דבר האקדמיה בשאלת "זה ליד זו"

דבר האקדמיה בשאלת "זה ליד זו"

לפני זמן מה, בעקבות הדיון שהתקיים כאן, פניתי אל האקדמיה ללשון העברית: (שבת) שלום רב למזכירות המדעית, ברצוני להפנות את תשומת לבכם לדיון שמתנהל לו בפורום השפה העברית של תפוז. http://www.tapuz.co.il/TapuzForum/main/forumpage.asp?id=1072 אלמוני שאל על תקינות "ישבנו האחד ליד השנייה" (גבר ואישה), כי נאמר לו שהתקן מחייב מין יחיד, זכר: ישבנו האחד ליד השני (גבר ואישה). משתתפים שונים הביעו עמדות כגון סדר הגיוני (הייתכן אחד אחרי השני?), היררכיה אפשרית (זכר תמיד ראשון?), תקן מול שפה דבורה וגו'. בעיניי מתאים מכל הסיבות הנ"ל: זה ליד זו / זו ליד זה, והובהר לי שהצירוף לא תקין. מאחר שהתקן ארכאי (ואפילו מכעיס), אודה לכם אם תביאו את הסוגיה לדיון מחודש. ביכולתכם לעדכן ולתרום ל"שחרור האישה" בהנף קולמוס! וזו תשובתה של גב' רחל סליג מהמזכירות המדעית: בעיקרון אפשר לומר ישבנו האחד ליד השנייה או ישבנו האחת ליד השני. ראי נא את הפסוק המובא כאן (נעזרתי במאגר השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן): שמות פרק כה: וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי אפשר לומר גם 'זה ליד זו' או 'זו ליד זה'. הדרך המומלצת: ישבנו זה ליד זה. בפועל 'ישב' נעדר היסוד של ההדדיות. ואולם יש פעלים שבהם יסוד ההדדיות הוא חלק ממהותם. למשל 'לאהוב', 'לשנוא'. בפעלים כאלה נכון ורצוי לומר למשל 'הם אהבו זה את זה', 'הם שנאו זה את זה'. במשפטים כאלה אנו מתייחסים הן לזכר הן לנקבה (הנקבה אף היא מיוצגת במילה 'זה'). אפשרות אחרת ארוכה היא 'הם אהבו זה את זו וזו את זה'. --------------- -------------------------- הבטחתי לעדכן ולשתף, קיימתי. יום נעים לכולכם.
 

יאקים

New member
תודה, עלה, על שפנית אל האקדמיה בשאלה זו.

אני רואה בתשובת האקדמיה חיזוק ואישוש לטענתי להעדיף בהדדיות את מין זכר יחיד "זה עם זה" , עם זאת, אני קצת מסויג לגבי הסתייגותה של גב' סליג מן הפועל "ישב", כי גם כאן אין ציון מפורש מי ישב לצד מי או מי ישב ליד מי. אשר על כן הייתי גורס גם במקרה דנן ישבנו זה ליד זה. שוב צרור תודות על השתדלותך.
 

GnomeBubble

New member
אתה רואה גם שהאקדמיה אישרה את

"אחד לשני" לצד "זה לזה"? היא אומנם קבעה העדפה, אבל בפירוש קבעה דעה מנוגדת לחלוטין לקישקוש של "ודייק". תחי האקדמיה (לא חשבתי שאני אגיד את זה פעם
) ברצינות, אני לא חושב שמישהו כאן טען ש"זה לזה" לא מקובל יותר במקורות או נחשב למשלב גבוה יותר. אני אישית רק אמרתי שהפסילה שאתה ואחרים פוסלים את הצירוף הזה היא תמוהה, ומבוססת על קריטריונים לא-ראויים. אם רצית לפסול אותו בטענה שיש צירוף עדיף ממנו בשימוש בשפה גבוהה - אדרבא.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
../images/Emo104.gif רגע היסטורי מכונן בתולדות הפורום! ../images/Emo104.gif

 

GnomeBubble

New member
לא צריך כל-כך להתלהב

עכשיו דגלים, תיכף תחזירי בשבילי את המצעד הצבאי.
 

יאקים

New member
היהפוך כושי ...וגו'?

לא תיארתי לעצמי שתקפוץ כמוצא שלל רב על קביעות של האקדמיה עד כדי קריאות שאפו והללויה לאותה אקדמיה, שהיא "אוסף ישישים עבשים שאבד עליהם כלח". מזל שאתה מוצא בהחלטותיה תנא דמסייע כדי לנגח עוד שיקוץ נתעב בדמותו של "ודייק". אשר לי, אני חייב גילוי נאות: איני "חסיד שוטה" לא של האקדמיה ולא של "ודייק", ולא כל קביעה של מאן דהו מוצאת אותי מוחא כפיים בהתלהבות. ובעניין שבו אנו דנים (אחד את השני), איני רואה בהחלטת האקדמיה מוצא של כבוד, אבל אני מפרגן לך את ההתבשמות הזאת מהחלטתה... כל טוב לך, בר-פלוגתא!
 

GnomeBubble

New member
אני רק שמח שהם לא נפלו למלכודת הקלה כל-כך

של הסנוביזם הלשוני. לא הפעם לפחות.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודה שטרחת ושיתפת! מעניין לקרוא. ../images/Emo51.gif

 

מוגג

New member
לא הבנתי מה הקשר בין הקביעה

בעיקרון אפשר לומר ישבנו האחד ליד השנייה או ישבנו האחת ליד השני. לבין הפסוק המובא. וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי הפסוק מדבר על חפץ בעל שני צדדים. יש צד אחד ויש צד שני. איך מכאן ניתן להסיק לגבי פעולה הדדית ? אם כבר הפסוק מקהלת מתאים יותר. אך גם בו אין ראיה חותכת - ט טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן-הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ-לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם: י כִּי אִם-יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת-חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפֹּל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ: יא גַּם אִם-יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם: יב וְאִם-יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק:
 

GnomeBubble

New member
נראה לי שכוונתה הייתה

ש"ישיבה" אינה פעולה הדדית (ואכן היא איננה כזאת - זה לא שאני יושב אותך ואתה יושב אותי
), ולכן הדוגמה הנ"ל היא רלוונטית. לגבי האיסור על השימוש ב"אחד את השני" במקרים של "הדדיות" מנימוקים היסטוריים: גם כאן, אני כרגיל חושב שיש כאן אפליה שנובעת מסנוביזם טהור ופלצנות לשמה, ואין לכך כל מטרה חוץ מלתת אגו-בוסט לאנשים שאוהבים לצחוק על לשונם של אחרים. אם אנחנו מקבלים חידושים אחרים פרי עטו של בן-יהודה ובני-דורו, למה את "אחד את השני" אנחנו לא מקבלים? בעע.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
איפה מצאת "איסור"?

היא נתנה המלצה ע"ס נימוקים כאלה ואחרים, ואני מעריכה כי מדובר בתשובה שנכתבה במיוחד עבור שאלתה של עלה אדום, ולא בהחלטה של האקדמיה שהתקבלה בישיבת מליאה כזו או אחרת. מבחינתך הרי כל החלטות האקדמיה הן "פלצניות" ו"סנוביות" במהותן, אלא אם האקדמיה הייתה מחליטה באופן גורף ש"כל מה שנאמר הוא בהכרח נכון" (ואז לא היה צריך להחליט יותר כלום, אי פעם). למה לטרוח לכתוב את זה בכל פעם מחדש? אם האקדמיה לא רלוונטית מבחינתך, טוב ויפה, התעלם ממנה ותן למי שמעוניין להאזין לדבריה להקשיב בלי לשמוע שוב ושוב אותה ביקורת. אבל אם הוחלט כן לפנות לאקדמיה (וזו הייתה בחירתה של עלה אדום), משמע, מכירים בקיומה ורואים טעם בפנייה אליה, אז מן הסתם תהיה קביעה מסוימת שתהיה מבוססת על שיקולים כאלה ואחרים, שאינם "פלצנות" או "סנוביזם" מצד אחד, ואינם "להכשיר אוטומטית מראש כל צורה אפשרית שהיא" מהצד השני... לא כל דבר שבן יהודה כתב או הציע התקבל. לא אז ולא היום. ובניגוד למה שנדמה לך, השיקולים אינם "בואו נעשה דווקא ונבחר בכוונה את הצורה שבה לא משתמשים היום" או "בואו נצחק על לשונם של אחרים". להיפך; לעברית המדוברת ולמה שמקובל יש השפעה לא מועטה על החלטות רבות, אפילו כאלה שאינן תואמות את המקובל במקורות (אם כי בכל החלטותיה דואגת האקדמיה לציין במפורש שמי שכותב על דרך המקורות אינו שוגה).
 
למעלה