אירוח רונית גדיש היום ב-18:00

IDAN30

New member
שאלה

שלום גב' דגיש, 1. מה עמדת האקדמיה בנושא היפוך סדר נושא-נשוא במשפט כמו: במבוא לספרו כתב המחבר... (לעומת: במבוא לספרו המחבר כתב....) בזמנו לימדו אותי את הכלל "בראשית ברא אלהים", האם הוא עדיין תקף? 2. ובאופן כללי יותר - נדמה לי שהאקדמיה כמעט ולא מנסת כללים בתחום בתחום התחבירי. האם זו גישה מודעת, ואם כן, אשמח לדעת מה עומד מאחוריה.
 
על תחביר וניסוח

התשובה על שאלה 1 כלולה בתשובה על שאלה 2: אכן האקדמיה ממעטת לפסוק בתחום התחביר והניסוח. גישה זו מפורשת בהקדמה לפרק "תקנת הלשון" בהחלטות האקדמיה, וזה לשונה: "עיקרו של פרק זה הוא החלטות האקדמיה בתחום שימושי הלשון, הצירופים והתחביר. דרכה של האקדמיה שהיא ממעטת בפסיקה בשאלות אלו, שבהן היא רואה עניין של סגנון ושל טעם אישי, ועל כן היקף ההחלטות בפרק זה מצומצם. במעט השאלות שנדונו נקטה האקדמיה לעתים קרובות את הכלל: כוח ההיתר עדיף." ראה גם בקישור: http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/terminologyOrdinance/Pages/Ch4D001.aspx בבסיס הגישה הזאת עומדת התפיסה הזאת: כאשר בוחנים את העברית לפי ענפי הלשון – פונטיקה ופונולוגיה, מורפולוגיה, סמנטיקה, תחביר וכתיב – קל להיווכח שעמוד השדרה של לשוננו הוא מערכת הצורות, ואף שחלו במערכת הצורות שינויים, זוהי המערכת היציבה ביותר. לעומת זאת בתחום התחביר והניסוח חלו שינויים מפליגים במעבר בין רובדי העברית, שינויים שנבעו בין השאר מהשפעתן של לשונות שהעברית באה אתן במגע ומן הצרכים המשתנים של צרכני השפה. על כן בתחום הזה יש בסיס מוצק פחות להישען עליו בקביעת התקן, ומכאן מיעוט הקביעות בתחום הזה. אשר לסדר המילים במשפט – יש מי שמקפיד להקדים את הנשוא כאשר יש משלים בראש המשפט, על פי הסגנון העברי העולה מן המקורות. בכל מקרה אין מדובר בסדר מחייב אלא בהעדפה סגנונית.
 

TheForumLord

New member
מספר שאלות

1. מהו ההיגוי הנכון של המילה מלגות (הרבים של מלגה) - האם מדובר על melagot? milgot ומדוע זהו ההיגוי הנכון? 2. ליקויי למידה או לקויות למידה? מהו ההיגוי הנכון? אם האפשרות השנייה היא הנכונה, אז האם יש לומר למשל לקויות למידה רבים? (שכן ליקוי היא מילה זכרית למיטב ידיעתי) 3. במתמטיקה- מזה שנים נהוג המינוח "אי-שוויונים" עבור ביטויים מתמטיים שבהם במקום סימן שוויון מופיע סימן "גדול מ , או קטן מ-" , למשל x>4 ... בשנתיים האחרונות ספרי הלימוד החלו לכתוב "אי-שוויונות" . מהי האפשרות הנכונה ולמה ? אשמח לקבל את תשובתך המהימנה תודה מראש
 
מלגות, לקויים ואי-שוויונות

1. צורת הרבים של מלגה היא מְלָגות או מִלְגאות, והיא נוטה כמו כל המילים במשקל הזה. ראה http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/TheNounRhymeAndshape/Pages/Ch2D006.aspx 2. יש כאן שתי אפשרויות: ליקוי, לְקוּת. במילון למונחי הפסיכולוגיה של האקדמיה שפורסם בשנת תשנ"ד נקבע "ליקוי למידה" ומכאן ברבים "ליקויי למידה". במילון ישן יותר באה המילה לְקוּת. עד כמה שידוע לי הבחירה בצירוף "ליקוי למידה" (ולא "לקות למידה") שיקפה את השימוש הרווח. מכל מקום הצירוף "ליקוי למידה" הוא זכרי, ולכן יש לומר "ליקויי למידה רבים", ואילו הצירוף "לקות למידה" הוא צירוף נקבי, ואז יש לומר "לקויות למידה רבות". 3. הנה תשובתנו על צורת הרבים של "אי-שוויון" - תשובה שתפורסם בקרוב באתר האקדמיה: במשקל פִּעְלוֹן (וכן בבן זוגו פִּיעָלון) רווחת צורת הריבוי בסיומת -וֹת, כגון ניסיונות, כישלונות, שיגעונות, פתרונות, חסרונות, דמיונות, יתרונות, חשבונות. כך גם הריבוי של שוויון הוא שוויונות. עם זאת אפשר למצוא מילים במשקלים האלה גם בסיומת -ים, כגון עֶשְׂרונים, עליונים, זרעונים, חלבונים. וחשוב לומר: הסיומות -ים ו-ות אינן מציינות בהכרח שהשם הוא בזכר או בנקבה. השוו, למשל, אב–אבות, נמלה–נמלים. כפי שצורת הריבוי של שוויון היא שוויונות, צורת הריבוי המתבקשת של אי-שוויון – מונח המשמש בעיקר בתחום המתמטיקה – היא אי-שוויונות. כך גם קבעה האקדמיה במפורש במילון למונחי המתמטיקה משנת תשמ"ה (1985). בפי הדוברים משמשת גם צורת הריבוי אי-שוויונים, ומצד הלשון אין בה פסול. אף במילון למונחי מתמטיקה פשוטה של ועד הלשון משנת תרצ"ג (1933) נמצא 'אי שוויונים'. ייתכן שצורת הריבוי ב-ים נובעת מתפיסת הצירוף 'אי-שוויון' כמילה אחת שלמה, שכבר אינה נתפסת בתודעת הדוברים כנתונה לכללי הריבוי של משקל פִּעְלוֹן. אך כאמור ההחלטה האחרונה של האקדמיה בעניין זה - כמתועד במילון המתמטיקה - היא אי-שוויונוֹת.
 
כתיב של קרבן

בעבר נראה בעיניהם של מקבלי ההחלטות שכתיבת וי"ו במקום שיש קמץ קטן היא פגיעה קשה בתמונת המילה העברית. כידוע במקרא במקרים לא מעטים קיבוץ ושורוק הם חלופות הנקבעות על פי הכתיב הנתון במקרא – אם יש וי"ו יבוא שורוק ואם אין וי"ו יבוא קיבוץ. לעומת זאת קמץ קטן לעולם יבוא ללא וי"ו. הבדל זה הוא שהוביל להחלטה. ההחלטה הזאת היא אחת ההחלטות השנויות במחלוקת, וכאשר תיעשה רוויזיה בכללי הכתיב נושא זה יעלה לדיון.
 
שלום ולהתראות

תודה רבה לכל המשתתפים על השאלות, על ההערות, על היחס הרציני ועל הגישה החיובית. ותודה למנהלת הפורום על הליווי והסיוע. רונית גדיש
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודה רבה לך על שיתוף הפעולה ../images/Emo24.gif

ובעיקר על השקעת שעות בכתיבת תשובות מפורטות, בהחלט לא דבר של מה בכך.
 

IDAN30

New member
מצטרף לתודות ../images/Emo51.gif

גם לאורחת וגם למארחת. לאורחת - על תשובות מפורטות, ממוסמכות ומחכימות. השקעה כזו היא כלל לא דבר מובן מאליו בעיניי. למארחת - על הטרחה המרובה לפני הקלעים ומאחוריהם
 

trilliane

Well-known member
מנהל
../images/Emo41.gif האירוח הסתיים, תודה רבה לרונית גדיש! ../images/Emo41.gif

 

stellap

New member
שאלה ה"א הידיעה

שלום, הייתי רוצה לדעת האם האקדמיה אישרה ליידע ביטויים כמו בית-ספר בצורה הבית-ספר במקום בית-הספר? תודה רבה
 
יידוע צירופי הסמיכות

לא, האקדמיה לא אישרה. סוג זה של יידוע הוא טבעי למדיי בלשון הדיבור הלא מוקפדת, שממילא אינה נענית לקביעות של נורמה, ואינה נזקקת להחלטות האקדמיה, ובלשון הכתובה או בלשון הדיבור המוקפדת אין שום סיבה להפוך סוג זה של יידוע לתקני.
 
אמנם האירוח הסתיים אבל שאלה למי שיודע

1. איך משנסים את המתניים? 2. בילדותי נהגנו להרכיב הרכבות. אח"כ המילה הלועזית פזל התבססה. גם את הפזל אני מרכיבה ולא מפזלת ולא מצרפת. המלה תצרף איומה (סליחה על הביקורת) ופרט למתרגמים אף אחד לא משתמש בה. אם היו חוזרים למלה הרכבה מייד היתה נשזרת בשפה. איך מצרפים את המילה לחברותיה השחרחוק והנמנמה ומוצאים מילה הולמת יותר? דרך אגב תצרף היתה יכולה להתאים לדומינו שם באמת רק מצרפים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
1. לגבי שינוס מותניים, ראי כאן:

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1072&MessageId=147104069 2. אני מוצאת את המילה "תצרף" מוצלחת למדי, כי מצרפים את חתיכות התצרף זו לזו (למה רק בדומינו "רק מצרפים"?
), וב"תצרף" אני דווקא לא מוצאת אלמנט של "הרכבה" (ל"הרכבה" יש בעיקר משמעות של לשים דבר אחד על השני, או לאחד יחד רכיבים שונים). אבל אם את מרכיבה פאזל וכך נוח לך ונעים לך לומר, לכי על זה, למה לא?
 
למעלה