איפה אתם שמים את הדגש שלכם?

[הרהוט]

את יכולה להתעקש ולא להניח לעובדות לבלבל אותך.

זה בסדר גמור מבחינתי, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות - אני מניח שזה גם בסדר מבחינת ביאליק.

 

[trilliane]

קביעותיהם של פוסקנים אינן בחזקת "עובדות".

 

[עלה אדום]

טריל, מה זה בדיוק פוסקנים?

ניתן להבין שזה כינוי גנאי. האם הם פוסקים לחומרא על דעת עצמם? משהו כזה? שם נרדף לאברונינים?

 

[trilliane]

אנשים שפוסקים. זה לא כינוי גנאי, זה מה שהם.

החיוב או השלילה הם בעיני המתבונן (כלומר, כל אחד והשקפותיו לגבי פוסקנות). בסופו של דבר אלה אנשי לשון משכילים שפסקו לפי ראות עיניהם, וחשוב לזכור שמדובר בעיקר בקביעות פרטיות (ולא אחידות בהכרח), כך שזה לא שקול להחלטות אקדמיה שקובעות תקן. זה קצת כמו "עשה לך רב" – כל אחד יכול להחליט למי הוא מקשיב, או שהוא בכלל חילוני...

אבל הם לא מוסדיים, הם לא "הרבנות הראשית" והם פועלים מטעם עצמם ולא מתוקף חוק (כמו האקדמיה). יש פסיקות שאני נעזרת בהן (כשאני מתקשה להכריע בעצמי ורוצה לראות מה חשבו אחרים) אבל אני לא חייבת לקבל כל פסיקה כתורה מסיני.

 

[עלה אדום]

המשקל הזה מצלצל לי שלילי, כמו למשל

נוקדני, טורדני, לוחמני ואפילו חומרני. זו איזו פרשנות פרטית שלי?

 

[trilliane]

אבחנה מעניינת, אבל המשקל עצמו אינו שלילי;

הוא מורכב מבינוני קל (קוֹטֵל) + ָן (לתכונה או מקצוע) + ִי לתואר. את צודקת שיש בו לא מעט תארים שליליים במהותם, אבל המשמעות הסמנטית שלו (כמשקל) היא ניטרלית. הנה דוגמאות לא שליליות (לא כולן בהכרח בדרך התצורה הנ"ל, אבל המשקל הסופי זהה): סובלני, סולחני, קופצני, שובבני, שורקני, אורייני ואפשר לציין גם את יוּקרתי שאמנם לא באמת במשקל הזה, אך מאחר שרק מעטים יודעים שהמילה "יוקרה" היא למעשה יֻקְרָה, בפועל מרבית הדוברים הוגים "יוֹקרתי" (רק כדי להדגים שמבחינת הדוברים אין כל מניעה לשבץ בו תארים חיוביים). קחי בחשבון שגם במקרים שבהם התוצאה שלילית לא בהכרח מדובר בחוות דעת שלילית אלא בתיאור ניטרלי של המציאות (שלפעמים היא לא נעימה, מה לעשות) – חול טובעני, בדיקה פולשנית, ילד חולני. אפילו תואר (שאינו קביעה אובייקטיבית) כמו "חולמני" אינו שלילי בעיניי (אני אסטרונאוטית מאז ומעולם

). הכינוי "פוסקנות" מתאר מצב נתון – הפוסקנים פשוט פוסקים ומפרסמים את פסיקותיהם. האם זה לטוב או לרע, זו כבר דעה סובייקטיבית. אני לא חושבת שלו הייתה קוראת להם "טהרנים" זה היה נשמע חיובי יותר... גם "טהרנות" היא בסה"כ שם של גישה לשונית; אם זה נשמע שלילי זה מכיוון שזו גישה לא אהודה ע"י רבים (גם בפורום הזה). המהות אינה אהודה, לא המילה. אם נשנה אותה זה לא ישנה דבר, כי המהות השלילית (בעיני מי שמוצא אותה שלילית, כמובן) תדבק גם במילה ה"חדשה" שתיבחר (זו הסיבה שאני נגד "מכבסת מילים" וכבר היו לי דיונים ארוכים בנושא בפורומים אחרים).

 

[הנחליאלי]

ממך אני מצפה לכתוב מאזניים ולא משקל!

 

[trilliane]

../images/Emo6.gif

 

[GnomeBubble]

אבל מאזניים שליליים או שליליות?

ולמעשה, איך שני צידי המאזניים יכולים להיות חיובים או שליליים? זה מוכיח שכל המשקלים (כלומר, המאזניימים) הם מאוזנים לחלוטין בסופו של יום ומכילים לכל היותר צד אחד חיובי וצד שלילי השקול לו לחלוטין!

 

[sailor]

לא התבלבלת עם פסקנות?

 

[trilliane]

לא... ../images/Emo13.gif זה לא אותו הדבר.

פַּסְקָנוּת [עח] [ש"ע; נ'; פַּסְקָנוּת-, פַּסְקָנוּתו] <פסק> הֶחלֵטִיוּת, נטִייה לִפסוק ולהחליט בלי להתייעץ בַּאחֵרים.

 

[sailor]

פרוש מלוני גרוע

מנסיוני בחיים דוקא המנהלים הפסקניים ביותר שומעים את כל צדי הענין (בישיבה אחת) ו"חותכים" בהתאם לעובדות. הערך במלונך מתאים לפזיזות.

 

[trilliane]

מה שכתבת לא עומד בסתירה להגדרה של ספיר.

לא מדובר על פזיזות אלא על "סוליסטיות" נאמר זאת כך, וגם אב"ש (72') כתב בערך פסקנות: החלטיות, הֶכְרֵעַ, נטייה לפסוק דין או להחליט בעניין בלא להימלך בדעת אחרים. ייתכן שההגדרה "מנהלים בפסקנות" אכן לא הולמת את המנהלים שאתה מכיר, אבל זו משמעות התכונה... אם אינה מתאימה, אל תשתמש בה.

אגב, "פסקן" (לפי שני המילונים) אינו בהכרח מי שנוהג בפסקנות אלא פשוט מי שאומר דברים בהחלטיות או פוסק הלכות.

 

[sailor]

פסקנות גם אינה סוליסטיות

החלטה מהירה אינה בהכרח לא מבוססת על כל המידע שניתן לאסוף, מנהלים חכמים דואגים שהמידע יגיע אליהם אבל ברגע שצריך "חותכים" וזו הפסקנות שלהם. מצדי גם 50 מלונים יכולים לכתוב הגדרה גרועה ועדין אטען שהיא גרועה.

 

[trilliane]

תתווכח עם המילונאים... ומי אמר שההחלטה מהירה?

כמו כן התנהלות בפסקנות לא סותרת איסוף מידע בטרם קבלת ההחלטה; לפי ההגדרות הכוונה היא פשוט למי שמקבל את ההחלטה הסופית בעצמו, אז גם הפעם אני לא רואה איך התיאור שלך סותר את ההגדרות.

 

[sailor]

אין קשר בין ההחלטיות של מקבל ההחלטה

לבין קבלת ההחלטה בעצמו או לחליפין כסכום של עבודת צות. כמי שהשתתף בצותי הגוי, מנהלות פרויקטים ומערכות אחרות של קבלת החלטות אני קובע שאין קשר בין פסקנות לבין סוליסטיות (למשל מי שמבקש סבב תגובות מהיר על X הצעות החלטה ובסופו קובע מה תהיה ההחלטה הסופית, ודאי אינו סוליסט). התכונה היחידה שקובעת היא מהירות קבלת ההחלטה כשהתנאים בשלים לכך ואין לזה כל קשר לכל היתר. העובדה שיש אנשים פסקניים שהם גם סוליסטים אינה הופכת את הסוליסטיות לחלק מן הפסקנות, כי יש גם כאלה שאינם סוליסטים והם עדין פסקנים.

 

[trilliane]

כאמור, נראה שיש הבדל בין פסקנים לבין פסקנות.

אני מודה שלא ברור למה אתה טוען "ההגדרה אחרת, המילונאים טועים" ולא "אני משתמש במילה באופן שונה מכפי שהיא מוגדרת במילונים". כלומר, למה ההגדרה שלך ל"פסקנות" טובה יותר מזו שבמילונים? רק כי החלטת שמשמעות המילה שונה? תציג סימוכין רציניים לטענתך ואז נדבר. בינתיים זה נשמע שיש חילוקי דעות, אבל לא שוכנעתי שהצדק איתך.

 

[sailor]

אין לי בעיה עם זה שאת לא מסכימה

כמו שאין לי בעיה עם זה שההגדרה המילונית שהבאת מופרכת בעיני. במידה רבה אפשר להסתמך על המונחים המקבילים באנגלית: decisiveness, determination.

 

[עלה אדום]

גם לענ"ד פסקנות לא מעידה על נטייה ל'יחידניות'

(אם יש דבר כזה, יחידניות). לענ"ד פסקנות היא תכונה של אדם שלאחר שהחליט - מבחינתו זה סוף פסוק (בלי קשר למספר הדעות ששמע או לא שמע בטרם קיבל את החלטתו). לא הייתי מציבה אותה מול התייעצות, אלא מול הססנות. בהזדמנות זו, מעניין לעמוד על הקשר בין פסוּק, פסיקה (פסק-דין), פיסוק, מפסק, פסקנות...

 

[sailor]

מפסק שיך לרפואה, לא?