רשימת סוגיות וטעויות נפוצות בעריכה לשונית

eggbrain

New member
רשימת סוגיות וטעויות נפוצות בעריכה לשונית

שלום, אשמח אם מישהו בפורום מכיר קובץ או רשימה של סוגיות וטעויות נפוצות בעריכה לשונית, משהו בדומה לרשימה הזו: http://www.language-editing.co.il/mist1 אבל רחב ומקיף יותר תודה רבה ושבת שלום
 

trilliane

Well-known member
מנהל
רחב יותר אני מכירה רק בספרות הפוסקנית...

 

eggbrain

New member
תודה רבה, חיפשתי...

תודה רבה, חיפשתי ולא מצאתי. חשבתי שתהיה רשימה של טעויות נפוצות כמו שם המספר, פעלים שטועים בהם לעתים קרובות, זכר/נקבה בעייתיים וכו'.
 

Orsp

New member
"ילקוט תיקוני לשון" – חנה מגיד

ספר ההמשך (צבעו סגול) עוסק בדיוקי הגייה. "לקסיקון לשיפור הלשון" – הד"ר ראובן סיוון ולמתעמקים, כמובן, "יד הלשון" לר' יצחק אבינרי.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מוסיפה עוד שניים וחצי:

מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה / אבא בנדויד
ודיק / יעקב בהט, מרדכי רון אגב, למיטב ידיעתי כל הספרים הנ"ל (למעט "ודיק", ודווקא הוא הכי פחות מומלץ לדעתי) כבר לא מודפסים יותר וניתן למצוא אותם רק בספריות או בחנויות יד שנייה. כמו כן קיים בשוק "עיינו ערך עריכה" של לאה צבעוני, אבל הוא לא מכיל רשימה וגם לא הסברים אלא רק דוגמאות למשפטים טעוני שיפור והמשפט המשופר (יש גם אינדקס, הוא עוזר באופן חלקי). כפי שציינתי בעבר, חלק מהשיפורים אינם תיקוני טעויות אלא רק הגבהת משלב או פשוט סגנון מוצלח יותר לטעמה של צבעוני (אך מכיוון שהיא לא מנמקת, לא ניתן לדעת מה זה מה).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ואללה! לא היה לי מושג כי לא ראיתי בחנויות

(למעט עותקים עתיקים בספריות ובחנויות יד שנייה, שם הוא נמכר ביוקר כספר OOP) וגם עורכי לשון רבים סבורים כך... בזכותך הזמנתי.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
קחי בחשבון שרוב הפוסקנים האלה הם מטעם עצמם

(למעט אבא בנדויד שהיה מאנשי האקדמיה ללשון ועד כמה שהתרשמתי יש לו השפעה לא קטנה עד היום) והם לא בהכרח תמימי דעים, וגם כשכן, זה לא אומר שזה משהו רשמי מטעם האקדמיה; אז ההגדרה "טעויות" אינה חד משמעית.
 

Orsp

New member
ולכן רצוי לשאוף

להיעזר רק במקורות שבהם ניתנים נימוק והסבר להכרעה. כדאי לקרוא את הכתבה המצורפת (יאיר אור, הארץ): ... כך, למשל, נכתב ב"ודייק": "אמור: אפילו ירד גשם, נצא לטייל. אל תאמר: אפילו אם". טענו המחברים כי בתוך מלת "אפילו" כבר כלולה מלת "אילו", ולפיכך "אין טעם לכפול". מי זוכר היום את ההסברים שנתן אבינרי, כי מלת "אפילו" אמנם משמשת לעתים במשמעות של "אף אילו" (כלומר כפותחת משפט תנאי), אך יש לה גם משמעות של "אף" בלבד ("אפילו פעם אחת", "אפילו כמלוא נימה")? מי זוכר היום את אינסוף הראיות שהביאו הוא והמילונאי אברהם אבן-שושן לקיומו של "אפילו אם" במקורות, מימי חז"ל ועד לשונם של סופרי העת החדשה כביאליק, מנדלי ואחד-העם? על כל פנים, מחברי "ודייק" הגדילו לעשות שלעתים קרובות לא נתנו הסברים, אלא רק חרצו דין בלי להביא את טעמיהם כלל. אבינרי, בעל "יד הלשון", הרבה לתקוף את "המחמירים שלא כדין", "שפסלו לפעמים ביטויים כשרים, באשר לא מצאו דוגמתם במילונים ובמקורות". ויצחק אפשטיין, בעל "הגיוני לשון", הצר על כך ש"בשדה זה - שדה העשרת הלשון, הרחבתה ותקנתה - עוד משועבדים אנו יותר מדי. מדקדקים-מחמירים מכלים מכרם הלשון לא קוצים בלבד, כי אם גם ניצנים רכים ונטיעות נאות. על כל צורה חדשה, על כל צירוף ושימוש חדש שאינו מצוי בספרות העתיקה (או - שהם לא מצאוהו) מכריזים כעל שגיאה גסה, טרפה, אסור ופסול וכו'. ולא פעם פוסלים לא מרוב ידיעה כי אם מחוסר ידיעה". ...
 
תגובה כפולה

א. נדמה לי שראוי להביא כאן תגובה שהגבתי על מאמרו של יאיר אור למחרת פרסומו. הדברים מדברים בעד עצמם. ב. נדמה לי שראוי להביא כאן גם רשימת פרסומים העוסקים בתקנת הלשון, שהכנתי בעבר למען תלמידיי. הרשימה הזאת מכפילה בחלקה דברים שכבר נכתבו בשזר הזה, ומכל מקום, כפי שאמרה טריליאן, יש לזכור שדברי הפוסקים האלה משקפים את דעתם בלבד. הנה הרשימה: 1. יצחק אבינרי, יד הלשון, תל אביב תשכ"ד 2. חיים אהרנוביץ, עברית לכל רגע, חיפה תשל"ט 3. יעקב בהט, מרדכי רון, וְדַיֵּק - תיקוני לשון ושיפור הסגנון, תל אביב תש"ך (ומהדורות נוספות רבות) 4. אבא בנדויד, "לתקנת לשון העיתונים - סדרה א'". לשוננו לעם טז (תשכ"ה), עמ' 51–80 5. אבא בנדויד, "לתקנת לשון העיתונים - סדרה ב'". לשוננו לעם טז (תשכ"ה), עמ' 227–248 6. אבא בנדויד, לתקנת לשון העיתונים א'-ב'. חוברת מיוחדת של לשוננו לעם (הדפסה מקובצת של שני מַאַמְרֵי הסדרה) 7. אבא בנדויד, הדסה שי (עורכים), מדריך לשון לרדיו ולטלויזיה, ירושלים תשל"ד (הערה: ספר זה כולל גם צילום של מַאַמְרֵי הסדרה לתקנת לשון העיתונים.) 8. ניסן ברגגרין, עיונים בלשון העברית, ירושלים התשנ"ה 9. משה גושן-גוטשטיין, "טור הלשון". הארץ 1955–1975 10. חנה מגיד, ילקוט תיקוני לשון, תל אביב תשמ"א 11. ניסן נצר, תרגילי-הבעה מלשון היום-יום, ירושלים 1975 (מהדורה חמישית) 12. ראובן סיוון, "ככתוב איש אל רעהו - הערות והוראות להתכתבות הרשמית והאישית". לשוננו לעם יא (תש"ך), עמ' 1–32 13. ראובן סיוון, "כדבר איש אל רעהו - הערות לשיפור הדיבור". לשוננו לעם יג (תשכ"ב), עמ' 127–182, 224 14. ראובן סיוון, לשיפור הלשון. חוברת מיוחדת של לשוננו לעם (הדפסה מקובצת של שני המאמרים הקודמים) 15. ראובן סיוון, לקסיקון לשיפור הלשון, תל אביב תשכ"ט (מהדורה ראשונה), תש"ן (מהדורה שלישית) 16. יצחק פרץ, עברית כהלכה - מדריך בענייני לשון, תל אביב [תשט"ז] (ומהדורות נוספות רבות) 17. לאה צבעוני, עיינו ערך עריכה - מדריך לכותב ולעורך, ירושלים תשס"ב 18. לאה צבעוני, עיינו ערך עריכה - מכתבים רשמיים, ירושלים תשס"ד בברכה, עובד האקדמיה
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ולמרות זאת הגיע אליי בדואר...


שלושה ימים אחרי שקיבלתי דואל שהספר אזל קיבלתי פתק לקחת חבילה בדואר... הספר נראה ישן ודפיו הצהיבו (או ליתר דיוק, החימו
) אבל הוא שמור היטב בהתחשב בכך שהוא בן גילי...
 

Orsp

New member
תודה רבה; וכמובן "דיבור בציבור" (צפורה שפירא)

בספר מכונסות מאות צורות הגייה שעלולים לטעות בהן (אפילו אנטיוכוֹס). הוצאת "מודן", 1996.
 
שאלה

האם הספר הזה הוא צילום של הספר הישן של אבא בנדויד המודפס במכונה בדפוס העתיק ההוא או שנתנו לו קצת כבוד והדפיסוהו מחדש?
 
הספר לא סודר מחדש.

יותר מזה, למיטב זיכרוני המדובר פשוט בסריקה של עותק שגם סומנו בו הערות בכתב יד, והן מופיעות בעותק המודפס. עובד האקדמיה
 

trilliane

Well-known member
מנהל
דווקא נראה לא רע; זהה למקור רק הדפים

לבנים כשלג (העותק ששאלתי מהספרייה היה חום לגמרי) אז נעים יותר לעיין בו. בהערות בכתיב יד טרם נתקלתי; ייתכן שלא מדובר בכמות משמעותית.
 
למעלה