אירוח רונית גדיש היום ב-18:00

[GnomeBubble]

זה היה בסקרזם כמובן

זה רק מראה שההגדרה "שגיאה" היא יחסית. יש כאלה (בהט ורון) שהעברית של רש"י, ביאליק ומנדלי לא הייתה מספיק טובה בשבילם, והם הסתמכו על ההגיון הקר שלהם שלפיו "אפילו" מכיל בתוכו "אילו" ולכן צירופו ל"אם" זה שגיאה. עכשיו נשאלת השאלה - למה אם ביאליק/מנדלי/רש"י כתבו משהו בעברית זה הופך אותו אוטומטית לנכון (וזאת כשאף לא אחד מהם היה דובר ילידי של עברית, למרות כשרונם הספרותי המעולה של שני הראשונים ובקיאותו במקרא של האחרון), בעוד שמה שאני או חיים מהדוכן של האבטיחים כותבים זה לא נכון אוטומטית? אחח, הצביעות.

 

[חוכך בדעתו 2]

היי, אתה נסחף - זילותם הבלתי נסבלת של

מוכרי האבטיחים. עד כדי כך לרדת? להשוות אותם לאותם בוערים, יודעי לא כלום, שאינם יודעים צורת אות - ביאליק (מי זה?), מנדלי (אולי בכּימיה הוא מבין; הטבלה המחזורית?). נו בֶּמֶת!

 

[GnomeBubble]

ו?

נניח לרגע שביאליק חכם יותר ממוכר האבטיחים בשוק (מה שכנראה נכון, אם כי מוכר האבטיחים בוודאי מבין הרבה יותר מביאליק באבטיחים ובטכנולוגיה). האם זה אומר שאיך שביאליק מדבר זה "נכון" ואיך שמוכר האבטיחים מדבר זה לא נכון? ונניח לרגע שאיינשטיין חכם יותר מביאליק (מה שכנראה נכון, אם כי ביאליק בוודאי מבין יותר ממנו במשקל וחריזה) - זה עושה את העברית של איינשטיין לטובה יותר? איכשהו, אני בספק.

 

[חוכך בדעתו 2]

לא על העדר החוכמה יצא קצפי.

על אי-בקיאותם כביכול של ביאליק ומנדלי במקרא ובספרות חז"ל, המשתמעת מדבריך. עיין ערך ספר האגדה.

 

[GnomeBubble]

מה קשורה לכאן בקיאותם של ביאליק ומנדלי במקרא?

זה שאדם בקיא במקרא עושה את כל מה שהוא כותב לנכון? אם כן, שמעתי שהרבובדיה בקיא מאוד במקרא. אולי הגיע הזמן להכשיר את "תצא בחוץ".

 

[trilliane]

"תצא בחוץ" כבר לא זקוק להכשר; הוא במעמד מיתי

ונכנס חזק מאוד ללקסיקון, עד כדי כך שכבר בונים עליו נטיות ופרפרזות, למשל: http://blog.tapuz.co.il/hinami/images/3324236_94.jpg (במשך חודש כל העיר הייתה מלאה בשילוט הזה). והנה קוריוז: כשחיפשתי את התמונה הגעתי לאתר הזה: http://www.haifacity.com/EDisplay.asp?EventCode=27021 ושם היה קישור לביקורת על הופעתו האחרונה של דני רובס במרתף 10: http://www.haifacity.com/article.asp?articlecode=3922 הכותב ציין מקרה שהתרחש בהופעה לפני כמה שנים, כש"מעריצה"

נלהבת החזיקה מול רובס סלולרי עם מילות שיר (מתוך שירונט, מנפלאות האינטרנט הסלולרי).

כתבו עליי בעיתון, ובכלל לא ידעתי שאני כזאת...

 

[GnomeBubble]

../images/Emo6.gif

וכן, כמובן ש"תצא בחוץ" זכה כבר ממזמן להכשר מהאקדמיה של העם.

 

[הנחליאלי]

קיבל הכשר מה"עםקדמיה"

 

[מיכי 10]

נכון מאד. אין שום סיבה לא להגיה שירים. להיפך,

שירים אמורים להיות אפילו מדוייקים יותר. כולל הניקוד שלהם.

 

[הנחליאלי]

שירים או שירה? Songs or poems?

 

[מיכי 10]

בפירוש גם וגם! ואגב, לעניין זה,

העברית ברורה לגמרי, כך שלא היה צורך בתרגום לאנגלית.

 

[רונית גדיש]

שירים ושוטרים

אל האקדמיה מגיעות מדי פעם בפעם תלונות מן הציבור על הלשון באמצעי התקשורת, על הלשון בחוצות (בעיקר בשילוט ובכל מה שקשור בשמות של מותגים ועסקים), וגם על הלשון בפזמונים עבריים. לאקדמיה אין "משטרת לשון", ואני מניחה שגם איש באקדמיה ומחוצה לה אינו סבור ברצינות שיש מקום למשטרה כזאת. השאלה אם לפסול לשידור שירים שיש בהם שיבושי לשון עלתה לפני שנים אחדות מחדש, ובעקבות זאת פורסמה קריאה של יועצי הלשון ברדיו ובטלוויזיה ושל האקדמיה – לכותבי פזמונים ולמבצעיהם לפנות לקבלת ייעוץ לשוני בעיקר לפני ההקלטה. לפי דברי רות אלמגור-רמון, יועצת הלשון של רשות השידור, בעיקרון אין פוסלים שירים לשידור אלא במקרים חריגים (וגם אז זה קורה ביזמת השדרים ולא בהוראה מגבוה). הנה דברים שמסרה לי רות אלמגור-רמון על הנעשה ברדיו בעניין זה: א. אנחנו עומדים לרשות הזמרים – מוכנים לעבור על שיריהם מראש לפני ההקלטה – יש המנצלים זאת (בחיוב אני אומרת) ואף השולחים אליי אלבומים שלמים. אחרים שולחים שירים יחידים, ויש המתקשרים רק לשאול שאלה. ב. יש לי פינת "אד הוק" ברשת ג' שבה משמיעים שיר חדש שיש בו שיבוש ומסבירים את השיבוש. פינה כזאת עשינו ל"אל תסחטי". עד כאן דברי רות אלמגור-רמון.

 

[Orsp]

תודה ../images/Emo62.gif

על התשובה לי ועל המענה המקצועי שנתת לכל השואלים

 

[עלה אדום]

שאלות

1. יש טענה ש'תקנוּן' העברית דלדל (ומדלדל) אותה מאוד. מה דעתך על טענה זו? 2. האם האקדמיה תקננה גם 'הגייה נכונה' בעברית או שהיעלמות אופני ההגייה של בני עדות שונות התרחשה מעצמה? 3. יש "החלטות אקדמיה" שהתקבלו בעבר וכיום היית מגדירה אותן כחלקיות או שגויות או מיותרות או מזיקות? 4. מה הן לדעתך המשימות החשובות ביותר של האקדמיה ללשון העברית כיום? האם משימות אלה נמצאות על סדר היום או נדחות למועד מאוחר יותר, ואם נדחות - למה? 5. מי המציא את הרי"ש המתגלגלת של קרייני החדשות - ועד מתי תיחשב רי"ש זו ל'רשמית'?

 

[רונית גדיש]

תקנון

1. ראשית אינני יודעת איזו משמעות של המילה "תקנוּן" משמשת בשאלה – תקנון במשמעות של 'תיקוני לשון' או תקנון במשמעות של 'קביעת תקן'. מכל מקום קשה לי להאמין שאפשר להוכיח הוכחה מדעית שאחת משתי התופעות האלה היא הגורם לדלדול השפה.

 

[רונית גדיש]

הגייה

2. האקדמיה לא עסקה בקביעת תקן של ההגייה. עסקו בכך בראשית ימי ועד הלשון. במחברת ג של "זכרונות ועד הלשון" משנת תרע"ג (1913) התפרסמה הרצאתו של דוד ילין על "המבטא" ולאחריה נערך דיון מרתק וסופו ש"החלט לקבל את מבטא האותיות המספקות (=המסופקות) באפן הזה: ב רפויה = w גרמנית. ו = וו ערבית, w אנגלית, oi צרפתית. ח, מן הגרון, כאות חא (בלי נקודה) הערבית. ט, במלוא הפה, כמבטא טא הערבית. ע, מן הגרון, כהברת אות זו בערבית. צ = z גרמנית. ק, במלוא הפה כמבטא האות קף הערבית. ת רפויה – תא (בג' נקודות) בערבית, th אנגלית. וכן החלטה הלכה למעשה לבטל את הדגש הקל באויות ג, ד בראשית המלה או אחרי הברה מרכבת." אפשר להשוות את ההחלטות הללו למציאות הלשונית של ימינו, ולהיווכח מה מהן התממש. אוסיף ואומר שבראשית התחדשות הדיבור העברי הייתה מחשבה שאפשר לכוון את ההגייה, ואילו כיום אפשר כבר לסכם שבתחום זה ההכוונה נכשלה. נותר לנו לקוות שתחֱזק לשונם של הדוברים המבחינים בין ח גרונית לכ רפה וכדומה, והגייתם לפחות תישמר בפיהם ואולי אף תתרחב אל דוברים אחרים, אבל אם נהיה מציאותיים יותר נוכל לקבוע בצער שהנטייה הכללית היא אל המכנה המשותף הנמוך, כלומר ויתור על הבחנות. 5. בעניין הרי"ש המתגלגלת – או הרי"ש הקדמית, גם עליה כבר מזמן אין מקפידים...

 

[רונית גדיש]

משימות

3. החלטות האקדמיה בשנים האחרונות מתחשבות הרבה יותר בנוהֵג בציבור, והאקדמיה ממעטת בהחלטות – בתחום הדקדוק – שאין הציבור יכול לעמוד בהן. בעיקר איננו נוהגים עוד לפסול מילים שנגזרו לכאורה שלא כדין, וכך אושרו בשנים האחרונות מילים כמו "יישום", "גיבוי", "מיסוי", "תובנה" – שבעבר נלחמו בהן. לקראת פרסום החלטות האקדמיה בדקדוק – לפני כחמש שנים – נערכה במזכירות המדעית ובוועדת הדקדוק של האקדמיה פעולה נרחבת שארכה כמה וכמה שנים להסדיר את ההחלטות, לתקן סתירות פנימיות ולהשלים החלטות שהיו חלקיות; פרות המאמץ הזה ניכרים בחוברת שהתפרסמה, והמאמץ הזה נמשך כל הזמן. האקדמיה אינה שוקטת על שמריה. המזכירות המדעית וּועדת הדקדוק שבות ובוחנות את ההחלטות. את הדורש השלמה – משלימים, ובמידת הצורך מביאים הצעות החלטה מתוקנות לאישור האקדמיה והכול בהתחשב במציאות הלשונית המתהווה. החלטות שאנחנו מוצאים שהן בעייתיות – מוחזרות לוועדת הדקדוק עד לתיקונן, ולעתים נימנע מפרסומן עד לבירור המלא. יש שינויים שמוכנסים ישירות למאגר המונחים של האקדמיה. כך למשל קבענו לא מזמן את הערך התקני שְׁעוּעִית (במקום שְׁעוֹעִית), ואת הערך עִקְבָה כצורת יחיד של עֲקֵבוֹת (להבדיל מן עָקֵב שהוא צורת היחיד של עֲקֵבִים). אני ממליצה לקרוא את ההקדמה להחלטות האקדמיה בדקדוק, ושם יש דוגמאות להחלטות ששונו. ראי בקישור http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/mavo/Pages/karkah.aspx . 4. המשימה החשובה ביותר של האקדמיה היא להגביר את הקשר עם הציבור ולהוות מרכז מידע רב-תחומי בכל הקשור בעברית, בתולדותיה, במחקרה ובקביעת התקן בימינו. העלאת האתר החדש של האקדמיה היא צעד חשוב בכיוון זה, ופיתוחם ושדרוגם של אתרי האקדמיה "מאגרים" של מפעל המילון ההיסטורי ואתר "מונחי האקדמיה" בעתיד הקרוב הם צעדים נוספים בכיוון הנזכר. אנחנו עושים מאמץ גדול לעדכן ולהעשיר את אתר הבית ולהנגיש לציבור את המידע הרב הצָּבור באקדמיה – בלי לוותר על איכות המידע ואמינותו המדעית. האקדמיה קיבלה עליה משימות נכבדות, והמרכזית שבהן היא מפעל המילון ההיסטורי. רוב העבודה הנעשית באקדמיה סובבת סביב מפעל זה. גם העשייה בלשון בתחום התקן דורשת עבודה רבה הכרוכה במחקר קפדני. ראי עוד באתר האקדמיה בקישורים http://hebrew-academy.huji.ac.il/YEDIDIM/Pages/default.aspx; http://hebrew-academy.huji.ac.il/al_haakademya/pages/tokhniyyot.aspx .

 

[trilliane]

תיקון קישורים לחיצים (בגלל היצמדות תווים)

3. דרכה של האקדמיה בדקדוק: http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/mavo/Pages/karkah.aspx 4. על תכניות האקדמיה: http://hebrew-academy.huji.ac.il/al_haakademya/pages/tokhniyyot.aspx חוג ידידי האקדמיה: http://hebrew-academy.huji.ac.il/YEDIDIM/Pages/default.aspx

 

[עלה אדום]

שאלה

האם לדעתך השימוש הנפוץ ב"לשים דגש על / לשים את הדגש על" - שגוי?

 

[רונית גדיש]

לשים דגש

המילה דגש נוצרה בעברית של ימי הביניים כמונח דקדוקי. בימינו היא פרצה את גדר הדקדוק ומשמשת בכל הקשר, וכנראה בהזדמנות זו נפרדה בתודעתנו שימת דגש באות ממתן חשיבות מיוחדת לעניין כלשהו. בשימוש הכללי התקבע 'לשים דגש על' – מן הסתם בהשראת האנגלית: to put emphasis on. השאלה היא אם יש לאסור מלחמה על השימוש זה. בעיניי אין בכך כל פגיעה ברוח העברית, שהרי אפשר 'לשים דברים על' בלשוננו. יתרה מזו, בלשון המקרא יש ששתי מילות היחס ב ועל משמשות באותו עניין, כגון "כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ" (שמות טו, כו); "וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ" (בראשית כד, מז), לעומת "וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ" (מלכים ב יט, כח). השאלה נדונה אצלנו בוועדה מיוחדת המתכנסת מדי פעם בפעם כדי לגבש תשובות על שאלות ניסוח שהאקדמיה לא דנה בהן, והוסכם שאין לפסול שימוש זה. בהזדמנות זו כדאי להזכיר שבשימוש מילות היחס חלו שינויים לא מעטים לאורך הדורות, ומקרה זה מצטרף אליהם.