איך כותבים נכון, דיאטטי או דיאטתי ?

GnomeBubble

New member
אני חולק עליך כאן

פואמי ופואמטי - שתיהן גזירות אפשריות על דרך האנלוגיה, ושתיהן קיימות במידה כזאת או אחרת כמו שמוכיח מבחן גוגל. אבל בעוד שלפואמי יש 87 מופעים (וחצי מהם זה בכלל תעתיק של Foamy), לפואטי יש הרבה יותר. גם מן הנסיון היומיומי שלנו, אנחנו יודעים שזה התואר שמשמש כשאתה רוצה לאפיין משהו עם אופי של פואמה.
 

rhbe

New member
זה לא נכון

פואמה זה לא שיר (Poem). פואמה זה מונח ספציפי בתורת הספרות, שמוגדר באופן הבא (ויקיפדיה): פואמה (Poiema) (מיוונית: "יצירה"), היא תבנית ספרותית המציינת שיר ארוך, על פי רוב בחרוזים. מכאן שפואמי אמור להיות מה שקשור בפואמות. לעומת זאת, פואטי (poetic) הוא מה שקשור לשירה (poetry). למשל poetic license = חירות המשורר.
 

GnomeBubble

New member
אני לא אמרתי שפואמה זה שיר

פואמה, כמו שאני מכיר את השימוש במונח הזה, בדרך כלל משמשת לשיר שלא נועד להיות מושר. לרוב מדובר בשירים ארוכים, ובמשקל (לאו דווקא חריזה, המשקל זה מה שחשוב יותר - בפואמות של העת הקלאסית בוודאי ובוודאי שאין שום חריזה). פואטי זה לא משהו שמדבר על שירים באופן כללי (לפחות לא שירים מושרים), אלא באופן ספציפי על הפואמות. משתמשים במונח הזה כדי לתאר ביטויים פיוטיים (וכמובן שגם שם העצם "פיוט" בא מאותו המקור היווני, רק שהוא מהווה שאילה מוקדמת יותר) וגם "צדק פואטי" - תרגום שאילה של המונח הלועזי, וכמובן שגם הוא מתייחס באופן מיוחד לפואמות הקלאסיות (הומרוס, דנטה ושות').
 

GnomeBubble

New member
חומסקי ניסח הרבה דברים

הרשה לי להזכירך שיש לא מעט בלשנים שלא מקבלים את התיאוריה שלו - אני כמובן אחד מהם. אבל אפילו בתיאוריה האידאלית ביותר של חומסקי, יש מקום למילים יוצאות דופן, ובמקרה שלשפה שלך קוראים אנגלית, אפילו רוב המילים (במקרה של הפועל) יכולות להיות כאלה. ושם התואר שמקביל לפואמה הוא פואטי, אם לא שמת לב לאיך שאנחנו מדברים. אם יוצא שהישראלים לא מדברים בדיוק כמו שחומסקי היה רוצה שהם ידברו זה לא כזה נורא - אני בטוח שלחומסקי יש עוד כמה דברים יותר חשובים שהוא היה רוצה שהישראלים יעשו והם בכל זאת לא עושים.
 

rhbe

New member
אני לא מכיר את הניסוח שלו מכלי ראשון

אבל במקרה הזה לא מדובר בתיאוריות על מבנה המוח. הטענה הזאת היא טענה בלשנית די קלה לבדיקה. אני מניח שהיא נבדקה ונמצאה נכונה לגבי האנגלית. לעניין הפואטי - אני חושב שאנחנו מייבאים את המילה ישירות מאנגלית (poetic) ולא עוברים דרך הפואמה.
 

GnomeBubble

New member
תראה, מבחינה שטחית היא לא נכונה לגבי שום שפה

באנגלית למשל יש לנו מילים כמו problem ו-problematic ומצד שני phoneme ו-phonemic. אין כאן שום כלל שתקף בכל המקרים, ואפילו לא כלל שתקף בחצי מן המקרים. אבל עד כמה שאני מכיר את הבלשנות הגנרטיבית של חומסקי (וזה ממש לא התחום שלי), היא לא ממש מתעסקת בדברים כאלה. היא מנסה להגדיר כללי עומק שלא תמיד עומדים ביחס ישיר לאיך שהשפה נראית על פני השטח. בכל מקרה, גם חומסקי עצמו יאמר לך שזה אווילי לנסות לקבוע "איך אנחנו צריכים לדבר (או לכתוב)" כדי להתאים את עצמנו לתיאוריה שלו.
 

rhbe

New member
נראה לי שאתה סתם קופץ כשמזכירים את חומסקי

לא טענתי טענה פוליטית ואני לא מתלמידי חומסקי. בסך הכל ציטטתי כלל שלמיטב ידיעתי נוסח על ידיו, וקיוויתי שמישהו כאן מכיר את הכלל ויוכל לצטט אותו. אני חושב שצריך לבדוק את הכלל לגופו (בניסוח המדויק שלו) בלי קשר לתיאוריה הגנרטיבית שאפשר להסכים איתה או לא. בהחלט יכול להיות שלא הוא המציא את הכלל הזה, אלא שהוא רק השתמש בו. לעניין התשובה שלך על נכונות הכלל - אני חושב שאין טעם להמשיך בדיון בלי לבדוק מה בדיוק הוא אומר. למיטב הבנתי הוא לא מדבר על הדוגמאות שהבאת.
 

GnomeBubble

New member
אין לי שום בעיה *פוליטית* עם חומסקי

לבן-אדם יש זכות להחזיק בדעותיו, כמו שלישראל אומן יש זכות להחזיק בדעותיו. הדעות הפוליטיות לא צריכות להיות סיבה לאמץ או לסלוד את תורותיו של כל אקדמאי או הוגה דעות. אם היינו צריכים ללכת רק לפי הדעות הפוליטיות, לא הייתי יכול להעריך שום דבר שנכתב לפני 100 שנה, כי כמעט כולם אז היו גזענים, אליטיסטים ולרוב גם תומכים נלהבים בעבדות. אני לא מסכים באופן ספציפי לתורה הגנרטיבית של חומסקי, בעיקר בגלל שהיא מנסה להציג את עצמה (או בואו נודה בזה - לא כל הבלשנים הגנרטיבים הם כאלה, אבל חומסקי עצמו חושב ככה, אביא לך ציטוט בהזדמנות אם אתה מתעקש) בתור הבלשנות שיש טעם לעסוק בה. בכל אופן, גם לי לא ברור לאיזה כלל של חומסקי התייחסת, ובגלל שניסחת את הכלל הזה בצורה כל-כך מעורפלת, קשה לי להתייחס לזה בצורה רצינית. כן, אני מבין שאתה לא בדיוק זוכר מה הוא אומר, אבל זה עדיין מקשה עלינו לפתח על זה דיון.
 

GnomeBubble

New member
ביוונית המילים האלה לא היו ממין נקבה כמובן

עד כמה שאני זוכר, כל המילים עם הצורן -mat- הן מהמין הסתמי (ניאוטרום). אולי בגלל זה כאשר המילים האלה הגיעו ללשון חז"ל, הן בדרך כלל נכתבו עם א' בסופן ("דוגמא" ו"נימא" למשל, למרות שלפחות במקרה האחרון גם "נימה" הייתה כנראה די נפוצה). המין שלהן עדיין היה מין נקבה כמובן, אבל היה ניסיון להבדילן מצורן הנקבה העברי הרגיל.
 

GnomeBubble

New member
ברור שבדרמה יש קמץ

גם היוונים העתיקים ביותר הגו אותה עם קמץ, ולא עם פתח או חטף-פתח חס וחלילה.
נראה לי שאתה מתכוון לומר "מילים לועזיות שמסתיימות בתנועת A".
 

יאקים

New member
הרשה לי לכבד אותך, גנום.

אם אינך נותן לי אשראי שאיני יודע על מה אני מדבר, נפסיק להתקשקש כאן. אני חש נימת זלזול מעודן בדבריך. וכי טענתי שהיוונים הקדמונים "ניקדו" את הסיומת בקמץ או בחטף-פתח? ואנא, הפסק להיתמם, הרי ברור שהתכוונתי לסיומת A, אלא שבעברית היא מתקבלת כפי שציינתי. די, אתה מתחיל לעייף בהתחכמויותיך, ולכן מוצע לך כאן קבל עדה ופורום באופן חברי להפסיק את הטון הלגלגני...
 

GnomeBubble

New member
סליחה אם נשמעתי לגלגלני

אבל זה מציק לי כשאתה (או כל אחד אחר, זה לא אישי
) משתמש במונחים אנכרוניסטיים כדי לתאר את התנועות של העברית החדשה. זה כמו שאני אומר שבנורת הפלורסנט החסכונית החדשה שלי יש פלוגיסטון משוכלל שחוסך המון חשמל.
 

יאקים

New member
לדוגמה שהבאת לעיל יש לי

תגובה מיידיש (על אף שאיני דובר יידיש, אלא פרענק הדובר לדינו וספרדית) - א- מושל צים תוחעס (משל לתחת...) סליחה על הביטוי. מה עניין מנורת הפלורסצנט לעניין הקמץ+ה שברור שאינו מופיע ביוונית לא עתיקה ואפילו לא מודרנית? קיבלתי את התנצלותך, ואנא, זכור, כפי שאמר הקב"ה למאמיניו: "את מכבדיי אכבד, ובוזיי יֵקַלּוּ." ושוב תודה על המאמצים שהשקעת לשכנעני בעניין הסיומת טי בשמות תואר לועזיים.
 

GnomeBubble

New member
אני לא ממש צריך לשכנע אותך

תכתוב "דרמתי" אם אתה מעדיף. זה לא שאין נימוקים סבירים גם לגישה הזאת (אתה יכול לטעון ששם התואר התאזרח בעברית), אבל אלה נימוקים שלא מתאימים לך לדעתי.
 

יאקים

New member
אינך צריך לשכנעני, ועם זאת הצלחת בכך

גם אם לא התכוונת. ואיני בוש להודות בכך, כי הנימוקים שהעלית נשמעים הגיוניים יותר מן הנימוק שהעליתי, ומשום מה אני מצר על כך שמילונאי ספיר וההווה לא חשבו על כך...
 

GnomeBubble

New member
יכול להיות שהם נכתבו בתקופה שהחלטת האקדמיה

הישנה הייתה בתוקף? בכל מקרה, עובדה שגם באקדמיה דשו בזה, ואחר-כך דשו בזה שוב והחליטו לשנות את דעתם.
 
למעלה