לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1400514,005 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'אז אני שואלת אתכם...'
אז אני שואלת אתכם...
03/06/2010 | 13:04
46
346
חיפשתי מילה במורפיקס, הופיעה שם 'שאלת היום' עם קישור למילון רב-מילים האינטרנטי, שם נתקלתי במוקש הבא:

"עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה זִמְרִי וּמְבַקֵּשׁ שָׂכָר כְּפִינְחָס"

וקיבלתי חרארה.

לשם מה תוספת י' בפינחס כאשר הטקסט מנוקד?
ואם קוראים לו פּנחס (שזה שם נאחס בפני עצמו) - למה לשנות ל-phינחס?

האם שמעתם אי פעם בחדשות שאובאמה אמר לְבִיבִּי ככה וככה?
או שחַרְמלה מנשה כתבתנו מדווחת שֶחָכה וחָכה?

האם לא עדיף לקבוע ששמות לא משתנים בכל מקרה, ובא לציון גואל?!



השפה העברית >>
לצפיה ב-'הא?'
הא?
03/06/2010 | 14:04
38
161
מה זה "עדיף"? אנחנו קובעים את זה? בג"ד כפ"ת רפות אחרי אותיות השימוש גם בשמות עוד בניקוד המקרא.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ודאי שאנחנו, דוברי העברית העכשוית קובעים'
ודאי שאנחנו, דוברי העברית העכשוית קובעים
03/06/2010 | 15:02
14
178
לא לגבי הכתיבה והקריאה בתנך, אבל לגבי הכתיבה וההגיה העכשוית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אבל התלונה הייתה לגבי ציטוט מהמקורות...'
אבל התלונה הייתה לגבי ציטוט מהמקורות...
03/06/2010 | 15:09
13
142
האם הטענה היא שמכיוון שכיום אנו (לא כולם, אבל רוב הדוברים) נוהגים אחרת, יש להחיל זאת רטרואקטיבית גם על ציטוטים מהמקורות?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא'
לא
03/06/2010 | 15:51
7
68
מדובר בניב: "עושה מעשה זִמרי ומבקש שכר כפינחס". ומקורו לא במקרא, גם אם הוא מסתמך על סיפור מקראי, כך שעל פניו השימוש בו מאפשר יותר גמישות.
בכל מקרה, הפנייה שלי נבעה מאי ידיעה: ממש לא ידעתי על קיומו עתיק-היומין של פינחס -
טעיתי לחשוב שזהו חידוש מאוצר החידושים של מושה, יעקוב, מצריים וכו', ולכן קפצתי (לחינם, מסתבר). סְלְחוּ לי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מקורו, אאל"ט, בתלמוד, והתלמוד מתייחס למשנה'
מקורו, אאל"ט, בתלמוד, והתלמוד מתייחס למשנה
03/06/2010 | 17:35
5
99
שמתייחסת לתנ"ך וכו'. העובדה שזה "ניב" לא רלוונטית; כל עוד מדובר בציטוט ישיר או עדיף מהמקורות (והמקורות אינן המקרא בלבד) נראה לי הגיוני וסביר להשתמש בשפת המקורות ולא להתאים אותה ללשון העכשווית.

אני מודה שיחס שלך קצת מבלבל אותי: מצד אחד התלוננת למה לרפות את הפ"א ולא להתאים ללשון ימינו המדוברת; מצד שני את מתלוננת למה להתאים ללשון ימינו (כתיב מלא) ולהוסיף את היו"ד, כמו ב"יעקוב" או ב"מצריים"... אז את בעד לגלות גמישות ולהתאים ניב עתיק ללשון ימינו, או שאת בעד להישאר נאמנה למקורות ובעצם מציק לך בעין כמשנים (או כשנדמה לך ששינו)?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא זה ולא זה ולא זה'
לא זה ולא זה ולא זה
03/06/2010 | 21:45
4
74
1. ראשית, לחז"לי התלמוד כבר הייתה שפה משלהם, וכפי שהם שינו בדורותיהם כך אנו משנים בדורותינו.
2. העובדה שזה "ניב" כן רלוונטית, כי הניב הזה בשימוש כיום. אני לא ביקשתי להדפיס את המקורות מחדש, אלא רק לקבוע תקנים הגיוניים לשפה העכשווית.
3. לפי דברייך, "צדיק באמונתו יחיה" - תקין, "איש באמונתו יחיה" - לא תקין. למה? כי הגיוני וסביר להשתמש בשפת המקורות. נקודה. (או שלא)
4. כבר ציינתי כאן קודם, שהתלונה העיקרית שלי הייתה על הי' בפינחס, כי חשבתי בטעות שיש כאן ערבוב בין כתיב מנוקד לכתיב מלא חסר ניקוד, ובעוונותי לא הייתי מודעת לקיומו של פינחס המקראי או לקיומו של פינחס בכלל. בהזדמנות זו תהיתי על ריפוי הפינחס ובתלונה זו למעשה הודעתי שמבחינתי הגיע הזמן לתקן תקן חדש כדלקמן:
האקדמיה ללשון העברית בישיבתה מיום X קבעה: שמות נשארים קבועים ואין לרפותם גם אם תחילתם בג"ד כפ"ת ולפניהם אותיות שימוש. כלל זה שובר מסורת עתיקה ואולם חברי האקדמיה בבואם לבטל את הכלל הישן ראו לפניהם את טובת הציבור ונהגו כבית הלל וקבעו תקן אחיד והכשירו את הטריפה והביאו שלום לעולם. (זו גרסה ראשונה, ניסוח חלופי יתקבל בברכה).
5. אני בעד לגלות גמישות וגם בעד להישאר נאמנה למקורות, לא שחור או לבן, לא או-או, אפשר קצת מזה וּחְצת מזה, הכל לפי העניין.

תארי לך, טריליאן, עולם אוטופי שבו יש כללים פשוטים והגיוניים שאינם מציבים מכשולים, אבני נגף ומוקשים בפני דוברי השפה העוורים. כללים חד-משמעיים, נוחים וידידותיים למשתמש. סליחה אם פגעתי ברגשותיו של מישהו, אל תקחו את זה אישית, זה רק חלום.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אסביר שוב:'
אסביר שוב:
05/06/2010 | 16:07
3
96
1. לחז"ל אכן הייתה שפה שונה משפת המקרא, אבל כשרצו לצטט מהמקרא לא שינו את הציטוטים לשפתם אלא הביאו אותם כפי שהם (אני לא מתחייבת שב-100% מהמקרים, אבל ברובם כן). כמו כן, לעתים השתמשו במכוון בלשון המקרא.

2. הניב הנ"ל שונה בשימושו כיום? אני לא זוכרת מתי נתקלתי בו אי פעם בשימוש בשפת ימינו... אם ביקשת לקבוע תקנים הגיוניים לשפה העכשווית, למה השתמשת בדוגמה מהמקורות דווקא? זה מה שצורם לי. הנקודה שאת מעלה מעניינת וראויה לדיון בפני עצמה, בלי שום קשר לניב שנתקלת בו ב"רב מילים". ברגע שבחרת לקשור שני דברים שאינם קשורים, זה די קלקל לך את הנקודה, לדעתי.

3. זו לא דוגמה רלוונטית. בדוגמה שהבאת מדובר בניב שנשמר כמו שהוא, והנקודה הייתה רק מבחינת ההגייה. המחאה שלך הייתה מוזרה ולא הגיונית מאחר שטענת כנגד הניקוד המסורתי (והלא ידוע שהכתיב שמרן מהדיבור והניקוד בפרט). בדוגמה של "איש באמונתו יחיה" יש ניב שעבר שינוי מילולי, ולמעשה אני לא בטוחה שזה שינוי מילולי כי המשמעות השתנתה, ולמעשה יש לנו כיום שני ביטויים שונים:
"צדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב) מתייחס לשמירת מצוות ולכך שצדיק חי באמונתו. לצערי ספרו של רוביק רוזנטל אינו בהישג ידי ולא הצלחתי למצוא ברשת את הפירוש המדויק.
"איש באמונתו יחיה" זה (לדעתי) לא שיבוש אלא פרפרזה, כי אין כאן קשר ל"צדיק" ואפילו לא ל"אמונה" במובן הדתי, בהכרח. משתמשים בתבנית המקורית עבור ביטוי חדש שהוא הגרסה העברית של Live and let live, ביטוי של סובלנות כלפי האחר. זה דומה קצת ל"איש הישר בעיניו יעשה", רק בלי המובן של כאוס ואנרכיה (ובלי האירוניה שחלק מאותם מעשים אינם ישרים כלל וכלל... ). אני לא חושבת שהביטוי הזה אינו תקין. לטעמי יש לו זכות קיום בפני עצמו.

4. וזה בדיוק מה שניסיתי לומר, שטענת דבר והיפוכו. מצד אחד, חשבת שיש כאן "ערבוב" בין שתי צורות כתיב, או במילים אחרות, התלוננת על כך שלא מכבדים את צורת הניקוד המסורתית. מצד שני, התלוננת שהפ"א רפה, על אף שכך נהוג בצורת הניקוד המסורתית... כלומר, מצד אחד התקוממת כנגד שינוי או שיבוש המסורת, ומצד שני התקוממת על כך שלא משנים את המסורת (ואז טענת שהאקדמיה שרירותית ולא אחידה...). לא ברור לי איך ניתן לטעון את שתי הטענות האלה באותה נשימה, לטעמי הן עומדות בסתירה.

לגבי שינוי הניקוד המסורתי – אני אוהבת אותו שמרן. הרי בלאו הכי העברית של ימינו נכתבת לא מנוקדת, למעט במשלבים ספרותיים מסוימים (שירה, ספרי ילדים), בציטוטים מהמקורות, או למטרות לשוניות (הבהרת הגייה, לימוד לשון). האקדמיה כבר פישטה כמה חוקים (למשל במילה "מה") ועדיין אני מכירה אישית נקדנים שממשיכים לנקד באופן הישן, השמרן יותר (בחזקת "אם כבר – אז כבר"). כאמור, אף אחד לא מחייב אותך לרפות בכ"פ אם אינך מעוניינת בכך, וכפי שהראית בעצמך, רבים לא עושים זאת בפועל. אז למה זה מפריע לך דווקא כשמביאים ציטוט מנוקד מהמקורות?

5. זה המצב בפועל, גם באקדמיה (כן כן, בשיא הרצינות, גם אם זה לא נראה כך) ועל אחת כמה וכמה בפי הדוברים. גם האקדמיה קיבלה לא מעט החלטות לפי העברית החדשה ולא לפי דרך המקרא (אנחנו לא תמיד מודעים לצורה המקראית ולכן זה לא תמיד ידוע). בסופו של דבר ההבדל הוא במידה וביישום בפועל, לא בעיקרון. את רוצה לשנות מסורות מסוימות (ואחרות לא, מתברר... ) בשעה שאנשי לשון אחרים רוצים לא בהכרח רוצים לשנות אותן (ואולי גם להיפך).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הרבית מלל לחינם והצבת עצמך בעמדת שיפוט.'
הרבית מלל לחינם והצבת עצמך בעמדת שיפוט.
05/06/2010 | 19:33
1
49
אחדד שוב -
העליתי שתי שאלות:
1. פִּינְחָס. שאלה זו מקורה בטעות שלי. טעות. טעות. טעות. אני מקווה שעכשיו זה נקלט. טעיתי לחשוב שהתקן הוא פנחס ותמהתי למה לכתוב פִּינְחָס - ועוד בניקוד! מרגע שהתבררה הטעות שבבסיס השאלה - התייתרה השאלה עצמה. מי שענה לי כי פינחס היא הצורה השכיחה בתנ"ך והעמיד אותי על טעותי - ענה לעניין. תודה.
2. כְּפִינְחַס - מאחר שהכלל של ריפוי בג"ד כפת אחרי אותיות שימוש איבד אחיזתו בקרב הדוברים, ומאחר ששמות נהנים מיחס מיוחד גם בכללי הכתיב המלא חסר הניקוד ("משה" נשאר "משה" ולא הופך ל"מושה"; "דוד" נשאר "דוד" ולא הופך ל"דוויד" וכו') - הבעתי משאלה שייקבע תקן חדש, שיתיר שימור של השם בכל מקרה: פִּנחס יישאר פִּנחס ולא יהפוך לפֿנחס. ענה לי אור שמשאלה זו חותרת תחת אושיות העברית כשפה שמית. תשובה עניינית. למדתי. תודה.

כאמור, שאלה א' התייתרה. אפשר להמשיך ולדון בשאלת פּ או פֿ - ואפשר גם לא - זה כמובן לגיטימי.
אבל -
מיותר להפנות את הדיון הזה אליי ועליי. לא התקוממתי ולא לא התקוממתי וגם אילו התקוממתי התקוממוּתי אינה מעלה ואינה מורידה. גם אין צורך לקטלג אותי ככזו או כאחרת. גם לא ביקשתי רשותו של אף אחד לרפות או לדגוש כך שמיותר להרשות לי גם אם זה עושה למישהו מאוד נעים בגב להיות בעמדה של "אני מרשה" / "אני לא מרשה". ציינתי כבר בעבר ואני אחזור על זה שוב: לענ"ד נאה יותר לקיים את הדיונים כאן בפורום כאשר הפוקוס הוא על העברית - ולא על משתתפי הפורום. זה ברמת העיקרון. וברמה הנקודתית: חלק מהעמדה השיפוטית שנקטת נובע מהאופן השגוי שבו פירשת את דבריי, כך שטרחת להתדיין אתי, ברמה האישית, לחינם.
שורה תחתונה: אני חושבת שכ-co-מנהלת בפורום את מצוּפה להתבטאות 'ממלכתית', לגופה של השפה ולא לגופם של המשתתפים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'צר לי אם את חשה שאני שופטת אותך.'
צר לי אם את חשה שאני שופטת אותך.
05/06/2010 | 20:05
40
אני מתייחסת אך ורק לדברייך כפי שהצגת אותם בפורום. איני מכירה אותך אישית ואיני מנסה לטעון כך או אחרת לגבי אישיותך. זה לא מענייני ואין לי כל כוונה לעסוק בכך.

הבנתי את שתי השאלות שהעלית. בעיניי יש בהן סתירה מסוימת, וכנראה שעדיין לא הבנת אותי, ולכן לא הרביתי מלל לחינם, כי מסתבר שעדיין לא הייתי די ברורה:
1. אני מבינה שטעית. הבנתי זאת מזמן. הטעות תוקנה אבל עצם היותה טעות אינה רלוונטית לנקודה שניסיתי להעביר. ניסיתי לומר שמבחינתך, מאחר שלא ידעת שזו הצורה ההיסטורית, הרי שהבעת מחאה (או תלונה או כל ניסוח אחר) שמנקדים צורה שאינה עולה בקנה אחד עם מסורת הכתיב המנוקד. כלומר, לפי דברייך הפריע לך כשנעשתה חריגה מהצורה המסורתית שאליה את רגילה (והעובדה שלא ידעת שהצורה היא למעשה אחרת לא רלוונטית לטענתך, מאחר שטענת אותה בלי לדעת שזה המצב).
2. בהמשך הבעת מחאה הפוכה, וטענת שצורת הניקוד המסורתית צריכה להשתנות, לדעתך. כלומר, כאן (2) צריך לשנות את המסורת שתתאים לדיבור, ואילו ב-1, כשחשבת ששינו את המסורת כדי שתתאים לכתיב המלא, זה הפריע לך וטענת טענה בכיוון ההפוך. זה מה שניסיתי לומר, מקווה שסוף סוף הצלחתי להבהיר זאת.

ומכאן לעניין עצמו: כבר הסברתי למה אני חושבת שהדוגמה המסוימת שהבאת אינה מתאימה לטענה (2) שהעלית. אבל כמו שטענת שבאקדמיה צריכים לשנות קביעה לשנות מסוימת, ניסיתי להראות לך שגם את, למעשה, לא רוצה לשנות כל דבר (עובדה). זה לא נאמר ברמה האישית (זכותך לרצות לשנות או לא לשנות כל דבר לפי עניינו) אלא כדי לנסות להדגים לך שבדיוק כפי שאת לא מוכנה לשנות כל דבר בשפה, גם אחרים לא מוכנים לשנות נקודות שמבחינתך דורשות שינוי, ומבחינת אחרים לא. זה הכול.

מעבר לכך, סליחה אם פירשתי את דברייך כהתקוממות, אבל זו הנימה שעולה מהודעתך. כשאדם מביע מבע מסוים, הוא מורכב לא רק מהמסר המילולי אלא גם ממסרים נלווים אליו, והם חלק בלתי נפרד מהעניין ומהתקשורת בין אנשים. לטעמי קשה שלא לקרוא נימה נסערת בהודעתך הראשונה, החל מבחירת המילים "קיבלתי חרארה" וכלה בסימני הפיסוק (כל המשפטים בהמשך מסתיימים בסימני שאלה, והאחרון ב"?!" לאחר הביטוי המליצי "ובא לציון הגואל"). הלא יכולת להעלות את נושא בג"ד כפ"ת לדיון באופן כללי, גם מבלי להשתמש בדוגמה הזו וגם מבלי לציין ש"קיבלת חרארה" ובכל זאת בחרת לכתוב זאת (זה לא נאמר כשיפוט לטוב או לרע, אלא כניתוח פרגמטי של הדברים כדי שתביני איך הם נקראו אצלי). לכן, באופן טבעי, בחרתי להתייחס גם לכך, כחלק בלתי נפרד מהודעתך. לדעתי זהו שיפוט לגופה של השפה, לא לגופו של אף משתתף. הכתיבה שלי כאן אינה "ממלכתית" ואיני מייצגת אף אחד מלבד עצמי. התפקיד הניהולי שלי לא קשור לדעותיי בענייני לשון ואני ממשיכה לכתוב בפורום בדיוק כפי שכתבתי בעבר. זהו דיון בענייני לשון ואני משתתפת בו בדיוק כמו כל חבר פורום אחר, ודעתי אינה שווה יותר או פחות. היחס שלי לדברים של אחרים הוא היחס האישי שלי כאדם, האופן התרבותי שבו אני מתקשרת עם הסביבה, ואינו תלוי בעובדת היותי (גם) מנהלת הפורום.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'"איש באמונתו יחיה" או "צדיק באמונתו יחיה"?'
"איש באמונתו יחיה" או "צדיק באמונתו יחיה"?
<< ההודעה הנוכחית
07/06/2010 | 18:36
11993
עתה, כש"מילון הצירופים" של רוביק רוזנטל נמצא בידי, בדקתי, ומסתבר שאכן כיוונתי לדעת גדולים:

צדיק באמונתו יחיה. האמונה באל שומרת על האדם המאמין. מקרא: "הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא-יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב 4). ראשי תיבות: צב"י. וראו "איש באמונתו יחיה".

איש באמונתו יחיה. לכל אדם זכות לחיות על פי השקפותיו, ללא כפייה. הניב נטבע בהשפעת "צדיק באמונתו יחיה", אך הוראתו שונה ואפילו מנוגדת. ערבית: כֻּל וָאחַד בִּעִישׁ חָסָבּ עָקִידָתָהֻ (כּל אחד יחיה על פי אמונתו). | "לכולנו יש זכות לחיות כאן ואיש איש באמונתו יחיה" (חופש, 31.1.99).

ואם כבר אז כבר, על הדרך:
איש הישר בעיניו יעשה. אנרכיה, קריסת השלטון המרכזי. מקרא: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" (שופטים יז 6).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יעקוב גם הוא לא ממש חידוש'
יעקוב גם הוא לא ממש חידוש
03/06/2010 | 18:02
50
לצפיה ב-'זאת בהחלט הייתה הטענה של המנקדים הטברנים'
זאת בהחלט הייתה הטענה של המנקדים הטברנים
04/06/2010 | 15:00
4
54
שהרי ברור לנו היום מעבר לכל ספק שבתקופה שבה נכתב הפסוק על פנחס וזמרי, הוא נקרא כך: "מבּקש שכּר כּפּנחס".

אם להיות הוגנים, אז כנראה שהמנקדים בטבריה לא ידעו זאת, אבל מי שבוחר להשתמש בניקוד של המקרא מלכתחילה בוחר לציין על-גבי האותיות הגייה אנכרוניסטית, אז שלא יתלונן.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'גנום, אתה מוכן בבקשה להסביר'
גנום, אתה מוכן בבקשה להסביר
04/06/2010 | 16:47
3
27
על סמך מה אתה קובע בוודאות שהפסוק נקרא בזמנו כך: "מבּקש שכּר כּפּנחס"?
(השאלה - מבּוֹרוּת ומסקרנות)
השפה העברית >>
לצפיה ב-'על סמך כמה דברים'
על סמך כמה דברים
05/06/2010 | 11:55
2
25
ראשית, השחזור של השפות השמיות השונות מלמד אותנו שזה היה המצב המקורי. ההתרופפות של הפוצצים לאחר תנועה (= בג"ד כפ"ת) היא תופעה פרטית של הארמית הבינונית(?) ושל העברית שהושפעה ממנה.

שנית, אנחנו יכולים לבדוק תעתיקים של שמות עבריים וכנענים לשפות אחרות ולראות שאי-אפשר למצוא בשום תעתיק מוקדם עדות להבחנה בין שני ביצועי בג"ד-כפ"ת שונים. למשל, בלטינית תיעתקו (בהתחלה) Phinehas ו-Ephraim ורק מאוחר יותר Fineas ו-Efraim.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'וה-ph הלאטיני שונה מה-f הלאטיני?'
וה-ph הלאטיני שונה מה-f הלאטיני?
05/06/2010 | 13:00
1
36
אז איך היו מבטאים את ה-ph?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'בתור p עם נישוף'
בתור p עם נישוף
06/06/2010 | 21:25
30
לפחות כך היו מבטאים אותו הרומאים המשכילים שזכו לחינוך ביוונית, כי הצלילי הזה לא היה קיים בלטינית עצמה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-' בלי להרגיז אף אחד מרבצו -'
בלי להרגיז אף אחד מרבצו -
03/06/2010 | 15:34
22
71
1. כן, גם אנחנו קובעים. מכיוון שאני אדם מאוד דמוקרטי, אני לא שוללת את סמכותה של האקדמיה לקבוע, אבל אני מצפה שהאקדמיה לא תנכס  סמכות זו לעצמה בלבד. לדוברי השפה יש וצריך להיות משקל משמעותי (משהו כמו חלוקת הקולות בין השופטים לבין המטקבקים בתוכניות ריאליטי).   
2. מגוחך מצד אחד לנפנף ב"מקרא" ומצד שני להתקין תקנים של 'העברית המודרנית' שלא עפ"י המקרא. הכל לפי הנוחיות / השרירותיות.
3. בנוסף, הגוש הנקרא "המקרא" איננו מונוליטי, יש בו מופעים כאלה ואחרים, ויש גם לשונות חז"ל, וכל מי שמסתמך על המקורות רואה שהמקורות עצמם היו בתנועה מתמדת ובשינויים מתמידים, ולמה ייגרע חלקנו.
4. מה שטענתי בריש גלי זה שראוי לבטל את הכלל הקדוש שבכל מקרה בג"ד כפ"ת רפות אחרי אותיות השימוש. נבהלת כאילו המלצתי להתיר את האסורות ולבעול נידות ולאכול חזיר. (חה חה, כל זה כבר בוטל מזמן). ומהבהלה שאחזה אותך ניתן כמעט לשמוע, שהמתיר בג"ד כפ"ת דגושות אחרי אותיות השימוש סופו שיבעל נידות ויאכל חזיר. ולא היא.
5. אני כבר עשרות שנים בסביבה, בחיים לא נתקלתי בפינחס, בין בכתובים ובין בין החיים. לפחות למדתי היום משהו חדש, וזה כשלעצמו - חיובי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כי העניין של בג"ד כפ'
כי העניין של בג"ד כפ
03/06/2010 | 18:02
3
13
לצפיה ב-'כי העניין של בג"ד כפ"ת...'
כי העניין של בג"ד כפ"ת...
03/06/2010 | 18:14
2
20
( למי שאלרגי לנורמטיביות - לא לקרוא!)

...הוא לא כמו הניקוד של המילה מה או דברים אחרים שהאקדמיה התירה שלא עפ"י לשון המקרא (מה עוד? ואני לא מדבר על שינויים שקיימים כבר אצל חז"ל).

למה זה לא אותו דבר? כי ביטול הריפיון של בג"ד כפ"ת חותר תחת היסוד של השפה העברית. אאל"ט זו אחת הטענות לכך שהעברית המודרנית אינה ממש "שפה שמית", משום שכמו בשפות המערביות אותיות השימוש בה אינן חלק אינטגרלי מן המילה עצמה. וכמו שבאנגלית המילה in לא תשנה את הגיית המילה שאחריה, כך גם אות השימוש ב' בעברית.

ומי שטוען את הטענות האלה כנראה צודק! והראייה היא שבלשון הדיבור זה אכן כך, ולא רק בשמות פרטיים. אחנו בד"כ לא מרפים בג"ד כפ"ת לאחר אותיות השימוש, ולא רק בשמות אלא בכל המילים. רוב האנשים יגידו "הוא נמצא בְּבֵּית חולים" ולא "בּבֵית חולים".

וזאת בדיוק הסיבה שאסור לנו להיכנע ולהכניס שינויים אלה לתקן אות לספרי הלימוד. כי המטרה (לדעתי, ולדעת רוב העוסקים בנושא) היא דווקא לחזק את היסודות השמיים והקדומים בעברית ולמנוע את הסחף של ההשפעה המערבית על העברית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אולי אתה נושא חזונם של מחיי השפה העברית'
אולי אתה נושא חזונם של מחיי השפה העברית
03/06/2010 | 18:22
13
אבל כשהשפה הפכה לשפת יום יום מדוברת, היא החלה בתהליך הינתקות מעברה וזה ענין של זמן עד שרבדים קדומים יהפכו לשפה אחרת כמו אנגלית עתיקה.
ספרות ההשכלה למשל, דורשת מרוב הקוראים הצעירים מאמץ דומה לזה של אנגלי הקורא אנגלית בינונית (צ'וסר, שייקספיר וכו')
השפה העברית >>
לצפיה ב-'למה אתה חושב שבאנגלית אין סנדהי?'
למה אתה חושב שבאנגלית אין סנדהי?
06/06/2010 | 22:04
21
כלומר, שבאנגלית מילות יחס מקדימות (prepositions) לא משנות את הצליל של המילים שבאות אחריהן בתהליכים הגאיים שונים (התופעה הזאת נכנסת במסגרת המונח הבלשני "סנדהי")? רק כי לא מלמדים את זה בבית הספר? או פשוט בגלל שבאנגלית אין סימני ניקוד משסמנים הבחנות פונולוגיות טהורות (לפחות בתקופה מסוימת ) בכתב?

אז הנה לך דוגמה: קח את המילה part. אם היא באה בפני עצמה, ללא שום מילת יחס, ה-p תהיה נשופה. לאוזן הישראלית אין הבל בין p נשופה ל-p שאינה נשופה במיוחד (כמו הפ' הדגושה העברית) אבל מדובר כאן בנישוף חזק במיוחד וברור מאוד לאוזנו של מי ששפתו מבחינה בין פוצצים מנושפים לפוצצים בלתי-מנושפים.

עכשיו בוא נוסיף לפני את ה-part את מילת היחס as - מה אתה חושב שיקרה לנישוף? עד כמה שאני מסוגל לשפוט, הוא יעלם. למה זה קורה? כי מילת היחס היא פרוקליטית - מבחינה פונולוגית היא מתפקדת בדיוק כאילו היתה חלק מן המילה, גם אם הנורמה האורתוגרפית היא להוסיף רווח בינה לבין המילה.

הנה לך עוד דוגמה מעניינת, ברורה ונפוצה יותר, הפעם מהאנגלית הבריטית. ברוב הדיאלקטים הבריטיים, הפונמה /r/ בסוף הברה אינה נהגית כלל ולרוב מפצים עליה בהארכת התנועה שקדמה לה או בהוספת תנועת שווא קצרצרה. זאת אחת התכונות הבולטות ביותר שמבדילות בין המבטא הבריטי לאמריקאי (למרות שיש דיאלקטים בריטיים שמבטאים את ה-r ודיאלקטים אמריקאים שמשמיטים אותה). ה-r הבריטית לא נעלמת, לעומת זאת, כאשר יש מיד אחריה, באותה יחידה הגאית, תנועה. יתרה מכך, בהגיה בריטית שאינה תקנית-טרחנית באופן יוצא דופן (קרי, אפילו אצל מגישים ב-BBC תוכל למצוא את התופעה הבאה), ניתן למעשה למצוא הגה r בין תנועות גם במקרים שבהם אין שום r בכתב. כך שבהשפעה של מילת היחס of, אנחנו יכולים לשמוע the idear of במקום the idea of.

אז אני לא עומד להתייחס לדעתך לגבי מה ראוי לנו לעשות או לא לעשות עם ספרי הלימוד, בעיקר משום שדעתי ידועה לך, ומשום שכנראה לא רצית שאגיב לך באופן הרגיל.

אבל אני בהחלט רוצה לתקן אותך בנושא הזה. יש מאפיינים שונים של שנחשבים טיפוסיים ומשותפים לכל השפות השמיות (שרובם משתמרים דווקא יפה מאוד בעברית) כגון צירופי סמיכות, שורשים ובניינים. אבל המאפיין שאתה מתאר כאן, מילות יחס מקדימות (אתה יכול לקרוא להן "מילות שימוש") שמהוות חלק אינטגרלי מהמילה שבאה אחריהן מבחינה הגאית - זה אינו מאפיין שמי כלל וכלל, אלא מאפיין כמעט אוניברסלי. זה קיים באנגלית, בפולנית, בצרפתית, בספרדית והייתי אומר שגם בשבדית, אבל אנ'לא (שים לב!) יודע שבדית.

שים לב שגם בעברית המקראית המנוקדת (ובל נשכח כמובן שהניקוד מתאר הגיה מאוחרת בהרבה שהודבקה לעברית המקראית), אין בעצם שום הבדל בין "אותיות השימוש" שנצמדות למילים שבאות אחריהן (למשל "וַיַּמְרוּ-בִֿי בֵֿית-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר" או "וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַֿכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ").

אני מניח שגם אתה לא מציע שנחזור לדבר כך, אבל בוא נעמיד את העובדות הדיוקם: הלשון התקנית אליבא דאקדמיא (שבה יש לרפות את בג"ד-כפ"ת רק לאחר מילות השימוש) לא היתה קיימת מעולם. תרגיש חופשי לשמר אותה אם אתה רוצה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ד"א, מי שלא מאמין בה'...'
ד"א, מי שלא מאמין בה'...
03/06/2010 | 18:15
17
35
למה באמת שלא יבעל נידות או יאכל חזיר? לעומת זאת, השימור של היסודות השמיים והמקוריים בעברית הוא לא עניין דתי אלא עניין תרבותי!
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אור היקר, הרי אם ניקח את הדברים שלך'
אור היקר, הרי אם ניקח את הדברים שלך
03/06/2010 | 20:26
16
24
צעד אחד הלאה, נגיע לאבסורד: למה שלא נשמר גם את הלבוש, הדיור, הרפואה העתיקה... זה כמובן מופרך. למה אתה מרגיש בנוח לגמרי (יש להניח) עם הימצאותך הפיזית במזה"ת ויחד עם זאת מגדיר עצמך כבעל זהות אירופית (להזכירך, זה עתה נאבק סקעתנו הלאומי על מקומנו בזירת הפזמונים האירופית) - אבל בענייני לשון אתה מתעקש לשמור על טהרת השפה העברית הקדומה? ומי כמוך מסוגל לספור את המילים הארמיות והיווניות שהפכו לחלק מהעברית, וייתכן שגם מילים משפות אחרות כמו אכדית ועוד כאלה שאני אפילו לא מודעת להשפעתן על העברית. (אגב, אם יש מאמרים אינטרנטיים בנושא, אשמח להפניות, זה מעניין). ולמה ארמית ויוונית כן - ואנגלית או 'אירופית' לא? על מה בדיוק זה מאיים? אני ארגיש לגמרי בנוח עם התאמות אלו ואחרות - גם קיצוניות - ולא ארגיש שפוגעים בקודשי ישראל או בקודשי התרבות או בקודשי השפה העברית. אגב, אאל"ט, אטא טורק שינה את הכתב הטורקי (או משהו כזה, סילחו לי על שאני לא נכנסת לעומק העניין) במסגרת הרפורמות שלו - האם זה הפך את הטורקים לפחות טורקים ואת השפה הטורקית לחרבה?
אגב, אני דוברת עברית כי זו שפתי, ואני מדברת כדי לתקשר ולהסתדר עם הסביבה. אני לא רואה עצמי כ"דוברת עברית במטרה לשמר את היסודות השמיים והמקוריים בעברית" - זה לא הדגל שלי, אני צריכה שפה פונקציונלית, ללכת איתה למכולת, ועדיף בנעלי קרוקס.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'1. גם על דיור שומרים.'
1. גם על דיור שומרים.
03/06/2010 | 22:46
12
21
ע"ע מבנים ראויים לשימור וכד'.

2. יוונית וכד' - נכון, אבל זה היה פעם. לא כל מה שנכון לפעם נכון להיום.

3. כן, ברור שנפגעה משהו במסורת התורכית כששינו את הכתב (אם כי התורכית לא נכתבה במקור גם בכתב ערבי).

4. סבבה. אז אנחנו חלוקים. אבל אם כך, למה לא לומר שתי שקל לדעתך?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כי זו שפה של ערסים (שזה לגמרי שיפוטי)'
כי זו שפה של ערסים (שזה לגמרי שיפוטי)
03/06/2010 | 23:48
11
56
אם מחר האקדמיה תכשיר שתי שקל - אתה ואני אכלנו אותה, והערסים ניצחו סופית. לך לא תהיה ברירה - אתה מחויב להחלטות האקדמיה ולכן תגיד שתי שקל ותרצה להקיא. ואני - בגלל שאני מתעבת ערסים - אני כנראה אשאר עם שני שקל וארגיש כמו הפגנת יחיד.
ולמה לא שאלת על מכנס? מכנס משום מה משעשע אותי. זה לא יוצא לי מהפה, אבל זה לא מזעזע אותי כשאני שומעת את זה ברחוב. אין לי הסבר או נימוק או תירוץ, זה כנראה יותר במישור האינטואיטיבי-רגשי, אם יש בכלל דבר כזה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני? מה פתאום.'
אני? מה פתאום.
04/06/2010 | 16:02
1
14
אני לא מחויב לשום החלטה של האקדמיה.

בכל מקרה, הנה, גם לך יש גבולות מסוימים שמחוץ להם לא תאמרי שהשפה מתפתחת וכו' אלא תרצי שיהיו אנשים שיעצרו את הסחף של ההתפתחות הטבעית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'"יעצרו את הסחף של ההתתפתחות הטבעית"'
"יעצרו את הסחף של ההתתפתחות הטבעית"
05/06/2010 | 07:54
9
ואיך נדע מתי שינוי הוא בבחינת התפתחות טבעית ומתי הוא בבחינת התדרדרות טבעית?
וגם: "הסחף של ההתפתחות הטבעית" הוא ניסוח קצת בעייתי. "סחף" הוא בכיוון מטה, "התפתחות טבעית" היא בכיוון מעלה... אני מתקשה לדמיין את האיש הזה שעוצר את הסחף של ההתפתחות - איזה שרירים בדיוק הוא מפעיל.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הוא לא מחוייב להחלטות האקדמיה, וגם את לא.'
הוא לא מחוייב להחלטות האקדמיה, וגם את לא.
05/06/2010 | 14:24
8
11
רק מוסדות המדינה הרשמיים מחוייבים בהן. אם את עובדת מדינה וכותבת מסמכים רשמיים, מורה בבי"ס, יועצת לשון ברשות השידור וכו' - אכן הלך עלייך... אבל כל עוד אין לך תפקיד רשמי כזה או אחר, את רשאית להמשיך לדבר ולכתוב ככל העולה על רוחך, כפי שעושים רבים אחרים, ואין שום חוק נגד זה. את מוזמנת לא לרפות אף בגד כפת, זה בסדר, לא יבוא שוטר. אם בלאו הכי לא חשוב לך לשמור על נאמנות למקורות ולכל מיני עניינים תרבותיים בשפה, מה אכפת לך מה האקדמיה קובעת? התעלמי מקביעותיה וחסל.

לשם הבהרה: דברים אלה נכתבו ברצינות גמורה ולא באירוניה.

נ.ב.
הודעה זו נכתבה אתמול בבוקר, אבל בשל בעיות רשת (ביני לבין תפוז) לא הצלחתי לשלוח אותה כל היום...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני אתעלם או אקבל כרצוני, אבל לא זו הנקודה'
אני אתעלם או אקבל כרצוני, אבל לא זו הנקודה
05/06/2010 | 20:14
7
11
מעבר לשרירותיות של התקן (וכל תקן הוא שרירותי בסופו של דבר), התכנסנו כאן כדי להבין מקורות, סיבות, נימוקים, התפתחויות היסטוריות וכיו"ב. הבירור אמור להיות בראש מעייננו, ולא ההתנהלות האישית של מאן דהוא. וכבר התייחסתי לכך למעלה בהרחבה. שבוע טוב!
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אז לשיטתך רק לך מותר להביע דעה אישית?'
אז לשיטתך רק לך מותר להביע דעה אישית?
05/06/2010 | 20:34
6
12
"אם מחר האקדמיה תכשיר שתי שקל - אתה ואני אכלנו אותה, והערסים ניצחו סופית. לך לא תהיה ברירה - אתה מחויב להחלטות האקדמיה ולכן תגיד שתי שקל ותרצה להקיא. ואני - בגלל שאני מתעבת ערסים - אני כנראה אשאר עם שני שקל וארגיש כמו הפגנת יחיד."

זו לא סתם דעה שיפוטית בעד או נגד, זו הבעת דעה אמוציונלית מאוד כלפי משהו שאת ללא ספק לא אוהבת, והיא אפילו לא נאמרה רק על עצמך, בחרת כאן לכלול בה גם את אור ("אכלנו אותה", "לך לא תהיה ברירה", "אתה מחוייב", "תרצה להקיא"). אין לי דבר נגד האופן שבו בחרת להביע את עמדתך ולהציג את השקפתך. אבל קחי בחשבון שכשאת כותבת "קיבלתי חרארה" או "אני מתעבת ערסים" את מביאה את עצמך לדיון, וזה כבר לא (רק) בחזקת "התכנסנו כאן כדי להבין מקורות, סיבות, נימוקים, התפתחויות היסטוריות וכיו"ב." כפי שאת כותבת עכשיו.

אפשר לנהל דיון אקדמי רציני ו"קר", ואפשר לנהל גם דיון בנימה אישית יותר, עם הרבה דעות ורגשות. כל עוד נשמר כבוד הדדי ואין הטחת עלבונות אחד בשני – שתי הצורות כשירות לחלוטין. זכותך המלאה לכתוב כך או אחרת, אבל אם בחרת לנהל דיון מהסוג השני, תהיי הוגנת. בחיי שלא ברור לי למה את אוסרת על מי שעונה לך להתייחס לדברים שאת עצמך כתבת. אני עניתי לך באותו מטבע, בהתייחס לדברים שהבאת לדיון, כולל רגשותייך ויחסך ללשון ולאקדמיה, כפי שעולה מהודעותייך. לא מעבר לכך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מקובל עליי. שבוע טוב.'
מקובל עליי. שבוע טוב.
05/06/2010 | 21:23
24
לצפיה ב-'טריליאן, אני רק הערה-שאלהף'
טריליאן, אני רק הערה-שאלהף
07/06/2010 | 20:52
4
11
הואיל וכדברייך את "מתעבת ערסים", ובעצם גם אני, אני מאוד מכבד את עמידתך על הרגליים האחוריות ולמרות "החלטת האקדמיה להתיר שתי שקל בחזון אחרית הימים",
את תשמרי על הלשון השגורה בפיך כתקנית, כלומר "שני שקלים", אך לא כך כתבת, אלא שני שקל. אמנם זו אינה שפת הערסים, אך תקנית בוודאי איננה.
ערב טוב
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יאקים, אני חוששת שלא עקבת אחר השתלשלות'
יאקים, אני חוששת שלא עקבת אחר השתלשלות
07/06/2010 | 22:11
3
10
העניינים בשרשור. שים לב שהפסקה הראשונה בהודעתי נתונה במרכאות, וזאת משום שהיא מצוטטת מתוך הודעתה של עלה אדום שלה הגבתי. אתה מוזמן להעביר את השאלה אליה...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'נראה שנפלאות המחשב והשרשור לא יהיו בשליטתי,'
נראה שנפלאות המחשב והשרשור לא יהיו בשליטתי,
07/06/2010 | 23:34
2
7
אכן, בהחלט ייתכן שחלה טעות, והערתי לא הגיעה אל יעדה.
אשר על כן, אם עלה תמצא לנכון, היא מוזמנת להגיב על הערתי, אך אינה חייבת, כמובן.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'צריך רק לשים לב לסדר ההודעות ולהיררכיה שלהן'
צריך רק לשים לב לסדר ההודעות ולהיררכיה שלהן
08/06/2010 | 10:48
1
7
(כלומר, אם זה באלכסון, זו תגובת בת; אם זה במקביל - אלה תגובות באותה היררכיה). אמנות השרשור.
לשימושך, הודעתה המקורית של עלה אדום שממנה נלקח הציטוט: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
נראה לי שגם מנוסח ההודעה שלי ניתן להבין שאני מתייחסת לדברים שהיא כתבה (הפנייה וההתייחסות לציטוט הן בגוף שני) ולא לדברים שאני כתבתי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה על מאמצייך לעשות סדר בבלגן האישי'
תודה על מאמצייך לעשות סדר בבלגן האישי
08/06/2010 | 16:48
7
שלי בנושא השרשורים ואמנותם. זהו בבחינת מעוות לא יתקון. לכן מכאן ולהבא איאלץ להתנצל כל אימת שאתבלבל.
ואל תשכחי, שהרי כתוב מפורש: הרי אני כבן שבעים שנה ולא הצלחתי להשתלט לגמרי על נפלאות המחשב ויישומין, אלא על מקצת מהם...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'להפך'
להפך
06/06/2010 | 22:11
2
8
אטא טורק ניסה להפוך את הטורקים ליותר טורקים. הרפורמה בכתב היתה כנראה בעיקר נסיון לקרב את טורקיה לאירופה (על-ידי אימוץ כתב אירופאי), אבל לא כאן נגמרה הרפורמה שלו: הוא עקר מילים ערביות ופרסיות רבות (וגם כמה וכמה מילים ממוצא אירופאי) מן השפה והחליף אותם במילים טורקיות מקוריות או בתחדישי לשון טורקיים (מוכר, לא? ).

זה מראה שגם רפורמה יכולה למעשה להיות כלי לטהרנות לשונית ואפילו לשמרנות לכאורה (כל שמרנות שהיא, ובוודאי שמרנות לשונית, היא תמיד לכאורה). הכל תלוי באיך משווקים את זה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'עד כמה שהבנתי, הכתיב הערבי לא התאים לטורקית'
עד כמה שהבנתי, הכתיב הערבי לא התאים לטורקית
06/06/2010 | 23:55
1
9
כי הוא לא היה הכתיב המקורי (או משהו כזה).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה לא עניין של כתיב מקורי'
זה לא עניין של כתיב מקורי
08/06/2010 | 20:02
15
גם הכתיב הטורקי העתיק (ששימש בכלל שפות טורקיות במקום אחר ולפני הרבה מאוד זמן) לא מתאים לטורקית של היום.

לעניות דעתי, הכתיב הערבי והכתיב העברי (שימי לב, אנחנו מדברים על כתיב, לא על כתב) הם שני סוגי כתיב שלא מתאימים לאף שפה, אבל יש להם איזשהו יתרון זניח בשפות שמבוססות על שורשים - בטורקית אין להם הרבה שימוש.

אטא-טורק היה יכול לבחור להשאיר את הכתב הערבי (עם צורת האותיות שלו) על כנו ורק לשנות את ערכי האותיות שיתאימו יותר לטורקית ולהוסיף אותיות תנועה. הוא היה גם יכול לבנות כתב חדש שמבוסס על הרונות הטורקיות העתיקות. במקום זה הוא בחר להחליף את הכתב באותיות לטיניות, מתוך נסיון מובהק להציג חזות אירופאית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מצער אותי לשמוע שצורת הכתיב המקראית עושה לך'
מצער אותי לשמוע שצורת הכתיב המקראית עושה לך
03/06/2010 | 14:22
4
26
חררה. שנשנה את התנ"ך כדי שתרגישי טוב יותר?

בעיקר לא ברור לי למה את משווה ביטוי עברי עתיק מלשון חז"ל שמתייחס לתנ"ך ולכן כתוב ומנוקד בהתאם, לאופן שבו מדברים קרייני חדשות או כתבים בישראל בימינו, אלפי שנה מאוחר יותר (אגב, בקול ישראל ולעתים גם במקומות אחרים, עדיין מקפידים על ריפוי בג"ד כפ"ת במקומות הנכונים בשמות עבריים. זו דרכה של העברית במקורות).

ולעניין היו"ד שמציקה לך – אם תפתחי תנ"ך תגלי ש"פִּינְחָס" (כן כן, מנוקד ועם יו"ד) היא צורת הכתיב במקרא (אאל"ט "פנחס מופיע רק פעם אחת, בשמואל א פרק א פסוק ג: וְעָלָה- הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִזְבֹּחַ לַיהֹוָה צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי-עֵלִי חָפְנִי וּפִנְחָס כֹּהֲנִים לַיהֹוָה). בפרט בפרק הרלוונטי שרב מילון מפנה אותך אליו (במדבר כה) שם מופיע אך ורק "פִּינְחָס":

במדבר פרק כה
ז וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ:
יא פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי:

נדמה לי שאפילו קראתי (אולי אצל ראובן סיוון?) שנכון יותר לכתוב "פינחס" ולא "פנחס" כי זו הצורה המתועדת יותר, ושלא ברור לו איך דווקא "פנחס" הפכה רווחת בימינו (על אף שזה שם נאחס, אז בכל מקרה הלך עליו, מה זה משנה).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כשמו כן לא הוא....'
כשמו כן לא הוא....
03/06/2010 | 15:02
2
54
לצפיה ב-'אי אי אי, מוגג'
אי אי אי, מוגג
03/06/2010 | 15:38
1
18
אני עוד בטראומה מהאישה הכושית שלך, ועכשיו אתה בא לנו עם פינחס...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מכחיש כל קשר'
אני מכחיש כל קשר
03/06/2010 | 18:24
45

האשהכושית של משה היא.
אשתי אשכנזיה למהדרין.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא הייתי אומר ש"זו דרכה של העברית במקורות"'
לא הייתי אומר ש"זו דרכה של העברית במקורות"
04/06/2010 | 06:30
20
אלא שזו דרכה של העברית המנוקדת כפי שאנחנו מבינים אותה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא נראה לי שהיה לבֿיבּי בחדשות'
לא נראה לי שהיה לבֿיבּי בחדשות
04/06/2010 | 14:57
16
אבל נראה לי שבמודיעין של אגד יש עדיין הודעה שמדברת על "לחווי אגד" או משהו כזה. (כל קצין וחצין וגו'...)

אז בחצינים נפלה שלהבת, מה יגידו החפ"שים?
השפה העברית >>

הודעות אחרונות

11:43 | 21.08.19 tomerrose
20:43 | 18.08.19 Assiduous
17:42 | 18.08.19 הקוסמת הורודה
03:01 | 18.08.19 100W
17:51 | 16.08.19 information10
13:28 | 15.08.19 100W
06:49 | 13.08.19 Assiduous
17:39 | 12.08.19 100W
15:59 | 10.08.19 הקוסמת הורודה
15:00 | 10.08.19 VIK האחד

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ