תהייה לגבי המילה שמש

יאקים

New member
היי, טריליאן. בטרם אטוש את משמרתי,

אגלה לך שהיבול שמצאתי הנו דל מאוד, וחוששני שהוא אינו מקדם אותנו בהרבה. א. מתברר שבפרוטושמית זה היה TIHAM (בתנועת A ארוכה). ב. במיתולוגיה הבבלית מצויה, אכן, תיאמת ( אלת הים). זהו, בינתיים. כולי תקווה שמחר אגלה שמישהו הצליח הרבה יותר ממני... ליל מנוחה לך.
 

רפרפול

New member
שאלה אחרת

איך קרה שמילים מרובד פרוטושמי אבדו בחלק מהשפות, כמו למשל תהום בערבית?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
במה שונות מילים מרובד פרוטושמי ממילים אחרות?

כששפה משתנה לאורך השנים חלים בה תהליכים סמנטיים של צמצום, הרחבה ושינוי של משמעות, מילים אובדות או מוחלפות באחרות, מילים חדשות נוצרות או נשאלות... [ובהקשר זה, ממליצה לקרוא את "גלגולי לשון" של גיא דויטשר, אם טרם הזדמן לך]. קשה להתחקות אחרי תהליך היסטורי קדום ולהגיד "הנה, זו הסיבה שהמילה הזו לא קיימת דווקא בשפה הזו". במקרה של "תהום", אני לא יודעת אם היא "מרובד פרוטושמי קדום"; מכיוון שמדובר במילה שהתפתחה משם שהגיע ממיתולוגיות מסוימות, ייתכן שהיא נשאלה (בשינויים מורפו-פונטיים ואף סמנטיים) מתרבות לתרבות ומשפה לשפה שהיו במגע, ולאו דווקא התגלגלה במקביל ממקור אחד משותף. אולי אותו סיפור בריאה קדום בכלל לא התקיים בתרבות של דוברי ערבית, למשל (סתם השערה).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא סביר. הבסיס למילה קיים גם בשפות שמיות

אחרות כגון ארמית מקראית (שִׁמְשָׁא) ארמית עתיקה וארמית מזרחית (שמש), מנדעית (שאמיש, שׁאמשׁא), סורית מודרנית (shimsha), ארמית מודרנית וארמית מצרית (סמשא), ערבית (شَمْس), אכדית (šamšu), פיניקית ועוד. [זאת עפ"י המילון האטימולוגי של קליין והערותיו של מ"צ קדרי במילון העברית המקראית]. קליין מוסיף הערות* לגבי שֶׁמֶשׁ בערך שמ"ש (השורש – לשרת, לדאוג, לכהן וכו') וכתב שהמשמעות שאולה, ככה"נ מארמית מקראית או ארמית יהודית א"י שַׁמֵּשׁ. המקור אינו ברור. חוקרים אחדים רואים ב'שׁמשׁ' צורה מוקצרת של הבסיס שׁמשׁם (=להזדרז, למהר, לרוץ), כשגם בערבית samsama (=הוא רץ, היה פעיל, היה עסוק, היה חרוץ), sumsum, susmān (=הנמלה האדומה / נמלי אש), ארמית שֻׁמְשְׁמָנָא, ודרך שיכול אותיות שֻׁשְׁמָנָא (=נמלה; מילולית: "הזריזה" או "חרק קל תנועה"). שם העצם 'שֶׁמֶשׁ' ככל הנראה נגזר מהבסיס 'שׁמשׁ' במשמעויות הנ"ל ומסמן מילולית "ריצה או נדידה של גוף שמימי", או אולי נקרא כך ברמיזה לקרני השמש הרוטטות [מנצנצות?]. חוקרים אחרים, לעומת זאת, רואים ב'שַׁמֵּשׁ' פועל שנקרא ע"ש השֶׁמֶשׁ; לשיטתם 'שַׁמֵּשׁ' הורה במקור "לשרת את (או לסגוד ל) שמש" ובהמשך המשמעות התרחבה גם ל"לשרת" במובן הכללי. חוקרים נוספים רואים ב'שׁמשׁ' מילה שאולה ממצרית (shmsy = לציית, לשרת) כש-shmśw הוא מ-shemshe (=משרת/עבד) בקופטית [מצרית עתיקה]. עד כאן קליין. אם אתה מחפש מילון אטימולוגי, קליין לא מושלם, אבל לא רע בסה"כ, ואפשר לקנות (לא זול) או לשאול בספרייה. גם במילון אבן שושן (המלא, לא המרוכז) יש מידע אטימולוגי בערכים (אבל לא התנסיתי בכך בעצמי). ----------------------------------------------- * המקור באנגלית, אז זה תרגום חופשי שלי.
 

Feanor75

New member
כן

חשבתי על המקורות הארמיים. כנראה שזה מסביר שלא, אם כי אף פעם אי אפשר להיות בטוחים, אפילו ביולוגים מופתעים לפעמים וחלוקי דיעות בקשר לדברים שלפני כן נראו בטוחים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כפי שראית, לא רק בארמית.

זה לא קשור ל"חילוקי דעות" אלא להעלאת השערות מבוססות על מחקר היסטורי ולא על צירופי מקרים פונולוגיים בשפה אחת מני רבות. נכנסתי עכשיו לויקיפדיה ושם נכתב (בערך השמש) "מקור השם ככל הנראה מאלת השמש במיתולוגיה הכנענית, הקרויה "שפש" או "שמש" (אין הפניה למקור, וגם אם קיים קשר ייתכן שהוא בכיוון ההפוך, אבל יש סימוכין לכך שהייתה אלה כזו). דבר נוסף הוא הקשר בין "שמש" לבין "אש" שאתה מקבל כמובן מאליו כי אתה חי בתקופה שבה יש תמונות תקריב על השמש[1] ויודעים שכוכבים אכן בוערים (אם כי לא בבערה כימית אלא בהיתוך גרעיני) אבל מי שמסתכל על השמש בשמים (וכדאי מאוד לא, זה מזיק לעיניים) רואה דִסקה צהובה (או כתומה-אדומה בשקיעה) והדסקה הזו ממש לא נראה כמו "אש" מהמרחק הזה (ורק בתקופות מאוחרות יותר הבינו שמדובר בכלל בכדור, הרי פעם חשבו שגם כדור הארץ שטוח). גם אם תקרא על השמש במיתולוגיות שונות, היא לא מקושרת ישירות ל"אש" כפי שהיית (אולי) מצפה. מסתבר שגם ויקיפדיה מסכימה:
Humanity's most fundamental understanding of the Sun is as the luminous disk in the sky, whose presence above the horizon creates day and whose absence causes night. In many prehistoric and ancient cultures, the Sun was thought to be a solar deity or other supernatural phenomenon.​
(יש שם גם קישור לערך שמוקדש לאלי השמש בתרבויות השונות, קיים ערך מקוצר בעברית). לסיכום, כשמדובר בתחומים האלה אי אפשר להפריך בוודאות מלאה, אבל זו לא סיבה לשקול ברצינות תיאוריות שאין להן שום ביסוס מחקרי. --------------- [1] התמונה מויקיפדיה.
 

sailor

New member
בלי לחלוק על דבריך

השמש נקראת גם חמה, וכאן הקשר לחום לא ניתן לערעור. במקורות אצל אברם יש: ה בְּכָל-הָאָרֶץ, יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל, מִלֵּיהֶם; לַשֶּׁמֶשׁ, שָׂם-אֹהֶל בָּהֶם. ו וְהוּא--כְּחָתָן, יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ; יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר, לָרוּץ אֹרַח. ז מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, מוֹצָאוֹ--וּתְקוּפָתוֹ עַל-קְצוֹתָם; וְאֵין נִסְתָּר, מֵחַמָּתוֹ (תהילים יט)
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אכן, אין מחלוקת על חמה, מאחר שהשמש מחממת

ולא צריך טלסקופ כדי לחוש בכך...
 

trilliane

Well-known member
מנהל
האש מחממת, אבל באילו "הרבה אנלוגיות" מדובר?

ואל תשכח שהמילה "חמה" היא מלשון חז"ל, והמילה "שמש" קדומה בהרבה (ומאחר שמופיעה בתפוצה רחבה בשפות השמיות, לא מן הנמנע שהיא קיימת כבר בשפה הפרוטו-שמית).
 

sailor

New member
עדין הקשר בין השמש-חמה

קדום בהרבה מתצפית עם טלסקופ.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נכון, וזה בדיוק מה שכתבתי בהודעתי מ-17:33

אבל דובר כאן על הקשר בין המילה "שמש" למילה "אש", אז אני לא חושבת שזה רלוונטי.
 

רפרפול

New member
לא בדיוק

"וחפרה הלבנה ובושה החמה" ישעיה כד 23 "והיה אור הלבנה כאור החמה" ישעיה ל 26 "יפה כלבנה ברה כחמה" שיר השירים ו10 לשמש גם שם נרדף אחר- חרס שאני אישית גוזרו מהיסוד ח.ר- חום.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודה על החידוד, זה לא סותר את הנאמר, להפך;

השפה מתפתחת בהדרגה ולהרבה תופעות לשוניות שנחשבות לחז"ליות מובהקות יש ניצנים ראשונים כבר במקרא (בספרים המאחורים) כמו הדוגמאות שהבאת. עדיין המילה "חמה" נחשבת למילה חז"לית מובהקת (והיא ללא ספק מאוחרת יותר מהמילה "שמש").
 

Feanor75

New member
זה מרתק

כמו הרבה דברים בשפה. תודה על המידע. בקשר לזה שבימי קדם לא קישרו שמש לאש אני חולק עלייך. מה שמחמם וצבעו כצבע אש מקושר בקלות לאש.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מה זה "מקושר בקלות"? דבר בהוכחות מתועדות,

לא בנפנופי ידיים. אם אין הוכחה שבתרבויות קדומות (ובפרט באלה שדיברו בשפות שמיות) יש קשר הדוק בין גוף שמימי (שנחשב לתופעה שמימית, אלית) לבין אש (תופעה ארצית) אז אתה לא יכול לטעון שהקשר הזה ברור מאליו. מחקר מדעי רציני (ובלשנות היא אמנם לא מדע מדויק, אבל מדע) לא עובד לפי "זה נראה לי הגיוני, אז ברור שיש קשר". זה בדיוק ההבדל בין אטימולוגיה עממית לבין אטימולוגיה מדעית.
 

Feanor75

New member
אבל בסוף תמיד מגיעים למקום שבו אין הוכחות

וחייבים להסתמך על אינטואיציה. גם אדם קדמון יכול לקשר מיד שמש עם אש. וזה גם בקשר למה שאמרת על אמונות. המדע לא סיפק תשובות על השאלות הגדולות ולכן כמעט הכל אפשרי מבחינתי. אולי העולם נברא לפני 4 מיליארד שנים ואולי לפני 5000 מי שכל הזמן דורש הוכחות בסוף בד"כ רק מתחבא מאחורי הצורך הזה כדי לשלול את כל מה שלא מסתדר לו. הבודהה וחכמים יוונים מלפני 2000 שנה שדיברו על חלקיקים קטנים, הלמדנים ביטלו את הנחתם כי לא הציגו הוכחות, ומסתבר שדווקא הם צדקו.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אתה לא בסוף אלא רק בהתחלה, ואתה כבר מתרץ...

ומערבב דברים לא קשורים רק כדי להתחמק מעבודת הוכחה (כן, זו עבודה, זה לא פשוט, אבל לזרוק השערות אינטואיטיביות זה לא מדע). גם אמונה היא לא מדע. אדם מאמין לא מחפש הוכחה שיש אלוהים, הוא מאמין בכך (ויש להניח שגם אם "תוכיח" לו אחרת, הוא לא יקבל את ההוכחה). מדע תמיד ניתן להפרכה ולבדיקה מחודשת. החכמים היוונים דיברו על הרבה דברים שרבים מהם היו לא נכונים; אז מה? גם האסטרולוגית בעיתון מצליחה לפעמים לקלוע לכמה תכונות אופי שמתאימות לי או למשהו שבאמת קרה לי השבוע (רק שכל השאר לא...). אז מה זה אומר? שאסטרולוגיה היא מדע?
 
למעלה