לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1400114,001 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-' אירוח רונית גדיש היום ב-18:00 '
אירוח רונית גדיש היום ב-18:00
<< ההודעה הנוכחית
20/12/2010 | 01:05
258
144
לצפיה ב-' האקדמיה ללשון מתארחת בפורום השפה העברית'
האקדמיה ללשון מתארחת בפורום השפה העברית
16/12/2010 | 03:11
244
432
ביום שני 20 בדצמבר 2010 בשעה 18:00 תתארח בפורום רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית.

רונית גדיש החלה לעבוד באקדמיה ללשון העברית בראשית שנות התשעים, ומרכזת את המזכירות המדעית של האקדמיה למעלה מעשר שנים. כל הנעשה באקדמיה בתחום התקן של העברית בת ימינו – בדקדוק, בכתיב, בפיסוק, בתעתיק ובמינוח – עובר דרך המזכירות המדעית. בשנים האחרונות האקדמיה שמה דגש על הקשר עם הציבור, והדבר נותן את אותותיו בעבודת המזכירות המדעית. עם פתיחת האתר החדש של האקדמיה במרשתת הועמדה בו מערכת לפניות הציבור; עובדי המזכירות המדעית משיבים על עשרות שאלות ביום במערכת זו. המזכירות המדעית שוקדת על פרסום תשובות מורחבות לשאלות נפוצות באתר (עד כה פורסמו כשמונים תשובות ועוד היד נטויה). במסגרת מערך ההשתלמויות השתלמו כבר מאות מתעניינים בניסוח ובתקן. המזכירות המדעית מרכזת את ועדות המינוח המקצועיות של האקדמיה ומופקדת על פרסום המונחים והחידושים במאגר המונחים ובמילונים מקצועיים, ועל הפצתם באמצעי התקשורת.

רונית תשיב על שאלות בענייני לשון הקשורות בעבודת האקדמיה ועל שאלות עקרוניות הכרוכות בקביעת התקן בעברית בת ימינו. מוזמנים לשרשר שאלות!
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
16/12/2010 | 15:35
2
154
שלום. אני מבין שאקדמאים בישראל אוהבים לחשוב על עצמם כעל אינטלקטואלים בסגנון אירופי רק שזה לא אומר שבנוסף לשאר חלקי התרבות כמו לבוש, תסרוקת וכדומה צריך שהעברית תהפוך כל מילה לועזית שנגמרת ב tion תהיה בעברית עם "ציה" בסוף או ism "יזם". במקום ללכת ולבדוק מה יש בערבית או בשפות שמיות קרובות כל פעם אתם הולכים לאנגלית/רוסית. למה שנאמר פסיכולוגיה ולא כמו הערבים נפשוויה? למה שנאמר פמניזם ולא כמו הערבים נשאוויה?
בסוף שומעים כל מיני משפטים שמאוד קשה להבין אינטואיטיבית כי כששומעים מילה לועזית אין את השורש והקונוטציות כמו כששומע דובר עברית מילדות - מילה עברית.

ברור שיש והייתה ותהיה השפעה וקבלה של מילים ממקור אירופי בפרט ומכל שאר העולם בכלל, אבל העצלנות/סלידה/דחייה/בורות שלכם משפות שמיות מאוד מרגיזה אותי ופוגעת בשימור השפה ובהבנת הנשמע ונקרא.
תודה
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
20/12/2010 | 18:09
1
105
בשתי הדוגמאות שהבאת אין מדובר במונחים מושרשים בערבית אלא במונחים שתורגמו מן הלעז. אם כן צריך להודות שהמונח מגיע מלשונות אירופה, והשאלה היא אם לקבוע לו חלופה עברית או לא. מן הערבית – לשיטתך – צריך ללמוד שאפשר לעשות זאת, כפי שהדגמת. אבל אין מדובר בשאילת המילים מן הערבית אלא בקבלת השראה מלשון זו: כפי שבערבית נעשה מאמץ למצוא למונחים הלועזיים חלופות בתוך השפה גם בעברית אפשר היה לעשות את המאמץ הזה.
במקרים לא מעטים המאמץ הזה אכן נעשה, כפי שאפשר להיווכח מעיון במאגר מונחי האקדמיה (http://hebrew-terms.huji.ac.il/). כך למשל נקבע הצירוף העברי רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ לצד פְּסִיכִיאַטְרְיָה. דרך אגב, בכרך המילואים של מילון אבן שושן (תשמ"ג) תוכל למצוא את הערך נפשאי כחלופה עברית לפסיכיאטר ולפסיכולוג קליני, אך נראה שאיש אינו משתמש בו. יש להביא בחשבון שמילה כמו פסיכולוגיה גוררת שורה של צירופים שגם להם צריך למצוא פתרונות עבריים: פסיכוסומטי, פסיכותרפיה, פסיכוזה, פסיכואנליזה, פסיכומטרי, פסיכופת, פסיכוטי, פסיכונירוזה. כדאי להזכיר כאן צירוף עברי ששימש בעבר ונדחה מפני המילה הלועזית: "ידיעת הארץ" לגאוגרפיה. לעומת זה אנחנו מוצאים באוניברסיטאות "מדעי החיים" לצד ביולוגיה. במילון למונחי הביולוגיה הכללית של האקדמיה משנת תשס"ט תמצא רשימה של תורות שמוצעות להן חלופות עבריות: מדע הטחבים (bryology), מדע הדבורים (mellitology), מדע הפטריות (mycology), תורת ההתנהגות לצד אתולוגיה, תורת התורשה לצד גנטיקה, תורת המיון לצד סיסטמטיקה, תורת בעלי החיים לצד זואולוגיה, במילון למונחי רפואה משנת תשנ"ט: תורת הרְקמות (היסטולוגיה).
על דרכה של האקדמיה בשאלה "מתי להמיר מילים לועזיות בחלופות עבריות" פרסמנו תשובה באתר האקדמיה: http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
16/12/2010 | 16:00
1
65
האם יש פעילות באקדמיה להשלמת /להתקנת "כללי הכתיב המלא חסר הניקוד"?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הכתיב חסר הניקוד'
הכתיב חסר הניקוד
20/12/2010 | 18:11
72
אכן יש כוונה לבחון מחדש את כללי הכתיב חסר הניקוד מתוך תפיסה שלפיה צריך להיקבע כתיב אחיד הן בניקוד הן ללא ניקוד.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלה שמציקה לי כבר המון זמן!'
שאלה שמציקה לי כבר המון זמן!
16/12/2010 | 16:56
19
126
" הוא מוצא חן בעיניי "
משמעות המשפט בעיני הכלל: אני מחבבת אותו, אני מוצאת בו משהו שאני אוהבת.

אבל (!!!)

כשחושבים על המשמעות שלו, יוצא שהוא מוצא חן בעיניי, כלומר מוצא חן בעיניים שלי. שזה בעצם כמו לומר, הוא מחבב אותי, ולא הפוך.
אם הייתי רוצה לומר שאני מחבבת אותו ומוצאת בו משהו שאני אוהבת, כמו שאנחנו מקבלים כיום את המשפט "הוא מוצא חן בעיניי", הייתי בעצם צריכה להגיד, "אני מוצאת חן בעיניו."

אני מקווה שאני מספיק ברורה, מעניין אותי לדעת אם יש כאן איזשהוא שיבוש שחל עם הזמן (כמו עם הביטוי, חבל על הזמן, ששינה את משמעותו מדבר שלילי לחיובי, עם הזמן) או שאולי אני לא מבינה את המשפט בכלל.

מחכה לתשובה!
תודה
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הביטוי הזה מופיע כבר בספר בראשית'
הביטוי הזה מופיע כבר בספר בראשית
16/12/2010 | 21:53
12
155
כשנאמר שנוח מצא חן בעיני ה'. זה אומר שאם הוא אכן שיבוש שחל עם הזמן, הוא חל עוד לפני שנכתב הטקסט הראשון בעברית, ולעולם לא נוכל לדעת מה היה במקור.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אבל אולי הכוונה הייתה'
אבל אולי הכוונה הייתה
17/12/2010 | 09:49
11
53
שנוח מצא את החן בעיניו של אלוהים...
גם ככה התנ"ך שנוי בכל כך הרבה מחלוקות, אז אולי שם המחלוקת הראשונה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני רק הערה: היפוך שמו של נֹח - חן.'
אני רק הערה: היפוך שמו של נֹח - חן.
17/12/2010 | 11:48
2
36
לצפיה ב-'אתה בוודאי יודע שהעין הופכת את התמונה הנראית'
אתה בוודאי יודע שהעין הופכת את התמונה הנראית
18/12/2010 | 17:28
1
49
כך שנֹח ראה בעיני אלוהים את היפוכו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-''
18/12/2010 | 17:39
9
לצפיה ב-'את רוצה להיות מ"מ רש"י? בהצלחה'
את רוצה להיות מ"מ רש"י? בהצלחה
17/12/2010 | 12:08
19
לצפיה ב-'אבל זה אותו הדבר'
אבל זה אותו הדבר
17/12/2010 | 12:10
6
32
אם אני מוצא את החן בענייך, כלומר אם בשעה שאני מתבונן בענייך אני מוצא שם חן וחיבה כלפיי, משמע את מחבבת אותי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'למה הוספת את המילה "כלפיי"?'
למה הוספת את המילה "כלפיי"?
17/12/2010 | 12:14
1
33
היא לא אמרה "כלפיי". היא אמרה שאתה מוצא שם חן. חן. לא כלפיך. פשוט חן. סה טו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אם אני מתבונן בעיניים, אני מוצא את החן כלפיי'
אם אני מתבונן בעיניים, אני מוצא את החן כלפיי
17/12/2010 | 12:20
30
כשאנחנו מתבוננים זה בפניו של זה אנו רואה את היחס של האחד כלפי השני ולכן מופיע במקרא פעמים רבות  "אם נא מצאתי חן בעיניך..." ... תעשה לי את הטובה הזו והזו. החן הוא כלפיי והוא עילה לטובה אותה אני הולך לבקש.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הו,'
הו,
17/12/2010 | 15:02
18
הסבר הגיוני ויפה

תודה
השפה העברית >>
לצפיה ב-'בלבלת אותי'
בלבלת אותי
17/12/2010 | 18:15
2
23
כשאתה אומר "אני מוצא חן בעינייך" - אתה מדווח על עצמך, מה אתה מוצא כשאתה מתבונן בעיניה.
לשיטתך, כשאתה אומר "את מוצאת חן בעיניי" אתה לכאורה מדבר בשמה - אומר לה מה היא רואה בתוך העיניים שלך. אבל באמת התכוונת להגיד לה מה אתה רואה בעיניים שלה! sorry, אני נשארתי עם השאלה של סיילס, לא הבנתי את הפואנטה
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תשובה לעלה אדום'
תשובה לעלה אדום
18/12/2010 | 18:12
1
19
אין ספק שהשימוש בביטוי "מוצא חן בעיניי..." התרחק מהמשמעות הציורית המקורית שלו.
וכבר במקרא את יכולה למצוא "כי מצאת חן בעיני" או ביטויים אחרים שרחוקים מהמשמעות הציורית.

"את מוצאת חן בעיניי" פירושו אני מחבב אותך (או במקור אני חס עלייך ומרעיף עלייך חסד וחן).
[אמנם אפשר לבאר- אילו היית מביטה בעיניי היית מוצאת שם חן וחיבה, אבל זה כבר רחוק, כי המילה "אילו היית" חסרה].
בוודאי ששימוש כזה בביטוי הוא כבר התרחקות מהמקור הציורי. הצירוף "למצוא חן" הפך, כאמור, לצירוף נרדף ל"לחבב" או ל"לרחם ולחוס" כבר בלשון המקרא. בימינו ההתרחקות מהמקור גדולה עוד יותר. את יכולה לשמוע משפטים כדוגמת "הספר הזה מוצא חן בעיניי". והלא ספר לא יכול להתבונן בעיניים ולמצוא שם רגשות.
בעוד שבמקור מבחינה תחבירית "מצא" הוא נשוא ו"חן" הוא מושא ישיר. בימינו הנטייה היא להתייחס ל"מצא חן" כאל נשוא (ביטוי כבול), בגלל ההתרחקות מהתיאור הציורי.

הקשר בין חנינה (חן) ורחמים לעין ניכר בביטויים מקראיים נוספים כמו "לא תחוס עינך", "חסה עינו" כפי שהעיר האבן עזרא בפירושו לפסוק "ונח מצא חן...".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
19/12/2010 | 01:47
8
לצפיה ב-'אני תמיד חשבתי שזו ב' של "באמצעות" ולא "בתוך"'
אני תמיד חשבתי שזו ב' של "באמצעות" ולא "בתוך"
17/12/2010 | 15:26
4
34
כלומר, "מוצא חן בעיניי" זה לא "מוצא חן בתוך העיניים שלי" אלא "בעיניי" במשמעות "לפי מה שאני רואה" – דרך העיניים שלי, נקודת ההשקפה שלי. הרי היום אנחנו משתמשים כל הזמן ב"בעיניי" במשמעות "לטעמי" / "לדעתי" / "לפי השקפתי". זה בדיוק זה: מוצא חן בעיניי = מוצא חן לטעמי.

במגילת אסתר מופיע גם: "וַתֹּאמֶר אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם-מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו ..." (אסתר ח, ה)

אבל זו כנראה התפתחות מאוחרת יותר, וההסבר של איתי הוא הנכון, לפחות עפ"י מה שכתב רוביק רוזנטל ב"מילון הצירופים" (המצוין והמומלץ בחום):
מצא חן בעיניו. אהב או חיבב דבר מה או מישהו. מקרא: "וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל-נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ" (בראשית יח 3). ההסבר הרווח להולדתו של הצירוף, הוא שאדם מסוים מגלה בהבעת פניו ועיניו של זולתו חיבה ("חן") כלפיו. הטענה הרווחת היא ש"חן" הוראתה במקרא אינה יופי אלא חסד ורחמים, מלשון חנינה, וכוונת פסוק כגון "ונוח מצא חן בעיני אלוהים" היא שאלוהים חנן אותו, למרות שגם הוא היה אמור למות במבול. הטענה הזו מתחזקת בתרגום אונקלוס, שם מתורגם "חן" ל"רחמין" (רחמים).

ולסיום: ברוכה הבאה לפורום, סיילס! אם יש לך שאלות לשוניות מציקות אין צורך שתתאפקי ושתחושי מוצקת כל הזמן הזה... את מוזמנת להיכנס לפורום ולשאול, וכפי שראית, לקבל תשובות גם בלי אירוח . רונית מגיעה להתארח בפורום כדי לענות על שאלות בנוגע לעבודת האקדמיה ללשון ועל קביעת התקן, ולא על שאלות לשוניות באופן כללי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-''
17/12/2010 | 17:42
22
תודה על התשובה ועל הקבלה לפורום
השפה העברית >>
לצפיה ב-'Beauty is in the eye of the beholder.'
Beauty is in the eye of the beholder.
17/12/2010 | 22:31
1
21
כך באנגלית: החן נמצא בעיני המסתכל.
השפה העברית >>
לצפיה ב-' אני מכירה בתרגום "היופי בעיני המתבונן".'
אני מכירה בתרגום "היופי בעיני המתבונן".
18/12/2010 | 00:28
17
לצפיה ב-'טרילאן, עמדת על נקודה חשובה.'
טרילאן, עמדת על נקודה חשובה.
18/12/2010 | 18:23
24
לא ממש הבנתי מה את מתכווינית כשאת מדברת על ב' של"באמצעות" בהקשר זה.
אבל עמדת על נקודה חשובה. המילה "עין" קבלה משמעות נרחבת מזו של האיבר הפיזי.
ביטויים כמו "הישר בעיניי",  "הטוב "בעיניי" ועוד אין משמעם העין הפיזית, אלא הדעת, נקודת המבט ונקודת ההשקפה.

בהחלט יתכן שכבר מהרגע הראשון הביטוי "מצא חן בעיניי" לא שיקף התבוננות באיבר הספציפי, אלא משמעותו הייתה מצא מקום של חנינה וחסד בדעתי ובנקודת המבט שלי. אין הכרח לקבל את דעתו של רוזנטל (ואחרים שקדמו לו) שהביטוי התחיל כהתייחסות פיזית לעין האדם.

[אמנם, כפי שכבר כתבתי בתגובה אחרת, הקשר של חנינה וחסד לעין קיים גם בביטויים נוספים כדוגמת "תחוס עיניך" ].

כך או כך, בימינו (וכנראה גם בימי המקרא) המשמעות הפכה למופשטת יותר ולא התייחסה לאיבר המסוים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מצא חן'
מצא חן
20/12/2010 | 18:13
37
הצירוף הפועלי "מצא חן בעינֵי" הוא צירוף מקראי רווח למדיי (כשלושים פעמים) והוא משמש במקרא באותה המשמעות של העברית בת ימינו. מצא חן בעינֵי – "עורר רגשי שביעות רצון, אהדה, אהבה" (כך במילון העברית המקראית בעריכת מ"צ קדרי). ובאופן מילולי – בהנחה ש'חן' מבטא רגש חיובי כלשהו – הרי ש'מצא חן בעיני הזולת' פירושו 'מצא בעיניו של הזולת רגש חיובי כלפיו'. וכל השאר הלוא הוא כתוב בשרשור המאלף.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'האם האקדמיה עושה די לתקון את המעוות ברדיו?'
האם האקדמיה עושה די לתקון את המעוות ברדיו?
16/12/2010 | 19:30
126
54
שלום רונית,
מהאזנה שרירותית לשירים חדשים כישנים ברדיו אפשר לדוג, כפי שוודאי שמת לב, מאות אלפי טעויות. נראה שלזמרים לא אכפת מהקהל וגם לתחנות לא אכפת, ולא פחות – שהאקדמיה אינה עושה די כדי להטיל איומים לזמרים שמשתבשים ומשבשים (שבכל מדינה מתוקנת, שיריהם היו אמורים להיפסל ולהיגנז).

לשפת הזמר יש השפעה ענקית על לשון הנער השומע והאיש במשרד. אך הם אינם יודעים להתגונן מפני חולות רעות שעה שהם שומעים "אל תסחְטי אותי" X חמישים פעמים לשיר – ולכן הם משתבשים גם הם.

והרי עבודת תקנת שפת הזמר היא מלאכה שיש לה השלכות־ענק על כולנו. אפשר להעסיק "נקדן" אחד שיעבוד באולפנים ויחסוך מאתנו טעויות מביכות, שלעתים נראה שגם אם לא טעינו בהן מעולם – אנחנו נאמץ לעצמנו אותן.

ככל שחולף הזמן נוספים עוד ועוד שירים לרשימה השחורה הפורחת, וכך יהיה קשה יותר לתקון את המעוות. הרי הזמר לא ישיר מחדש את "אלף כבאים" כדי לתקן מ-Megia ל-Magia, וזו עוד אבדה במערכה על כבוד השפה.

מדוע האקדמיה אינה מתערבת בעניין הזה?
ואני יודע שאתם מציעים ייעוץ לשוני בחינם, אבל בו ישתמשו רק זמרים שאכפת להם ממילא; אך לא אלפי הזמרים האחרים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'איש יקר'
איש יקר
16/12/2010 | 19:42
61
32
במדינות מתוקנות לא פוסלים שירים, אחרת לא היה ראפ אמריקאי, לא ז'אק ברל וכדומה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'צריך להסביר:'
צריך להסביר:
16/12/2010 | 20:06
60
37
איני מתכוון לשינוי מילות השיר ה"קדוש" עבורנו, אלא לתיקון ההגייה הקלוקלת שנובעת כאן רק מחוסר נקדן יעיל בסביבה. אין את מי לשאול – אז הזמר שר איך שנראה לו.

בשירים בעייתיים כמו "מכּופף הבננות" עוד אפשר להתפשר רק כי הם נכתבו מתוך מגמה מרדנית כזאת, ואולי יש לפועל השגוי כוונה להזכיר בצליל את המילה "קוף". אבל אם זמר אומר "הֶלחיץ", "מֵציל" – יש להעיר לו להקלטה החוזרת. או שימכור את השירים שלו בשוק. ונראה מה הוא יבחר.
השפה העברית >>
לצפיה ב-''
16/12/2010 | 20:21
16
לצפיה ב-'לא אכפת לי שיהיו מתנדבים שימליצו על תיקונים'
לא אכפת לי שיהיו מתנדבים שימליצו על תיקונים
16/12/2010 | 20:52
35
21
ואם יוצר השיר מקבל את התיקון, סבבה.
אם לא מי הוא אותו נקדן נוקדן או כל בר סמכא אחר שיגיד לו איך לשיר.
משטרת מחשבות כמו שהיתה ברדיו פעם, כבר לא תהיה כאן.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'משטרת מחשבות = שינוי מילות השיר,'
משטרת מחשבות = שינוי מילות השיר,
16/12/2010 | 21:18
34
22
מחיקת ביטויים שאינם נראים לתחנה (ואין הכוונה לביטויים פוגעניים או מעודדי פשע אלא לפוליטיקה בעיקר), או כל פסילה מסיבות סובייקטיביות.

אבל תיקון לשוני אינו משטרת מחשבות כלל וכלל. כי זמר שטועה אינו טועה במודע (ברוב המכריע). זה תת־מחשבתי. מנין לו לדעת שאומרים "מַציב" ולא "מֵציב"? ואם הוא מסרב לקבל את זה – שיבושם לו. אבל אז יבושם גם לתחנה הפוסלת.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'גם שינוי ההגייה היא פגיעה בחופש התבטאותו'
גם שינוי ההגייה היא פגיעה בחופש התבטאותו
16/12/2010 | 22:09
14
21
של אדם. לפחות אם אתה מקבל את הצהרת זכויות האדם של האו"ם (לא כל שכן את הצהרת הזכויות הלשוניות של האו"ם), לכל אדם מותר להתבטא בלשונו שלו, ולכל קבוצת אנשים יש זכות להגדרה לאומית, תרבותית ולשונית עצמאית. כלומר, אתה (נניח שקוראים אותך פרנקו) לא יכול לקבוע עבור הקטלאנים שהשפה שהם מדברים זאת בעצם ספרדית קלוקלת ושאסור לשדר אותה ברדיו עד שהיא לא תוקנה לספרדית "נכונה" - זאת תהייה כפייה לשונית. כמובן שבפועל פרנקו צפצף על האו"ם-שמו"ם ועשה בדיוק את זה, אבל השאלה היא אם אנחנו באמת רוצים להיות דומים לגנרליסימו פרנקו?

השפה העברית >>
לצפיה ב-'קצת מאוחר מדי בשביל השאלה הזו...'
קצת מאוחר מדי בשביל השאלה הזו...
16/12/2010 | 22:33
1
15
אחרי שנתקבצנו מכל קצוות וגו' ונטחנו במטחנות כור היתוך ונכנסנו עם 70 לשון ולשון ויצאנו מהצד השני עם עברית אחת מודרנית ומאוחדת לתפארת...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה לא מאוחר מדי רק בשבילנו'
זה לא מאוחר מדי רק בשבילנו
16/12/2010 | 22:38
13
יש שפות רבות וטובות שאכן גוועו בעקבות דיכוי לשוני. רק שהיום העולם השתנה קצת (בגלל האופי האופטימי שלי אני מעדיף לחשוב שזה היה לטובה).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אתה מגן על משהו שאפילו הזמר לא מרגיש בו.'
אתה מגן על משהו שאפילו הזמר לא מרגיש בו.
16/12/2010 | 23:16
10
16
אז מה בדיוק הבעיה לציין לו להגיד בתנועת A במקום בתנועת E?
אם כבר, כפייה לשונית בימינו היא הכרחת מרים מסיקה לשיר בעי"ן ובחי"ת גרוניות.
היא לא שולטת בגזרות וזו לא בעיה של השומע התמים. אתה מגונן על הבורות של הזמרים.

בעוד עשור ישלחו שירים שברקע מושמעים רעשי חריקות וצלצולים. התחנה תפסול לטובת הציבור, ואתה תגונן עליהם בשם "חופש הביטוי"? האומנות? הרשלנות?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'*אמנות.'
*אמנות.
16/12/2010 | 23:18
12
לצפיה ב-'אני לא יודע אם הזמר מרגיש בו או לא'
אני לא יודע אם הזמר מרגיש בו או לא
18/12/2010 | 17:32
8
23
את זה צריך לשאול את הזמר. מן הסתם, יש כאלה שלא אכפת להם, ומהם את יכול לבקש יפה והם יקליטו את השיר מחדש (זה אכן מה שעשה הראל מויאל באותו המקרה המפורסם). אבל אני לא רואה טעם שאתה (או כל אחד אחר) יקבע לזמר ממה כן אכפת וממה לא. היום זאת תנועת E-A, מחר תבקש ממנו לשיר "יש לי גלידה כה טובה" במלרע ומחרתיים תאמר לו שלא יפה לשיר על "יאללה ביי" כי אלה לא מילים בעברית וצריך להחליף ל"קדימה להתראות".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אגב גלידה במלרע, אני מחבבת את התירס במלרע'
אגב גלידה במלרע, אני מחבבת את התירס במלרע
18/12/2010 | 17:58
7
27
ב"זמר לגדעון" של נעמי שמר. זה נחמד בכל האזנה מחדש.
"אבל המדייני חמס מחמנית ועד תירס"
http://www.youtube.com/watch?v=LbrbFDqWvzU#t=0m17s
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תראי, ברגע שנקבע המשקל בשיר'
תראי, ברגע שנקבע המשקל בשיר
18/12/2010 | 20:00
6
19
כבר קשה להמיר מלעיל במלרע ולהפך. אבל לי זה נראה קצת הזוי שנפסול עכשיו את "יש לי גלידה כה טובה" רק בגלל שזה לא תקני. לומר דברים כאלה ועוד להציג את עצמך כשומר החומות של התרבות לא מסתדר לי, מה לעשות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא ממירים, משלבים במקום הנכון.'
לא ממירים, משלבים במקום הנכון.
18/12/2010 | 20:16
5
19
ככותב המילים יש לך אפשרות למקם את המילה בשיר לפי ההטעמה שלה, ואם זה לא מסתדר אפשר לוותר ולחפש פתרון אחר. הטעמה לא נכונה יוצרת לא פעם אי הבנה אצל המאזינים כמו למשל "מסמרים ונוצות, ציפור שלא עפה" (מיכה שטרית) שתמיד נשמע לי כמו "סיפור של אהבה" (ולא רק לי, יש כמה וכמה "אבטיחים" לשיר הזה). אמנם גם מבחינת "אהבה" זו לא ההטעמה הנכונה, אבל זה פחות מוזר מ"עפה" במלעיל.

ואם כבר "אהבה", "אני נוסעת בעקבות הא-ה-בה" של ורדינה כהן (דני רובס כתב והלחין) נשמע לי בילדותי כמו "אה-הא-הא" כי באמת לא הבנתי מה היא שרה שם וזה לא הסתדר לי...

כשתרגמתי מחזמר לפני כמה שנים, הקפדתי מאוד לשבץ מילים בשורות כדי שההטעמה תיפול במקום הנכון, בלי לשבש מלעיל ומלרע. זה קשה ומאתגר, ללא ספק (במיוחד בתרגום, כי אנגלית מלעילית ועברית יותר מלרעית ) אבל היה חשוב לי שהתוצאה תישמע טבעית ולא מאולצת.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא הבנתי'
לא הבנתי
18/12/2010 | 20:33
4
19
עפה במלעיל זה מוזר?
השפה העברית >>
לצפיה ב-' אוי, התכוונתי במלרע, כמובן... '
אוי, התכוונתי במלרע, כמובן...
19/12/2010 | 00:14
3
24
ועכשיו זה גם מסתדר לי עם העובדה שחשבתי שזו "אהבה" (היה לי איזשהו קצר במוח כשכתבתי את ההודעה, אבל כוונתי הייתה נכונה וטובה! באמת! ) וכדי להדגים, הנה יוטיוב, מכוון בדיוק לשנייה הנכונה:
http://www.youtube.com/watch?v=0x720GEAeLQ#t=1m20s

לאוזניי זה נשמע פשוט רע, ואם מוסיפים לזה דיקציה לא מוקפדת במיוחד, לא מפתיע שלשיר יש שמונה טעויות מתועדות באבטיח (לשורה הזו; יש עוד כמה גם על שורות אחרות):
מסמרים ונוצות, סיפור שלא עבד
מסמרים ונוצות, סיפור של אהבה (זה שלי)
מסמרים ונוצות, סיפור של נגמר
מסמרים ונוצות, זה כמו שנאהב
מסמרים בראש טוב, וטוב שלא קסדה
מסמרים ונוצות, ציפור של "לואקר" (טוב, זה ממש מטומטם)
מסמרים ונוצות, ציפור מביאפרה
מסמרים ונוצות, סיפור של תועבה
השפה העברית >>
לצפיה ב-'טוב, עכשיו באמת הכל יותר ברור'
טוב, עכשיו באמת הכל יותר ברור
19/12/2010 | 18:17
2
14
במקרה הזה כמובן, "עפה" במלעיל זאת גם ההגייה המקובלת בציבור, ולכן להחליף אותה בהגייה מלרעית יהיה מבלבל. כנ"ל לגבי להחליף "אהבה" במלרע במלעיל. אבל אני חושב שאם תמלרעי מילים כמו "גלידה" או "קרקע" זה רק ייצור יותר בלבול אם כבר - משום שההגייה התקנית דה-פקטו היא מלעילית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מלעילית דה-פקטו, אבל שומעים פה ושם גם מלרעית'
מלעילית דה-פקטו, אבל שומעים פה ושם גם מלרעית
19/12/2010 | 18:27
1
27
במיוחד בקרב המהדרים בלשונם (קרייני חדשות, אבשלום קורים למיניהם וכו' ) כך שההגייה המלרעית לא לגמרי זרה, ואפשר להלחין אותה כך שתהיה מובנת (אם רוצים, כמובן).

אגב, מתי כספי, שהלחין את מילותיו של ירון לונדון ל"אליעזר בן יהודה" היה בטוח שיכעסו עליו שהלחין "יהודה" במלרעיל ולא במלרע, אבל להפתעתו כולם שיבחו את הלחן ואף אחד לא העיר לו על כך...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מלרעיל? זה טעם חדש? '
מלרעיל? זה טעם חדש?
19/12/2010 | 20:31
20
ההגייה המלרעית קיימת, אבל אני לא יכול לומר בוודאות עד כמה היא מוכרת. כך או כך, ברור שהמלעילית מוכרת יותר ממנה בהרבה, ולכן יוצא שהטיעון שהצגת בעד הכפפת השירים לתקן דווקא פועל נגדך.

(ולא, באמת לא אכפת לי שבן-אדם ישיר לפי התקן אם זה נראה לו מתאים יותר, כל עוד זאת בחירה שלו ולא של איזה פוליטרוק בתחנת הרדיו).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תיקון לשוני אלים ופוגעני'
תיקון לשוני אלים ופוגעני
16/12/2010 | 22:29
18
36
לא פחות מצנזורה על התוכן.
לשלום חנוך ולשלמה ארצי למשל, הם לא יעזו לתקן, ודאי לא לפסול עד שיתקן, אז נוספת פה אפליה על אלימות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ומשום כך יש להטיל את חובת ההגייה הנכונה'
ומשום כך יש להטיל את חובת ההגייה הנכונה
16/12/2010 | 23:04
17
27
על זמר חדש ועל זמר ותיק כאחד. לצאת בהכרזה שמראשית 2011 יתחיל נוהל פסילות.

למה נורית גלרון שרה בשיר "אהבה בין שני אנשים": "היא לא הֵביטה"? האם אין זה פוגם, לדעתך, באיכות השיר שחיבר נתן זך?

זו הטעייה לחינם. אף אחד אינו יוצא נשכר מזה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'איזה מזל שאפילו לאקדמיה'
איזה מזל שאפילו לאקדמיה
16/12/2010 | 23:21
16
19
אין כונות טוטליטאריות כמו לך, ושלך אין כל סמכות ויכולת השפעה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'עדיין. אבל הפשרנות שלך מאפיינת עבדים'
עדיין. אבל הפשרנות שלך מאפיינת עבדים
16/12/2010 | 23:33
15
15
נרצעים הכנועים למרותה של הרשלנות ומרקדין לפניה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כבר עדיף רשלנות הבאה מהיסח הדעת או מבורות'
כבר עדיף רשלנות הבאה מהיסח הדעת או מבורות
16/12/2010 | 23:53
1
18
על פני האלימות המפחידה והמאיימת שאתה מציג כאן. אני מבינה שהאידאל שלך הוא עבדים נרצעים הכנועים למרותך ומרקדין לפניך ולפני השפה התקנית שלך. לא נעים לי להגיד בקול רם בפניך ובפני כולם: אם חשדתי עד כה שנוקדנות הולכת יד ביד עם אלימות - לצערי אתה מחזק את החשד. ויש לי חשד שיש לך דעות מוצקות וקיצוניות בעוד כמה נושאים, אבל זה כבר חשד לא מבוסס. מי שמך לקדם אג'נדה טוטליטרית בשמה של השפה העברית כביכול? דא ליברמן.
השפה העברית >>
לצפיה ב-' עלה, מלח!'
עלה, מלח!
16/12/2010 | 23:58
14
בואו נפסיק את השרשורון הזה כאן. אתם משווים את זה למונחים פיזיים וזה רחוק כרחוק השמַים מן הארץ.

רק אהבה
השפה העברית >>
לצפיה ב-'להפך, קפיאה על השמרים היא השתעבדות'
להפך, קפיאה על השמרים היא השתעבדות
17/12/2010 | 12:10
222
לצפיה ב-'מי העבד הנרצע? '
מי העבד הנרצע?
18/12/2010 | 17:36
11
43
האם לדבר בשפה היפה והטובה שלמדת בבית-הוריך ובקרב בני גילך זה רשלנות? האם בגלל שלא כולנו גדלנו עם אמא ואבא קריינים ברדיו שנתנו לנו פליק כל פה שאמרנו מAבין ולא מEבין (או להפך, זה אף פעם לא חשוב לי מספיק בשביל לזכור ) ואסרו עלינו חברים לשבוע בכל פעם שביקשנו "תביא לי ת'מרק ירקות ווקשה" - האם זה אומר שאנחנו רשלנים? או שפשוט זה בסך הכל אומר שלא יצאנו סנובים?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לפליק הזה קוראים: "להרביץ תורה" '
לפליק הזה קוראים: "להרביץ תורה"
18/12/2010 | 17:47
169
לצפיה ב-'עבד לעברית אנוכי'
עבד לעברית אנוכי
19/12/2010 | 21:36
9
24
"עבד לעברית אנוכי עד נצח / בה כל חושיי בי לצמיתות מכרתי".

התיקונים שאני מציע הם לכל הפחות החלפת תנועות שגויות שמביאות אתן טעויות לחינם.
אפשר להדריך את הזמר לומר מEבין במקום מAבין מבלי לגרום שום נזק. גם לשונאים נכשלים לפעמים בדיבור מהיר. זה מקובל ונסלח. אבל כשזה מושמע על גלי האתר שוב ושוב – זו רשלנות.
נכון, דברים השתנו, ויהיה קשה לשמוע את X פרץ אומר "בארבע בבוקר" במלרע, או כובע במלרע (וגם המלעיל הנהוג אינו שגיאה חמורה!), אבל לשמוע: "הם מאחורה"; "רוצה לקפֿוץ"; "חוּפּים"; "אל תסחְטי אותי" – זה מרגיז. ואם הזמר מסרב לקבל תיקון קל כמו זה, אז אפשר להטיל קנס של עדיפות שידור או לגנוז בלב שלם.

לא באתי מבית של קריינים. ואני צעיר הרבה-הרבה יותר ממה שנדמה לך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יאללה, רודנות טוטליטארית עכשיו!'
יאללה, רודנות טוטליטארית עכשיו!
19/12/2010 | 21:42
1
9
לצפיה ב-'מרגיז אותך - אל תשמע'
מרגיז אותך - אל תשמע
20/12/2010 | 00:07
6
23
אותי זה לא מרגיז, ואני מעדיף לשמוע אמנים (לאו דווקא X פרצים) ששרים כמו שהם רוצים לשיר ולא כמו שמכריחים אותם לשיר - אפילו אם זאת תנועה אחת. זאת לא רשלנות. אם אתה רוצה להיכנס לההאשמות של אחרים בצורה מגעילה, אז רשלנות זה לא להבין כלום בבלשנות ולחרבש שטויות.

תראה, זה שאתה רוצה שכולנו נדבר כמו שמדקדקים ספרדים הדיוטים בדקדוק (ביחס למה שאנחנו יודעים היום) פירשו לפני 1100 שנה את אופן הקריאה בתנ"ך של משפחה אחת בטבריה (שלא היה בה דובר עברית ילידי כבר מאות שנים) זה משהו אחד. מן הסתם, בתקופת המשנה דיברו אחרת, בימי בית שני דיברו אחרת ובתקופת התנ"ך דיברו אחרת. לפי ההגייה של העברית המקראית למשל, לכּבּס מדויק יותר מאשר לכֿבּס. לפי ההגייה של ימי בית שני, ברור שצריך להיות נישוף די משמעותי באותיות כפ"ת, ועלינו להבחין גם בין שני סוגים של עי"ן (ב"עמורה" וב"שמעון" למשל). וכמובן שהיו הרבה מאוד דיאלקטים שונים. אז אין חיה כזאת "עברית נכונה". אין, לא הייתה מעולם וסביר להניח שגם לא תהייה לעולם. אז אם מישהו לא מדבר לפי העברית שנכונה לדעתך זה לא רשלנות. זה נקרא "לא להקשיב לך".

אני מבין את ההרגשה הקשה שלך, כי גם לי יש הרבה אנשים שלא מקשיבים לי. למשל, פעם שלחתי מכתב לביל גייטס ובקישתי ממנו את כל הכסף שלו. הבן-זונה לא ענה לי אפילו, אתה קולט?! אבל אני יודע שזה נכון מבחינה מוסרית שהוא יעביר לי את כל הכסף שלו, כי זה מה שאני קבעתי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-''
20/12/2010 | 00:55
5
30
במזרחית מקפידים לא פחות (ואולי יותר), אבל גם בה יש תאונות.

ושוב חוזר הניגון; כשרוב האנשים אומרים "מֵזיק" – זה לא מודע. זה קורה אולי כי רגע אחד לפני אמר מישהו "מֵבין". הזמר ששר מתעד את הצליל האחרון ששמע והשפיע עליו. לא הכול מאמינים שכשהוא שר הוא עשה איזו "בחירה אמנותית עילית". הוא בכלל לא שם לב לדקויות האלה.

ליד הבית יש אנטנת ענק שפוגעת בבריאות העוללים, המבוגרים וכל התושבים.
להעתיק את מקומי בשקט או לזעוק ולהתריע?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'וכשהאנשים אומרים מַזיק - זה מודע?'
וכשהאנשים אומרים מַזיק - זה מודע?
20/12/2010 | 15:44
4
18
לא הבנתי. אתה רוצה שנעצור לחשוב לפני כל מילה שיוצאת לנו מהפה האם משטרת המחשבות מרשה לדבר כך? לא נראה לי פרקטי במיוחד.

וטוב שאתה משווה את זה לאנטנות סלולריות שפוגעות בבריאות (אולי כן ואולי לא, אין בינתיים הוכחות חותכות, אבל מה שבטוח זה שאם הן פוגעות בבריאות, אז הפלאפון שאתה מחזיק ליד האוזן פוגע לך בבריאות פי אלף). איך בדיוק "מֵזיק" פוגע בבריאות העוללים, תסביר לי?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'והאנשים המדברים כהלכה - עוצרים בכל רגע '
והאנשים המדברים כהלכה - עוצרים בכל רגע
22/12/2010 | 15:37
3
16
ומחשבים את צַעדיהם?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא ידעתי שבהלכה יש כללי דבור'
לא ידעתי שבהלכה יש כללי דבור
22/12/2010 | 21:43
2
16
לצפיה ב-'בטח שיש'
בטח שיש
23/12/2010 | 00:09
1
16
אסור להגיד את השם המפורש, אסור לשון הרע ועוד כמה. אבל אל תדאג, לא דברים משמעותיים והרי גורל כמו מAבין/מEבין.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה מה ולא איך'
זה מה ולא איך
23/12/2010 | 00:20
20
או במלים אחרות התוכן ולא צורת הדבור.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'וכדי להוסיף דוגמה העולה בקנה אחד'
וכדי להוסיף דוגמה העולה בקנה אחד
16/12/2010 | 23:27
22
16
עם טענתך, מה דעתך על אריק איינשטיין ששר "בַּחַלּונך" במקום בְּחלונך? די למתירנות ולבּוּרות!
השפה העברית >>
לצפיה ב-' לגמרי.'
לגמרי.
16/12/2010 | 23:54
4
12
יש שיגידו שזה לא כל כך משמעותי, שהרי אף אחד לא יאמץ את תיקון היתר שהוא נקט, אבל אני מסכים בהחלט שזה מיותר והופך את השיר לזול יותר. מרגע שיוסכם לתקן את הגייתו של כל שיר ושיר, גם טעויות "מגביהות" כאלה ייחסכו ודרכי העברית הדבורה והמתוקנת יפרחו .
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אתה לא יכול לתקן מאגר של רבבות שירים שרבים'
אתה לא יכול לתקן מאגר של רבבות שירים שרבים
17/12/2010 | 00:05
2
27
מהם כבר הפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית, על שגיאותיהם... אפילו במוצרים מוקפדים כמו "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" (מחזמר, תאטרון, אלתרמן, 1964, שפה גבוהה וכו') עדיין יש פה ושם הגיות לא נכונות. אף אחד לא מושלם... שלא לדבר על גזרות שהציבור אינו יכול לעמוד בהן (כמו לשיר "ובאניות גדולות" מתוך "ספני שלמה המלך" עם קמץ קטן תחת הבי"ת).

תבין, אני לגמרי איתך: גם אני הייתי רוצה שההגייה בשירים תהיה מוקפדת ככל הניתן וללא דופי, במידת האפשר... אבל אני גם מציאותית ומכירה בכך שזה בעייתי ליישום (גם מבחינה עקרונית, לא רק מעשית). יש טעויות בשירים אהובים שמבאסות אותי בכל האזנה מחדש, ואני בהחלט מאמינה שאם כבר אז כבר – כשמקליטים שיר (ואם זה שיר מצליח אז ההקלטה נשארת לשנים ואף לדורות) כדאי להקפיד ולדקדק. אבל החיים לא מושלמים, ובני אדם ודאי שלא, אז מה לעשות? שישתדלו כמה שיותר, בתקווה, ובסופו של דבר – זה מה יש...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'את שהיה נמשיך להשמיע וגם נרקוד לצלילי השירים;'
את שהיה נמשיך להשמיע וגם נרקוד לצלילי השירים;
17/12/2010 | 00:19
14
הבעיה היא שתעשיית השירים ממשיכה, גם ברגעים אלה ממש, להכין את השיר הבא – ואתו צפויה לבוא השגיאה הבאה. ואף אחד אינו מנסה לעצור את זה.

כה כתבה ראומה יצחקי:
"במשך השנים התפתחה הבחנה בין התכניות לבין הפרסומות המשודרות בערוצים אלה. העברית בפרסומת מוקפדת יותר, וזאת משום שהפרסומת פוגשת קהל שבוי, שאינו בוחר לצפות בה. יתרה מזו, הפרסומת משודרת בכל שעות היום, גם בשעות שבהן צופים ילדים ובני נוער, אין זה ראוי שפרסומת המשודרת שוב ושוב "תתרום" להשתרשות שגיאות בלשונם, לכן יועצי הלשון בודקים כל פרסומת בשלב התמליל ואחר-כך בשלב התשדיר כדי למנוע שגיאה כלשהי בשידור.

במאמרו מיום 28 בפברואר 2003, "עברית שפה שנואה", אומר מאיר שלו ש"העברית מתחילה עכשיו, ובקצב מהיר הרבה יותר, את התהליך שעבר על הרבה שפות מזמן ולאט – את ההתפצלות לשפה מודרנית ולשפה קלאסית. ככל שנכיר אותה טוב יותר, נציל יותר מילים וביטויים מכיליון"
"

השפה העברית >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'הי, עינת, *אני* האומבודסמן של הציבור!'
הי, עינת, *אני* האומבודסמן של הציבור!
18/12/2010 | 17:38
13
רק אני אקבע באילו גזרות הוא יוכל לעמוד ובאילו אנחנו נשקול לאפשר לו לשבת!
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מפיך ישירות לאוזנו של אלוקינו שבשמים ובארץ.:-'
מפיך ישירות לאוזנו של אלוקינו שבשמים ובארץ.:-
17/12/2010 | 00:43
11
לצפיה ב-'ב+חלון מפיל רבים בפח.'
ב+חלון מפיל רבים בפח.
17/12/2010 | 15:56
16
15
לצפיה ב-'לא טעמתי שלא. אז מה את מציע? להתעלם?'
לא טעמתי שלא. אז מה את מציע? להתעלם?
17/12/2010 | 16:13
14
8
להיות סלחן? אני מודע לכך שמי שאינו יודע כל כך עברית אינו מסוגל להבחין בין שלושת השמות הבאים: חלון, חמור, חזון,
באשר שורשיהם וגזרותיהם שונים" כפולים, שלמים ונל"ה/י, ולכן גם ניקוד החי"ת בהם שונה ומחייב התייחסות שונה לניקוד ה"א היידוע לפניהם.
שבת שלום
השפה העברית >>
לצפיה ב-'*בַּחַלּון היא פשוט אנלוגיה שגויה ל"בַּחֲלום"'
*בַּחַלּון היא פשוט אנלוגיה שגויה ל"בַּחֲלום"
17/12/2010 | 18:49
13
13
לצפיה ב-'טריליאן, זו הזדמנות לספק הסבר כדי שכולנו נדע'
טריליאן, זו הזדמנות לספק הסבר כדי שכולנו נדע
17/12/2010 | 19:37
5
12
אם זו לא טרחה גדולה מדי עבורך. תודה!
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אה, הסבר לגבי מה? לא הבנתי... '
אה, הסבר לגבי מה? לא הבנתי...
17/12/2010 | 19:39
4
8
לצפיה ב-'חלון, חזון, חמור, בחלונך...'
חלון, חזון, חמור, בחלונך...
17/12/2010 | 19:42
3
15
לצפיה ב-'אלה דוגמאות של יאקים, אבל הוא דווקא הסביר'
אלה דוגמאות של יאקים, אבל הוא דווקא הסביר
17/12/2010 | 21:14
2
16
שמדובר בניקוד שונה תחת החי"ת (וזאת ניתן לראות בכל מילון) שהדוברים לא מודעים אליו (כי הוא נשמע אותו הדבר, מן הסתם):
קמץ: חָזוֹן (נחטף בנטייה, למשל חֲזונות) - שורש חז"י
פתח: חַלּוֹן (נשמר בנטייה) - שורש חל"ל
חטף: חֲמוֹר (נשאר בנטייה, כי הוא כבר חטוף) - שורש חמ"ר

ייתכן שהמידע שחסר לך להשלמת התמונה הוא שאותיות השימוש בוכ"ל (כשהן לא מיודעות) מקבלות את תנועת החטף לפני מילה המתחילה בחטף, ולכן:
בְּחָזוֹן אבל בַּחֲזונות, בַּחֲזוני וכו'
בְּחַלּוֹן וגם בְּחַלּונות, בְּחַלּונך וכו'
בַּחֲלוֹם וגם בַּחֲלומות (או לַחֲמור, למשל)
אגב, תיאורטית צריך לומר, למשל, "הגעתי ארצה בָּאֳנִיָּה" (קמץ קטן, כן?) אבל אני לא בטוחה שאפילו דן כנר היה מקפיד על זה...

רוב הדוברים לא מודעים לכך, כמובן; חלקם שמו לב לתופעה ויודעים שיש לומר בַּחֲזוני, בַּחֲלוֹמי, אז הם כנראה משליכים את זה על *בַּחַלּוֹני (או אולי סתם מתבלבלים). אלה לא דקויות ששומעים כיום בדיבור, מן הסתם, אבל נתקלים בהן בשירים "קלאסיים" יותר (לא ברוק ובפופ, אלא יותר בסוגת "ארץ ישראל הישנה והטובה" וכאלה מין). הכלל הנ"ל הוא הסיבה ששרים "וַאֲנִי" (אם תהית). דוגמה קלאסית:
http://www.youtube.com/watch?v=-ou-AV0LdRI#t=1m35s
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תבורכי, תודה. '
תבורכי, תודה.
17/12/2010 | 21:20
3
לצפיה ב-'ההסבר נראה טוב'
ההסבר נראה טוב
18/12/2010 | 19:27
12
אבל בתור האומבודסמן של הציבור, אני לא לגמרי בטוח אם הציבור בעצם יודע שהתקן הוא "בַּחֲלום"‬ ולא "בְּחֲלום".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כדאי לדייק, כי בעצם אין מדובר במילה'
כדאי לדייק, כי בעצם אין מדובר במילה
17/12/2010 | 21:10
6
16
"בחלון", אלא ב"בחלונך", וכאן ייתכן שנעשתה אנלוגיה מוטעית למילה שבה תנועת A בעיצור הגרוני ח אמורה הייתה להיחטף,
ואז השווא המקורי בבי"ת היה אמור להתאים עצמו לתנועת החטף ולקבל פתח. אבל כידוע, אין כאן חטף, אלא פתח, ולכן צריך היה להיות בְּחַלּונך!.
שהרי במילה "בַּחַלּון" הפתח בבי"ת תקין ומצוי במקומו, אבל לא במילה "בחלונך".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הפתח בבי"ת תקין רק אם המילה מיודעת, כמובן.'
הפתח בבי"ת תקין רק אם המילה מיודעת, כמובן.
17/12/2010 | 21:27
5
12
התייחסתי כאן לצורות הלא מיודעות, ואני סבורה שיש אנלוגיה בין "חלון" לבין "חלום" מסיבות של דמיון ברור, ולמי שאינו בקיא קשה לדעת שהן מנוקדות שונה לגמרי ושנטייתן שונה. בכל מקרה, כבר פירטתי בנושא בינתיים, ראה התייחסותי בהרחבה בתגובה לעלה אדום.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לידיעתך, יידוע בשם העצם יכול להיווצר'
לידיעתך, יידוע בשם העצם יכול להיווצר
17/12/2010 | 21:59
4
9
לא רק על ידי ה"א היידוע, אלא גם כאשר השם מצוי בנטייה (כלומר עם כינויי גוף (קניין) וגם כאשר הוא נסמך לשם שאחריו.
במקרה שלפנינו חלונך הנו שם מיודע ובכל זאת פתח בבי"ת אינו תקין, אלא שיבוש.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה עולה לי בבריאות.'
זה עולה לי בבריאות.
17/12/2010 | 22:45
1
12
לצפיה ב-'למה ירמזון מיליך?'
למה ירמזון מיליך?
17/12/2010 | 23:04
33
לצפיה ב-'למה נראה לך שאני לא יודעת את זה? '
למה נראה לך שאני לא יודעת את זה?
18/12/2010 | 00:18
1
13
לא הבנת אותי, זה הכול; אתה כתבת "שהרי במילה "בַּחַלּון" הפתח בבי"ת תקין ומצוי במקומו" ועל כך עניתי "הפתח בבי"ת תקין רק אם המילה מיודעת, כמובן" (והתכוונתי ליידוע בה"א הידיעה) מכיוון שאם "בחלון" לא מיודעת (ואלה הדוגמאות שהבאתי בעצמי), הבי"ת צריכה להיות בשווא ואז הפתח לא תקין, לעומת "בחלום" שבו הפתח תקין בכל מקרה. יש?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אין כמוך!'
אין כמוך!
18/12/2010 | 09:53
13
לצפיה ב-'אותי זה הפיל בפך'
אותי זה הפיל בפך
18/12/2010 | 18:21
16
לצפיה ב-'האקדמיה לא יכולה לכפות על הרדיו מה לשדר, אבל'
האקדמיה לא יכולה לכפות על הרדיו מה לשדר, אבל
16/12/2010 | 20:14
28
17
הרדיו לא חייב לשדר כל דבר, ומסתבר שהוא אפילו עושה זאת:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/869705.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3411172,00...
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/593/621.html
(זו אותה ידיעה בערוצי התקשורת השונים, חלק התמקדו יותר ברשת ג' וחלק בגל"צ).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כן, הסיפור המוכר של מויאל הוא מעשה סמלי'
כן, הסיפור המוכר של מויאל הוא מעשה סמלי
16/12/2010 | 20:24
4
21
שאמור היה להתרחש עוד מאות פעמים, עד שכל אחד מהאמרגנים יעסיק שני נקדנים (וגם אני אשמח לעשות את זה בהתנדבות).
בשיר שהושמע בתקופה דומה אומרת הזמרת "אִמא לא הֵכּירה את יונתן" ולה לא נעשה דבר.

האקדמיה בהחלט אינה יכולה לכפות מדיניות לשון על הרדיו, אבל אם היא תרצה – אפשר בקלות לכנס ועדות יועצי לשון ולשכנע זה את זה. אגב, האקדמיה היא זו שמעסיקה לפחות כמה יועצי לשון בתחנות רדיו ממלכתיות. אם הם יציבו דרישות סף – הזמרים יעמדו בהן כדי שישודרו, והרי ואותו תקליט נשלח גם כך לכל תחנות הרדיו האחרות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'האקדמיה יכולה להציע (והיא אכן מציעה) לא לכפות'
האקדמיה יכולה להציע (והיא אכן מציעה) לא לכפות
16/12/2010 | 20:32
8
לצפיה ב-'הסיפור עם מויאל דפוק דווקא משום כך'
הסיפור עם מויאל דפוק דווקא משום כך
16/12/2010 | 22:01
2
14
מילא זאת היתה המדיניות הרשמית של רשת ג', והיא לא הייתה משדרת שום שיר שיש בו "טעות". אבל כשמדיניות כזאת מופעלת באופן סלקטיבי נגד זמרים מעטים בלבד, זה לא נראה טוב.

כך או כך, עדיף שלא תהיה כפייה כזאת כלל וכלל, אבל אם אנחנו רוצים לחזור למנטליות של שנות ה-50, כדאי כבר להחזיר את הצנזורה והצנע באותה ההזדמנות, ולהעיף את כל הרוקנ'רול החתרני הזה מהרדיו (שלא לדבר על ראפ - זאת בכלל מוזיקה?).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'להחזיר את הצנזורה? והלוא היא קיימת!'
להחזיר את הצנזורה? והלוא היא קיימת!
16/12/2010 | 22:03
1
9
לצפיה ב-'נכון, אבל עד כמה היא פעילה אם בכלל'
נכון, אבל עד כמה היא פעילה אם בכלל
16/12/2010 | 22:10
10
אפילו המקרים המביכים האחרונים (למשל פרשת ענת קם) שבהם כל האינטרנט ידע, אבל ערוצי התקשורת הותיקים נאלצו לשתוק לא נבעו מן הצנזורה, אלא מצו איסור פרסום של בית-משפט.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'האקדמיה יכולה לכפות ואף עשתה זאת.'
האקדמיה יכולה לכפות ואף עשתה זאת.
16/12/2010 | 20:42
11
13
יועצת הלשון של הרדיו, רות אלמגור-רמון, היא נציגת האקדמיה ברשות השידור.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כאמור, היא *יועצת*, לא מקבלת החלטות.'
כאמור, היא *יועצת*, לא מקבלת החלטות.
16/12/2010 | 20:49
10
9
ובכל מקרה, "רדיו" זה לא רק "קול ישראל".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'גם היועץ המשפטי לממשלה נקרא יועץ.'
גם היועץ המשפטי לממשלה נקרא יועץ.
16/12/2010 | 20:57
9
11
לצפיה ב-'ואכן, הוא לא קובע את מדיניות הממשלה. מש"ל.'
ואכן, הוא לא קובע את מדיניות הממשלה. מש"ל.
16/12/2010 | 23:35
8
10
לצפיה ב-'מתוך ויקיפדיה על היועץ המשפטי לממשלה:'
מתוך ויקיפדיה על היועץ המשפטי לממשלה:
17/12/2010 | 11:20
7
15
"אפילו ללא סמכויות התביעה, לטענת המבקרים, יש ליועץ המשפטי לממשלה, אדם שאינו נבחר ציבור, כח רב מדי. למעשה, היועץ אינו מחויב לייצג את עמדת הממשלה, אלא יכול להטיל וטו על החלטותיה בכך שהוא מסרב לייצגה בבית המשפט".

ואידך זיל גמרי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הכל תלוי בטיב/גודל הענבים של רה"מ '
הכל תלוי בטיב/גודל הענבים של רה"מ
17/12/2010 | 12:15
8
וחבריו לממשלה/קבינט/מטבחון.
אם יש החלטות בעלות חשיבות לאומית ויש מנהיגות חזקה, היוע"מ יכול לצעוק געואלד והממשלה תחליט.
נכון שמזמן לא היה לנו רה"מ עם פלדה שם למטה אבל זה לא משנה את העקרון, אם השירה רוצה לעבור, הכלב יכול רק לנבוח.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'נו באמת... בין התיאוריה למציאות המרחק רב.'
נו באמת... בין התיאוריה למציאות המרחק רב.
17/12/2010 | 14:36
1
11
בסופו של דבר מי שאחראי על מינוי היועמ"ש היא הממשלה, ואני כבר לא זוכרת איזה יועץ משפטי לממשלה כונה (בלעג) "היועץ המשפחתי". כמו כן מדובר על ויקיפדיה, ואפילו לא ברשימת התפקידים שהם מציגים שם, אלא "לטענת המבקרים". אם אתה רוצה לצטט את תפקידי היועמ"ש, צטט מ-gov.il.

אם בכל זאת ויקי, אני רוצה להסב את תשומת לבך לכך שבויקיפדיה גם כתבו "חרף חשיבותו, אין חוק המסדיר את מעמדו ותפקידיו, והם נגזרים מחוקים שונים" ואם תסתכל על רשימת תפקידיו, הוא בפירוש מייעץ ומייצג והוא "עורך הדין" של הממשלה, אבל הוא בפירוש לא קובע את מדיניות הממשלה, וזה מה שטענתי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מסתפק בזה שניגשת לקרוא בוויקיפדיה.'
אני מסתפק בזה שניגשת לקרוא בוויקיפדיה.
17/12/2010 | 15:45
10
אולי השכלת, אולי לא.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זילי.'
זילי.
18/12/2010 | 00:38
3
7
לצפיה ב-'תודה, יקירי. סומך עלייך.'
תודה, יקירי. סומך עלייך.
18/12/2010 | 16:32
1
28
לצפיה ב-'עליך. סליחה.'
עליך. סליחה.
18/12/2010 | 19:38
8
לצפיה ב-'ומצאתי שגם איזילי.'
ומצאתי שגם איזילי.
18/12/2010 | 16:34
9
לצפיה ב-'אני לא מכיר לא את מויאל ולא את השיר'
אני לא מכיר לא את מויאל ולא את השיר
16/12/2010 | 20:55
10
12
אבל כשחלק גדול מעמישראל אומר מכירים בצירה או בסגול, יש לזה ריח רע של "גבורים על חלשים".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ודווקא אנשי הלשון הם שצריכים לשמור על הסף'
ודווקא אנשי הלשון הם שצריכים לשמור על הסף
16/12/2010 | 22:47
9
13
ולהחזיר את הטועים לדרך הישר.
אם הגננת אומרת מַכיר, אבל השיר המתנגן שוב ושוב ושוב ושוב מצטווח: "מֵכּיר", דומני שכוחו חזק הרבה יותר.  מאות שעות שידור מושפעות מהקלטה אחת קצרה. זה המקום לחסוך?

אתה יודע מה? לך בגישה של "אם לא לתקן – לפחות לא להזיק". למה מיליון א(ו)זניים קשובות צריכות לשלם בתקינות השפה רק משום שהאזינו לשיר נגוע? לא רוצה לעבור שטיפת מוח ולהתרגל לצורת "הֶלביש" על כרחי. וזה תקף במיוחד למי שאינו יודע איך להתגונן מפני הנגע.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אתה צודק, גם אותי הֶלביש מלביש אש נקמות'
אתה צודק, גם אותי הֶלביש מלביש אש נקמות
18/12/2010 | 00:55
8
15
אבל, כמו שאמרו רבים לפניי, זוהי מדינה חופשית. ניתַן להציע לזמרים להעביר את שיריהם לבדיקת יודעי נקד,
ואולי אף לתמרץ אותם לפעול כך (תמרוץ כספי או אחר, ככל שיעלה הדמיון), אך לכפות עליהם - דומה הדבר
לימי גדוד מגִני השפה; מזמן אנחנו כבר לא שם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-''
19/12/2010 | 21:47
7
14
ושוב; זו לא כפייה מוחלטת של "מלרעיליות" שעשויה להזיק לשיר (אם הזמר חושב כך); אלא הסרת טעויות־חינם שמשתגרות ונקלטות בציבור עם כל השמעה.
בעוד עשור זמרים יתחילו להגיד "תינוקים". ומה אז? נשב בשקט?

*ואני יודע שיש "תינוקים" במקור ישן נושן, אבל אין מקור מוציא השיבוש מידי דפיו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ואיכא דאמרי: שבשתא כיוון דעל על.'
ואיכא דאמרי: שבשתא כיוון דעל על.
19/12/2010 | 23:44
6
365
לצפיה ב-'בדיוק! נגיד פרזלא כד רתיח.'
בדיוק! נגיד פרזלא כד רתיח.
20/12/2010 | 01:01
5
23
לצפיה ב-'Sed quod dum non est calidum ferrum?'
Sed quod dum non est calidum ferrum?
20/12/2010 | 16:03
4
8
הנה, גם אני יכול לכתוב בשפה אחות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכן, וֶרי סֶד (דֶם איט)שאין לי קדילק מברזל'
אכן, וֶרי סֶד (דֶם איט)שאין לי קדילק מברזל
20/12/2010 | 21:03
3
8
לצפיה ב-'אני אהיה לפחות נחמד מספיק לספק תרגום'
אני אהיה לפחות נחמד מספיק לספק תרגום
21/12/2010 | 00:15
2
12
"אבל מה עושים כשהברזל [כבר] לא רותח?"

(כן, שכחתי להוסיף כבר בלטינית )
השפה העברית >>
לצפיה ב-'גמני: אין לטוס בשבת לשום כיוון - אפילו באל־על'
גמני: אין לטוס בשבת לשום כיוון - אפילו באל־על
21/12/2010 | 20:33
1
9

שַׁבֶּשְׁתָּא כֵּיוָן דְּעַל - עַל
לאחר ששגיאה השתרשה בציבור, מוטב לקבל אותה ולא לנסות לעקרה.

(מאתר "השפה העברית)
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כבר הבנתי ומצאתי פירוש ממוקדם '
כבר הבנתי ומצאתי פירוש ממוקדם
21/12/2010 | 23:05
31
אבל תודה בכ"ז (מה שנקרא בלשון המאונגלזים: "אה, אין לך? טוב, טנקים בכל דרך!")
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ומה עם נוקדני עברית הכותבים'
ומה עם נוקדני עברית הכותבים
16/12/2010 | 23:33
1
28

ביטויים כגון:
...ולא פחות – שהאקדמיה אינה עושה די כדי להטיל איומים לזמרים שמשתבשים ומשבשים

?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לזה אני קורא "מריחת מקלדת"'
לזה אני קורא "מריחת מקלדת"
16/12/2010 | 23:39
17
ועובדה היא שעד רגע זה אפילו לא ידעתי שזה מה שיצא תחת מקלדתי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'צודק יש כל כך הרבה טעויות'
צודק יש כל כך הרבה טעויות
18/12/2010 | 21:11
30
16
(או שגיאות) בכל כך הרבה שירים, כולל בשירי ילדים!
וכך ילדים גדֵלים על טעויות, אשר לא תמיד קל לשרש אותן.
בחלק גדול של השירים, התיקון אפילו לא ישנה את משקל השיר. כל מה שצריך זו מעט תשומת לב, והתייעצות של מי שאינם מתמצאים בעברית ובניקוד, במומחים לַדבר. גם ספרים עוברים הגהה (לא תמיד מספקת), אז למה ששירים ופזמנוים לא יעברו סינון כזה?

{אגב, מפריע לי גם שתינוקות, אפילו לפני שהם נולדים, כבר צריכים לשמוע את המיילדת קוראת בהתלהבות ליולדת, שוב ושוב: "לִחְצי, לִחְצי!". אולי בגלל זה הם לא כל כך ממהרים לצאת }.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מכירה רק "תלחצי". מי משתמשת בציווי? '
אני מכירה רק "תלחצי". מי משתמשת בציווי?
19/12/2010 | 00:17
5
17
לצפיה ב-'מיילדת.'
מיילדת.
19/12/2010 | 00:54
4
66
כנראה כדי "לחסוך זמן", מיילדות משתמשות בלשון ציווי. הציווי התקני, עד כמה שידוע לי, הוא לַחֲצִי, אז הן
מקצרות עוד יותר וקוראות שוב ושוב "לִחְצִי! לִחְצִי!".
בואי אלינו, את מוזמנת לשמוע.
אבל חכי, התחלפו בינתיים (מזמן) האחיות האחראיות. אלך קודם כל בעצמי, לשמוע אם השתנה משהו מאז, ואדווח לך בהקדם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אם את אומרת... נדיר שאני נתקלת בצורת ציווי'
אם את אומרת... נדיר שאני נתקלת בצורת ציווי
19/12/2010 | 01:11
3
17
בימינו. ברוב הפעלים מגזרת השלמים נוטים להשתמש בצורת עתיד, ולהערכתי מיילדות אינן גרופיות נלהבות של אבשלום קור... אולי במגזר הדתי?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'במגזר הדתי??? אין לי מושג מה קורה שם.'
במגזר הדתי??? אין לי מושג מה קורה שם.
19/12/2010 | 16:38
16
אפשר לברר ב"מענייני הישועה".

לא היה לי זמן לברר היום. רק בסוף יום העבודה, לפני שיצאתי, שאלתי מיילדת אחת. היא אמרה שהיא אומרת "תלחצי" או "ללחוץ".
("ללחוץ" זה גם קצר, וגם טוב עבור גברים, לדעתי ).

תני לי עוד כמה ימים, ונראה מה יהיו התוצאות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה כי הציווי נשמע מתנשא. '
זה כי הציווי נשמע מתנשא.
21/12/2010 | 00:37
1
14
אם כי משתמשים לא מעט ב - שב, סתום. הכי גרוע אלו מילות הציווי שמקבלות ה' בהתחלה - ישר תקוטלג/י כחנונ/ית הכי גדול/ה
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לאו דווקא מתנשא, אלא פשוט "מצווה" מדי, כשמו'
לאו דווקא מתנשא, אלא פשוט "מצווה" מדי, כשמו
21/12/2010 | 01:22
14
כן הוא; אם כי בבניין קל בגזרות שאינן השלמים יש שימוש ניכר גם בימינו – רוץ, תן, קח, שב, לך, בוא וכו', ואני חושבת שגם בפיעל אין בעיה (עם השלמים) – שתף, ספר, קבל וכו'.
ציווי שמתחיל בה"א קיים בבניינים נפעל, הפעיל והתפעל. בשני הראשונים הוא אכן נשמע גבוה (במיוחד בנפעל, אני חושבת) אבל ב"התפעל" הוא נדיר במיוחד, כך נדמה לי (אולי בגלל האופי של הבניין).

נ.ב.
אין לי שום בעיה עם קיטלוגי כחננה, אני מודה בכך בפה מלא ובריש גלי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-' אפילו ספרים מוגים – אז למה לא שירים?'
אפילו ספרים מוגים – אז למה לא שירים?
19/12/2010 | 22:06
23
18
עדיף שיודפס ספר שכתבו בו "להכשל" (בלי יו"ד) מאשר שיר שבו יאמר הזמר "להיכֿשל".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה הספרים?'
מה הספרים?
19/12/2010 | 22:22
19
13
הידעת שיש סופרים שמפקחים על העריכה וההגהה של ספריהם ולא נותנים לשנות אף מלה ללא אשורם? רבי המכר כמובן.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מוגהים, תודה.'
מוגהים, תודה.
19/12/2010 | 22:39
18
17
ודאי. בספרים אלה היא לרוב לשם יצירת כתיבה אחידה, ברורה וחפה משגיאות ("כול אחד", אשור->אישור; "מינהלת הבית" לעומת "מנהלת הבית").
השפה העברית >>
לצפיה ב-'*ההגהה היא לרוב...'
*ההגהה היא לרוב...
19/12/2010 | 22:41
11
לצפיה ב-'מוגהי לב, הספרים האלה, תאמין לי'
מוגהי לב, הספרים האלה, תאמין לי
20/12/2010 | 00:14
16
15
מצד שני, תחשוב מה היה קורה אם תפוז היה מגיה את כל ההודעות שלך ולא נותן להודעות עם שגיעות כתיב להתפרסם.

בכל מקרה, ספרים מן הסתם עוברים הגהה מסיבית יותר בהוצאות הגדולות ו/או היוקרותיות, פחות הגהה בהוצאות הקטנות שלא מקפידות במיוחד על כך ועוד פחות הגהה בהוצאות החצי-מחתרתיות. נסה פעם לבדוק את כל הספרות הברסלבית שמודפסת ומופצת כמו לחמניות חמות - אני די בטוח שתמצא שם ים של דברים שאינם לרוחך.

כך או כך, השאלה היא כמובן עניין של כפייה: אם סופר מתעקש לכתוב ספר בשגיאות כתיב, ההוצאה לא יכולה לומר לו "לא" (לפחות לא אם הוא סופר מפורסם ) ובוודאי שלאקדמיה אין שום שליטה על כך (הכתיב המונהג בספרים הוא לא בהכרח הכתיב המומלץ של האקדמיה בכל פרט ופרט). העניין הוא שרוב הסופרים אכן רוצים ודורשים הגהה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ההבדל הגדול הוא שאפילו אם (וזו לא שגיאה)'
ההבדל הגדול הוא שאפילו אם (וזו לא שגיאה)
20/12/2010 | 00:30
15
14
נעשו "פשעי" שפה בספרים – אלה שגיאות שקטות. הן לא פגיעות אנושות ולא מגיעות לקהל בכפייה כמו בחתונות או בטקסים מכל סוג.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'גם לשונסקי אמר לאיזה נוקדן צעיר'
גם לשונסקי אמר לאיזה נוקדן צעיר
20/12/2010 | 06:19
3
27
כשהיית עוד במעי אמך אני תיניתי אהבים עם העברית והולדתי לה ממזרים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לשונסקי היה מלך'
לשונסקי היה מלך
20/12/2010 | 15:48
2
15
במיוחד בקטע של הולדת ממזרים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה פתאום מלך? הוא היה סוציאליסט'
מה פתאום מלך? הוא היה סוציאליסט
20/12/2010 | 16:06
1
16
מקסימום מזכ"ל או יו"ר.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'החבר לשונסקי'
החבר לשונסקי
20/12/2010 | 16:12
10
לצפיה ב-'"אפילו אם" זאת כן שגיאה'
"אפילו אם" זאת כן שגיאה
20/12/2010 | 15:47
10
17
הרי כך בדיוק אמרו יעקב אברונין-בהט ומרדכי רון-אברונין בספר הדקדוק החריף שלהם "ודייק"!

זהו, תפסתי אותך. עשית פשע לשוני. עכשיו אנחנו צריכים להעלותך למשפט?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'"אפילו אם" זו לא שגיאה. צירוף זה נמצא אלפי'
"אפילו אם" זו לא שגיאה. צירוף זה נמצא אלפי
20/12/2010 | 16:40
9
17
פעמים בספרי ימי הביניים וגם בכתבי רש"י. כך גם בכתבי ביאליק ומנדלי.
וגם בכתביך.
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אבל נום מודה שהוא כותב שגיעוט'
אבל נום מודה שהוא כותב שגיעוט
20/12/2010 | 16:46
10
לצפיה ב-'זה היה בסקרזם כמובן'
זה היה בסקרזם כמובן
20/12/2010 | 18:47
7
15
זה רק מראה שההגדרה "שגיאה" היא יחסית. יש כאלה (בהט ורון) שהעברית של רש"י, ביאליק ומנדלי לא הייתה מספיק טובה בשבילם, והם הסתמכו על ההגיון הקר שלהם שלפיו "אפילו" מכיל בתוכו "אילו" ולכן צירופו ל"אם" זה שגיאה.

עכשיו נשאלת השאלה - למה אם ביאליק/מנדלי/רש"י כתבו משהו בעברית זה הופך אותו אוטומטית לנכון (וזאת כשאף לא אחד מהם היה דובר ילידי של עברית, למרות כשרונם הספרותי המעולה של שני הראשונים ובקיאותו במקרא של האחרון),  בעוד שמה שאני או חיים מהדוכן של האבטיחים כותבים זה לא נכון אוטומטית? אחח, הצביעות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'היי, אתה נסחף - זילותם הבלתי נסבלת של'
היי, אתה נסחף - זילותם הבלתי נסבלת של
20/12/2010 | 21:16
6
16
מוכרי האבטיחים.

עד כדי כך לרדת?
להשוות אותם לאותם בוערים, יודעי לא כלום, שאינם יודעים צורת אות - ביאליק (מי זה?), מנדלי (אולי בכּימיה הוא מבין; הטבלה המחזורית?).
נו בֶּמֶת!
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ו?'
ו?
21/12/2010 | 00:18
5
14
נניח לרגע שביאליק חכם יותר ממוכר האבטיחים בשוק (מה שכנראה נכון, אם כי מוכר האבטיחים בוודאי מבין הרבה יותר מביאליק באבטיחים ובטכנולוגיה). האם זה אומר שאיך שביאליק מדבר זה "נכון" ואיך שמוכר האבטיחים מדבר זה לא נכון? ונניח לרגע שאיינשטיין חכם יותר מביאליק (מה שכנראה נכון, אם כי ביאליק בוודאי מבין יותר ממנו במשקל וחריזה) - זה עושה את העברית של איינשטיין לטובה יותר?

איכשהו, אני בספק.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא על העדר החוכמה יצא קצפי.'
לא על העדר החוכמה יצא קצפי.
21/12/2010 | 20:42
4
17
על אי-בקיאותם כביכול של ביאליק ומנדלי במקרא ובספרות חז"ל, המשתמעת מדבריך. עיין ערך ספר האגדה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה קשורה לכאן בקיאותם של ביאליק ומנדלי במקרא?'
מה קשורה לכאן בקיאותם של ביאליק ומנדלי במקרא?
21/12/2010 | 23:06
3
19
זה שאדם בקיא במקרא עושה את כל מה שהוא כותב לנכון? אם כן, שמעתי שהרבובדיה בקיא מאוד במקרא. אולי הגיע הזמן להכשיר את "תצא בחוץ".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'"תצא בחוץ" כבר לא זקוק להכשר; הוא במעמד מיתי'
"תצא בחוץ" כבר לא זקוק להכשר; הוא במעמד מיתי
21/12/2010 | 23:19
2
37
ונכנס חזק מאוד ללקסיקון, עד כדי כך שכבר בונים עליו נטיות ופרפרזות, למשל:
http://blog.tapuz.co.il/hinami/images/3324236_94.j...
(במשך חודש כל העיר הייתה מלאה בשילוט הזה).

והנה קוריוז: כשחיפשתי את התמונה הגעתי לאתר הזה:
http://www.haifacity.com/EDisplay.asp?EventCode=27...
ושם היה קישור לביקורת על הופעתו האחרונה של דני רובס במרתף 10:
http://www.haifacity.com/article.asp?articlecode=3...
הכותב ציין מקרה שהתרחש בהופעה לפני כמה שנים, כש"מעריצה" נלהבת החזיקה מול רובס סלולרי עם מילות שיר (מתוך שירונט, מנפלאות האינטרנט הסלולרי). כתבו עליי בעיתון, ובכלל לא ידעתי שאני כזאת...
השפה העברית >>
לצפיה ב-''
22/12/2010 | 11:47
1
6
וכן, כמובן ש"תצא בחוץ" זכה כבר ממזמן להכשר מהאקדמיה של העם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'קיבל הכשר מה"עםקדמיה"'
קיבל הכשר מה"עםקדמיה"
25/12/2010 | 08:22
8
לצפיה ב-'נכון מאד. אין שום סיבה לא להגיה שירים. להיפך,'
נכון מאד. אין שום סיבה לא להגיה שירים. להיפך,
19/12/2010 | 22:45
2
14
שירים אמורים להיות אפילו מדוייקים יותר. כולל הניקוד שלהם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שירים או שירה? Songs or poems?'
שירים או שירה? Songs or poems?
20/12/2010 | 10:16
1
6
לצפיה ב-'בפירוש גם וגם! ואגב, לעניין זה, '
בפירוש גם וגם! ואגב, לעניין זה,
20/12/2010 | 13:27
9
העברית ברורה לגמרי, כך שלא היה צורך בתרגום לאנגלית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שירים ושוטרים'
שירים ושוטרים
20/12/2010 | 18:14
1
820
אל האקדמיה מגיעות מדי פעם בפעם תלונות מן הציבור על הלשון באמצעי התקשורת, על הלשון בחוצות (בעיקר בשילוט ובכל מה שקשור בשמות של מותגים ועסקים), וגם על הלשון בפזמונים עבריים. לאקדמיה אין "משטרת לשון", ואני מניחה שגם איש באקדמיה ומחוצה לה אינו סבור ברצינות שיש מקום למשטרה כזאת.

השאלה אם לפסול לשידור שירים שיש בהם שיבושי לשון עלתה לפני שנים אחדות מחדש, ובעקבות זאת פורסמה קריאה של יועצי הלשון ברדיו ובטלוויזיה ושל האקדמיה – לכותבי פזמונים ולמבצעיהם לפנות לקבלת ייעוץ לשוני בעיקר לפני ההקלטה.

לפי דברי רות אלמגור-רמון, יועצת הלשון של רשות השידור, בעיקרון אין פוסלים שירים לשידור אלא במקרים חריגים (וגם אז זה קורה ביזמת השדרים ולא בהוראה מגבוה).

הנה דברים שמסרה לי רות אלמגור-רמון על הנעשה ברדיו בעניין זה:
א. אנחנו עומדים לרשות הזמרים – מוכנים לעבור על שיריהם מראש לפני ההקלטה – יש המנצלים זאת (בחיוב אני אומרת) ואף השולחים אליי אלבומים שלמים. אחרים שולחים שירים יחידים, ויש המתקשרים רק לשאול שאלה.
ב. יש לי פינת "אד הוק" ברשת ג' שבה משמיעים שיר חדש שיש בו שיבוש ומסבירים את השיבוש. פינה כזאת עשינו ל"אל תסחטי".

עד כאן דברי רות אלמגור-רמון.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה '
תודה
24/12/2010 | 13:09
18
על התשובה לי ועל המענה המקצועי שנתת לכל השואלים
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלות'
שאלות
16/12/2010 | 19:33
4
31
1. יש טענה ש'תקנוּן' העברית דלדל (ומדלדל) אותה מאוד. מה דעתך על טענה זו?

2. האם האקדמיה תקננה גם 'הגייה נכונה' בעברית או שהיעלמות אופני ההגייה של בני עדות שונות התרחשה מעצמה?

3. יש "החלטות אקדמיה" שהתקבלו בעבר וכיום היית מגדירה אותן כחלקיות או שגויות או מיותרות או מזיקות?

4. מה הן לדעתך המשימות החשובות ביותר של האקדמיה ללשון העברית כיום? האם משימות אלה נמצאות על סדר היום או נדחות למועד מאוחר יותר, ואם נדחות - למה?

5. מי המציא את הרי"ש המתגלגלת של קרייני החדשות - ועד מתי תיחשב רי"ש זו ל'רשמית'?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תקנון'
תקנון
20/12/2010 | 18:19
33
1. ראשית אינני יודעת איזו משמעות של המילה "תקנוּן" משמשת בשאלה – תקנון במשמעות של 'תיקוני לשון' או תקנון במשמעות של 'קביעת תקן'. מכל מקום קשה לי להאמין שאפשר להוכיח הוכחה מדעית שאחת משתי התופעות האלה היא הגורם לדלדול השפה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הגייה'
הגייה
20/12/2010 | 18:20
57
2. האקדמיה לא עסקה בקביעת תקן של ההגייה. עסקו בכך בראשית ימי ועד הלשון. במחברת ג של "זכרונות ועד הלשון" משנת תרע"ג (1913) התפרסמה הרצאתו של דוד ילין על "המבטא" ולאחריה נערך דיון מרתק וסופו ש"החלט לקבל את מבטא האותיות המספקות (=המסופקות) באפן הזה: ב רפויה = w גרמנית. ו = וו ערבית, w אנגלית, oi צרפתית. ח, מן הגרון, כאות חא (בלי נקודה) הערבית. ט, במלוא הפה, כמבטא טא הערבית. ע, מן הגרון, כהברת אות זו בערבית. צ = z גרמנית. ק, במלוא הפה כמבטא האות קף הערבית. ת רפויה – תא (בג' נקודות) בערבית, th אנגלית. וכן החלטה הלכה למעשה לבטל את הדגש הקל באויות ג, ד בראשית המלה או אחרי הברה מרכבת."

אפשר להשוות את ההחלטות הללו למציאות הלשונית של ימינו, ולהיווכח מה מהן התממש. אוסיף ואומר שבראשית התחדשות הדיבור העברי הייתה מחשבה שאפשר לכוון את ההגייה, ואילו כיום אפשר כבר לסכם שבתחום זה ההכוונה נכשלה. נותר לנו לקוות שתחֱזק לשונם של הדוברים המבחינים בין ח גרונית לכ רפה וכדומה, והגייתם לפחות תישמר בפיהם ואולי אף תתרחב אל דוברים אחרים, אבל אם נהיה מציאותיים יותר נוכל לקבוע בצער שהנטייה הכללית היא אל המכנה המשותף הנמוך, כלומר ויתור על הבחנות.

5. בעניין הרי"ש המתגלגלת – או הרי"ש הקדמית, גם עליה כבר מזמן אין מקפידים...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'משימות'
משימות
20/12/2010 | 18:21
1
28
3. החלטות האקדמיה בשנים האחרונות מתחשבות הרבה יותר בנוהֵג בציבור, והאקדמיה ממעטת בהחלטות – בתחום הדקדוק – שאין הציבור יכול לעמוד בהן. בעיקר איננו נוהגים עוד לפסול מילים שנגזרו לכאורה שלא כדין, וכך אושרו בשנים האחרונות מילים כמו "יישום", "גיבוי", "מיסוי", "תובנה" – שבעבר נלחמו בהן. לקראת פרסום החלטות האקדמיה בדקדוק – לפני כחמש שנים – נערכה במזכירות המדעית ובוועדת הדקדוק של האקדמיה פעולה נרחבת שארכה כמה וכמה שנים להסדיר את ההחלטות, לתקן סתירות פנימיות ולהשלים החלטות שהיו חלקיות; פרות המאמץ הזה ניכרים בחוברת שהתפרסמה, והמאמץ הזה נמשך כל הזמן. האקדמיה אינה שוקטת על שמריה. המזכירות המדעית וּועדת הדקדוק שבות ובוחנות את ההחלטות. את הדורש השלמה – משלימים, ובמידת הצורך מביאים הצעות החלטה מתוקנות לאישור האקדמיה והכול בהתחשב במציאות הלשונית המתהווה. החלטות שאנחנו מוצאים שהן בעייתיות – מוחזרות לוועדת הדקדוק עד לתיקונן, ולעתים נימנע מפרסומן עד לבירור המלא. יש שינויים שמוכנסים ישירות למאגר המונחים של האקדמיה. כך למשל קבענו לא מזמן את הערך התקני שְׁעוּעִית (במקום שְׁעוֹעִית), ואת הערך עִקְבָה כצורת יחיד של עֲקֵבוֹת (להבדיל מן עָקֵב שהוא צורת היחיד של עֲקֵבִים).
אני ממליצה לקרוא את ההקדמה להחלטות האקדמיה בדקדוק, ושם יש דוגמאות להחלטות ששונו. ראי בקישור http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarD...

4. המשימה החשובה ביותר של האקדמיה היא להגביר את הקשר עם הציבור ולהוות מרכז מידע רב-תחומי בכל הקשור בעברית, בתולדותיה, במחקרה ובקביעת התקן בימינו. העלאת האתר החדש של האקדמיה היא צעד חשוב בכיוון זה, ופיתוחם ושדרוגם של אתרי האקדמיה "מאגרים" של מפעל המילון ההיסטורי ואתר "מונחי האקדמיה" בעתיד הקרוב הם צעדים נוספים בכיוון הנזכר. אנחנו עושים מאמץ גדול לעדכן ולהעשיר את אתר הבית ולהנגיש לציבור את המידע הרב הצָּבור באקדמיה – בלי לוותר על איכות המידע ואמינותו המדעית. האקדמיה קיבלה עליה משימות נכבדות, והמרכזית שבהן היא מפעל המילון ההיסטורי. רוב העבודה הנעשית באקדמיה סובבת סביב מפעל זה. גם העשייה בלשון בתחום התקן דורשת עבודה רבה הכרוכה במחקר קפדני.
ראי עוד באתר האקדמיה בקישורים http://hebrew-academy.huji.ac.il/YEDIDIM/Pages/def... http://hebrew-academy.huji.ac.il/al_haakademya/pag... .

השפה העברית >>
לצפיה ב-'תיקון קישורים לחיצים (בגלל היצמדות תווים)'
תיקון קישורים לחיצים (בגלל היצמדות תווים)
20/12/2010 | 18:32
16
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
16/12/2010 | 20:56
1
68
האם לדעתך השימוש הנפוץ ב"לשים דגש על / לשים את הדגש על" - שגוי?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לשים דגש'
לשים דגש
20/12/2010 | 18:26
578
המילה דגש נוצרה בעברית של ימי הביניים כמונח דקדוקי. בימינו היא פרצה את גדר הדקדוק ומשמשת בכל הקשר, וכנראה בהזדמנות זו נפרדה בתודעתנו שימת דגש באות ממתן חשיבות מיוחדת לעניין כלשהו. בשימוש הכללי התקבע 'לשים דגש על' – מן הסתם בהשראת האנגלית: to put emphasis on. השאלה היא אם יש לאסור מלחמה על השימוש זה. בעיניי אין בכך כל פגיעה ברוח העברית, שהרי אפשר 'לשים דברים על' בלשוננו. יתרה מזו, בלשון המקרא יש ששתי מילות היחס ב ועל משמשות באותו עניין, כגון "כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ" (שמות טו, כו); "וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ" (בראשית כד, מז), לעומת "וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ" (מלכים ב יט, כח).

השאלה נדונה אצלנו בוועדה מיוחדת המתכנסת מדי פעם בפעם כדי לגבש תשובות על שאלות ניסוח שהאקדמיה לא דנה בהן, והוסכם שאין לפסול שימוש זה.

בהזדמנות זו כדאי להזכיר שבשימוש מילות היחס חלו שינויים לא מעטים לאורך הדורות, ומקרה זה מצטרף אליהם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלות'
שאלות
16/12/2010 | 22:43
8
22
1.אני למדתי בשיעורי לשון שנושא לא יכול לבוא אחרי מלית יחס. מדוע, אם כן, המשפט "אסור לעשן" נחשב תקני, כאשר הנושא בו מתחיל בל' היחס?

2. מה ההגיון העומד מאחורי ההחלטה שיש להדגיש כל אות מלבד הגרוניות אחרי ה' הידיעה, כולל מ' ההווה של פיעל/פועל, אשר בכל המקרים בתנ"ך מלבד אחד תמיד לא מודגשת? (הַמְקַלֵּל, הַמְקֻלָּל)

3. אותה שאלה, רק בנוגע לי' שוואית בראש מילה.

4. מה דרך התצורה של המילה רְכִינוֹעַ, ואם מדובר בהלחם של (רכינה+נוע) או משהו בסגנון, מדוע אין דגש בנ'?


תודה מראש
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תחביר, דגש חזק ורכינוע'
תחביר, דגש חזק ורכינוע
20/12/2010 | 18:29
7
33
1. האקדמיה אינה עוסקת בשאלות של ניתוח תחבירי. מכל מקום מקובל לומר ששם הפועל, כגון "לעשן", אינו נחשב לצירוף יחס, כלומר הלמ"ד נתפסת חלק בלתי נפרד מן הצורה, והיא מתפקדת במידה רבה כצורה שמנית במשפט.

2 + 3 סוגיית הדגש החזק באותיות שוואיות, ובכללן יו"ד שוואית, הסעירה בעבר את האקדמיה, והיו אנשים שכעסו ואף התפטרו. הקו שהנחה את תומכי ההחלטה הגורפת להדגיש כל אות שוואית – גם כאלה שבמקרא אינן דגושות – היה "לבטל את היוצא מן הכלל בשימוש הניקוד בימינו". את הנימוקים המפורטים אני ממליצה לקרוא בספרו של פרופ' זאב בן-חיים "במלחמתה של לשון", בפרק "הדגש ותשלומו", בעיקר בעמודים 317–322, וראו גם זיכרונות האקדמיה כח-ל (תשמ"ח), עמ' 258 ואילך. כל ניסיון לקצר את הדברים ולסכמם יחטא בשטחיות.

4. רכינוע נוצרה בדרך התצורה הקרויה "הלחם" כלומר הרכבת שני יסודות – או זה לצד זה או בחפיפה חלקית (במקרה של רכינוע מדובר בחפיפה חלקית: 'רכינ(ה)' ו'נוע'), וכיוצא בה יש מילים רבות, דוגמת קטנוע, דרגנוע, פסנוע, קלנוע (וקלנועית), תלתנוע, ראינוע, אופנוע, מעונוע. במילים כמו רכינוע, מעונוע, אופנוע, וכן כדורגל, מחזמר – אין מדובר בהתלכדות עיצורים (מן הרכיב הראשון ומן הרכיב השני) אלא בהרכבה של חלקי מילים, ולכן אין כאן עניין לדגש. ואם תתהה על שום מה הדגש באוֹפַנּוֹעַ – הוא קשור לנטיית אוֹפַן בפתח ודגש, ולכן גם אוֹפַנַּיִם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'רונית גדיש כתבה:'
רונית גדיש כתבה:
21/12/2010 | 02:08
6
25
"האקדמיה אינה עוסקת בשאלות של ניתוח תחבירי" ואני שואל למה לא
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כי האקדמיה אינה גוף מחקרי שעוסק בניתוח לשוני'
כי האקדמיה אינה גוף מחקרי שעוסק בניתוח לשוני
21/12/2010 | 02:27
5
24
בפני עצמו. באותה מידה היא גם לא עוסקת בניתוח פרגמטי, פונולוגי ועוד, וזה בסדר גמור בעיניי (לא חסרים בלשנים בארצנו שעוסקים בתחומים האלה, לא צריך את האקדמיה בשביל זה). האקדמיה היא גוף שעוסק בראש ובראשונה בתקנוּן לשון ובהכוונתה, והיא עורכת מחקר בלשני נקודתי לצורכי קבלת החלטות בעיקר, וכמובן, לצורך מפעל המילון ההיסטורי (בתחום הלקסיקלי).

כמו כן, האקדמיה ממעטת לפסוק בנושאי תחביר (בלי קשר לניתוח), ותוכל לקרוא את התשובה שכתבה רונית גדיש לעידן: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הבהרה: זו תשובה לפי מיטב ידיעתי, לא רשמית.'
הבהרה: זו תשובה לפי מיטב ידיעתי, לא רשמית.
21/12/2010 | 02:32
14
לצפיה ב-'ממ'
ממ
21/12/2010 | 12:56
3
12
טוב היא אומרת שזה עניין סגנוני ושקשה לתקנן את זה. אבל אני לא רואה את ההבדל המהותי בין תחביר ללקסיקון כאשר המטרה היא תיקנון והצגת האידיאל (שימוש נכון ו/או אידאלי בשפה)
השפה העברית >>
לצפיה ב-'האקדמיה לא פוסקת בענייני לקסיקון, רק מציעה'
האקדמיה לא פוסקת בענייני לקסיקון, רק מציעה
21/12/2010 | 13:50
2
13
חלופות עבריות, בעיקר ע"ס בקשות מהציבור שמעוניין בכאלה. לרוב מדובר במונחים מקצועיים בתחום מסוים, וזו דרישה שעולה מהעוסקים בתחום שמעוניינים במינוחים אחידים. אתה מוזמן לקרוא על עבודת וועדות המינוח:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/melia_veadot/vaad...
http://hebrew-academy.huji.ac.il/MELIA_VEADOT/Page...

מפעל המילון ההיסטורי הוא כמובן איסוף ותיעוד לקסיקלי, לא פסיקות וודאי שלא "הצגת האידאל".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'באחת התגובות היא בפירוש אמרה משהו על שפה '
באחת התגובות היא בפירוש אמרה משהו על שפה
21/12/2010 | 14:01
1
14
נורמטיבית לעומת הרחוב (רק אני לא זוכר את הניסוח שלה)

אבל אני מקבל את מה שאמרת מעל ללינק
השפה העברית >>
לצפיה ב-'האקדמיה לא עוסקת בשפה המדוברת בכל מקרה'
האקדמיה לא עוסקת בשפה המדוברת בכל מקרה
21/12/2010 | 14:13
12
וזו כבר עמדה ישנה מאוד. ייתכן שהתכוונת לתגובה הזו:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מקווה להשתתף בערב זה.'
אני מקווה להשתתף בערב זה.
16/12/2010 | 23:34
9
15
עד מתי היא תעמוד לרשותנו?
האם את הערותיי-שאלותיי  לגבי מאמרה באותו כנס של עורכי לשון, שהעברת את קישורו אלינו, אני יכול לשאול בערב עצמו?


השפה העברית >>
לצפיה ב-'עדיף שתשאל כבר עכשיו, כי המענה הוא לפי סדר'
עדיף שתשאל כבר עכשיו, כי המענה הוא לפי סדר
16/12/2010 | 23:38
8
14
השאלות, ואני לא יודעת להגיד לך כמה זמן בדיוק יהיה בסופו של דבר. את התשובה הרי תוכל לקרוא גם אחרי האירוח, בכל נקודת זמן שהיא.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כאמור, שאלותיי-הערותיי מתייחסות בעיקר לאותו'
כאמור, שאלותיי-הערותיי מתייחסות בעיקר לאותו
17/12/2010 | 00:41
7
26
מאמר שאת קישורו שלחת אלינו כאן בפורום:
א. האם המאמר הזה כתוב ומנוסח לפי החלטות האקדמיה?
ב. האם הוא הוגהּ על ידייך, רונית?
ג. שלושה נסמכים לסומך אחד (בעיית סימון היעדר התנועות) - הייתכן?!
ד. היעדר פסיק אחרי הסגר: כאמור, כידוע, למשל - האם אין חוק ומשפט לישראל?
ה. ציטוט: לשוב ולומר לעורכים  ו ד ר כ ם. - לטעמי ולהבנתי הנכון הוא - ובאמצעותם.
ו. היעדר פסיק במשפט מאוחה ארוך (ציטוט: אביא דוגמה....אך יש בו...)
ז. מצד אחד...מצד אחר... - לטעמי, עדיף מצד שני...
ח. מדוע הוספת פסיק אחרי "ניצבת כמופת לנגד עינינו"?
ט. מדיי (מִדַּי) מדוע היו"ד מוכפלת?
  י. אֹפֶה במקום יֶאֳפֶה - האם זו צורה יחידאית? שהרי אָבָה- יֹאבֶה, לעומת אָרָה- יֶאֳרֶה...
יא. החלטות  נ ע ש ו ת? לטעמי, עדיף ונכון יותר - מתקבלות.
יב. שקלול של אלה עם צורכי...והיערכות ( לא עדיף "ועם היערכות?) הוא שמוביל (הם שמובילים?). משפט לא ברור - האם השקלול וההיערכות הם שמובילים
     או שמא השקלול עם צורכי...ועם היערכות הוא שמוביל?
יג. בעתיד הקרוב, יש לקוות, יעמדו ( לא עדיף יועמדו?) כל ההחלטות... את הפסיקים אני הוספתי, והם לא היו במקור. עדיף הניסוח הפשוט יותר: יש לקוות שבעתיד הקרוב יועמדו...
יד. כדיאלוג, כדו-שיח (כאן חסר, לטעמי, פסיק.
טו. מניין (מִנַּיִן) מדוע לא מנין?
טז. התייחסות לאדם (הנכון - אל אדם בהתחשב בהמשך...) כאל חפץ.
יז. המונח אושר - האם מקובל להסתייע בניקוד עזר מסייע אוּשר? או שמא זה נתון לשיקול דעתו של העורך?
יח. יוּקרה - מדוע האקדמיה מתעקשת על כתיב חסר וי"ו במילים בעייתיות בעלות קמץ קטן בהברה סגורה: עצמה, יזמה, חכמה, ערמה, קרבן. ומה, בעצם, ההבדל העקרוני
     בין מילים אלה ל: יוקרה, גוזמה, דוגמה, סוגיה, שהרי קמץ קטן וקובוץ הם וריאנטים של אותה התנועה, וראי בניין הָפעל=הֻפעל.
יט. מדי - הפעם בניגוד לכתיב השגוי לעיל ביו"ד אחת.
כ. לבעיות שעורכים מתלבטים  ב ה ם (במקום בהן).
כא. מי יצליח ליישם את האמור בו. ראוי כאן סימן שאלה.
כב. באותו/באותה המקום/ השעה - האם חובה ליידע או שמא אפשר גם ללא יידוע? מקום/ שעה?
כג. "לעוד שלושה חיילים" - מבחינת הניסוח לא נכון יותר: לשלושה חיילים נוספים?
כד. מצ"ח חוקר/ חוקרת. האם זה נכון גם לגבי אג"ח עלה/ עלו/ עלתה?
כה. אדמת זיבורית/ עידית ואדמה עידית/ זיבורית. האם נכון הדבר גם לגבי "עילית": אופנה ( אבל לפי האקדמיה אָפנה) עילית וגם אופנת עילית?
כו. בסיום המאמר: הגמישות והיכולת להיותבית-קיבול...היא (בעצם, הנכון - הן) תכונתו...
כז. ושאלות כלליות שאינן קשורות למאמר:
1. האם בהשפעת סבתא רבתא ניתן לומר ולכתוב דודה רבתא?
2. הָפְכּוֹ - צורה זו מפריע לי. מדוע היא נתקבלה בעוד הצורה המקורית היא הֵפֶךְ?
3. בעניין השימוש המשולב בארמית ובעברית, יש הרואים בכך דרך פלצנית להתבטא בלשון גבוהה או בעושר לשוני ויש הרואים בכך חן מסוים. מה דעתך.
  תודה על תשובותייך וחן-חן על הסבלנות ועל המאמץ במתן התגובות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יאקים, אנא קרא את הערתי החשובה בכוכביות.'
יאקים, אנא קרא את הערתי החשובה בכוכביות.
17/12/2010 | 01:31
20
לא סביר שתהיה אפשרות לענות לכמות כזו של שאלות במסגרת האירוח, ורונית מגיעה כדי לענות על שאלות בנושא האקדמיה ולא להתייחס בפירוט רב למאמר שכתבה...

אני חושבת שהשאלות ששאלת בסוף רלוונטיות יותר. אגב, נדמה לי שב-2 התכוונת ל"הָפְכִּי" ולא ל"הָפְכּוֹ" (אני לא מכירה מילה כזאת).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כמעט כ"ה תשובות'
כמעט כ"ה תשובות
20/12/2010 | 18:34
5
58
אני מודה לך על הקריאה המדוקדקת של הרצאתי. לא אוכל להשיב על כל כ"ה שאלותיך בפירוט. אשיב אפוא בקצרה על מקצתן.

1. הערות כ, כא, כו – אכן טעויות שלי.

2. הערותיך בתחום הפיסוק (ד, ו, ח, יד) – כפי שאמרתי בהזדמנויות רבות בהרצאותיי על הפיסוק, במידה רבה מאוד הפיסוק נתון לשיקול דעתו של המפסק, ובמקרים רבים אין אפשרות לפסוק. אשר לפיסוק של הסגרים – אין כל הכרח להפריד פסיק של מילה אחת בפסיקים, וראה החלטת האקדמיה בעניין (  http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/Punctuat... ). לעניין הפסיק במשפט איחוי שלדעתך היה משפט ארוך – בעיניי הפסיק במקום שציינת היה קוטע את הרצף (ויש לזכור שההרצאה נישאה בעל פה, ולפיסוק היה לא רק תפקיד טכני אלא גם תפקיד פרוזודי).

3. הערותיך בעניין הכתיבמניין – אין שום כלל המוציא מילה זו מן הכלל של כתיבת יו"ד עיצורית בשתי יו"דים (אף על פי שמדובר במילה המורכבת מן מן + אין); מדיי – אני נוהגת לכתוב בשתי יו"דים, על פי הנאמר בכללי הכתיב חסר הניקוד (ראה בקישור http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/MissingV... , הכלל על "היו"ד העיצורית" במילה די/דיי/דאי),  והכתיב מדי (ביו"ד אחת) הוא טעות שלי.

4. הערותיך בענייני ניסוח
"בעיית סימון היעדר התנועות " (הערה ג) אינם שלושה נסמכים לסומך אחד אלא שרשרת סמיכויות (בעיה של סימון של היעדר של תנועות), ואין בכך שום שיבוש (להבדיל מ"מפקדי וחיילי היחידה" וכדומה – צירוף שבו שני נסמכים לסומך אחד).

"מצד אחד... מצד אחר" (הערה ז) – יש הפוסלים "מצד שני" אבל אינני מכירה כאלה הפוסלים "מצד אחר".
על שאר הערותיך אין טעם לדון כאן, ואשמח לשוחח אתך עליהן שיחה אישית.

5. שאלותיך על החלטות האקדמיה שהוזכרו בהרצאה:

הערה יח: בעבר נראה בעיניהם של מקבלי ההחלטות שכתיבת וי"ו במקום שיש קמץ קטן היא פגיעה קשה בתמונת המילה העברית. כידוע במקרא במקרים לא מעטים קיבוץ ושורוק הם חלופות הנקבעות על פי הכתיב הנתון במקרא – אם יש וי"ו יבוא שורוק ואם אין וי"ו יבוא קיבוץ. לעומת זאת קמץ קטן לעולם יבוא ללא וי"ו. הבדל זה הוא שהוביל להחלטה.

הערה כב: נוסח ההחלטה הוא שאפשר לומר גם "באותו מקום" וגם "באותו המקום". ראה http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarD...

הערה כג: "לעוד שלושה חיילים" – ראה החלטת האקדמיה בעניין http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarD...

הערה י: ראה החלטת האקדמיה בעניין גזרת פ"א בקישור http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarD...

הערה כד: עניין השימוש בראשי תיבות ההגויים כתיבה יפה לא רק לדוגמה המובאת בהרצאה (והלקוחה מהחלטות האקדמיה) אלא גם למקרים אחרים כגון אג"ח. ראה ההחלטה בקישור http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarD...

הערה כה: המילה עילית יכולה להתפרש כשם עצם, כמובא אצל אבן שושן "החלק המעולה, המובחר ביותר" ומכאן "אפנת עילית", ויכולה להתפרש כשם תואר בנקבה מן "עילי" – הן במשמעות הפיזית (רכבת עילית) הן במשמעות המופשטת (טכנולוגיה עילית) ומכאן גם "אפנה עילית". ויש לזכור ש"עילית" הוא גם תרגום לאליטה. דרך אגב, חיפוש בגוגל מעלה שיש שימוש שווה בצירופים מ"אפנה עילית" (ובכתיב הרווח אופנה עילית) ו"אפנת עילית" (אופנת עילית).

6. שאלותיך הכלליות
1. האקדמיה לא דנה עדיין בשאלת קִרבות המשפחה מן הסוג של "דודה  רבתא" כהצעתך. אינני בטוחה שירצו להרחיב את השימוש ב"רבתא" הארמית גם בהקשר של "דודה". אפשר לנקוט "דודה גדולה" כפי שאפשר לומר "סבתא גדולה" או ללכת על פי מילון המשפחה משנת תש"ג (קצת מזמן) שקבע "דודה סבה".

2. הָפְכּוֹ - לא הבנתי את שאלתך.

3. לשאלת השימוש בארמית העסיקה הרבה את בעלי הסגנון בשנות השלושים של המאה העשרים כפי שעולה מן הטור "לשוננו לעם" שהתפרסם בעיתון הארץ בשנים אלו (מבחר נכבד מן המדור פורסם בספר "שפה קמה" שהוציאה האקדמיה לפני כשנתיים). אפשר להציע את הכיוון הזה: רצוי שהשימוש בביטויים ארמיים יהיה מדויק, ומי שאינו בטוח במשמעותם או בצורתם מוטב שיימנע מן השימוש בהם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'רונית, ערב טוב'
רונית, ערב טוב
20/12/2010 | 19:48
4
20
הובהר לי ואף "הוזהרתי" על ידי מנהלת הפורום שלא תוכלי להגיב על ים שאלותיי-הערותיי,
אשר על כן הופתעתי לטובה כשמצאתי בתיבת הדוא"ל שלי כמעט את כל התשובות.
בהזדמנות קרובה אפתח את הקישורים שצירפת לעיוני ואעיין בתוכנם עיין היטב.
שוב צרור תודות לך ושבוע טוב.
רק תגובה ל"הָפכּוֹ", התכוונתי להָפְכִּי - ושאלתי אמורה הייתה להיות: כיצד הגיע לכאן הקמץ הקטן?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'היי יאקים, האירוח הסתיים אולם העברתי את שאלתך'
היי יאקים, האירוח הסתיים אולם העברתי את שאלתך
20/12/2010 | 20:15
1
19
לרונית. אין לה תשובה כרגע כי זה משהו שהיא צריכה לבדוק, אבל כשתהיה לה תשובה אדאג שתפורסם בפורום.

כמו כן חשוב לי להבהיר שדבריי לא היו בחזקת "אזהרה" אלא המלצה ותיאום ציפיות בלבד, מכיוון שזה אכן לא דבר מקובל באירוח בפורום שתחום בזמן. עם זאת, לשמחתי ולהערכתי הרבה, רונית השקיעה שעות רבות בהכנת תשובות מבעוד מועד, וכל הכבוד לה על כך (זה ממש לא מובן מאליו או דבר של מה בכך).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה, טריליאן.'
תודה, טריליאן.
20/12/2010 | 21:20
11
לצפיה ב-'הפכי בקמץ קטן'
הפכי בקמץ קטן
20/12/2010 | 21:29
1
25
הנה ממצאיי לערב זה:

אני רואה במילון בן-יהודה את הערך הֹפֶך, לפי הצורה "הפככם" שבישעיהו כט, טז, ובהערה לערך נאמר: כך [הָפְכְּכֶם] בהרבה ספרים, ובכ"י וקצת ספרים הַפְכְּכֶם.

במילון גרזובסקי-ילין משנת תרע"ט ואחר כך במילון גרזובסקי (גור) תרצ"ה ותש"ו יש ערך הֹפֶך. כך גם במילון אבן שושן משנות החמישים.

נראה אפוא שבמחצית הראשונה של המאה העשרים היה מקובל לראות בצורה בישעיהו צורה הגזורה מן השם המופשט הֹפֶך, ומכאן נגזר מן הסתם הָפְכִּי.

צריך כמובן לבדוק אם מישהו כתב על זה ולעשות עוד כמה בירורים, אבל תשתית לתשובה יש כאן.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה לך על תשובתך אשר אכן'
תודה לך על תשובתך אשר אכן
20/12/2010 | 21:41
11
נותנת בסיס לנימוק להופעת הקמץ הקטן.
אם כך, הרשיני נא בכל זאת להקשות, וחלילה לא להטריד: מדוע הרמת גבה כששאלתי לגבי הָפְכּוו? שהרי אם הֹפֶךְ הוא הבסיס להסברך,
והרי מופיעה במקרא גם הצורה הָפְכְּכֶם, מה תמיהה מצאת בצורה הָפְכּוֹ? הרי זה שם עצם שיכול להופיע בנטייה מלאה עם כל כינויי הגוף (הקניין)?
תודה מראש אך גם למפרע (על מאמצייך הקודמים....)
השפה העברית >>
לצפיה ב-' הערה חשובה לגבי הצבת שאלות '
הערה חשובה לגבי הצבת שאלות
16/12/2010 | 23:54
16
קחו בחשבון שהאירוח מוגבל בזמן (אני לא יודעת לומר כמה, אבל אם יהיו שאלות רבות מאוד קיים סיכוי שלא כולן יספיקו להיענות). מכיוון שהמטרה לענות לכמה שיותר שואלים, נסו להתמקד בשאלה או שתיים חשובות לכם במיוחד ושקשורות לאקדמיה ללשון ולא סתם שאלות או דיונים בנושאי לשון (שאותם ניתן להעלות בפורום כרגיל).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלות'
שאלות
17/12/2010 | 18:57
4
17
1. למה לוקח לאקדמיה כחודש להשיב על פניות במייל?
זהו זמן תגובה מאוד איטי,*  בוודאי לא מתאים לעורכים או מורים או מגישים הזקוקים למענה מיידי.
הצעה: להכשיר ולהעסיק בנות שירות לאומי ביחידה לפניות הציבור וע"י כך לתגבר את כ"א שלכם בלי להגדיל את התקציב. תסכימו אתי שהנחלת הלשון העברית היא משימת שירות לאומי ממדרגה ראשונה.

* כן, ידוע לי שזה לא תקין, אבל אטי לא נראה לי. סליחה.


2. האם האקדמיה עושה עיבוד סטטיסטי של שאלות הציבור? מהן אבני הנגף העיקריות שבהן הציבור ניגף / מבקש עזרה?

לפני פרוץ האיטרנט, כאשר חולים ניצבו כהדיוטות בפני רופאיהם ולא היה להם ממי לקבל מידע על מחלותיהם, הוקם "דעת" - שירות מידע רפואי לחולה ולבני משפחתו. השירות הוקם מתוך תפיסה של "זכות החולה לדעת" ואף ליטול חלק פעיל בהחלטות הנוגעות לטיפול בו. (השירות פועל כיום ב"יד שרה" בשיתוף עם "הדסה".)  לפני כמה וכמה שנים, הסטטיסטיקה הפנימית של "דעת" הצביעה על תחום האורתופדיה כתחום הבעייתי ביותר עבור החולים. זה היה די מפתיע, כי לכאורה דווקא מול מחלות חמורות כמו סרטן החולים נזקקים ל"בּוּם" של מידע מקיף ומיידי. אבל התברר שהאגודה למלחמה בסרטן מהווה מקור מידע ותמיכה (ולא הרופא המאוד עסוק תמיד). לעומת זאת, בתחום האורתופדיה - אין עם מי לדבר. האנשים עם הפטיש והסכין והאזמל הצטיירו כחסרי אינטליגנציה מילולית באופן די גורף. אני לא יודעת אם "דעת" עשו משהו עם המידע הזה, אם "הדסה" ובתי"ח אחרים ארגנו השתלמויות לאורתופדים או פרסמו דפי מידע לפציינטים. אני גם לא יודעת אם האורתופדים עדיין מככבים בראש רשימת האנטיפתים. רק רציתי להדגים שסטטיסטיקה יכולה להיות כלי עבודה חשוב, אם מישהו טורח לייצר נתונים ולהשתמש בהם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שירות לאומי באקדמיה'
שירות לאומי באקדמיה
20/12/2010 | 18:36
1
26
ראשית בשורה משמחת: מערכת הפניות החדשה של האקדמיה מאפשרת ניתוח סטטיסטי של נתונים, ואחד מהם הוא קצב מתן התשובות. העובדה היא שהממוצע כרגע הוא כשישה וחצי ימים מקבלת השאלה ועד מתן התשובה. לא מזמן התקשר אליי אדם מסוים וטען שהוא שלח אלינו שאלה לפני חודש ימים ועדיין לא קיבל תשובה. בדיקה העלתה שהשאלה נשלחה לפני שנים עשר יום. אם כן – כאשר מחכים לתשובה – כל יום נראה כיומיים לפחות.

לא פעם נזדמן לי להסביר לשואלים עצבניים שתשובות בענייני לשון אינן דומות לתשובות של מוקדנים בארגונים אחרים על שאלות טכניות (מספר טלפון בבזק, הזמנת תור לרופא, תשלומים, הצטרפות מנויים וכדומה). מתן התשובות דורש ידע אקדמי שנרכש בעמל רב ולאורך זמן, ידע פנימי בהחלטות האקדמיה ובמדיניותה, לעתים קרובות עיון במקורות ובספרי מחקר ואף עריכת מחקר, ובעיקר שיקול דעת מורכב. לפני שליחת התשובה אנחנו נועצים לא פעם זה בזה כדי לגבש תשובה מוסכמת ומשביעת רצון. מכיוון שכיום החלטות האקדמיה נגישות לציבור, יש שהשאלות קשות יותר. עוד יש לזכור שאין באקדמיה חדר מיון הפועל יומם ולילה ושבעה ימים בשבוע. שאלות רבות מצטברות גם בשעות שאיננו יכולים להשיב, והאמינו לי שאנחנו עושים כל מאמץ להשיב במהירות האפשרית.

יש עוד להדגיש שהאקדמיה היא סמל לתו תקן, ובכך היא שונה לא רק ממוסדות שמשיבים על שאלות טכניות אלא גם מגופים ומאישים אחרים המשיבים על שאלות. הציפייה מאתנו שהתשובות יהיו מוסמכות ובדוקות היטב, וכך אנחנו משתדלים לעשות בכל מאודנו.

אני מבקשת לציין שבכוונתנו להרחיב עוד ועוד את מבחר התשובות באתר (עד כה יש כשמונים תשובות) וכך מקצת התשובות שהפונים מבקשים מאתנו יהיו זמינות באתר עוד לפני שהשאלה נשאלה.

והערה קטנה לסיום: לצערנו מקצת הפונים אינם טורחים לחפש תשובה באתר לפני שהם שולחים אלינו את שאלתם, וכך מתכלה זמן יקר של משיבים הנאלצים להפנות אל קישורים באתר.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תיקון'
תיקון
04/01/2011 | 02:29
14
כשישה וחצי ימים>כשישה ימים וחצי...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלות הציבור'
שאלות הציבור
20/12/2010 | 18:38
1
28
בעבר ערכנו כמה פעמים סקירה של סוג השאלות המגיעות מן הציבור, אבל אין מדובר בעיבוד סטטיסטי מדויק. שואלים על הכול: על כתיב, על פיסוק, על תעתיק, על מינוח (מבקשים חלופות עבריות למונחים לועזיים), על משמעויות של מילים (שאלות שאפשר לפתור אם יש מילון), על ניסוח, על תחביר (שאלות בית ספר) ועל מדיניות. בימים האחרונים, בעקבות האסון הנורא בשרפה בכרמל, נשאלנו הרבה על משמעותה של הדרגה "מישר" של שירות בתי הסוהר – כלומר יש גם הדים לשוניים לאירועים בחדשות.

קיווינו שעתה, עם פרסום ההחלטות בדקדוק, בכתיב ובפיסוק – יצומצם במידה מסוימת מספר ההחלטות בתחומים אלו. אבל יש לזכור שלא פעם דווקא ההחלטות מעוררות שאלות.

מכל מקום השאלות אינן מלמדות דווקא על אבני הנגף אלא על הדברים החשובים לציבור, ומתברר שיש ציבור רחב מאוד של אנשים מכל המגזרים שחשוב להם לדייק בניסוח, להבין משמעויות של מילים, לכתוב בכתיב תקני, לפסק פיסוק נכון, לתעתק כראוי ולהשתמש במונחים עבריים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תיקון'
תיקון
20/12/2010 | 19:56
20
בפסקה האמצעית צריך להיות "... יצומצם במידה מסוימת מספר השאלות בתחומים אלו".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלות קצת ביקורתיות '
שאלות קצת ביקורתיות
18/12/2010 | 22:13
16
23
1. בזמן האחרון קפצה לכותרות הפרשה של מכתב הרבנים נגד השכרת דירות לערבים. לאחר השתהות מסוימת, החליטו הרבנים החרדים המשפיעים ביותר (בראשם הרב אלישיב) לצאת נגד פסקי ההלכה האלה, שאינם מייצגים את דעתם. אף אחד לא יחשוד ברבנים האלה שהם אוהבי ערבים גדולים או חסידי זכויות אדם בכלל, אבל הם לא הסכימו עם פסק ההלכה המדובר וידעו ששתיקה עלולה להתפרש כהסכמה, שתציב אותם במחנה אחד עם דעות שאין להם כל רצון להזדהות איתם.

השאלה שלי היא למה, להבדיל, האקדמיה לא נוקטת בגישה דומה? מאז ילדותי אני שומע שוב ושוב אנשים שמזהירים אותנו מדעיכת העברית (כאילו שיש סיכוי ריאלי לכך שלשוננו, שרק הולכת ומתחזקת, תמות בקרוב); מהשתלטות האנגלית על השפה (כאילו שאחוז השאילות מן האנגלית אצלנו גדול יותר מבשפות אחרות - בתור בלשן שמתעסק בחקר היפנית זה מצחיק אותי במיוחד); מרדידות השפה של בני הנוער כפי שהיא משתקפת ב"שתי שקל" (כאילו ששימוש תקני במין המספר משפיע ישירות על מנת המשכל של הדובר ועל כישוריו הלשוניים) ומכל מיני "טעויות" שונות ומשונות שעומדות עלינו לכלותינו. לעומת כל אלה, שבים ואומרים לנו, יש לנקוט אמצעים: יוחזרו שינוני התוכי בשיעורי הלשון, יקנסו בעלי עסק שתולים שלטים שאינם מנוקדים נכון, יוקעו מתוכנו כל אלה שמדברים בעברית קלוקלת וכיו"ב. הנה, רק בשרשור הזה הציעו אחדים מחברי הפורום, בשיא הרצינות, שרשתות הרדיו יפסלו לשידור שירים שהגייתם אינה תקנית.

ברור לי שהאקדמיה ללשון שואפת להפיץ את התקן שהיא קובעת באופן רחב ככל האפשר, אבל בתור איש מקצוע מן הצד השני של המתרס, לא הייתי רוצה להאמין שאנשי המקצוע באקדמיה דוגלים באותן גרסאות קיצוניות של טהרנות שמתבססות על הרגש (לצערי יותר כעס מאשר אהבה) ולא על המדע האמפירי. לאחר כל ההקדמה הארוכה הזאת, השאלה שלי היא: מדוע האקדמיה לא טורחת להבהיר לציבור הרחב שזאת אינה דעתה? שהיא לא תומכת בהחזרת גדוד מגיני (או מגני ) השפה? שהציבור בסך הכל מדבר טוב, שהשפה אינה מדרדרת אם הנוער אומר "חבל על הזמן" במקום "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים"? שלא כל מה שנכתב ב"ודייק" או אצל אבא בנדויד הוא תורה מסיני ושכל מי שיוצא נגד הנוקדנות של הספרונים האלה ראוי לגינוי? בקיצור, למה אי אפשר להראות פנים של האקדמיה שאוהדות יותר גם את העברית המדוברת בפי העם, שהיא שפה יפה וטובה וראויה לא פחות משפת התנ"ך או שפת הקריינים בקול ישראל? לא חייבים לקבל את השפה המדוברת בתור תקן (ואפילו רצוי שלא - תקן כזה לא יחזיק זמן רב), פשוט אפשר להניד עם הראש לכיוונה. לומר "זה בסדר גמור, זאת פשוט לא השפה שאנחנו רוצים לראות במסמכים רשמיים".

2. לא מזמן (או שאולי זה כבר די מזמן) הציע מרדכי מישור הצעה לפישוט הניקוד. מכל ההצעות שעלו מאז נקבעו כללי הכתיב המלא* (על המינוח שלי בשאלה הבאה), זאת לדעתי השיטה שסיכויה להתקבל על הציבור הם הטובים ביותר. האם הצעה זאת הועלתה לדיון ואם כן מה היו התגובות לה? מדוע לא התקבל הניקוד המפושט שהציע מישור (לצד הניקוד המסורתי כמובן, שנותר שימושי לצרכיו הם)?

3. מדוע האקדמיה מתעקשת לקרוא למה שנקרא בפי העם "כתיב מלא" במונח המבלבל "הכתיב חסר הניקוד"? הרי יש לנו כבר "כתיב חסר", ואנחנו לא יכולים להתכחש לכך שבאופן היסטורי הכתיב הזה שימש גם (ולמעשה בעיקר) ללא ניקוד. רק טבעי שהכתיב ההפוך ממנו יקרא מלא. אם רוצים להדגיש את העובדה שמדובר בכתיב מלא תקני ולא בסוג אחר (לא תקני) של כתיב מלא, אפשר היה לקרוא לו "הכתיב המלא התקני". אם רוצים להדגיש שזה התקן הבלעדי של האקדמיה לכתיב ללא ניקוד בפירסומים שיוצאים היום, אין שום צורך בכך - אף אחד אינו דוגל יותר בכתיב החסר הקלאסי.

תודה מראש על ההתייחסות, וסליחה על הנימה הביקורתית. אני ידוע כאן בתור האומבודסמן של הציבור (הסקנדינבינוז הזה אינו באחרויותי ), ומבקר מר של האקדמיה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מצב העברית ועמדת האקדמיה'
מצב העברית ועמדת האקדמיה
20/12/2010 | 18:39
13
23
האקדמיה אינה גוף אחיד ומונוליטי אלא קבוצה של אנשים ונשים בעלי דעה משל עצמם. לכן אין לצפות שהאקדמיה תוציא גילוי דעת על מצבה של העברית. חברי האקדמיה משמיעים את דעתם מעל במות שונות, וכל אחד מהם מביע את עמדתו האישית על מצבה של העברית. כך למשל בכינוס הפתוח ללשון העברית ולספרותה שקיימה האקדמיה ללשון העברית בתל-אביב השמיעו חברי אקדמיה דעות מגוונות מהיבטים שונים. אחד מהם אף דיבר בשבחה של העברית כיום והדגיש עד כמה האקדמיה מתחשבת בהחלטותיה בנוהג בפי הציבור, וגם שאר הדוברים לא בהכרח קוננו על המצב. אינני מכירה איש באקדמיה שרואה בסלנג, למשל, תופעה שלילית שיש להילחם בו.

אשר לעניין עצמו – מצבה של העברית: נדמה לי שבאמת אין צורך לדאוג לחיי העברית היום-יומית ולקונן על מצבה במה שנוגע לשימושה כלשון תקשורת. אבל כלל אין זה מזיק שיהיה גם מי שייתן משקל נגד למגמה הקרתנית לכנות בשמות משמאל לימין בתי עסק ומותגים, ולהתמעטות יוקרתה של העברית במוסדות להשכלה גבוהה (עד כדי הוראה בשפה האנגלית). כמו כן יש בהחלט מקום לטיפוחה של העברית כשפת תרבות ולפעולות שיעודדו את שימור הרצף הלשוני-תרבותי. אף כי המשימה קשה יש לעשות את כל מה שאפשר כדי שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מאוצרות לשוננו, ואין כל בושה בשאיפה שטקסטים שנכתבו בעברית שאינה בדיוק העברית היום-יומית ייוותרו נכסי תרבות נגישים ככל האפשר לדוברי העברית בני ימינו.  
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אין איש חולק על כל הדברים האלה'
אין איש חולק על כל הדברים האלה
20/12/2010 | 19:11
12
17
אבל הרושם שלי נותר בעינו: עבור האקדמיה (כגוף, כסך כל הפרטים שבה) יש עברית שווה יותר (זאת שנכתבה בידי אנשים מתים או הותקנה בתקנים שונים למיניהם) ועברית שווה פחות (זאת שמדוברת היום). הרושם הזה נובע מהאיטיות שבה האקדמיה נוטה לקבל מילים עבריות שנוצרו "מלמטה" (למשל "תובנה" שנדחתה במשך שנים מפני "בוננות"). מילה נוספת עם סיפור, שעדיין לא התקבלה למיטב ידיעתי, היא "המירות" או שם התואר "המיר". מדובר בגזירה תניינית שהיא מוסד עברי ותיק ומכובד לכל דבר ועניין. נכון שבסופו של דבר האקדמיה נוטה להתחשב במילים כאלה, אבל הייתי שמח לראות יותר התחשבות מלכתחילה ברצון העם, גם אם הוא לא מסתדר יפה עם המודלים הלשוניים של "איך זה צריך להיות".

מעבר לכך, אני חושב שבתור הגוף שאמון על הלשון התקנית, יש לאקדמיה מחויבות מסוימת להבהיר מהי הלשון התקנית. הציבור הרחב נוטה ליחס מיתוסים רבים לאקדמיה, ואני לא מדבר רק על "שח-רחוק" או "מַקְרֵר" אלא גם את כל הקביעות הדקדוקיות של מדקדקים פרטיים שלעיתים קרובות אינן תואמות אפילו את השימוש ההיסטורי. כאשר אדם פונה ישירות בשאלה לאקדמיה הוא מקבל הבהרה ברורה לכך שהאקדמיה אינה עומדת מאחורי הפסיקות האלה (שאינן משלה), אבל אני חושב שכדאי לפרסם בבירור את הדברים האלה גם באתר האינטרנט.

לגבי המגמה הקרתנית לכנות שמות בתי-עסק באנגלית או להשתמש בכתיב הלטיני - אני אישית לא מוטרד מכך, כשם שאיני מוטרד מכך שהשפה העברית משתנה. יש מגמות גלובליות שאינן ניתנות לעצירה, ומגמת השימוש בכתיב זר כדי ליצור מיתוג היא כזאת - לפחות לעת עתה. ביפן התופעה הזאת נפוצה הרבה יותר ועדיין אין שום חשש לגורל היפנית. אפילו בארה"ב הגדולה אפשר למצוא שימוש בכתיב זר (אמיתי או מזויף) כדי ליצור מיתוג - אחת הדוגמאות הידועות לכך היא מותג הגלידה האמריקאי Häagen-Dazs שאימץ כתיב אירופאי-לכאורה כדי למתג את עצמו. על העובדה שהעברית איבדה את בכורת המיתוג שלה היא זכתה בעבר אנחנו צריכים רק לשמוח - זה מלמד שהשפה העברית נתפסת בפי דובריה כדבר מובן מאליו.

השפה העברית >>
לצפיה ב-'יש לך הנחת יסוד מוטעית'
יש לך הנחת יסוד מוטעית
20/12/2010 | 19:19
9
12
גם הרבה ממה שנכתב ע"י אנשים מתים מכובדים נמחק ע"י ה"תקן", כך הרבה מלשון חכמים, תור הזהב וספרות התחיה, מהן המצאות לשוניות מתוחכמות וחינניות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'התקן, או כל מיני מדקדקים מטעם עצמם?'
התקן, או כל מיני מדקדקים מטעם עצמם?
20/12/2010 | 19:42
8
9
האקדמיה לא מרבה כמובן לקבוע קביעות תחביריות (והיה עדיף שהיא לא הייתה מתעסקת בכך בכלל). אם אתה מדבר על המורפולוגיה, אז יש אכן דברים כתובים שלא התקבלו בתקן (אך גם לא נפסלו באופן ישיר). במיוחד אם גם בר-כוכבא הוא איש מת מכובד בעיניך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'בר כוכבא (או כוזיבא) לא נכלל בדוגמאות שלי'
בר כוכבא (או כוזיבא) לא נכלל בדוגמאות שלי
20/12/2010 | 19:45
7
11
אבל מלים וצרופי מלים רבים נפסלו ע"י הכנסת תחליף "מחיב" ל"תקן".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מעניין אם התחליף הזה תמיד מחייב'
מעניין אם התחליף הזה תמיד מחייב
20/12/2010 | 20:24
6
8
שמתי לב לכך שבאתר המרשתת של האקדמיה כתוב לפעמים "מרשתת" ולפעמים "אינטרנט". או כמו שיאקים קורא לזה: גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'במרשתת יש מת מיותר'
במרשתת יש מת מיותר
20/12/2010 | 20:31
5
9
קפד ראשה וקצוץ זנבה ותקבל משהו הגיוני.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מאינטרנטת?'
מאינטרנטת?
21/12/2010 | 00:19
12
לצפיה ב-'eipo yeš met b miršet_t?'
eipo yeš met b miršet_t?
21/12/2010 | 13:09
3
10
לצפיה ב-'נסה בעצמך'
נסה בעצמך
21/12/2010 | 23:11
2
12
לצפיה ב-'no antiendo nada'
no antiendo nada
21/12/2010 | 23:49
1
11
לצפיה ב-'אה אה! lol קיי'
אה אה! lol קיי
21/12/2010 | 23:50
9
לצפיה ב-'תגובה לתגובה'
תגובה לתגובה
20/12/2010 | 19:46
1
20
אני מודה לך על ההתייחסות הרצינית והעניינית.

אשר להחלטות האקדמיה, ההרגשה שלי היא שיותר ויותר מתקבלות החלטות המתחשבות במה שמהלך בציבור, והרי בסופו של דבר גם חברי האקדמיה הם חלק מציבור דוברי העברית.

להחלטה שלא לאשר את המירות קדם דיון מעמיק, ובאמת הייתה כאן הצטברות של כמה בעיות שגרמו לדחיית המילה: השימוש האוטומטי במשקל פָּעִיל לציון תואר-סגולה - שיש באקדמיה מי שמבקשים לצמצם אותו ובעיקר לעודד גיוון באמצעי ההבעה של תארים אלה. בעיה אחרת הייתה היווצרותו של שורש תנייני שאותיותיו זהות לשורש ראשוני המשמש באותו התחום (להמר). אם אינני טועה בהצבעה בעקבות הדיון היו לא מעט קולות שתמכו ב"המירות" לא מפני שהמילה מצאה חן בעיניהם אלא מפני שהכירו בכך שהמילה כבר מושרשת למדיי.
אבל יש לא מעט דוגמאות שבהן האקדמיה התחשבה במה שכבר רווח, ואחת מהן היא "פיתוח בר-קיימא" - אף על פי שלמי שחש את העברית הקלסית הצירוף הזה צורם.

ולהערתך השנייה: אנחנו עושים מאמץ גדול לתת ביטוי לרוחות הנושבות היום באקדמיה באמצעות האתר ובאמצעות אירועים כמו הכינוס הפתוח שהיה בתל-אביב. את הגישה הפתוחה והמורכבת כלפי העברית (לעומת הגישה של "אל תאמר אמור") אנחנו מבקשים לבטא בתשובות על שאלות המתפרסמות באתר לשימושו של כל דורש.העבודה רבה ואני מקווה שהיא תישא פרות.

הפרשנות שאתה מציע לבחירת שמות משמאל לימין לעסקים ולמותגים היא פרשנות חיובית ומעודדת, אבל עובדה היא שתופעה זו צורמת לאנשים רבים (אולי אלה בדיוק אותם אנשים שסובלים מלשון הפרסומת והשיווק - לא בגלל העברית אלא בגלל מהותה הצעקנית והאגרסבית).

שוב אני מודה לך על הערותיך, ואביא אותן לתשומת לבם של מקבלי ההחלטות באקדמיה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה רבה גם לך על התשובות'
תודה רבה גם לך על התשובות
20/12/2010 | 20:05
13
אני מבין את המורכבות של המונח "המירות", אבל אני עדיין חושב שקריטריון התפוצה בפועל צריך לזכות לעדיפות גבוהה על כל השאר - מסיבה פרקטית לחלוטין: קשה להחליף ביטויים מושרשים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הצעת מישור ושם אחר לכללי הכתיב'
הצעת מישור ושם אחר לכללי הכתיב
20/12/2010 | 18:57
1
30
2. להצעה של מישור היו מתנגדים רבים בתוך האקדמיה ומחוצה לה, ובשל כך היא לא עלתה לדיון במוסדות האקדמיה. עם זאת ניתנה להצעה במה נרחבת בכתב העת לשוננו לעם. חוברת כפולה של כתב העת (מחזור נה, חוברת ג-ד, תשס"ה–תשס"ו) יוחדה לנושא: פורסם בה מאמרו של ד"ר מישור "הניקוד שלנו על פרשת דרכים" ותגובות של ארבעה חוקרי לשון: פרופ' עוזי אורנן, פרופ' אשר לאופר, פרופ' אהרן ממן ופרופ' יוסף עופר. חתמה את החוברת "תשובה על התגובות" של מישור. בחוברת אחרת של לשוננו לעם (מחזור נז, חוברת ב, תשס"ח) התפרסמה תגובה מורחבת ומפורטת של ישי נוימן על התגובות הנ"ל והוא הביע בה את תמיכתו בהצעת מישור.

3. האקדמיה נמנעת מלכנות את הכתיב הנדון "כתיב מלא" שכן מונח זה מתאים לשיטת כתיב של מילוי אמות הקריאה במידה רחבה בהרבה מן הכתיב חסר הניקוד. מבחינת האקדמיה הניגוד הוא בין כתיב דקדוקי (או ליתר דיוק – הכתיב המוכן לניקוד, על פי שיטת דוד ילין מ-1904) וכתיב חסר ניקוד. פרופ' עוזי אורנן הציע לכנות את הכתיב הזה "הכתיב הלא מנוקד", אבל מכיוון שהאקדמיה לא פתחה את הסוגיה של הכתיב לא נדונה הצעתו זו.

כדי להבין את מורכבותה של סוגיית הכתיב מומלץ מאוד לקרוא את קובץ המאמרים שהתפרסמו בלשוננו לעם מג, ה (תשנ"ב) בנושא הכתיב חסר הניקוד, את מאמרו של פרופ' זאב בן-חיים "על עסקי הכתיב" בספרו במלחמתה של לשון (האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ב), וכן את מאמרו של אמנון שפירא באקדם גיליון 28 (ראו בקישור: http://hebrew-academy.huji.ac.il/hadash/Documents/... ).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה על התשובות'
תודה על התשובות
20/12/2010 | 19:18
16
2. קראתי כמובן בעיון רב את שתי החוברות המדוברות של לשוננו לעם, ואני מוכרח לציין שטענותיו של ישי נוימן נראו לי המוצלחות ביותר מכולן. מצד שני, התאכזבתי מאוד מההתנגדות הרבה שההצעה קיבלה, ואם רוב חברי האקדמיה אכן מתנגדים לה, אני מצטער לומר שזה מחזק את דעתי על אופיה השמרני.

מה שמוביל אותי לשאלה אחרת - האם לא ראוי שבאקדמיה יכהנו גם חברים צעירים יותר, לצד המבוגרים שנסיונם רב?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלה על יודים'
שאלה על יודים
18/12/2010 | 23:54
1
20
בעבר פירסמתי בבלוגי מילים המכילות יודים כתחליף לחיריק.
למשל "ליכתוב" ו"ליקרוא".
בעיקבות דרישת הציבור עברתי לכתיב חסר, כלומר בלי יודים.

אני רוצה לדעת מי צודק: אני כשאני מוסיף יודים כתחליף לחיריק, או הציבור הרחב שקורא לזה "שגיאות כתיב"

בכל מקרה: מדוע כותבים עברית ואומרים עיברית? האין הכתב אמור לשמש תיעוד לבעל-פה?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תשובה על יודים'
תשובה על יודים
20/12/2010 | 18:42
22
לפי כללי הכתיב חסר הניקוד אין כותבים יו"ד בהברה סגורה (המסתיימת בעיצור), ובדוגמאות שהבאת מדובר בהברות כאלה: לכתוב, עברית. חשוב לציין שבמידה רבה נקבעו הכללים הקיימים על פי נוהגי הכתיבה שהיו מושרשים בקרב כותבי העברית בדורות הקודמים, ואחד המנהגים הללו הוא שלא להוסיף יו"ד בהברות סגורות.
עוד יש להדגיש כי כללי הכתיב חסר הניקוד לא באו לפתור את בעיית היעדר התנועות בעברית אלא להסדיר את כתיבן של אמות הקריאה וליצור איזו שיטה בבלגן. יש לזכור שהאות יו"ד באה גם במקומות שאין בהם תנועת i. למשל: נהניתי, ביצה, אין (יו"ד שורשית שאינה הגויה),ילדֵי-(הכיתה), ילדיו (יו"ד המייצגת את צורת הרבים), ויש יו"דין הנוספות בכתיב חסר הניקוד ואינן מציינות תנועת i אלא תנועת e, כגון תיבה, תיאור (ובעטם של כותבים רבים גם שריפה, אסיפה – כתיבים שאינם תקניים לפי הכללים). אם כן עצם הופעת היו"ד במילה אינה מעידה בהכרח על תנועת i.

כך או כך, בעיניי חשוב יותר מכול להשתית את הכתיב על תמונת מילה אחידה, והדרך היחידה לעשות זאת היא להקפיד על כללים סדורים המשותפים לכלל הכותבים ולכלל הקוראים.

אני חוזרת ומפנה למאמרים המאירים את מורכבותה של סוגיית הכתיב: קובץ המאמרים שהתפרסמו בלשוננו לעם מג, ה (תשנ"ב) בנושא הכתיב חסר הניקוד; מאמרו של פרופ' זאב בן-חיים "על עסקי הכתיב" בספרו במלחמתה של לשון (האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ב); את מאמרו של אמנון שפירא באקדם גיליון 28 (ראו בקישור: http://hebrew-academy.huji.ac.il/hadash/Documents/...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלות'
שאלות
19/12/2010 | 01:46
22
17
1. גיור מילים לועזיות
הרצון למנוע רצף של שוואים בתוך מילה הוליד החלטה שהיא בבחינת מוקש עבור רוב דוברי השפה. אדם מן היישוב לא מבין למה יש לכתוב היסטוריה, גרביטציה, אבל פונקצייה, גאומטרייה. כך או כך השווא או החיריק שלפני היו"ד אינם לנגד עינינו. כך או כך בין אם נכתוב פונקציה או פונקצייה, המשמעות נשארת זהה ודיינו ביו"ד אחת. כך או כך אין שינוי בהגייה ולכן היו"ד היתרה נתפסת כמיותרת. לטעמי ההתפלפלות על שרשרת השוואים (שאינם ברוח העברית?) מתאימה לכירורגים של השפה אבל לא לקביעת תקן שהוא בעצם מוקש. אם האקדמיה רוצה שהציבור יעמוד בגזרותיה - כדאי לגזור על הציבור גזרות שהוא יכול לעמוד בהן. והשאלה היא: האם דקדוקי עניות של פרופסורים מומחים עד מאוד לא מעמיסים על השפה התפתלויות מיותרות?

2. יו"ד כאם קריאה בתוך מילה.
כללי האקדמיה הנוכחיים אינם נוחים לשימוש. הקושי הוא גם בהבנה מתי להוסיף / לא להוסיף יו"ד, וגם בהבנת הנקרא, שלעתים אפשרית רק בעזרת ההקשר בו מופיעה המילה. האם האקדמיה מחפשת פיתרון לבעיה זו? (למשל, הכנסה של סימני דפוס חדשים, שיעשו סדר בבלאגן?)
השפה העברית >>
לצפיה ב-'סתם הערה קטנה לגבי 1'
סתם הערה קטנה לגבי 1
19/12/2010 | 18:09
11
שימי לב שמבחינת ההגייה (אולי את מעדיפה הגיה? ) אומרים: historya, gravitatsya, funktsya אבל מצד שני geometriya. כלומר, בשלושת המקרים הראשונים יש לנו צרורות עיצורים (ry, tsy, nktsy) אבל ברביעי יש שם תנועת /i/. אני מניח שזה נובע מכך שהצרור /try/ באמת לא מתקבל אצל דוברי העברית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'גאומטרייה פונקצייה ושאלת היו"ד'
גאומטרייה פונקצייה ושאלת היו"ד
20/12/2010 | 18:45
2
18
תולדות ההחלטה על הכתיב פונקצייה: לפני כמה שנים נדרשה המזכירות המדעית לנקד מילון מן המילונים המקצועיים של האקדמיה שנזדמנה בו המילה "גאומטריה". כלל ניקוד שהיה מקובל באותו הזמן באקדמיה קבע שלפני סיומת יה במילה לועזית יבוא שווא, ולפי זה היה על המנקד לתת שווא באות רי"ש במילה זו. נדמה לי שאפשר להסכים שניקוד זה אינו משקף את ההגייה בפועל, ורובנו – אם לא כולנו – הוגים את סוף המילה הזאת בהוספת תנועת עזר i לאחר הרי"ש. הסוגיה הובאה לוועדת הדקדוק של האקדמיה והוחלט שבמקרים מן הסוג הזה ניקוד הסיומת יהיה םִיָּה, ומכאן גאומטרִיָּה (סיבת הדגש ביו"ד היא בעצם סיבה טכנית: יש כאן יו"ד אחת המציינת את החיריק המלא ויו"ד אחת עיצורית). כשהגיעה  הסוגיה למליאת האקדמיה הוחלט להרחיב אותה גם למילים שאין בהן אותיות למנ"ר, כגון פונקצִיָּה, הכתיב חסר הניקוד הנגזר מן הניקוד זה הוא כמובן גאומטרייה, פונקצייה, והשוו עירִיָּה ובלי ניקוד עירייה, אנִיָּה ובלי ניקוד אנייה. גם לחברי אקדמיה אחדים לא נראה הכלל הזה, אבל ועדת הדקדוק של האקדמיה בחנה את הסוגיה והחליטה שאין הצדקה ליצור כלל כתיב מיוחד למילים לועזיות בעלות הסיומת םִיָּה – שלפיו לא תוכפל היו"ד בסיומת זו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ועדיין, אני תוהה מדוע נקבע הניקוד'
ועדיין, אני תוהה מדוע נקבע הניקוד
20/12/2010 | 19:37
1
17
פונקצִיָּה כאשר ההגייה היא בלי יוצא מן הכלל (שידוע לי לפחות): פונקצְיָה. מה הצורך להרחיב את החוק הזה אפילו לאותיות למנ"ר, כאשר הוא נכון בפועל רק לגבי רי"ש? (הצרורות /lja/, /nja/ ו-/mja/ קבילים בעברית, אבל /rja/ לא - משום שה-/r/ הישראלית אינה סוננטית).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כי ההבט הטכני (רצף שואים) חשוב להם יותר'
כי ההבט הטכני (רצף שואים) חשוב להם יותר
20/12/2010 | 19:42
16
מההבט המעשי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ושוב על עסקי הכתיב'
ושוב על עסקי הכתיב
20/12/2010 | 18:59
17
31
אני סבורה שכל כותב עברית יכול להבין מה זאת הברה סגורה ומה זאת צורת היסוד – אלה שני המושגים שצריך להבין כדי לדעת מתי אין כותבים יו"ד לציון תנועת i.

אשר לסימני דפוס חדשים – בשלב מסוים הציעה ועדה לכללי כתיב רפורמה נועזת בכתיב העברי שתכלול סימנים לכל אחת מחמש התנועות – ובהם סימנים חדשים לתנועת a ולתנועת e, ושימוש בסימנים ו, ו ו-י המסומנת בנקודה מעליה – לשלוש התנועות האחרות. התגובות על ההצעה הזאת היו סוערות – אף יותר מן התגובות על הצעת ד"ר מישור לפישוט הניקוד. ההצעה נגנזה, ואִתה הרפורמה של הכתיב העברי. בלשוננו לעם מג, ה (תשנ"ב) תוכלו למצוא את התגובות על ההצעה בתוך הלקט הנפלא בעריכת יוסף עופר בשם "קטעי דיונים על הכתיב" (עמ' 182 ואילך).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אה, אז היו הצעות כאלה'
אה, אז היו הצעות כאלה
21/12/2010 | 13:12
16
10
לצפיה ב-'יאפ'
יאפ
22/12/2010 | 12:15
15
17
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

מסתדר שבניגוד למה שאוהבים לספר לנו, גם פעם היו באקדמיה אנשים שידעו להימלט מכבלי השמרנות החונקים. אולי אז היו אפילו יותר  כאלה מאשר היום.

ואם תקרא את התגובות תראה את אנשי הקש שחוזרים וצצים ותבין למה כל-כך קשה לקדם ניקוד מפושט, לא כל שכן לטיניזציה מלאה של הכתיב העברי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אה, אוקי, הסימנים המכוערים האלה, את זה דווקא'
אה, אוקי, הסימנים המכוערים האלה, את זה דווקא
25/12/2010 | 00:36
14
18
לצפיה ב-'ושים לב למה שכתבתי'
ושים לב למה שכתבתי
25/12/2010 | 01:57
13
14
על כך שהוועדה התכוונה להתייעץ עם "גריפיקאי" (אני מאמין שהם התכוונו לטיפוגרף - בכל אופן זה המונח המקובל היום) לגבי צורת האותיות. כנראה שגם הם היו מודעים לכיעור ולחוסר ההתאמה שלהן לכתב המרובע, אבל ברור שהצורה היא רק משנית כאן - אפשר היה להחליף את האותיות האלה בכל צמד אותיות חדשות שנראות טוב ומסתדרות עם הכתב.

הקצף כמובן לא יצא על כיעורן של האותיות, אלא על כך שהעזו לגעת בכתיב העברי הקדוש. כמה שנים לאחר מכן האקדמיה הצליחה להעביר רפורמה קטנה יותר (סליחה, לפני שעינת תכעס עלי, זאת לא הייתה רפורמה, האקדמיה ישבה ולא עשתה כלום בעצם בשנות ה-70, וסתם מרוב שיעמום עשתה קצת סדר במה שהיה מאז ומעולם ). אני מניח שגם לזה הייתה התנגדות, אבל ככה זה בחיים. ההתנגדויות האלה הן לא רציונליות - הן נובעות מן הרגש, וברגש קשה להילחם ולפעמים כדאי לדעת ללכת לקראתו. למשל לוותר על הרעיון של ליטון העברית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-''
25/12/2010 | 15:58
17
אני לא יודע אם אפשר "ללטן" בכוח, או אפילו לכפות רפורמה כלשהי בכוח, או בחוק איזשהו.. אולי זה צריך להמשיך להתפתח כמו עד עכשיו, מלמטה. ולתת לאבולוציה לעשות את שלה עם דחיפות קלות. וזה בעצם העניין.. זה מראש מייצג את מה שיש. את הרגש של האוכלוסייה שמשתמשת בזה, כמו השפה. רק צריך לראות אם מוּצאוֹת לאנשים כל האפשרויות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ומה היו הסימנים האחרים'
ומה היו הסימנים האחרים
25/12/2010 | 19:01
11
11
שהיא דיברה עליהם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אותיות קיימות עם סימני ניקוד'
אותיות קיימות עם סימני ניקוד
25/12/2010 | 21:13
10
27
אני חשבתי שזה היה וֹ, וּ, ויִ, אבל אולי זאת באמת הייתה נקודה מעל ליו"ד כדי לא לבלבל עם החיריק. כדאי לך לחפש את החוברת המדוברת של לשוננו לעם ולקרוא את המאמר - לענ"ד הוא מרתק.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'איפה מוצאים'
איפה מוצאים
27/12/2010 | 12:17
9
5
לצפיה ב-'בספריה?'
בספריה?
27/12/2010 | 12:28
8
7
לצפיה ב-'כל ספריה?'
כל ספריה?
27/12/2010 | 13:46
7
8
לצפיה ב-'ספריות עיון, למשל באוניברסיטה הקרובה'
ספריות עיון, למשל באוניברסיטה הקרובה
27/12/2010 | 13:58
6
5
לצפיה ב-'מזה ספריית עיון. האוניברסיטה רחוקה.'
מזה ספריית עיון. האוניברסיטה רחוקה.
27/12/2010 | 15:22
5
9
ספריה עירונית זה גם ספריית עיון?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יש ספריות להשאלת ספרים ויש ספריות עיון'
יש ספריות להשאלת ספרים ויש ספריות עיון
27/12/2010 | 23:42
4
9
אני לא יודעת למה הכוונה ב"ספרייה עירונית" (אולי זה גם משתנה מעיר לעיר?). בגבעתיים, עיר הולדתי, הספרייה העיונית הקרובה הייתה ספריית התיכון העיוני הקרוב אליי... (אבל היינו הולכים לשם כדי להשיג חומרים לעבודות בית ספר עוד ביסודי). לעומת זאת הספרייה השכונתית להשאלת ספרים לא הייתה קשורה לאף בית ספר והיה לה מבנה משלה. אני לא יודעת אם היא נחשבה ל"ספרייה עירונית" כי היו כמה וכמה ספריות השאלה בעיר.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מכיר רק ספריות ש'
אני מכיר רק ספריות ש
28/12/2010 | 00:48
3
6
אפשר גם לעיין וגם להשאיל. למשל הספרייה העירונית של כרמיאל.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אז אולי יש כאלה משולבות. אבל זה לא בהכרח.'
אז אולי יש כאלה משולבות. אבל זה לא בהכרח.
28/12/2010 | 01:00
2
9
לצפיה ב-'זה כאילו למדתי עכשיו שהעולם עגול'
זה כאילו למדתי עכשיו שהעולם עגול
28/12/2010 | 01:15
1
8
לצפיה ב-''
28/12/2010 | 01:30
5
לצפיה ב-'שאלה: דגש קל במילים לועזיות'
שאלה: דגש קל במילים לועזיות
19/12/2010 | 16:04
6
168
שלום רונית ותודה על האירוח!

אני מנסה לעשות סדר בנושא הדגש הקל במילים לועזיות, אבל כללי האקדמיה מבלבלים אותי קלות...
1) אותיות גד"ת:
"ח. האותיות גד"ת באות דגושות (בדגש קל) או רפויות על פי כללי העברית."
[מתוך "החלטות האקדמיה בדקדוק: פרק 5 – מילים לועזיות; סעיף 5.1 ניקודן של מילים לועזיות"]
ומצד שני:
ד. דגש קל לא יסומן באותיות גד"ת (וכמובן לא באותיות ג' ד' ת'). לדוגמה: גְרָדָנָה, קִינְג ג'וֹרְג', דְבוֹזָ'ק [...].
[מתוך "התעתיק מלועזית לעברית – כללים חדשים: 3. הדגש (הקל והחזק)"]
האם השוני בכלל הוא מכיוון שהאפשרות הראשונה מתייחסת רק למילים והשנייה רק לשמות? (זה עדיין מבלבל למדי). מדוע השוני, בעצם?
בעקבות תשומת לבו של הרהוט – איך נכון לנקד את המילה "אנגליה"? בקובץ ה-PDF של התעתיק [בחלק 3 על הדגש, בסעיף ג' לגבי יו"ד עיצורית הבאה אחרי תנועת i] כתוב בדוגמאות "אַנְגְלִיָּה"; לעומת זאת בהחלטות בדקדוק [פרק 5 – מילים לועזיות: 5.1 צורתן וכתיבן של מילים לועזיות בלשוננו, סעיף א ניקוד בסביבת יו"ד במילים לועזיות"] כתוב בדוגמאות "אַנְגְּלִיָּה". אז האם הדגש הקל בגימ"ל תקין או שגוי?

2) אותיות בכ"פ:
לא מצאתי התייחסות לאותיות אלה בין כללי האקדמיה.
בכללי התעתיק (לשמות) כּ מופנית לאות ק, כֿ מופנית לאות ח; בֿ (רפה) בסוף מילה או וכן באמצעה סמוך לחולם או לשורוק ובתחילת מילה – ו; לגבי פֿ, מכיוון שאין לה תחליף (לייצוג f) היא מותרת גם בתחילת מילה, ונראה שכך גם במילים לועזיות כגון פיזיקה, פילוסופיה, פונולוגיה, פסטיבל, פלמינגו ועוד.
נשאלת השאלה מה עם כ"ף? מדוע "פֿיזיקה" מותרת (ואין מי שמתעקש על *פּיזיקה) אבל "כֿימייה" לא? (כשזו צורת ההגייה המקובלת בפי כול, ו"כִּימְיָה" רק במילונים ואולי גם בקרב קומץ מדקדקים). כך גם לגבי כרום, כרונולוגיה, כוריאוגרפיה ועוד מונחים שהתעתיק הלטיני שלהם הוא ch אבל מקורם ב'כי' היוונית (Χ χ).

אחרונה לסיום, בהקשר לתעתיק: שוודיה או שבדיה? ליוורפול או ליברפול?
מצד אחד, לפי כללי התעתיק, אין כאן עיצור v ליד חולם או שורוק, אז צריכה לבוא וי"ו עיצורית (ואין סיבה לבי"ת). מצד שני, "שמות שיש בהם מנהג כתיבה מושרש בעברית, ייכתבו כמנהגם (כגון טשרניחובסקי, חלם, לודז', ליטא)". אבל איך קובעים מה נחשב ל"מנהג כתיבה מושרש"? ב"מבחן גוגל"? (להלן התוצאות:)
"שוודיה" – 602,000
"שבדיה" – 191,000
נראה כי הניצחון לשוודים, אבל אני מודה שאני רגילה דווקא ל"שבדיה", וזו גם הבחירה של ויקיפדיה, אגב (אם כי הם מציינים "גם שוודיה", וגם אתרים אחרים מרבים לציין את שתי האפשרויות, אולי כדי לא להתפספס בחיפוש בגוגל). המדינה לא מופיעה בדוגמאות בקובץ התעתיק.
להבדיל, הכתיב "ליוורפול" מופיע בקובץ (באחת הדוגמאות) אבל נראה שכאן מנהג הכתיבה המושרש (לפחות זה שבמרשתת) דווקא הפוך:
"ליוורפול" –  34,900
"ליברפול" –  304,000
אז במה לבחור? לפי ההרגל? (לפי "העין") ויקיפדיה? האקדמיה? דעת הרוב?

השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכי אהבתי את זה'
אכי אהבתי את זה
20/12/2010 | 10:10
3
22
דגש קל לא יסומן באותיות גד"ת (וכמובן לא באותיות ג' ד' ת').
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ומה יקרה לאותית ג.ד.ת.?'
ומה יקרה לאותית ג.ד.ת.?
20/12/2010 | 10:21
1
10
לצפיה ב-'תגי"ד אתה'
תגי"ד אתה
20/12/2010 | 10:40
8
לצפיה ב-'גם אותי זה בלבל לרגע... אבל הכוונה ברורה. '
גם אותי זה בלבל לרגע... אבל הכוונה ברורה.
20/12/2010 | 11:48
10
לצפיה ב-'דגש קל באותיות גד"ת'
דגש קל באותיות גד"ת
20/12/2010 | 18:46
36
שאלה נכבדה היא איפה לשים את הגבול בין מילה עברית למילים שאולות ולשמות מתועתקים. האקדמיה התלבטה בשאלה הזאת ובעיקר בהשתמעות שלה: האם לקבוע כללי כתיב וניקוד מיוחדים למילים לועזיות ולשמות לועזיים?

לא מכבר הביאה ועדת הדקדוק לפני מליאת האקדמיה הצעה לניקוד מפושט בתעתיק, אבל למרות הקושי להחיל את כללי הניקוד על שמות שמקורם לועזי, ובמידה רבה גם על מילים שאולות – ההצעה נדחתה ברוב גדול. ההחלטה שלא להחיל את כללי הדיגוש של גד"ת בניקוד שמות מתועתקים היא הישג קטן של מי שתמך בפישוט הניקוד בתעתיק.

גם ההחלטה – המרחיקה לכת יותר – להחיל כללי כתיב ייחודיים למילים שאולות היא צעד בכיוון של הפישוט. כידוע במילים לועזיות כותבים יו"ד בכל מקום שיש תנועת i, וּוי"ו בכל מקום שיש תנועות o או u – וכל זאת גם בכתיב המנוקד, כגון הִיסְטוֹרְיָה. כמו כן אין במילים הללו שימוש בחטפים, וכל השוואים בהן נחים. בעבר – כפי שאפשר להיווכח מעיון במאגר המונחים של האקדמיה – ניקדו מילה כמו אופטימום בקמץ קטן, בגלל הדגש: אָפְּטִימוּם (כלכלה, תש"ד).

ייתכן שהצעד הדרוש בנוגע לגד"ת הוא ביטול הדגש הקל גם במילים עבריות, כפי שלמעשה הוסכם בדיון על המבטא בשנת תרע"ג (1913) – בנוגע לאותיות ג ו-ד. בינתיים – למרות חוסר הנוחות – ניאלץ להבחין בין מילים לועזיות שבהן יבוא דגש קל ובין שמות מתועתקים שבהם לא יצוין דגש זה.
בעניין הכתיב של אנגלייה בהחלטות האקדמיה בפרק 5 – צריך לעדכן ולמחוק את הדגש בגימ"ל. תודה על ההערה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'בכ"פ במילים לועזיות'
בכ"פ במילים לועזיות
20/12/2010 | 18:48
134
אכן לא מצאת כל החלטה בעניין כי הסוגיה נתקעה במידה מסוימת בין מליאת האקדמיה לוועדת הדקדוק. כבר בשנת תשמ"ב (1982) התקבלה במליאה ההחלטה "לכתוב דגש קל באותיות בכ"פ רק כאשר הוא נשמע", אלא שלאחר מכן עלו שאלות ותהיות על דרך קבלת ההחלטה, וחברים מרכזיים בוועדת הדקדוק דאז ביקשו לערער על ההחלטה.

הנושא עלה שוב לפני כשנה, והוסכם להבחין בין ב"פ ובין כ'. בניקוד (ובהגייה) של ב"פ הדגש או היעדרו נקבעים על פי ההגה המקורי שבמילה הלועזית. עם זאת יש להזכיר את הדעה (שהחזיק בה למשל פרופ' זאב בן-חיים) שאין לפסול את החלת כללי הדיגוש והריפוי על האות פ"א: פּסטיבל, פּילוסוף, לְבַנק.

לעומת זאת באות כ המצב הוא שונה שהרי למילים שיש בהן ההגה הזה – יש הגיות שונות בלשונות אירופה. ועדת הדקדוק החליטה מצד אחד להתיר לנקד את הכ"ף במילים לועזיות בדגש או ברפה כפי הרגיל במבטא, ועם זאת הוסכם שלא לשנות את הניקוד במילוני האקדמיה – ההולך בדרך כלל לפי כללי הדיגוש והריפוי של בגדכפ"ת: כִּימְיָה אבל בִּיּוֹכִימְיָה וכדומה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלה '
שאלה
19/12/2010 | 19:57
4
48
איך נכון ומדוייק יותר לאמר  על הנציג שמביא את המצרכים  במשלוח אלינו הביתה  מהמרכול או   משלוחן? או  שליח??
אודה על תשובתך
השפה העברית >>
לצפיה ב-'משלוחן או שליח'
משלוחן או שליח
20/12/2010 | 18:49
3
2206
בעקבות שאלתך ראיתי שהחלו להשתמש במילה "משלוחן" בעיקר במודעות דרושים. המילה אינה מתועדת במילונים, אבל כשלעצמה היא מילה עברית תקינה. השאלה היא אם אמנם יש צורך במילה המחודשת, ולמה סר חִנה של המילה הוותיקה "שליח" בקרב ממציאי המילה מִשְׁלוֹחָן והמשתמשים בה.

מצדנו לא נותר אלא לראות אם השימוש במילה המחודשת "משלוחן" יתפשט או שתגבר המילה הרגילה "שליח".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מגמה חדשה נוספת היא 'מוכרן' במקום 'מוכר'.'
מגמה חדשה נוספת היא 'מוכרן' במקום 'מוכר'.
20/12/2010 | 19:09
2
502
אם הבנתי נכון, המילה נוצרה עבור 'סוכן מכירות' (מדלת לדלת) אבל הפכה רווחת גם עבור מוכרים בחנויות (זבנים) בפרט כאלה שעובדים לפי עמלות (ולכן מאופיינים בשיווק אגרסיבי יותר וברמת אמינות נמוכה, יש אומרים). מקריאה בפורום צרכנות עולה בי מדי פעם תחושה שכבר אין יותר מוכרים בארצנו, אלא רק "מוכרנים". (לא חובבת את המילה הזו).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מוכרנים זה לא בעיקר אלה שמנג'סים לך?'
מוכרנים זה לא בעיקר אלה שמנג'סים לך?
21/12/2010 | 00:22
1
62
בעיקר אלה שלא עומדים מאחורי דלפק אלא ניגשים אליך באופן מיוחד ומנסים לשכנע אותך לקנות את כל  הסחורה שלהם.

אני לא חושב שיש מישהו שקורא לקופאיות בסופר (זה לא פוליטיקלי קורקט, אבל לא ראיתי מימי קופאי בסופרים הגדולים ) "מוכרניות". אפילו שגם הקופאיות מנסות מדי פעם לדחוף לך את המבצעים (אבל לא ממש בניג'וס, כנראה שהן לא מקבלות על זה עמלה).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מבחינתי רוב המוכרים בחנות מנג'סים מעצם העובדה'
מבחינתי רוב המוכרים בחנות מנג'סים מעצם העובדה
21/12/2010 | 01:12
50
שהם ניגשים אליי... (אני בגישת "אם אני אצטרך אתכם, אני כבר אודיע לכם"). אבל כפי שציינתי, מדובר בעיקר במוכרים שעובדים על עמלת מכירה, אז מן הסתם הניג'וס הוא "בילט אין"... בכל מקרה, קופאיות מעולם לא נחשבו ל"מוכרות" ולכן אין סכנה שיקראו להן "מוכרניות" (והן דווקא לא מנג'סות עם המבצעים, רק שואלות מתוך חובה ותו לא).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלה ה"א הידיעה'
שאלה ה"א הידיעה
20/12/2010 | 14:38
3
43
שלום,

הייתי רוצה לדעת האם האקדמיה אישרה ליידע ביטויים כמו בית-ספר
בצורה הבית-ספר במקום בית-הספר?


תודה רבה
השפה העברית >>
לצפיה ב-'למה שיאשרו'
למה שיאשרו
20/12/2010 | 14:44
1
26
ואם כבר, למה לא הבצפר?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ולמה לא'
ולמה לא
20/12/2010 | 16:05
20
הביצ'לספר?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יידוע צירופי הסמיכות'
יידוע צירופי הסמיכות
20/12/2010 | 19:04
30
לא, האקדמיה לא אישרה. סוג זה של יידוע הוא טבעי למדיי בלשון הדיבור הלא מוקפדת, שממילא אינה נענית לקביעות של נורמה, ואינה נזקקת להחלטות האקדמיה, ובלשון הכתובה או בלשון הדיבור המוקפדת אין שום סיבה להפוך סוג זה של יידוע לתקני.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אמנם האירוח הסתיים אבל שאלה למי שיודע'
אמנם האירוח הסתיים אבל שאלה למי שיודע
21/12/2010 | 01:20
1
26
1. איך משנסים את המתניים?
2. בילדותי נהגנו להרכיב הרכבות. אח"כ המילה הלועזית פזל התבססה. גם את הפזל אני מרכיבה ולא מפזלת ולא מצרפת. המלה תצרף איומה (סליחה על הביקורת) ופרט למתרגמים אף אחד לא משתמש בה. אם היו חוזרים למלה הרכבה מייד היתה נשזרת בשפה. איך מצרפים את המילה לחברותיה השחרחוק והנמנמה ומוצאים מילה הולמת יותר? דרך אגב תצרף היתה יכולה להתאים לדומינו שם באמת רק מצרפים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'1. לגבי שינוס מותניים, ראי כאן:'
1. לגבי שינוס מותניים, ראי כאן:
21/12/2010 | 02:08
1230
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

2. אני מוצאת את המילה "תצרף" מוצלחת למדי, כי מצרפים את חתיכות התצרף זו לזו (למה רק בדומינו "רק מצרפים"? ), וב"תצרף" אני דווקא לא מוצאת אלמנט של "הרכבה" (ל"הרכבה" יש בעיקר משמעות של לשים דבר אחד על השני, או לאחד יחד רכיבים שונים). אבל אם את מרכיבה פאזל וכך נוח לך ונעים לך לומר, לכי על זה, למה לא?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
20/12/2010 | 06:43
1
24
שלום גב' דגיש,

1. מה עמדת האקדמיה בנושא היפוך סדר נושא-נשוא במשפט כמו:
במבוא לספרו כתב המחבר...
(לעומת: במבוא לספרו המחבר כתב....)
בזמנו לימדו אותי את הכלל "בראשית ברא אלהים", האם הוא עדיין תקף?

2. ובאופן כללי יותר - נדמה לי שהאקדמיה כמעט ולא מנסת כללים בתחום בתחום התחבירי. האם זו גישה מודעת, ואם כן, אשמח לדעת מה עומד מאחוריה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'על תחביר וניסוח'
על תחביר וניסוח
20/12/2010 | 19:06
35
התשובה על שאלה 1 כלולה בתשובה על שאלה 2: אכן האקדמיה ממעטת לפסוק בתחום התחביר והניסוח. גישה זו מפורשת בהקדמה לפרק "תקנת הלשון" בהחלטות האקדמיה, וזה לשונה:

"עיקרו של פרק זה הוא החלטות האקדמיה בתחום שימושי הלשון, הצירופים והתחביר. דרכה של האקדמיה שהיא ממעטת בפסיקה בשאלות אלו, שבהן היא רואה עניין של סגנון ושל טעם אישי, ועל כן היקף ההחלטות בפרק זה מצומצם. במעט השאלות שנדונו נקטה האקדמיה לעתים קרובות את הכלל: כוח ההיתר עדיף."

ראה גם בקישור: http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarD...

בבסיס הגישה הזאת עומדת התפיסה הזאת: כאשר בוחנים את העברית לפי ענפי הלשון – פונטיקה ופונולוגיה, מורפולוגיה, סמנטיקה, תחביר וכתיב – קל להיווכח שעמוד השדרה של לשוננו הוא מערכת הצורות, ואף שחלו במערכת הצורות שינויים, זוהי המערכת היציבה ביותר. לעומת זאת בתחום התחביר והניסוח חלו שינויים מפליגים במעבר בין רובדי העברית, שינויים שנבעו בין השאר מהשפעתן של לשונות שהעברית באה אתן במגע ומן הצרכים המשתנים של צרכני השפה. על כן בתחום הזה יש בסיס מוצק פחות להישען עליו בקביעת התקן, ומכאן מיעוט הקביעות בתחום הזה.

אשר לסדר המילים במשפט – יש מי שמקפיד להקדים את הנשוא כאשר יש משלים בראש המשפט, על פי הסגנון העברי העולה מן המקורות. בכל מקרה אין מדובר בסדר מחייב אלא בהעדפה סגנונית.

השפה העברית >>
לצפיה ב-'מספר שאלות'
מספר שאלות
20/12/2010 | 19:00
2
17
1. מהו ההיגוי הנכון של המילה מלגות (הרבים של מלגה) - האם מדובר על melagot? milgot ומדוע זהו ההיגוי הנכון?

2. ליקויי למידה או לקויות למידה? מהו ההיגוי הנכון? אם האפשרות השנייה היא הנכונה, אז האם יש לומר למשל לקויות למידה רבים? (שכן ליקוי היא מילה זכרית למיטב ידיעתי)

3. במתמטיקה- מזה שנים נהוג המינוח "אי-שוויונים" עבור ביטויים מתמטיים שבהם במקום סימן שוויון מופיע סימן "גדול מ , או קטן מ-" , למשל x>4 ... בשנתיים האחרונות ספרי הלימוד החלו לכתוב "אי-שוויונות" . מהי האפשרות הנכונה ולמה ?

אשמח לקבל את תשובתך המהימנה

תודה מראש
השפה העברית >>
לצפיה ב-'רב תודות לך'
רב תודות לך
20/12/2010 | 19:33
10
לצפיה ב-'מדוע אסור להוסיף ו"ו במילים'
מדוע אסור להוסיף ו"ו במילים
20/12/2010 | 19:25
2
27
שמנוקדת בקמץ קטן, כגון קָרבן?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'איחרתי בשש דקות... '
איחרתי בשש דקות...
20/12/2010 | 19:42
14
לצפיה ב-'כתיב של קרבן'
כתיב של קרבן
20/12/2010 | 19:51
227
בעבר נראה בעיניהם של מקבלי ההחלטות שכתיבת וי"ו במקום שיש קמץ קטן היא פגיעה קשה בתמונת המילה העברית. כידוע במקרא במקרים לא מעטים קיבוץ ושורוק הם חלופות הנקבעות על פי הכתיב הנתון במקרא – אם יש וי"ו יבוא שורוק ואם אין וי"ו יבוא קיבוץ. לעומת זאת קמץ קטן לעולם יבוא ללא וי"ו. הבדל זה הוא שהוביל להחלטה.
ההחלטה הזאת היא אחת ההחלטות השנויות במחלוקת, וכאשר תיעשה רוויזיה בכללי הכתיב נושא זה יעלה לדיון.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שלום ולהתראות'
שלום ולהתראות
20/12/2010 | 19:58
3
35
תודה רבה לכל המשתתפים על השאלות, על ההערות, על היחס הרציני ועל הגישה החיובית. ותודה למנהלת הפורום על הליווי והסיוע.
רונית גדיש
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה רבה לך על שיתוף הפעולה '
תודה רבה לך על שיתוף הפעולה
20/12/2010 | 20:03
14
ובעיקר על השקעת שעות בכתיבת תשובות מפורטות, בהחלט לא דבר של מה בכך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה רבה לאורחת וגם למארחת!'
תודה רבה לאורחת וגם למארחת!
20/12/2010 | 23:35
11
לצפיה ב-'מצטרף לתודות '
מצטרף לתודות
21/12/2010 | 08:34
23
גם לאורחת וגם למארחת.

לאורחת - על תשובות מפורטות, ממוסמכות ומחכימות. השקעה כזו היא כלל לא דבר מובן מאליו בעיניי.

למארחת - על הטרחה המרובה לפני הקלעים ומאחוריהם
השפה העברית >>
לצפיה ב-' האירוח הסתיים, תודה רבה לרונית גדיש! '
האירוח הסתיים, תודה רבה לרונית גדיש!
20/12/2010 | 20:05
9

הודעות אחרונות

20:43 | 18.08.19 Assiduous
17:42 | 18.08.19 הקוסמת הורודה
03:01 | 18.08.19 100W
17:51 | 16.08.19 information10
13:28 | 15.08.19 100W
06:49 | 13.08.19 Assiduous
17:39 | 12.08.19 100W
15:59 | 10.08.19 הקוסמת הורודה
15:00 | 10.08.19 VIK האחד

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ