ציווי ומילת בקשה

יאקים

New member
את התאוריה על מערכת הפועל המקראית,

האמיני לי, אני מכיר. אלא שלצערי, לא התייחסת להערותיי: א. ואמרתם ביום ההוא = אז תאמרו, כלומר אותה וי"ו שלפני ה"פועל בעבר" עשתה את השינוי. כלומר התייחסת רק ל"ויקטול". ב. ניקוד וי"ו החיבור זהה לניקוד "ויו ההיפוך", ולפי ההקשר ניתן להבין את משמעות "זמנו" של הפועל. כל טוב לך ותודה על התייחסותך.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
התייחסתי בהרחבה, זה רק לא נכנס בהודעה אחת.

 

GnomeBubble

New member
השאלה היא למה לראות את כל זה כ"עבר"?

הרי ברור שאלה לא ההבחנות שקיימות במקרא. אם כבר, מה ש"ו' ההיפוך" עושה זה לא להפוך עתיד לעבר ועבר לעתיד אלא אימפרפקט לפרפקט ופרפקט לאימפרפקט.
 

יאקים

New member
בסדר, ידידי, אך בלשון בני אדם כוונתנו אחת.../images/Emo13.gif

 

GnomeBubble

New member
הגיוני, אבל אני מעדיף שלא להשתמש במונח "עבר"

ו"עתיד", כי זה מבלבל - הרי לא מדובר בעבר ועתיד אמיתיים (בערך...) כמו בעברית המודרנית, או אפילו בלשון המשנה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כי אבד אשר עבר ... ../images/Emo79.gif

לא ישוב לנצח, לו נשירה ביגיעה ובאהבה אופל ליל נאירה. ביגיעה ובאהבה כל מכשול נסירה.
 

יאקים

New member
אמנם נכון, אבל...

הרי אנו עושים אדפטציה ללשון ימינו, כלומר ללשון בני-אדם, ולא ללשון בלשנים. אשר על כן: ויאמר = אמר; ואמרתם = תאמרו.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מי זה "אנו"?

למקרה שלא שמת לב, בפורום הזה מתנהל דיון בלשני, לא שיחת חולין בתור לקופת חולים...
(ואני לא רוצה לחמם, אבל עלול להשתמע מדבריך שבלשנים אינם בני אדם, ווהו ווהו!
)
 

יאקים

New member
תמהני עלייך, טריליאן, על שאת נתפשת לקטנות.

וכי השתמע מדבריי שלשון הבלשנים הנה לשון בע"ח, חלילה? אני סבור שדבריי הובנו לכל בר-בי-רב, על אחת כמה וכמה לך. אך ליתר ביטחון אבהיר שלשונם וסגנונם של בלשנים אינם מובנים תמיד לכוליה עלמא, ואיני בוש להודות שאף אני "חוטא" לעתים באי-הבנה או של רוח הדברים או של המינוח... אשר על כן כשכתבתי "לשון בני-אדם", התכוונתי ללשון פשוטה, לא מדעית, המובנת לכול.
 

GnomeBubble

New member
ברור שבלשנים אינם בני אדם

אנחנו אלים! השתחוו בפנינו! סגדו לנו!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
שוב, "זכור" אינו צורת ציווי, אלא מקור מוחלט.

 
מקור מוחלט כציווי מודגש

"מקור מוחלט" כציווי מודגשי. מעניין שמופיע רק "זָכוֹר " במקום "זָכוֹר תזכור". זה מקור מוחלט חסר ( את בטח מכירה את המונח המדויק ). זהו חריג למקור המוחלט, שמופיע בדר"כ כ "פעול תפעל" ("פעול פועל" וכיוב' ). בטח יש לזה איזה הסבר. אם כבר מקור מוחלט, אז הייתי מצפה שיירשם "זכור תזכור", ולא כך נכתב. מכל מקום- המשמעות אינה בספק. החובה היא לזכור.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אכן, המקור המוחלט משמש גם לציווי.

זה חלק מהנקודה שניסיתי להעביר!
זה לא חריג למקור המוחלט, והוא לא נחשב ל"חסר". שימושו של המקור המוחלט כציווי מצוי גם בערבית. יש עשרות דוגמאות כאלה במקרא. למשל: "וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר: נָשׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם-הֵם לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם" (במדבר ד כא-כב) "וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל-הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (במדבר טו לה) "שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ" (דברים ה י"ב) "וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית סָחִישׁ וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית זִרְעוּ וְקִצְרוּ וְנִטְעוּ כְרָמִים וְאִכְלוּ פִרְיָם" (מלכים ב יט כט) "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִים הָעֲטָרָה זֹאת לֹא-זֹאת הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפִּיל" (יחזקאל כא לא) הערות: מבחינה מורפולוגית מרבית המקורים המוחלטים המשמשים כציווי משתייכים לבניין קל ומיעוטם להפעיל. בבניינים נפעל, פיעל, הפעיל והתפעל קיימת זהות בין המקור המוחלט לצורת הציווי. גם בבניין קל ניתן להניח זיקה בין הצורות הן בשל הדמיון הצורני והן בשל הקרבה במשמעות (המקור המוחלט כביטוי של אישור, ודאות, המרצה וקיום). ההבדל בשימוש במקור המוחלט הוא שהוא לא נוטה, ולכן בניגוד לציווי שמותאם לרבים, המקור המוחלט לא משתנה גם כשהוא מצווה על רבים (רגום אותו כל העדה) רוב הדוגמאות של השמעת מקור מוחלט הן מפי האל. ותודה למנחם זהרי שספרו "המקור המוחלט ושימושיו בשפה העברית" מונח ממש במקרה כאן לידי...
 
למעלה