לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1400514,005 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'תהייה לגבי המילה שמש'
תהייה לגבי המילה שמש
<< ההודעה הנוכחית
12/02/2011 | 09:32
82
1379
האם ייתכן שמקורה באבות אבותינו שהצביעו לעברה ואמרו "שם-אש?"

מאז ומתמיד תהיתי על מקורן של מילים מסויימות, ולפעמים המקור עתיק יותר מהשפה והעם, עברי ארמי או אפילו כנעני, אין לי מספיק ידע. אולי אתם יודעים?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'נשמע לי אטימולוגיה עממית במיטבה מה שנקרא.'
נשמע לי אטימולוגיה עממית במיטבה מה שנקרא.
12/02/2011 | 11:00
9
116
לצפיה ב-'תמיד משעשעים אותי כל המומחים'
תמיד משעשעים אותי כל המומחים
14/02/2011 | 15:16
8
115
שמתלהבים להראות לחובבים מי בעל הבית
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מתנצל על התערבותי ועל כך'
אני מתנצל על התערבותי ועל כך
14/02/2011 | 18:26
7
106
שאיני מכירך, אבל הרשה לי להגיב שתגובתך אינה הולמת, שלא לומר די מעליבה.
ולמען האמת, אני מתפלא על לשונאי שוויתר על זכות התגובה. אשר על כן אני אגיב,
כי בעצם גם אני התייחסתי לשאלתך דלעיל וגם אליי הופנו מילותיך הפוגעניות....
א. מי טען שהוא מומחה?
ב. שאלת, והיו שהגיבו על שאלתך. מנין לך שהם מתלהבים?
ג. מה פשר הזלזול הזה "מתלהבים", "מומחים", "בעל הבית"?
ד. קצת דרך ארץ לא הייתה מזיקה לך. אינך חייב להודות למי שטורח להגיב על שאלתך, אך גסות רוח - זה לא!
השפה העברית >>
לצפיה ב-'היי'
היי
14/02/2011 | 20:42
6
73
דבריי דווקא לא כוונו אליך, ואני מכיר תודה לכל מי שענה על שאלה משלי, ובכלל שעונה ברוח טובה. אני גם מעריך מאוד את הידע שלכם!
רק הציניות מפריעה לי.

בכל זאת מתנצל על שכך הובנתי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני בהחלט מקבל התנצלותך, וסליחה'
אני בהחלט מקבל התנצלותך, וסליחה
14/02/2011 | 21:05
2
55
שוב על שאני משמש תנא דמסייע לידידי לשונאי, שמשום מה התרשמת שתגובתו הייתה צינית,
כי איני מתרשם כמוך, אבל כשם שמאה פנים לתורה, כך גם עם פרשנויות אישיות...
מאחל לך המשך הנאה מהשתתפותך בפורום שלנו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'בכיף'
בכיף
14/02/2011 | 21:23
1
39
לשונאי הוא אדם. הוא לא אוהב שלמות "לשונאי-עשר" חח
רק בקשה אחת לי, לא להשתמש בפרצופים האלה של תפוז, הם נראים לי תינוקיים ולא מתאימים למבוגרים
אבל כמובן לא חייב להתחשב :)
השפה העברית >>
לצפיה ב-'עלא כיפ-כיפכּ!'
עלא כיפ-כיפכּ!
14/02/2011 | 22:18
26
שמח על תגובתך, עם זאת איני יכול להגיב בשמו של שלשונאי מדוע בחר בכינויו זה: יש הבוחרים בכינויים סתמיים
ויש הבוחרים בכינויים המזכירים את שמותיהם או קרובים להם.
ובעניין הפרצופים, זהו עניין של טעם אישי, ואם מעבירים סמיילי מאחד למשנהו, הרי זה בא לבטא תחושה של כיף,
של שביעות רצון ושל שת"פ.
ליל מנוחה לך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא הייתה טיפת ציניות בתגובתי'
לא הייתה טיפת ציניות בתגובתי
14/02/2011 | 22:47
2
33
ותודה ליאקים שנחלץ לעזרתי.

מה שכתבת זו פשוט אטימולוגיה עממית, ואם הפריעה לך המילה "במיטבה" - לכן הוספתי "מה שנקרא". לא ציניות ולא נעליים כי אם תשובה עניינית ונכונה.

ואגב, שמי אינו לשונאי10 אלא יאיר, ואני אדם (בזה אתה צודק).

ערב טוב.

השפה העברית >>
לצפיה ב-'הבעיה היא שכיום'
הבעיה היא שכיום
15/02/2011 | 14:30
1
38
עם קריסת הערכים נוצרו נורמות כאלה, שאנשים ציניים אפילו בלי להרגיש, מרוב שהרגשות קהו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא אני.'
לא אני.
15/02/2011 | 14:39
16
לצפיה ב-'נשמע לא כל כך רציני, אם כי יש'
נשמע לא כל כך רציני, אם כי יש
12/02/2011 | 12:35
33
67
גם הסבר דומה למילה "שמים" (שם מים) ומן הסתם ולמילים רבות אחרות....
מעניין לבדוק בשפות אחרות את פירושי המילים הללו ודומותיהן מבחינת האטימולוגיה העממית שמיוחסת להן.
אני מוכן לשער, או שמא להמר, שההסבר לבחירת שם מסוים נעוץ במשהו עמוק ושיטתי יותר...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'גם "שם מים" זו אטימולוגיה עממית... '
גם "שם מים" זו אטימולוגיה עממית...
12/02/2011 | 14:32
32
416
וגם "משה" ("כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" רק שבת פרעה לא ידעה עברית... ולפי המרצה שלי ללשון המקרא, "מש" זה בן, במצרית), וגם "תהום" שאנחנו מפרשים כמצולות / מעמקים הגיעה במקור משם של אלה בבלית... סיפור הבריאה שלנו לא מקורי ומתועד גם במסורות אחרות. חיפשתי עכשיו ברשת, ומצאתי "המושגים חושך, תהום ומים, מרמזים על יסודות מן המיתולוגיה המזרחית הקדומה. לפי תיאור  הבריאה הבבלי, נלחם האל מרדוך בתיאמת [=תהום] אלת הים."
http://ks.hinuch.net/NR/rdonlyres/3FAA9335-1658-4D...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכן, הוא שאמרתי מפורשות:'
אכן, הוא שאמרתי מפורשות:
12/02/2011 | 15:25
9
59
הרי הבאתי את שמים כדוגמה נוספת לאטימולוגיה עממית בנוסף לדוגמה הקודמת
ולעוד רבות שלא פירשין ולא פירטתין.
ואכן גם ידועה לי התאוריה של חוקרי הלשונות העתיקות שמוצאים משמעויות לשמות
כ"תהום", וכך גם לשם משה, אלא שבמקרא ישנן דוגמות רבות למדרשי שמות: שאול,
עמנואל, רחובות, ישמעאל, יעקב, אברהם ועוד, ונראה על פניו קשר אטימולוגי-לשוני-פונטי-פונולוגי
  בין השם לבין ההסבר הלשוני שלו.
ולא מן הנמנע שכותבי המקרא קיבלו את השם משה, ואז ניסו לחפש לו אטימולוגיה ששתאים לו.



השפה העברית >>
לצפיה ב-'אם כך הבנתי אותך לא נכון'
אם כך הבנתי אותך לא נכון
12/02/2011 | 16:24
8
33
מאחר שהשתמשת בקשר של ויתור (אם כי) ולא בקשר של הוספה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מודה ועוזבת - תרוחם.'
מודה ועוזבת - תרוחם.
12/02/2011 | 20:56
35
לצפיה ב-'אני חייב התנצלות בפני טריליאן: לא היא'
אני חייב התנצלות בפני טריליאן: לא היא
12/02/2011 | 21:59
6
32
מודה ועוזבת, אלא עליי להודות שהיא נהגה באצילות נפש וקיבלה אשמת אי-הבנה עליה, בעוד
אני גרמתי לה זאת בהשתמשי בביטוי שעבוד של ויתור במשפט מורכב, תחת אשר הייתי צריך
להשתמש במשפט מאוחה בביטוי קישור של הוספה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-''
12/02/2011 | 22:04
5
10
לצפיה ב-'אני מוצא שכך היה עליי לנהוג.'
אני מוצא שכך היה עליי לנהוג.
12/02/2011 | 22:25
4
24
לא מגיע לי צל"ש על כך, ואין זאת הפעם הראשונה שאני מגיב בהתנצלות על טעות שלי
בתגובה או באמירה יזומה שלי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יאקים,'
יאקים,
14/02/2011 | 09:12
3
18
אתה מתייחס אל עצמך ברצינות תהומית ושמימית כאחד.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מי שמדבר!!!!'
מי שמדבר!!!!
14/02/2011 | 18:13
2
18
על כגון שכמותך כבר נאמר על ידי חכמים: טול קורה וגו'....
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שמע,'
שמע,
14/02/2011 | 20:27
1
17
אצלי זה עניין אחר; אצלי זה מוצדק.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הוא שאמרתי...ובכך יש תמימות דעים בינינו.'
הוא שאמרתי...ובכך יש תמימות דעים בינינו.
14/02/2011 | 20:37
15
וכן כתוב במקורותינו: יודע צדיק...וגו'
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תהום משורש הו"מ '
תהום משורש הו"מ
13/02/2011 | 20:03
21
37
קרובים אליו המ"מ/ נה"מ/ המ"י והכוונה העיקרית ככל הנראה היא "קול מים". איך ניתן לקבל את ההקבלה תהום-תיאמת? אל"ף מתחלפת תדיר בה"א?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הקשר בין תהום ותיאמת מקובל במחקר.'
הקשר בין תהום ותיאמת מקובל במחקר.
13/02/2011 | 20:47
20
20
בספר "לא כך כתוב בתנ"ך" של יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן (עמ' 21) כתוב: "לפי המיתוס הבבלי נלחם מרדוך, אלוהי השמים, עם אלת הים הקרויה תיאמת, ולאחר שהרג אותה ברא מגווייתה את העולם (והשוו את התיבה "תהום" שבסיפור הבריאה המקראי [בראשית א, ב]: "וחושך על פני תהום", עד שסביר לומר שדמותה המיתולוגית של "תיאמת" השאירה כאן את רושמה כמושג פיזי)."
גם אב"ש כותב: תהום זו"נ [אוגריתית: תהמ; בריבוי זוגי: תהמהמ; ארמית: תהומא; אכדית: ti'amtu, כינוי למושלת הים שהאל הבורא הרג אותה, ביתר את גופה ועשה ממנה ים עליון וים תחתון].
השפה העברית >>
לצפיה ב-'השאלה שנשאלה היא'
השאלה שנשאלה היא
13/02/2011 | 21:07
19
22
האם החילופין בין ה"א עברית לאל"ף אכדית הוא תדיר? ואם לא, מדוע דווקא השינוי הלא נפוץ הזה מתקבל בדוגמא זו?

אני חושב שלדיון מעמיק יותר נשאל לפירוש "...חושך על פני תהום ורוח ---מרחפת על פני המים" ...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'השאלה היא מה זה "פירוש" לפסוק שהבאת.'
השאלה היא מה זה "פירוש" לפסוק שהבאת.
13/02/2011 | 21:30
3
17
השאלה היא אם אנחנו עוסקים בפירוש לפי מפרשים מסורתיים (רש"י, רד"ק וכד') או שאנחנו עוסקים בפירוש מדעי.
לגבי הפירוש המדעי - אני ממש לא מומחית בתחום, רק קראתי קצת.

בספר שהבאתי ממנו קודם ("לא כך כתוב בתנ"ך" של י' זקוביץ וא שנאן) הם טוענים (ומביאים את הדברים גם בשם קאסוטו) שהטקסט המקראי על הבריאה הוא טקסט פולמוסי לסיפור בריאה שהיה נפוץ במזרח הקדום, שלפיו העולם נברא כתוצאה ממלחמה בין אלים שונים ויצורים מיתולוגיים. לדבריהם, בתוך סיפור הבריאה המקראי מסתתרים שיירים של המסורות הרווחות, בעיקר תנינים, ובנביאים ובתהלים מוזכרים (או נרמזים) התהום, הלווייתן, נחש בריח ועוד.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מעדיף את דעתך'
אני מעדיף את דעתך
13/02/2011 | 21:42
2
13
לפסוק הזה, מה בעצם הוא אומר? ואגב הנושא הזה פחות מעניין אותי, אני פשוט תמה כיצד חילופין בין אל"ף וה"א מתקבלים כאן יפה...

השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני לא יודעת מספיק כדי לענות לך'
אני לא יודעת מספיק כדי לענות לך
13/02/2011 | 22:58
1
12
אם חילופי אל"ף וה"א מקובלים.
בכל אופן, אם תגיד בקול "תיאמתו" או "תיאמת", לפחות לפי ההגייה השגורה בימינו, יהיה קשה לקבוע אם מדובר בה"א או באל"ף. אולי כך התחלפו להן האותיות אז.
ואולי אני סתם מדברת שטויות
השפה העברית >>
לצפיה ב-'טוף תודה בכל אופן:)'
טוף תודה בכל אופן:)
14/02/2011 | 22:09
10
לצפיה ב-'א. אני ממש לא בטוחה שבאכדית זה היה אל"ף'
א. אני ממש לא בטוחה שבאכדית זה היה אל"ף
13/02/2011 | 23:28
5
34
ולא תנועה (בתעתיק של אב"ש זה נראה לי כמו תנועה);

ב. מדובר כאן בשמות עתיקים (לא במילים, ולשם פרטי ממש לא חייב להיות שורש או משקל, בפרט שהמקור אינו שמי בהכרח) שהתגלגלו מתרבות לתרבות, לא מן הנמנע שחלק מהגלגולים היו של מסורות בע"פ ולא בכתב, כך שנראה לי סביר שלא תמצא בהכרח סדירות במעתקים האלה.

למה הדבר דומה? למילות סלנג בעברית החדשה שהגיעו מערבית, למשל. הרי גם הערבית היא שפה שמית, ויש מעתקי עיצורים סדורים, ובמילים בעברית ובערבית שיש להן מקור משותף אפשר למצוא אותם. אבל במעתקים "עממיים" כאלה שאומצו בדיבור מתוך שמיעה, אתה כבר לא תראה אותם (ולכן לא תתקשה לראות אנשים כותבים "סחטיין" למשל).

ג. סיפור הבריאה המקראי (ואם רוצים לדייק, סיפורי הבריאה) אינו מקורי שלנו, כאמור, והוא מופיע בתרבויות נוספות ומתועד מתקופות קדומות למקרא (אני לא בקיאה בפרטים, אך כך ידוע לי). ברגע שאימצו סיפור מיתולוגי היה צריך "לנקות" אותו, כמובן, מסממנים אליליים, ולכן שמות של אלים שהיו בסיפור המקורי הפכו למילים שמביעות דברים אחרים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תקנו אותי אם אני טועה'
תקנו אותי אם אני טועה
14/02/2011 | 00:26
2
14
אבל לפי מה שזכור לי - באכדית אין אותיות גרוניות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני לא מבינה באכדית, אבל ויקיפדיה מסכימה איתך'
אני לא מבינה באכדית, אבל ויקיפדיה מסכימה איתך
15/02/2011 | 19:27
1
16
"על פי האורתוגרפיה האכדית של כתב היתדות, מספר פונמות פרוטו-שמיות אבדו באכדית. הסותם הסדקי (מיוצג בעברית באות אל"ף) והחוכך הלועי (מיוצג בעברית באות עי"ן) הפרוטו-שמיים, והעיצורים החוככים הי"א, חי"ת וע'ין אבדו כהברות [...]"
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9B%D7%93%D7...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה יכול להסביר את ההבדל לרפפול'
זה יכול להסביר את ההבדל לרפפול
15/02/2011 | 19:35
7
לצפיה ב-'המילה מופיעה באכדית בכמה צורות'
המילה מופיעה באכדית בכמה צורות
17/02/2011 | 01:01
1
23
ראו Chicago Assyrian Dictionary, ערך tâmtu (זהירות, קובץ כבד): http://oi.uchicago.edu/pdf/cad_t.pdf#180
השפה העברית >>
לצפיה ב-' ולטובת המתעניינים'
ולטובת המתעניינים
17/02/2011 | 01:21
19
א. מצורפת תמונה של החלק הראשי של הערך
(ראובן, בהמשך יש tâmtu la, tâmtu lc וכו' – מה זה אומר?)
ב. הקובץ שוקל 4.3 מ"ב (שזה לא כ"כ הרבה לקובץ, אבל זה הרבה מאוד ל-PDF; מי שמעוניין לקרוא במילון עצמו, מומלץ להוריד את הקובץ למחשב ולא לנסות לפתוח בדפדפן).
ג. הערך tâmtu מופיע בעמוד 150 של המילון (עמ' 180 של ה-PDF).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ידע אישי, ותו לא, בעקבות תגובתך על דברי אנילי'
ידע אישי, ותו לא, בעקבות תגובתך על דברי אנילי
14/02/2011 | 22:41
8
9
מילי: לי דווקא זכורה הוורסיה בה"א - תיהמת, ואם אכן זה נכון, הרי קרבתה ל"תהום" היא יותר ודאית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אם המקור באכדית לא סביר, כי העיצור /h/ אבד בה'
אם המקור באכדית לא סביר, כי העיצור /h/ אבד בה
15/02/2011 | 19:30
7
9
לצפיה ב-'הבנתי את דברייך, טריליאן, אך לא הבנתי'
הבנתי את דברייך, טריליאן, אך לא הבנתי
15/02/2011 | 21:19
6
16
אל מה מדבריי הגבת. אני בסך הכול אמרתי שזכור לי הכתיב תיהמת, אך איני יכול לחתום על כך, כי זהו זיכרון ממרחקי גלקסיות...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'"תיהמת" באיזו שפה?'
"תיהמת" באיזו שפה?
15/02/2011 | 21:55
5
17
לצפיה ב-'ייתכן שבאוגריתית. אמשיך לחפש...'
ייתכן שבאוגריתית. אמשיך לחפש...
15/02/2011 | 22:50
6
ליל מנוחה לך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'היי, טריליאן. בטרם אטוש את משמרתי,'
היי, טריליאן. בטרם אטוש את משמרתי,
15/02/2011 | 23:27
3
6
אגלה לך שהיבול שמצאתי הנו דל מאוד, וחוששני שהוא אינו מקדם אותנו בהרבה.
א. מתברר שבפרוטושמית זה היה TIHAM (בתנועת A ארוכה).
ב. במיתולוגיה הבבלית מצויה, אכן, תיאמת ( אלת הים). זהו, בינתיים.
כולי תקווה שמחר אגלה שמישהו הצליח הרבה יותר ממני...
ליל מנוחה לך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלה אחרת'
שאלה אחרת
16/02/2011 | 22:15
2
9
איך קרה שמילים מרובד פרוטושמי אבדו בחלק מהשפות, כמו למשל תהום בערבית?

השפה העברית >>
לצפיה ב-'במה שונות מילים מרובד פרוטושמי ממילים אחרות?'
במה שונות מילים מרובד פרוטושמי ממילים אחרות?
17/02/2011 | 00:47
29
כששפה משתנה לאורך השנים חלים בה תהליכים סמנטיים של צמצום, הרחבה ושינוי של משמעות, מילים אובדות או מוחלפות באחרות, מילים חדשות נוצרות או נשאלות... [ובהקשר זה, ממליצה לקרוא את "גלגולי לשון" של גיא דויטשר, אם טרם הזדמן לך]. קשה להתחקות אחרי תהליך היסטורי קדום ולהגיד "הנה, זו הסיבה שהמילה הזו לא קיימת דווקא בשפה הזו".

במקרה של "תהום", אני לא יודעת אם היא "מרובד פרוטושמי קדום"; מכיוון שמדובר במילה שהתפתחה משם שהגיע ממיתולוגיות מסוימות, ייתכן שהיא נשאלה (בשינויים מורפו-פונטיים ואף סמנטיים) מתרבות לתרבות ומשפה לשפה שהיו במגע, ולאו דווקא התגלגלה במקביל ממקור אחד משותף. אולי אותו סיפור בריאה קדום בכלל לא התקיים בתרבות של דוברי ערבית, למשל (סתם השערה).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'איני יודע איך זה קורה, אך'
איני יודע איך זה קורה, אך
17/02/2011 | 14:30
5
נראה לי שאין זו הדוגמה היחידה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא סביר. הבסיס למילה קיים גם בשפות שמיות'
לא סביר. הבסיס למילה קיים גם בשפות שמיות
12/02/2011 | 13:48
19
45
אחרות כגון ארמית מקראית (שִׁמְשָׁא) ארמית עתיקה וארמית מזרחית (שמש), מנדעית (שאמיש, שׁאמשׁא), סורית מודרנית (shimsha), ארמית מודרנית וארמית מצרית (סמשא), ערבית (شَمْس), אכדית (šamšu), פיניקית ועוד. [זאת עפ"י המילון האטימולוגי של קליין והערותיו של מ"צ קדרי במילון העברית המקראית].

קליין מוסיף הערות* לגבי שֶׁמֶשׁ בערך שמ"ש (השורש – לשרת, לדאוג, לכהן וכו') וכתב שהמשמעות שאולה, ככה"נ מארמית מקראית או ארמית יהודית א"י שַׁמֵּשׁ. המקור אינו ברור. חוקרים אחדים רואים ב'שׁמשׁ' צורה מוקצרת של הבסיס שׁמשׁם (=להזדרז, למהר, לרוץ), כשגם בערבית samsama (=הוא רץ, היה פעיל, היה עסוק, היה חרוץ), sumsum, susmān (=הנמלה האדומה / נמלי אש), ארמית שֻׁמְשְׁמָנָא, ודרך שיכול אותיות שֻׁשְׁמָנָא (=נמלה; מילולית: "הזריזה" או "חרק קל תנועה").

שם העצם 'שֶׁמֶשׁ' ככל הנראה נגזר מהבסיס 'שׁמשׁ' במשמעויות הנ"ל ומסמן מילולית "ריצה או נדידה של גוף שמימי", או אולי נקרא כך ברמיזה לקרני השמש הרוטטות [מנצנצות?]. חוקרים אחרים, לעומת זאת, רואים ב'שַׁמֵּשׁ' פועל שנקרא ע"ש השֶׁמֶשׁ; לשיטתם 'שַׁמֵּשׁ' הורה במקור "לשרת את (או לסגוד ל) שמש" ובהמשך המשמעות התרחבה גם ל"לשרת" במובן הכללי. חוקרים נוספים רואים ב'שׁמשׁ' מילה שאולה ממצרית (shmsy = לציית, לשרת) כש-shmśw הוא מ-shemshe (=משרת/עבד) בקופטית [מצרית עתיקה].

עד כאן קליין. אם אתה מחפש מילון אטימולוגי, קליין לא מושלם, אבל לא רע בסה"כ, ואפשר לקנות (לא זול) או לשאול בספרייה. גם במילון אבן שושן (המלא, לא המרוכז) יש מידע אטימולוגי בערכים (אבל לא התנסיתי בכך בעצמי).

-----------------------------------------------
* המקור באנגלית, אז זה תרגום חופשי שלי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כן'
כן
12/02/2011 | 16:38
18
14
חשבתי על המקורות הארמיים. כנראה שזה מסביר שלא, אם כי אף פעם אי אפשר להיות בטוחים, אפילו ביולוגים מופתעים לפעמים וחלוקי דיעות בקשר לדברים שלפני כן נראו בטוחים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כפי שראית, לא רק בארמית.'
כפי שראית, לא רק בארמית.
12/02/2011 | 17:14
14
30
זה לא קשור ל"חילוקי דעות" אלא להעלאת השערות מבוססות על מחקר היסטורי ולא על צירופי מקרים פונולוגיים בשפה אחת מני רבות.

נכנסתי עכשיו לויקיפדיה ושם נכתב (בערך השמש) "מקור השם ככל הנראה מאלת השמש במיתולוגיה הכנענית, הקרויה "שפש" או "שמש" (אין הפניה למקור, וגם אם קיים קשר ייתכן שהוא בכיוון ההפוך, אבל יש סימוכין לכך שהייתה אלה כזו).

דבר נוסף הוא הקשר בין "שמש" לבין "אש" שאתה מקבל כמובן מאליו כי אתה חי בתקופה שבה יש תמונות תקריב על השמש[1] ויודעים שכוכבים אכן בוערים (אם כי לא בבערה כימית אלא בהיתוך גרעיני) אבל מי שמסתכל על השמש בשמים (וכדאי מאוד לא, זה מזיק לעיניים) רואה דִסקה צהובה (או כתומה-אדומה בשקיעה) והדסקה הזו ממש לא נראה כמו "אש" מהמרחק הזה (ורק בתקופות מאוחרות יותר הבינו שמדובר בכלל בכדור, הרי פעם חשבו שגם כדור הארץ שטוח).

גם אם תקרא על השמש במיתולוגיות שונות, היא לא מקושרת ישירות ל"אש" כפי שהיית (אולי) מצפה. מסתבר שגם ויקיפדיה מסכימה:
Humanity's most fundamental understanding of the Sun is as the luminous disk in the sky, whose presence above the horizon creates day and whose absence causes night. In many prehistoric and ancient cultures, the Sun was thought to be a solar deity or other supernatural phenomenon.
(יש שם גם קישור לערך שמוקדש לאלי השמש בתרבויות השונות, קיים ערך מקוצר בעברית).

לסיכום, כשמדובר בתחומים האלה אי אפשר להפריך בוודאות מלאה, אבל זו לא סיבה לשקול ברצינות תיאוריות שאין להן שום ביסוס מחקרי.

---------------
[1] התמונה מויקיפדיה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'בלי לחלוק על דבריך'
בלי לחלוק על דבריך
12/02/2011 | 17:27
7
16
השמש נקראת גם חמה, וכאן הקשר לחום לא ניתן לערעור.
במקורות אצל אברם יש:
ה  בְּכָל-הָאָרֶץ, יָצָא קַוָּם,    וּבִקְצֵה תֵבֵל, מִלֵּיהֶם;
לַשֶּׁמֶשׁ,    שָׂם-אֹהֶל בָּהֶם.
ו  וְהוּא--כְּחָתָן, יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ;    יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר, לָרוּץ אֹרַח.
ז  מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, מוֹצָאוֹ--וּתְקוּפָתוֹ עַל-קְצוֹתָם;    וְאֵין נִסְתָּר, מֵחַמָּתוֹ (תהילים יט)
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכן, אין מחלוקת על חמה, מאחר שהשמש מחממת'
אכן, אין מחלוקת על חמה, מאחר שהשמש מחממת
12/02/2011 | 17:33
6
17
ולא צריך טלסקופ כדי לחוש בכך...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אבל יש הרבה אנלוגיות '
אבל יש הרבה אנלוגיות
12/02/2011 | 17:38
5
16
בין חמה לאש.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'האש מחממת, אבל באילו "הרבה אנלוגיות" מדובר?'
האש מחממת, אבל באילו "הרבה אנלוגיות" מדובר?
12/02/2011 | 17:47
4
23
ואל תשכח שהמילה "חמה" היא מלשון חז"ל, והמילה "שמש" קדומה בהרבה (ומאחר שמופיעה בתפוצה רחבה בשפות השמיות, לא מן הנמנע שהיא קיימת כבר בשפה הפרוטו-שמית).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'עדין הקשר בין השמש-חמה'
עדין הקשר בין השמש-חמה
12/02/2011 | 18:03
1
22
קדום בהרבה מתצפית עם טלסקופ.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'נכון, וזה בדיוק מה שכתבתי בהודעתי מ-17:33'
נכון, וזה בדיוק מה שכתבתי בהודעתי מ-17:33
12/02/2011 | 18:43
14
אבל דובר כאן על הקשר בין המילה "שמש" למילה "אש", אז אני לא חושבת שזה רלוונטי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא בדיוק'
לא בדיוק
13/02/2011 | 20:34
1
12
"וחפרה הלבנה ובושה החמה" ישעיה כד 23

"והיה אור הלבנה כאור החמה" ישעיה ל 26

"יפה כלבנה ברה כחמה" שיר השירים ו10

לשמש גם שם נרדף אחר- חרס שאני אישית גוזרו מהיסוד ח.ר- חום.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה על החידוד, זה לא סותר את הנאמר, להפך;'
תודה על החידוד, זה לא סותר את הנאמר, להפך;
13/02/2011 | 23:35
27
השפה מתפתחת בהדרגה ולהרבה תופעות לשוניות שנחשבות לחז"ליות מובהקות יש ניצנים ראשונים כבר במקרא (בספרים המאחורים) כמו הדוגמאות שהבאת. עדיין המילה "חמה" נחשבת למילה חז"לית מובהקת (והיא ללא ספק מאוחרת יותר מהמילה "שמש").
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה מרתק'
זה מרתק
12/02/2011 | 18:08
5
15
כמו הרבה דברים בשפה. תודה על המידע.
בקשר לזה שבימי קדם לא קישרו שמש לאש אני חולק עלייך. מה שמחמם וצבעו כצבע אש מקושר בקלות לאש.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה זה "מקושר בקלות"? דבר בהוכחות מתועדות,'
מה זה "מקושר בקלות"? דבר בהוכחות מתועדות,
12/02/2011 | 18:48
4
12
לא בנפנופי ידיים. אם אין הוכחה שבתרבויות קדומות (ובפרט באלה שדיברו בשפות שמיות) יש קשר הדוק בין גוף שמימי (שנחשב לתופעה שמימית, אלית) לבין אש (תופעה ארצית) אז אתה לא יכול לטעון שהקשר הזה ברור מאליו. מחקר מדעי רציני (ובלשנות היא אמנם לא מדע מדויק, אבל מדע) לא עובד לפי "זה נראה לי הגיוני, אז ברור שיש קשר". זה בדיוק ההבדל בין אטימולוגיה עממית לבין אטימולוגיה מדעית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אבל בסוף תמיד מגיעים למקום שבו אין הוכחות'
אבל בסוף תמיד מגיעים למקום שבו אין הוכחות
13/02/2011 | 14:24
3
11
וחייבים להסתמך על אינטואיציה. גם אדם קדמון יכול לקשר מיד שמש עם אש.
וזה גם בקשר למה שאמרת על אמונות. המדע לא סיפק תשובות על השאלות הגדולות ולכן כמעט הכל אפשרי מבחינתי. אולי העולם נברא לפני 4 מיליארד שנים ואולי לפני 5000
מי שכל הזמן דורש הוכחות בסוף בד"כ רק מתחבא מאחורי הצורך הזה כדי לשלול את כל מה שלא מסתדר לו. הבודהה וחכמים יוונים מלפני 2000 שנה שדיברו על חלקיקים קטנים, הלמדנים ביטלו את הנחתם כי לא הציגו הוכחות, ומסתבר שדווקא הם צדקו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אתה לא בסוף אלא רק בהתחלה, ואתה כבר מתרץ...'
אתה לא בסוף אלא רק בהתחלה, ואתה כבר מתרץ...
13/02/2011 | 17:29
2
11
ומערבב דברים לא קשורים רק כדי להתחמק מעבודת הוכחה (כן, זו עבודה, זה לא פשוט, אבל לזרוק השערות אינטואיטיביות זה לא מדע). גם אמונה היא לא מדע. אדם מאמין לא מחפש הוכחה שיש אלוהים, הוא מאמין בכך (ויש להניח שגם אם "תוכיח" לו אחרת, הוא לא יקבל את ההוכחה). מדע תמיד ניתן להפרכה ולבדיקה מחודשת.

החכמים היוונים דיברו על הרבה דברים שרבים מהם היו לא נכונים; אז מה? גם האסטרולוגית בעיתון מצליחה לפעמים לקלוע לכמה תכונות אופי שמתאימות לי או למשהו שבאמת קרה לי השבוע (רק שכל השאר לא...). אז מה זה אומר? שאסטרולוגיה היא מדע?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מתרץ? מתחמק? על מה את מדברת?'
מתרץ? מתחמק? על מה את מדברת?
14/02/2011 | 15:12
1
10
הרי אמרתי שאני נוטה לקבל את ההסברים שהבאתם. אבל את כנראה נוטרת לי טינה. אם את רוצה להתכסח אין בעיה כל עוד זה מעניין.

לגבי הנכון והלא נכון, החוש ולא המדע הוא שמוביל אותנו בסופו של דבר. הוא אומר לנו באיזה כיווון להשקיע את המאמץ.
אני לא מתכוון לדוגמאות שנתת לתופעה שכמדומני נקראת 'הכשל האנקדוטי'- להתייחס להצלחות תוך התעלמות מהכשלונות,  אלא להצלחה שחורגת מהסטטיסטיקה.
וכמו שבעצמך אמרת שגם הוכחות ניתנות להפרכה, זה נכון אז צריך לקחת את המדע בעירבון מוגבל ולא ביראת קודש. אתיאיסטים לפעמים פאנאטים בדיוק כמו דתיים אחרים.


השפה העברית >>
לצפיה ב-'נראה שלא הבנת את הנקודה...'
נראה שלא הבנת את הנקודה...
14/02/2011 | 16:10
11
אני ממש לא נוטרת לך טינה (איך אני יכולה לשמור טינה כלפי מישהו שאני בכלל לא מכירה? ) אלא מנסה להציג לך ביקורת מדעית. אתה כותב "בסוף תמיד מגידים למקום שבו אין הוכחות" אבל רק התחלת, יש לך עוד דרך ארוכה לפני שתגיע לסוף; התחושה שלי היא שמיהרת להגיע ל"סוף" כי נוח לך להיות במקום הזה, שבו כבר לא נשאר מה להוכיח וממנו אפשר רק לשער.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לטעמי שמ"ש שפעל של השורש מש'
לטעמי שמ"ש שפעל של השורש מש
13/02/2011 | 20:23
2
31
כלומר זז ומכאן עבר השורש לסמל שירות. גם הירח בא לו שמו על שם הילוכו, היסוד ר.ח מורה על תנועה >רוח/ ריח/ ארח.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מעניין!'
מעניין!
14/02/2011 | 14:59
10
לצפיה ב-'מעניין, אבל...'
מעניין, אבל...
15/02/2011 | 18:05
16
גרסת רפרפול מעניינת ויפה, אך מתבססת על כמה הנחות שאינן כה מוצקות:
א'. שבבסיס המילה 'שמש' אכן נמצא השורש מו"ש;
ב'. שבעיני הקדמונים, המאפיין המהותיי של השמש היה אלמנט התנועה, ולא האור או החום שנראים לי יותר משמעותיים;
ג'. שהשורש מו"ש יכול לציין את תנועת השמש - קצובה, מחזורית, מתמשכת ואיטית - בניגוד למובן המקובל שלו: עזיבה או הסרה,שהן תנועה קצרה וחד-פעמית.
לדעת קליין, מו"ש יכול דווקא להיות השורש שמאחורי 'אמש' = ערב, זמן הסתלקותה של השמש (וגם של מש"ה).
עם זאת, קליין מעלה אפשרויות לקשר בין שמש/משרת ושמש/חמה. אחת מהן אכן קשורה לשורש שמש"ם שמובנו ריצה; והשנייה למובן של "כוהן (משרת) השמש" וממנו בהרחבה משרת בכלל.
לגבי הירח הסיכוי יותר טוב, לפחות מהבחינה הסמנטית: אר"ח מציין אכן נדידה (כמו אורחת גמלים) או דרך ("אורח כנשים" מפורש בד"כ "דרך הנשים", אך יכול גם להתקשר אל ירח=חודש), ומציין תנועה איטית ומדודה, שמתאימה לתנועת הירח בשמים.

השפה העברית >>
לצפיה ב-'ובדיקה אטימולוגית של המילים "שם" ו"אש"'
ובדיקה אטימולוגית של המילים "שם" ו"אש"
12/02/2011 | 18:41
15
71
מעלה שהעיצור שׁי"ן ב"שם" אינו š (שׁי"ן פרוטושמית) במקור אלא העיצור ṯ, שנשמר בערבית – ث, אבל נעתק בעברית לשׁי"ן ובארמית לתי"ו (אפשר להשוות, לדוגמה, מילים כמו שלוש – תלת – ثَلاث).
קליין כתב כי "שָׁם" מקושרת לארמית דרומית עתיקה (אשם), ארמית מקראית (תַּמָּה), ארמית יהודית / סורית (תַּמָּן), אוגריתית (tm), ערבית (thamma) [ثَمَّ].

כלומר, אם בשאר השפות השמיות אנחנו רואים שהעיצור שי"ן הראשון ב'שמש' הוא š (ולא ṯ או מעתק שלו) הרי שאין קשר ל"שָׁם" בוודאות.

לגבי "אש":
קליין מקשר לארמית בבלית (אֶשָּׁא), ארמית יהודית (אִשָּׁא) או (אִשָּׁתָא) בצורה "מיודעת"[1], אוגריתית isht, אתיופית esāt', אכדית ishatu, סורית אֶשָּׁתָא, ככל הנראה מילה אכדית שאולה.

גם כאן אין דמיון או קשר למילה "שמש" בשפות הנ"ל.

לסיכום: גם אם משווים את הרכיבים לשפות אחרות, אין כאן תהליך מורפו-פונטי סדור והגיוני. אז אלא אם אתה אחד מהמאמינים שהעברית היא שפת הקודש וכל השפות האחרות נגזרו ממנה (שמעתי על תיאוריה כזו...) אני חוששת שתיאלץ להיפרד לשלום מהאטימולוגיה העממית החביבה הזו (זה לכל היותר קוריוז נחמד, אבל זה לא יותר מצירוף מקרים).

---------------
[1] emphatic state – זה השם של הצורה שלא מעיד על יידוע בהכרח; בדיאלקטים מאוחרים יותר של הארמית, כמו בארמית היהודית הא"י, צורת היידוע החליפה את הצורה הבסיסית הרגילה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מאמין בתאוריה הזו...'
אני מאמין בתאוריה הזו...
12/02/2011 | 19:11
14
18
שהעברית היא שפת קודש... אבל לא כל השפות נגזרות ממנה אלא כל כתבי הקודש של תרבות המערב...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זכותך לחשוב שהעברית שפת קודש'
זכותך לחשוב שהעברית שפת קודש
12/02/2011 | 22:07
13
16
ושגם אנשים ואבנים יכולים להיות קדושים. צא וחשוב שיש רבים וטובים שאינם חושבים כמוך.
ובכלל, המילה "קדושה" מרתיעה אותי, כי בשם הקדושה אנשים יוצאים גם להרוג, למשל באסלאם
ג'יהאד הוא מלחמת קודש, וגם הצלבנים יצאו למלחמת קודש. הבה לא נילחם וניהרג על עניינים
  שבקדושה, שלא תמיד ברור מהי הקדושה שבהם, ואשר אנשים מוכנים להרוג ולהיהרג עליהם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שמש = שפש?'
שמש = שפש?
13/02/2011 | 11:01
12
18
הקישור בין השמש ואלת השמש הכנענית שפש או שפשו מוכר ונשמע הגיוני, אף החילוף תמוה לי.
האם מישהו מכיר מקרים נוספים של חילופי מ' ופ'?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הרשה נא לי, ידידי, השערה פרועה:'
הרשה נא לי, ידידי, השערה פרועה:
13/02/2011 | 16:07
5
16
לא מן הנמנע שחל בלבול בין אותיות אלו שהן קרובות זל"ז צורנית, וכתיבה קצת לא מדויקת גרמה לדמיון ביניהן,
וכבר היו דברים מעולם. זכורני שחכמים (זו נשמעת אנקדוטה, אך כך לימדוני בצעירותי...) אמרו וכתבו: כל מה שיאמר לך בעל הבית עֲשֵֹה! חוץ מצֵא...
למעשה, הם כתבו: חוץ מדא. אלא שהאות דל"ת דמתה (כנראה, מדובר בכתב המכונה "כתב רש"י") לצד"י,
והליצנים "תרגמו - חוץ מצא, בעוד חכמים התכוונו - חוץ מד"א (דבר אחר, דהיינו אכילת חזיר).
שבוע טוב לך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכן פרועה'
אכן פרועה
13/02/2011 | 16:17
4
10
מכיוון שלא מדובר במופע חד פעמי אלא בשתי מילים מבוססות היטב, כל אחת בשפתה, קשה לי להניח שטעות כזאת יכלה להתקיים לאורך שנים.
דוגמה לחילופי מ/פ תעזור לנו יותר...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'|ערעורך-הרהורך מתקבל, אלא אם כן יוכח אחרת!'
|ערעורך-הרהורך מתקבל, אלא אם כן יוכח אחרת!
13/02/2011 | 16:32
6
לצפיה ב-'m ו-p שניהם עיצורים דו-שפתיים'
m ו-p שניהם עיצורים דו-שפתיים
13/02/2011 | 16:35
2
19
ואופן ההפקה שלהם דומה למעט העובדה שב-m האויר יוצא גם דרך חלל האף ויש הרעדה של מיתרי הקול.
מי שמצונן, והאף שלו סתום, מבטא את ה-m כ-b שהיא המקבילה הקולית של ה-p (ואת ה-n, שגם הוא עיצור אפי כ-d).
מבחינה פונטית החילוף הזה אינו מאוד מפתיע. שים לב שיש הרבה מקרים של הוספת
p או b אחרי m במעבר מילים משפה לשפה.
השם עמרם בפי יהודי טורקיה/יוון הוא ambram
השם simpson הוא וריאציה על שמשון
תן דעתך גם שיש באנגלית thomson וגם thompson - שתי וריאציות פונטיות של אותו שם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ונזכרתי גם:'
ונזכרתי גם:
13/02/2011 | 16:39
9
"חבוש" בספרדית זה membrillo (ממבריו) - בלדינו אומרים בימבריו (חילופי מ' ו-ב')
"אף אחד" בספרדית זה ninguno - בלדינו אומרים dinguno (חילופי נ' ו-ד' - ד' היא כמו נ' רק ללא מעבר אויר דרך חלל האף).
ויש עוד דוגמאות כאלה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זתומרת שהכנענים היו פשוט בדוזלים?'
זתומרת שהכנענים היו פשוט בדוזלים?
13/02/2011 | 17:42
7
לצפיה ב-'החילוף אינו תמוה כלל, כפי שענה לך מיץ פטל'
החילוף אינו תמוה כלל, כפי שענה לך מיץ פטל
13/02/2011 | 18:01
5
17
ובספרו של אבשלום קור [להלן אבקו] "יופי של עברית" (שסיימתי לקרוא אך זה לא מכבר) הוא הקדיש לכך פרק שלם, ולהלן תקציר הדברים:

'שמשון' הוא "איש השמש" והשם המקראי נקלט בשפות העולם בוריאציות שונות, כגון סַמסון, סימסון וגם סימפסון. תוספת הפ"א מקורה בתרגום ה-70 (תרגום המקרא ליוונית) שנכתב לפני 2,300 שנה, ובתרגום הוחלף 'שמשון' ב'סַמפסון'. מדובר בתהליך טבעי של עיצור שפתי ש"נולד" בשם בהשפעת העיצור השפתי מ"ם.

אבקו מביא דוגמה נוספת לתהליך: נהר סמבטיון, נהר אגדי ששוצף כל ימות השבוע ורגוע בשבת, ולפיכך נקרא במקורות רבים 'שבתיון'. מכיוון שבי"ת נהגית בשפתיים, היא יצרה לידה את המ"ם, וכך הפך 'שבתיון' ל'שמבטיון' [ובהמשך ל'סמבטיון'].

ואז הוא מתייחס בדיוק לדוגמה שמש / שפש, שמצביעה על כך שהתהליך הנ"ל קדום יותר (הדוגמאות הקודמות בנות כ-2,000, העיר אוגרית היא מלפני 3,000 שנה). באוגרתית כתבו 'שפש' במקום 'שמש'. אבקו מציין כי הפ"א הגיעה בדיוק כמו ב"סימפסון", אבל באוגרתית חל תהליך נוסף: הפ"א החדשה דחקה את המ"ם ותפסה את מקומה.

דוגמאות אחרונות לסיום:
* בעיר גרנאדה בספרד ישנו "הארמון האדום" שהיה אמור להיקרא בערבית (בזמן השלטון המוסלמי) "אל-חמרה" [=האדום] אך שמו בפועל היה "אלהמברה" (ליד המ"ם צצה בי"ת).
* אברהם אבינו ראה את המלאכים באֵלוני ממרא (ליד חברון), אך התרגום היווני אומר: אלוני מַמְבְּרֵא.
* היוונים קלטו את את צורתה ושמה של האות העברית למ"ד כ"לַמְבְּדָא" (הוסיפו בדיבור, באופן טבעי, בי"ת ליד המ"ם). [אגב, למיטב ידיעתי הוגים את שם האות "למדא" אז אני לא יודעת אם נהיה שם b שותקת או שהחוזרה עטרה ליושנה או מה שזה לא יהיה].
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכן, כל הספר שלו מבוסס על הפינות שהגיש '
אכן, כל הספר שלו מבוסס על הפינות שהגיש
13/02/2011 | 23:41
1
8
ברדיו או בטלוויזיה... (או להפך; אין לי מושג מה קדם למה, אבל האיש אותו איש, ודבריו אותם דברים, בסופו של דבר). אמנם הספר אינו תמליל של הפינות, אבל הוא כתוב בסגנון כ"כ "קורי" שכשהתחלתי לקרוא אותו יכולתי ממש לשמוע  בראש את קולו של אבקו קורא את הטקסט... (כבר כתבתי על זה). אגב, זה אולי מוזר, אבל אין לי סבלנות לפינות ברדיו (או בטלוויזיה). זה מסוג התכנים שאני מעדיפה לקרוא מלשמוע, ומצאתי את עצמי קוראת את הספר שלו בשקיקה (ולעומת זאת קרה לי לא פעם שאיבדתי ריכוז בהאזנה לפינותיו).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני דווקא נהנה יותר מהאזנה לדבריו,'
אני דווקא נהנה יותר מהאזנה לדבריו,
14/02/2011 | 00:26
5
המובאים במנות הנכונות ובינן הפסקות זמר קצרות שנותנות כמה רגעים מכריעים לעכל את דבריו ולא לאבד סבלנות. ככה אני מצליח לדקלם כל פינה ופינה. אבל כפי שאמרת, גם הכתיבה שלו נינוחה מאוד.
כמדומני, אבשלום קור התחיל לשדר עברית ברדיו (מ. נאור הציע לו, לפי ספר מחזור של גל"צ), חיבר ספר ואז הוזמן להקליט פינות טלוויזיה. קודם (?) הוא כתב שירי אקטואליה בעיתונות.

"בחיוך, בידע ובהיגיון..."
השפה העברית >>
לצפיה ב-'עוד דוגמה(תיים):'
עוד דוגמה(תיים):
14/02/2011 | 13:13
1
11
החודש חשוון במקור הוא מרחשוון ובמקור המקורות הוא ורחו שוונו (הירח השמיני - כשמונים מניסן) (חילופי ו'-י' ידועים מאד) - כלומר חילוף של חוכך דו שפתי בסותם כזה (חילוף ו' ב-מ').

דוגמא של עיצור משורבב קיימת, לדעתי (לא ראיתי אסמכתה לכך) בשם יעקב הנהגה באשכנזית מדוברת - יענקף.
משמע ה-נ' ננעצה לה בין ה-ע' ל-ק' מעשה מְתווך הגאי מן השורה/
השפה העברית >>
לצפיה ב-'סליחה, טעות - ורחו שמנו (הירח השמיני).'
סליחה, טעות - ורחו שמנו (הירח השמיני).
14/02/2011 | 22:29
9
לצפיה ב-'אמרת עברי או אפילו כנעני'
אמרת עברי או אפילו כנעני
13/02/2011 | 12:37
1
38
אבל עברית זה כנענית או לפחות סוג של כנענית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כן'
כן
13/02/2011 | 14:16
3

הודעות אחרונות

11:43 | 21.08.19 tomerrose
20:43 | 18.08.19 Assiduous
17:42 | 18.08.19 הקוסמת הורודה
03:01 | 18.08.19 100W
17:51 | 16.08.19 information10
13:28 | 15.08.19 100W
06:49 | 13.08.19 Assiduous
17:39 | 12.08.19 100W
15:59 | 10.08.19 הקוסמת הורודה
15:00 | 10.08.19 VIK האחד

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ