זה נשמע בסדר כי זו שפה אחרת... לכל שפה חוקיות
משלה. בעברית אין לנו a לפני שם עצם יחיד לא מיודע, וזה נשמע לנו "בסדר". אז מה בכך? אם אתה מתעקש להקביל מהאנגלית, הרי שאני יכולה לכתוב
I bought book He gave me kiss I feel like taking bath
ולא פספסתי שום אינפורמציה, המשפטים מובנים לחלוטין גם לאחר שהשמטתי את ה-a, כי לא היא מסמנת (בלבדית) את צורת היחיד באנגלית, בדיוק כפי ש"את" לא מסמנת את היידוע בעברית. רוצה לומר, ברגע שאין s (או כל צורת ריבוי אחרת) אנחנו מזהים ששם העצם הוא ביחיד, וברגע שאין the אנחנו יודעים שהוא לא מיודע, בדיוק כפי שבעברית מספיק שנוסיף את ה"א הידיעה (או צורות אחרות, כמו כינוי קניין חבור) וקיבלנו שם עצם מיודע, ואנחנו יודעים שזה מושא ישיר כי אין מילת יחס. אז להבין הבנו, אינפורמציה לא איבדנו, ובכל זאת המשפטים האלה נשמעים מוזר, והם ודאי לא דוגמה ל"אנגלית נכונה", בדיוק כפי שהשמטת 'את' אינה "עברית נכונה". אמנם, קל יותר להשמיט "את" בעברית (כי אנחנו קצת רגילים לדוגמאות כאלה, בעיקר מבן גוריון ומכותרות בעיתונות) ועדיין. אגב, אני לא אופתע אם יש סגנון דיבור שבו משמיטים את a באנגלית, כמו שיש דיבור (למשל של שחורים בארה"ב) שמשמיטים את is למשל (לא משנה אם כמילה או רק כ-s'). בהתחלה זה מוזר לשמוע דגמים כמו He smart, אבל מתרגלים... מצד שני, אני חושבת שכיום עדיין מוקדם מדי לדבר על זה כעל "אנגלית נכונה" (ואני מעריכה שיש טהרנים שמתחלחלים מזה). זה השנקל שלי בהקשר להשוואה לאנגלית. ייתכן שלא דייקתי בקצוות (תיכף יבואו פה גיק גוד ונום באבל ויפיצו בינה
) אבל אני מקווה שהנקודה הועברה: זה שאתה
יכול לוותר על זה, לא הופך את זה ל"נכון".
