לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1400514,005 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'נושאים שהועלו בכינוס האקדמיה 9.6.11'
נושאים שהועלו בכינוס האקדמיה 9.6.11
<< ההודעה הנוכחית
10/06/2011 | 16:42
31
178
כינוס לציון שנת הלשון העברית במערכת החינוך "תרבות של לשון ולשון של תרבות" נערך אתמול במכללת דוד ילין בירושלים.
להודעה זו ניתן לשרשר נושאים מעניינים שהועלו בו.
השפה העברית >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'מענייני כינוס הלשון שנערך אתמול:'
מענייני כינוס הלשון שנערך אתמול:
10/06/2011 | 13:11
20
44

הידעתם שהצורה המקורית והתקנית של מילת השאלה "מניין" היא מְנַיִן בשווא? מדקדקים אשכנזים (בערך במאה השבע־עשרה, אם זיכרוני אינו מטעני) "תיקנו" את מה שלא צריך להיתקן והפכו זאת ל: מִנַּיִן בחיריק ודגש. כך הפכה הצורה מִנַּיִן למקובלת ונפוצה.

כלומר, הניקוד המקובל מִנַּיִן, בתיקון יתר מקורו ולא במסורת הגייה.
מקובל להסביר שמניין = מן + אין. אם כך, מה עושה הדגש בנו"ן? שהרי לפי תאוריה זו הנו"ן נבלעה באל"ף... אלא שמסבירים זאת כצורך לסגור הברה כדי להעמיד הגייה בחיריק, הגייה שמקורהּ בתיקון יתר, כאמור, ולא במסורת הגייה.
מעניין...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מעניין, תודה '
מעניין, תודה
10/06/2011 | 13:27
9
לצפיה ב-'אכן נקודה חשובה שהעלה ד"ר חיים א' כהן בהרצאתו'
אכן נקודה חשובה שהעלה ד"ר חיים א' כהן בהרצאתו
10/06/2011 | 14:59
18
29
"מעשי מדקדקי אשכנז בנוסח התפילה". הוא סקר שינויים נוספים שנערכו בסידור האשכנזי וכולם תיקונים מלאכותיים מעשי ידיהם של מדקדקים ולא משקפים שינויים אותנטיים בהגייה, ביניהם:
"בורא פרי הגָפן/גֶפן" (החלפת צורה רגילה בצורת הפסק, או ההפך... אני לא זוכרת מה המקור ומה התיקון... );
"יתגדֵל ויתקדֵש" תחת "יתגדַל ויתקדַש";
"ותערַב עליך" תחת "ותערֵב לפניך";
"אילנות טובים" תחת "אילנות טובות" ועוד.

הוא סיפר שהתיקון של "מנין" הוא המקרה החריג ביותר משום שהשפיע לא רק על נוסחי התפילה אלא גם על העברית המדוברת עד ימינו. "מנין" חידוש של לשון חז"ל [בלשון המקרא "מאין" (מן+אין)] והיא שימשה לשאלה, לרוב על מקור ציטוט ופחות למקום. בכתבי היד הטובים של המשנה (כ"י קאופמן) וכך גם בפי תימנים, יהודי איטליה ועוד כתוב "מְנַיִן" וניתן למצוא ניקוד זה בהגדה של פסח או במסכת אבות גם במקורות אשכנזיים (והוא מנה רשימה ארוכה, ממנה אני זוכרת רק את סידור פראג).

ר' שבתאי סופר תיקן את "מְנין" ל"מִנַּיִן" בסידורו (הוא לא היה הראשון וזה לא היה תיקון מקורי שלו) וככל הנראה היה זה שתרם לתפוצתו. במאות ה-18-17 התיקון נעשה נפוץ וכבר קשה היה למצוא מנקדים בשווא. כשבאו מילונאי המאה ה-19 לנקד את המילה הם ניקדו "מִנַּיִן" וזה הפך להיות הניקוד הסטנדרטי גם מילוני המאה ה-20.

כהן ציין לשבח את אליעזר בן יהודה שהציב במילונו את "מְנָין" כצורה ראשית, "מְנַין" צורה שנייה (משניות מנוקדות כ"י קאופמן) ו"מִנַּיִן" צורה שלישית בלבד ("כך מקצת משניות מנוקדות").

עוד ציין כי בהגדות בימינו ניתן למצוא עדיין גם את הניקוד בשווא (למשל בהגדה של הרב עובדיה יוסף) אולם בסידורים הוא כבר נמחה לחלוטין.
השפה העברית >>
לצפיה ב-''
10/06/2011 | 15:26
11
16
וגם: ברוך חַי/חֵי העולמים.

פתאום חשבתי על זה: מנין - זו הרי מ השימוש כך שאך טבעי שאחריה יבוא דגש, לא? אז נכון שבכתבי היד הטובים נכתה מְנַיִן, אבל התיקון האשכנזי מובן ביותר. שהרי אם לא מ השימוש לפנינו איזו מ היא זו? ואם מ השימוש לפנינו מדוע ניקודהּ שווא במקור?

הרצאה מאלפת של ד"ר חיים א' כהן.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלה טובה... אולי כדאי לשאול אותו. '
שאלה טובה... אולי כדאי לשאול אותו.
10/06/2011 | 15:32
10
18
לצפיה ב-'כן, '
כן,
10/06/2011 | 15:45
9
14
אבל איפה נמצא אותו עכשיו... נחכה לכינוס הבא?

השפה העברית >>
לצפיה ב-'באקדמיה ללשון העברית, לא? '
באקדמיה ללשון העברית, לא?
10/06/2011 | 15:58
8
13
לצפיה ב-'ייתכן, כן.'
ייתכן, כן.
10/06/2011 | 16:12
7
16
לא חשבתי על זה...

אז מה, לפנות לאקדמיה ופשוט לשאול אותו?

השפה העברית >>
לצפיה ב-'נראה לי שכן, למה לא?'
נראה לי שכן, למה לא?
10/06/2011 | 16:26
6
12
לצפיה ב-'טוב.'
טוב.
10/06/2011 | 16:45
5
13
אבל אני מעדיף שאת תשאלי, משום מה נראה לי שתנסחי את השאלה טוב ממני.


השפה העברית >>
לצפיה ב-'נו 'במת... אין הביישן למד.'
נו 'במת... אין הביישן למד.
10/06/2011 | 16:49
4
19
רצית לדעת? שאל! מה השתפנת לי פתאום?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כי... לא נעים...'
כי... לא נעים...
10/06/2011 | 16:53
3
16
אממ... אתגבר על הבושה...

השפה העברית >>
לצפיה ב-' '
10/06/2011 | 17:06
15
אצלנו דווקא זה היה: נעים מת מזמן...


תודה!
השפה העברית >>
לצפיה ב-'גם נח מת מזמן, אחרי המבול.'
גם נח מת מזמן, אחרי המבול.
10/06/2011 | 17:37
10
לצפיה ב-'שאלה: אילנות טובים'
שאלה: אילנות טובים
11/06/2011 | 21:13
5
30
שבוע טוב,
למה "אילנות טובים" זו דוגמא לתיקון יתר?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הגבת אליי, ואני לא כתבתי "תיקון יתר"... '
הגבת אליי, ואני לא כתבתי "תיקון יתר"...
11/06/2011 | 21:21
4
18
זה היה הניסוח של לשונאי. אני רק תיארתי את תוכן ההרצאה: כהן סקר תיקונים מלאכותיים שהכניסו מדקדקים בטקסט שאינם פרי שינוי טבעי בנוסח התפילה בפי המתפללים.

ההגדרה "תיקון יתר" כבר כוללת ממד שיפוטי, האם התיקון מיותר או לא. אני מניחה שמי שמאמין שהנוסח צריך להישמר כפי שהוא ושאין בו פסול (להפך, השאיפה לשמור על נאמנות למקור) רואה בתיקון מלאכותי תיקון יתר.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכן'
אכן
12/06/2011 | 00:48
3
16
אכן בטעות התייחסתי לניסוח של לשונאי.
בכל אופן היה מוזר בעיני שהנוסח המקורי היה "אילנות טובות". בסופו של דבר אילן זה זכר.
נכון שבתקופה המאוחרת לתלמוד יש נטיה נפוצה לגרור את התואר לפי צורת הריבוי ("לוחות ראשונות" "חלונות כהות"), אבל נוסח ברכת האילנות קדום יותר.

*טוב, בדקתי ומצאתי שהצירוף "אילנות טובות" אכן קיים כבר בתוספתא. וגם בתלמוד יש כבר מופעים של גרירת צורת התואר בעקבות צורת הריבוי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא כתבתי על האילנות'
לא כתבתי על האילנות
12/06/2011 | 08:33
2
17
אלא על תיקון היתר שבצורה מנין.
אגב אילנות, הביטוי המקורי הוא "נתלה על אילנות גדולים" ולא "גבוהים".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא נכון.'
לא נכון.
12/06/2011 | 12:33
1
18

הביטוי המקורי הוא
"אם ביקשת ל(ה)יחנק, היתלה באילן גדול" (פסחים קיב).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכן ב ולא על, טעות שלי.'
אכן ב ולא על, טעות שלי.
12/06/2011 | 13:11
7
לצפיה ב-'איחוי נסמכים (ריבוי נסמכים לסומך אחד)'
איחוי נסמכים (ריבוי נסמכים לסומך אחד)
10/06/2011 | 16:45
7
166
הוא אחת הנקודות שהעלתה ד"ר אורלי אלבק בהרצאתה החשובה "פוסקנות והגיון הלשון - הילכו שניים יחדיו?". ההרצאה עסקה בשיקולים הסותרים שיש להתחשב בהם בקבלת הכרעות פוסקניות: התיעוד במקורות; הגיון הלשון; הנוהג בציבור – מה להעדיף כשיש ביניהם התנגשויות? לדעת אלבק כשחלה התנגשות בין התיעוד במקורות ובין הגיון הלשון יש להעדיף את הגיון הלשון. כדאי להעדיף צורות הגיוניות על פני צורות מורָשות או לפחות לאפשר את קיומן לצד הצורות המורשות מכיוון ששיטה זו (לימוד לשון בדרך דקדוקית, בהכללה) מקלה על החינוך הלשוני (הן על המורה והן על התלמיד), בשעה שההחלטות הסבוכות אינן מאפשרות לדובר ללמוד אותן. כשחלה התנגשות בין הגיון הלשון לנוהג בציבור, כדאי להעדיף את הגיון הלשון במקרים שבהם יש סיכוי לשנות את הנוהג (או גם במקרים שבהם הנוהג "בלתי נסבל", וזו כבר התרשמות אישית שלי, אני מקווה שאני לא חוטאת לאלבק) אבל להתחשב בו ואף לקבל אותו אם הוא כבר מושרש היטב והפך לנחלת הכלל (גם זה ניסוח שלי מהזיכרון).

דבריה בנושא "איחוי נסמכים" (שאביא מיד) שימחו אותי במיוחד, מכיוון שמאז ומעולם מצאתי את התיקון הזה תמוה ומיותר. למעשה היו מקרים בעבר שערכתי טקסטים והשארתי שני נסמכים לסומך אחד, מכיוון שלא מצאתי ניסוח חלופי אלגנטי יותר ואילו הניסוח המקורי קצר, ברור ומובן לקורא ללא כל קושי, אז למה "לפתור" בעיה שלא קיימת? לאחרונה נתקלתי בכך גם בדוגמאות מבחינת הבגרות שהתלמידים נדרשים לתקן. התלמיד שלימדתי שאל (ובצדק) מה לא תקין בזה, ועל כך עניתי לו שהצדק עמו וגם אני לא רואה בכך כל בעיה, אבל זה עדיין נחשב ללא תקין בימינו ולכן זה מה שנדרש ממנו לתקן בבגרות... כולי תקווה שהאקדמיה (או מערכת החינוך, לא אכפת לי מי יתעורר קודם) תכריז שזו כבר לא "שגיאה" שיש לתקן ושאלות כאלה ייעלמו מבחינות הבגרות (ראוי לציין שגם כיום מדובר בחלק זעיר מהבחינה שהוא סעיף בתוך שאלת בחירה).

להלן דבריה של אלבק:
"רוב מתקני הלשון פוסלים איחוי נסמכים כי צירופים כאלה אינם מתועדים כמעט במקורות הקלאסיים להוציא חריגים מעטים כגון "מִבְחַר וְטוֹב-לְבָנוֹן" במקרא [יחזקאל לא, טז] ו[משהו עם "מראה יין"] בספרות התלמודית. בימי הביניים התרחב השימוש באיחוי נסמכים כגון "אהבת ושנאת הבעל" אולם רוב מתקני הלשון וגם האקדמיה ממעטים להסתמך על התיעוד מימה"ב.

חיים כהן טוען שלא ראוי להדיר את לשון ימה"ב מהמקורות הנחשבים מופת משום שבלשון זו נכתבה במשך מאות שנים יצירה עברית מופתית בידי יוצרי מופת כגון רש"י ורמב"ם. עוד טוען כהן כי אפשר שצירופים שיש בהם איחוי נסמכים קולחים יותר באוזן הדובר מחלופותיהם, כלומר הצירוף "מורי ותלמידי בית הספר" קולח יותר מהחלופות "מורי בית הספר ותלמידיו" או המורים והתלמידים של בית הספר". לעתים החלופות המוצעות לצירוף אינן מוצלחות כלל – הצירוף "ביעור ווידוי מעשרות" מביע עניין אחד ולכן אי אפשר לפרקו.

צירוף דומה מובא במאמרו של בר אשר על ריבוי פניה של העברית: בר אשר מסתייג מאיחוי הנסמכים "מגורשי וגזולי גוש קטיף" אבל החלופות "מגורשי גוש קטיף וגזוליו" ו"המגורשים והגזולים של גוש קטיף" אינן מוצלחות. גם הצירוף "הכרעת וגזר הדין" שהושמע לאחרונה ברדיו במשפט מעין "נשיא המדינה לשעבר משה קצב החליט לערער על הכרעת וגזר דינו" – גם לצירוף זה קשה להציע חלופות מתאימות. הצירופים "הכרעת הדין וגזרו" או "הכרעה והגזר של הדין" אינם מתאימים. האפשרות היחידה המתקבלת על הדעת היא "הכרעת הדין וגזר הדין" אך יש בה מן האריכות.

לדעתי איחוי נסמכים אינו שונה מאיחוי רכיבי תוכן אחרים ואין לפסלו. אמנם הנסמך המאוחה משלים את בוא הסומך הצפוי אולם אין הדבר שונה מההשהייה הנגרמת מאיחוי של רכיבים אחרים. התיעוד במקורות מסייע לטענה שאין לפסול איחוי נסמכים אבל היא אפשרית משיקולי הגיון הלשון בלבד."
השפה העברית >>
לצפיה ב-'סוגיה מעניינת העלתה הד"ר אלבק'
סוגיה מעניינת העלתה הד"ר אלבק
10/06/2011 | 16:48
28
מספקת חומר למחשבה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ןאם הזכרת בגרות...'
ןאם הזכרת בגרות...
10/06/2011 | 17:12
5
29
באחת ההרצאות דובר (נדמה לי שזה היה הד"ר חיים א' כהן) בין השאר על טעויות במבחני בגרות. מצפים מהתלמיד לסמן לוואי גם כשהמילה אינה לוואי, למשל: כל ילד לומד את המחשב. "כל" כאן אינה כמת ולכן אינה לוואי. או זכור לי המשפט "הוא תקע לי את המחשב" שבהקשרים שונים עשוי להתפרש במשמעויות שונות...

אשמח אם יש לך, טריליאן, מה להוסיף בעניין.

השפה העברית >>
לצפיה ב-'סליחה, זו הייתה הרצאתו של הד"ר עמנואל אלון.'
סליחה, זו הייתה הרצאתו של הד"ר עמנואל אלון.
10/06/2011 | 17:15
62
לצפיה ב-'אני נגד טעויות במבחני הבגרות, כמובן... '
אני נגד טעויות במבחני הבגרות, כמובן...
11/06/2011 | 16:02
3
31
וגם נגד מתן שאלות מבלבלות או כאלה שאינן חד משמעיות. תלמיד בבגרות לא צריך להגיע למצב שהוא מנחש או מהמר, או מסתבך עם חומר מורכב שמעל לרמתו.

באשר לדוגמאות שהוא הציג, הסכמתי עם חלקן באופן חלקי; הוא צודק שלפעמים יש יותר מדרך אחת להסתכל על הדברים, אם כי אני מודה שלא הבנתי (בחלק מדוגמאותיו) איך זה בדיוק יוצר ניתוח תחבירי שונה. זאת ועוד, אני לא חושבת שצריך להיכנס עם התלמידים לדוגמאות שהן כפולות משמעות; זה מורכב ומבלבל מדי. צריך פשוט להימנע מהן מלכתחילה, ואם קרה מקרה שנותנים אחת, אז לקבל את שתי התשובות, כמובן.

באשר לדוגמת "כל ילד" – אם "כל" אינו כמת, מה הוא כן?
מה ההבדל בעצם בין "כל ילד" ובין "כל הילדים" (שאז ודאי אפשר להחליף את "כל" בכל כמת אחר, כן?). מטבע הדברים כשמלמדים ברמה לא-אקדמית מפשטים הרבה דברים וייתכנו מקרים שאינם מדויקים. למשל, בעולם העל-תיכוני המוכר לי כבר מזמן לא משתמשים בנל"ה/י אלא מחשיבים את הגזרות האלה כל"י בלבד (בשעה של"ה הן הגזרות שבהן הה"א עיצורית, כלומר, גן כתם). כמו כן משתמשים בפ"נ ולא בחפ"ן, כי לפעמים הנו"ן מופיעה ולפעמים היא לא (גם באותו בניין ממש) ואז זה סתם מבלבל את התלמידים... (אם הם בכלל יודעים מה ראשי התיבות האלה אומרים; מניסיוני פעמים רבות זה לא המצב).

הנקודה העיקרית שבה הסכמתי איתו מאוד הייתה ללמד את החומר דרך דוגמאות שהתלמידים מכירים, כלומר, לתת תמיד דוגמאות שכולם יודעים ולא טועים בהן, ומשם להגיע גם למקומות המבלבלים (כשיש על מה להישען).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני נוטה להסכים אתך'
אני נוטה להסכים אתך
12/06/2011 | 08:30
2
48
בבגרות רצוי להשתדל להימנע ככל האפשר משאלות שאינן חד־משמעיות ומבלבלות.
למיטב הבנתי "כל ילד" שונה מ"כל הילדים", השוני מתבטא בכך שב"כל הילדים" אפשר להחליף את ה"כל" ל"רוב", "חלר מ" וכו' (כמת) וב"כל הילד" אי אפשר. מה שאומר ש"כל ילד" אינו כמת אמתי ואפשר להמירו, כפי שנאר בהרצאה, בה"א הידיעה.
זכואה לי גם הדוגמה של "הוא תקע לי את המחשב", ואני מודה ומתוודה שלא הבנתי אותה אלא רק אחרי הסבריו בתוך הקשר, וגם זה היה חדש בעבורי.

אין ספק שיש ללמד מתוך הקשר ולא "על יבש", מסכים עם זה.

מזכיר לי שבעבר העברתי שיעור בכיתה ו 'על שם התואר. התחלתי את השיעור מדוגמה שכל הילדים הכירו: "אני ילדה הורסת" לעומת "הבנאי הורס את הבניין", וביקשתי מהתלמידים לנסות לזהות את ההבדלים בין שני המשפטים.


השפה העברית >>
לצפיה ב-'את ההסבר הזה שמעתי בהרצאה, והוא עדיין לא מובן'
את ההסבר הזה שמעתי בהרצאה, והוא עדיין לא מובן
12/06/2011 | 09:33
1
23
לי; העובדה שכשמשתמשים בצורת היחיד של "ילד" לא ניתן להחליף את "כל" לא נראית לי כמו נימוק משכנע לכך ש"כל" מפסיק להיות כמת, בפרט שיש הבדל מהותי מאוד בין "הילד" ובין "כל ילד" – הראשון מצביע על ילד מסוים בשעה שהשני עדיין מתייחס, הלכה למעשה, לכל הילדים...

זו אותה בעיה שהייתה לי גם עם חלק מדוגמאותיו האחרות: הוא אמר מה זה לא, אבל הוא לא אמר מה זה כן... וכאמור, לפחות בחלקן, לא חשתי שההבדל במשמעויות יוצר הבדל תחבירי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'גם בעבורי דבריו היו חידוש'
גם בעבורי דבריו היו חידוש
12/06/2011 | 10:02
20
אני פשוט מנסה להבין ולהסביר את דבריו בעניין "כל ילד".  זו עדיין תעלומה.

השפה העברית >>
לצפיה ב-'זַוְעות המלחמה'
זַוְעות המלחמה
10/06/2011 | 16:52
22
עניין נוסף שעלה בכינוס הוא שאלת הגבולות לפסקנות. אורן נהרי אמר שהוא משתדל תמיד לדבר לפי התקן ולהגות נכונה את המילים כשהוא מגיש בטלוויזיה או ברדיו, אבל - עד גבול מסוים. למשל, הוא אינו מוכן לומר "זַוְעות המלחמה" אלא "זְוָעות המלחמה". הוא טען שבמקום שיש חשש שלא יבינו אותו הוא חורג במכוון מהתקן גם כדי שלא להישמע מתנשא.

השפה העברית >>
לצפיה ב-'הערה בשולי הכינוס'
הערה בשולי הכינוס
11/06/2011 | 22:14
22
שמחתי על כך שהכינוס הזה היה גם מעין הצדעה לשניים מהגדולים שבבלשנינו,
שני בני הפלוגתא משנות החמישים, ששמותיהם חזרו ועלו פעמים אחדות במהלך היום:
זאב בן-חיים וחיים רוזן.

הערה אישית:
זכיתי להכיר את שניהם, ובמהלך השנים עמדתי יותר ויותר על הדמיון בין השקפותיהם.
לשמחתי הרבה עלה הדמיון הזה גם בכינוס (למיטב זיכרוני, בהרצאתו של עמינדב דיקמן).

עובד האקדמיה
השפה העברית >>

הודעות אחרונות

11:43 | 21.08.19 tomerrose
20:43 | 18.08.19 Assiduous
17:42 | 18.08.19 הקוסמת הורודה
03:01 | 18.08.19 100W
17:51 | 16.08.19 information10
13:28 | 15.08.19 100W
06:49 | 13.08.19 Assiduous
17:39 | 12.08.19 100W
15:59 | 10.08.19 הקוסמת הורודה
15:00 | 10.08.19 VIK האחד

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ