 

[איתי שלר]

על לא דבר. בשמחה.