אירוח רונית גדיש היום ב-18:00

[GnomeBubble]

ההסבר נראה טוב

אבל בתור האומבודסמן של הציבור, אני לא לגמרי בטוח אם הציבור בעצם יודע שהתקן הוא "בַּחֲלום"‬ ולא "בְּחֲלום".

 

[יאקים]

כדאי לדייק, כי בעצם אין מדובר במילה

"בחלון", אלא ב"בחלונך", וכאן ייתכן שנעשתה אנלוגיה מוטעית למילה שבה תנועת A בעיצור הגרוני ח אמורה הייתה להיחטף, ואז השווא המקורי בבי"ת היה אמור להתאים עצמו לתנועת החטף ולקבל פתח. אבל כידוע, אין כאן חטף, אלא פתח, ולכן צריך היה להיות בְּחַלּונך!. שהרי במילה "בַּחַלּון" הפתח בבי"ת תקין ומצוי במקומו, אבל לא במילה "בחלונך".

 

[trilliane]

הפתח בבי"ת תקין רק אם המילה מיודעת, כמובן.

התייחסתי כאן לצורות הלא מיודעות, ואני סבורה שיש אנלוגיה בין "חלון" לבין "חלום" מסיבות של דמיון ברור, ולמי שאינו בקיא קשה לדעת שהן מנוקדות שונה לגמרי ושנטייתן שונה. בכל מקרה, כבר פירטתי בנושא בינתיים, ראה התייחסותי בהרחבה בתגובה לעלה אדום.

 

[יאקים]

לידיעתך, יידוע בשם העצם יכול להיווצר

לא רק על ידי ה"א היידוע, אלא גם כאשר השם מצוי בנטייה (כלומר עם כינויי גוף (קניין) וגם כאשר הוא נסמך לשם שאחריו. במקרה שלפנינו חלונך הנו שם מיודע ובכל זאת פתח בבי"ת אינו תקין, אלא שיבוש.

 

[הרהוט]

זה עולה לי בבריאות.

 

[יאקים]

למה ירמזון מיליך?

 

[trilliane]

למה נראה לך שאני לא יודעת את זה? ../images/Emo6.gif

לא הבנת אותי, זה הכול; אתה כתבת "שהרי במילה "בַּחַלּון" הפתח בבי"ת תקין ומצוי במקומו" ועל כך עניתי "הפתח בבי"ת תקין רק אם המילה מיודעת, כמובן" (והתכוונתי ליידוע בה"א הידיעה) מכיוון שאם "בחלון" לא מיודעת (ואלה הדוגמאות שהבאתי בעצמי), הבי"ת צריכה להיות בשווא ואז הפתח לא תקין, לעומת "בחלום" שבו הפתח תקין בכל מקרה. יש?

 

[יאקים]

אין כמוך!

 

[GnomeBubble]

אותי זה הפיל בפך

 

[trilliane]

האקדמיה לא יכולה לכפות על הרדיו מה לשדר, אבל

הרדיו לא חייב לשדר כל דבר, ומסתבר שהוא אפילו עושה זאת: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/869705.html http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3411172,00.html http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/593/621.html (זו אותה ידיעה בערוצי התקשורת השונים, חלק התמקדו יותר ברשת ג' וחלק בגל"צ).

 

[Orsp]

כן, הסיפור המוכר של מויאל הוא מעשה סמלי

שאמור היה להתרחש עוד מאות פעמים, עד שכל אחד מהאמרגנים יעסיק שני נקדנים (וגם אני אשמח לעשות את זה בהתנדבות). בשיר שהושמע בתקופה דומה אומרת הזמרת "אִמא לא הֵכּירה את יונתן" ולה לא נעשה דבר. האקדמיה בהחלט אינה יכולה לכפות מדיניות לשון על הרדיו, אבל אם היא תרצה – אפשר בקלות לכנס ועדות יועצי לשון ולשכנע זה את זה. אגב, האקדמיה היא זו שמעסיקה לפחות כמה יועצי לשון בתחנות רדיו ממלכתיות. אם הם יציבו דרישות סף – הזמרים יעמדו בהן כדי שישודרו, והרי ואותו תקליט נשלח גם כך לכל תחנות הרדיו האחרות.

 

[trilliane]

האקדמיה יכולה להציע (והיא אכן מציעה) לא לכפות

 

[GnomeBubble]

הסיפור עם מויאל דפוק דווקא משום כך

מילא זאת היתה המדיניות הרשמית של רשת ג', והיא לא הייתה משדרת שום שיר שיש בו "טעות". אבל כשמדיניות כזאת מופעלת באופן סלקטיבי נגד זמרים מעטים בלבד, זה לא נראה טוב. כך או כך, עדיף שלא תהיה כפייה כזאת כלל וכלל, אבל אם אנחנו רוצים לחזור למנטליות של שנות ה-50, כדאי כבר להחזיר את הצנזורה והצנע באותה ההזדמנות, ולהעיף את כל הרוקנ'רול החתרני הזה מהרדיו (שלא לדבר על ראפ - זאת בכלל מוזיקה?).

 

[הרהוט]

להחזיר את הצנזורה? והלוא היא קיימת!

 

[GnomeBubble]

נכון, אבל עד כמה היא פעילה אם בכלל

אפילו המקרים המביכים האחרונים (למשל פרשת ענת קם) שבהם כל האינטרנט ידע, אבל ערוצי התקשורת הותיקים נאלצו לשתוק לא נבעו מן הצנזורה, אלא מצו איסור פרסום של בית-משפט.

 

[הרהוט]

האקדמיה יכולה לכפות ואף עשתה זאת.

יועצת הלשון של הרדיו, רות אלמגור-רמון, היא נציגת האקדמיה ברשות השידור.

 

[trilliane]

כאמור, היא *יועצת*, לא מקבלת החלטות.

ובכל מקרה, "רדיו" זה לא רק "קול ישראל".

 

[הרהוט]

גם היועץ המשפטי לממשלה נקרא יועץ.

 

[trilliane]

ואכן, הוא לא קובע את מדיניות הממשלה. מש"ל.

 

[הרהוט]

מתוך ויקיפדיה על היועץ המשפטי לממשלה:

"אפילו ללא סמכויות התביעה, לטענת המבקרים, יש ליועץ המשפטי לממשלה, אדם שאינו נבחר ציבור, כח רב מדי. למעשה, היועץ אינו מחויב לייצג את עמדת הממשלה, אלא יכול להטיל וטו על החלטותיה בכך שהוא מסרב לייצגה בבית המשפט". ואידך זיל גמרי.