שאלה מעניינת ביותר!

trilliane

Well-known member
מנהל
נראה לי שעליי להסביר לך גם כמה דברים

א. אני מתמצאת בשורשים, אבל אני לא ציפלך, ואין לי מילון שלם בראש, אז אני לא יודעת בע"פ שורש של כל מילה ומילה. אפילו אב"ש לא מציין את שורשם של שמות עצם אלא של פעלים בלבד (המהדורות שאני מכירה, לפחות; ייתכן שבחדשות יותר זה כבר שונה). מילון ספיר מציין שורשים של שמות עצם, אבל לפי מה שנאמר לי בעבר הוא לא בהכרח מדייק וגם לא תמיד ברור ע"ס מה הוא קבע את קביעותיו. במקרה של סב, למשל, הוא טוען שהרוש הוא סי"ב. למה ככה? לא יודעת. למיטב ידיעתי רוב המילים הבסיסיות בשפה, למשל אלה של יחסים בין המשפחה (אב, אם, אחות, סב וכו') הן בכלל מילים קמאיות חסרות שורש, הן קדומות מאוד ומשותפות לכל או לרוב השפות השמיות והן נוצרו לפני שצורן השורש המשולש קנה אחיזה בשפות השמיות, כך שלא מן הנמנע שמדובר באיזשהו ניתוח בדיעבד שמנסה להתאים תיאוריה חדשה יותר למשהו שהיה קיים לפני כן ובלי קשר לאיזשהו שורש. לגבי "רב" - עליו לא שאלתי כלל. אני יודעת שהוא מהכפולים.
 

GnomeBubble

New member
אכן, לא לכל מילה שמית יש בהכרח שורש

ועד כמה שאני יודע, באמת לא הצליחו למצוא שורשים למילים האלה. הרי אין לנו עוד מילים שנגזרות מאותו השורש, ולכן אי אפשר לשחזר אחד כזה. השאלה היא מה בכל זאת קורה כשמטים את המילים האלה - האם הן מנסות להתנהג באנלוגיה לגזרה מסוימת? האם יש להן הטיה יוצאת דופן משל-עצמן? השאלה האמיתית היא מה קרה ל"סב" בארמית כשהוסיפו לו צורן נקבה ו/או צורן ידוע (שאיבד את ערכו). אני כן יכול לומר בוודאות לגבי "אב" שכשהוסיפו לו צורן ידוע הוא נהגה abba (עם "דגש חזק", כלומר עם מכפל). אפשר להסיק את זה מתעתיקים ליוונית (abbas שהפך ל-abbot, וגם Barabbas למשל).
 

sailor

New member
כשצריך (או כשרוצים) לגזור פעל משם

השרש נוצר מעצמו, אפילו משמות מיובאים כמו טלפון ועוד יותר מכך מר"ת לועזיים (ע"ע SMS - לסמס).
 

GnomeBubble

New member
נוצר אד-הוק על פי אנלוגיה

זה לא אומר שהשורש תמיד היה קיים בפנים. נגיד, זה יהיה אבסורד לומר שלמילה אנגלית כמו SMS היה שורש עברי.
 

sailor

New member
מה שנוצר אד הוק

נעלם לרוב במהירות בה נוצר. שרשים כ-ט.ל.פ.נ נוצרו כתוצאה מצורך וישארו כל עוד הטכנולוגיה הזו תשאר ואולי אף אחריה (כפי שמחיגים בלחצנים) להערכתי, לא מתחיב כי לא נביא ולא בן נביא אנכי, גם ס.מ.ס כאן לטוח ארוך ולא אד הוק.
 

GnomeBubble

New member
כשאני אומר נוצר אד-הוק

אני אומר שזה נגזר לצורך העניין, לאו דווקא שזה ישאר לזמן קצר בלבד.
 

GnomeBubble

New member
מסתבר

או שהם סתם כתבו אותיות כפולות בגלל שהחליקה להם האצבע פעמיים על אותו המקש.
 

יאקים

New member
נדדתי עד תחתית השרשור כדי לראות את התייחסותך

למילה אב ולנגזרותיה. לכן אני מבקש להיכנס לעובי הקורה ולהוסיף הגיגון, אם יורשה לי... בעברית אב, ואין כל דגש בבי"ת, ואין להביא ראיה מן היוונית, אלא דווקא מן הערבית: אבּי, אבּוכּ, אבּונא, אבּוכּום, אבּוהום - העיצור בַּא הערבי נהגה קשה, אבל אין זה עיצור כפול, כפי שרמזת מיוונית. בעברית הבי"ת רפה בכל נטיית השם ביחיד וברבים. לפי התנהגות שם זה בעברית ובערבית (גם השמות אח וחם), ל' השורש היא וי"ו, והרמז לכך הנו בהופעת היו"ד אחרי הבי"ת (כך גם בשמות אח וחם: אחי, אחיך, אחיכם, אחיהם; חמיו, חמינו חמיהם), בעוד שבשמות "דומים" אין יו"ד בסופם: דג, דגו, דגך, דגנו, דגכם, דגם. ולהשומע ינעם!
 

יאקים

New member
יא ציפ, מה אתה רוצה מחיי בשעות שאחר חצות?

ומה אתה מעמיד פנים שלא הבנת? אם לא ידעת, אציין שוב: השמות אח, אב, חם = שורשיהם מגזרת ל"ו (לא ל"ו צדיקים כמוך...) ראה את השם אחווה, שבין השאר מעיד על כך וכן במקבילות מן הערבית....
 

ציפלך

New member
השרש של אב הוא אב, או רק ב

והשרש של אח הוא אח או רק ח, והשרש של אם הוא אם או רק מ, והשורש של חם הוא חם. ואין לי שום ענין ב"מקבילות מן הערבית"
 

יאקים

New member
מעניין את זקנתי מה מעניין אותך.

ר' תגובתי המפורטת לתגובתך הקודמת. מעבר לכך, אין לי עניין להמשיך בדיאלוגים הטרחניים הללו אתך.
 

GnomeBubble

New member
אני כבר לא יודע מה לחשוב

אם השורש של אב הוא ב ושל אם הוא ם, למה לא?
 

ציפלך

New member
המילה אב, -אב מנוקדת בקמץ או בחטף-פתח ולכן

חסרון הדגש הוא "כדין".
 
למעלה