אני ישן שינה עריבה כשאני פורש מן הפורום לעת
ליל - משמע, המושא הפנימי אינו הופך את העומד ליוצא. ואשר לעגנון. "באה סֻכּתי ועמדה לפנַי והריחה ריח עָרֵב לפני" - אכן כך אמר באותו סיפור. ובאיזה סיפור הכתוב מדבר? הווי אומר "חוש הריח". ואולם גם הרח הריחה הסוכה שבסיפורו בתוך תוכה, מבלי להזדקק לשום עזרה מבחוץ: -"מעשה, פעם אחת כתבתי סיפור סוכת החג, וכדי לשבר את האוזן כתבתי הסוכה מריחה בא עלי דקדקן אחד, נעץ בי קולמוסו וכתב אין לומר הסוכה מריחה, שהרי לא לא הסוכה מריחה אלא אדם הוא המריח ריח הסוכה". ולעניין דבריך: "בכל מקרה גם אם לפעמים אפשר להשתמש ב"מריח" כפועל עומד, ברור למדיי שבהקשר הנכחי, של 'מריח (מ)סיגריות', מדובר בהשלמה מוצרכת". דבריי נסבו על דבריך הקודמים: "מריח הוא פועל המצריך מושא. בחלק מהשפות הזרות גם המקבילה של "מריח" אינה מצריכה מושא, אבל בעברית אי אפשר לומר 'אתה מריח' ללא השלמה לפועל.". פשוט רציתי לתקן את טעותך. אני במקרה כזה הייתי פשוט אומר תודה למי שהוסיף ולו בדל מידע למה שאני יודע.