סימנים לעודף רכיבה אצל ילדים

ecoride1

New member
סימנים לעודף רכיבה אצל ילדים

שלום,

בשנתיים האחרונות אני רוכב בעיקר עם בני שחוגג 8 עוד כמה שבועות. הרכיבות הן רב גוניות - סינגלים, דרכי עפר אבל גם לא מעט כביש. האם יש דרך קלה לזהות מצבים בהם אנחנו "מגזימים"?
לדוגמה - בכיפור רכבנו 50 ק"מ בקצב לא גבוה שכללו כ-1000 מטר טיפוס (עם נשר הישנה לקינוח). הילד מתפקד טוב ברכיבות, אמנם עובד קשה אבל מתאושש מהר, ללא כל סימן שלילי של אימון יתר ומחכה בקוצר רוח לרכיבה הבאה. האם יש סימנים קלים לזיהוי בהם מתקרבים או חוצים את הסף בו מתחיל להווצר נזק כלשהו?

תודה.
 

urias1

New member
שאלה טובה שמחייבת גם

תשובה טובה.
לדעתי אבל זו דעתי בלבד זה קצת מוגזם לילד בן 8.
מציע לך לפנות למאמני אופניים ובעיקר כאלו שמאמנים ילדים ובאיזור חיפה יש בטוח כאלו.
 

ItsikH

Member
למרות שפוטנציאל הנזק קיים וחשוב לבחון זאת עם מומחה
50ק"מ מתון בהחלט לא נשמע לי בעיה לילד. לגבי אזכור הטיפוס, שנשמע מבעית לנו כמבוגרים - לילדים יש יתרון ענק עלינו ביחס הספק-משקל, מה שאותי מטריד הוא אורך העליה הזו, כי לילדים אין את הסיבולת שלנו, הייתי ממליץ על מנוחות קצרות תכופות לפי הצורך.
בענין מאמנים, מגוחך בעיני שחוק הספורט מגביל מדריכי אופניים בהדרכה *עד* גיל 17, ורק מאמנים רשאים לאמן מבוגרים - הרי הדרכת ילדים היא חשובה, רגישה ומסוכנת הרבה יותר! ודורשת ידע רב יותר! לדעתי הצינית, כמו כל דבר אחר, מדובר בכסף בלבד - מבוגרים מכניסים יותר כסף למאמנים, ולכן ההגבלה.
ייעוץ - לא הייתי מסתפק במאמן, באופן כללי לדעתי הידע בתחום הדרכת ילדים בארץ מוגבל, למרות שייתכן שמאמן יידע לענות על השאלות. הכתובת האידאלית לטעמי לייעוץ - ואין לי שום אינטרס אלא רק נסיון אישי אצלו - הוא ד"ר יוני ירום, שהוא לא רק רופא ספורט אלא מומחה ספציפית באופניים. לא חסרים רופאים בכלל ורופאי ספורט בפרט שלא מבינים כלום באופניים.
ועוד המלצה קריטית: מה שחסר לילדים הוא הפחד. ממליץ להגביל ולהזהר במצבי סיכון, ודאי שברכיבת כביש בכלל ובירידות בכביש בפרט. הייתי דוחה רכיבת כביש לגיל 12-13 לפחות.
 

ItsikH

Member
עוד לגבי מאמנים - יש מאמנים ומדריכים שמתמחים בילדים, כדאי
לחפש כאלו. נדמה לי שחנוך רדליך ויובל פרידמן למשל, אבדוק.
 

cdavid68

New member
אם מאזור חיפה, אז קובי פורת ממסטרס חיפה

קובי מאמן מוסמך, מנהל מועדון רכיבה ובעל ותק של שנים באימון ילדים.
 

ecoride1

New member
תודה רבה על התגובות.

אנסה להתייעץ עם מאמן מוסמך.
בנוגע לירידות - בלי להתכוון אני מדביק את הילד בפחד שלי מירידות, תוך השמת דגשים על טכניקה עד כמה שאני מבין אותה (בעיקר נושא הבלימה) ככה שכאן לא נראה שיש עודף סיכון.
לגבי עצירות בעליה - נכון לעכשיו הוא יוזם מהלך עליות ארוכות (למרות שלא היו הרבה כאלה) ואני כמובן "זורם" איתו, אם כי ברור שזה משהו שהולך ומתמעט. למשל את קטע העליה מהקיבוץ בית אורן ועד צומת דמון (שיוצא לנו לעשות די הרבה בדרך לבית היערן) הוא עושה בלי עצירות יזומות בכלל.
שוב תודה וחג שמח.
 

זכיר

New member
אימון יתר

אם הילד שמח ובריא, ואם היכולות שלו לא פוחתות, אז תמשיכו להנות מהרכיבות. נשמע לי ממש ממש כיף (ומעורר קנאה לבושתי).
&nbsp
ובגלל שאי אפשר לבטל בקלות דאגה של הורה לילד שלו, אז בטח, חפש דעה מקצועית שלא דרך האינטרנט.
&nbsp
https://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6179&CategoryID=130
 

ItsikH

Member
דווקא על וינגייט לא הייתי סומך ברפואת ספורט
מנסיון מר. יוני ירום הוא המומחה לאופניים.
 

ecoride1

New member
אכן כיף

עד כדי כך שזנחתי כמעט לגמרי רכיבות כביש סולו רגילות כי על כל הזדמנות לרכב לבד יש הזדמנות מקבילה לרכב ביחד. זמן איכות מדהים וההרגשה לראות אותו מתמודד עם קשיים (פיסיים ומנטאליים) ומשתפר כל הזמן מאוד מספקת. מומלץ מאוד מאוד. מקווה שהוא יזכור לי את זה ובעוד שנתיים-שלוש יחכה לי בעליות


תודה על העידוד והקישור.
 

jelloB

New member
אימון ילדים

בגיל כזה כדאי לשים את הדגש על טכניקת רכיבה, שליטה, תרגילי גמישות, זריזות וקואורדינציה (זה הגיל שבו המיומניויות האלה נרכשות באופן מיידי) ויש לעשות זאת בשילוב משחקים ותרגילים חוויתיים. חשיפת ילד לרכיבות ״עומק״ בשלב הזה עלולה לייצר תגובה הפוכה. בכל מקרה, ברמה הפיזיולגית, עד גיל העשרה (13-14) אין מה להיכנס לפיתוח המערכת האירובית. רכיבות רצופות של שעה- שעה וחצי הם המקסימום המומל לגיל 8. כדאי לשלב ענפי ספורט נוספים.
 

ecoride1

New member
תודה על התגובה

כשאתה כותב "תגובה הפוכה" האם הכוונה ל"התנגדות/חוסר שיתוף פעולה" או ל"תגובה פיזיולוגית"? המצב כרגע הוא שכמעט שום דבר שאנחנו עושים לא קורה בגלל שאני דוחף אלא כי הוא רוצה. למשל אחרי הטיפוס את נשר בכיפור, כבר למחרת הוא הביע רצון לעשות זאת שוב ואכן חזרנו על כך כמה ימים מאוחר יותר. יש גם ענף ספורט אחר במקביל - אימוני קרב מגע זה שנה שלישית. האם לדעתך כדאי ממש לוותר על אלמנטים מסוימים גם אם הוא רוצה/מתעקש לעשות אותם?
&nbsp
 

jelloB

New member
בדיוק

אנסה על קצה המזלג להסביר,
ברור לי שאתה לא ״מכריח״ את הילד לצאת לאימונים ארוכים וגם הגיוני שהילד דוחף לאימונים כאלה (סה״כ נחמד להיות בבלעדיות עם אבא ונראה שאתה אבא נחמד). צריך לזכור שהמאמץ שהילד משקיע ברכיבות אירוביות ארוכות עלול להיות מתורגם בהמשך לחוסר חשק לצאת לרכיבות בכלל (בסופו של דבר, טוסיק לא מיומן יסבול ברכיבות של שלוש ואבע שעות). מנסיוני כדאי למצוא מסגרת חברתית ספורטיבית ולתת למדריכי אופניים מנוסים בעבודה עם ילדים לקבוע את תכני האימון. אם כי, בהחלט אפשר לחגוג אחת לכמה חודשים ברכיבות טיול ארוכות יותר שילוו בתכנים נוספים, עצירות התרעננות, פיקניק, עצירות לסקירות היסטוריות של אתרים וכיוצא בזה כשהדגש הוא על חוויה תרבותית ולא על ״כושר״. ברמה הפיזיולוגית שום תמורה משמעותית לא תירכש בשלב הזה מרכיבות ארוכות. כדאי כמו שציינתי לעבוד עם הילד בעיקר על טכניקה ועוד טכניקה, שליטה באופניים, טריקים נחמדים, כוח מתפרץ וזריזות והמון תרגילי גמישות. בגיל עשר לערך תוכל לעדכן את מסלול האימונים ולשלב סוגי אימון נוספים.
 

ecoride1

New member
שוב תודה על התגובה.

על אף שאני מבין את הערך המוסף (המשמעותי) של מסגרת עם מאמן מוסמך, כאן נכנס לתמונה פן אגואיסטי שמתבטא ברצון שלי להיות איתו one-on-one. ולכן בשלב זה (אלא אם הוא יביע רצון) לא אדחוף אותו לאימונים במסגרת "מסודרת". את נושא הטכניקה (עד כמה שאני יכול לתרום) וגמישות בהחלט אקח לתשומת ליבי.
&nbsp
תודה רבה.
 
למעלה