לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1400114,001 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'דגש בכינוי מושא'
דגש בכינוי מושא
<< ההודעה הנוכחית
21/04/2010 | 23:41
63
160
שימו לב לדברים כ"ח: יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן
זה פסוק כ"ב, והצורה "יככה", שווא נע בכ"ף הראשונה וקמץ בשנייה, מופיעה גם במספר פסוקים לאחר מכן, עד פסוק ל"ח.
כשאנחנו מגיעים לנביאים, אנחנו רואים משהו אחר: לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת אַל תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן מֵאַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם, זה בישעיהו י'. גם בשיר המעלות, בכתובים, כתוב "יומם השמש לא יככה וירח בלילה" - הכ"ף הראשונה בסגול והשנייה דגושה גם היא.
ובכן, מדובר בכינוי פעול, נכון? יככה = יכה אותך (לא אמור להיות "יכך"?).
דבר שני, למה הדגש הפתאומי בכ"ף השנייה בנביאים ובכתובים?
תודה
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מניח שתי הנחות יסוד בקשר לנקודו של התנך:'
אני מניח שתי הנחות יסוד בקשר לנקודו של התנך:
22/04/2010 | 07:02
32
21
1. הדגש קדם לנקוד. בידי הנקדנים בבואם לנקד את התנך היו כבר ספרים דגושים. תפקיד מערכת הדגשים הזו, שהיא אולי אפילו מתקופת בית ראשון, היה לרמוז לקורא על הקריאה הנכונה בהעדר נקוד. דעה זו, בווריאציות שונות, מוזכרת בספרות. אבל זו כמובן רק השערה כי אין במציאות (עד כמה שידוע לי) טקסטים דגושים קודמים לנקוד.

2. לדעתי הנקדנים הסתמכו על מסורת קריאה מבוססת (ההנחה שהם נקדו לפי העברית שהם "שמעו" בטבריה נראית לי נאיבית) שצימצמה באופן מסיבי את מספר התנועות במילה. על מנת למנוע את החזרתן של תנועות הם הכניסו את סימן השווא במקום הפנוי. דוגמה לכך הוא השווא באותיות השמוש, שווא שדוברי עברית רבים (בהם גם עבדך הנאמן) חוזרים ו"מניעים", כך: בֶּה בּית, וֶה בּית, כֶּה אח, לֶה ילד.

עכשיו נשאלת השאלה מאין הדגש באות כ, המנוקדת בשווא, במילה יַכְּכָה? התשובה המצויה היא שהדגש הזה בא להעלות את זכר האות נ החסרה במילה, בחינת ינככה. אבל תשובה זו לא נראית לי, כי על שום מה אנחנו זקוקים לרמז המפוקפק הזה שבעצם אין לו שום ערך מעשי? לכן אני משער לעצמי שהקריא הקדום היה בעצם יַכֶּכָה בהרחבת הצורה יַכֶּה.
הדגש ה"חזק" בא אחרי פתח, חיריק, קובוץ ולפעמים גם אחרי סגול, למשל אַכֶּכָּה, אַכֶּנּוּ, תַּכֶּנּוּ, יַכֶּכָּה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'2. יפה שאתה מתעלם...'
2. יפה שאתה מתעלם...
22/04/2010 | 09:57
2
13
מהדעה המקובלת שלפיה שווא בראש מילה, גם בהגייה טברנית נהגה כתנועה.

לא הבנתי מה זה "אין לו שום ערך מעשי". מה הקשר לערך מעשי בשאלה שכולה תיאוריטית - למה יש דגש בכ'? ואיזה "ערך מעשי" יש לתשובה שלך?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כל השערה על הקריאה הקדומה הוא לדעתי השערה'
כל השערה על הקריאה הקדומה הוא לדעתי השערה
22/04/2010 | 15:00
1
13
רחוקה. קשה לי, וגם לאחרים, להאמין שהנקדנים סימנו באותו הסימן שני דברים שונים. אבל אני יכול להסכים בקלות עם ההשערה שהיו בישראל מסורות קריאה שונות, אולי עם מספר רב יותר של תנועות במילה, וזה אולי המקור להתחכמות הזו של השווא ה"נע".
העובדה היא (כפי שאתה בעצמך מודה), שרוב העולם אינו "מניע" את השווא ה"נע" במילה בגדים. העברית נשמעת מצויין (לטעמי) ללא הנעות אלה, ואני אכן מקפיד בקריאה בקול שלא להניע שום שווא, למעט באותיות השמוש.
כבר הבעתי את דעתי שצורות ניקוד חריגות כמו של המלה זִכְרִי (ללא דגש באות כ) הן שינוי (שבוש?) של צורת הגייה קדומה.
כוונתי ב"אין לו שום ערך מעשי" היא שלדעתי אתה יכול לסלק את כל הדגשים, למעט באותיות ב כ פ, ולא תרגיש בחסרונם. אנחנו מנקדים הַשְּבִיל, אבל מה אם ננקד הַשְבִיל, זה משנה משהו?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'סליחה, לא התכוונתי למילה זכרי'
סליחה, לא התכוונתי למילה זכרי
22/04/2010 | 15:38
8
שבה חוסר הדגש באות כ הוא "כדין" כי היא מנוקדת בשווא, אלא למילה רִכְבִי (בציווי) ללא דגש באות ב.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה אפשר ללמוד מכך שהיו שלוש שיטות ניקוד?'
מה אפשר ללמוד מכך שהיו שלוש שיטות ניקוד?
22/04/2010 | 19:54
25
12
האם בשלושתן היו אותם דגשים? האם לדעתך אפשר ללמוד מזה שהדגש קדם לניקוד?
השפה העברית >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'נכנסתי לאתרים שאליהם הפנית וראיתי:'
נכנסתי לאתרים שאליהם הפנית וראיתי:
22/04/2010 | 20:50
23
5
השיטה הטַבְרָנִית (=בטבריה)

ושאלותיי:
איך 'בטבריה' > 'טַבְרָנִי'?
ומתי השתנה 'טַבְרָנִי' ל 'טברייני'?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ככה דיברו בלשון חז"ל'
ככה דיברו בלשון חז"ל
23/04/2010 | 13:31
17
11
בלשון חז"ל אהבו לבלוע הברות. למשל לומר "חיפני ובישני" כשהתייחסו לאדם מחיפה ולאדם מבית שאן. או לומר "בי דין" במקום בית דין, "ישו" במקום יהושע וכו'.

טברייני זה בלשון ימינו, שבה נוטים לשמור על הצורה המקורית גם בהטייה. למשל לומר שווקי הון (מהמילה שווקים, במקום לומר שוּקֵי הון), תִּקְרוֹת (בחיריק, במקום תְּקָרוֹת בשווא), ספֿים (מהמילה סף, במקום סִפִּים) וכו'. המילה טברייני לא תואמת את העברית הקלאסית גם בגלל ההגייה במלעיל. בעיקרון ההגייה הנכונה של המילה צריכה להיות בהטעמה של ההברה האחרונה (טברייני).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'סליחה, אבל מה פתאום'
סליחה, אבל מה פתאום
23/04/2010 | 15:35
1
7
תְּקָרוֹת? הרבים של תקרה - תִּקְרוֹת, כמו הרבים של מִשְׂרָה, מִכְסָה ודומותיהן מגזרת נחי ל"י.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'נכון, טעות שלי'
נכון, טעות שלי
23/04/2010 | 16:14
4
התכוונתי למשקל השלמים (מְלָגוֹת, מְלָכוֹת, כְּלָבוֹת, קְסָדוֹת וכו'). תודה על התיקון.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אהבו לבלוע - יערב לחִכּם'
אהבו לבלוע - יערב לחִכּם
23/04/2010 | 18:32
14
9
אבל עדיין לא הבנתי עפ"י אילו כללים היטו  'טְבֶרְיָה' ל'טַבְרָנִי'
ולמה האקדמיה ללשון העברית מקבלת וולגריזם זה
ולמה האקדמיה ללשון העברית אינה מקבלת 'בצפר'
ולמה 'בצפר' נחשב בין בני תרבות לוולגריזם לשוני
ולמה יש הדרת כבוד כלפי שפת חז"ל והדרת זלזול כלפי שפת הנוער/האספסוף/העדר דהיום
שהרי אלו ואלו אוהבים לבלוע הברות ומה בעצם ההבדל ?
שבת שלום לכולכם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'!Tradition, tradition! Tradition'
!Tradition, tradition! Tradition
23/04/2010 | 20:36
2
8
http://www.youtube.com/watch?v=Uj0KwNfLUds

למען האמת זו שיטה נוחה לבידול -
טברני (בעיקר ניקוד) / טברנים - החבר'ה שהמציאו ת'ניקוד שאנחנו משתמשים בו;
לעומת
טברייני / טבריינים - תושב/י טבריה (גם בימינו), שנאמר: "טברייני לטברייני - אינדיאני".
השפה העברית >>
לצפיה ב-''
23/04/2010 | 21:02
5
לצפיה ב-' מעולה!'
מעולה!
24/04/2010 | 03:50
4
לצפיה ב-'אין לי תשובה,'
אין לי תשובה,
24/04/2010 | 02:09
10
8
אבל זאת נראית שאלה ממש טובה, כי אני לא חושב ששימוט y הוא טריוויאלי בלשון חז"ל. נדמה לי שהצורה הצפויה היא "טברי" (כמו סעודיה - סעודי), וצורה כזאת אכן מופיעה בלשון התנאים ("נותן אדם לחברו טריסית טברית", תוספתא מעשר שני ד, יג).
אף על פי כן, אין ספק שהצורה "טברני" היא קדומה. היא מופיע כבר בלשון האמוראים, "חצי קב טברנית הישנה" (ירושלמי שבת יא, ע"א).

לדעתי, ייתכן ש"טברני" נגזר כדין מצורה היפותטית "טברן" (איש המתגורר בטבריה?):

טבריה > טברן > טברני
כמו: ריק > ריקן > ריקני

רק שחסר לנו תיעוד של הצורה "טברן".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'האם "טברן" אינו אדם'
האם "טברן" אינו אדם
24/04/2010 | 10:26
1
12
הנוהג לעתים תכופות לבלות בטברנה?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שמעון פרנס! '
שמעון פרנס!
24/04/2010 | 13:12
3
לצפיה ב-'ההשוואה שלך לקויה, לדעתי.'
ההשוואה שלך לקויה, לדעתי.
24/04/2010 | 10:29
3
8
היה עליה להיות כך:

ריק+ן > ריקן, ריקן+י > ריקני

ועל כן:

טבריה+ן > טבריין, טבריין+י > טברייני.

(ולא זו המסקנה שביקשת שתתקבל.)
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מסכים'
אני מסכים
25/04/2010 | 00:11
2
8
איתך שההצעה שלי בעייתית. אני גם לא יודע אם אפשר להגיע לפיתרון מוכח מסוג כלשהו.
בכל מקרה, אם אני אקרא על הצעה אחרת אני אביא אותה בפורום.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אם'
אם
25/04/2010 | 07:21
1
6
אתה תקרא על הצעה אחרת אתה תביא אותה לפורום?

אם תקרא על הצעה אחרת - תביא אותה לפורום!
השפה העברית >>
לצפיה ב-'??'
??
25/04/2010 | 18:56
1
לצפיה ב-'אולי פשוט חולץ מטבריה השורש ט-ב-ר'
אולי פשוט חולץ מטבריה השורש ט-ב-ר
24/04/2010 | 17:53
5
ואח"כ הוכנס לתוך משקל קטלן ונוספה לו יו"ד. או שהוא סתם נבנה כך בתור אנלוגיה לחיפני ובישני.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אולי פשוט חולץ מטבריה השורש ט-ב-ר'
אולי פשוט חולץ מטבריה השורש ט-ב-ר
24/04/2010 | 17:53
2
5
ואח"כ הוכנס לתוך משקל קטלן ונוספה לו יו"ד. או שהוא סתם נבנה כך בתור אנלוגיה לחיפני ובישני.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ואולי הוא חולץ מהטבור?'
ואולי הוא חולץ מהטבור?
24/04/2010 | 20:39
3
לצפיה ב-'שתי ההצעות נשמעות הגיוניות'
שתי ההצעות נשמעות הגיוניות
25/04/2010 | 00:14
5
לצפיה ב-'ומה רצית'
ומה רצית
24/04/2010 | 21:06
4
5
שיקראו לטברני טבריאי או טבריי?!
הנו"ן נוספת חלף היו"ד כמו בכינוי הפעול אכלני ולא אכלאי או אכליי וכך המנהג הקדום אלא שבלשון חז"ל החלה גם צורת בנאי (וכיום גם טכנאי...)
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ואיך אתה מסביר את שינויי הניקוד?'
ואיך אתה מסביר את שינויי הניקוד?
24/04/2010 | 21:26
3
4
לצפיה ב-'את מתכוונת לשינוי הצורות?'
את מתכוונת לשינוי הצורות?
24/04/2010 | 21:56
2
1
טברני> טברייני? לטעמי הצורה טברייני מאוד מגושמת בהגייה מלרעית  (לא כמו שאנו הוגים כיום) ולכן התפתחה הצורה חסרת היו"ד, כלומר הצורה טברייני משמרת את היחס למילת המקור- טבריה ואילו טברני משקפת את ההגייה הנוחה. בין אם השווא נע נהגה כתנועה או לא, נוצר מרכז כובד בראש המילה שמאפיל על הטעם במלרע: ט-בר-י-ני (תנועה קצרה-שווא נע/ הברה סגורה/ הברה פתוחה ורק לאחר מכן הטעם, מה גם שהמקצב לא תואם למקצב השגור בעברית ומבנה הטעם במילים).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מתכוונת לעיקרון הבא:'
אני מתכוונת לעיקרון הבא:
25/04/2010 | 10:29
1
2
האם כדוגמת: טְבֶרְיָה > טַבְרָנִי
נוקטים גם:    שְלֶזְיָה > שַזְלָנִי
                  נְחֶמְיָה > נַחְמָנִי
                  שְבֶדְיָה > שַבְדָנִי
וגו'.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ל מ ה א ף א ח ד ל א ע ו נ ה ?'
ל מ ה א ף א ח ד ל א ע ו נ ה ?
25/04/2010 | 19:38
2
לצפיה ב-'לפי הדוגמאות בספרו של פינסקר'
לפי הדוגמאות בספרו של פינסקר
23/04/2010 | 06:53
5
מבוא אל הנקוד האשורי, מערכת ההדגשה היא (כמעט) אותה המערכת בנקוד הטבריני והבבלי. יתכן ושתי שיטות הנקוד הן מאותו המקור. אולי נקדני בטבריה הביאו איתם את שיטת הנקוד הבבלי בעלותם ארצה, ובטבריה הם רק שכללו אותה לצורתה הנוכחית.
תופעת ניקוד התנך היא תופעה מופלאה. קמו כמה אנשים עלומי שם, הטילו ניקוד בכל התנך (כולל התורה!) ולא קם פוצה פה ומצפצף עליהם.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אתה יודע שיש כתבי-יד עתיקים של התנ"ך, כן?'
אתה יודע שיש כתבי-יד עתיקים של התנ"ך, כן?
23/04/2010 | 01:12
2
4
כאלה שקדמו לניקוד הטברני ואף לנוסח המסורה. קוראים להם המגילות הגנוזות או מגילות קומראן. (טוב, זה רק חלק ממה שיש שם)

אם אנחנו רוצים להוכיח או להפריך את התאוריה שלך לגבי קדימות הדגש לניקוד יש דרך פשוטה מאוד לעשות את זה: לפתוח את אחת המגילות הללו ולראות האם יש שם דגשים.

הנה דוגמא של קטע מהמגילה של ויקרא כ"ו:
http://www.schoyencollection.com/HebrewAramaic_fil...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'פתח את עתון הארץ'
פתח את עתון הארץ
23/04/2010 | 06:29
1
2
לצפיה ב-'לא רוצה'
לא רוצה
24/04/2010 | 17:31
4
הם לא כורכים אותו כמו שצריך - הוא תמיד מתפרק לי כשאני פותח
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אולי זו היא צורת הפסק?'
אולי זו היא צורת הפסק?
22/04/2010 | 09:56
28
8

כמו "אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: "
השפה העברית >>
לצפיה ב-' וניתן להוסיף ש...'
וניתן להוסיף ש...
22/04/2010 | 09:58
1
8
צורות הפסק לא תמיד באות דווקא בהפסק. ומקובל שאלה הצורות היותר קדומות דווקא.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יפה אמרת: צורות קדומות'
יפה אמרת: צורות קדומות
22/04/2010 | 15:01
4
לצפיה ב-'נראה לי שהתפוצה של הצורות'
נראה לי שהתפוצה של הצורות
22/04/2010 | 15:55
25
7
היא פחות או יותר כמו שאתה מתאר, אם כי מופיעות גם צורות לא דגושות בהפסק כגון "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ", ואני מניח שאפשר למצוא דוגמאות נוספות. אבל לפחות מבחינה היסטורית מדובר לדעתי בשתי צורות נבדלות: צורות כמו יַכֶּכָּה ויְבָרְכֶךָּ התגלגלו מצורות שבהן נוספה נו"ן שוואית לפני כינוי המושא (הנו"ן הזאת שרדה בצורות מעין יִשְׁמְרֶנּוּ [< *יִשְׁמְרֶנְהוּ]). לעומת זאת בצורות מעין יִשְׁמָרְךָ ויִשְׁמְרֶךָ הנו"ן הזאת נעדרת.
לא ידוע לי מה היה תפקידה של הנו"ן הזאת. אני לא חושב שהיא קשורה לנו"ן הסופית שבצורות מעין תִּשְׁתַּכָּרִין, יֶהֱמָיוּן, שאולי אפשר להשוות לנו"ן של העתיד הרגיל (אינדיקטיב) בערבית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-' והרחבה:'
והרחבה:
23/04/2010 | 00:02
24
21
בשפות השמיות הקדומות היתה קיימת, לצד נטיית העתיד הרגיל, נטיית "עתיד מחוזק". העתיד המחוזק היא נטיית עתיד עם סופית נו"ן. לעתיד הזה יש משמעות של הדגשה, מעין "אכן אעשה", "אכן אכתוב" וכו'. העתיד המחוזק מופיע גם בערבית קלאסית, ושם הנו"ן שלו מכונה "נון אלמֻאַכִּדַה" - כמו aktubanna במקום aktubu.

העתיד המחוזק קיים גם בעברית מקראית, למשל: וַאֲרֹמְמֶנְהוּ (מתוך שירת הים), יְסֹבְבֶנְהוּ, יִצְּרֶנְהוּ (שניהם בדברים לב, י), יברכנהו (תהלים עב טו).בספרי הדקדוק הנו"ן הזאת מכונה "נו"ן אנרגטית" (nun energicus),

העניין הוא, שבגוף שני יחיד יש שתי דרכים לעתיד המחוזק:
* או שהנו"ן מתקיימת (-ֶנְךָּ) - למשל: אֶתְּקֶנְךָּ (ירמיה כב כד), ואז הדגש הוא דגש קל;
* או שהיא נבלעת בכ"ף של הכינוי (-ֶךָּ או -ֶכָּה), ואז הדגש הוא דגש חזק (דגש משלים), שמשקף את הנו"ן שנבלעה.
הצורה שאלירן שאל לגביה שייכת לדרך השנייה - יככּה (במקור *יכנְכָּה).

שלוש הערות:

1. למיטב ידיעתי (לא בדקתי את זה סטטיסטית) כל צורות העתיד המחוזק הן מלעליות, כלומר צורות הפסק מורפולוגי, אם כי אני לא בטוח שכולן נמצאות גם בהפסק תחבירי. כנראה יש לזה קשר לכך שהן נועדו להעביר מסר של הדגשה.

2. יש צורה אחת לפחות של עבר מחוזק - וּבֵרְכֶךָּ (דברים כד יג).

3. אפשר לראות דיון מעמיק יותר בעניין העתיד המחוזק בספר הדקדוק של גזניוס, §58, פיסקה 4 (עמוד 157-158), ובדקדוק של באואר ליאנדר, עמ' 338-339.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כמו תמיד, תענוג לקרוא. '
כמו תמיד, תענוג לקרוא.
23/04/2010 | 00:42
1
4
לצפיה ב-'תענוג להבין?'
תענוג להבין?
23/04/2010 | 06:33
4
לצפיה ב-'2. זה לא עבר. זה עתיד'
2. זה לא עבר. זה עתיד
23/04/2010 | 01:31
11
10
*שימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד.
*כל נזק, קל או קשה, ישיר או עקיף, שייגרם משימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'נודניק.'
נודניק.
23/04/2010 | 15:23
10
7
לצפיה ב-'נודניק מילא. גם נודניק וגם לא מוכן ללמוד שום'
נודניק מילא. גם נודניק וגם לא מוכן ללמוד שום
23/04/2010 | 17:56
9
7
דבר כי הוא יודע הכול, וכל מה שמישהו יודע, הוא יודע טוב ממנו - זה כבר מכה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יפה לך קוף. מאוד מתאים לך'
יפה לך קוף. מאוד מתאים לך
24/04/2010 | 01:12
8
7
"השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך"
עכשיו תקרא שוב ותגיד לי מי זה הנודניק שלא מוכן ללמוד שום דבר, אני או זה שקופץ מדעתו בלי לדעת מה הוא אומר.




*שימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד.
*כל נזק, קל או קשה, ישיר או עקיף, שייגרם משימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אנושה מכתך. הבעיה היא,שהיא גם מכתנו.'
אנושה מכתך. הבעיה היא,שהיא גם מכתנו.
24/04/2010 | 14:33
7
4
לצפיה ב-'חוכך, תסביר לנו'
חוכך, תסביר לנו
24/04/2010 | 16:12
6
6
תוקפנות זו למה ועל מה בשבת אחה"צ כשהבטן מלאה?!
השפה העברית >>
לצפיה ב-'בטן מלאה,עניינים וולקניים בסימן איאפיאלאייקול'
בטן מלאה,עניינים וולקניים בסימן איאפיאלאייקול
24/04/2010 | 21:50
5
6
אני יודע, מישהו קרא לי קוף, אז בטעות כזה התפרצתי עליו.
טל"ח.

ולעצם העניין, עידן כתב דיזרטציה שלמה, מלאכת מחשבת, trilliane  שיבחה אותה, ומה יש לחצי טון להגיד בעניין:
לא דברי קילוסין חלילה וחס, גם לא שום התייחסות כגון דבריך נכוחים, אך יש לך טעות (קלה) בסעיף 2 ( וד"א גם אם זו טעות (ו' ההיפוך מעבר לעתיד) היא סתם טעות טכנית, ואינה נוגעת לגופו של עניין).
כל שיש לו לומר הוא "2. זה לא עבר זה עתיד" ועוד להוסיף את הוראת הקבע הצינית שלו "*שימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד.
*כל נזק, קל או קשה, ישיר או עקיף, שייגרם משימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד."

מעולם, למיטב זכרוני, הוא לא פירגן, הודה או שיבח מי ממשתתפי הפורום למעט ציפלך וכת דיליה - הכל רק אנטי ואנטי.
צר לי, אך זה בסופו של דבר זה הביא לי את הסעיף ושרף לי את הפיוזים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני רק אנטי?'
אני רק אנטי?
25/04/2010 | 05:15
6
להזכיר לך כמה פעמים קיבלתי תגובות עוינות בלי שלמגיב יהיה מושג ממה שאני מדבר רק בגלל שזה לא נראה לו?

ועל מה מאן דהו דורש פרגון? על זה שהוא יודע לכתוב ה-ר-ב-ה? על זה שהוא יודע לתת דוגמאות?

תסביר לי בפשטות תופעה אחת בשפה העברית (אבל להסביר, לא להדגים) ותקבל ממני את כל הפרגון שבעולם.




*שימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד.
*כל נזק, קל או קשה, ישיר או עקיף, שייגרם משימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'עוד קורבן של הר הגעש...'
עוד קורבן של הר הגעש...
25/04/2010 | 19:13
3
6
האבק הוולקני הוא לא הנשק היחיד, גם השם, גם השם.

נו, זה לא שזה חדש. חצי טון וציפלך לא מבינים ולא מעריכים סוג ההסברים שעידן מציג, והם חושבים שזה סתם קישקוש. גם לי זה מציק, אבל אתה כנראה לא יכול לצפות מכל אחד שימשך לכל הפרטים הטכניים האלה. לי כל הוודו של הראיית חשבון שחצי-טון כל-כך אוהב נשמע כמו קשקוש שרק נועד לסחוט מאנשים תמימים עוד כסף.

מפריע לי יותר שהוא עונה תשובה שגויה (אם כי אפשר להתווכח בנושא, כי המינוח של עבר ועתיד הוא כמובן בעייתית מלכתחילה לעברית מקראית) - ועוד יותר מכך שהוא לא מנמק. אם אתה אומר שמישהו אחר טועה - תן נימוק. זה פשוט לא מנומס לענות רק ב"אתה טועה".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה שאתה מוציא לשון'
זה שאתה מוציא לשון
25/04/2010 | 19:48
2
5
לא הופך את הדברים שלך לפחות חמורים.
אתה מעליל עלי שאני עושה משהו כדי לסחוט כסף מאנשים?
אני דורש שתחזור בך מיד ותתנצל.
אני מזהיר אותך שאם לא תעשה את זה אתה תיתבע לדין.




*שימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד.
*כל נזק, קל או קשה, ישיר או עקיף, שייגרם משימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני לא מעליל עליך כלום'
אני לא מעליל עליך כלום
26/04/2010 | 15:23
1
3
אני רק מעליל על האינטילגנציה שלי. אם אתה נעלב מזה שכל הדיונים על מוניטין של חברה שמופיע בספרי החשבון וקונים איתו מניות (או אופָּציוֹת או מה שלא עושים הכלכלנים כשמשעמם להם) נראה לי כמו קשקוש מוחלט וחסר טעם (ואנשים שהם לא אני מרוויחים ממנו - זאת עובדה שאין להתווכח עליה), אז בוודאי ובוודאי שלחוכך מותר להתעצבן בכך ששיח המקצועי שלנו נראה לך כשטויות - מה גם שאנחנו לא מרוויחים על כל מה שאנחנו אומרים ולו אגורה שחוקה.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה לא מה שעצבן אותי.'
זה לא מה שעצבן אותי.
26/04/2010 | 16:04
3
אין לי בעיה אם תחשוב שזה קשקוש.
אבל אמרת שזה קשקוש שנועד לסחוט כסף מאנשים. משתמע מהדברים שלך שאני מאלה שסוחטים כסף.
אני מציע לך לתקן את הרושם הזה בצורה יותר ברורה. ובעתיד להזהר יותר.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'בהרחבה: עתיד מחוזק לכרעי תרנגולת'
בהרחבה: עתיד מחוזק לכרעי תרנגולת
23/04/2010 | 06:31
40
לצפיה ב-'רק למען הדיוק (דברים כד יג):'
רק למען הדיוק (דברים כד יג):
23/04/2010 | 18:42
3
11
וּבֵרַכֶךָּ
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הממ..'
הממ..
24/04/2010 | 01:51
2
7
אני לא מכיר וּבֵרַכֶךָּ בפתח תחת הרי"ש. מותר לשאול באיזו מהדורה זה מופיע?

אני יודע שיש חילופים בין המהדורות, יש כאלו שגורסות חטף פתח תחת הרי"ש, ויש כאלו שגורסות שווא. הצורה הראשונה היא לפי כתב יד לנינגרד, והצורה השנייה לפי כ"י ששון 507, שקרוב בשיטתו לכתר ארם צובא. לכן במהדורת BHS או דותן הצורה היא בחטף, ובמהדורת "דעת מקרא" או תנ"ך האוניברסיטה העברית הנוסח הוא בשווא.

צריך רק לציין ששתי הצורות מכוונות לאותה הגייה (תנועת a קצרה אחרי ה-ר), משום שבכל מקרה השווא נע. ההבדל הוא גרפי בלבד.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ובכן עידן היקר'
ובכן עידן היקר
24/04/2010 | 11:39
1
4
מהדורת התנ"ך הספציפית שלגביה נשאלתי ראויה לתואר: נזם חזיר באף זהב. ואני אסביר.
פתחתי ספר תנ"ך אקראי ששכב לו על המדף, והוא במקרה ספר התנ"ך שקיבלה בתי לרגל סיום לימודיה בביה"ס היסודי. לתנ"ך בהוצ' קורן זה, שיצא בחסות החברה היהודית העולמית לתנ"ך והחברה לחקר המקרא בישראל, מצורפת ההקדשה החגיגית הבאה:

(סמל עיריית ירושלים)
"והגית בו יומם ולילה" יהושע א' ח

לתלמיד(ה) ___________________  
זכית להשלים את החינוך היסודי בשנה בה אנחנו
מציינים מלאת 3000 שנה לכינונה של ירושלים
כבירת העם היהודי, לנצח.
שלוחות לך ולבני המשפחה ברכותי להצלחה.
בברכה
אהוד אולמרט

לענייננו, צדקת. מתחת לרי"ש יש חטף פתח, וגם סימן הטעמה שכנראה בלבל אותי.
שבת שלום.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לפחות ירושלים קיימת...'
לפחות ירושלים קיימת...
25/04/2010 | 00:34
5
לי יש תנ"ך קורן שקיבלתי בסוף הטירונות, ובסיס הטירונים שרשום בהקדשה, ואשר איתרע מזלו להימצא אי שם בין ג'נין לשכם, כבר מזמן לא קיים

מהדורת קורן כשלעצמה היא לא רעה, והעיצוב של הגופן שלה הוא באמת משהו יוצא מן הכלל. הבעיה שהנוסח שלה מבוסס על מהדורות שונות (מה שנקרא נוסח אקלקטי), ללא קריטריונים ברורים.

אישית אני מאוד אוהב את מהדורת "דעת מקרא". הנוסח שלה נערך על ידי מרדכי ברויאר, והוא נחשב למדויק ביותר. מעבר לזה, היתרון הוא שבתחילת כל כרך יש רשימת חילופי גרסאות על פי העדים העיקריים: כתר ארם צובא, כתב יד לנינדרד, דפוס ונציה ועוד כמה.

כדוגמא צירפתי את תחילת רשימת חילופי הגרסאות לספר יהושע. למשל אפשר לראות שבפרק א', פסוק י"ב, המ"ם של המילה "המנשה" מנוקדת בשווא בכתב יד לנינגרד (מסומן באות "ל") ובדפוס ונציה (מסומן ב-"ד"), אבל היא מנוקדת בחטף בכתר ארם צובא (מסומן ב-"א").
השפה העברית >>
לצפיה ב-'שאלה, ברשותך, עידן.'
שאלה, ברשותך, עידן.
24/04/2010 | 11:28
4
5
אתה נראה לי קרוב יותר ממני בזמן אל החומר, אך עמי שמורה גרסה ינקותית של הצורה המודגשת בערבית עם הנו"ן הכפולה + פַתְחָה.
אני זוכר, ותקן אותי אם טעיתי, זו לא הייתה "נון אל-מֻאַכַּדָה", אלא לַאם אַ-תַּאְכִּיד. כלומר הסיבה לדיגוש הנו"ן נעוצה באות לאם שלפני הפועל:
לַאַדְ'הַבַּנַּ (= הלוך אלך, בוודאי אלך), לַאַכְּתֻּבַּנַּ (= כתוב אכתוב, בוודאי אכתוב).
  האם צדקתי או טעיתי?
תודה על תשובתך ושבת שלום
השפה העברית >>
לצפיה ב-'את הנו"ן המחזקת'
את הנו"ן המחזקת
25/04/2010 | 00:44
3
12
אני מכיר מספרו של דן בקר, "תשעים ותשעה פרקי דקדוק ערבי", שהיה ספר הדקדוק הערבי הראשון שלי (וזה באמת לא היה כל כך מזמן). כותרת הפרק ה-47 היא "העתיד המחוזק" ובסוגריים כתוב: נון אל-מואכדה.

מצד שני, לאור דבריך נראה לי הגיוני שאם הלמד היא המחזקת (תאכיד), הנון היא המחוזקת (מואכידה), כך שלא בטוח שיש סתירה בין מה שאני למדתי לבין מה שאתה למדת.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אולי היא באה לחזק ויצאה מחוזקת'
אולי היא באה לחזק ויצאה מחוזקת
25/04/2010 | 00:48
1
6
לצפיה ב-'את זה עושים עם דובר וצוות צילום.'
את זה עושים עם דובר וצוות צילום.
25/04/2010 | 15:19
3
לצפיה ב-'לא הנו"ן היא המחַזקת (מֻאַכִּדָה),'
לא הנו"ן היא המחַזקת (מֻאַכִּדָה),
25/04/2010 | 01:16
4
אלא הלאם (לאם א-תאְכִּיד). מחַזקת (מֻאכִֹּדה), מחוזקת (מֻאכַּדה).
מדובר בשתי צורות של בינוני פועל ובינוני פעול של הבניין (וַזְן) המודגש פַעַּלַ.
אשר על כן הלאם היא המחזקת, הנון היא המחוזקת..
מה דעתך על ההבחנה שאני מציע?
שבוע טוב ומבורך לך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יש הבדל בהגייה'
יש הבדל בהגייה
22/04/2010 | 19:25
12
הדגש בא ללמדך ש"תנעץ" את האות במקומה ולא תקרא אותה כאילו היא המשך ישיר של המוקדם. חסר שם משהו.

כאשר יש דגש הוא בא להזכיר את הצורה "יכה" שחסרה במקרה הזה את התנועה E, ומסמן קריאה חדשה מאותו מקום.
כאשר מדובר בהרחבה של הצורה "יך", אין תנועה מפרידה וממשיכים לקרוא במלרע. אין צורך בדגש.




*שימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד.
*כל נזק, קל או קשה, ישיר או עקיף, שייגרם משימוש באמור לעיל, באחריות המשתמש בלבד.
השפה העברית >>

הודעות אחרונות

20:43 | 18.08.19 Assiduous
17:42 | 18.08.19 הקוסמת הורודה
03:01 | 18.08.19 100W
17:51 | 16.08.19 information10
13:28 | 15.08.19 100W
06:49 | 13.08.19 Assiduous
17:39 | 12.08.19 100W
15:59 | 10.08.19 הקוסמת הורודה
15:00 | 10.08.19 VIK האחד

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ