אדרבה

[מיטורקיז]

אדרבה

מבחינת פירוש ידוע שהמילה אדרבא - פירושה ההיפך. רק שאני לא מסכים עם זה, אני חושב שפירושה יותר מכך (חיזוק לטענה הראשונית) ולא ההפיך מהטענה הראשונית ""ואולם כל מכאוב לא חש; אדרבא, חש כי הוּקל לו" (דוד פרישמן) " ואולם כל מכאוב לא חש - משמע הרגיש טוב (או יותר טוב) אדרבא - יותר מזה - אני מוסיף על כך (כמו באנגלית furthermore ) . אני מחזק את הטענה במשפט הבא חש כי הוּקל לו - הוא מרגיש יותר טוב אם זה היה ההיפך זה אמור היה להיות " ואולם כל מכאב לא חש , אדרבא חש מכאוב רב " מישהו יכול להסביר לי למה מפרשים את זה כההפיך שבעצם הפירוש שלו (בדיוק הופכי למילה ההיפך) אשמח להסבר

 

[trilliane]

אדרבה ואדרבה! ../images/Emo13.gif

או במילים אחרות: גם וגם. יש בשפה מילים שהן רב תכליתיות, כמו "אך", "ואללה" "אף" וגם "אדרבה" וההקשר והאינטונציה מעניקים להם את המשמעות הרלוונטית. מתוך מילון רב מילים: אַדְרַבָּה תואר הפועל (נכתב גם: אדרבא) [ארמית] 1. להיפך, למעשה ההיפך הוא הנכון, יתרה מזו, דווקא כן, על אחת כמה וכמה. • אינני ממתנגדי המשטר החדש; אדרבה, אני מתומכיו הנלהבים. • אדרבה, דווקא בגלל החום כדאי ללכת לים. 2. למה לא? יופי! אני דווקא שמח לכך! (מילת שמחה ועידוד, המעידה על קבלה בסבר פנים יפות של דבר מה). • - נוכל לבקר אתכם מחר? - אדרבה, אולי גם תישארו לישון?

 

[מיטורקיז]

../images/Emo13.gif כנראה יש לי בעיה בסיסית בהבנה

אני מודה שלפעמים קצת קשה לי בהבנת הנקרא בעברית. (על אף גילי המופלג 30). לפי הבנתי יתרה מזה , על אחת וכמה וכמה - אלו מילים שמשמעותן בדיוק ההפיך. מהמילה ההיפך. אלו מילים שבאות לחזק והמילה ההיפך באה להגיד חיזוק הופכי משמע להחליש את הטענה. אני מבין ומקבל את המשפט: • אינני ממתנגדי המשטר החדש; יותר מזה, אני מתומכיו הנלהבים. איני מבין את המשפט : • אינני ממתנגדי המשטר החדש; להיפך, אני מתומכיו הנלהבים. (המילה להיפך לא קשורה פה, היא טעות ) אשמח להבין במה הטעות שלי? 2. מה הכוונה אדרבה בשיר הזה?

 

[אביתר30]

מבחינה מילולית

אדרבא = א (על) דרבא (שגדול) = גדולה מזו (לפי אבן שושן) וזה מתאים למה שכתבת = יותר מזה אך זה לא סותר את עניין ה"היפך" כי אני לא ממתנגדי המשטר , להיפך אני תומך בו

 

[מיטורקיז]

תודה

אפשר להבין את זה כפי שהסברת אבל אפשר להבין את זה גם ככה: כי אני לא ממתנגדי המשטר , להיפך אני תומך בו אני פשוט מנסה להבין

 

[מיטורקיז]

תיקון

תודה תוכן: אפשר להבין את זה כפי שהסברת אבל אפשר להבין את זה גם ככה: כי אני לא ממתנגדי המשטר , להיפך אני תומך בו אני פשוט מנסה להבין

 

[איתי שלר]

ערב טוב מיטרוקיז

אדרבא כפי שציין אביתר משמעה: גדולה מזו. לפעמים משתמשים במילה "להיפך" להביע ניגוד למחשבה שעלתה בראש (ולא בהכרח נאמרה בפירוש). למשל כשאת אומרת: "אני לא ממתנגדי המשטר, להיפך אני מתומכיו". את שוללת מחשבה שעלתה על הדעת (שאת ממתנגדי המשטר) ואז את מוסיפה על כך את ה"להיפך", כאשר ה"להיפך" הוא הניגוד למחשבה שעלתה על הדעת. ולכן נוצרה חפיפת המשמעות בין "להיפך" ל"יתירה על זאת" השיר שקישרת אליו מתחיל באמצע משפט. המשפט המלא הוא: וְתַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים, אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרונָם... כלומר לא רק שלא נקנא בחברינו אלא גדולה מזו שנראה מעלתם ונשמח בה.

 

[מיטורקיז]

מעניין ש

אני צריך לחשוב על מה שכתבת לי , זה בהחלט משנה לי קצת את הבנת הנקרא.. מעניין ש תמיד משפט שבאמצעו יש אדרבא, הוא מתחיל בדרך השלילה ואז דרך החיוב לא יעלה קנאת אדם על ליבנו , אדרבא שנראה כל אחד מעלת חברינו לא ממתנגדי המשטר , אדרבא אני תומך בו ואולם כל מכאוב לא חש, אדרבא, חש כי הוּקל לו האם זה מקרי ? דבר נוסף, אשמח לדעת את כל הנוסח של השיר הנ"ל ולא רק את משפטי השיר . תודה

 

[איתי שלר]

ראשית

התנצלות על ששגיתי בהתייחסותי אליך. מלשונך מובן שאתה גבר, אבל בדף המשתמש שלך מסומן נקבה. 1) מובן מדוע תחילת המשפט בשלילה. תחילה שוללים מחשבה מוסימת ואז מוסיפים על השלילה את הניגוד וההיפך (בצורה חיובית). 2) קישור לתפילתו של הרבי רבי אלימלך מליזנסק (המשפט עליו דיברת מודגש בקו).

 

[איברהים אל אוול]

בלגן ה "אדרבא"

נכון שפירוש המילה בארמית הוא :אַ(על)+דְּ+רַבָּא (גדולה מזו) אבל במילון השפה העברית נותנים משמעותה: להפך, מסתבר לומר בדיוק את ההפך.ובאנגלית on the contrary וכך בדיוק משתמשים בה מקורותינו הגדולים: 1) "ואולם כל מכאוב לא חש; אדרבא, חש כי הוּקל לו" (דוד פרישמן). רוצה לומר כי אם תחליף במשפט זה את המילה "אדרבא" במילה "להפך" המשמעות לא תשתנה. 2) "ולא מפני שהחוק הישראלי נוטה חסד לנישואי זוג חציו נשוי וחציו פנוי כזה - אדרבא: נראה להלן כי החוק הישראלי מתנגד לחצאיות שכזאת " שופט בית המשפט העליון זילברג 3) "וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות ד): על כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד. כי אין הנשמה אוהבת העולם הזה כלל אלא אדְּרַבָּא מואסת בו. אם כן ודאי לא היה בורא הבורא יתברך בריאה לתכלית שהוא נגד חוקה ונמאס ממנה. אלא בריאתו של האדם, למצבו בעולם הבא היא. ועל כן ניתנה בו נשמה זאת, כי לה ראוי לעבוד, ובה יוכל האדם לקבל השכר במקומו וזמנו, שלא יהיה דבר נמאס אל נשמתו בעולם הזה, אלא אדְּרַבָּא נאהב ונחמד ממנה, וזה פשוט. " רבי משה חיים לוצאטו - "מסילת ישרים". איברהים