לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!
x
הודעה מהנהלת הפורום
לפני כתיבת הודעה נא לקרוא את  תקנון הפורום ואת  כללי הכתיבה.  תודה!
מומלץ להיעזר בלשונית "כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד.
¿ מה זה ... ? לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו! :-)
המשך >>

לצפיה ב-'מילים עם מס' משמעויות'
מילים עם מס' משמעויות
<< ההודעה הנוכחית
09/03/2010 | 19:11
88
1713
חשבתי על כך שלמילה "להדיח" בעברית, יש שלוש משמעויות שונות לגמרי: 1. לשטוף  2. להעזיב (להדיח ממשרה או תפקיד למשל)  3. להסית.
מישהו זוכר במקרה עוד מילים כאלה, עם שלוש משמעויות שונות לחלוטין? זה סתם מעניין אותי.
(ואני לא מתכוונת למקרים בהם יש למילה משמעות מקורית אבל נוהגים להשתמש בה גם בתור דימוי, כמו למשל "לרחף").
השפה העברית >>
לצפיה ב-'בדיקה קלה במילון תראה לך'
בדיקה קלה במילון תראה לך
09/03/2010 | 20:21
2
201
שמשמעות 1 שייכת למילה אחת (לְהָדִיחַ),
ואילו משמעויות 2 ו-3 שייכות למילה אחרת (לְהַדִּיחַ).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
09/03/2010 | 20:51
58
ובהקשר לשאלה, גם מילים עם שתי משמעויות שונות יהיו טובות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תסלחו לי על הבורות, אבל..'
תסלחו לי על הבורות, אבל..
10/03/2010 | 19:28
112
מה ההבדל בין 2 המילים?

אחת עם פתח ואחת עם קמץ?

זה לא אותה מילה?..
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זו אותה משמעות בסיסית'
זו אותה משמעות בסיסית
09/03/2010 | 23:19
9
97
להדיח = להזיח = להטיח = להסיח.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא הבנתי'
לא הבנתי
10/03/2010 | 00:08
6
52
אני לא יודעת מה זה "להזיח" אבל אני יודעת מה זה "להטיח" ו"להסיח" ואלו דברים שונים לגמרי מ"להדיח".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'דברים שונים יכולים להיות ממש דומים'
דברים שונים יכולים להיות ממש דומים
10/03/2010 | 02:07
5
58
המשמעות היסודית של השרשים האלה היא לדחוק הצידה, להעביר, להסיט. להדיח כלים זה להעביר, או להזיח, מעליהם את הלכלוך. להדיח מישהו ממשרתו זה להעביר אותו ממצבו. להדיח לדבר עברה זה להסיט מישהו מדרך הישר אל דרך מפוקפקת.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אגב, להסית = להסיט את הדעת'
אגב, להסית = להסיט את הדעת
10/03/2010 | 02:09
57
לצפיה ב-'אוקיי, תודה על ההסבר '
אוקיי, תודה על ההסבר
10/03/2010 | 03:06
3
21
אבל עדיין נראה לי שקשה להגיד שאלו דברים ממש דומים - כי למרות שכל המילים מתארות העברה מסוימת ממצב אחד לאחר, תוך כדי הסרה של משהו, מוחשי או לא - זה עדיין מאוד משנה באיזה סוג ההעברה מדובר, ולכן המשמעות שונה מאוד. למשל, לפי הפירוש הראשון מדובר בחפצים בלבד, והשניים האחרים מתיחסים לאנשים בלבד - זה הבדל משמעותי, שלא לדבר על כך שאופי המצב המשתנה שונה לגמרי בכל אחד מהפירושים.

מה שאתה אומר מקביל לוגית לכך שתאמר ש"אידוי" ו"עיבוי" הם ממש דומים במשמעות כי בשניהם מדובר על מעבר ממצב צבירה אחד לאחר, אך שני המונחים הנ"ל הם  בעצם הפכים אחד של השני ולכן ממש לא נכון לומר זאת עליהם.  (במקרה שלנו לא מדובר בהפכים, אבל זו דוגמא שממחישה למה אני אומרת שהמשמעות לא דומה).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אידוי --- מהשרש ד, עיבוי --- מהשרש ב'
אידוי --- מהשרש ד, עיבוי --- מהשרש ב
10/03/2010 | 07:36
2
34
את צודקת שאותה פעולה יכולה להיות שונה בנסיבות ביצוע שונות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא הבנתי את מה שכתבת על השורשים'
לא הבנתי את מה שכתבת על השורשים
10/03/2010 | 18:54
1
17
,סליחה. אני מודעת לכך שנתתי דוגמא עם שתי מילים שלכל אחת שורש שונה, אבל הדוגמה הזו נועדה להדגים את הלוגיקה בה השתמשת כדי להסיק שלשתי מילים משמעות דומה, כך שרק המשמעות משנה למה שניסיתי להראות, ולא השורש.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכן, רציתי רק להראות את השוני בשרשים'
אכן, רציתי רק להראות את השוני בשרשים
10/03/2010 | 19:24
10
כמובן ש"דומה" תלוי במה משווים.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כל זה לפי גישת ציפלך.'
כל זה לפי גישת ציפלך.
10/03/2010 | 21:41
1
25
לפי הגישה המקובלת, אלה מילים שונות לחלוטין עם שורשים שונים, כפי שהציג עובד האקדמיה, וממש לא חייב להיות קשר ביניהן.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'גם לי המשמעויות נראות שונות לחלוטין זו מזו'
גם לי המשמעויות נראות שונות לחלוטין זו מזו
10/03/2010 | 22:17
16
כמו שהבהרתי. אך לפי מה שהבנתי מדברי עובד האקדמיה, עדיין שתי משמעויות שונות שיכות לאותה מילה, מאותו שורש (כלומר, ביחס לדבריך: "אלו מילים שונות לחלוטין.." - רק שתי מילים הן שונות, ולא שלוש).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'משמעים שונים לאותה מלה'
משמעים שונים לאותה מלה
10/03/2010 | 13:26
74
103
ראי שאלה זו והתגובות שאחריה.
ולדברים שכתבנו שם, את יכולה להוסיף גם את המלה גָּמָל (הבהמה) וגם גַּמָּל (הנוהג בה) ואף גָּמַל (מסמים או מתרופות או מחלב אם). ואני גם מקווה, שתגמלי לי על התשובה הזאת.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תודה. לאיזה גמול אתה מצפה? '
תודה. לאיזה גמול אתה מצפה?
10/03/2010 | 19:07
3
24
לצפיה ב-'אולי לגמל גמול'
אולי לגמל גמול
10/03/2010 | 19:26
17
לצפיה ב-'אולי'
אולי
10/03/2010 | 21:42
1
8
תוכלי לבוא אליי ולהגעיל לי את הכלים לפסח (נזכרתי שגם "להגעיל" היא מלה בעלת שני משמעים כמעט הפוכים).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מה פתאום, אני לא מגעילה! '
מה פתאום, אני לא מגעילה!
10/03/2010 | 22:10
17
לצפיה ב-'ואגב,'
ואגב,
10/03/2010 | 19:36
69
16
אותה רשימה תצטמצם משמעותית אם המשמעויות השונות יצטרכו להיות של מילה ששייכת לאותה קטגוריה של מילים - נניח רק פעלים או רק שמות עצם (ב"להדיח" למשל זה פועל בשלושת המשמעויות, ואפילו באותו בנין ואותו זמן). אני יודעת שלא נתתי מגבלה כזאת בשאלה, סתם ציינתי.

ואם אני כבר פה, מה המילה בעברית למה שניסיתי לומר ב"אותה קטגוריה של מילים"? כלומר, היתי צריכה לומר :"שיכת לאותו/ה.....?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'גאל-גאל'
גאל-גאל
10/03/2010 | 21:02
66
16
כלומר הציל/ טימא.
דיבר-דיבר (אמר/ השמיד)
הגה-הגה (חשב/ הסיר)

אם כי אינני תומך בכל דברי ידידי ציפלך, אני מוכרח לומר שדבריו אינם כה רחוקים מלהיות נכונים או לפחות בעלי בסיס הגיוני. הבה ניקח כדוגמא את השורשים הבאים:
נד"ד- נד"ה- נד"ח-נו"ד= כולם במשמעות של הרחקה. תופעה זו גרמה לי להבין שיש שורש אב לשורשים אלה והוא נ.ד.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'חיבת לומר'
חיבת לומר
10/03/2010 | 21:39
64
13
שאף פעם לא שמעתי את המילים האלו נאמרות/נכתבות במשמעותן השניה שאתה מציין כאן (אולי חוץ מ"גאל"), ולא היתי מודעת לה כלל. אבל אם אתה אומר אני אאלץ לסמוך עליך

אותו שורש או שורש אב לא אומר שמשמעות של מילים היא דומה, לפחות לא לפי איך שאני מגדירה דמיון. ואגב, "להשריש" ו"לשרש" הם עד כמה שידוע לי שני הפכים, למרות שהם מאותו שורש.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'"לא לפי איך שאני מגדירה דמיון."'
"לא לפי איך שאני מגדירה דמיון."
10/03/2010 | 23:49
1
9
ואיך את מגדירה "דמיון"?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'קשה להגדיר את זה במילים'
קשה להגדיר את זה במילים
11/03/2010 | 00:46
8
דמיון זה מושג יחסי כמובן, ויש בו דרגות. ברור שאני מסכימה שהמשמעויות שהזכרתי יותר דומות אחת לשניה מאשר נניח למשמעות של הפועל "לאכול", והרבה אחרים, אבל הדמיון מבחינתי עדיין לא מתקרב לסף שבו אני אכריז שהם "ממש דומים" כמו שנאמר כאן, כי מבחינתי ההבדל במשמעות הוא עדיין רב.

מבחינות מסוימות יש גם הרבה נקודות דמיון ביננו לבין חתולים, לשנינו יש DNA, גפיים, ואנחנו גם חולקים את הצורך באכילה, נשימה ושינה. אני מניחה אבל שעדיין לא הית אומר שאנחנו ממש דומים, נכון? אז כל אחד והסף שלו לתואר "דומה"....
השפה העברית >>
לצפיה ב-'להשריש ולשרש הם לא ממש הפכים'
להשריש ולשרש הם לא ממש הפכים
10/03/2010 | 23:55
33
144
המשמע הישן של להשריש הוא לעקור מהשרש.
המשמע החדש הפוך.
כלומר, בישראלית אלו הפכים, בעברית לא.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תיזהר מלדבר בצוקרמנית'
תיזהר מלדבר בצוקרמנית
11/03/2010 | 00:15
18
בסוף יבצעו בך לינץ'
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אתה טועה, בלשון המקרא שני המשמעים קיימים.'
אתה טועה, בלשון המקרא שני המשמעים קיימים.
11/03/2010 | 18:31
31
22
לצפיה ב-'לא מוכר לי השריש במשמעות "עקר מהשורש"'
לא מוכר לי השריש במשמעות "עקר מהשורש"
11/03/2010 | 23:32
30
20
לצפיה ב-'השריש = השריץ שרשים'
השריש = השריץ שרשים
12/03/2010 | 03:48
1
11
לצפיה ב-'אכן '
אכן
12/03/2010 | 07:48
4
לצפיה ב-'בבניין פיעל. השורש מבטא פעולת הכאת שורש '
בבניין פיעל. השורש מבטא פעולת הכאת שורש
12/03/2010 | 11:02
24
11
ועקירתו, ומעניין שגם עקר ועקר (במשקל סגולי) הינם הפוכי המשמעות.

נראה לי כי סירס גם מתקשר לשר"ש לא?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני מודע לזה'
אני מודע לזה
12/03/2010 | 11:27
22
6
חשבתי שהתכוונת ששתי המשמעויות היו גם בבניין הפעיל.
סירס לא קשור לכאן, זאת מילה שאולה מאכדית. ראה http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%99%D...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'*סריס שאולה מאכדית, וממנה נגזר כמובן הפועל'
*סריס שאולה מאכדית, וממנה נגזר כמובן הפועל
12/03/2010 | 11:29
21
3
לצפיה ב-'אז למה סריס ולא שריש?'
אז למה סריס ולא שריש?
12/03/2010 | 13:50
11
3
הרי שין אכדית= שין עברית.
יתר על כן סריס בדומה לשׂר וכן בארמית מצאנו סרך (שר, פקיד) ולפלשתים סרן. עד כמה הזיהוי שהבאת מוחלט? אולי המילה היא שר+ סיומת- יש או שמא הקבלה לשורש שר"ש כמו עקר (חסר כוח תולדה וכן שורש במשקל הסגולי), מפליא עוד יותר שלפר מסורס דווקא נתייחדה המילה שור...
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכן, סריס = שר ראשי, סר למשמעת המלך'
אכן, סריס = שר ראשי, סר למשמעת המלך
12/03/2010 | 13:59
4
שאם לא מסירים את ראשו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'יש בעולם משהו מוחלט?'
יש בעולם משהו מוחלט?
12/03/2010 | 14:24
5
6
הזיהוי מבוסס היטב, ככל הידוע לי. כנראה שבניב המסוים של האכדית שממנו נשאלה המילה, בתקופה המסוימת  שבה היא נשאלה, השי"ן נהגתה באופן שנשמע לדוברי העברית העתיקה דומה יותר לסמ"ך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ועל פי מה ואיך הוא מבוסס תוכל לומר גם לי?'
ועל פי מה ואיך הוא מבוסס תוכל לומר גם לי?
12/03/2010 | 15:26
4
2
לצפיה ב-'אני לא מכיר את הפרטים'
אני לא מכיר את הפרטים
13/03/2010 | 19:14
3
2
אבל תן דעתך שבצירוף האכדי ša rēši מצויים שני המשמעים של סריס: "פקיד בכיר" ו"גבר מסורס".
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכן, סרס = שרת, סריס = משרת השורץ בבית אדוניו'
אכן, סרס = שרת, סריס = משרת השורץ בבית אדוניו
13/03/2010 | 20:43
1
1
לצפיה ב-'שורץ ואיננו משריץ'
שורץ ואיננו משריץ
13/03/2010 | 22:12
1
לצפיה ב-'נתתי דעתי'
נתתי דעתי
13/03/2010 | 23:14
2
ובכל זאת אני בספק אם שאלו את המילה המקורית וגם משמעותה הענפה יותר...
יתר על כן ההנחות שהעליתי אינן נופלות כהוא זה בפני טיעון מקובל שפרטיו אינם ידועים
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא ידעתי שלשון הפלישתים היתה שמית'
לא ידעתי שלשון הפלישתים היתה שמית
13/03/2010 | 08:14
3
7
נדמה לי שמשערים שהם היו עם הודואירופי (יש האומרים אילירי).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'הם כנראה לא היו שמיים'
הם כנראה לא היו שמיים
13/03/2010 | 17:30
2
4
אני לא חושב שיש זיהוי ברור ומוסכם על כולם, אבל יש גם כאלה שטוענים שהם היו שבט יווני (והם מקשרים את המילה "סרן" ל-tyrannos ביוונית - שממנה הגיע tyrant). לא יודע עד כמה זה מבוסס.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'היונים הגיעו להלס כמה מאות שנים'
היונים הגיעו להלס כמה מאות שנים
13/03/2010 | 19:51
1
4
אחרי שהפלישתים הגיעו לחופי א"י. באותה תקופה העם השולט בכל הבלקן ובחלק גדול מאסיה הקטנה היו האילירים, אבותיהם הקדומים של השיפרים (אלבנים) בני ימינו.
כבלשן צריך לענין אותך שהשפה האילרית היא אחת השפות ההודוארופיות הראשונות באירופה, הרבה לפני הלטינית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אל תשאל אותי'
אל תשאל אותי
14/03/2010 | 15:37
5
נראה לי שבכל זאת בתקופה הפלישתית (בסוף האלף השני לפנה"ס), התרבות המיקנית כבר היתה קיימת ביוון ובחלק מאיי הים התיכון. השפה שהמיקנים דיברו זאת לא היוונית הדורית, היונית או האאולית שאנחנו מכירים מן התקופה הקלאסית, אבל זאת עדיין יוונית, מאוד עתיקה. היא נתגלתה על לוחות שנכתבו בכתב שנקרא Linear B, ופוענח רק בשנות ה-50 של המאה ה-20 או משהו כזה.

לגבי האילירית, מבחינה היסטורית זאת אכן שפה מעניינת, אבל למיטב ידיעתי יש לנו קורפוס מאוד קטן של טקסטים ששרדו ממנה, אנחנו יודעים עליה בעיקר ממילים שתועתקו בשפות אחרות ומשמות מקומות. זה מעט מאוד נתונים, ככה שבעצם אנחנו כמעט ולא יודעים עליה כלום.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אולי שאילה מאנגלית: sir is'
אולי שאילה מאנגלית: sir is
12/03/2010 | 14:21
8
2
לצפיה ב-'צחוק צחוק, יש לא מעט מלים דומות'
צחוק צחוק, יש לא מעט מלים דומות
13/03/2010 | 09:09
7
9
בלשונות הודוארופיות ובלשונות שמיות. יש אפשרות סבירה מאד שמלים חלחלו בין הלשונות ההודוארופיות בצפון מזרח הודו, פרס ואפגניסטן לבין הלשונות השמיות בעירק של היום והחופים המזרחיים של המפרץ הפרסי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכן, is = אז, זה'
אכן, is = אז, זה
13/03/2010 | 20:39
6
1
לצפיה ב-'ו-ism = אז מה'
ו-ism = אז מה
14/03/2010 | 15:29
5
2
לצפיה ב-'לא. ism = is-am'
לא. ism = is-am
14/03/2010 | 17:22
4
לצפיה ב-'am = עם, עמבה = עם-בה'
am = עם, עמבה = עם-בה
14/03/2010 | 20:30
3
לצפיה ב-'אכן, am = עם, אם'
אכן, am = עם, אם
14/03/2010 | 23:12
2
לצפיה ב-'עם I think therefore I'
עם I think therefore I
15/03/2010 | 05:26
1
לצפיה ב-'עם me?'
עם me?
15/03/2010 | 05:43
לצפיה ב-'סריס = זריז?'
סריס = זריז?
12/03/2010 | 13:54
4
לצפיה ב-'לא פלא.'
לא פלא.
12/03/2010 | 11:23
2
6
הוא פשוט לא קיים במשמעות דנן.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה שלא נתקלת בו, לא אומר שאינו קים'
זה שלא נתקלת בו, לא אומר שאינו קים
13/03/2010 | 08:18
1
3
לצפיה ב-'ידיעת העברית אינה באה אצלי מהיתקלויות.'
ידיעת העברית אינה באה אצלי מהיתקלויות.
13/03/2010 | 16:01
6
כמו בכל דבר, גם לבירור משמעויות של מילים יש מקורות מוסמכים - המילונים הטובים.
חיפשתי בהם ולא ראיתי שם שמץ של עדות להודעתך הפסקנית:

"המשמע הישן של להשריש הוא לעקור מהשרש.
המשמע החדש הפוך.
כלומר, בישראלית אלו הפכים, בעברית לא.",

או, כמאמרם ז"ל: לא מניה ולא מקצתיה.
לכן כתבתי מה שכתבתי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'תאמיני לי שהמשמעות דומה'
תאמיני לי שהמשמעות דומה
11/03/2010 | 18:25
27
11
לפחות לפי תפיסתי
נכון, להשריש ולשרש הם הפכים אז אולי הם אינם חולקים אותו שורש באמת?
השפה העברית >>
לצפיה ב-'איזה עוד שורש יכול להיות '
איזה עוד שורש יכול להיות
11/03/2010 | 19:00
26
5
לאחד הפעלים האלה חוץ מ ש.ר.ש?
אם היה מדובר באותיות אהו"י תחיליות או סופיות, היתי יכולה להבין אפשרויות אחרות, אך מכיוון שמדובר כאן בש' בהתחלה ובסוף, מאיפה עוד היא תוכל להגיע אם לא מהשורש?

ובענין ה"להאמין לך" - כאן זה לא ענין של ידע לשוני, כי שנינו מבינים את משמעויות המילה באותה מידה (יש להניח) - אנחנו חלוקים רק ברמת הדמיון שאנו מיחסים להן, ולכן זה לא יכול להיות משהו שבו אני פשוט "אאמין" לך, זה לא ענין של אמונה . (זה קצת כמו שאני אומר שמשהו לא טעים לי ותאמר לי "תאמיני לי שזה טעים").
השפה העברית >>
לצפיה ב-'בנוסף, לגבי השורשים -'
בנוסף, לגבי השורשים -
11/03/2010 | 23:54
23
4
במקרה חשבתי על עוד שתי מילים מאותו שורש שמשמעותן אינה דומה כלל : "לקרב" (להפוך לקרוב) ו"להקריב" (קורבן). יש בינהן אולי קשר קלוש, אבל עדיין המשמעות שונה לגמרי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'משמעות השרש קרב היא: נמצאו כמה גופים יחד'
משמעות השרש קרב היא: נמצאו כמה גופים יחד
12/03/2010 | 01:28
10
7
והמשמעות הגנטית הזו מוטמעת במילים קִרְבָה, קָרוֹב, קְרָב (מאבק של קרובים) קֶרֶב (הקרביים הצפופים בחלל הבטן), קָרְבָּן.
בראיה זו השרש קרב קרוב לשרש חרב.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לא הבנתי איך המילה "קרבן"'
לא הבנתי איך המילה "קרבן"
12/03/2010 | 15:05
9
6
קשורה מבחינת משמעות. השאלה שאנו דנים בה היא האם קרבה בשורש מעידה על דמיון במשמעות (כשקרבת השורש עצמה לא מוטלת בספק) ולא הבנתי איך המענה שלך לדוגמא שנתתי תורם לדיון בשאלה הזו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'קשורה למה? דמיון במשמעות, למה?'
קשורה למה? דמיון במשמעות, למה?
12/03/2010 | 16:39
7
6
לצפיה ב-'קשורה לשאר המילים מאותו שורש שהזכרת, '
קשורה לשאר המילים מאותו שורש שהזכרת,
12/03/2010 | 16:45
6
4
מבחינת משמעות. (ואת הקשר של שאר המילים זו  לזו דוקא הבנתי).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'כבר אמרתי, מקריבים תקרובת'
כבר אמרתי, מקריבים תקרובת
12/03/2010 | 17:26
5
2
וזה דבר ויקי הידענית:
המילה "קורבן", מלשון קירבה, יש לה משמעות של קירבה גאוגרפית, בכך שהאדם מביא ומקרב את מתנתו אל המקום הנחשב למקום שכינתו של ה'. מלבד זאת, יש למילה זו משמעות של קירבה רוחנית, שכן באמצעות הקורבן האדם "מתקרב" לאל. על פי תפיסת היהדות, האל אינו אוכל ושותה את הקורבנות. הבאתם היא הבעת רצון של האדם והעם בקשר חיובי עם בורא העולם, ורצונו של ה' בקורבן משמעו שה' מרוצה מהתנהגותו של בעל הקרבן. לכן, קבלת הקורבן מותנית ושלובה בהתנהגות מוסרית. תפיסה זו מודגשת רבות בדברי הנביאים, ושורשיה מופיעים כבר בתורה.

המשמעות של קרבן התרחבה עם הזמן והיום ישנם אנשים שאומרים שציפלך מקריב (מחריב?) את עצמו למען הזכות להתקרב לפורום.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ומה תאמר על "סיפר"?'
ומה תאמר על "סיפר"?
13/03/2010 | 00:51
4
2
הרי אפשר לספר סיפור, ואפשר לספר את שערו של מאן דהו. האם גם כאן אתה מוצא דמיון במשמעות? , נראה לי שצריך להיות בעל דמיון פורה במיוחד בשביל למצוא קשר כאן...
ואם מדברים רק על אותו שורש, הרי שבבנין אחר אפשר למצוא את הפועל "ספר" (פריטים למשל) שגם הוא מאותו שורש, אך למרות זאת אין למשמעותו שום קשר לשתיים הקודמות.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'1-2'
1-2
13/03/2010 | 20:52
3
2
1. סיפר = שיפר את מראה השער.
2. סיפר = יצא לספארי מילולי.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה היה בצחוק?'
זה היה בצחוק?
13/03/2010 | 21:44
2
1
כי נראה לפי התשובה שאיבדת את חוט הדיון.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'זה בציפלכית, לא תביני'
זה בציפלכית, לא תביני
13/03/2010 | 21:49
2
לצפיה ב-'לא לגמרי, אבל עוד נחזור לזה'
לא לגמרי, אבל עוד נחזור לזה
14/03/2010 | 00:57
1
לצפיה ב-'אולי בגלל האבות שהעבירו את בניהם באש'
אולי בגלל האבות שהעבירו את בניהם באש
13/03/2010 | 08:28
2
בפולחן המולך (ע"ע גיא בן הנום).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'את מדברת על הלך המחשבה '
את מדברת על הלך המחשבה
12/03/2010 | 11:12
9
2
השונה בין המציאות דהיום ודאז...

אולי הבאת הקורבן מבטאת התקרבות לאל ובכך חוסל הניגוד?!
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ואולי זו תקרובת לאל'
ואולי זו תקרובת לאל
12/03/2010 | 14:02
2
לצפיה ב-'צפיתי שתאמר זאת'
צפיתי שתאמר זאת
12/03/2010 | 15:01
7
5
(לכן ציינתי שאני מודעת לקשר קלוש במשמעות בין שתי המילים), אך אני לא מסכימה.

התכוונת בודאי לומר שמטרת הקרבת הקורבן היתה להתקרב לאל - לא נכון לומר שהיא מבטאת התקרבות כי עצם ההתקרבות תלויה ברצון האל והיענותו לקורבן. הרי לא הגיוני שאדם יוכל להחליט להיות קרוב לאל אם האל לא מעונין בקרבתו - זה סותר את עיקרי הדת ואת תפיסת האל ככל יכול.

אז בהקשר לכך שזו מטרת הפעולה - ממתי מטרה נחשבת דומה מבחינת משמעות לפעולה שנעשית בשביל להשיג אותה?
אם אני אוכלת בשביל לשבוע, האם ניתן לומר ש"לאכל" דומה במשמעות ל"לשבוע"?
אם אני לומדת בשביל להשתכר יותר - האם שני הפעלים האלו דומים במשמעות?

כמובן, יכלתי להמשיך באינסוף דוגמאות, אך אני מניחה שהרעיון ברור.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אוקיי, הבה נראה'
אוקיי, הבה נראה
12/03/2010 | 15:54
1
1
את טוענת שייתכן ואין קשר בין קרב-הקריב, אבל ראי את הדוגמאות הבאות:
בא- הביא
ניגש- הגיש
נגע- הגיע (אם כי הגיע משמש גם כפועל בבניין קל)

כלומר יש קשר בל ינותק מבחינת העברית בין סמיכות הפועל אל משהו/ מישהו, לבין גרימת הסמיכות של משהו -כלומר קרב>הקריב עוקב אחר השטאנץ
אגב אני יכול להביא לך זר פרחים במטרה להתקרב אלייך ולמרות שתדחי אותי עדיין יהיה זה נסיון להתקרב...

השפה העברית >>
לצפיה ב-'אני לא חלקתי על כך שזה ניסיון'
אני לא חלקתי על כך שזה ניסיון
12/03/2010 | 16:05
4
להתקרב (זה בהקשר למשפט האחרון שלך), רק אמרתי שלא הגיוני שמה שמנסים להשיג יחשב דומה במשמעות לפעולה שעושים בשביל להשיג אותו.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'היית שם? את יודעת מה חשבו מי שהקריבו קרבן?'
היית שם? את יודעת מה חשבו מי שהקריבו קרבן?
13/03/2010 | 08:32
4
2
לצפיה ב-'זה לא קשור'
זה לא קשור
13/03/2010 | 13:20
3
1
הסברתי כבר - אני מקבלת שהמטרה היתה להתקרב, אבל בד"כ כשמישהו עושה ניסיון למשהו הוא לא יודע מראש בודאות אם הוא יצליח או לא, ויש שוני גדול במשמעות בין הפעולה שמהווה ניסיון, לבין המטרה שניסו להשיג. קשר בין שני הדברים יש, דמיון במשמעות - לא.

מכיוון שיש בנושא ההקרבה שני צדדים - המקריב והאל - הרי שהתוצאה תלויה גם באל, ולפי הדת לבן אנוש אין שליטה על רצון האל - האל תמיד יכול לנהוג כחפצו, להתרצות או לא. לצאת מתוך נקודת הנחה שאתה יכול לקבוע את פעולות או רצון האל בפעולותיך סותר עיקר מרכזי בדת. אתה יכול לנסות, אבל לא לדעת תוצאות מראש. יכול להיות שבנושא ההקרבה וההתיחסות שהיתה אליה ישנה סתירה בדת, כמו סתירות רבות אחרות, אבל זו עדיין סתירה.

עיון בספר "איוב" יוכל להראות לך שלפי גישת התנ"ך אין לאדם הצדקה הגיונית לומר "לפי דעתי היתי צדיק וטוב לב, והצרות שנחתו עלי לא מגיעות לי ומן הצדק שהן לא היו באות עלי" - מחשבה כזאת נחשבת ככפירה - בדיוק בגלל שהדת דוגלת בכך שדרכי ה' נסתרות, שאנשים לא יכולים להבין אותו, ובודאי לא לקבוע מה הגיוני שהוא יעשה או לשלוט על מה שהוא יעשה או "ירגיש" כלפיהם בעקבות פעולות שלהם. אם אתה מרגיש שאתה יודע את זה מראש הרי שאתה נוטל לעצמך יומרה של "יודע כל" וזו בודאי לא יומרה שהדת תצדיק.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'ההנחות שלך מבוססות על דברים שכתבו'
ההנחות שלך מבוססות על דברים שכתבו
13/03/2010 | 13:51
2
פילוסופים (כולל הפילוסוף שכתב את איוב) ותאולוגים מאות ואלפי שנים אחרי הקרבת קרבנות בלבנט, לכן אינם רלונטיות לחלוטין למה שחשבו אותם מקריבי קרבנות בתקופה הכנענית.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לדעתי, את אותה גישה'
לדעתי, את אותה גישה
13/03/2010 | 14:12
1
של הדת ניתן למצוא גם בחטא העגל במדבר, והחטא הקשור במן. אבל נכון שכנראה קורבנות לאלים אחרים מאלוהי ישראל היו נהוגים עוד קודם לכך, וכנראה שמשם מקור המילה. מקבלת את דבריך.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'לפי חוקרי תנך'
לפי חוקרי תנך
13/03/2010 | 15:03
ספור העגל הוא ספור מאוחר, מסוף תקופת בית ראשון ממקור שמכונה דויטרונומיסטי (דוטרונומי הוא שמו הלטיני של ספר דברים)
על רקע מאבק פוליטי אידאולוגי בין שבט יהודה ונספחיו, עובדי הכרובים לבין שבטי ישראל עובדי העגל.
חוץ מאשר בספר שמות מוזכר העגל בנביאים ראשונים ללא כל ביקורת כפולחן לגיטימי, לעומת כל אזכור של בעל, אשרה ודומיהם בלוית שלילה מוחלטת.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'להקריב במקרא - גם במשמעות לקרב, להגיש'
להקריב במקרא - גם במשמעות לקרב, להגיש
13/03/2010 | 13:18
1
1
מתוך שירת דבורה (שופטים ה):
כד תְּבֹרַךְ, מִנָּשִׁים--יָעֵל, אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי:  מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל, תְּבֹרָךְ.
כה מַיִם שָׁאַל, חָלָב נָתָנָה; בְּסֵפֶל אַדִּירִים, הִקְרִיבָה חֶמְאָה.

גם המשמעות הראשונה שאב"ש מביא לשורש קר"ב בהפעיל היא "הגיש, הביא סמוך אל" ורק משמעות 2 היא של קרבן.

נכון שהתוצאה הסופית לא נראית קשורה, אבל כשחושבים על זה אפשר להבין את מעתקי המשמעות - מהשורש קר"ב נוצרו הרבה מילים שהמשמעות שלהן היא להגיש - בין אם להפוך משהו לקרוב יותר, או להגיש אוכל, אפילו משהו קטן לאורחים (תקרובת) או להעלות קרבן.
במובן של סמיכות דברים, יש לנו קרביים (כפי שכבר צוין כאן בפתיל).

אם כבר, דווקא המשמעות שפחות מתחברת לי היא של "קְרָב" (כשם עצם, ממנה דווקא אין לנו פעלים, אולי כי השורש כבר היה תפוס במערכת הפועל; משתמשים ב"נלחמו" או בשורשים אחרים). אולי כי הקרב מצריך קרבה פיזית מסוימת, לפחות במקור זו הייתה בעיקר התגוששות פנים מול פנים (היו חיצים ובליסטראות וכו', אבל לא היו מטוסים, מן הסתם).

כך או כך, יש הרבה שורשים שהמשמעויות שלהן לא נראות קרובות. פיתחי מילון ותמצאי אין ספור דוגמאות.
לעתים מדובר במעתקי משמעות שקשה לנו כיום לחשוב על החוליה המקשרת ביניהם (כי המציאות השתנתה לבלי היכר) או שבאמת היו הרבה גלגולים בדרך (כמו קר"ב).
לעתים מדובר בשורשים שהיו שונים לחלוטין במקור, ובגלל מעתקי עיצורים נוצרה הומונימיות, אבל המקור אכן שונה (ואז במילון יופיעו בנפרד, כערכים נפרדים).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אכן, הקריב = היא-קר-היא-ב'
אכן, הקריב = היא-קר-היא-ב
13/03/2010 | 20:56
1
עם "היא" אחד עבור המפעיל ו"היא" אחד עבור המופעל בפעולה שמטרתה להביא למצב קרב. קִרֵב = ק-היא-ר-היא-ב, גם עם "היא" אחד עבור המפעיל ו"היא" אחד עבור המופעל בפעולה שמטרתה להביא למצב  קרב.
השפה העברית >>
לצפיה ב-'אם הפכים יכולים לחלוק אותו שורש'
אם הפכים יכולים לחלוק אותו שורש
12/03/2010 | 11:10
1
4
מדוע שאספקטים שונים לפעולה דומה לא יחשבו כגזורי שורש אחד קדמון? שימי לב שבדוגמא שנתתי שלושה שורשים הם מהגזרות החלשות: נד"ד, נד"ה, נו"ד...

אני מקווה שדברי ערבו לחכך כי טעמיני לי שזה תאים
השפה העברית >>
לצפיה ב-'מצטערת, לא הבנתי כאן את דבריך והקשרם'
מצטערת, לא הבנתי כאן את דבריך והקשרם
12/03/2010 | 16:09
2
לצפיה ב-'ואולי אפילו רק ד, אם אתה מוסיף את השרש דאה'
ואולי אפילו רק ד, אם אתה מוסיף את השרש דאה
10/03/2010 | 23:58
6
לצפיה ב-'אותם חלקי דיבור'
אותם חלקי דיבור
10/03/2010 | 21:45
1
2
אלא אם כן התכוונת לחלופה למלה "קטגוריה", שאז הייתי מציע: סוג, מין, צורה או קבוצה.
אגב: שְלוש המשמעויות, שלושת המשמעים (שלוש לנקבה, שלושת לזכר).
השפה העברית >>
לצפיה ב-'נכון, טעיתי בהטית המין של המספר '
נכון, טעיתי בהטית המין של המספר
10/03/2010 | 21:59
4
וכן, אכן התכוונתי ל"חלקי דיבור" ולא לחלופה למילה "קטגוריה". תודה.
השפה העברית >>

הודעות אחרונות

01:56 | 23.08.16 Common Denominator
13:18 | 22.08.16 סאקי מקאקי
13:02 | 22.08.16 Royi Namir
14:12 | 20.08.16 r i v e r s o n g
12:21 | 19.08.16 RachFan
18:53 | 17.08.16 osnatof
18:16 | 16.08.16 EL210
13:50 | 16.08.16 ohadcarrington
23:31 | 15.08.16 היברו וומן
16:42 | 15.08.16 ניקולה6
08:12 | 14.08.16 ארבע קושיות7

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ