לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1400514,005 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'מהי הסיבה לכך'
מהי הסיבה לכך
<< ההודעה הנוכחית
11/05/2010 | 19:24
120
285
שרבים מבטאים את הצירוף "כמו כן" כאשר הכ"ף השניה בלי דגש? הרי ידוע שאותיות בגדכפ"ת מקבלות דגש בבואן בראש המילה!
אולי פשוט יותר נוח לבטא זאת בכ"ף רפה הואיל והביטוי נשמע כמילה אחת, כמוכן?
בכל אופן, מעולם לא שמעתי מישהו אומר "כמו כּן" בכ"ף דגושה.

השפה העברית >>
לצפיה ב-'הרפיית בגד כפ"ת נבעה מחוק פונולוגי'
הרפיית בגד כפ"ת נבעה מחוק פונולוגי
11/05/2010 | 19:40
40
64
ולא נעצרה דווקא בגבול מילה. הפוצצים הפכו לחוככים אחרי תנועה.
כלומר, אם מילה נגמרה בתנועה, והמילה שלאחריה התחילה באחד מעיצורי
בגדכפת, העיצור בוטא חוכך ("רפה"), אלא אם כן היה בין שתי המילים טעם מפריד.
צורת הביטוי של "כמו כן" היא שריד לזה. העניין של דגש קל בראש מילה (בלי
קשר למילה הקודמת) זה כלל מודרני. אתה מוזמן לפתוח תנ"ך ולהיווכח במו עיניך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכן, וכך גם "אף על פי כֿן"'
אכן, וכך גם "אף על פי כֿן"
11/05/2010 | 21:03
27
"ולא כֿן הוא" ועוד כמה.

אגב, השיטה הזאת נכפתה באופן מלאכותי גם על לשון התפילה. סתם כדוגמה, ב"שיר הכבוד" של האשכנזים אתה מוצא "אספרה כֿבודך, ולא ידעתיך..." או "דימו אותך, ולא כֿפי ישךָ"
השפה העברית >>
לצפיה ב-'"שריד"... '
"שריד"...
11/05/2010 | 23:09
37
23
האם אנחנו חיים כיום בתקופת התנך? כיום הכלל הזה חסר שימוש למעט בקריאה בתנך ובקטעים מסוימים במשנה.
עקרונית, לא חשוב ממה זה נובע- האם אתה מסכים שמבחינה תקנית-רשמית (מבלי להיכנס לעניין של "מה נחשב תקני") יש לומר כמו כן בדגש? או שבגלל החוק הפונולוגי שהזכרת אנחנו צריכים לרפות לא רק בשרידים מהתנך, אלא בכל מילה שמתחילה בבגדכפ"ת ולפניה תנועה?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'השאלה שלך מופרכת בעיני'
השאלה שלך מופרכת בעיני
11/05/2010 | 23:30
5
27
אנשים מדברים איך שהם רגילים. למה לכפות עליהם צורות ביטוי מלאכותיות?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אל נא תוציא את דבריי מהקשרם.'
אל נא תוציא את דבריי מהקשרם.
12/05/2010 | 10:21
4
17
שאלתי "למה" ולא הבעתי את משאלתי לכפות על אנשים צורת ביטוי מסוימת.
שאלה מופרכת? אשמח אם תנסה להתמודד איתה, ולא לגנוז אותה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'טוב, אני אנסה להתמודד'
טוב, אני אנסה להתמודד
12/05/2010 | 12:29
3
13
נשאיר בצד את השאלה אם צריך בכלל תקן, ולמה זה טוב,
ונניח שאנחנו רוצים להכליל בו חוק שעיצורי בכ"פ מבוטאות
כ-b, p ו-k בראש מילה, ממילא החוק הזה יצטרך להכיל
סייגים עבור מילים שנכנסו לשפה בעשרות השנים האחרונות
(למשל "פיספס", "פונדמנטאלי"), אז אין שום סיבה שלא יהיה גם
סייג עבור ביטויים כבולים כמו "כמו כן", "אף על פי כן" וכו' שהשתמרה
בהם ההגיה המסורתית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מקבל את תשובתך,'
אני מקבל את תשובתך,
12/05/2010 | 12:55
2
13
אבל כאשר אתה מניח בצד את השאלה לגבי טיבו של התקן,
והאם הוא נצרך או לא, אין לנו סיבה לקבוע חוקים וכללים
(כדי לקבוע כלל צריל לצאת מנקודת הנחה שיהיה תקן שעליו
הכלל יתבסס).

ואף על פי כן, לדעתי הנושא הזה מוצה עד תום בפורום כפי
שהבהירו רבים, ואין טעם להתווכח ולשלוף כל פעם אותם טעונים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כן, אבל נותרו עדיין כמה אנשים שמסרבים להבין'
כן, אבל נותרו עדיין כמה אנשים שמסרבים להבין
12/05/2010 | 14:53
1
19
ולכן מדי פעם אנחנו חוזרים ודשים בו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כן, באמת אני מתקשה להבין כיצד'
כן, באמת אני מתקשה להבין כיצד
12/05/2010 | 17:47
9
לאנשים יש כל כך הרבה כוחות להתייצב בעוז נגד טחנות רוח.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תחליט'
תחליט
12/05/2010 | 05:34
28
15
אם אתה רוצה להתאים את התקן לשפה המודרנית, אז הוא צריך לקחת בחשבון שהחוק בג"ד כפ"ת הקלאסי, לא רק שאינו תקף מעבר לגבולות המילה, אלא שלמעשה אינו תקף בכלל: לכן אנחנו (או לפחות האנשים השפויים שבינינו) אומרים לכּכֿבֿ, להכּחיש, לבּרבּר, פֿקס, צ'יפּס - וגם מבחינים בין (הזדמנות) מפֿוספֿסת לבין (זברה) מפוספּסת/מפּוספּסת.

אם אתה רוצה, לעומת זאת, לשמר את השפה (אם לקחת את המטאפורה האהובה על אור - שלא תיראה כמו פרוייקט הולילנד), אכן אף אחד לא מכריח אותך לקחת את החוק הזה עד הסוף (ולהתחיל לומר "ראיתי בֿחלומי בֿרבורה כֿסופה"), אבל אם אתה בוחר לשנות את צורת ההגיה הקדומה של מילים שהשתמרה עד היום, לכאורה כדי לשמר את השפה.

ולמה הדבר דומה? זה כמו להחליט שהכותל המערבי הוא אתר לשימור, ובגלל שהוא רחבה גדולה בעיר עתיקה צריך (לפי התקן) לשמר אותו ולפתוח בו שוק פשפשים אותנטי. זה שאנשים משתמשים בו היום לתפילה (וככה השתמשו בו כבר די הרבה זמן), לא אומר כלום, כי זה בניגוד לתקן ולכן יש לפתוח בו שוק לאלתר.

או אם ניקח דוגמה קצת פחות מופרעת, נגיד שבכותל גברים ונשים מתפללים ביחד וככה הם התפללו כבר די הרבה זמן - ואז, משום שהתקן קובע שפעם, בעבר הרחוק והטוב (כשרבי עקיבא הלך עם שטריימל ודיבר יידיש) היתה צריכה להיות מחיצה, כדי שהגברים לא יחזו חלילה ביצורים הנחותים והמאוסים האלה שלא מסתובבים עם שועל הראש (כלומר נשים), יש לשים לאלתר מחיצה שתפריד בין המינים, ושימותו כל הרפורמיות האלה ימח-שמן-וזכרן שמנסות לקלקל את היהדות ההיסטורית.

אה, רגע:
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/0/06/Kote...

בקיצור, יש מספיק משוגעים בעולם, אז למה להקשות עלינו עוד?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה ששאלתי הוא לגבי התקן הרשמי.'
מה ששאלתי הוא לגבי התקן הרשמי.
12/05/2010 | 10:09
27
22
הדוגמות שהבאת: לכּכֿבֿ, להכּחיש, לבּרבּר, מבחינת התקן של האקדמיה הן לא כשרות לשימוש.
מה ששאלתי היא במה "אף על פי כֿן" ו"כמו כֿן" שונות מהדוגמות לעיל מבחינה פורמלית?


וחוץ מזה, אל תתחיל לקבוע מי נורמלי ומי לא נורמלי בכזה ביטחון. רבים הוגים לככּב, להכֿחיש, לברבּר ועוד- משום שהם דבקים בתקן. יקים כאלה.
האם אתה תבוא ותגיד להם שהם מדברים בטעויות הואיל והם לא מדברים בדרך שבה רוב העם מדברים?  
אני מבין שאתה אדם מאוד דמוקרטי, וסובר שמה שהרוב עושה הוא הנכון והראוי. גם זו גישה. אבל כמו בכל כלל גם בקרב דוברי שפה ישנו מיעוט,
גם אם המיעוט הזה הוא הדובר נכון.
נקודה נוספת שלי היא, שאם אתה בוחר ללכת ע"פ מה שהרוב דובר, לא תוכל להציב גבולות לתקינות השפה ולנכונותה. עד מתי תאמר שהכל כשר,
מתי יגיע הרגע שבו תכריע שהמילה היא מומצאת וחסרת היגיון? האיש הישר בעיניו יעשה, וכל העשייה חסרת מסגרת וחסרת גבולות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ועל זה נאמר No shit Sherlock '
ועל זה נאמר No shit Sherlock
12/05/2010 | 14:51
24
32
למרות שנראה לי שגם גדול פלצני מדינת ישראל יאמר פֿילוסופיה ולא פּילוסופיה.

בכל מקרה, העניין הוא שעל פי התקן הרשמי "כמו כֿן" זה עדיין בסדר גמור. אתה שאלת: "למה? הרי החוק הפונולוגי הזה הוא אות מתה?"
ואני עניתי: "ואללה, אתה לא רציני? האקדמיה מקדשת בתקן חוקים דקדוקיים שכבר מזמן לא פועלים? עוד מעט תספר שלי שהשמיים זה למעלה והאדמה זה למטה!"

לא הבנתי איך אתה מגדיר "דובר נכון". נראה לי שמבחינתך מי שהכי "מדושן עונג" ומפלצן את עצמו לדעת הוא זה שדובר נכון? אז אם אני עכשיו אומר לך ש"הקדם-התברגנות של השכבה התת-אנלוגית של הציבור הרחב חושפת - ואגב כך מערבבת, מחבבת ומחשבת - בפנינו פן חדש ומטה-סינתטי של האחר האל-מתקיים" אז אני מדבר יותר נכון ממך, כן?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אם אומר עכשיו'
אם אומר עכשיו
12/05/2010 | 16:26
23
6
שמבחינתי לדבר נכונה זה בעצם לדבר לפי החלטות האקדמיה ופסקיה, ואז אתה תכתוב תגובה מאוד מצחיקה
שתפקידה להשמיץ את הפלצנים שמדברים ע"פ התקן, ולהצדיק את אלה שמדברים כמו "הרוב"-
תהיה לי תחושה חזקה של דה ז'ה וו מאלפי המקרים שבהם הנושא נטחן פה כבר.

בלי קשר לכך, לדעתי אפשר לדבר נכונה גם במשלב מאוד נמוך, הדיבור הנכון לא חייב להיתלות באילנות
בגובה האגו של הכותב אותם. השאלה מה החשיבות בעיניך לדיבור נכון, וכיצד תעריך אדם שיגיש לך
עבודה סמינריונית מלאה בשגיאות לשוניות (ואני לא מדבר על "למרות ש" וטעויות שנחשבות קלות ושכיחות*).
אנשים שהולכים רחוק מדי עם הרצון שלהם להישמע אינטליגנטים מתבטאים לעיתים בצורה דומה לגיבוב השטויות שהבאת כדוגמה.


*קלות ושכיחות- ביחס לתקן המוגדר ע"פ הגורמים המוסמכים לכך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ברור שאני מגזים'
ברור שאני מגזים
12/05/2010 | 16:30
22
5
זה חלק מהכיף.

אבל אם אתה רוצה לדבר לפי התקן של האקדמיה, למה בעצם אתה מלין עליו? התקן של האקדמיה הוא בסופו של דבר שרירותי. כן, הם מנסים להסתמך על הקורפוס הערטילאי שמכונה "המקורות", אבל לפעמים נדרשת הכרעה בנוגע לדבר מה שאינו ברור באופן ישיר מן המקורות - ובמקרה הזה החלטתם שרירותית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני לא מלין על תקנהּ של האקמיה...'
אני לא מלין על תקנהּ של האקמיה...
12/05/2010 | 17:45
4
5
שאלתי שאלה, ועל התשובה שקיבלתי הקשיתי קושיה. כבדרך אגב, נכנסתי לדון עימך בסוגיה על תקנים ועל תקנות.
יש נושאים שבהם אינני מסכים עם החלטותיה של האקדמיה, אך ברוב המקרים אני מוצא בהן ביטוי לשיקול דעת
ולהתנהלות חכמה.
בכל מקרה, מישהו צריך להיות שרירותי. ככה זה בחברה בריאה בדרך כלל, לגוף המוסמך לכך
יש זכויות לקביעת דברים מסוימים (כגון: חקיקה), זכויות שאין לכלל העם, וזאת כדי שלא תווצרנה מלחמות ואנרכיה
הנובעת מהיעדר גבולות. אם אינך חפץ בשרירותיות זו האלטרניבה שלך תהיה גרועה יותר מהאקדמיה (לדעתי).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני לא הצעתי מעולם לבטל את האקדמיה'
אני לא הצעתי מעולם לבטל את האקדמיה
13/05/2010 | 03:32
3
3
אני רק מאמין שהיומרה של האקדמיה לעסוק בדקדוק אינה במקומה, ואף פוגעת בהתפתחותה הטבעית של השפה ובאוריינות של הציבור הרחב (עד כמה שזה נשמע אבסורדי, זה המצב).

ברור לי שלאנשי האקדמיה יש כוונות טובות, אבל לי חשובים יותר האנשים מאשר "השפה הנכונה" המלאכותית שהם מנסים לקדם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'חלק ממפעלה של האקדמיה'
חלק ממפעלה של האקדמיה
14/05/2010 | 10:08
2
2
מטרתו לא רק לשמר צורות מסוימות, אל גם להילחם דלות השפה, שלעיתים בולטת בשפה העברית. גם אם זה נעשה באופן מלאכותי, הרי שזה דבר מבורך.
דרך אגב, השבוע חשבתי על זה, אבל אולי זאת מחשבה בטלה: אם המילה "מחמאה" לא הייתה נלמדת "בטעות" מתהלים נ"ה: "חלקו מַחְמָאֹת פיו..." (שם היא מופיעה במשמעות אחרת לגמרי- מהמילה חמאה) היינו נשארים עם "קומפלמנט"? ואז האקדמיה הייתה ממציאה איזו מילה בעברית לערך הזה והיית טוען שזה מלאכותי?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'דוקא תקן מחייב'
דוקא תקן מחייב
14/05/2010 | 13:06
9
רק מדלל ומדלדל, כי הוא קובע צורות חוקיות (תקניות) ופוסל בכך את כל היתר.
למען האמת, תקן קיים רק בהזיות של מתקני לשון ואוהדיהם, החלטות האקדמיה הן אוסף אקלקטי בנושאים שהועלו בפניה ע"י גורמים שונים.
אפילו המפעל המבורך של מילוני מינוח מקצועי עוסק רק באותו חלק, לעתים קטן של מונחים שהובאו בפני הועדות המתאימות וחבל שכך.
לו היו מותרים שם על "תקנת לשון הציבור" ועוסקים בנושאים מקצועיים דוגמת מינוח מקצועי, מדעי וטכני, היו מספיקים כנראה הרבה יותר בתחומים בהם יכולה להיות לאקדמיה השפעה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה שהוא אמר '
מה שהוא אמר
14/05/2010 | 22:18
4
אין לי תלונות על הנסיונות של האקדמיה לעברת מילים זרות מסורבלות (כשהם מנסים "לעברת" מילה עברית טובה ואהודה כמו "מנגל" ולהחליפה במילה לטינית - זה כבר משהו אחר - זה נקרא טמטום - אבל זה לא משהו שקורה כל-כך הרבה, כי הם בכל זאת מתעסקים בעיקר במונחים).

התלונות שלי הם על הנסיון לקבוע תקן לדקדוק והטעיית הציבור לחשוב שהם "מדברים לא נכון". כשציפלך או חצי טון מציגים דברים שאין להם שום בסיס עובדתי כאילו הם עובדות, אתה בוודאי לא אוהב את זה - אז למה כשהאקדמיה ללשון עושה את זה זה בסדר?

לפני שטריליאן תכעס עלי ותאמר שבפרסומיה האקדמיה רק מתיימרת לקבוע תקן למי שרוצה, הנה ציטוט מפינה קטנה וחביבה באתר של האקדמיה (שמשום מה זה שנים שאפשר לגשת אליה רק עם אינטרנט אקספלורר ):

"רבים טועים או מתלבטים במינם של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה?

הנה תשובות לשואלים:
- השמות האלה הם ממין זכר: צומת (צמתים), עט (עטים), גרב.
- שמות אחדים בסיומת הזוגי הם ממין זכר: אופניים, משקפיים, מכנסיים, מספריים."

לא "תוהים מה התקן", אלא "טועים", חד וחלק.

לא שהאקדמיה היא הגוף הראשי שמקדם את הטרור הלשוני הזה, אבל היא נושאת בחלק מן האשמה.

לגבי הדלות, המלח כבר הסביר לך - שפה מדוברת אינה "דלה" יותר משפת האקדמיה רק בגלל שפה אומרים shtei shekel ושם shenei shekalim. היא פשוט שונה, זה הכל.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לדעתי זו לא בהכרח החלטה "שרירותית"'
לדעתי זו לא בהכרח החלטה "שרירותית"
12/05/2010 | 17:50
16
8
כשנדרשת הכרעה ויש דעות לכאן או לכאן, זה לא אומר שעושים "אן דן דינו".
מקבלים החלטה ע"ס נימוקים כאלה ואחרים, ולרוב נימוק אחד חזק יותר מנימוק אחר, או שיש סיבה להעדפה.
כבר אמרתי בעבר - החלטות האקדמיה מנומקות היטב. ייתכן שהנימוק מטופש או הזוי בעיניך (או כל תואר אחר) אבל זה לא הופך אותן ל"שרירותיות".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לדעתי את רואה את התואר "שרירותי"'
לדעתי את רואה את התואר "שרירותי"
13/05/2010 | 03:29
15
4
כמסמן משהו שלילי. זה לא המצב, וזאת בוודאי לא הייתה כוונתי. יש הרבה דברים שליליים (לטעמי) בהתנהלותה של האקדמיה, אבל מן הסתם היא לא יכולה שלא להיות שרירותית. אפילו אם הם מנמקים לתפארת, הנימוקים לבחירה כזאת או אחרת לא עושים את הבחירה שלהם לפחות שרירותית, כי בסופו של דבר הערך שניתן לנימוקים הוא סובייקטיבי. אני הרגשתי שדניאל מחפש איז "הגיון לשוני" שלפיו אמורות להיגזר כל ההחלטות של האקדמיה. אין חיה כזאת, כמובן.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'התואר עצמו אינו שלילי, בהכרח.'
התואר עצמו אינו שלילי, בהכרח.
13/05/2010 | 11:16
14
5
הטענה שלי היא שהחלטה מנומקת שמתקבלת אחרי דיונים רבים ושקילת האפשרויות השונות בכובד ראש אינה בחזקת "החלטת שרירותית".
החלטה שרירותית היא החלטה אקראית, או לפי שרירות הלב "ככה בא לי". זה פשוט לא המקרה.

בניגוד אליך אני חושבת שדווקא יש היגיון לשוני בהחלטות האקדמיה, כן בהחלט. כשאתה קורא (לא יודעת אם אתה קורא) החלטות אקדמיה בפרסומיה הרשמיים (לא באתר, באתר זה מקוצר) אתה קורא תלי תלים של מילים, מחקר שלם שנעשה, דיונים, דעות לכאן ולכאן, שיקולים כאלה ואחרים, ובסופו של דבר הנימוקים שהכריעו את הכף (וגם זה, כמובן, סקירה מקוצרת של תהליך ארוך). לקרוא להחלטה שמתקבלת בסוף תהליך כזה "שרירותית" זה לא "שלילי", זה פשוט חוטא לאמת ולהגדרה המילונית של "שרירותי" (בדקתי, רק ליתר ביטחון).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ההחלטה היא שרירותית'
ההחלטה היא שרירותית
13/05/2010 | 20:28
13
3
כי האקדמיה לא נתבקשה לקבוע בנושא שבו יכולה להיות רק תשובה נכונה אחת (למשל "כמה זה 1+1?") אלא לקבוע תקן. את התקן אפשר לנמק ככה, ואפשר לנמק אחרת, אבל העובדה היא שבתקופת התנ"ך החוק שנקבע על-ידי האקדמיה כלל לא היה קיים ומאוחר יותר התפתחו לו גרסאות שונות בדיאלקטים שונים של העברית (אחד מהן הוא מסורת ההגיה הטברנית שעליה מתבסס הניקוד שלנו). כל אחת ממסורות ההגיה האלה "נכונה" בדיוק באותה המידה, אבל האקדמיה יכולה לבחור רק אחת מהן.

עכשיו, אני חושב ש"הגיון לשוני" זה מונח קצת מוזר, אבל אם נניח שיש משהו כזה, זה לא מה שאני מצוא בדרך כלל החלטות של האקדמיה. הו, דיונים מעמיקים יש שם, אבל מה שאני מוצא בהחלטות שלהם זה פלפול של תלמידי ישיבה גאונים, אך לא את הספק הזהיר של עבודה מדעית טובה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'איך אתה מגדיר "נכון באותה מידה"?'
איך אתה מגדיר "נכון באותה מידה"?
13/05/2010 | 20:35
12
4
אפשר לומר שמשהו "נכון" יותר אם, למשל, רוב ההיקרויות הן שלו. רוצה לומר, אם צריך להכריע בין "תינוקות" (שמופיעה במשנה עשרות פעמים) לבין "תינוקים" (שמופיעה שלוש פעמים, רק במדרשים מאוחרים מאוד), אז בחירה ברוב, אינה החלטה אקראית / שרירותית, או "נכונה באותה המידה". אם עקרון הרוב אינו רלוונטי, אזי הצורה הקדומה יותר "נכונה" יותר, כי היא המקור, ועוד.

נראה לי שאנחנו משתמשים בהגדרות שונות ל"שרירותי" או שאולי, מבחינתך, כל החלטה שהיא, למעט מתמטיקה או מדעים מדויקים, היא שרירותית, כי היא תמיד מבוססת על נימוקים כאלה ואחרים, ולא תמיד יש בה "נכון" או לא נכון" אבסולוטיים, ואז באמת שהאקדמיה אינה שונה מכל גוף או אדם אחר.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'צר לי, אבל אי-שכיחותה של צורה מסוימת'
צר לי, אבל אי-שכיחותה של צורה מסוימת
13/05/2010 | 20:40
11
2
לא עושה אותה לשגויה. במקרה הספציפי שאת מתארת, נראה שגם "תינוקים" וגם "תינוקות" הם "נכונים", בהקשרים שונים ואצל אנשים שונים. אולי אפשר לומר שתינוקות "נכון יותר", אבל זה לא עושה את "תינוקים" לשגוי על פי ההגיון המקורי של האקדמיה (ז"א מקורי, כי הם מסתמכים על המקורות )

אכן נראה לי שאנחנו משתמשים בהגדרות שונות לשרירות. מבחינתך בעצם אין שום דבר בעולם שהוא שרירותי, כי כל עוד ניתן להמציא נימוק כלשהוא, אותו הדבר כבר אינו שרירותי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יש הרבה דברים שרירותיים בעולם'
יש הרבה דברים שרירותיים בעולם
13/05/2010 | 20:56
10
3
אבל אז, באמת, אין להם סיבה ש"נשמעת הגיונית", נאמר זאת ככה.
אם המקורות לא אחידים, זה לא אומר שהחלטה לכאן או לכאן היא שרירותית.
אתה זה שיוצא מנק' הנחה שבעצם מבחינת האקדמיה כל מה שמופיע במקורות הוא שווה ערך ואין "נכון יותר" או "נכון פחות". אתה הופך את זה לשרירותי. מבחינת האקדמיה זה לא בהכרח המצב.

וכאמור, לפי הגישה שלך, כל החלטה שהיא היא שרירותית... זה יותר הגיוני?
השפה העברית >>
לצפיה ב-''
13/05/2010 | 21:32
6
לצפיה ב-'אכן, זאת ההגדרה שלי'
אכן, זאת ההגדרה שלי
14/05/2010 | 02:08
7
3
כשבלשנים אומרים שהבחירה של סימן (= חיבור בין מסמן למסומן) בשפה היא שרירותית, אנחנו לא מתכוונים לומר שהסימן נבחר באן-דן-דינו. יש לזה מן הסתם סיבות היסטוריות, ובמחקר הדיאכרוני אנחנו באמת מנסים לחשוף אותן.

אבל בסופו של יום, זה שהיסטורית "אשר ל" התקצר ל"של" לא אומר שהוא לא היה יכול באותה המידה להתקצר ל"שרל" או "אל" או לא להתקצר בכלל. השרירותיות היא לא באי-הימצאותו של נימוק או הסבר, אלא פשוט בכך שמה שנבחר הוא זה שנבחר ואי-אפשר להתווכח איתו. כנ"ל לגבי התקן - את התקן קובעת האקדמיה, ובלי קשר לנימוקים שלה הוא התקן רק כי היא קבעה אותו. אחרת כל אחד היה יכול לקבוע תקן.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אתה באמת חושב ש"אשר ל" הוא קיצור של "של"?'
אתה באמת חושב ש"אשר ל" הוא קיצור של "של"?
14/05/2010 | 04:31
5
15
לצפיה ב-'הפוך: "של" הוא קיצור של "אשר ל"?'
הפוך: "של" הוא קיצור של "אשר ל"?
14/05/2010 | 04:34
5
לצפיה ב-'אני באמת חושב שלא קראת את ההודעה שלי'
אני באמת חושב שלא קראת את ההודעה שלי
14/05/2010 | 22:00
3
7
לצפיה ב-'אמרת: זה שהיסטורית "אשר ל" התקצר ל"של"'
אמרת: זה שהיסטורית "אשר ל" התקצר ל"של"
16/05/2010 | 06:23
2
7
לצפיה ב-'זה לא מה שאמרתי'
זה לא מה שאמרתי
16/05/2010 | 15:08
1
3
אם כי לפי מיטב הבנתי, זאת הסברה המקובלת.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ומה זה "היסטורית", זה מה שכתוב'
ומה זה "היסטורית", זה מה שכתוב
16/05/2010 | 15:27
4
בסיפרי ההיסטוריה, או שזה איזה story מקובל עליך ועל שאר מספרי האגדות ה"מקובלים"?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'של הוא לא קיצור'
של הוא לא קיצור
14/05/2010 | 05:25
4
זה שרש של במקום שר. אותה המשמעות בלשון אחר.
כמו נושר ונושל, שררה ושללה (ממשלה), בשל ובשר וכדומה יש הרבה דוגמאות מהשרש הזה בפרט ומחילופי ר/ל בכלל
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה רע ב"מילה מומצאת וחסרת היגיון"?'
מה רע ב"מילה מומצאת וחסרת היגיון"?
12/05/2010 | 20:10
1
5
שהיא מומצאת וחסרת היגיון?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני שמח שיש לך היגיון בריא, זה דבר חשוב '
אני שמח שיש לך היגיון בריא, זה דבר חשוב
12/05/2010 | 20:26
4
לצפיה ב-'לצירופים כבולים עמידות גבוהה בפני שינויים.'
לצירופים כבולים עמידות גבוהה בפני שינויים.
12/05/2010 | 13:51
1
18
אני מניחה שזה מכיוון שהם נתפסים כיחידה אחת ושמורים כך בזיכרון המילולי שלנו, ולכן גם כשמשתמשים בהם, פשוט חוזרים על הצירוף כמו שהוא.

ניתן למצוא צירופים כבולים בעברית שמשתמשים ברובד מקראי שאנחנו לא משתמשים בו כיום, למשל:
* "הלוך ושוב", למשל, הוא צירוף שאנחנו משתמשים בו בשפת הדיבור ("כרטיס הלוך ושוב") והוא מורכב ממקור מוחלט, לא צורה שגורה במיוחד בעברית החדשה בכלל ובמדוברת בפרט. אבל הוא צירוף כבול, והוא שרד.
* "כפתור וָפרח" "הפלא וָפלא" וכו', משמרים את הגיית ו"ו החיבור הקמוצה (כשהו"ו קרובה לטעם) על אף שבצירופים חדשים לא סביר שנשמור על הו"ו הקמוצה, וגם לא סביר שתשמע "הפלא וּפלא" (על אף שזו לא טעות) או "הפלא וְפלא" (כפי שנהוג היום בדיבור הרווח - ו"ו שוואית בכל מצב, כמעט). הצירוף הגיע מהמקרא, קיים בשירים, הוא עתיק ומשתמשים בו כמו שהוא.

כך גם לגבי צירופים כמו "לא כן", "הלא כן", "אף על פי כן", "כמו כן", "לא כלום" ועוד, שהשתמרה בהם ההגייה המקראית של הכ"ף הרפה. אלה צירופים כבולים, הם נתפסים כיחידה אחת, במקרא במקרים כאלה (כשהיה טעם מקשר, כלומר, יחידת הנגנה אחת) הכ"ף הייתה רפה, והם שרדו כך גם בעברית החדשה. אין שום סיבה לדגוש שם את הכ"ף, זה לא "תקני יותר" וזה בעיקר לא מקובל. בפרט, ולדעתי זה גם פחות נוח מבחינת הגייה (אולי אני משוחדת מתוך הרגל, אבל עיצורים רפים דורשים פחות מאמץ של איברי הדיבור, ולא סתם החוק הפונולוגי הזה נולד מלכתחילה).

מאחר שהמקרא, בהגדרה, לא יכול להיות "לא תקני", אין בכך שום בעיה של תקניות. אלה פשוט שרידים למסורת עתיקה יותר, רובד קדום יותר בעברית, שקיימים גם בעברית החדשה. מאחר שהם אכן לא אופיניים לרובד העכשווי מרגישים שהם חריגים, אבל זה לא הופך אותם ללא תקניים.

ולסיום, כמה ציטוטים:

בראשית פרק ח פסוק ג: וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, הָלוֹךְ וָשׁוֹב; וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם--מִקְצֵה, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם.

ישעיהו פרק כט פסוק י"ד: לָכֵן, הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת-הָעָם-הַזֶּה--הַפְלֵא וָפֶלֶא; וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו, וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר.

ישעיהו פרק נא פסוק ו: שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל-הָאָרֶץ מִתַּחַת, כִּי-שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה--וְיֹשְׁבֶיהָ, כְּמוֹ-כֵן יְמוּתוּן; וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה, וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת.

בראשית פרק מח פסוק י"ח: וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו, לֹא-כֵן אָבִי:  כִּי-זֶה הַבְּכֹר, שִׂים יְמִינְךָ עַל-רֹאשׁוֹ.  

בראשית פרק כט פסוק כ"ו: וַיֹּאמֶר לָבָן, לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה.

דברי הימים ב פרק ח פסוק ח: מִן-בְּנֵיהֶם, אֲשֶׁר נוֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר לֹא-כִלּוּם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. [אמנם זה לא "לא כלום" שכיוונתי אליו, אבל הוא מדגים את העיקרון, אז זה קרוב מספיק... ]
השפה העברית >>
לצפיה ב-'נהדר!! '
נהדר!!
12/05/2010 | 16:31
7
לצפיה ב-''
12/05/2010 | 09:21
4
לצפיה ב-'"מי כּמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקדש"'
"מי כּמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקדש"
11/05/2010 | 20:31
61
27
שמות ט"ו, י"א

בשני המקומות בפסוק מופיע "כמוכה" שעל-פי המסורת אחד מודגש והשני לא. ולמרות ששניהם אחרי תנועה.

לדעתי אין כלל כזה שבראש מילה יבוא דגש. זה אך ורק עניין של קריאה את המשמעות והבנת התחביר.
מי כמוכה, באלים
מי, כמוכה נאדר

אני מנחש שאם בכלל אפשר לקבוע כלל לדגש באותיות בכ"פ הוא צריך להיות בראש משפט ולא סתם בראש מילה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תיקון- הסדר הפוך'
תיקון- הסדר הפוך
11/05/2010 | 20:32
5
"מי כמוכה באלים ה' מי כּמוכה נאדר בקדש"
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לגבי מי כּמוך'
לגבי מי כּמוך
11/05/2010 | 21:11
59
12
חיבורי המסורה מונים מספר חריגים לכלל, שלפיו בג"ד כפ"ת בראש מילה רפות אחר אהו"י.

בין החריגים הללו נמנים גם שבע מקרים יוצאי דופן והם:

מי כּמוך, גאה גּאה, ידמו כּאבן (בשירת הים), ושמתי כּדכד (מישעיה), ונלאיתי כּלכל (מירמיה), וחכמה כּחמת-אלהין (מדניאל)
השפה העברית >>
לצפיה ב-'*שבעה'
*שבעה
11/05/2010 | 21:12
5
לצפיה ב-'ויש לך הסבר לחריגים?'
ויש לך הסבר לחריגים?
11/05/2010 | 21:17
55
9
אם הם חריגים בלי סיבה, אז אין כלל.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה עובד ככה:'
זה עובד ככה:
11/05/2010 | 21:29
34
10
הכלל הראשי:
בגד כפת בראש מילה - דגושה

חריג לכלל הראשי:
בגד כפת בראש מילה אחרי אהו"י - רפה

חריג לחריג:
בגד כפת בראש מילה אחרי אהו"י שמשתייכת לאחת מתשע קטגוריות מסוימות - דגושה

בספרות המסורה נזכרות תשע הקטגוריות האלו (למשל, מצב של דחיק, כמו "ואעידה בּם", דברים לא, כח). בין תשע הקטגוריות יש קטגוריה אחת שכוללת שבע מילים שאין להן מכנה משותף. זוהי הקטגוריה שפרטתי קודם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא, זה עובד ככה:'
לא, זה עובד ככה:
11/05/2010 | 22:51
33
8
אם אני לא מסכים אתך, אתה מוחק את ההודעה שלי ואח"כ שולח לי מסר שההודעה נמחקה בגלל "סגנון דיבור".
זכותי להגיד ש"יש גבול לכמה שאני מוכן לסבול א,ב,ג.." וזכותי להגיד גם את מה שאני חושב על התשובה שלך. אתה לא תשתמש באלימות כדי להשתיק.


ולגבי ההודעה שמחקת, אחזור שוב:
אין כלל כזה ואתה יודע את זה.
מה זה חריג של חריג של חריג? מבחינתי אתה סתם מנסה להטעות.

השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני (עדיין) לא מנסה להשתיק אותך,'
אני (עדיין) לא מנסה להשתיק אותך,
11/05/2010 | 23:05
32
8
ואני מודה לך על שניסחת מחדש את ההודעה. זכותך כמובן לא להסכים, אבל חייבים לנסח את זה בצורה מנומסת. השיח עשוי להידרדר מהר מאוד, וצריך להקפיד.

לגופו של עניין:

במקרא יש הרבה מאוד מילים. הכללים הם מורכבים, ולפעמים יש חריג וגם חריג לחריג. זה בסדר גמור, ולא צריך להתבלבל ממצב כזה. הקטגוריה של הדחיק למשל, היא קטגוריה די עקבית: כמעט כל דגש של דחיק שבא באות בגד כפ"ת נשאר גם אם הטעם מחבר.

הקטגוריה של 7 היוצאים מן הכלל אינה "כלל", אלא כשמה כן היא: אוסף של 7 יוצאים מן הכלל. איש עדיין לא הצליח למצוא בין המקרים הללו מכנה משותף (אם כי זה לא אומר שאין כזה). לעומת זאת, הכלל שיש דגש בבג"ד כפת בראש מילה שלא לאחר תנועה הוא כן כלל, כי הוא מתקיים ברוב כמעט מוחלט של המקרים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'חבל שאתה ממשיך בקו הזה.'
חבל שאתה ממשיך בקו הזה.
11/05/2010 | 23:19
31
9
אתה דורש ממני נימוס אבל מצדך מתנהג באלימות. מה זה "עדיין לא מנסה להשתיק אותך"? מי נתן לך רשות להשתיק אותי מתישהו?

ולגופו:
במקום לחשוב שאולי יש "כלל" אחר (אם בכלל. למה לכל דבר צריך להיות כלל?), אתה נצמד לכלל שיש לו חריגים בלי סוף וממשיך לאמר "איש עדיין לא הצליח למצוא בין המקרים הללו מכנה משותף" למרות שהראתי לך את המכנה המשותף ואתה בכלל לא חושב אפילו להתייחס לזה.
אז תישאר בדעתך, זכותך.

השפה העברית >>
לצפיה ב-'כאשר'
כאשר
11/05/2010 | 23:29
30
9
סגנון הדיבור של גולש בפורום חורג ממה שראוי בשיחה תרבותית, מזהירים, מוחקים וחוסמים. מי שנתן לי את הרשות לעשות את זה זה הנהלת תפוז. מחיקה וחסימה אינה אלימות. היא כלי שנועד להבהיר את הגבולות. אני שב ומבקש שלא תראה בזה משהו אישי.

לגופו -
לא הבנתי מה המכנה המשותף בין שבעת המקרים שציינתי.

הדבר היחיד שכתבת בעניין היה:
"לדעתי אין כלל כזה שבראש מילה יבוא דגש. זה אך ורק עניין של קריאה את המשמעות והבנת התחביר."

זה סותר את העובדה ש-99% מהמקרים כן יבוא דגש בראש מילה (כאמור, למעט מקרים של תנועה, וגם אז לא תמיד).
ואת זה כתבתי כבר  - כך שאי אפשר להאשים אותי שלא התייחסתי למה שכתבת.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני חושש שאתה לא מבין לאשורו מה'
אני חושש שאתה לא מבין לאשורו מה
12/05/2010 | 01:39
29
10
הנהלת תפוז מרשה לך ומה לא. חוץ מזה האלימות המילולית שמבצבצת מבין דבריך מצמררת.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הנהלת תפוז מרשה לו'
הנהלת תפוז מרשה לו
12/05/2010 | 05:44
28
7
למחוק כל הודעה שלדעתו חורגת מכללי הפורום (שאותם הוא קובע לפי ראות עיניו).

לך היא מרשה להתלונן על זה בפורום משוב, ולעצמה היא מרשה לבחור אם להתייחס לתלונה שלך.

פשוט, לא?

מתוך התקנון:
"למנהל של קבוצת הדיון יש סמכויות ניהול מיוחדות והוא רשאי (במקביל להרשאתה של תפוז) בין היתר, להגביל את אפשרות הכניסה לקבוצת הדיון שהוא מנהל, וכן להרחיק ממנה משתמשים. כמו כן, לעתים יפרסם המנהל כללי התנהגות החשובים לו באופן מיוחד בקבוצת הדיון שלו. אנא השמעי להוראות אלה אך זכרי, כי הן אינן גוברות על הוראות תקנון זה אף במקרה של סתירה עמו."

השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מבין שהכללים חלים על נקבות בלבד.'
אני מבין שהכללים חלים על נקבות בלבד.
12/05/2010 | 12:24
27
6
לצפיה ב-'זו מין שפה פמיניסטית סטייל מרב מיכאלי.'
זו מין שפה פמיניסטית סטייל מרב מיכאלי.
12/05/2010 | 14:06
2
44
מכיוון שבררת המחדל היא תמיד זכר, ומקפחים את הנשים, אז נלך על העדפה מתקנת, ואצלנו בררת המחדל תהיה נקבה. משהו כזה. לפני עשור לערך למדתי פסיכומטרי ב"היי קיו" והספר שלהם היה כולו בלשון נקבה. זה היה יכול להיות מגניב אלמלא זה סתם היה לא נוח (עניין של הרגל) וגם כשהתרגלתי זה לא ריגש אותי במיוחד. העובדה שבררת המחדל היא הצורה הלא מסומנת, הקצרה יותר (לרוב זכר, למעט במערכת שם המספר) לא מעליבה אותי. אני לא חושבת שיש כבוד גדול בלהיות בררת מחדל...

מתוך תקנון תפוז: "תקנון זה מנוסח בלשון נקבה, אך מתייחס לשני המינים כאחד. כל האמור בתקנון זה בלשון נקבה מתייחס גם לזכר ולהיפך וכל האמור בלשון יחיד, מתייחס גם לרבים ולהיפך."
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הפוזה הזאת של תפוז - לזרא לי.'
הפוזה הזאת של תפוז - לזרא לי.
12/05/2010 | 19:49
1
7
לצפיה ב-'גם אני לא במתלהבים. אבל שיהיה, לא מפריע לי.'
גם אני לא במתלהבים. אבל שיהיה, לא מפריע לי.
12/05/2010 | 20:06
3
לצפיה ב-'אצטט שוב מן התקנון'
אצטט שוב מן התקנון
12/05/2010 | 15:01
23
5
תקנון זה מנוסח בלשון נקבה, אך מתייחס לשני המינים כאחד. כל האמור בתקנון זה בלשון נקבה מתייחס גם לזכר ולהיפך וכל האמור בלשון יחיד, מתייחס גם לרבים ולהיפך.
אין לראות הוראה מהוראות תקנון זה כגורעת מהוראה אחרת אשר בתקנון זה. הכותרות בתקנון זה הן לצורך הנוחות בלבד.
במסגרת תקנון זה -
"גולשת" - כל אדם ו/או תאגיד ו/או גוף כלשהו, העושים שימוש מכל סוג באתר, בין באמצעות מחשב, בין באמצעות מכשיר טלפון סלולארי ובין בכל דרך אחרת.
"תפוז" - בעלת האתר, לרבות חברות אם שלה, חברות בשליטתן, חברות בת וחברות קשורות (כהגדרתן בחוק ניירות ערך, תשכ"ה-1968) ולרבות מנהליהן, עובדיהן, בעלי מניותיהן ומי מטעמן.

העניין הוא שתפוז לא לגמרי עקביות, והן לפעמים משתמש בלשון זכר (בעיקר ברבים) ולפעמים בלשון נקבה (בעיקר ביחידה), בצורה די מבלבלת.

דרך אגב, הנה עוד כמה חוקים (כלליים, של תפוז, לא ספציפיים של מנהל פורום כזה או אחר) שכדאי לציפלך לשים לב אליהם:

לא להציק או להטריד גולשות אחרות ובכלל זה (בין היתר) לא לערוך "משפטי שדה" לגולשות אחרות וכן להימנע מהצעות מגונות לגולשות אחרות

לא להפריע או לנסות להפריע להתנהלותו התקינה של האתר

לא להעלות תוכן שהוא שקרי, מטעה או שהסתמכות עליו עשויה לגרום נזק ישיר או עקיף לצד שלישי כלשהו

השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה, גם בתום לב'
מה, גם בתום לב
12/05/2010 | 19:52
5
4
לא להעלות תוכן שהוא שקרי, מטעה או שהסתמכות עליו עשויה לגרום נזק ישיר או עקיף לצד שלישי כלשהו?

איך אפשר לעמוד בזה?

השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מניח שהם לא התכוונו ל"בתום לב"'
אני מניח שהם לא התכוונו ל"בתום לב"
13/05/2010 | 03:35
4
3
התקנון לא מנוסח באופן בהיר לגמרי, ומן הסתם לא הכל שם בר-יישום. אבל לפחות בפעם הבאה שמישהו יתלונן כאן ש"מנהל הפורום ממציא חוקים"...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני חושבת שהם לא עוסקים בכוונות במכוון'
אני חושבת שהם לא עוסקים בכוונות במכוון
13/05/2010 | 21:00
3
5
כי כוונות קשה להוכיח. בסופו של דבר יש שיקול דעת, ומן הסתם מישהו ששוגה בתום לב - "מודה ועוזב ירוחם".
בכל מקרה, תפוז אתר פרטי ואף אחד מאיתנו לא משלם לו; זכותם להחליט ככל העולה על רוחם. גם בתקנון עצמו הם מצהירים שהם שומרים לעצמם את הזכות לקבוע איך, מי, כמה ולמה ולמחוק כל מה שהם מוצאים לנכון.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה, אפשר לשגות שלא בתום לב?'
מה, אפשר לשגות שלא בתום לב?
13/05/2010 | 23:45
2
3
הלוא אם עושים משהו שלא בתום לב הרי זו לא שגיאה; זו הטעיה, מעשה נכלים, מעשה נבלים וכד', הלא כן?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תגדיר "תום לב".'
תגדיר "תום לב".
14/05/2010 | 01:27
6
יש הרבה אנשים שמשוכנעים בצדקת דרכם גם כשהם טועים לחלוטין, ושום דבר לא ישכנע אותם אחרת. השאלה אם זה "תום לב" או סתם עקשנות ואגו...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מובן שאפשר לשגות שלא בתום לב. לדוגמה: 2+2=312'
מובן שאפשר לשגות שלא בתום לב. לדוגמה: 2+2=312
14/05/2010 | 10:26
6
לצפיה ב-'אני חייב לומר'
אני חייב לומר
12/05/2010 | 19:58
13
5
שזה נשמע לי קצת הזוי. בעברית (להבדיל מארמית למשל) המין הבלתי מסומן הוא זכר. אני בעד זכויות נשים והכול, אבל זה לא מה שישנה את המצב נראה לי.

לפני אי אילו שנים סיפרו לי על דיון שהתנהל בלימודי עריכה לשונית באוניברסיטה, שבו חלק מהתלמידות דרשו להחליף בהערות השוליים את המילה "ראה" ב-"ראו" כדי לא לפגוע בנשים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זו הצעה לגיטימית, בסה"כ.'
זו הצעה לגיטימית, בסה"כ.
12/05/2010 | 20:04
2
3
גם אני מנסחת לא פעם בלשון רבים, זו דרך מקובלת למדי.
פתרון אחר יכול להיות לקצר את ראה ל-ר'. אאל"ט גם זה מקובל.

ועכשיו קלטתי שכתבת - "להבדיל מארמית".
אני מפשפשת בנבכי מוחי חזור ופשפש, אבל לא זכור לי שבארמית המצב שונה... פספסתי משהו?
הדבר היחיד שזכור לי משיעורי ארמית (בהקשר הזה) הוא הצורות לנוכחת ולנוכחות שוחזרו מדיאלקטים מקבילים, יען כי חז"לינו לא נהגו לשוחח עם נשים (לא על דברים ברומו של עולם שהועלו בכתב, לפחות ).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שיחה עם נשים זה באמת דבר בעייתי '
שיחה עם נשים זה באמת דבר בעייתי
12/05/2010 | 20:46
2
כידוע, "כל זמן שאדם מרבה  שיחה עם האשה - גורם רעה לעצמו"...

לגבי הארמית - התכוונתי שבמקום "זה" הם אומרים "זאת", כמו מאי נפקא מינה = מה יוצה מזה, הדה היא דכתיב = זהו שכתוב וכאלו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ע"ע תקנון תפוז(ה?)'
ע"ע תקנון תפוז(ה?)
15/05/2010 | 17:22
4
לצפיה ב-'גם לי זה נשמע הזוי'
גם לי זה נשמע הזוי
13/05/2010 | 03:39
9
27
אבל כבר לא ממש אכפת לי. זה לא שהאופנה הזאת עומדת לתפוס - ואם היא תתפוס היא כבר לא תהיה הזויה.

הצרה היא שרוב האנשים (גברים ונשים כאחד) באמת לא מבינים שזכר הוא המין הבלתי-מאופיין בעברית, ולכן פירוש המילה "משתמש", כפי שאנחנו תופסים אותה הוא "משתמש זכר או משתמשת נקבה", בעוד שפירוש המילה "משתמשת הוא "רק משתמשת נקבה". אין פה אפליה של נשים יותר מזה שיש פה אפליה של גברים (כי רק לנשים יש מין פרטי, בעוד שהגברים צריכים להתחלק...)
השפה העברית >>
לצפיה ב-' אהבתי.'
אהבתי.
13/05/2010 | 07:42
2
5
לצפיה ב-'אהבת? ועכשיו אתה כבר לא אוהב?! '
אהבת? ועכשיו אתה כבר לא אוהב?!
13/05/2010 | 20:31
1
1
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

לפחות אם גם אתה אומר "אהבתי", אני יכול להירגע שאותו אחד שהעיר על זה היה כנראה בדעת יחיד בטענה המשונה שלו שהפועל "אהב" בעבר יכול לציין רק אהבה שהסתיימה...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אהבתי'
אהבתי
14/05/2010 | 09:01
1
לצפיה ב-' זה בדיוק מה שגם אני תמיד אומרת '
זה בדיוק מה שגם אני תמיד אומרת
13/05/2010 | 10:25
5
3
בעקבות ניסוח דומה של אחד המרצים שלי, אגב.

הטענה שאני מקבלת בתגובה היא שהסיבה ההיסטורית לכך היא שוביניסטית, אחרת למה שדווקא זכר יהיה הצורה הקצרה הלא מסומנת, בררת המחדל? כי הגברים מנהלים (או ניהלו) את העולם, דיכוי נשים וכו', וזה בעצם הנצחה של עוול היסטורי; לפיכך הפיכת היוצרות ושימוש בצורות הנקבה כבררת מחדל, זו העצמה נשית וזה גורם לנשים (מסוימות) להרגיש טוב עם עצמן. עם זה אני לא ממש יכולה להתווכח (כלומר, בעיניי זה נשמע מגוחך ופלצני, אבל אם זה מה שעושה להן טוב בחיים, קטונתי).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לכל מטבע יש שני צדדים...'
לכל מטבע יש שני צדדים...
13/05/2010 | 20:35
4
30
את יכולה לענות להם ששוב הגברים נדפקים, כי הם מקבלים צורה קצרה ומזלזלת, בעוד שהנשים זוכות לצורה הארוכה והמכובדת יותר. יוצא הדופן הוא כמובן במין המספר, שם הזכרים זוכים לצורה ארוכה כדי שיהיה קשה לספור אותם, וכך הנשים יוכלו להתעלות עליהם מבחינה מספרית.

זה נשמע אבסורד, אבל זה אבסורד בדיוק כמו כל הטענות על אפליה שטמונה בשפה. עד כמה שאני שמתי לב, דווקא חברות שבהם יש שפה שלא מבחינה במין דקדוקי נוטות להפלות נשים יותר מאשר חברות שבשפתן יש מין דקדוקי...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אגב, מסתבר שזה לא רק בשפות עם מין דקדוקי.'
אגב, מסתבר שזה לא רק בשפות עם מין דקדוקי.
13/05/2010 | 20:49
3
2
ממש היום קראתי (טוב, התחלתי לקרוא...) מאמר* של דידרי וילסון (Deirdre Wilson) וכל הניסוחים שלה הם בלשון נקבה. למשל:
"This paper considers two post-Gricean attempts to provide an explanatory account of verbal irony. The first treats irony as an echoic use of language in which the speaker tacitly dissociates herself from an attributed utterance or thought. The second treats irony as a type of pretence in which the speaker “makes as if” to perform a certain speech act, expecting her audience to see through the pretence and recognise the mocking or critical attitude behind it."

כמו שתפוז משתמשים ב"גולשת" היא משתמשת ב"דוברת" ולא בדובר ממין זכר, שהוא כביכול המקרה הכללי, ה"דובר הלא מסומן". אני לא יודעת אם היא ממשיכה כך לאורך כל המאמר (ואולי גם במאמרים אחרים) אבל כשקראתי את ההקדמה בפעם הראשונה זה הקשה עליי להבין. לרגע חשבתי שהיא מתייחסת לאירוניה כאל נקבה (כמו שמתייחסים למכונית או לספינה, אולי) וזה לא היה לי הגיוני, ורק כשקראתי שוב את המשפטים קלטתי שהיא בעצם מתייחסת לדוברת ממין נקבה, על אף שלא מדובר בדוברת מסוימת ואין כאן משמעות למין.

ואגב אפליית נשים - אתמול בשיעור (לא פרגמטיקה) המרצה דיברה על "לשון נשים" ו"לשון גברים", וסיפרה שביפן אסרו על נשים להשתמש בקנג'י והן נאלצו לפתח לעצמן שפה משלהן...
(אין לי ספק שאתה מכיר את הנושא יותר ממני, אני רק תייקתי את זה כעוד דוגמה אחת מני רבות לדיכוי נשים לאורך ההיסטוריה).


* The pragmatics of verbal irony: echo or pretence?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה מאוד מקובל במאמרים אמריקאים'
זה מאוד מקובל במאמרים אמריקאים
14/05/2010 | 02:18
2
1
אותי זה מעצבן מוות, כי אותן הפמיניסטיות-לכאורה שבוחרות להשתמש ב-she בתור כינוי גוף "מאזן" רק חושפות את עצמן כסנוביות מגעילות. הרי יש באנגלית כינוי גוף ניטרלי למקרים כאלה! they! רק שבאמריקה הוא מזוהה משום מה עם שפה נמוכה (למרות שגם שייקספיר השתמש בזה וג'יין אוסטן בכלל השתמשה בזה המון, אבל היא אישה, אז זה כנראה לא נחשב ).

הנה תרגום הפסקה המעצבנת לאנגלית נורמלית:

"This paper considers two post-Gricean attempts to provide an explanatory account of verbal irony. The first treats irony as an echoic use of language in which the speaker tacitly dissociates themselves from an attributed utterance or thought. The second treats irony as a type of pretence in which the speaker “makes as if” to perform a certain speech act, expecting their audience to see through the pretence and recognise the mocking or critical attitude behind it."


במקרה הראשון אני לא בטוח שזה נשמע כל-כך טוב, אבל תמיד אפשר להעביר את זה פשוט לרבים (speakers). הרבה יותר אלגנטי, כי הרי באנגלית (בניגוד לעברית) לרבים באמת אין מין.

ומצחיק לראות שהכותבת הזאת היא בריטית (או אוסטרלית או משו - לפי זה שבודק האיות שלי צועק על recognise ו-pretence ). חשבתי לתומי שזאת דווקא אופנה אמריקאית הקטע הזה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'חסרות Dykes בריטיות?'
חסרות Dykes בריטיות?
15/05/2010 | 17:31
1
8
לצפיה ב-'זה לא בדיוק dykes'
זה לא בדיוק dykes
16/05/2010 | 15:10
4
אבל כשאני חושב על זה, גם לא בדיוק תרגמתי את הפסקה לאנגלית נורמלית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כדאי לך להתיעץ עם עורך דין שיסביר לך מה כתוב '
כדאי לך להתיעץ עם עורך דין שיסביר לך מה כתוב
13/05/2010 | 18:54
2
1
לצפיה ב-'אני דווקא חושב הפוך'
אני דווקא חושב הפוך
13/05/2010 | 20:36
1
2
לעורכי הדין כדאי להתייעץ איתי לפני שהם מנסחים מסמכים בשפה מעורפלת.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אולי ההבנה מעורפלת'
אולי ההבנה מעורפלת
13/05/2010 | 22:54
5
לצפיה ב-'למה?'
למה?
11/05/2010 | 22:58
7
6
כל פעם כשיש חריג בלי סיבה ידועה לנו אז אין כלל?
או שמא אתה לא מגדיר את המילה "כלל" כרוב בני האדם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'למה זה קשור לרוב בני האדם?'
למה זה קשור לרוב בני האדם?
11/05/2010 | 23:10
6
7
האם רוב בני האדם מבטאים בכ"פ דגושות בגלל שזה בראש מילה?
ואם רוב בני האדם מבטאים כך, מה פשר החריגים? האם אתה אומר שהחריגים מקורם במיעוט?
האם את הפסוק "מי כמוכה.... מי כּמוכה...", כתבו 2 בני אדם שונים?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'דיברתי על כלל ויוצאי מן הכלל באופן כללי.'
דיברתי על כלל ויוצאי מן הכלל באופן כללי.
11/05/2010 | 23:12
5
3
ממש לא התייחסתי לגופה של הסוגייה.

רק אמרתי שכלל הוא כלל גם אם יש לו חריגים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא אמרתי שלא'
לא אמרתי שלא
11/05/2010 | 23:23
4
3
אבל בשביל שתוכל לקרוא לזה "כלל" אתה צריך להסביר למה הם יוצאים מהכלל. אחרת - אין כלל, רק אוסף, אולי גדול, אבל רק אוסף, של פרטים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שוב, כנראה שאתה מגדיר את המילה כלל...'
שוב, כנראה שאתה מגדיר את המילה כלל...
11/05/2010 | 23:27
3
2
באופן שונה מרוב בני האדם. ככל הידוע לי, לפי ההגדרות המקובלות בעברית, גם אם לכלל יש חריגים לא מוסברים - הוא עדיין נקרא כלל.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'נניח שכן.'
נניח שכן.
11/05/2010 | 23:50
2
2
אז החלטנו שסוגרים את רשימת החריגים?
א. או שאתה טוען שהחריגים הם טעות, ואז בסדר - לך לפי הכלל שלך.
ב. או שהם לא טעות, ואז כמו שהם קיימים, אז קיימים עוד כמה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא הבנתי כלום.'
לא הבנתי כלום.
11/05/2010 | 23:59
1
1
לא יודע מה הם. אולי הם טעות, ואולי הם לא טעות ואנחנו באמת לא יודעים מה הכלל היותר שלם ומקיף שיוכל גם להסביר אותם.

אבל לא משנה למה החריגים חריגים, עדיין זה כלל.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'איך זה עוזר לי שזה "כלל"?'
איך זה עוזר לי שזה "כלל"?
12/05/2010 | 00:36
3
דניאל 162 שואל למה אומרים "כמו כן" בכ"ף רפה ולא דגושה. "זה הכלל" - לא תשובה טובה. כי עובדה היא שיש מצבים שבהם הכלל לא מתקיים.

אז אני שואל - איך אני יודע שזאת לא טעות?
יש 2 אפשרויות
א. או שהחריגים הם טעות ולכן מובן ש"כמו כן" הוא לפי הכלל.
ב. או שיש סיבה לחריגים, ואז אולי "כמו כן" גם חריג לפי הסיבה הזאת.

מה אתה בעצם אומר? שיש "כלל" בגלל שרוב האנשים אומרים "כמו כן" בכ"ף רפה?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'בוא נגיד שאני מקליט עכשיו כמה עשרות'
בוא נגיד שאני מקליט עכשיו כמה עשרות
11/05/2010 | 23:28
11
5
שעות של דיבור עברי, ומהם מנסה להסיק את הסדירויות בשפה.
אני מגלה למשל שבצירוף של שם עצם+שם תואר, שם התואר
מתאים במין לשם העצם. נגיד שמתוך כמה אלפי מקרים כאלה,
אני נתקל גם בשלושה מקרים שבהם ההתאם לא היה כמצופה
(למשל "ספר מעניינת"), האם אני צריך לזרוק לפח את הכלל
שהסקתי מכל שאר המקרים? אתה יודע, לפעמים יש טעויות של היסח
הדעת, פליטות פה וכו' בבלשנות אנחנו קוראים לזה "טעויות ביצוע".
מנקדי התנ"ך ניקדו אותו לפי מסורת שהייתה בידיהם, הרבה אחרי
שעברית הפסיקה להיות שפה מדוברת. לא מופרך לשער שהיו כמה
טעויות בהעברה בע"פ מדור לדור. צריך כמובן להשוות לגרסאות שנוקדו
בשיטות אחרות, אם שרדו כאלה (אני די בטוח שגם שיטות הניקוד האחרות
סימנו את ההגיה הכפולה של בגדכפת).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ואם תחקור עוד קצת'
ואם תחקור עוד קצת
11/05/2010 | 23:42
9
5
ותגלה שיש הסבר אחר לחריג, לא "טעות ביצוע", האם עדיין תחזיק בכלל?
להזכירך, עדיין מדובר ב3 מתוך 1000.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'במקרה כזה, קודם כל, אני אקליט עוד כמה שעות'
במקרה כזה, קודם כל, אני אקליט עוד כמה שעות
11/05/2010 | 23:54
8
6
בתקווה להיתקל בעוד מקרים דומים למקרים החריגים, ואם אני אשתכנע
שגם אלה מצייתים לחוקיות מסוימת (ואולי יש בהם תתי קבוצות מסוגים שונים),
אז אני אנסה לנסח חוק יותר מסובך או אפילו מערכת של כמה חוקים (שפועלים ביניהם
באיזו אינטרקציה) שתתפוס גם את המקרים שלא מתיישבים עם ההשערה הראשונית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ולא תנסה לבדוק'
ולא תנסה לבדוק
12/05/2010 | 00:07
7
3
האם ההשערה הראשונית בכלל היתה בכיוון?
אולי ההתאמה במין לא מתקיימת דווקא במערכת הסגורה של עצם+תואר, אולי זה תלוי במילה אחרת שבאה לפני/אחרי העצם/התואר? ואולי יש מצבים אפעס "קוונטיים"?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אם ההשערה הראשונית בכ"ז הסבירה '
אם ההשערה הראשונית בכ"ז הסבירה
12/05/2010 | 00:28
6
3
את רוב רובם של המקרים, צריך לקרות משהו באמת רציני
כדי לנטוש אותה לטובת משהו אחר לגמרי. לפעמים זה קורה.
לפעמים בגלל בעיות קטנות אפילו משתנה התפיסה שלנו
לגבי כל התחום באופן רדיקלי. קוראים לזה "שינוי פרדיגמה".

למשל, בפיזיקה זה קרה בתחילת המאה העשרים - שתי בעיות
בלתי מוסברות הובילו לנטישת הפיזיקה הקלאסית לטובת תורת
היחסות ותורת הקוונטים. כדי שזה יקרה היה צריך אנשים בקליבר
של איינשטיין.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הקליבר לא משנה.'
הקליבר לא משנה.
12/05/2010 | 00:43
5
1
מישהו היה צריך לעשות את זה.
גם איינשטיין בעצמו נתקל בחריגים בתורת היחסות והבין שבשביל להסביר אותם הוא צריך תיאוריה אחרת.

אז קצת קשה לי לקבל שמסיקים כלל רק בגלל שהוא מתאים לרוב המקרים.
חוץ מזה, מבחינה תיאורטית לפי השיטה הזאת - הרוב יכול להיות דווקא החריג. זה מה שאנחנו מכירים היום, אבל מי יודע כמה מצבים אנחנו לא מכירים ובתיאוריה ייתכן שכולם תואמים דווקא את מה שנחשב לחריג.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אתה צריך להבין דבר חשוב:'
אתה צריך להבין דבר חשוב:
12/05/2010 | 01:15
4
2
המדע לא מתיימר לספק לך את "האמת", ובוודאי שלא "אמת מוחלטת, ודאית וסופית".
המדע מציע מודלים של המציאות. המודלים האלה צריכים לעמוד בסטנדרטים מסויימים.
אם המודל עומד בהם, הוא נחשב ל"מדעי". הכל במדע זמני. כל תיאוריה מדעית שקיימת
היום תוחלף במוקדם או במאוחר בתיאוריה טובה יותר, מקיפה יותר, "נכונה" יותר.
זה לא אומר שהתיאוריות הקיימות לא שוות כלום. גם תיאוריה מדעית לא מושלמת טובה
יותר מלא-כלום או דיבורים בעלמא, לפחות בכך שהיא מסבירה חלק מהעובדות, ומשמשת
בסיס לחיפוש תשובות טובות יותר!  
השפה העברית >>
לצפיה ב-'במדעים, עובדה אחת שסותרת תאוריה'
במדעים, עובדה אחת שסותרת תאוריה
15/05/2010 | 15:34
3
מפילה אותה. לעתים מצליחים לתקן את התאוריה כך שתענה גם על העובדות שהפילו את התאוריה המקורית, אבל התאוריה המשופרת היא כבר למעשה תאוריה חדשה.

הנסיון להפוך את האמנויות ואת "מדעי" החברה, הרפואה והפסיכולוגיה למדעים מגוחך כי אי אפשר למצוא תאוריה שלא יהיו עובדות שסותרות אותה בתחומים אלה עקב מעורבות לא צפויה של הנושא הישיר או העקיף של התאוריה - האדם והתנהגותו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הדעות שלך על המדעים פשטניות למדי'
הדעות שלך על המדעים פשטניות למדי
15/05/2010 | 18:00
1
5
בוא נתרכז בפיזיקה. אתה בוודאי לא תכחיש שזה מדע...
ובכן, כשגילו שהמדידות של המסלול של אוראנוס לא מתאימות
למה שמנבאה תיאוריית הכבידה של ניוטון, לא זרקו את התיאוריה,
פשוט הניחו שיש גורם לא ידוע שמשפיע על המסלול, ואכן קצת
אחרי זה גילו את כוכב הלכת נפטון. גם כשגילו שהמסלול של כוכב-חמה
לא מתאים לתחזיות התיאוריה,הניחו שיש כוכב לכת נוסף (כמובן שלא היה...),
אבל מכיוון שאיינשטיין פרסם אז את תורת היחסות הכללית, והניבויים שלה
חזו את המסלול שנמדד, זו הייתה סיבה מרכזית לקבל את תורת היחסות
הכללית, ולדחות את תורת הכבידה הניוטונית... אחרת אולי האסטרו-פיזיקאים
היו מחפשים את כוכב-הלכת הלא קיים עוד הרבה שנים...

השפה העברית >>
לצפיה ב-'גם עכשיו יש כל מיני תופעות נמדדות לא מובנות'
גם עכשיו יש כל מיני תופעות נמדדות לא מובנות
16/05/2010 | 15:15
2
שנוטים להסביר אותם בעזרת גופים היפותטיים. זה למשל המקרה של "החומר האפל", שעד כמה שאני יודע מקובל על רוב המדענים שעוסקים בתחום (אסטרופיזיקאים), אבל קיומו עדיין לא הוכח באופן חד וחותך. כמובן שאף אחד לא סתר את קיומו, אבל התאוריה לגבי קיומו של "חומר בלתי ניתן לגילוי באמצעים הידועים לנו" היא תאוריה פרוידיאנית לגמרי, כלומר כזאת שאי אפשר לסתור אותה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ימי הזוהר של הפוזיטיביזם חלפו מזמן'
ימי הזוהר של הפוזיטיביזם חלפו מזמן
16/05/2010 | 15:31
2
ואני חושב שגם רוב הפוזיטיביסטים מעולם לא הציגו טענות קיצוניות כשלך (אוגוסט קונט למשל, בנוסף אבי הפוזיטיביזם, היה אחד מן האבות המייסדים של המחקר המודרני בתחום מדעי החברה).

אני מציע לך לקרוא למשל את קוויין (Quine) וקון (Kuhn) ולהיווכח שהפילוסופיה של המדע התקדמה די הרבה במאה השנים האחרונות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אולי נשפך פעם למישהו קצת דיו'
אולי נשפך פעם למישהו קצת דיו
12/05/2010 | 05:49
13
ואז הופיע דגש במקום שבו הוא לא היה צריך להיות. מאז העתיקו אותו כמה פעמים, והדגש השתמר.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לפחות לחריגים שבשירת הים...'
לפחות לחריגים שבשירת הים...
11/05/2010 | 23:29
1
6
ההסבר הוא שבני ישראל בלעו מים...
השפה העברית >>
לצפיה ב-''
12/05/2010 | 19:59
5
לצפיה ב-'כך:'
כך:
12/05/2010 | 09:18
3
10
במקרא המילה אינה עצמאית ואינה עומדת בפני עצמה אלא באה בתוך הקשר מסוים, משפט, ובעברית הכלל אומר שבגדכפ"ת דגושות בדגש קל אחרי שווא נח (=עיצור), משמע - אחרי תנועה הן רפויות. בעברית שאחרי המקרא "נוסף" כלל שאומר "בראש מילה" וזה מפני שהמילה כבר החלה לעמוד בפני עצמה.

בקיצור, בעברית המקרא - אם מילה פותחת באחת מאותיות בגדכפ"ת, לפניה יש תנועה והטעם מחבר - לא יבוא דגש קל בה. למשל: יימלא-פֿי תהילתך... וכו'.

בעברית ימינו נשאר לזה שריד בביטויים כבולים כמו: כמו כֿן, אף על פי כֿן וכיו"ב.

השפה העברית >>
לצפיה ב-'את זאת אני יודע.'
את זאת אני יודע.
12/05/2010 | 10:18
2
3
אך שאלתי היא מבחינה תקנית- פורמלית. כיום לכלל הזה אין השפעה על שפת דיבורינו, ולכן הייתי מצפה
שביטוי זה יהגה "כמו כּן", "אף על פי כּן" וכיו"ב לפחות מבחינת התקן.
שרידים- מתאימים לאתרי עתיקות.

אדגיש שאיני מוצא פסול בביטויים הללו, וגם אם גוף מוסמך מסוים היה פוסל את הצורה הזו לשימוש, הייתי
מוסיף ומשתמש בה- תוך הסתמכות על הכלל שהבאת. אלא שרציתי לדעת אם בשריד הזה יש די כוח ע"מ
לשמר את הצורה הזאת כל כך הרבה שנים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כן, אבל כפי שכתבתי'
כן, אבל כפי שכתבתי
12/05/2010 | 11:41
1
2
כמו כן ודומיו הם ביטויים כבולים, וטיבם של ביטויים כבולים שקשה לשנותם.

אין פסול ב: כמו כֵּן אלא שכבר שגור בדיבור כביטוי כבול כמו כֿן.

השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה על תשובתך '
תודה על תשובתך
12/05/2010 | 12:44
6
לצפיה ב-'פעם אחת היה אדם שניסה להרשים את המשורר'
פעם אחת היה אדם שניסה להרשים את המשורר
14/05/2010 | 08:08
5
8
הלאומי חיים נחמן ביאליק בידיעתו הטובה את העברית המסורתית, דהיינו הכלל שאחרי מילה המסתיימת ב"אהו"י" אין מדגישין בגדכפ"ת..
בירך אותו בלשון: שלום אדוני Vיאליק.
ענה לו ביאליק: אל נא תהיה Fוץ.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'צריך להיות שם דגש'
צריך להיות שם דגש
14/05/2010 | 09:33
4
11
גם אם מתעלמים מהעובדה שמדובר בשם ולא במילה.

שלום אדוני, בּיאליק.
לדוגמה כגון: ברוך אתה, בּבואך. וברוך אתה, בּצאתך.
לעומת: הנה, אני פותח את קברותיכם.

השפה העברית >>
לצפיה ב-'התרשמתי מנימוקיך כבדי המשקל'
התרשמתי מנימוקיך כבדי המשקל
14/05/2010 | 10:06
3
5
קבל צרור דוגמות לחיזוק הדוֹגמה
וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי
וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים
אֶת-שְׁנֵי בָנַי תָּמִית
וּבְנֵי בִנְיָמִן
בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל
לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם
וּפַר-שֵׁנִי בֶן-בָּקָר
מִן-אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק


אמור מעתה: יכול להיות שם, ויכול גם לא להיות שם. יש גם דוגמות מהסוג האחר.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא הבנתי מה אתה רוצה לומר'
לא הבנתי מה אתה רוצה לומר
14/05/2010 | 12:41
2
4
אם יש דוגמאות מהסוג ה"אחר", למה אתה לא מציג אותן?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'למה לי לחזק את הטיעון שלך?'
למה לי לחזק את הטיעון שלך?
14/05/2010 | 13:38
1
3
אני מחזק את הטיעון של החבר של ביאליק.
אתה תציג את הסוג ה"אחר", כדי לחזק את הטיעון שלך.
אלא אם עושים עסקת טיעון, ואז מפחיתים את העונש.
אני פתוח להצעות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הדוגמאות שנתת דווקא מחזקות את הטיעון שלי'
הדוגמאות שנתת דווקא מחזקות את הטיעון שלי
14/05/2010 | 13:52
5
לצפיה ב-'במקרה נתקלתי זה עתה בהתייחסות של האקדמיה לכך'
במקרה נתקלתי זה עתה בהתייחסות של האקדמיה לכך
14/05/2010 | 21:07
6
11
חוברת "לשוננו לעם" - "החלטות האקדמיה בדקדוק" עמ' 77  (הסעיף הזה מופיע רק בחוברת, לא באתר)
4.2.2 צירוף של מילים ושם
ב. בג"ד כפ"ת בראש תיבה דגושות גם כשהתיבה באה אחרי נסמך, מילת יחס או מילית המסתיימים בתנועה. למשל: כלי בּית, לפני בּואו, דו־כּיווני, אי־בּהירות, לא־פּעיל.
יוצאים מן הכלל: הצירוף 'לא כלום', וצירופים כגון 'לפני כן', 'אחרי כן', 'כמו כן', 'אף על פי כן', '(ה)לא כן'.
--------------
הואיל והאקדמיה בחרה להחריג את הצירופים האלה מן הכלל באופן רשמי (פורסם בהחלטותיה) ניתן לומר שלמעשה האופן התקני להגות או לנקד אותם הוא בכ"ף רפה בלבד, ולפיכך בחירתך לדגוש את הכ"ף היא בניגוד לקביעת האקדמיה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'חסר רק "שלא כנהוג לפעמים במקרא"'
חסר רק "שלא כנהוג לפעמים במקרא"
15/05/2010 | 02:28
5
8
לצפיה ב-''צטערת, לא הבנתי...'
'צטערת, לא הבנתי...
15/05/2010 | 11:49
4
4
לצפיה ב-'כפי שהראיתי, במקרא שכיח לוותר על '
כפי שהראיתי, במקרא שכיח לוותר על
15/05/2010 | 18:44
3
4
דגש קל בראש מילה אם המילה הקודמת מסתיימת באהו"י.
לכן הכלל של האקדמיה נכון לשימוש היום, אך ראוי לציין בצדו שיש במקרא דוגמות רבות לכלל ההוא, המקראי, שממנו הדגמתי רק את סיומות "ני" ותחילות "ב..." (כדי להישאר קרוב לאדוני ביאליק).
יש עוד דוגמות רבות אחרות לסיומות אהו"י ותחילות בגדכפ"ת לא דגושות, לפי אותו עיקרון.
היום לא ננהג כך, כאמור בכלל.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'המקרא לא מוותר על דגש בראש מילה.'
המקרא לא מוותר על דגש בראש מילה.
15/05/2010 | 19:41
1
16
במקרא יש דגש רק כשצריך אותו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'העיקר שטריליאן הבינה אותי'
העיקר שטריליאן הבינה אותי
15/05/2010 | 20:36
4
לצפיה ב-'אכן, אבל כל הדברים האלה כבר נדונו בשרשור...'
אכן, אבל כל הדברים האלה כבר נדונו בשרשור...
15/05/2010 | 20:48
6
האקדמיה לא הלכה כאן לפי הכלל המקראי אלא קבעה את הכלל שבו אנחנו משתמשים בעברית החדשה, של דגש קל בכל מקרה, גם אם מדובר ביחידה לשונית אחת (למשל סמיכות) שבמקרא לא היו דוגשים. היא החריגה רק את המקרים הנ"ל, אלה שהשתמרו עד היום.
השפה העברית >>

הודעות אחרונות

11:43 | 21.08.19 tomerrose
20:43 | 18.08.19 Assiduous
17:42 | 18.08.19 הקוסמת הורודה
03:01 | 18.08.19 100W
17:51 | 16.08.19 information10
13:28 | 15.08.19 100W
06:49 | 13.08.19 Assiduous
17:39 | 12.08.19 100W
15:59 | 10.08.19 הקוסמת הורודה
15:00 | 10.08.19 VIK האחד

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ