שני בלוך ורותם גפינוביץ מזנקות מחר בצ'כיה

[אודי טל]

שני בלוך ורותם גפינוביץ מזנקות מחר בצ'כיה

למרוץ קטעים של חמישה קטעים ב-4 ימים (סיום ביום א'). משתתפות בקבוצה מעורבת עם נבחרת אסטוניה. חלק גדול מהקבוצות הן נבחרות לאומיות.
הסבר של דני אסקרוב בפייסבוק https://www.facebook.com/cyclingIL/posts/1104193762965128
רשימת משתתפות רשמית http://www.graciaorlova.cz/wp-content/uploads/2015/03/Start_List_Gracia2016-1.pdf
אתר המרוץ http://www.graciaorlova.cz/?page_id=78&lang=en

 

[דורון גמליאלי]

תוצאות קטע 1 מצ'כיה

יום סביר לרוכבות של בויגן , אופס ..... הנבחרת ...

[URL]http://www.procyclingstats.com/race/Gracia_Orlova_2016_Stage_1[/URL]

 

[דורון גמליאלי]

תוצאות קטע 2 מצ'כיה

מכובד וסביר .

[URL]http://www.procyclingstats.com/race/Gracia_Orlova_2016_Stage_2_Lichnov[/URL]

 

[אודי טל]

כל הכבוד לרוכבות

נמצאות בין ה-36 הראשונות שסיימו את הקטע בפיגור של 3:32 מהמנצחת (שהקדימה את המקום השני ביותר משתי דקות). 26 רוכבות מתוך אותן 36 משתייכות לקבוצות "מקצועניות" (חזקות יותר וחזקות פחות) ורק 10, כולל שתי הישראליות, מגיעות משורות ה"לא מקצועניות". עוד 85 רוכבות סיימו בפיגור שמעל ל-11:48 דקות מהמנצחת ועוד כ-10 לא סיימו או שהגיעו מעבר למגבלת הזמן. אולי זה לא מרוץ נשים מהרמה הגבוהה ביותר, אך בהחלט רוכבות שם כמה רוכבות ידועות ולהתייצב בצורה ברורה ב-30 הראשונות זה בהחלט הישג. רק שאין לי מושג כמה זה עוזר למטרה האולימפית.

 

[דורון גמליאלי]

בהחלט אודי, תוצאה יפה, ו"מהפך" בדירוג הניבחרות.

למרות שבחרו ללכת על "הסתננות לריו"
דרך אופציית הכנסת רוכבת בודדת ל100 הראשונות.

לא שמו לב כלל, או התעלמו, שהדרך לריו דרך דירוג ניבחרות
הייתה פתוחה לרווחה, ובוודאי תורמת יותר לגיבוש וקידום הניבחרת.

אתמול הרוכבת הספרדית Ane Santesteban השיגה ניקוד בקטע,
שהעלה את ספרד מעל ישראל בדירוג הנבחרות.

למי שלא עקב או שכח, מקום 22 בדרוג נבחרות ,מקנה מקום לריו.
קישורים רלוונטים מצורפים.
דירוג נבחרות לריו
Ane Santesteban

 

[דורון גמליאלי]

תוצאות קטע א3 מצ'כיה (נג"ש)

[URL]http://www.procyclingstats.com/race/Gracia_Orlova_2016_Stage_3_ITT_Havirov[/URL]

 

[דורון גמליאלי]

תוצאות קטע 4 מצ'כיה , הפתעה של רותם מקום שישי

[URL]http://www.procyclingstats.com/race.php?id=167901[/URL]

רק שלא ישעו אותה בגלל הפרת ההוראות לעזור לשני להשיג ניקוד

 

[דורון גמליאלי]

תוצאות קטע 5 ואחרון מצ'כיה .

[URL]http://www.procyclingstats.com/race/Gracia_Orlova_2016_Stage_5_Orlova[/URL]

לא יכולתי לעקוב רציף , אבל לפי הדיווחים מדף הפייסבוק של המירוץ,
שני ורותם היו זמן די רב בקבוצת בריחה.
הופעה מכובדת למדי.

 

[Dov_s]

הסיכום של שני בלוך את התחרות

קישור לסיכום של שני בלוך.
ולמאותגרי פייסבוק

״הגעתי למרוץ הזה בהרגשה שקפצתי למיים מאוד עמוקים. כבר מהיום הראשון כשעמדתי על קו הזינוק, עוד לפני שהתחיל המרוץ הבנתי שכאן כולן באו לעבוד ולהלחם. גם אני. הדירקטור שלנו היה סים מאסטוניה. בחור צעיר, רק בן 23, אבל כבר בתאילנד הבנתי שהוא יודע מה צריך לעשות במרוץ אופניים כדי שהכל יעבור חלק עוד לפני שמתחילים להתחרות. הוא היה נעים וקיבל כל בקשה שלנו. זה היה כל כך חשוב. הנבחרת האסטונית לא חזקה מאוד כמו קבוצות אירופאיות אחרות אבל הם מבינים ויודעים לרכב ולהתחרות. שיתוף הפעולה בין ישראל ואסטוניה מצויין לדעתי ואני חושבת שחייבים להמשיך את זה, לטובת שתי המדינות, ֿכי למדינות צעירות עם המון אהבה לספורט הזה, מאוד קשה לשרוד לבד אבל ביחד יש סיכוי. היום הראשון היה הכניסה שלי למרוץ. המון שנים לא רכבתי בדבוקה של 160בנות. הקצב היה גבוה הפניות חדות הכל היה קשה. ככל שהזמן חלף הרגשתי איפה אני יכולה כן לשבת בדבוקה ואיפה פשוט עדיף לי לא להיות בגלל חוסר הנסיון שלי. התמקדתי לעלות הרבה קדימה. גם כי זה נותן לי רגע של ״מנוחה״ מהלחץ וגם כדי לראות את המסלול יותר ברור. המסלול עצמו היה רולינג הילס, כשהקילומטר האחרון עלייה משופעת מאוד 15% ועוד 300מטר פאבה עד לקו הסיום. שם הבנתי כמה הרוכבות כאן חזקות. הן לחצו כאילו זה מישור. רותם ואני נכנסו יחד לעלייה הזאת והיא הייתה לצידי עד לקו הסיום. היום ראשון נגמר במיקומים 45 ו 46. היום השני היה השלב שאני גם בעברי כרוכבת צעירה, מאוד ציפתי לו. יום של מטפסים. מזג האוויר היה לטובתנו - שמיים כחולים. המרוץ נפתח מהר מאוד כולן נלחמו לעלות ולהשאר מקדימה כי העלייה הראשונה 10 ק״מ בסה״כ התחילה אחרי 15 ק״מ של מרוץ. כך עשינו גם אני, גם רותם וגם ליזי (נבחרת אסטוניה - ד.א). היינו הרבה מקדימה ונכנסנו לתוך העלייה, שם כבר הכל משתנה הקצב הופך להיות אחר. השתדלתי לא לפתוח חזק אלא לשבת על גלגל של רוכבת שאני רואה שיודעת לטפס ופשוט להשאר עם הדבוקה הקדמית כמה שאצליח. הקצב הלך ועלה. הראש שלי היה על גלגל של רוכבת בלגית שעשתה עבורי את העבודה היא פשוט משכה אותי וגם רותם הצטרפה ודברה איתי שלא לעבור אותה - ״תני לה למשוך אותנו היא תביא אותנו יפה מאוד לסוף העלייה״.הגענו דקה מהמובילות והצלחנו לגשר לקבוצת המובילות כבר בתחילת העלייה השנייה שהייתה הרבה פחות קשה. כאן הרגשתי שכייף לי, הרגע הזה שאתה מבין שהגוף עובד ולא קשה לו. הזרימה עם 40 בנות הרבה יותר קלה ושקטה כי כולן יודעות שיש עוד עליות בהמשך. הן לחצו כל כך יפה ונהנתי לראות את זה ולהיות בתוך זה. בשלב 2 הכרתי את רותם. היא טיפסה בצורה מרשימה מאוד בכל עלייה. ישבה מקדימה. היה מהפנט להסתכל עליה ופשוט לדעת שהיא מסוגלת לזה. אני הרגשתי נהדר. לא היה לי קשה. הקילומטר האחרון חייב להיות רצח - קיבלנו קילומטר של כביש צר מאוד עם פנייה חדה לתוך עלייה של 500 מטרים ב 20% נתתי את כל טיפת אנרגיה שהיה לי. סיימנו 24 ו 30. היום השלישי היה היום הכי קשה. בוקר - נג״ש 13.5 ק״מ הנג״ש הזה היה מאוד דומה לאליפות ישראל בעתלית מישור כביש חלק סגור הלוך חזור. רכבתי עם אופניי הכביש ואיירובר. נתתי עבודה טובה. לצערי לא עבד מד ההספק אז הייתי חייבת לעבוד עם המון ראש ולשמור כמה שיותר ל 5 הקילומטרים האחרונים. הייתי מרוצה מאוד מהרכיבה שלי וסיימתי במקום 38. אחרי הנג״ש הדירוג הכללי שלי היה 21. חזרנו מהר למלון. להתקלח, לאכול ולנסות להתאושש כמה שיותר טוב. המרוץ השני היה עבורי פיספוס. היו המון נסיונות בריחה ונלחמתי איתן. כל פעם שברחנו, הפלטון הצליח לסגור ברגע אחד. אחרי שסגרו בריחה שלי, יצאה מייד חדשה. שם נוצר נתק של מספר רוכבות. הייתי חייבת לנשום ולהתאושש. מי שרוכב במרוצים מבין שאי אפשר ללכת על כל בריחה, זה בעצם המשחק - לדעת או אפילו לנחש. רותם ידעה והיא יצאה טוב. ראיתי אותה אבל לא יכולתי לצאת שוב,הייתי חייבת לתת לעצמי עוד כמה רגעים להתאושש . הדבוקה נשארה עם כל הרוכבות המובילות וברגע זה הבנתי שהן כבר לא יירדפו לסגור. נשארתי עם הדבוקה לתוך העלייה האחרונה, שהסתיימה שוב, בקילומטר רצחני. הפעם קצת פחות תלול אבל הרגליים מהבוקר הרגישו כל טיפת לחיצה והייתי מאוד עייפה בשלב הזה. סיימנו 6 ו 54. רותם עשתה היסטוריה. היא באמת ריגשה אותי. התחבקנו בסוף העליה ושמחתי עבורה. ביום הזה הבנתי כמה היא מבינה ונלחמת. בסוף היום השלישי הדירוג הכללי שלי היה 24. 9 שניות בלבד מהמקום ה 10 (שבו יש ניקוד UCI - ד.א). יום רביעי ואחרון השלב האחרון היה עבורי הכל או לא כלום. ידעתי שאם תיהיה בריחה אני חייבת להיות שם! המרוץ היה מאוד טכני, עם שתי עליות קשות - האחת של 20% בתוך ההקפה עצמה, השנייה לתוך הפיניש. שתיהן לא ארוכות, אבל לוקחות המון מהרגליים. בהקפה השנייה הייתה תאונה. ישבתי טוב מקדימה כך שלא הייתי מעורבת. כשנכנסנו להקפה השלישית המיקום שלי היה בסוף השליש הקידמי וישר אחרי העלייה של ה 20%, יצאה בריחה. אני ראיתי אותן יוצאות חזק ומייד זיהיתי שרותם שם. ידעתי שאני עולה קדימה כדי לגשר. הכביש בעלייה הזאת צר וגם אחרי שהיא מסתיימת הכביש נשאר צר. אי אפשר לעקוף עד שחוזרים שוב לכביש הרחב עם הככרות. נלחמתי על כל סנטימטר כדי לעלות קדימה. ברגע שהגעתי, ראיתי את הבריחה ויצאתי בכל הכוח. הן עבדו מאוד חזק. ראיתי את זה לפי קצב ההחלפות. לא יכולתי לוותר להן. לחצתי גם בראש וגם ברגליים. נכנסנו לתוך העלייה של קו הסיום שם זיהיתי ירידת קצב. ידעתי שזאת ההזדמנות שלי - לחצתי עוד ונסגר הפער. אבל לא לגמרי... משם מישור לתוך פנייה ימינה, והתחילו שוב להגביר קצב. העלתי להילוך שישי נכנסתי לתנוחת נג״ש הכי אירו דינאמית שיכולתי, ועדיין לא נסגר הפער... פנייה שמאלה לתוך ירידה ארוכה, המשכתי לעבוד בכל הכוח שבי כי ראיתי שאני מסוגלת לסגור! עוד פנייה שמאלה ואני רואה את רותם. נתתי לה קריאה והיא ראתה שאני שם, הפסיקה לשתף פעולה עם הבריחה והכניסה אותי לדבוקה. הייתי גמורה אבל אין רגע מנוחה. יש לנו עוד 60 ק״מ של מרוץ. התאוששתי, שתיתי, אכלתי אחרי חצי הקפה הרגשתי שאני בפנים ושאני זורמת טוב איתן. העבודה הייתה ברמה מאוד גבוהה. נזכרתי באימונים של צחי (בויגן, מאמן IGP - ד.א) שהקצב בהחלפות נשאר חזק ויציב וכל הקפה הקצב היציב הזה עולה והרגליים מתחילות לצרוח. לתוך ההקפה האחרונה היה לנו רק 50 שניות מהפלוטון. הבנות התחילו לעבוד חזק יותר אני נלחמתי בשיניים ועבדתי קשה מאד! כשהגענו לעלייה של ה 20%, הרגשתי שהשרירים שלי במצב מצוקה, 3 ק״מ לסוף המרוץ הייתי האחרונה מהבנות שבבריחה. הן לחצו כל כך שחשבתי שאני מתנתקת אבל לא הרשתי לעצמי אז לחצתי עוד (נגמרו הגפרורים...). 2 ק״מ לסוף אני בבריחה, הדופק 200, הרגליים כבר עובדות על ריק. השתדלתי להתאושש ולהוריד דופק היו לי עוד 1.5 ק״מ עד לעלייה האחרונה וכך עשיתי אבל הייתי מעורפלת כבר ולא יכולתי לחשוב יותר. הגוף רצה אבל לרגליים פשוט לא היה מה לתת. וכשהגענו ל 350 מטרים האחרונים והתחילו לטפס האמנתי שאני יכולה אבל זה נחת עליי... הרגליים הפסיקו ללחוץ כאילו הפקודה כבר לא הגיעה מהראש אלא ממקום אחר. הייתי בהיפר ונטילציה רותם נשארה ליידי וצועקת לי ״קדימה שני תלחצי״ לחצתי עם כל שנשאר ואז הגיעה הדבוקה, ואני רוכבת לאחור במקום קדימה. סיימת מקום 25 רותם 16! בדירוג הכללי מקום 22. לא רע לבחורה בת 37, שהיום, האחד במאי, יש לבת שלי נוגי יום הולדת ובזמן המרוץ המטורף הזה והכואב הזה רק ראיתי אותה בעיניים. אני מעריכה את כולם על שיתוף הפעולה. המשימה הבא שלנו זה המרוץ בפינלנד. שיהיה רק הצלחה!״

 

[ariasdo]

קשה לי להתאפק - כשומר הסף של ה % בעליות אין מספרים כאלו

ונדיר שידחפו במסלולי תחרות אין בזה שום היגיון
הכוונה = ציטוט "פנייה חדה לתוך עלייה של 500 מטרים ב 20%" .

גם אם מופע שלט שכתוב 20% זה מתייחס לנקודת הפיק בעליה או בקטע המשופע

שני בלוך רוכבת מצוינת אולי הטובה ביותר בארץ וכל הכבוד על ההשגים שלה
אבל ב % היא לא מבינה .

שכותבים סיכום או כתבה קשה מאוד לתאר קושי השימוש ב % גבוהים זה הדרך הקלה לתאר קושי במסלול ולכן נגררים למתוח את השיפוע כדי להמחיש קושי .

גם בעליה הקשה בעולם שמשולבת בתחרות = הזנקולין בגירו איטליה מקסימום קטע של 500 מ' = כ 18% בערך .


בארץ יש מקום אחד עם תנאים כאלו במרחק נגיעה מכרמיאל = בדיר אל אסד ר"ח אל גיבל עד המערה .

אריה סדובניק

 

[Dov_s]

אני כן התאפקתי

 

[דורון גמליאלי]

אכן רואים שאתה מתאפק ומתנפח לשווא, 8.8% בלבד

הגברת טעתה ואריה צדק, ובגדול !

 

[דורון גמליאלי]

ברוך שובך אריה, הנה פרופיל הסיום מאתר התחרות .

שנוכל לערוך דיון על סמך עובדות