דגש בכינוי מושא

חצי טון

New member
2. זה לא עבר. זה עתיד

*שימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד. *כל נזק, קל או קשה, ישיר או עקיף, שייגרם משימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד.
 
נודניק מילא. גם נודניק וגם לא מוכן ללמוד שום

דבר כי הוא יודע הכול, וכל מה שמישהו יודע, הוא יודע טוב ממנו - זה כבר מכה.
 

חצי טון

New member
יפה לך קוף. מאוד מתאים לך

"השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך" עכשיו תקרא שוב ותגיד לי מי זה הנודניק שלא מוכן ללמוד שום דבר, אני או זה שקופץ מדעתו בלי לדעת מה הוא אומר. *שימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד. *כל נזק, קל או קשה, ישיר או עקיף, שייגרם משימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד.
 
בטן מלאה,עניינים וולקניים בסימן איאפיאלאייקול

אני יודע, מישהו קרא לי קוף, אז בטעות כזה התפרצתי עליו. טל"ח. ולעצם העניין, עידן כתב דיזרטציה שלמה, מלאכת מחשבת, trilliane שיבחה אותה, ומה יש לחצי טון להגיד בעניין: לא דברי קילוסין חלילה וחס, גם לא שום התייחסות כגון דבריך נכוחים, אך יש לך טעות (קלה) בסעיף 2 ( וד"א גם אם זו טעות (ו' ההיפוך מעבר לעתיד) היא סתם טעות טכנית, ואינה נוגעת לגופו של עניין). כל שיש לו לומר הוא "2. זה לא עבר זה עתיד" ועוד להוסיף את הוראת הקבע הצינית שלו "*שימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד. *כל נזק, קל או קשה, ישיר או עקיף, שייגרם משימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד." מעולם, למיטב זכרוני, הוא לא פירגן, הודה או שיבח מי ממשתתפי הפורום למעט ציפלך וכת דיליה - הכל רק אנטי ואנטי. צר לי, אך זה בסופו של דבר זה הביא לי את הסעיף ושרף לי את הפיוזים.
 

חצי טון

New member
אני רק אנטי?

להזכיר לך כמה פעמים קיבלתי תגובות עוינות בלי שלמגיב יהיה מושג ממה שאני מדבר רק בגלל שזה לא נראה לו? ועל מה מאן דהו דורש פרגון? על זה שהוא יודע לכתוב ה-ר-ב-ה? על זה שהוא יודע לתת דוגמאות? תסביר לי בפשטות תופעה אחת בשפה העברית (אבל להסביר, לא להדגים) ותקבל ממני את כל הפרגון שבעולם. *שימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד. *כל נזק, קל או קשה, ישיר או עקיף, שייגרם משימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד.
 

GnomeBubble

New member
עוד קורבן של הר הגעש...

האבק הוולקני הוא לא הנשק היחיד, גם השם, גם השם.
נו, זה לא שזה חדש. חצי טון וציפלך לא מבינים ולא מעריכים סוג ההסברים שעידן מציג, והם חושבים שזה סתם קישקוש. גם לי זה מציק, אבל אתה כנראה לא יכול לצפות מכל אחד שימשך לכל הפרטים הטכניים האלה. לי כל הוודו של הראיית חשבון שחצי-טון כל-כך אוהב נשמע כמו קשקוש שרק נועד לסחוט מאנשים תמימים עוד כסף.
מפריע לי יותר שהוא עונה תשובה שגויה (אם כי אפשר להתווכח בנושא, כי המינוח של עבר ועתיד הוא כמובן בעייתית מלכתחילה לעברית מקראית) - ועוד יותר מכך שהוא לא מנמק. אם אתה אומר שמישהו אחר טועה - תן נימוק. זה פשוט לא מנומס לענות רק ב"אתה טועה".
 

חצי טון

New member
זה שאתה מוציא לשון

לא הופך את הדברים שלך לפחות חמורים. אתה מעליל עלי שאני עושה משהו כדי לסחוט כסף מאנשים? אני דורש שתחזור בך מיד ותתנצל. אני מזהיר אותך שאם לא תעשה את זה אתה תיתבע לדין. *שימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד. *כל נזק, קל או קשה, ישיר או עקיף, שייגרם משימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד.
 

GnomeBubble

New member
אני לא מעליל עליך כלום

אני רק מעליל על האינטילגנציה שלי. אם אתה נעלב מזה שכל הדיונים על מוניטין של חברה שמופיע בספרי החשבון וקונים איתו מניות (או אופָּציוֹת או מה שלא עושים הכלכלנים כשמשעמם להם) נראה לי כמו קשקוש מוחלט וחסר טעם (ואנשים שהם לא אני מרוויחים ממנו - זאת עובדה שאין להתווכח עליה), אז בוודאי ובוודאי שלחוכך מותר להתעצבן בכך ששיח המקצועי שלנו נראה לך כשטויות - מה גם שאנחנו לא מרוויחים על כל מה שאנחנו אומרים ולו אגורה שחוקה.
 

חצי טון

New member
זה לא מה שעצבן אותי.

אין לי בעיה אם תחשוב שזה קשקוש. אבל אמרת שזה קשקוש שנועד לסחוט כסף מאנשים. משתמע מהדברים שלך שאני מאלה שסוחטים כסף. אני מציע לך לתקן את הרושם הזה בצורה יותר ברורה. ובעתיד להזהר יותר.
 

IDAN30

New member
הממ..

אני לא מכיר וּבֵרַכֶךָּ בפתח תחת הרי"ש. מותר לשאול באיזו מהדורה זה מופיע? אני יודע שיש חילופים בין המהדורות, יש כאלו שגורסות חטף פתח תחת הרי"ש, ויש כאלו שגורסות שווא. הצורה הראשונה היא לפי כתב יד לנינגרד, והצורה השנייה לפי כ"י ששון 507, שקרוב בשיטתו לכתר ארם צובא. לכן במהדורת BHS או דותן הצורה היא בחטף, ובמהדורת "דעת מקרא" או תנ"ך האוניברסיטה העברית הנוסח הוא בשווא. צריך רק לציין ששתי הצורות מכוונות לאותה הגייה (תנועת a קצרה אחרי ה-ר), משום שבכל מקרה השווא נע. ההבדל הוא גרפי בלבד.
 
ובכן עידן היקר

מהדורת התנ"ך הספציפית שלגביה נשאלתי ראויה לתואר: נזם חזיר באף זהב. ואני אסביר. פתחתי ספר תנ"ך אקראי ששכב לו על המדף, והוא במקרה ספר התנ"ך שקיבלה בתי לרגל סיום לימודיה בביה"ס היסודי. לתנ"ך בהוצ' קורן זה, שיצא בחסות החברה היהודית העולמית לתנ"ך והחברה לחקר המקרא בישראל, מצורפת ההקדשה החגיגית הבאה: (סמל עיריית ירושלים) "והגית בו יומם ולילה" יהושע א' ח לתלמיד(ה) ___________________ זכית להשלים את החינוך היסודי בשנה בה אנחנו מציינים מלאת 3000 שנה לכינונה של ירושלים כבירת העם היהודי, לנצח. שלוחות לך ולבני המשפחה ברכותי להצלחה. בברכה אהוד אולמרט לענייננו, צדקת. מתחת לרי"ש יש חטף פתח, וגם סימן הטעמה שכנראה בלבל אותי. שבת שלום.
 

IDAN30

New member
לפחות ירושלים קיימת...

לי יש תנ"ך קורן שקיבלתי בסוף הטירונות, ובסיס הטירונים שרשום בהקדשה, ואשר איתרע מזלו להימצא אי שם בין ג'נין לשכם, כבר מזמן לא קיים
מהדורת קורן כשלעצמה היא לא רעה, והעיצוב של הגופן שלה הוא באמת משהו יוצא מן הכלל. הבעיה שהנוסח שלה מבוסס על מהדורות שונות (מה שנקרא נוסח אקלקטי), ללא קריטריונים ברורים. אישית אני מאוד אוהב את מהדורת "דעת מקרא". הנוסח שלה נערך על ידי מרדכי ברויאר, והוא נחשב למדויק ביותר. מעבר לזה, היתרון הוא שבתחילת כל כרך יש רשימת חילופי גרסאות על פי העדים העיקריים: כתר ארם צובא, כתב יד לנינדרד, דפוס ונציה ועוד כמה. כדוגמא צירפתי את תחילת רשימת חילופי הגרסאות לספר יהושע. למשל אפשר לראות שבפרק א', פסוק י"ב, המ"ם של המילה "המנשה" מנוקדת בשווא בכתב יד לנינגרד (מסומן באות "ל") ובדפוס ונציה (מסומן ב-"ד"), אבל היא מנוקדת בחטף בכתר ארם צובא (מסומן ב-"א").
 

יאקים

New member
שאלה, ברשותך, עידן.

אתה נראה לי קרוב יותר ממני בזמן אל החומר, אך עמי שמורה גרסה ינקותית של הצורה המודגשת בערבית עם הנו"ן הכפולה + פַתְחָה. אני זוכר, ותקן אותי אם טעיתי, זו לא הייתה "נון אל-מֻאַכַּדָה", אלא לַאם אַ-תַּאְכִּיד. כלומר הסיבה לדיגוש הנו"ן נעוצה באות לאם שלפני הפועל: לַאַדְ'הַבַּנַּ (= הלוך אלך, בוודאי אלך), לַאַכְּתֻּבַּנַּ (= כתוב אכתוב, בוודאי אכתוב). האם צדקתי או טעיתי? תודה על תשובתך ושבת שלום
 

IDAN30

New member
את הנו"ן המחזקת

אני מכיר מספרו של דן בקר, "תשעים ותשעה פרקי דקדוק ערבי", שהיה ספר הדקדוק הערבי הראשון שלי (וזה באמת לא היה כל כך מזמן). כותרת הפרק ה-47 היא "העתיד המחוזק" ובסוגריים כתוב: נון אל-מואכדה. מצד שני, לאור דבריך נראה לי הגיוני שאם הלמד היא המחזקת (תאכיד), הנון היא המחוזקת (מואכידה), כך שלא בטוח שיש סתירה בין מה שאני למדתי לבין מה שאתה למדת.
 
למעלה