לא סביר. הבסיס למילה קיים גם בשפות שמיות
אחרות כגון ארמית מקראית (שִׁמְשָׁא) ארמית עתיקה וארמית מזרחית (שמש), מנדעית (שאמיש, שׁאמשׁא), סורית מודרנית (shimsha), ארמית מודרנית וארמית מצרית (סמשא), ערבית (شَمْس), אכדית (šamšu), פיניקית ועוד. [זאת עפ"י המילון האטימולוגי של קליין והערותיו של מ"צ קדרי במילון העברית המקראית]. קליין מוסיף הערות* לגבי שֶׁמֶשׁ בערך שמ"ש (השורש – לשרת, לדאוג, לכהן וכו') וכתב שהמשמעות שאולה, ככה"נ מארמית מקראית או ארמית יהודית א"י שַׁמֵּשׁ. המקור אינו ברור. חוקרים אחדים רואים ב'שׁמשׁ' צורה מוקצרת של הבסיס שׁמשׁם (=להזדרז, למהר, לרוץ), כשגם בערבית samsama (=הוא רץ, היה פעיל, היה עסוק, היה חרוץ), sumsum, susmān (=הנמלה האדומה / נמלי אש), ארמית שֻׁמְשְׁמָנָא, ודרך שיכול אותיות שֻׁשְׁמָנָא (=נמלה; מילולית: "הזריזה" או "חרק קל תנועה"). שם העצם 'שֶׁמֶשׁ' ככל הנראה נגזר מהבסיס 'שׁמשׁ' במשמעויות הנ"ל ומסמן מילולית "ריצה או נדידה של גוף שמימי", או אולי נקרא כך ברמיזה לקרני השמש הרוטטות [מנצנצות?]. חוקרים אחרים, לעומת זאת, רואים ב'שַׁמֵּשׁ' פועל שנקרא ע"ש השֶׁמֶשׁ; לשיטתם 'שַׁמֵּשׁ' הורה במקור "לשרת את (או לסגוד ל) שמש" ובהמשך המשמעות התרחבה גם ל"לשרת" במובן הכללי. חוקרים נוספים רואים ב'שׁמשׁ' מילה שאולה ממצרית (shmsy = לציית, לשרת) כש-shmśw הוא מ-shemshe (=משרת/עבד) בקופטית [מצרית עתיקה]. עד כאן קליין. אם אתה מחפש מילון אטימולוגי, קליין לא מושלם, אבל לא רע בסה"כ, ואפשר לקנות (לא זול) או לשאול בספרייה. גם במילון אבן שושן (המלא, לא המרוכז) יש מידע אטימולוגי בערכים (אבל לא התנסיתי בכך בעצמי). ----------------------------------------------- * המקור באנגלית, אז זה תרגום חופשי שלי.