עוד בנושא בטיחות הרכיבה בכבישים

nachshon4

New member
כל הכבוד. מה מוגדר מפגע?

יש כבישים שבהם לאורך כל הדרך השוליים מלאים בהפרעות (לא רצוף, אבל באופן רנדומלי לאורך הדרך). זכוכיות שבורות, חצץ או אבנים קטנות שהשאירו טרקטורים או לא יודעי מי, חריצים אורכיים שאם לא אזהר הגלגל ייכנס לתוכם, ועוד כל מיני.
על מה אפשר לדווח?
 

אילון22

New member
אהיה סבלני אתך...

אם ראית את המצגת שהצגנו בפני נת"י (באתר איגוד האופניים) מדובר בכל מצב שמשבש ומסכן את הרכיבה על השול.
בעקרון נת"י מבטיחים לטאטא את איזורי הרכיבה הפופולריים (משולש-מרובע וכיוב) אבל בפועל זה לא תמיד מתבצע.
קיטורים כלליים לא עוזרים- אם לא תדווח על מפגע מדוייק וספציפי לא יידעו ולא יתקנו.
 

נטע88

New member
הבעיה היא

שהחריצה הרחבה בתוך השול והליכלוך(חצץ מפוזר) היא כל כך נרחבת שנהפכה לשיטה לאורך כל כך הרבה ק"מ שכבר אין מקום שהוא מפגע ספציפי!
כבר קשה לראות שיש מי שישנה את השיטה הזו שפוגעת בכל הרוכבים.
את החירוץ אין סיכוי שיסללו מחדש אבל לפחות את ניקוי השטח אחרי החירוץ (כפי שכבר כתבתי ק"מ רבים) יש לדרוש שיבצעו!
 

אילון22

New member
לא נכון. עובדתית במרבית המקומות ניקו לאחר החירוץ.

נטע, הטחת האשמות וחצאי עובדות לא תביא אותנו לשום מקום.
נת"י לא עובדת אצלנו- הם אחראים על מאות קילומטרים של כבישים בישראל. להלן קטע ממכתב שנשלח אלינו לאחר הפגישה:
- החברה משקיעה משאבים רבים לפעילות אחזקה מונעת לטובת הגברת
בטיחות וטיב תשתיות הכבישים.
- בשנ"ע 2016 רובדו 440 ק"מ כביש ובשנ"ע 2017 רובדו כ-700 ק"מ כביש, בנוסף הותקנו ק"מ רבים של מעקות ופסי הגנה לאופנוענים.בשנ"ע 2017 ביצעה החברה 52 ק"מ, בפריסה ארצית, של פסי הרעדה להתראת סטיית רכבים מנתיב הנסיעה.
- חטיבת האחזקה תשקיע משאבים הכרוכים ביצירת תשתית בטוחה וסלחנית לרוכבי האופניים.
עכשיו נותר לנו להפסיק לקטר ולהתחיל לשלוח להם דיווחים בזמן אמת. אם רכבת בקטע שאינו מתוחזק או יש בו מפגעים- דווח מיידית ל- *2120
 

נטע88

New member
כל התשובה הזו לא מתיחסת לחירוץ בתוך

השול שמקטין משמעותית את רוחב השול.
 

nachshon4

New member
תודה על הסבלנות

ראיתי עכשיו את המצגת. יפה מאד.
אני מתעקש על הרצון להבין את עניין המפגע. אני למשל רוכב קבוע על כביש 4 בין בנימינה לעתלית. לכל אורכו, בעיקר מבנימינה עד פרדיס, יש את כל סוגי המפגעים שציינת במצגת. זה לא נקודתי (למעט כמה מקומות ספיציפיים עם חריצים בעייתיים), אלא טינופת לאורך כל הדרך. הפתרון לזה הוא טאטוא השוליים באופן סדיר (נניח אחת לחודש), כי אם יבואו לטאטא היום זה יחזיק כמה זמן, אבל בסופו של דבר - ורק אלוהים יודע למה - הטינופת תחזור.
לכן אני שואל - האם אפשר לדווח גם על קטע ארוך שדורש ניקוי, או רק על נקודות בעייתיות שהסכנה בהן היא מיידית?
 

אילון22

New member
נת"י מבטיחים לטאטא את השוליים- אבל עדיף לדווח להם בכוכבית

באופן יותר מדוייק
מיקום- תיאור של סוג המפגעים, כיוון הרכיבה, בין צומת לצומת, שלט קילומטרים....
אם לא יגיבו שלח לי מסר ([email protected]) ואפנה למנהל מרחב צפון.
 

nachshon4

New member
אגב בנושא החקיקה על מיקום הרכיבה

אם יורשה לי להביע את דעתי אחרי נסיון של כמה שנים מחוץ לישראל:
צריך להיזהר לא לתקוע גולים עצמיים.
צריך להיזהר שלא ייווצר חוק שיאסור עלינו לרכב בנתיב, אפילו במקום שיש שוליים.
הבעיות בשוליים הן לא תמיד פתירות - למשל, יש מקומות בהן השוליים צרים מדי, אתה לא יכול לרכב 40 קמ"ש על שוליים של 50 ס"מ. יש מקומות בהן השוליים פשוט נגמרים לפתע, לתוך מדרכה או אבן שפה. במקום כזה אני נכנס לנתיב עצמו מאות מטרים לפני כן, כשהוא פנוי, כדי לא ליצור מצב של כניסה מאולצת ופתאומית לנתיב, במצב שיש תנועה עמוסה. אלו רק דוגמאות. צריך להשאיר שיקול דעת לרוכב, כאשר לרוכבים צריך להיות ברור שהם מנסים להפריע כמה שפחות לתנועה.
חקיקה שתשים אותנו בשוליים באופן קטגורי לא תהיה נכונה, ותתמוך בתודעה של הנהגים שמקומנו לא על הכביש, במקום לייצר תודעה הפוכה, כמו בארצות עם תרבות רכיבה.
 

quant1

New member
מסכים עם כל מה שכתבת. לכן גם צריך תקן לפיו יחרצו את השול

צריך שיהיה תקן עבור רוחב השול שיישאר מימין לפסי ההרעדה אחרי שחורצים את השול. אם נשאר מקום צר מידי לרכב בו, אז פסי ההרעדה הופכים למפגע בטיחותי, במקום להגביר את הבטיחות.

וצריך שהתקן גם יקבע להפסיק את פסי ההרעדה במרחק מסוים לפני שהשול נגמר (מדרכה, תחנת אוטובוס, כניסה לצומת)

במקומות בהם חרצו את הכביש בצורה מסוכנת לרוכבים, צריך לתקן, ולא לחכות שרוכב אופניים יהרג, ורק אז לתקן את המפגע.
 

אילון22

New member
ועדת הקרט קבעה שעדיף שרכיבת כביש תיעשה בשול

כל עוד אין נתיב אופניים מופרד ומסומן. יש תקן שול והוא 1,20 מ' אבל לא תמיד מקפידים עליו. צריך לזכור שהחריצה מיועדת למנוע סטיית נהגים מהנתיב ומהווה פתרון יחסית זול ומהיר שברוב המקרים פועל לטובתנו. אנחנו מול נת"י כדי למנוע חריצה שתקטין את השול ותסכן את הרוכבים. נת"י התחייבה גם לגזום שיחים שפולשים לשול ולנקות באופן קבוע. לכן פנינו אליכם למסור מידע על כל מקום שבו השול נפגע מהחריצה (עם פרטים מלאים ומדוייקים).
לינק לועדת הקרט:
[URL]http://tri.technion.ac.il/files/2016/10/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94.pdf[/URL]
 

quant1

New member
מתי יתקנו את הקטעים בהם בוצעה חריצה בצורה מסוכנת?

1. קודם כל, תודה שאתה משקיע מזמנך ופועל מול נת"י כדי למנוע חריצה שתקטין מידי את השול.
2. מה לגבי חריצה שלא נפסקת במרחק מספיק גדול מנקודה שבה השול נגמר?
3. קל להבין שבקטעים בהם החריצה דוחפת את הרוכבים מהשול אל תוך הנתיב שבו נוסעים רכבים, היא מעלה מאוד את הסיכון לתאונה קטלנית. לדעתי, התועלת בהרבה ק"מ של פסי הרעדה שבוצעו היטב, היא פחותה מהנזק הגדול שגורמים מעט ק"מ של פסי הרעדה שבוצעו כך שהם דוחפים את הרוכבים אל תוך הכביש. ולכן אם נת"י ממשיכה לבצע חריצה בצורה מסוכנת למרות הפידבקים שהם מקבלים מרוכבים, אז עדיף שיפסיקו בכלל עם החריצה. הנזק גדול מהתועלת.
4. וודאי נתקלת בכתבה של יותם קאופמן בבייקפאנל מ 2015 שבה יש כמה דוגמות לחריצה לא טובה.
http://bikepanel.com/p/23172
האם אתה מכיר קטע כביש שבו החריצה תוקנה בעקבות תלונות של רוכבים? תקן אותי אם אני טועה, אבל כל פסי ההרעדה שנזכרים בכתבה כמפגע, עדיין קיימים והם לא תוקנו מאז.
5. דרך אגב, החל מינואר, כל רכב חדש שימכר בישראל יהיה מצויד במערכת בטיחות שכוללת התראת סטייה מנתיב (כמו של מובילאיי). תוך 13 חודשים מהיום, במעל ל 15% מהרכבים בישראל תהיה מותקנת מערכת כזו. תוך 3.5 שנים, ברוב הרכבים בישראל תהיה מותקנת מערכת כזו או מערכת מתקדמת יותר. השול יהפך למקום בטוח יותר לרכב בו, עם או בלי פסי הרעדה.
 

אילון22

New member
הכל תלוי ברוכבים! צריך מידע עדכני ומדוייק

א. דרשנו מנת"י לתקן את החריצה. עשינו סיור ב- 375/ 3866 ודרשנו תיקון. החריצה ב 44 נעצרה במקומות שלא הייתה הצדקה.
ג. ביקשנו שתדווחו בצורה מדוייקת- באיזה כביש? מה סוג המפגעים? איפה בדיוק? באיזה קילומטר? באיזה כיוון רכיבה?... למה כל כך קשה להבין?
ד. תמונות מהכתבה של יותם נמצאות במצגת שהצגתי למנהלי המרחבים של נת"י
ה. בדוק בעצמך. למיטב ידיעתי המיכשור הקיים (מובילאיי וכד') לא מתריע על מסה קטנה (רוכב אופניים) בעת נסיעה במהירויות גבוהות
 

quant1

New member
התראה על סטייה מנתיב = מצפצף כשהרכב עולה על הקו הצהוב

 

נטע88

New member
ועדיין אני חושב שיש צורך לדאוג

שהחירוץ לא יהיה בתוך השול (מעבר לפס הצהוב ) כי הוא מקטין את רוחב השול מאד!
אני מקווה שבעזרת קשריך עם נת"י לפחות תנסה לבקש שבכביש החדש שסללו מחדש זה עתה בין צומת האלה לבית גוברין לא יחרצו מעבר לפס הצהוב!
כרגע הכביש נפלא ואני מקווה שלא יהרס ע"י חירוץ בתוך השול.
וגם שישתדלו גם לנקות את השוליים בכל עמק האלה (ורצוי בכל הארץ)לפחות לפני שבת...
 

ItsikH

Member
פסולת בשול קשה לתחזק, סדקים ובורות לעומת זאת
חובת מעצ לתקן.
פסולת - יש טווח סבירות, ברור שכל בקבוק מנופץ לא, אבל ערימת פסולת או שברי תאונה בהחלט כן.
בעדיפות ראשונה לכן בדיווח - ליקויים בשול עצמו, כמו סדקים או בורות
 

mk4th

New member
תודה

ישנן אפליקציות דיווח מפגעים. אתה יודע אם הן עובדות?
 

mk4th

New member
הסתייגות מסעיף המחלפים

שלום
ראיתי סעיף שמאוד מפריע לי: "איסור רכיבה על אופניים בדרכים דו מסלוליות ממוחלפות". אני רוכב הרבה בין רחובות לאוניברסיטת בר אילן ואין לי דרך להמנע ממחלפים. אם אני מגיע דרך כביש 40, אז יש לי את המחלף של כביש 44 ואם דרך 412, אז את מחלף השבעה. בין צומת ביל"ו ליבנה מ411 החדש, באר יעקב לנס ציונה, לאורך 42 לכוון מערב ראשון, משה דיין בראשון, מחלף תל השומר, הכל ממוחלף וקשה מאוד או בלתי אפשרי למצוא חלופות לא ממוחלפות.
עדיף להשאיר את זה לשיקול הרוכב, מאשר סעיף שלא מאפשר אלטרנטיבה סבירה בהרבה מקומות.
 
למעלה