לרגל חג הסוכות - בקשה לסיוע.מי מכיר, מי יודע?

[יאקים]

לרגל חג הסוכות - בקשה לסיוע.מי מכיר, מי יודע?

ידוע לי שאושפיז הגיעה אלינו מן הארמית. שאלתי היא אם אל הארמית הגיעה אולי מפרסית. ומדוע אני מעוניין לדעת? מכיוון שבילדותי היו לי שכנים מפרס ומבוכרה שהכינו מאכל עממי שלהם שקראו לו, כך אני זוכר, אושפילואו ( על בסיס אורז, גזר קצוץ וגם חתיכות בשר...) האם יש קשר בין מאכל זה לבין האושפיזין? אולי, לפחות, לגבי התחילית "אושפי?" תודה למתגייסים לענות וגם חג שמח.

 

[Mits Petel]

לפי המילון האטימולוגי של ארנסט קליין

מקור המילה דווקא לטיני: hospitium שפירושו פונדק, הכנסת אורחים בעניין "אושפילאו" - "פילאו" זה אורז למיטב ידיעתי, אז לא נראה שיש קשר לאושפיזין...

 

[יאקים]

לגבי האפשרות הלטינית, קראתי על כך בטרם העליתי

את השאלה כאן. אני מעריך שהמקור של אושפיזין קדום יותר, ובכל זאת שאוב מן המזרח. אם לא יימצאו לי הוכחות אחרות, איאלץ לקבל את הממצא שלך, מיץ פטל. ותודה בינתיים על סיועך. אני, בכל זאת, מחפש תשובות נוספות, אחרות, שיאששו או יסתרו את המידע שהביא מיץ פטל ברוב טובו.

 

[Sודית]

האוכלשאתהמדבר עליו נקרא "אשפלו" ASHPELO

זה באמת מאכל נפוץ בעדה הפרסית וחייבת לומר שזה אוכל מאוד מאוד טעים.... כן, זה תבשיל שמורכב מאורז, בשר, גזר וצימוקים - טעים. אכלתי כמה פעמים, בהזדמנויות שונות, על אף שאינני פרסיה או בוכרית.....יש לי גם מרשם למי שרוצה....חה חה.... בקשר לקשר בין שתי המילים - קטונתי. ערב קסום לכם.

 

[יאקים]

א. תודה לך על הערתך.

ב. אני בכל זאת זוכר את ההגייה הזאת USHPILO מאז ילדותי, אלא אם כן מאן דהו מיוצאי פרס יאמר או יכתוב שהגייתי משובשת. ג. אני זוכר ששכניי מתקופת הילדות נהגו לאכול מאכל זה לא בסכו"ם, חלילה, אלא מילאו חופנים וקירבו אל פיהם, תוך שהם נהנים ממאכל התאווה הזה. ד. אני עדיין מצפה לפתרון הקושיה... חג שמח

 

[Ruthus]

לא יודע בקשר לאורז (יאמ..) אבל

עכשיו שמתי לב שיש דמיון בין hospi-tality לבין אושפי-זין...

 

[יאקים]

אכן כן!

כבר נאמר על ידי קדמונים: מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא....

 

[עלה אדום]

יש ראיון ראיון רלוונטי עם תמר עילם גינדין

כאן

 

[יאקים]

תודה לך על ההפניה לתוכנית הזאת.

הדיון בסוגיית ארבעת המינים והאושפיזין היה אכן מעניין, אך בעצם הוא לא חידש לי דבר, למעט העובדה שהשערתי שמקור המילה אושפיז הוא מן הפרסית קיבלה אישור וחיזוק. עם זאת, לא הייתה כלל התייחסות לאושפלאו, המאכל הפרסי. אני עדיין מצפה למישהו שיש לו יד ורגל בתרבות הפרסית, שיאשר או או ישלול את השערתי בדבר הקשר בין אושפיז לאושפלאו. תודה לך שוב, וחג שמח.

 

[עלה אדום]

הפנה שאלה אל תמר באתר שלה

נראה שיש לה יד ורגל בתרבות הפרסית.

 

[יאקים]

כך התרשמתי, אולם לא יכולתי לשאול אותה

לגבי האושפלאו, לצערי. האם יש לך מייל שלה? האם תוכלי לשאול אותה בעניין הזה? תודה על תגובתך וחג שמח.

 

[GnomeBubble]

יש לה בלוג

אתה יכול לשלוח לה תגובה שם, ובמקרה הכי גרוע, גם האימייל שלה מפורסם שם: http://www.thmrsite.com/?page_id=19 לפי ההגייה נראה שהשם הגיע מפרסית ולא מלטינית (וגם לא בהכרח דרך הארמית, כרגיל), אבל השאלה אם המילה הזאת היא אנדמית לפרסית (יחודית או משורש הודו-אירופי משותף), או שהיא הגיעה אליה מלטינית או שפה הודו-אירופית אחרת. עד כמה שאני יכול לשפוט, זה לא נראה כמו מילה אנדמית משורש משותף, כי המקור ההודו-אירופי של hospes (גזע -hospit) היא מאיחוי של שני מילים: gʰostis + potis (זר/אורח + אדון). לכן יש שתי גרסאות שונות: hostis לזר/אויב ו-hospes לזר/אורח. אפשר למצוא את כפילות קצת שונה גם בשפות הסלאביות: gosti לאורח ו-gospodi לאדון בסלבית כנסייתית. ומי שיש לו עין חדה יזהה כמובן את המילה האנגלית guest ואת אחיותיה הגרמאניות, למשל Gast בגרמנית. התהליך כאן הוא רגולרי לגמרי: gh הופך ל-g (חוק גרים), ו-o קצרה הופכת ל-a (מעתק התנועות הגרמאני). אז מה אמור לקרות בפרסית? בהנחה שגם שם היתה איזו גרסה מקוצרת gʰospotis, היינו אמורים לקבל: gašpatiš (גשפטיש) או משהו כזה. בקיצור, נראה שאוּשפּיז זאת שאילה של הפרסית מלטינית, שעברה דרך שפה שאין בה h (אולי דיאלקט יווני מאוחר, שבאותה התקופה כבר איבד את h ואולי בעצם גם הלטינית עצמה כבר איבדה את ה-h בתקופה האמורה).

 

[יאקים]

א. צרור תודות על תשובתך המפורטת והמושקעת.

ב. גם תודה גדולה על שהפנית אותי אל הבלוג של תמר גינדין. השארתי לה הודעה, ואני מקווה לקבל תשובתה בקרוב. ג. נתקלתי בסתירה לכאורה בדבריך: בפתיח אתה מציין שלפי ההגייה נראה שהשם הגיע מפרסית, ולא מלטינית. כך גם אני חשתי ואף ציינתי זאת כשהעליתי בפורום את השאלה. מצד שני בסיפא של דבריך נשמעת מעין סתירה בכתבך: "נראה שאושפיז זאת שאילה של הפרסית מלטינית." נפלאות דרכי הבלשנים! חג שמח ושוב תודה לך מעומקא דליבא.

 

[יאקים]

לידיעתך, גנום, וגם לידיעת כל המעוניינים,

נוצר קשר ביני ובים תמר עילם-גינדין, והיא מצאה קשר כלשהו בין השניים. היא הבטיחה לבדוק הכול לעומק ולרשום את תשובתה בבלוג שלה. שכחתי לשאול אותה, אך נראה לי שגם לשם גינדין יש קשר לערבית או לפרסית ובוודאי לאחת השפות השמיות. ואני מניח שאין שוני רב בין גינדין לגינדי (בערבית גֻ'נְדִיּ = חייל.). מה דעתך? האם יש לך השערה בעניין? ומכל מקום, למי שישנה השערה או תשובה מוכחת, מוזמן להגיב. חג שמח וגם קרדיט קטן לעלה אדום על שהפנתה תשומת לבי לריאיון או לדיון של תמר לרגל חג הסוכות.

 

[Ruthus]

יאקים, מעבר לגינדין, יש את עילם...

ע"ש המדינה עילם הנודעה בספרות היונית בשם Elymais. מקומה היה בין מדינת שושן אשר במלכות פרס ובין ארץ מדי, ובגלל שכנות זו הם נזכרים לעתים יחד. לדעת גזניוס כולל השם עילם בפי הנביאים הראשונים גם את ממלכת פרס, ורק הנביאים האחרונים הבדילו בין פרס ובין עילם. ולפעמים נחשבו למדינת עילם גם חלקים מהמדינות הסמוכות לה, כנראה מדברי דניאל "ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה" (דניאל ח' ב). במפות תלמי המצרי מתרחבת עילם צפונה עד שפך נהר Euleus היוצא אל לשון ים פרס. בתלמוד לשון עילמית הייתה נודעת בזמן התלמוד, והיו כותבים בה כתבי קודש. אמרו שמצילין אותם מפני הדליקה בשבת (שבת קט"ו). קרא את המגילה עילמית לא יצא, אבל עילמית לעילמים יצא (מגילה י"ח). ציטוטים נוספים: עלי עילם צורי מדי ("שעיה ב"א ב), ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי (ירמיה כ"ה כ"ה). מידע נוסף/אחר על עילם בויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/עילם חג שמח!

 

[יאקים]

תודה על המידע בעניין עילם, שחלקים ממנו

היו מוכרים לי, אך עליי להודות שהיריעה הורחבה הודות לך. אבל בכתבי גינדין-גינדי התכוונתי לפן האטימולוגי, ולא שַתִּי לבי לעילם מבחינה זו.... חג שמח גם לך.

 

[עלה אדום]

גנום, גם ghost בעסק? - וחג שמח לכולם

 

[trilliane]

ומתוך אתר "השפה העברית":

"אישפז – בפרסית, aspinj פירושו אירוח או בית הארחה. המילה הגיעה לעברית דרך הארמית ('אושפיזין' – אורחים), והמילה חדרה גם ליוונית (hospis) וללטינית ומהן ללשונות המערב (hostpital, hostel ו-hotel)." http://www.safa-ivrit.org/imported/persian.php וגם פה: http://www.safa-ivrit.org/timesplaces/holidays.php

 

[יאקים]

תודה על המידע שמחזק את תחושתי שהמילה היא

בכל זאת פרסית במקורה, ולא לטינית. בינתיים אנו כבר בשלב מתקדם יותר, שבו ביקשתי מתמר עילם לבדוק במקורותיה בדבר קרבה אטימולוגית אפשרית לאוכל הפרסי אושפלאו. וכאמור, היא הבטיחה לי לבדוק ולכתוב את תשובתה בבלוגהּ! שוב תודה לך על תרומתך וחג שמח.

 

[הדיוט גמור]

הסבר מפורט

מתוך האתר הנפלא "בלשון"