איך כותבים נכון, דיאטטי או דיאטתי ?

trilliane

Well-known member
מנהל
פסססט, מנגנון החיפוש לשירותך, צד שמאל למעלה.

לא זכרתי את הודעתך; בדקתי האם הנושא עלה לדיון בעבר ונתקלתי בה. וגם השמות הלועזיים המסתיים ב-ָה, זה אינו בהכרח צורן נקבה. זו פרשנות מלאכותית שלנו, התאמה בדיעבד למורפולוגיה העברית. "דרמה" אינה באמת נקבה; היא לא נוצרה בעברית והיא נהגית drama גם בשפות לועזיות. אנחנו מפרשים את הצורה הזו כנקבה, אבל שים לב שהיא נהגית דרמה, במלעיל, כלומר, שומרת על הגייה נאמנה למקור, לועזית לחלוטין, בשונה ממילים עבריות נקביות בתבנית זו שהטעמתן מלרע. ההטעמה נשמרת אפילו בנסמך: דרמת בית משפט, לעומת פסיקת בית משפט.
 

יאקים

New member
א. תודה על ההפניה לשאלון החיפוש משמאל למעלה.

ב. ההבדל בין עברית ללועזית ברור, ואין צורך להוכיחו באמצעות ההטעמה. אך העניין הוא שאין זה משנה אם השם במקורו הלועזי הוא זכר או נקבה, בעברית (בשל הסיומת ה"נקבית") הוא התקבע כמין נקבה. ג. אילו זכרתי שם עצם לועזי בדומה לדרמה, היה לי מקום להשוואה. והנה, תוך שאני מאמץ את זיכרוני הלאה, נזכרתי בפרסה (קומדיה סאטירית) בפ"א רפה. אילו יכותי ליצור משם זה שם תואר מקובל, היה לי נוח להיתלות בכך כבתנא דמסייע... מי יכול להעלות מתהום נשייתו מילים לועזיות כגון אלה ולבדוק אם יש להם שמות תואר עבריים.
 

GnomeBubble

New member
נו, יש אינספור שמות כאלה

לא כולם חדרו לעברית, אבל ה-ma הזאת היא חתיכת סיומת נפוצה: דוֹגמה פרדיגמה (מאותו המקור כמו דוּגמה של לשון חזל: deigma) סינטגמה פרגמה (פרגמטי) סטיגמה גרמה (אות - כמו בטלגרמה, אידאוגרמה, פונוגרמה וכו') פואמה תמה ורמה האהובות עלי פונמה, מורפמה, לקמסה (כמו שאתה רואה, זאת סיומת אהובה על בלשנים) יש גם שאילות חז"ליות שהתאזרחו יותר טוב בעברית, כמו דוּגמה ונימה - שתיהן במלרע. אולי גם בימה שייכת לקטגוריה הזאת.
 

יאקים

New member
אכן, אני מודה לך על מקבץ השמות

הלועזיים הדומים מבחינת הסיומת שלהם ל"דרמה". (וקבל תיקון על רקע דיסלקסיה קלה - לקסמה, לא לקמסה...) מה לעשות ששמות אלה אינם מופיעים עם סיומת של שמות תואר, למעט תמטי, פונמטי, פרגמטי, סטיגמטי ועוד מעניין מדוע לדרמה נוצר שם תואר ולפואמה, למשל, איננו מכירים שם תואר... ובעניין המילים ששאלו חז"לינו מן היוונית דוגמת דוגמא שהפכה בעברית לדוגמה, מסקרן אותי מדוע המילים הללו שהבאת לא אומצו על ידי חז"ל ונכנסו לעברית כמו גוזמה, קושיה, חומרה ועוד ואז היה מגיע לציון גואל...
... טוב, אני נכנע! שיהיה דרמטי!
 

GnomeBubble

New member
Google shall provide

http://www.google.com/search?q="פואמטי" אבל זה לא באמת משהו שבשימוש, כי בעברית, כמו באנגלית ובשפות אחרות, אנשים העדיפו להשתמש בשם תואר קיים אחר על פני "פואמטי" - פואטי. גם הוא שם תואר שאול לכל דבר (הוא לא גזור מ"פואט", כי זאת לא מילה בעברית
) עכשיו, לשאלה למה המילים שאני הבאתי לא אומצו על ידי חז"ל? כי חז"ל לא שאלו כל מילה מיוונית בלי הבחנה. במילה gramma למשל, לא היה להם צורך. כנראה שהם הסתפקו במילה העברית אות. מילים מורכבות כמו פונוגרמה הן מן הסתם המצאה מודרנית שבהחלט לא הייתה קיימת בימי חז"ל.
 

יאקים

New member
אפרופו פאמטי, אני נזכר בקללה ברומנית

שבילדותנו עולה חדש מרומניה היה נוהג לקל אותנו, הצברים, כאשר התגרינו בו" פיז דאמאטי. אני משער שאין קשר לפואמטי....
 

GnomeBubble

New member
לפעמים הקללות הם בשפה פואמטית

אבל למרות שאני לא יודע רומנית, לא נראה לי שכך זה היה במקרה הזה.
 

יאקים

New member
פואמטית התכוונת או פואטית?

ובעצם, לגבי דידך שני/שתי אלה הם/הן היינו-הך.
 

יאקים

New member
תתפלא, ידידי, איני כל כך כבד ולא כל כך

מרובע ורציני כפי ששיערת - גם אני התבדחתי!
 

rhbe

New member
לא, לא כך יוצרים את שם התואר

שם התואר אמור להיווצר מצורת היסוד, לא מהצורה הנגזרת. נדמה לי שזה כלל שחומסקי ניסח - זה אמור להיות כלל אוניברסלי בבלשנות. לכן: אגדה - אגדי, החלטה - החלטי, סאטירה - סאטירי, סגולה - סגולי, רפואה - רפואי וכו'. לפעמים זה קורה גם בגזירות מסוג אחר, כמו היעדרות - בהיעדרו. לכן פואמה - פואמי.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אתה לא מדייק.

דרך המלך בעברית (לכל הפחות בעברית החדשה, לא בדקתי רבדים קודמים) לגזירת תכונה משם עצם נקבי (מדגם ָה) משתמשת כבסיס (שאליו מוסיפים את ה-'ִי') דווקא בצורת הנסמך, כלומר, לא מסירים את הה"א אלא היא מוחלפת בתי"ו: ממשלה > ממשלתי, הגנה > הגנתי, תקופה > תקופתי, שנה > שנתי, כיתה > כיתתי, שמיעה > שמיעתי, תרופה > תרופתי, שגרה > שגרתי, קבוצה > קבוצתי, הדרגה > הדרגתי... והרשימה ארוכה, כמובן. דווקא צורות כמו "רפואי", שנוטות על דרך הנטייה הזכרית, נפוצות פחות. כמו כן שים לב שלצד "אגדי" (פנטסטי) יש גם "אגדתי" (שהוא כמו סיפור אגדה). ו"החלטי", אינו גזור מ"החלטה" אלא מ"החלט" (אפשר לראות זאת גם בתנועות). ייתכן ש"סגולי" גזור מ"סָגוּל" (בלשון ימה"ב "בּעל סגוּלות, מצוּיָן, נבחר") ולא מ"סגולה", אבל זה כבר ניחוש שלי.
 

rhbe

New member
אדרבה

אשמח לשמוע ניסוח מדויק של הכלל (למה אני צריך לעשות את כל העבודה?). בכל אופן, תשימי לב שהכלל שציינתי אינו מדבר על מילים ממין נקבה אלא על צורות מוטות שצורת היסוד שלהן זכרית.
 

GnomeBubble

New member
ואולי אין כלל?

אולי יש בשפה מערכות גזירה מתחרות, ולפעמים כל מיני מקרים שהם יוצאי דופן?
 

GnomeBubble

New member
טוב, זאת הייתה שאלה קצת רטורית

חומסקי הוא הבלשן הכי מפורסם בדורנו, אבל זה לא אומר שכל הבלשנים מסכימים איתו. בכיוון הזה של כללי גזירה אני נוטה יותר לקבל את הגישה הפונקציונלית שטוענת שמערכות גזירה כאלה נוצרות אד-הוק. בתור אחד שחקר קצת יותר משתי שפות, אני פשוט לא מסוגל לראות כיצד אפשר לטעון שכיוון הגזירה הוא אוניברסלי ושכללי הגזירה הם אוניברסליים (ואני גם לא בטוח שזה בדיוק מה שחומסקי טוען, אבל קשה לי לדעת).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אבל בחרת גם דוגמאות שצורת היסוד שלהן נקבית...

 

rhbe

New member
סליחה אם זה יצא לא מובן

אני אוהב לנסח את הדברים בפורום באופן קצת לא מדויק. זה אמור לעורר מחשבה או דיון ולבדוק את עירנות הקוראים. הנה ניסיון ניסוח שני של הטענות שלי: - לדעתי צורת התואר הנגזרת מפואמה היא פואמי (לא פואמטי ולא פואטי). נראה שגוגל תומך בטענה הזאת. - יש כלל (שדורש ניסוח) שקובע מדוע זאת צורת התואר. נתתי כמה דוגמאות בעברית שאמורות לסייע בניסוח הכלל, - חומסקי קבע כלל אוניברסלי שנראה לי רלוונטי למקרה זה. מעבר לזה אין לי זמן או אפשרות כרגע למצוא את הניסוח המדויק של הכלל של חומסקי או לנסח את הכלל העברי.
 
למעלה