אירוח רונית גדיש היום ב-18:00

Orsp

New member
../images/Emo40.gif

במזרחית מקפידים לא פחות (ואולי יותר), אבל גם בה יש תאונות. ושוב חוזר הניגון; כשרוב האנשים אומרים "מֵזיק" – זה לא מודע. זה קורה אולי כי רגע אחד לפני אמר מישהו "מֵבין". הזמר ששר מתעד את הצליל האחרון ששמע והשפיע עליו. לא הכול מאמינים שכשהוא שר הוא עשה איזו "בחירה אמנותית עילית". הוא בכלל לא שם לב לדקויות האלה. ליד הבית יש אנטנת ענק שפוגעת בבריאות העוללים, המבוגרים וכל התושבים. להעתיק את מקומי בשקט או לזעוק ולהתריע?
 

GnomeBubble

New member
וכשהאנשים אומרים מַזיק - זה מודע?

לא הבנתי. אתה רוצה שנעצור לחשוב לפני כל מילה שיוצאת לנו מהפה האם משטרת המחשבות מרשה לדבר כך? לא נראה לי פרקטי במיוחד. וטוב שאתה משווה את זה לאנטנות סלולריות שפוגעות בבריאות (אולי כן ואולי לא, אין בינתיים הוכחות חותכות, אבל מה שבטוח זה שאם הן פוגעות בבריאות, אז הפלאפון שאתה מחזיק ליד האוזן פוגע לך בבריאות פי אלף). איך בדיוק "מֵזיק" פוגע בבריאות העוללים, תסביר לי?
 

GnomeBubble

New member
בטח שיש

אסור להגיד את השם המפורש, אסור לשון הרע ועוד כמה. אבל אל תדאג, לא דברים משמעותיים והרי גורל כמו מAבין/מEבין.
 

יאקים

New member
וכדי להוסיף דוגמה העולה בקנה אחד

עם טענתך, מה דעתך על אריק איינשטיין ששר "בַּחַלּונך" במקום בְּחלונך? די למתירנות ולבּוּרות!
 

Orsp

New member
../images/Emo127.gif לגמרי.

יש שיגידו שזה לא כל כך משמעותי, שהרי אף אחד לא יאמץ את תיקון היתר שהוא נקט, אבל אני מסכים בהחלט שזה מיותר והופך את השיר לזול יותר. מרגע שיוסכם לתקן את הגייתו של כל שיר ושיר, גם טעויות "מגביהות" כאלה ייחסכו ודרכי העברית הדבורה והמתוקנת יפרחו
.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אתה לא יכול לתקן מאגר של רבבות שירים שרבים

מהם כבר הפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית, על שגיאותיהם... אפילו במוצרים מוקפדים כמו "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" (מחזמר, תאטרון, אלתרמן, 1964, שפה גבוהה וכו') עדיין יש פה ושם הגיות לא נכונות. אף אחד לא מושלם... שלא לדבר על גזרות שהציבור אינו יכול לעמוד בהן (כמו לשיר "ובאניות גדולות" מתוך "ספני שלמה המלך" עם קמץ קטן תחת הבי"ת). תבין, אני לגמרי איתך: גם אני הייתי רוצה שההגייה בשירים תהיה מוקפדת ככל הניתן וללא דופי, במידת האפשר... אבל אני גם מציאותית ומכירה בכך שזה בעייתי ליישום (גם מבחינה עקרונית, לא רק מעשית). יש טעויות בשירים אהובים שמבאסות אותי בכל האזנה מחדש, ואני בהחלט מאמינה שאם כבר אז כבר – כשמקליטים שיר (ואם זה שיר מצליח אז ההקלטה נשארת לשנים ואף לדורות) כדאי להקפיד ולדקדק. אבל החיים לא מושלמים, ובני אדם ודאי שלא, אז מה לעשות? שישתדלו כמה שיותר, בתקווה, ובסופו של דבר – זה מה יש...
 

Orsp

New member
את שהיה נמשיך להשמיע וגם נרקוד לצלילי השירים;

הבעיה היא שתעשיית השירים ממשיכה, גם ברגעים אלה ממש, להכין את השיר הבא – ואתו צפויה לבוא השגיאה הבאה. ואף אחד אינו מנסה לעצור את זה. כה כתבה ראומה יצחקי: "במשך השנים התפתחה הבחנה בין התכניות לבין הפרסומות המשודרות בערוצים אלה. העברית בפרסומת מוקפדת יותר, וזאת משום שהפרסומת פוגשת קהל שבוי, שאינו בוחר לצפות בה. יתרה מזו, הפרסומת משודרת בכל שעות היום, גם בשעות שבהן צופים ילדים ובני נוער, אין זה ראוי שפרסומת המשודרת שוב ושוב "תתרום" להשתרשות שגיאות בלשונם, לכן יועצי הלשון בודקים כל פרסומת בשלב התמליל ואחר-כך בשלב התשדיר כדי למנוע שגיאה כלשהי בשידור. במאמרו מיום 28 בפברואר 2003, "עברית שפה שנואה", אומר מאיר שלו ש"העברית מתחילה עכשיו, ובקצב מהיר הרבה יותר, את התהליך שעבר על הרבה שפות מזמן ולאט – את ההתפצלות לשפה מודרנית ולשפה קלאסית. ככל שנכיר אותה טוב יותר, נציל יותר מילים וביטויים מכיליון""
 

GnomeBubble

New member
הי, עינת, *אני* האומבודסמן של הציבור!

רק אני אקבע באילו גזרות הוא יוכל לעמוד ובאילו אנחנו נשקול לאפשר לו לשבת!
 

יאקים

New member
לא טעמתי שלא. אז מה את מציע? להתעלם?

להיות סלחן? אני מודע לכך שמי שאינו יודע כל כך עברית אינו מסוגל להבחין בין שלושת השמות הבאים: חלון, חמור, חזון, באשר שורשיהם וגזרותיהם שונים" כפולים, שלמים ונל"ה/י, ולכן גם ניקוד החי"ת בהם שונה ומחייב התייחסות שונה לניקוד ה"א היידוע לפניהם. שבת שלום
 

trilliane

Well-known member
מנהל
*בַּחַלּון היא פשוט אנלוגיה שגויה ל"בַּחֲלום"

 
טריליאן, זו הזדמנות לספק הסבר כדי שכולנו נדע

אם זו לא טרחה גדולה מדי עבורך. תודה!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אלה דוגמאות של יאקים, אבל הוא דווקא הסביר

שמדובר בניקוד שונה תחת החי"ת (וזאת ניתן לראות בכל מילון) שהדוברים לא מודעים אליו (כי הוא נשמע אותו הדבר, מן הסתם): קמץ: חָזוֹן (נחטף בנטייה, למשל חֲזונות) - שורש חז"י פתח: חַלּוֹן (נשמר בנטייה) - שורש חל"ל חטף: חֲמוֹר (נשאר בנטייה, כי הוא כבר חטוף) - שורש חמ"ר ייתכן שהמידע שחסר לך להשלמת התמונה הוא שאותיות השימוש בוכ"ל (כשהן לא מיודעות) מקבלות את תנועת החטף לפני מילה המתחילה בחטף, ולכן: בְּחָזוֹן אבל בַּחֲזונות, בַּחֲזוני וכו' בְּחַלּוֹן וגם בְּחַלּונות, בְּחַלּונך וכו' בַּחֲלוֹם וגם בַּחֲלומות (או לַחֲמור, למשל) אגב, תיאורטית צריך לומר, למשל, "הגעתי ארצה בָּאֳנִיָּה" (קמץ קטן, כן?) אבל אני לא בטוחה שאפילו דן כנר היה מקפיד על זה...
רוב הדוברים לא מודעים לכך, כמובן; חלקם שמו לב לתופעה ויודעים שיש לומר בַּחֲזוני, בַּחֲלוֹמי, אז הם כנראה משליכים את זה על *בַּחַלּוֹני (או אולי סתם מתבלבלים). אלה לא דקויות ששומעים כיום בדיבור, מן הסתם, אבל נתקלים בהן בשירים "קלאסיים" יותר (לא ברוק ובפופ, אלא יותר בסוגת "ארץ ישראל הישנה והטובה" וכאלה מין). הכלל הנ"ל הוא הסיבה ששרים "וַאֲנִי" (אם תהית). דוגמה קלאסית: http://www.youtube.com/watch?v=-ou-AV0LdRI#t=1m35s
 
למעלה