אחד בלבד!

לי, תפו, יש "בעיה" איתך

מכיוון שאת עוסקת במה שאת עוסקת...חח

אני מעיד על עצמי שבכל יום אני מתייעץ עם עצמי
ולמרות שאני בהחלט מודע לשגיונותיי
ממש קשה לי להפטר מהם
אולם, נחמא פורטא. שגיונותיי בעין הבלתי מזויינת שלי
הם בהחלט נסבלים. [הרי אני סובל את עצמי מדי יום]

אני חושב שהאדם הסביר/חושב וכוליי
מודע לחולשותיו, ובכל זאת קשה לו להשתנות
למה?...שאלה טובה.
ומכיוון שאני לא עוסק במקצוע
הכדור אצלך במגרש...[אופס, קלישאה.]
 
אם כך - כאן טמונה התשובה.


לחיות חיי מודעות זה לחיות אותם יום יום, שעה שעה.

מתאמנים שעוזבים את התהליך לאחר שהושגה המטרה
חוששים כל העת ושואלים: מה יהיה כאשר לא נהיה כאן יותר? איך נשמר את השינוי?

ואני משיבה: "יש לכם ארגז כלים תשתמשו בו"
תעשו כל הזמן משהו מתוך מה שלמדתם כאן יחד.

מאז נכנסתי לעולם הזה לפני 6 שנים אני חיה אותו כל דקה. בי ועם חגורת הביטחון המשפחתית שלי..

נכון אומר, יש עליות ומורדות. לפעמים אני מתרחקת מעט ואז מגיעה
איזו "זפטה"

שאומרת לי: "היי אל תתלהבי ! שובי נא אל התלם..."

אכן כן. מודה ושמחה שנשתנו חיי.


אגב יש לך עוד בעיות איתי?
הגש לי אותן בשלושה עותקים?


פורשת למקלחת.
 
למעלה