אירוח רונית גדיש היום ב-18:00

[sailor]

ספריות עיון, למשל באוניברסיטה הקרובה

 

[Yaron Livne]

מזה ספריית עיון. האוניברסיטה רחוקה.

ספריה עירונית זה גם ספריית עיון?

 

[trilliane]

יש ספריות להשאלת ספרים ויש ספריות עיון

אני לא יודעת למה הכוונה ב"ספרייה עירונית" (אולי זה גם משתנה מעיר לעיר?). בגבעתיים, עיר הולדתי, הספרייה העיונית הקרובה הייתה ספריית התיכון העיוני הקרוב אליי... (אבל היינו הולכים לשם כדי להשיג חומרים לעבודות בית ספר עוד ביסודי). לעומת זאת הספרייה השכונתית להשאלת ספרים לא הייתה קשורה לאף בית ספר והיה לה מבנה משלה. אני לא יודעת אם היא נחשבה ל"ספרייה עירונית" כי היו כמה וכמה ספריות השאלה בעיר.

 

[Yaron Livne]

אני מכיר רק ספריות ש

אפשר גם לעיין וגם להשאיל. למשל הספרייה העירונית של כרמיאל.

 

[trilliane]

אז אולי יש כאלה משולבות. אבל זה לא בהכרח.

 

[Yaron Livne]

זה כאילו למדתי עכשיו שהעולם עגול

 

[trilliane]

../images/Emo6.gif

 

[trilliane]

שאלה: דגש קל במילים לועזיות

שלום רונית ותודה על האירוח!

אני מנסה לעשות סדר בנושא הדגש הקל במילים לועזיות, אבל כללי האקדמיה מבלבלים אותי קלות... 1) אותיות גד"ת:

"ח. האותיות גד"ת באות דגושות (בדגש קל) או רפויות על פי כללי העברית." [מתוך "החלטות האקדמיה בדקדוק: פרק 5 – מילים לועזיות; סעיף 5.1 ניקודן של מילים לועזיות"] ומצד שני:

ד. דגש קל לא יסומן באותיות גד"ת (וכמובן לא באותיות ג' ד' ת'). לדוגמה: גְרָדָנָה, קִינְג ג'וֹרְג', דְבוֹזָ'ק [...]. [מתוך "התעתיק מלועזית לעברית – כללים חדשים: 3. הדגש (הקל והחזק)"]

האם השוני בכלל הוא מכיוון שהאפשרות הראשונה מתייחסת רק למילים והשנייה רק לשמות? (זה עדיין מבלבל למדי). מדוע השוני, בעצם?

בעקבות תשומת לבו של הרהוט – איך נכון לנקד את המילה "אנגליה"? בקובץ ה-PDF של התעתיק [בחלק 3 על הדגש, בסעיף ג' לגבי יו"ד עיצורית הבאה אחרי תנועת i] כתוב בדוגמאות "אַנְגְלִיָּה"; לעומת זאת בהחלטות בדקדוק [פרק 5 – מילים לועזיות: 5.1 צורתן וכתיבן של מילים לועזיות בלשוננו, סעיף א ניקוד בסביבת יו"ד במילים לועזיות"] כתוב בדוגמאות "אַנְגְּלִיָּה". אז האם הדגש הקל בגימ"ל תקין או שגוי? 2) אותיות בכ"פ: לא מצאתי התייחסות לאותיות אלה בין כללי האקדמיה. בכללי התעתיק (לשמות) כּ מופנית לאות ק, כֿ מופנית לאות ח; בֿ (רפה) בסוף מילה או וכן באמצעה סמוך לחולם או לשורוק ובתחילת מילה – ו; לגבי פֿ, מכיוון שאין לה תחליף (לייצוג f) היא מותרת גם בתחילת מילה, ונראה שכך גם במילים לועזיות כגון פיזיקה, פילוסופיה, פונולוגיה, פסטיבל, פלמינגו ועוד.

נשאלת השאלה מה עם כ"ף? מדוע "פֿיזיקה" מותרת (ואין מי שמתעקש על *פּיזיקה) אבל "כֿימייה" לא? (כשזו צורת ההגייה המקובלת בפי כול, ו"כִּימְיָה" רק במילונים ואולי גם בקרב קומץ מדקדקים). כך גם לגבי כרום, כרונולוגיה, כוריאוגרפיה ועוד מונחים שהתעתיק הלטיני שלהם הוא ch אבל מקורם ב'כי' היוונית (Χ χ).

אחרונה לסיום, בהקשר לתעתיק: שוודיה או שבדיה? ליוורפול או ליברפול? מצד אחד, לפי כללי התעתיק, אין כאן עיצור v ליד חולם או שורוק, אז צריכה לבוא וי"ו עיצורית (ואין סיבה לבי"ת). מצד שני, "שמות שיש בהם מנהג כתיבה מושרש בעברית, ייכתבו כמנהגם (כגון טשרניחובסקי, חלם, לודז', ליטא)". אבל איך קובעים מה נחשב ל"מנהג כתיבה מושרש"? ב"מבחן גוגל"?

(להלן התוצאות "שוודיה" – 602,000 "שבדיה" – 191,000 נראה כי הניצחון לשוודים, אבל אני מודה שאני רגילה דווקא ל"שבדיה", וזו גם הבחירה של ויקיפדיה, אגב (אם כי הם מציינים "גם שוודיה", וגם אתרים אחרים מרבים לציין את שתי האפשרויות, אולי כדי לא להתפספס בחיפוש בגוגל). המדינה לא מופיעה בדוגמאות בקובץ התעתיק. להבדיל, הכתיב "ליוורפול" מופיע בקובץ (באחת הדוגמאות) אבל נראה שכאן מנהג הכתיבה המושרש (לפחות זה שבמרשתת) דווקא הפוך: "ליוורפול" – 34,900 "ליברפול" – 304,000 אז במה לבחור? לפי ההרגל? (לפי "העין") ויקיפדיה? האקדמיה? דעת הרוב?

 

[הנחליאלי]

אכי אהבתי את זה

דגש קל לא יסומן באותיות גד"ת (וכמובן לא באותיות ג' ד' ת').

 

[sailor]

ומה יקרה לאותית ג.ד.ת.?

 

[הנחליאלי]

תגי"ד אתה

 

[trilliane]

גם אותי זה בלבל לרגע... אבל הכוונה ברורה. ../images/Emo13.gif

 

[רונית גדיש]

דגש קל באותיות גד"ת

שאלה נכבדה היא איפה לשים את הגבול בין מילה עברית למילים שאולות ולשמות מתועתקים. האקדמיה התלבטה בשאלה הזאת ובעיקר בהשתמעות שלה: האם לקבוע כללי כתיב וניקוד מיוחדים למילים לועזיות ולשמות לועזיים? לא מכבר הביאה ועדת הדקדוק לפני מליאת האקדמיה הצעה לניקוד מפושט בתעתיק, אבל למרות הקושי להחיל את כללי הניקוד על שמות שמקורם לועזי, ובמידה רבה גם על מילים שאולות – ההצעה נדחתה ברוב גדול. ההחלטה שלא להחיל את כללי הדיגוש של גד"ת בניקוד שמות מתועתקים היא הישג קטן של מי שתמך בפישוט הניקוד בתעתיק. גם ההחלטה – המרחיקה לכת יותר – להחיל כללי כתיב ייחודיים למילים שאולות היא צעד בכיוון של הפישוט. כידוע במילים לועזיות כותבים יו"ד בכל מקום שיש תנועת i, וּוי"ו בכל מקום שיש תנועות o או u – וכל זאת גם בכתיב המנוקד, כגון הִיסְטוֹרְיָה. כמו כן אין במילים הללו שימוש בחטפים, וכל השוואים בהן נחים. בעבר – כפי שאפשר להיווכח מעיון במאגר המונחים של האקדמיה – ניקדו מילה כמו אופטימום בקמץ קטן, בגלל הדגש: אָפְּטִימוּם (כלכלה, תש"ד). ייתכן שהצעד הדרוש בנוגע לגד"ת הוא ביטול הדגש הקל גם במילים עבריות, כפי שלמעשה הוסכם בדיון על המבטא בשנת תרע"ג (1913) – בנוגע לאותיות ג ו-ד. בינתיים – למרות חוסר הנוחות – ניאלץ להבחין בין מילים לועזיות שבהן יבוא דגש קל ובין שמות מתועתקים שבהם לא יצוין דגש זה. בעניין הכתיב של אנגלייה בהחלטות האקדמיה בפרק 5 – צריך לעדכן ולמחוק את הדגש בגימ"ל. תודה על ההערה.

 

[רונית גדיש]

בכ"פ במילים לועזיות

אכן לא מצאת כל החלטה בעניין כי הסוגיה נתקעה במידה מסוימת בין מליאת האקדמיה לוועדת הדקדוק. כבר בשנת תשמ"ב (1982) התקבלה במליאה ההחלטה "לכתוב דגש קל באותיות בכ"פ רק כאשר הוא נשמע", אלא שלאחר מכן עלו שאלות ותהיות על דרך קבלת ההחלטה, וחברים מרכזיים בוועדת הדקדוק דאז ביקשו לערער על ההחלטה. הנושא עלה שוב לפני כשנה, והוסכם להבחין בין ב"פ ובין כ'. בניקוד (ובהגייה) של ב"פ הדגש או היעדרו נקבעים על פי ההגה המקורי שבמילה הלועזית. עם זאת יש להזכיר את הדעה (שהחזיק בה למשל פרופ' זאב בן-חיים) שאין לפסול את החלת כללי הדיגוש והריפוי על האות פ"א: פּסטיבל, פּילוסוף, לְבַנק. לעומת זאת באות כ המצב הוא שונה שהרי למילים שיש בהן ההגה הזה – יש הגיות שונות בלשונות אירופה. ועדת הדקדוק החליטה מצד אחד להתיר לנקד את הכ"ף במילים לועזיות בדגש או ברפה כפי הרגיל במבטא, ועם זאת הוסכם שלא לשנות את הניקוד במילוני האקדמיה – ההולך בדרך כלל לפי כללי הדיגוש והריפוי של בגדכפ"ת: כִּימְיָה אבל בִּיּוֹכִימְיָה וכדומה.

 

[סיתוונית היורה]

שאלה

איך נכון ומדוייק יותר לאמר על הנציג שמביא את המצרכים במשלוח אלינו הביתה מהמרכול או משלוחן? או שליח?? אודה על תשובתך

 

[רונית גדיש]

משלוחן או שליח

בעקבות שאלתך ראיתי שהחלו להשתמש במילה "משלוחן" בעיקר במודעות דרושים. המילה אינה מתועדת במילונים, אבל כשלעצמה היא מילה עברית תקינה. השאלה היא אם אמנם יש צורך במילה המחודשת, ולמה סר חִנה של המילה הוותיקה "שליח" בקרב ממציאי המילה מִשְׁלוֹחָן והמשתמשים בה. מצדנו לא נותר אלא לראות אם השימוש במילה המחודשת "משלוחן" יתפשט או שתגבר המילה הרגילה "שליח".

 

[trilliane]

מגמה חדשה נוספת היא 'מוכרן' במקום 'מוכר'.

אם הבנתי נכון, המילה נוצרה עבור 'סוכן מכירות' (מדלת לדלת) אבל הפכה רווחת גם עבור מוכרים בחנויות (זבנים) בפרט כאלה שעובדים לפי עמלות (ולכן מאופיינים בשיווק אגרסיבי יותר וברמת אמינות נמוכה, יש אומרים). מקריאה בפורום צרכנות עולה בי מדי פעם תחושה שכבר אין יותר מוכרים בארצנו, אלא רק "מוכרנים".

(לא חובבת את המילה הזו).

 

[GnomeBubble]

מוכרנים זה לא בעיקר אלה שמנג'סים לך?

בעיקר אלה שלא עומדים מאחורי דלפק אלא ניגשים אליך באופן מיוחד ומנסים לשכנע אותך לקנות את כל הסחורה שלהם. אני לא חושב שיש מישהו שקורא לקופאיות בסופר (זה לא פוליטיקלי קורקט, אבל לא ראיתי מימי קופאי בסופרים הגדולים

) "מוכרניות". אפילו שגם הקופאיות מנסות מדי פעם לדחוף לך את המבצעים (אבל לא ממש בניג'וס, כנראה שהן לא מקבלות על זה עמלה).

 

[trilliane]

מבחינתי רוב המוכרים בחנות מנג'סים מעצם העובדה

שהם ניגשים אליי... (אני בגישת "אם אני אצטרך אתכם, אני כבר אודיע לכם"). אבל כפי שציינתי, מדובר בעיקר במוכרים שעובדים על עמלת מכירה, אז מן הסתם הניג'וס הוא "בילט אין"...

בכל מקרה, קופאיות מעולם לא נחשבו ל"מוכרות" ולכן אין סכנה שיקראו להן "מוכרניות" (והן דווקא לא מנג'סות עם המבצעים, רק שואלות מתוך חובה ותו לא).

 

[trilliane]

../images/Emo26.gif אירוח רונית גדיש היום ב-18:00 ../images/Emo36.gif