האם התנקשות חייבת להיות רצח שבוצע בפועל ?

[wikiwik]

האם התנקשות חייבת להיות רצח שבוצע בפועל ?

או שגם נסיון התנקשות יכול פשוט להיקרא התנקשות? ראו את הדיון בתחתית דף השיחה : כאן אשמח לשמוע את דעת המומחים

 

[sailor]

התנקשות היא הפעולה, ללא קשר להצלחה או כשלון

 

[wikiwik]

להתנקש בחיים של מישהו זה בעצם לסיים את חייו

אני לא מבין איך אפשר להתנקש במישהו שממשיך לחיות לאחר ההתנקשות גם בתקשורת,ובשפת הדיבור אם מושא התקיפה לא נהרג אומרים שבוצע ניסיון התנקשות, ורק אם הוא מת הייתה התנקשות.....אז זה לא מסתדר לי.

 

[sailor]

אם נלך לשיטתך, איך תקרא

לתכנון התנקשות? בין אם בוצעה ובין אם רק תוכננה ולא יצאה לפועל? לנסיון התנקשות שכשל?

 

[הרהוט]

לשיטתו:

תכנון התנקשות = התכנון להביא לסיום חייו של מאן דהו. ניסיון התנקשות שכשל = ניסיון (שלא עלה יפה) להביא לסיום חייו של פלוני.

 

[הנחליאלי]

וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמ

שמואל א פרק כח פסוק ט: וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה שָׁאוּל, אֲשֶׁר הִכְרִית אֶת-הָאֹבוֹת וְאֶת-הַיִּדְּעֹנִי מִן-הָאָרֶץ; וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי.

 

[חוכך בדעתו 2]

דעתי, דעת לא מומחה, היא כדעתך (וכדעת מילון

רב מילים) - התנקשות בחיי מאן דהוא, היא ניסיון לרצחו שהסתיים ב"הצלחה". כשהניסיון אינו עולה יפה, זהו כפי שאמרת ניסיון להתנקש בחיי פלוני. אין זה הגיוני לייחס למילה התנקשות שתי משמעויות כל כך שונות זו מזו: גם ניסיון לרצח וגם רצח. כשם שכנֹאמר על מישהו שהוא נרצח נדע בוודאות שהוא מת ולא ניוותר חסרי ידיעה: מת-לא מת, כך הגיוני שכשנאמר על מישהו שהתנקשו בחייו נדע בוודאות את תוצאות הפעולה הזו, ולא ניוותר בערפל לגביה; אם התנקשו - מת, אם לא הצליחו במ ש/ז ימתם - רק ניסו להתנקש. ואם בלשון העתיקה-ותיקה לא קיימת הדיכוטומיה התנקשות - ניסיון התנקשות, ראוי וכדאי ליצור אותה ולהקפיד עליה בלשון העכשווית.

 

[הנחליאלי]

לא בטוח שזה לא הגיוני

לפי המופע (היחידאי?) המקראי התנקשות (מתנקש בנפשי) אינה רצח אלא פעולה שעלולה לגרום למוות. ייתכן מאוד שיש קשר בין השורשים "נקש" ו"יקש", כלומר שההתנקשות קרובה להנחת מוקש בדרכו של מישהו. (יאקים, תרומתך?) וזו דוגמה מאחדות לפעולה שאינה מבחינה בין כוונה לתוצאה. הנחת מוקשים, הטמנת מלכודות, הצבת מארבים, כל אלו הן פעולות שנעשות בכוונה לפגוע, ואין בהן רמז להצלחתן או לכישלונן. לכן דומה שהשורש הנדיר שימש במקור לניסיון הריגה או רצח, בין שצלח ובין שלא צלח. אם יש מעתק סמנטי בלשון המודרנית, בסדר, אבל זה לא בלתי הגיוני שתהיה מילה המתארת מעשה מתוכנן שכוונתו להרוג מישהו, בין שהניסיון צלח ובין שהוא לא צלח, כאמור. כמובן, לא כל הבחירות צריכות להיות הגיוניות, ולכן אני חושב שהצעתך טובה, אבל נראה לי שהיא רק הצעה, ונקווה שכבר יש לה קיום של ממש בלשון זמננו. בקיצור, אני חוכך בדעתי מה ראוי לפסוק כאן, ועד גמר החכיכה אקבל את דעתך

 

[trilliane]

אכן, השורש נק"ש אינו נפוץ במקרא (רק 6 מופעים)

וגם קדרי לא מפרט כמעט בכלל: נקש קל (?): לכד, הפיל בפח (בינוני בלבד): בְּפֹעַל כַּפָּיו, נוֹקֵשׁ רָשָׁע (תהלים ט, יז). נפעל: נכשל: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם (דברים יב, ל). פיעל: 1. לקח בתחבולה // בזז: יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעוֹ (תהלים קט, יא). 2. הכשיל: וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי (תהלים לח, יג). התפעל: ניסה ללכוד: וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי (שמואל א כח, ט). [הערה] נוֹקֵשׁ (תה' ט, יז) – עירוב בין "נקש" (קל) ל"יקש" (נפעל). אז גם לפי קדרי הציטוט משמואל מדבר על עצם הניסיון ולא על הצלחה. מצד שני, אני מסכימה לחלוטין שהמשמעות המקורית לא בהכרח רלוונטית לימינו ואם היום "התנקשות" היא רק כזו שהצליחה, אזי ברור השימוש ב"ניסיון התנקשות". למרות זאת, נראה שהשינוי טרם הגיע למילון ספיר, וגם הוא מתייחס לניסיון המעשה ולא לתוצאותיו: הִתְנַקְּשׁוּת [עח] [ש"ע; נ'; הִתנַקשוּת-, הִתנַקשוּיות, הִתנַקשוּיות-, הִתנַקשוּתו (שם הפעולה של מִתנַקֵש)] <נקש> הִתנַכּלות, ניסָיון לפגוע או לרצוח, התנפלות

 

[איתי שלר]

הסיבה לשינוי במשמעות המילה

כתבת "אין זה הגיוני לייחס למילה התנקשות שתי משמעויות כל כך שונות זו מזו: גם ניסיון לרצח וגם רצח." אתה צודק אבל- התנקשות היא רק הנסיון (בין אם הוא הצליח בין אם לאו). "להתנקש" משורש נ.ק.ש. שקרוב אל י.ק.ש. פירושה המקורי כנראה הוא לטמון מלכודת ומוקש. אם רוצים לומר שההתנקשות הצליחה אפשר לומר "רצח" או "הריגה". כנראה בגלל הנטיה לתרגם assassination להתנקשות- נוצר הבלבול (כי assassinataion היא התנקשות שהצליחה) ולכן הרוב משתמשים במילה כדי לתאר רצח שיצא אל הפועל (וכך נמצא הצירוף הכפול "נסיון התנקשות" שמכיל ייתור במשמעותו המקורית).

 

[sailor]

גם בזה יאשימו את הקנבוס

 

[הדיוט גמור]

וקליין אומר... ../images/Emo59.gif

קליין מקשר בין השורשים נק"ש ויק"ש, וגורס שלהתנקש זה להניח מלכודת (מוקש). לפי מובן זה (שאיננו מחייב אותנו כיום, כמובן), התנקשות היא הפעולה או ההכנה, ולא התוצאה. גם בעלת האוב, היחידה שמשתמשת במילה זו במקרא, מתייחסת מן הסתם לכוונה ולא לתוצאה - שהרי אילו "התנקשות" הייתה מציינת רצח שבוצע בפועל, היא הייתה צריכה להעלות את עצמה באוב...

 

[trilliane]

../images/Emo45.gif