לבירור – בתודה

לבירור – בתודה

מה התקן: הנן או הינן? להלן מבחן גוגל: הנן – 42000 הינן – 277000 הנך – 298000 הינך – 286000 ובהזדמנות זו: הִנֵה או הינה?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לפי חוקי האקדמיה – ללא יו"ד.

"אבל יו"ד לא תיכתב [...] אחרי מ"ם השימוש, כגון מביתו, מחוץ, משם, וכן במילים: עם, הנה (=הִנֵּה; וגם בנטייה: עמי וכו', הנו וכו'), אם, מן." http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision4.html כמה טיפים לבדיקה מהירה של הכתיב חסר הניקוד: * לשמור במועדפים את הקישור הנ"ל.
* להיעזר בבודק האיות של word, הוא אמין למדי (למעט תוספות אל"ף במילים לועזיות או נטייה של מילים נדירות...). * להיעזר בגרסת התנ"ך בכתיב מלא של מכון ממרא. * לבדוק במילון ההווה / ספיר שמסדרים ערכים בשיטת ההווה ולפי הכתיב המלא (במילון המקוון זה כמובן קל יותר
).
 
תודה טריליאן, ועוד אחד:

עבי הקורה / עובי הקורה מבחן גוגל: עבי הקורה - 46 עובי הקורה - 880 לעבי הקורה – 1160 לעובי הקורה – 62100 ומה אומר התקן? (אישית אני מעדיפה את עבי הקורה; לא יודעת אם יש לכך הצדקה).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
עובי בדיוק כמו יופי, שווי וגם בוקר, זוהר וכו'

אלה קבוצת הסגוליים המלעיליים שהתנועה הראשונה שלהם היא חולם חסר, ולפי כללי האקדמיה חולם חסר > חולם מלא.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
חידוד: חולם חסר – כשאין אם קריאה אחרי החולם.

[וי"ו לא תיכתב במילים: לא, צאן, ראש, שמאל, זאת, מאזניים, כה, פה, איפה, כל (=כָּל בנסמך לעומת כול בנפרד).]
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נכנסתי באבי אביו של עובי הקורה! ../images/Emo152.gif

תשובתי הקודמת נסמכה על מילון ספיר, ועכשיו בדקתי גם באב"ש.
בספיר: עובי, עֹבִי [ש"ע; ז'; עובי-; עוביו] <עבי> 1.[תנ] נֶפַח פּנים של צוּרה תלַת-ממַדית, האֵיכוּת או המצב של היות עבֶה; 2. [תמ] המקום העָבֶה שבּדָבָר נִכנָס בּעובי הקורה נעשׂה שוּתף חשוב לעניין, מטפּל בעניין בכל פרטיו עֲבִי [תנ] [ש"ע; ז'; עֲבי-, עֲביו] <עבי> מָקום של צִמחִייה צפוּפה, מָקום עָבֶה ודחוּס, כגון: עֲבֵי היַעַר
באב"ש (1972): עֲבִי ז' מעֲבה, מקום עבה ודחוס. עֹבִי ז/ 1. נפח, שיעורו של הדבר העבה, היפך מן 'דקות'. 2. המקום העבה שבדבר. [עֳבִי־] נכנס בָּעֳבִי הקורה חדר לעניין לכל עומקו.
בברקלי, ברשימת השמות, מצוין עֹבִי (עֳבִי)* והוא מוביל למספר 345, עפ"י חֹלִי בנפרד, חֳלִי־ בנסמך. הוא מציין בהערה כי "כך נוטים גם יופי, דופי, עוני ועוד – בסמיכות יחיד החולם [החסר] מתבטל: קושי – קְשי (תחת הגרונית חטף קמץ: עֹני – עֳני) ובנטייה מתפשט החולם לקמץ קטן [...] ומן עֹבִי נמצא בסמיכות גם עֲבִי ("בַּעֲבִי־האדמה")." מכאן נראה כי את הצירוף "עבי הקורה" יש לכתוב ללא וי"ו מאחר שמדובר בסמיכות; אך לפני שהאשמתי את מילון ספיר בהטעיה, החלטתי לבדוק שמא הוא דווקא מעודכן יותר, ויודע משהו שאני לא יודעת... ובכן, בחודש האחרון רכשתי את חוברת "לשוננו לעם" –
"החלטות האקדמיה בדקדוק", ובעמוד 29, "החולם החסר בשמות מלעיליים (הסגוליים ודומיהם)", כלל ה - משקל פֹּעִי, כתוב כך: 1. שמות סגוליים משורשי ל"י כגון חֹלי, יֹפי, עֹבי, עֹני, קֹשי, באים בחולם חסר בנפרד ובנסמך. [ההדגשה שלי] לצד הצורות בחולם חסר מתקיימות בנסמך גם צורות בשווא (ובפ' הפועל גרונית בחטף קמץ). למשל: יֹפִי יֹפִי־ (וגם יְפִי־), עֹבִי עֹבִי־(הקורה; וגם עֳבִי־), חֹרִי־(אף ; וגם חֳרִי־). הערה בגופן קטן: במקרא הצורות בחולם באות בדרך כלל בהפסק ראשי, כגון חֹלי (דברים ז, טו), עֹני (דברים טז, ג) [אבל צֹרי (יחזקאל כז, יז) בהפסק משני]. הצורות בשווא (או בחטף קמץ) באות בהפסק משני או בהקשר, כגון צורת נפרד אֳנִי (מלכים א ט, כו) דֳּמי (ישעיהו סב, ו), חֳלִי (דברים כח, סא), עֳנִי (תהלים קז, י), צֳרִי (בראשית מג, יא), וּצְרִי (בראשית לז, כה); צרות הנסמך בִּדְמִי יָמַי (ישעיהו לח, י). הכלל נקבע בישיבת המליאה רלז (1997). לסיכום: אפשר גם וגם, אולם נראה כי דרך המלך העדכנית מבחינת האקדמיה היא בחולם חסר גם בנסמך (זה מתקשר היטב לדיון שהיה לנו רק היום לגבי נטייתה של האקדמיה לפשט ולהאחיד נטיות). מובן שניתן להמשיך לכתוב לפי המסורת במקורות וזו אינה שגיאה.
נ.ב. בחלונות 7 הניקוד נראה לי רע מתמיד, ונדבק לאותיות באופן לא ברור. אני שונאת לנקד במחשב ועמלתי קשה על הניקוד כפי שהובא בספרים ובחוברות (ויתרתי לעצמי על כמה חיריקים, עמכם הסליחה). אני מקווה שתצליחו להבדיל בין חטף קמץ לחטף פתח, כי אצלי בקושי יש הבדל (שלא לדבר על החולם החסר, שבאותיות כמו י' או ע' למשל, פשוט נראה כאילו הוא מאריך את הקו של האות ומתמזג איתה לגמרי... זה נראה כמו משהו לא הגיוני בעין, אבל לא כמו חולם חסר. זוועה, פשוט זוועה.
)
 

GnomeBubble

New member
למה אתה נכנס בקורה?

מה כבר היא עשתה לך שאתה נכנס בה (או כמו שטריליאן אמרה, בעבי עביה)?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אכן, בשמות ותיקים זה די מציק בעין...

אבל רבים מאייתים כך את שמם כיום וזה תקין. ואגב מצריים – הרבה יותר מציק לי לראות שמיים (לא תקני).
 

GnomeBubble

New member
העיקר שחוקי הכתיב חסר-הניקוד הם פשוטים

ואפשר ללמוד אותם תוך שעה, ולא צריך לדעת שום ניקוד. זה מה שתמיד אומרים לה בפורום הזה, ותמיד אני נתקל בויכוחים בין הידענים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
יקירתי, קיבלת קישור אל המקור. עייני בו. ../images/Emo13.gif

 
למעלה