כבר ויתרתי לך על ההתייחסות לדבריי,
אך נראה שקשה לך כל כך עם החירות הזאת שהצעתי לך, שגם כאשר אני פונה אל SHE, את חשה בצורך להגיב, ואין לי התנגדות לכך, חלילה, אלא שאז מתחיל להשתרשר לו ויכוח חדש-ישן בינינו על כוחות האור (את וחברייך המתירנים, הליברלים) לבין כוחות החושך (אני ואחרים שמעת לעת תומכים בדעות שאני מציג). ולגופה של הערתך, אכן, ה"כה" וה"יה" הם עדות לכך שיש כאלה שאין להם ערך למילה ועושים בה ככל שלבם חפץ, ואז העדר של האופנות והטרנדים מחרה-מחזיק-נגרר, ואז קול המון כקול שדי. אכן, אני מודה, איני רואה בכך יוזמה כל כך ברוכה, ואני מצר עליה, נעבעך. אבל אין זאת אומרת שאני פוסע ברחובות תל-אביב קודר, זעף-פנים ורואה שחורות. ואם כבר ציינת את "לעשות כביסה", שאת בכל זאת מוצאת בו משהו שיש בו חן מסוים, אני שואל: אם אדם יודע ש"לכבס" = "לעשות כביסה" מה הטעם להעדיף את הביטוי הקלוקל והמיותר הזה? אבל אני משוכנע שאקבל תלי-תלים של ביקורת ממך וגם מעמיתים אחרים כמוך. אז בגאולת ציון ננוחם ונסתפק, לפי שעה, בכך.