ולשאלה ה(כמעט) נצחית: היכן "תינוקים"?
אחי שלח לי דואל בזו הלשון: "מדוע יש ילדים וילדות אך אין תינוקים ותינוקות?" נועצתי במקורותיי: * לפי אבן שושן שלי (1972) אפשר גם תינוקים. * לפי לוח השמות השלם של ברקלי (זה Barkaly) הריבוי הן של תינוק והן של תינוקת הוא אך ורק תינוקות. * חיפשתי באתר האקדמיה, והנה מה שמצאתי (תחת החלטות האקדמיה בדקדוק - צורת הרבים של שמות): תינוקות: צורת הרבים הן של תִּינוֹק הן של תִּינֹקֶת היא תינוקות (ולא "תינוקים"). הערה: כשמדובר בתינוקות ממין זכר או כשאין חשיבות למין - יש לומר "חמישה תינוקות" וכיו"ב. כאשר הכוונה לתינוקות ממין נקבה יש לומר "חמש תינוקות" וכיו"ב. http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision3.html אגב, מצאתי PDF ("ילקוט הפרסומים") של החלטות האקדמיה, עם ההחלטה המקורית מהאתר (למעוניינים - 2.3 סעיף ו', עמ' 1072). נראה שהיא התקבלה באמצע שנות התשעים (לא ממש ברור לי למה זה נמצא ב"המאגר המשפטי הישראלי", אבל שיהיה). אני מעריכה שהסיבה להחלטת האקדמיה היא תיעוד במקורות העברית. המשכתי ובדקתי ב"מאגר ספרות הקודש". ובכן, הצורה "תינוקים" לא מתועדת כלל בעוד ש"תינוקות" מתועדת 51 פעמים בלשון חז"ל (משנה, תוספתא, תלמודים וכו'). זה עונה על החלטת האקדמיה, אבל לא ממש על ה"למה" (מעבר לתשובה הברורה מאליה - "ככה"). נכון שבעברית יש הרבה חריגים בריבוי, אבל לרוב מדובר במין דקדוקי בלבד, לא במין אמיתי (ובממלכת החי במקרים רבים צורת היחיד היא עצמה כבר בעלת מין דקדוקי, בלי קשר למין החיה). חשבתי לשאול בפורום, ואז הגעתי למסקנה שעדיף לחפש, כי מן הסתם השאלה נשאלה בעבר. או-הו, כמה פעמים! סילחו לי, אך התייאשתי בעמוד החיפוש השלישי. אז למה אני בכל זאת מעלה אותה בפעם המי-יודע-כמה? כי בכמה מן התשובות (למשל: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1072&MessageId=99274427 http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1072&MessageId=49570208 ) נטען שבלשון חז"ל יש גם "תינוקים". חזרתי למאגר, חיפשתי גם "תנוקים", "תינקים", "תינוקין" (שיהיה...) אך ללא הועיל. חיפשתי "תינוק" מורפולוגית ועברתי על התוצאות אחת אחת (נשברתי אחרי העמוד ה-13, מודה
) אבל רק "תינוקות" מצאתי. אולי זה מסתתר בתוך צורה חבורה כלשהי שהחיפוש המורפולוגי של סנונית לא יכול לו? אולי בכתבי יד אחרים? במקורות אחרים? חפרתי עוד קצת בגוגל, ובויקימילון מצוין: "המילה תִּינוֹקִים הופיעה במדרשי חז"ל כצורת הריבוי של תִּינוֹק ומצויה אף היום בשימוש מסוים, אולם היא אינה תקנית." אשמח לעזרתם של חכמי הפורום: היכן מתועדת הצורה החמקמקה "תינוקים" בלשון חז"ל?
אחי שלח לי דואל בזו הלשון: "מדוע יש ילדים וילדות אך אין תינוקים ותינוקות?" נועצתי במקורותיי: * לפי אבן שושן שלי (1972) אפשר גם תינוקים. * לפי לוח השמות השלם של ברקלי (זה Barkaly) הריבוי הן של תינוק והן של תינוקת הוא אך ורק תינוקות. * חיפשתי באתר האקדמיה, והנה מה שמצאתי (תחת החלטות האקדמיה בדקדוק - צורת הרבים של שמות): תינוקות: צורת הרבים הן של תִּינוֹק הן של תִּינֹקֶת היא תינוקות (ולא "תינוקים"). הערה: כשמדובר בתינוקות ממין זכר או כשאין חשיבות למין - יש לומר "חמישה תינוקות" וכיו"ב. כאשר הכוונה לתינוקות ממין נקבה יש לומר "חמש תינוקות" וכיו"ב. http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision3.html אגב, מצאתי PDF ("ילקוט הפרסומים") של החלטות האקדמיה, עם ההחלטה המקורית מהאתר (למעוניינים - 2.3 סעיף ו', עמ' 1072). נראה שהיא התקבלה באמצע שנות התשעים (לא ממש ברור לי למה זה נמצא ב"המאגר המשפטי הישראלי", אבל שיהיה). אני מעריכה שהסיבה להחלטת האקדמיה היא תיעוד במקורות העברית. המשכתי ובדקתי ב"מאגר ספרות הקודש". ובכן, הצורה "תינוקים" לא מתועדת כלל בעוד ש"תינוקות" מתועדת 51 פעמים בלשון חז"ל (משנה, תוספתא, תלמודים וכו'). זה עונה על החלטת האקדמיה, אבל לא ממש על ה"למה" (מעבר לתשובה הברורה מאליה - "ככה"). נכון שבעברית יש הרבה חריגים בריבוי, אבל לרוב מדובר במין דקדוקי בלבד, לא במין אמיתי (ובממלכת החי במקרים רבים צורת היחיד היא עצמה כבר בעלת מין דקדוקי, בלי קשר למין החיה). חשבתי לשאול בפורום, ואז הגעתי למסקנה שעדיף לחפש, כי מן הסתם השאלה נשאלה בעבר. או-הו, כמה פעמים! סילחו לי, אך התייאשתי בעמוד החיפוש השלישי. אז למה אני בכל זאת מעלה אותה בפעם המי-יודע-כמה? כי בכמה מן התשובות (למשל: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1072&MessageId=99274427 http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1072&MessageId=49570208 ) נטען שבלשון חז"ל יש גם "תינוקים". חזרתי למאגר, חיפשתי גם "תנוקים", "תינקים", "תינוקין" (שיהיה...) אך ללא הועיל. חיפשתי "תינוק" מורפולוגית ועברתי על התוצאות אחת אחת (נשברתי אחרי העמוד ה-13, מודה