על טעם וריח – על הפועל "הריח".

[Orel ICE]

רק כדי להיוֹת בטוח

שאלו אותי היום האם תקין להגיד ש"הוא מריח מ־", לדוגמה: הוא מריח מסיגריות. תקין?

 

[חוכך בדעתו 2]

לעניות דעתי, תקין ביידיש. בעברית:

מדיף ריח של סיגריות, או נודף ממנו ריח של סיגריות, ובלשון יותר עממית: יש לו/ ממנו ריח של סיגריות.

 

[יאקים]

ערב טוב, חוכך. אכן, צודק, אבל לא רק

ביידיש כך, אלא גם באנגלית וגם בשפות אחרות, מן הסתם.

 

[sailor]

וגם בעברית עכשוית

 

[יאקים]

שמא תגדיר עברית עכשווית? ללשונו של מי אתה

מכוון? ללשון העם ברחוב? ללשון העיתונות? ללשון המדוברת, בחינת "אחרי רבים להטות"?

 

[sailor]

לכל אלה שצינת ועוד

וכן, שפה ככלי תקשורת מתפתחת על פי העקרון "אחרי רבים להטות", שכן מה שנח וברור לרבים שמושי ויעיל לתקשור.

 

[יאקים]

בהכירי את גישתך לשפות בכלל,

ולשפה העברית בפרט, שיערתי שאכן זו תהיה תשובתך. ובידוע שאנו חלוקים בנקודה זו.

 

[trilliane]

ובלשון פשוטה וישירה: מסריח מסיגריות. ../images/Emo5.gif

 

[trilliane]

לא מוכרת לי קביעה כלשהי בנושא

בפרט לא מטעם האקדמיה (אבל אתה מוזמן לשאול אותה, אפשר לפנות דרך האתר). אישית אני לא מוצאת פסול ב"מריח מ" שמקבילה ל"מסריח מ" (וכאן אין ספק שאיש אינו חושב אפילו לוותר על ה"מ"). כמו כן נראה לי שיש טעם להעדיף את הצורה ב"מ" לצורכי בידול, כי אז נמנע כפל המשמעות באפשרות הראשונה, וקל לראות ולהבין את ההבדל בין: הוא מריח סיגריות הוא מריח מסיגריות לא כן?

 

[איתי שלר]

אינו דומה

אינו דומה מסריח למריח. מסריח הוא פועל עומד שאינו מצריך מושא, לא ישיר ולא עקיף. מריח הוא פועל המצריך מושא. בחלק מהשפות הזרות גם המקבילה של "מריח" אינה מצריכה מושא, אבל בעברית אי אפשר לומר "אתה מריח" ללא השלמה לפועל. בצירוף "מסריח מסגריות"- "מסגריות" הוא תיאור סיבה, לעומת זאת בצירוף "מריח (מ)סגריות" הסגריות אינן תיאור סיבה, לכן אי אפשר אוטומטית להשוות בין מילות היחס.

 

[חוכך בדעתו 2]

גם מריח יכול,אם נעמץ את עינינו ונדמיין,לעמוד.

מריחה. (פסקה שישית)

 

[איתי שלר]

זה ציטוט חלקי

כמדומני שמה שעגנון באמת כתב: "באה סֻכּתי ועמדה לפנַי והריחה ריח עָרֵב לפני" (ככה לפחות גוגל מצטט). בכל מקרה גם אם לפעמים אפשר להשתמש ב"מריח" כפועל עומד, ברור למדיי שבהקשר הנכחי, של "מריח (מ)סיגריות", מדובר בהשלמה מוצרכת.

 

[חוכך בדעתו 2]

אני ישן שינה עריבה כשאני פורש מן הפורום לעת

ליל - משמע, המושא הפנימי אינו הופך את העומד ליוצא. ואשר לעגנון. "באה סֻכּתי ועמדה לפנַי והריחה ריח עָרֵב לפני" - אכן כך אמר באותו סיפור. ובאיזה סיפור הכתוב מדבר? הווי אומר "חוש הריח". ואולם גם הרח הריחה הסוכה שבסיפורו בתוך תוכה, מבלי להזדקק לשום עזרה מבחוץ: -"מעשה, פעם אחת כתבתי סיפור סוכת החג, וכדי לשבר את האוזן כתבתי הסוכה מריחה בא עלי דקדקן אחד, נעץ בי קולמוסו וכתב אין לומר הסוכה מריחה, שהרי לא לא הסוכה מריחה אלא אדם הוא המריח ריח הסוכה". ולעניין דבריך: "בכל מקרה גם אם לפעמים אפשר להשתמש ב"מריח" כפועל עומד, ברור למדיי שבהקשר הנכחי, של 'מריח (מ)סיגריות', מדובר בהשלמה מוצרכת". דבריי נסבו על דבריך הקודמים: "מריח הוא פועל המצריך מושא. בחלק מהשפות הזרות גם המקבילה של "מריח" אינה מצריכה מושא, אבל בעברית אי אפשר לומר 'אתה מריח' ללא השלמה לפועל.". פשוט רציתי לתקן את טעותך. אני במקרה כזה הייתי פשוט אומר תודה למי שהוסיף ולו בדל מידע למה שאני יודע.

 

[איתי שלר]

תודה רבה

 

[חוכך בדעתו 2]

הגדלת עשות. ../images/Emo13.gif

 

[sailor]

אי אפשר לומר?

הרי כל עמישראל ואשתו אומרים כך. זה הפך לעצם מעצמי העברית על אפם ועל חמתם של מתקני הלשון.

 

[trilliane]

"מסיגריות" תיאור סיבה? ../images/Emo12.gif נראה לי קצת גבולי.

 

[איתי שלר]

כן, קצת גבולי.

אבל נראה שאפשר להשוות את "הסרחת מסיגריות" ל"רעדת מקור".

 

[חוכך בדעתו 2]

אין מצב שהאקדמיה תתעסק בצורה זו. שכן היא

תקינה אך לא תקנית. היא אינה יכולה להיות כזו כי היא סלנג צרוף - שפה דיבורית לחלוטין. משהו כמו: - מחזיק מ- מישהו - נלחץ מ- המבחן הקרוב - עזוב אותך מ- הנודניק הזה וכו'. כולנה יוצאות חלציה של היידיש.

 

[trilliane]

אני ממש לא חושבת שזו שפה דיבורית.

להגיד "מריח מ" לא נתפס כמשלב נמוך ואין בו סלנגיות (גם אם הושפע מהיידיש). הוא לא דומה במאום ל"מחזיק מ" ושות'. אין כאן שינוי במשמעות הפועל, זו לא משמעות סלנגית חדשה; זה פשוט שימוש שונה במילת יחס, מעבר ממושא ישיר למושא עקיף. זה לא סלנג.