"זה מרגיש לי" - מה הרגשתכם כלפי זה?

[הרהוט]

"זה מרגיש לי" - מה הרגשתכם כלפי זה?

 

[trilliane]

זה מרגיש נפלא לשמור על הגִזרה!

יש קו מוצרים של מדגנים (דגני בוקר) שזו ססמת הפרסומת שלו (אף על פי שהם משמינים למדי, אז לא ברור לי הקשר לשמירה על הגִזרה). דווקא טעימים למדי (אפילו בריאים, יחסית), רק חבל ששטפו לי את המוח עם הסלוגן הזה...

ולענייננו: כיום יש לי רגשות מעורבים. לפני כמה שנים תרגמתי טקסט שנאמר בפני קהל, ובאופן טבעי תרגמתי את מופעי It feels למיניו ל"זה מרגיש" (בהטיות שונות). זה הרגיש לי טבעי לחלוטין...

לאחר מכן קיבלתי ביקורת מכמה אנשים (שדווקא אינם טהרנים, אך בקיאים קצת בלשון וחלקם עוסקים בתרגום) והם הסבו את תשומת לבי ל"אנגלוז". עד אז לא הייתי מודעת לכך, לא נתתי על כך את דעתי (וזה היה עוד לפני שהתחלתי ללמוד, אז הרגישות הלשונית שלי הייתה נמוכה יותר). לאחר שהעירו אלה שהעירו, הפסקתי להשתמש ב"זה מרגיש" כמעט לחלוטין. בהתחלה זה היה קשה (כוחו של הרגל...) אבל הסתדרתי. זמן רב התבאסתי מהתרגום שלי, אבל לימים הגעתי למסקנה שהוא לא נורא בכלל (לפחות בנקודה הזו): תרגמתי שפה מדוברת של צעירים, וגם "זה מרגיש", נרצה או לא נרצה, הוא חלק משפת הצעירים בימינו, חלק בלתי נפרד מהעברית המדוברת. אז אולי חטאתי לתקן, אך לא למשלב

(אם כי אני מודה שניסיתי לא לחטוא לשניהם, במידת האפשר). כיום אני עדיין לא משתמשת בעצמי (ההרגל ההפוך נתקע

), אבל אני גם לא מתרגשת ממי שזה מרגיש לו נכון. אחרי הכול, יש כאן איזשהו "חסר לקסיקלי" במובן הזורם והקומפקטי של המבע; באנגלית זה קצר ויעיל, ובעברית אין לנו ממש מקבילה תקנית, אלא רק משהו מסורבל יותר כמו "זה מעביר לי תחושה/הרגשה ש ...". אפשר, כמובן, גם "אני מרגיש", אבל אז הנושא הוא "אני", ולא "זה", שמאחוריו מסתתר כמובן הנושא שמדברים עליו (תיכף יבוא פה נום-באבל ויקרא לזה "תמה"...

). "זה" הוא ללא ספק אחת מהמילים הפופולריות ביותר בעברית הדבורה בימינו. נסו לעשות ניסוי ולדבר במשפטים שלמים נטולי "זה". זה קשה!

(ניסינו פעם, אני ועוד מישהו, ונתקענו כמעט בכל משפט). גם כשתמללתי (או תכתבתי, לפי האקדמיה) ריאיון מוקלט, מצאתי את עצמי עורכת החוצה כמויות מטורפות של "זה" (מדובר במינונים שהאוזן מסננת בלי בעיה, אבל נראים נורא בטקסט כתוב). בסופו של דבר, עם "זה נראה לי" ו"זה נשמע לי" אין לנו גם בעיה תחבירית או מהותית (כי הם סבילים, נכון); אז אם "זה" יכול להיראות ולהישמע – מי יודע? אולי הוא גם יכול להרגיש...

אנחנו קצת "מאנישים" אותו ומשליכים עליו את הרגשות שלנו, אבל היי, אנשים עושים את זה כל הזמן!

 

[sailor]

מה שחמור הרבה יותר בשטיפת המח

הוא שאת מאמינה שדגני בקר תעשיתיים זה מוצר בריא. "זה מרגיש " נתקע לי במח, זה נשמע לי רע אבל קשה לי לחשוב על תחליף טוב, אבל אולי אחרי שאשן על זה יצוץ משהו.

 

[trilliane]

יחסית.

 

[GnomeBubble]

דגני בקר?

רק אם אתה מוסיף להם חלב.

 

[sailor]

מוסיף

חטא על פשע

 

[trilliane]

קראתי (מזמן) ולא השתכנעתי.

יש מומחים שטוענים ש-X לא בריא, ואחרים שטוענים שזה סתם קשקוש, וזה קיים לגבי כל מוצר כמעט (למעט דברים שאף אחד לא יטען שהם בריאים. סוכריות גומי, נגיד...

). בסופו של דבר כל אחד מחליט לעצמו מה הוא אוכל ומה לא.

 

[הרהוט]

ברצינות: כמה עטינים יש לפרה?

 

[הרהוט]

מה,

אין בכם יודע?

 

[sailor]

ספור את הגביעים במכון החליבה הקרוב

 

[עלה אדום]

הגביעים הולכים לפטמות

אבל באמת כמה ציצקלעך יש לפרה? שתיים? ארבע? אחד?

 

[sailor]

לכל עטין יש פטמה אחת

 

[עלה אדום]

השכלתני. לא ידעתי. ../images/Emo80.gif

 

[עלה אדום]

זה ארבע, אם כך, נכון?

 

[sailor]

אם תראי פעם פרה נורמלית

ולא פריזית שטופחה לתת פי 500 ממשקלה חלב בעונה ובגלל זה יש לה בלונים חסרי פרופורציה, זה יהיה לך ברור.

 

[עלה אדום]

סיילור זה מאוד לא חברי

אתה רוצה שאני אלך לישון בלי לדעת כמה ציצקלעך יש לפרה? עכשיו, אחרי ששאלת? זה נראה לך פֵר? חוץ מזה, נגיד גם אם ינפחו אותי בהורמונים ויהיו לי בלונים וגו', זה לא יגדיל לי את מספר הפטמות. כך שלא קשור אם הפרה נורמלית או קיבוצניקית, זה לא יקרב אותי אל המטרה. תגיד לי כבר כמה ציצקעס יש לפרה כי אחרת אני אצטרך להעיר את הגיס שלי בקיבוץ והוא יצטרך להעיר את הרפתן ויהיה בלאגן.

 

[sailor]

4

 

[עלה אדום]

הוקל לי. תבורך.

 

[הרהוט]

אתה טועה.

אליבא דאתר של תנובה, לפרה יש עטין אחד ובו ארבע פְּטָמות. ראה בשאלה 7 בקישור הזה: www.visit-tnuva.co.il/questionnaire.php?id=4 וכך גם במילון אנציקלופדי לבעלי-חיים במשק החקלאי (כן, יש (לי) דבר כזה!) בהוצאת ספרית מעריב.

 

[sailor]

כשלמדתי בקורס רפתנות

לימדו אחרת וגם הציגו תרשים של 4 חלקים נפרדים, כל אחד עם ריכוז בלוטות חלב ותעלת חלב משלו. ההבדל כנראה סמנטי.