לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1400114,001 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'"אם קריאה"'
"אם קריאה"
19/12/2010 | 00:03
39
116
אם>אימוֹת  
מאיפה ולמה "אם"? "אימוֹת"? "אם קריאה"? במה אותיות אהו"י הן יותר אימא או אבא מאשר אותיות אחרות ? הביטוי הזה מוזר.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני רק הערה: מבחינה תקנית יש לכתוב אמות־קריאה'
אני רק הערה: מבחינה תקנית יש לכתוב אמות־קריאה
19/12/2010 | 00:28
15
כי המקור הוא 'אֵם' (צירה ולא חיריק)  כפי שכתבתי פה לפני שבוע:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
וגם פה (בהמשך אותו פתיל):
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

מעניין לציין שמילון ההווה כותב 'אמהות' וספיר 'אימהות' (אולי מ'אימא', אבל הוא מציין זאת בערך 'אם'... )
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אבל סקרנת אותי, אז פתחתי את רוזנטל, וכך כתב:'
אבל סקרנת אותי, אז פתחתי את רוזנטל, וכך כתב:
19/12/2010 | 00:33
5
12
אֵם קריאה. אות עברית המציינת תנועה. הצירוף מצוי בכתבי הרמב"ם בעברית, אך נראה שמקורו בזמן מאוחר יותר: "ודבר המתחלף בעניין אחר מחמת חסרון אמות הקריאה" (פירוש המשנה לרמב"ם גיטין ט ב). ריבוי: אמות קריאה. אותיות אלה מדריכות כביכול בקריאה נכונה, בהגיית התנועה המתלווה לעיצור.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני שואלת מה זה ה"אם" הזה'
אני שואלת מה זה ה"אם" הזה
19/12/2010 | 00:49
1
8
זה לא מתכתב לי עם אימא
זה לא מתכתב לי עם עיר ואם
זה לא מתכתב לי עם אמת (אמות) מידה
זה לא מתכתב לי עם אמה = משרתת (ואולי כן?)
מה פירוש ה"M" הזו?!
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הבנתי, אבל זה המידע הכי קרוב שמצאתי בנושא...'
הבנתי, אבל זה המידע הכי קרוב שמצאתי בנושא...
19/12/2010 | 01:09
6
אני חושבת שזו מטאפורה הגיונית בסה"כ, לא? "אם קריאה" נועדה לסייע לקרוא ולהדריך אותו בקריאה נכונה. זה לא מסתדר לך עם "אימא"? באמת?

אם את שואלת למה דווקא אימא ולא אבא, זו כבר שאלה מגדרית שהתשובה לה טמונה, אולי, בשינויים התרבותיים שחלו לאורך השנים; מצד שני, אולי זה די שרירותי בסופו של דבר... תמיד אפשר למצוא צידוקים שוביניסטיים. אם זו 'אם קריאה': "למה תמיד האימא מטפלת בילדים? מה עם האבא?" אבל לו זה היה 'אב קריאה': "ומה אם האימא? למה דווקא האבא משכיל, מדריך ומחנך? האימא לא משקיעה בילדים?!".

נראה לי שתמיד אפשר לשאול "אבל למה דווקא...?" ובשפה התשובה היא לרוב "ככה". לא מן הנמנע שהיה יכול להיות הפוך באותה המידה, אבל זה מה שיצא.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'איך זה מאוחר יותר אם זה מופיע ברמב"ם?'
איך זה מאוחר יותר אם זה מופיע ברמב"ם?
19/12/2010 | 19:57
2
5
אולי עריכה מאוחרת שמופיעה רק בחלק מכתבי-היד?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כי מדובר בתרגום, כנראה. פירוש המשנה לרמב"ם'
כי מדובר בתרגום, כנראה. פירוש המשנה לרמב"ם
20/12/2010 | 01:37
1
8
נכתב במקור בערבית יהודית ותורגם לעברית (לא ע"י הרמב"ם) פעמים רבות (לפי ויקי).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אה, טוב לדעת'
אה, טוב לדעת
20/12/2010 | 16:08
3
אני בכלל לא הסתכלתי על הספר.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ושאלה נוספת:'
ושאלה נוספת:
19/12/2010 | 04:31
4
6
ניסיון > ניסיונות?   או נסיון > נסיונות?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ניסיון, ניסיונות.'
ניסיון, ניסיונות.
19/12/2010 | 14:14
לצפיה ב-'מעניין אותי'
מעניין אותי
21/12/2010 | 08:58
2
3
מדוע לא שאלת גם על האפשרות: ניסיון > נסיונות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה מעניין בזה?'
מה מעניין בזה?
22/12/2010 | 00:15
1
לצפיה ב-'את צודקת, זה די משעמם, האמת.'
את צודקת, זה די משעמם, האמת.
23/12/2010 | 10:19
לצפיה ב-'ספר יצירה'
ספר יצירה
19/12/2010 | 08:04
5
עשרים ושתים אותיות יסוד: שלוש אימות (א'מ'ש') ושבע כפולות (ב'ג'ד' כ'פ'ר'ת) ושתים עשרה פשוטות
כנראה משם הביטוי התגלגל..
השפה העברית >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'כנראה מלשון אמה = משרתת , אותיות משרתות'
כנראה מלשון אמה = משרתת , אותיות משרתות
19/12/2010 | 08:08
12
16
לצפיה ב-'אמה > היינו מצפים ל-אַמות, לא?'
אמה > היינו מצפים ל-אַמות, לא?
19/12/2010 | 14:33
11
8
באב"ש (1965) לא מופיעה צורת היחיד, אם קריאה, אלא אִמּוֹת-הקריאה, תחת הערך אם.
בהמשך מופיע הערך אִמָּה - מטריצה, לוח של נייר או חומר אחר שטובעים בו על-ידי לחץ את האותיות שסודרו לדפוס, ועי"כ הוא משמש טופס ליציקת אותיות חדשות מעופרת. (כלומר, המילה הזו מתאימה לשימוש בתקופה של המצאת הדפוס.)
עדיין הצירוף אם קריאה מוזר לי. האם צורת היחיד מופיעה במקורות? (למשל בספר יצירה?)
האם צורת היחיד אמורה בכלל (תיאורטית) להיות אִמָּה, אִמת קריאה?
האם השורש הוא א-מ-מ?
מי קבע M, מתי ועל סמך מה?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תתפלאי, עד לפני כ-20 שנה'
תתפלאי, עד לפני כ-20 שנה
19/12/2010 | 14:37
4
4
רוב הדפוס היה דפוס בלט עם אותיות עופרת.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה ידוע אבל איך זה מקדם אותי להבנת אם קריאה?'
זה ידוע אבל איך זה מקדם אותי להבנת אם קריאה?
19/12/2010 | 14:47
1
7
לצפיה ב-'לי נראה שהתשובה של אביתר מקדמת מאד'
לי נראה שהתשובה של אביתר מקדמת מאד
19/12/2010 | 14:54
2
מעבר לזאת, לא לכל שם יש מקור ידוע ופרוש ברור.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא לגמרי'
לא לגמרי
19/12/2010 | 20:10
1
2
כבר בסוף המאה ה-19 פיתחו מכונות דפוס חצי-אוטומטיות, כמו Monotype ו-Linotype, אבל נראה לי שהמונח מטריצה (ומכאן המונח "אימה", שבחיים לא שמעתי אותו, אבל אני גם לא עבדתי בבית דפוס בארץ לפני 20 שנה) עדיין רלוונטי לגבי המכונות האלה. מצד שני, עוד לפי עידן הדפוס הדיגיטלי השתמשו הרבה ב-phototypesetting (דפוס-תמונה?). אני לא יודע אם שם השתמשו במונח הזה, אבל אם כן הייתה לכך בוודאי משמעות אחרת לגמרי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אמות עדין משמשות לטביעת מטבעות'
אמות עדין משמשות לטביעת מטבעות
19/12/2010 | 20:14
1
הן לא מעופרת אלא מסגסוגות קשות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יכול להיות שכאשר מוסיפים א' לראש מילה'
יכול להיות שכאשר מוסיפים א' לראש מילה
19/12/2010 | 15:59
2
3
זה נקרא אמת קריאה (מלשון משרתת) כי יש מילים שכך יותר נח להגות אותם
ואילו בענין אהו"י זה אימות קריאה מלשון אמת (במקום ניקוד) כי זה עוזר לאמת את ההגיה שלהם
(גילוי נאות: אני לא חובב ולא מתעניין בניקוד - דקדוד)
השפה העברית >>
לצפיה ב-'*דקדוק'
*דקדוק
19/12/2010 | 16:00
1
1
לצפיה ב-'דקדוד דוקא מצא חן בעיני'
דקדוד דוקא מצא חן בעיני
19/12/2010 | 16:04
1
לצפיה ב-'מטוב לבי השופע'
מטוב לבי השופע
19/12/2010 | 21:57
2
2
שגבול אינו יודע.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'איזה חמוד!'
איזה חמוד!
19/12/2010 | 22:01
1
1
לצפיה ב-'תודה.'
תודה.
19/12/2010 | 22:26
לצפיה ב-'דבר האקדמיה בסוגיית "ח-ד-ר את"'
דבר האקדמיה בסוגיית "ח-ד-ר את"
<< ההודעה הנוכחית
19/12/2010 | 16:22
12
27
כזכור התנהל כאן דיון בשאלת התקינות של "לחדור את". רצ"ב שאלתי לאקדמיה ותשובתה.

הצירוף: ח-ד-ר + את
ושוב אני מביאה לפתחכם סוגיה מפורום השפה העברית של תפוז:
שאלתי שם לגבי תקינותו של הצירוף: לחדור את. בעברית המסורתית יש לחדור ל-, לחדור דרך, לחדור אל. בעברית החדשה התקבע הצירוף "לחדור את" בעיקר בשלושה תחומים: הצבאי, הרפואי והמיני.
דוגמאות:
טילי הנ"ט חדרו את השריון של הטנקים
נשק חודר בונקרים
הקליע חדר את עצם הגולגולת
הזרעון חודר את מעטפת הביצית
הפתוגן חודר את דופן המעי
הקרינה אינה חודרת את סינר העופרת וגו'.

אני אחסוך מכם את השימושים מהסוג השלישי.

כנגד התפוצה הגוברת והולכת של ח-ד-ר + את מתייצבים הטהרנים ועומדים על משמר העברית התקינה. לטענתם: ההיגיון התחבירי של הפועל ח-ד-ר בבניין קל דורש להשתמש במילות יחס שונות אבל לא ב"את": חודרים ל-, חודרים מבעד, חודרים דרך, אבל אין חודרים את כשם שאין מנצחים את המשחק ואין שורדים את השרֵפה אלא אם רצונך לדבר עברית מאונגלזת.
לפני שיעופו גצים, אבקש לקבל את עמדת האקדמיה בשאלה זו.
בתודה ושבוע טוב.


וזו תשובתה של ד"ר קרן דובנוב מהאקדמיה  ללשון העברית:
שלום וברכה,
תמורות בשימוש מילות היחס מתרחשות בכל הלשונות במגע עם לשונות אחרות. בעברית השינויים רבים במיוחד בגלל מגע עם לשונות רבות לאורך תקופה ממושכת מאוד. לפעמים שינויים כאלה נקלטים עם הזמן ונחשבים דרך המלך במשך הזמן. למשל הצירופים "נלחם כנגדו" (תחת "נלחם בו") ו"לשנה הבאה" (תחת "בשנה הבאה"), המצויים בלשון חכמים ומורשים ממנה גם בלשון ימינו, נחשבים להשפעה יוונית (עייני אבא בנדויד, "לשון מקרא ולשון חכמים", כרך א', עמ' 142 - 143). לעומת זאת הצירוף "קרוב מן" (תחת "קרוב ל-"), הרגיל בימי הביניים בעקבות הערבית, עשוי לעורר ביקורת, על אחת כמה וכמה ביטויים כמו "הולכת    עם מכנסיים" (מן היידיש) ו"הילד יצא עליך" (מן הערבית) בלשון הדיבור המודרנית.
אין האקדמיה ללשון העברית קובעת תקן בסוגיות ניסוח מעין אלו, ונוכל לסייע רק בייעוץ כללי.

הפועל חָדַר נדיר בלשון חז"ל ובימי הביניים, לעומת זאת בספרות ההשכלה ובעברית החדשה לסוגותיה הוא נפוץ מאוד. אין אפוא די דוגמות לתיאור דרכי הצטרפות שם העצם אל הפועל חדר בעברית העתיקה. בלשון סופרי ההשכלה אנו מוצאים ניסוח מגוון, דומה לניסוח בעברית בת ימינו: חדר אל/ל-/לתוך, חדר ב-/בתוך, חדר דרך/ בעד/מבעד. ואולם בשירה ובפרוזה מפויטת אפשר למצוא את הצירוף "חודר לב" (במעמד פועלי ולא שמני). במילון אבן-שושן מובאת דוגמה משירת יל"ג "עינך תחדֹר כל לב"; ואצל מל"ל ב"חטאות נעורים" נאמר "אבל יש שם דברים החודרים לב היוצאים מעומק לב נשבר ונדחה". ייתכן שהניסוח הזה מחקה ניסוח המצוי בשירה המקראית, כגון "ועניים מרודים תביא בָית" (ישעיה נח, ז).
אכן סביר להניח שהצירוף חדר את בלשון ימינו הושפע מן הפעלים האנגליים invade ו-penetrate המצריכים מושא ישיר. אפשר עוד שצירופים שמניים, כגון חודר שריון השפיעו גם על השימוש הפועלי (כמובן בצירופים האלה כשלעצמם אין כל דופי; דומים להם גם באי בית, פולש חלל ועוד). מבדיקת העברית שבמרשתת עולה שהצירוף חָדַר + מושא ישיר לא מיודע (בלא מילת היחס את) נדיר, ומכאן אפשר להסיק שהצטרפות המושא הישיר לפועל חָדר אינה טבעית לחלוטין לדוברי העברית.

מכל מקום נראה ששימוש במילות היחס המקובלות להצטרפות שם עצם לפועל חָדַר - ל-/אל/לתוך/דרך/ מבעד ל- וכיוצא בהן - הוא דרך המלך בעברית כיום.
השפה העברית >>
לצפיה ב-' והנה קישור לשאלתך המקורית שעוררה דיון'
והנה קישור לשאלתך המקורית שעוררה דיון
19/12/2010 | 17:03
2
3
לצפיה ב-'המממ! זמן התגובה של האקדמיה התקצר לשבועיים!'
המממ! זמן התגובה של האקדמיה התקצר לשבועיים!
19/12/2010 | 17:45
1
1
לצפיה ב-'רואה? הם הקשיבו לך.'
רואה? הם הקשיבו לך.
19/12/2010 | 20:26
לצפיה ב-'אני עדיין חושב שיש כאן קשר הדוק ל"עבר" ו"חצה"'
אני עדיין חושב שיש כאן קשר הדוק ל"עבר" ו"חצה"
19/12/2010 | 20:25
2
נכון, הפועל "לחדור" מופיע רק לעיתים רחוקות עם מושא ישיר לא מיודע, אבל אותו הדבר נכון גם לגבי "לעבור" בשימוש מרחבי או לגבי "לחצות". זה רק מוכיח שההקבלה לאנגלית כאן לא מלאה מספיק, ואולי שווה לנו לחפש גם סיבות לכך בתוך שפתנו שלנו.

עקרונית, תבנית הערכיות של "חדר את" מדגישה את החדירה המוחלטת דרך תווך מסוים. בניגוד ל"חדר דרך", יש לה משמעות פרפקטיבית מובהקת (החדירה היא תמיד מושלמת) ויש דגש חזק על הבסת האתגר והכרעה של התווך או המחסום שמנסה למנוע את החדירה. בגלל האופי הפרפקטיבי של התבנית הזאת, היא ממעטת להופיע עם מושא לא מיודע, שמאפיין יותר ביטויים אימפרפקטיביים (ביטויים עם התמקדות בביצוע הפעולה עצמה ולא בתוצאה שלה). זה לא כלל מוחלט כמובן: יש ביטויים פרפקטיביים לא-מיודעים ומן הסתם יש גם מופעים של "חודר" עם מושא ישיר לא-מיודע (גוגל יכול לספק לא מעט דוגמאות כאלה - הן פשוט נדירות יותר מ"חודר את").
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכי אהבתי את זה'
אכי אהבתי את זה
20/12/2010 | 11:50
1
3
"...הצטרפות המושא הישיר לפועל חָדר אינה טבעית לחלוטין לדו ברי העברית...."

הלו!? מי    הם    '  דוברי   העברית '    האלה, שההצטרפות הזאת אינה טבעית להם?

ולגופו של עניין, שורה תחתונה אחרי הוויכוח הדיספורי עד גיחוך שהיה אז:

1. "תמורות בשימוש מילות היחס מתרחשות בכל הלשונות במגע עם לשונות אחרות." (הגמישות בשימוש במילות יחס היא חלק טבעי מחיי השפה).

"אין האקדמיה ללשון העברית קובעת תקן בסוגיות ניסוח מעין אלו." (אין מקום לקביעת תקנים בתחום זה).

והעיקר:

"כמובן בצירופים האלה [חודר שריון, באי בית, פולש חלל] כשלעצמם אין כל דופי; דומים להם גם באי בית, פולש חלל ועוד." (הדגשה שלי, א"ג). (אמנם אין מקום לקבוע תקן, אך יש מקום לקבוע החלטית ('כמובן') שבצירוף הזה אין דופן).



השפה העברית >>
לצפיה ב-'תיקון: דופן (BIFACY) צ"ל דופי (BIMOUTHY)'
תיקון: דופן (BIFACY) צ"ל דופי (BIMOUTHY)
20/12/2010 | 12:07
5
והקטע עם הלינקים ממש הצחיק אותי, יצא לא בכוונה...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שמח לשמוע שתשובתי התאמתה'
שמח לשמוע שתשובתי התאמתה
20/12/2010 | 18:00
5
2
"מכל מקום נראה ששימוש במילות היחס המקובלות להצטרפות שם עצם לפועל חָדַר - ל-/אל/לתוך/דרך/ מבעד ל- וכיוצא בהן - הוא דרך המלך בעברית כיום."

אין כמו הד"ר קרן דובנוב (כשעבדתי אִתה באקדמיה היא עוד הייתה "הגב' קרן דובנוב").

השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני שמחה בשמחתך'
אני שמחה בשמחתך
21/12/2010 | 08:53
4
1
רק לא הבנתי על מה אתה שמח.
הדיון לא היה על "דרך המלך" אלא על השביל החדש שנכבש לצד דרך המלך הראשית. לא כולם חייבים לנסוע בכביש 6.
הדיון היה על תקינותו של הצירוף חדר + את. וכמו שקראת בתשובת האקדמיה, מוסכם שהצירוף הזה חדש ושטרם עמד במבחן הזמן. כלומר, אני לפחות הבנתי, שהאקדמיה לא פוסלת את הצירוף, אלא ממתינה להתפתחויות. כך יאה.

כתוּב (לא מודגש במקור):

"תמורות בשימוש מילות היחס מתרחשות בכל הלשונות במגע עם לשונות אחרות. בעברית השינויים רבים במיוחד בגלל מגע עם לשונות רבות לאורך תקופה ממושכת מאוד. לפעמים שינויים כאלה נקלטים עם הזמן ונחשבים דרך המלך במשך הזמן."

"אין האקדמיה ללשון העברית קובעת תקן בסוגיות ניסוח מעין אלו, ונוכל לסייע רק בייעוץ כללי."



השפה העברית >>
לצפיה ב-'זכותך להבין כפי הבנתך'
זכותך להבין כפי הבנתך
21/12/2010 | 10:10
2
3
לצפיה ב-'ברור שלשונאי10 מבין והיתר '
ברור שלשונאי10 מבין והיתר
21/12/2010 | 10:18
1
לצפיה ב-' איך ידעת? '
איך ידעת?
21/12/2010 | 10:21
2
לצפיה ב-'בוודאי שהדיון היה על דרך המלך'
בוודאי שהדיון היה על דרך המלך
22/12/2010 | 12:23
1
ובצד גם על דרך הים, כאשר את המילים הרכות והנעימות (כאלה שיש בהן אותיות בכ"פ-גד"ת ללא דגש) נהוג להעביר על דרך המשי.

מה שלשונאי מסרב להבין זה ש"דרך המלך" זה לא קביעה של האקדמיה, אלה שיפוט המצב שהצעה לצידו: "אנחנו לא פוסקים כלום. זה מה שמקובל היום בעברית הספרותית, ואם אתה לא רוצה להסתבך עם אף אחד (במיוחד לא עם אברונינים, רברונימים ומדקדקי דקויות), לך על זה."
השפה העברית >>

הודעות אחרונות

20:43 | 18.08.19 Assiduous
17:42 | 18.08.19 הקוסמת הורודה
03:01 | 18.08.19 100W
17:51 | 16.08.19 information10
13:28 | 15.08.19 100W
06:49 | 13.08.19 Assiduous
17:39 | 12.08.19 100W
15:59 | 10.08.19 הקוסמת הורודה
15:00 | 10.08.19 VIK האחד

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ