מחשבות בעקבות ריבוי התאונות הקטלניות

מתןנאמן

New member
מחשבות בעקבות ריבוי התאונות הקטלניות

שלום,

אני רוצה להביע השתתפותי בצערן של משפחות שני הרוכבים שנהרגו היום.

אני איני נסמך על נתונים ובדיקות, אבל להרגשתי יש לאחרונה החרפה ועלייה מצערת מאוד בתאונות בהן מעורבים רוכבי כביש. רציתי לשאול, מה לדעתכם צריך לעשות כדי להיאבק בכך ולהפחית באופן מידי את התאונות?
אני חושב שאיגוד האופניים חייב לעשות פעולה משמעותית ומידית. אמנם האיגוד אינו אחראי באופן ישיר לכל רוכב שיוצא לאימון, ולמעשה לא אחראי לאף רוכב שיוצא לאימון, והרב הגדול של הרוכבים כלל אינם חברים באיגוד. עם זאת, לדעתי לאיגוד יש אחריות, לשמש פה ובמה לכל רוכבי האופניים.
נוכח העובדה שתאונות כאלו במקרים רבים אינן תלויות כלל ברוכב ותמיד יימצא הנהג העבריין/ שיכור/ עייף/ לא זהיר, פעולה של חינוך הנהגים דוגמת "יש חיים בשוליים" לדעתי איננה יעילה.
לדעתי, האיגוד צריך לצאת בקמפיין ציבורי מאסיבי ולהיעזר בתאגיד השידור הציבורי, ולומר באופן פומבי את האמת הכואבת, שרכיבת כביש בישראל של היום היא ספורט מסוכן מאוד וקטלני. לכן, מומלץ להימנע ממנה, אלא אם מדובר ברכיבה קבוצתית או רכיבה באיזור יחסית סטרילי דוגמת איזורי תעשייה וכד', ומולץ לעבור לרכיבת שטח.
נכון, מדובר בעובדה ידועה, ובוודאי ידועה למי שהוא רוכב וכנראה מכיר רוכבים שנפצעו וחווה בעצמו כמה מקרים של כמעט תאונה. נכון גם שלהצהרה כנ"ל של האיגוד יש משמעות הצהרתית בלבד ואין לה כל כוח כופה ובוודאי לא יכולת אכיפה, ומרבית הרוכבים הם אנשים בוגרים וחכמים, מעורים ומודעים.
עם זאת, יש כאן תמרור אזהרה ברור ואולי הבהרה נוספת לאחריות שאדם לוקח על עצמו כשהוא יוצא לרכוב בכביש.

חשוב לי להבהיר, איני מאשים כלל וכלל את הרוכב או רוכבים אחרים שנפצעו, ואני מבין שהצהרה כפי שאני מציע מבטאת אולי כניעה או הסכמה עם טענותיהם של הנהגים הבריונים. אך, נשאלת השאלה: מה האלטרנטיבה? שבכל שבוע ייהרג רוכב? מציאות כזו אינה מתקבלת על הדעת ואסור להשלים איתה.

לדעתי, לצד הצהרה של האיגוד צריך לפעול ליצירת איזורים שיהיו סטריליים ולא תתאפשר בהם תנועה בין השעות 06:00 ל-09:00 בימי שבת, וככל שהדבר ניתן, בזמנים נוספים במהלך השבוע. איזור סטרילי לא חייב להיות סטרילי לגמרי, אלא נגיד שמעבר כלי רכב יתאפשר אחת לעשרים דקות בשיירה אשר בראשיתה ובסופה ניידות משטרה.

אשמח לשמוע את דעתכם על הצעה זו, וכן הצעות נוספות, ועל מה שניתן וצריך לעשות כדי לעבור מהצעות לאופרציה.

אני משתתף בצערן של משפחות הרוכבים שנהרגו היום, שלא תדעו עוד צער.

מתן נאמן
 

zeero

New member
מחשבות אחרות

מתן היקר,

כתבת שאינך נסמך על נתונים ובדיקות ומנגד מיהרת לצערי להסיק מסקנות לא בדוקות ובראשם ההמלצה להימנע מרכיבת כביש. אתחיל בכך שאין יסוד להנחה כי מרבית התאונות של רוכבי האופניים הם כתוצאה של מפגש עם כלי רכב. האמת הכואבת היא שמרבית התאונות (עפ"י רישומי בתי החולים) הם תאונות עצמיות, החלקות, נפילות, התקלויות בתוך הפלטון וכיו"ב. בחלוקה פנימית של נתונים אלו תמצא כי מרבית התאונות מתרחשות דווקא בשטח ולא בכביש. זאת ועוד, אתה יוצא מתוך הנחה כי רכיבה קבוצתית יותר בטוחה, נתון שאני ממש חולק עליו. הבטיחות ככל שהיא תלויה ברוכבים, היא פועל יוצא של התנהגותם ונראותם. הפרטמר היחידי שמשפר את מצבם הבטיחותי של הרוכב בודד כמו גם קבוצה, הוא רכב ליווי צמוד (הדגש על הצמוד).
מכאן שמול קריאתך להימנע מרכיבה אני מעמיד קריאה נגדית, להפסיק נסיעת כלי רכב בכבישים שאינם מהירים, כל יום משעה 09:00 עד 13:00 ולחייב את המבקשים להגיע ממקום למקום בשעות אלו, לנסוע בתחבורה ציבורית.
ועכשיו ברצינות. אולי הגיע הזמן לדרוש סלילת נתיבי אופניים מיוחדים. במדינה קטנטונת כשלנו עם תקציבי ענק, שבנתה בעשור האחרון עשרות כבישים מרובי מסלולים ומסילות רכבת, הכוללים מחלפים, גשרים ומנהרות. האם אין בנמצא יכולת לסלול רשת שבילי אופניים? לו רק 5% מתקציב הכבישים והרכבות היו מושקעים בנתיבי אופניים היה ניתן לרשת בהם את השבילים למרבית הערים בישראל.
אנו צריכים להתמקד אך ורק במטרה זו בלבד.

זאב רוזנטל
רוכב וותיק (31 שנים) רוכב מרבית הזמן ללא קבוצה
 

ItsikH

Member
דוגמאות מחיי האישיים
לפני אי אילו שנים הגעתי למיון אורתופדי באיכילוב, שם עדכן אותי הרופא שכלל אינו רואה רוכבי כביש, אבל שטיחונים 'נוהרים בהמוניהם' מדי סופ'ש. דווקא בשטח התאונות נפוצות ביותר, ה'הבדל' הוא חוויית השליטה בלבד.
ולמה הגעתי אליו? כי קטנוע נכנס בי חזיתית בפארק הירקון (וברח) כלומר האשליה שיש לאן לברוח אף היא שגויה.
מספרים: יש כחמישים אלף כבישונים בארץ (נתון יבואנים), יש הרוגים בודדים מדי שנה - כעשירת הפרומיל, לא הבדל גדול מהסטטיסטיקה הכללית של הרוגי תאונות הדרכים. החרדה היא לא רציונלית ונובעת מחוויית חוסר השליטה.
 

נטע88

New member
המסקנה היא-

יש כבישים(במיוחד בין עירוניים מהירים) שאסור לרכב עליהם בגלל עומס התנועה!
אבל הבעיה העיקרית היא תרבות הנהיגה וגסות הרוח של הישראלי המצוי!
ובהזדמנות זו גם להזכיר את הישראלי המכוער(כולל הרוכבים.) שמשאיר בכל תחנה את כל כוסות הקפה והאריזות המשומשות על השולחן!
רק שינוי בתרבות יביא שינוי בנהיגה וכל השאר...
ועד אז,ירחם השם למי שמאמין...
 

tulkin

New member
גם רוכבי כביש מכוערים יש באותו היקף

מספר הפנימיות, עטיפות הג'ל ושאר זבל של רוכבי כביש שנשארים בצידי הדרך הוא עצום.
 

נטע88

New member
לא זיכיתי את רוכבי הכביש גם חלקם הם הישראלי המכוער


מי שראה את הכתבה על טרקטורוני השטח(בערוץ 12/13) וראה את תגובת כל המעורבים כולל משרד התחבורה והמשטרה מבין באיזו מדינה ותרבות אנחנו חיים!!!
 

ItsikH

Member
עוד סטטיסטיקה
לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אין סטטיסטיקה, אין פילוח שמבדיל רוכבי כביש משאר הרוכבים. העבודה היחידה המוכרת לי בנושא היא עבודתו החלוצית של גיאחה, שפשוט אסף נתונים מהעיתונות, והתוצאות מפתיעות וסותרות את האינטואיציה הלא מושכלת. רוב התאונות ארעו בכבישים שלמראית עין בטוחים יותר - שוליים רחבים וראות טובה. נפח התנועה ומהירותה הם הפרמטרים הקובעים לסכנה, לא תנאי הכביש.
המלצתי פשוטה - להשתדל להתרחק מכבישים אלו, ואם נדרשים לעבור בהם אז בזהירות יתרה, הרחק בשול ככל האפשר, ודאי שלא תוך כדי אימון.
היתרון בקבוצה קיים אך לא גדול, הנראות אינה פרמטר דומיננטי בתאונות
 

ItsikH

Member
ולאחר קריאת הכתבה, הרי זה בדיוק
שני הרוגים ביום אחד, אבל אחד מהם מתאונה עצמית בשטח, ועדיין תרגיש בטוח יותר לרכב בשטח - למה בעצם? זו הרגשה בלבד
 

ItsikH

Member
ויקומו המלפפונים ויכו את הגנן

אין שום נתון על טיב הרוכב או האופניים, הפילוח היחיד שמתקרב לכך הוא כבישים עירוניים מול בין עירוניים, והוא גס מדי, לרוכבי כביש יש מאפייני רכיבה ותאונות ספציפיים להם . נכון שיש לנו ענין כללי בכל ציבור רוכבי האופניים - אני הוא זה שטוען זאת - עדיין, הפילוח נחוץ להבנת הנתונים ולהסקת מסקנות מעשיות
 

leffetripel

New member
מלפפון חמוץ, אולי


אני מניח שאם תנתח את כביש 4, המשולש והמרובע בסופ"ש יהיו מספיק נתונים למחקר סביר. כמו כן גאיחה בחן רק את מקרי המוות, לדעתי כדאי לבחון גם פציעות חמורות ואו בינוניות.
 

ItsikH

Member
לגבי פציעות שאינן קטלניות, אנחנו הרי
יודעים שהן דווקא נדירות יחסית, רבות מהן כלל לא מדווחות. ד'א למיטב זכרוני באופנועים המצב דומה.
אפשר לנסות לנחש מה מהנתונים הוא *בעיקר* רוכבי כביש, עדיין יהיה זה ניחוש ולא נתון מדויק. יש הרבה רוכבי שטח שנפגעים בכביש, יש רוכבים מזדמנים שנפגעים, וגם במקומות ובשעות האלו .
המסקנות של גיאחה מקובלות עליי ותואמות את נסיוני. אתה מוזמן להציע משלך.
 

ItsikH

Member
וגם להציע לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
כי הם לא שמעו על ההבדל הזה עדיין
 

אילון22

New member
ה-10 סנט שלי בשם "רוכבים בטוח"

לכל תאונה מאפיינים משלה ולא כדאי למהר ולהסיק מסקנות.
ברור שהדרך ל"אפס תאונות" תהיה ארוכה וממושכת. אך היא עוברת דרך שיפור תשתיות, הגברת מודעות, חינוך (של הנהגים והרוכבים!) ואכיפה.
אנחנו פועלים במספר מישורים:
יצרנו השנה קשר טוב עם משטרת התנועה (את"ן), נתיבי ישראל (נת"י) והרשות לבטיחות (רלב"ד). מנסים לשכנע להשקיע יותר בשיפור השוליים- מרחב המחייה של הרוכבים, להגביר את האכיפה ולצאת לקמפיין חינוכי/תקשורתי.
זה לא פשוט כי: א. לרוכבי הכביש אין פה (!) ב. הם רכב איטי ולפני האחרון בשרשרת המזון של התחבורה.
הלב כואב על כל רוכב שנפגע, או רוכב שמוותר על הרכיבה. עזרו לנו לחזק את המסר שלנו, להעביר מידע שוטף על מפגעים בכביש והצעות לשיפור.
אבנר רשף
 

urias1

New member
לעשות יותר

ופחות לכתוב בפורום
אני מצדיע ל אבנר רשף (דר.) שהוא באמת עושה ומנסה ל שפר מה שאפשר
בניגוד לכולנו שרק נותנים פה עצות

כל הכבוד ל פועלך אבנר
 

נטע88

New member
כל הכבוד אבנר אבל

אבנר,פועלך ברוך אבל קשה לסמוך על המשטרה ומשרד התחבורה על סמך כל מה שכתבתי וכולנו יודעים.
וגם חוסר התרבות של הנהגים והרוכבים...
אבנר,אני מאחל לך הצלחה בתפקיד הקשה שלקחת על עצמך!!!
 

ItsikH

Member
מצטרף למחמאות ולקשיים
גם לי יש מעט מאוד אמון במערכת וברשויות, אבל לעשות עדיף על להמנע, ורק טוב יוכל להיות מזה.
לצערי זמני כל כך מוגבל שאפילו לרכב ולנגן אני בקושי מוצא זמן , כך שזמינותי לסיוע מזערית, בניגוד לעבר. אשתדל ככל שאוכל.
 
למעלה