שרון לוזון
New member
עלייה ראשונה - גורמים
בתקופה שבה מדובר (שנות השבעים והשמונים של המאה ה19 שזה אומר 1870 והלאה) היתה באירופה התעוררות לאומית. הגרמנים, האיטלקים, עמי הבלקן ועמים נוספים החלו לשים דגש על המשותף בינהם מבחינה היסטורית. כשמדברים על סמלים משותפים עוסקים בעצם באירועים היסטוריים שקרו לעם (אצל הגרמנים למשל התבוסה לנפוליאון ב1806 היתה גורם מעצב). או סמלים בעלי משמעות דתית ותרבותית. היהודים גילו שהלאומיות החדשה אינה כוללת אותם. למרות שהם דוברי השפה המקומית ומביעים נאמנות למדינתם הם עדיין לא נחשבים כשייכים. לדוגמה: כשהגרמנים סיימו את תהליך האיחוד שלהם ב1871 (לפני כן הם ישבו במספר מדינות קטנות ולא במדינה אחת) הם רצו לשמור ולחזק את האחדות הגרמנית ולכן חיזקו את המורשת ההיסטורית והעבר המשותף. הסיפורים והאגדות על הגרמנים העתיקים נועדו ליצור תחושת שייכות ואחדות אצל הגרמנים. אבל היהודים לא היו חלק מהסיפור הזה. מאחר ולא תמיד היו שם (וכשהיו, היו מנודים) ולכן שוב הרגישו עצמם כלא שייכים.
בתקופה שבה מדובר (שנות השבעים והשמונים של המאה ה19 שזה אומר 1870 והלאה) היתה באירופה התעוררות לאומית. הגרמנים, האיטלקים, עמי הבלקן ועמים נוספים החלו לשים דגש על המשותף בינהם מבחינה היסטורית. כשמדברים על סמלים משותפים עוסקים בעצם באירועים היסטוריים שקרו לעם (אצל הגרמנים למשל התבוסה לנפוליאון ב1806 היתה גורם מעצב). או סמלים בעלי משמעות דתית ותרבותית. היהודים גילו שהלאומיות החדשה אינה כוללת אותם. למרות שהם דוברי השפה המקומית ומביעים נאמנות למדינתם הם עדיין לא נחשבים כשייכים. לדוגמה: כשהגרמנים סיימו את תהליך האיחוד שלהם ב1871 (לפני כן הם ישבו במספר מדינות קטנות ולא במדינה אחת) הם רצו לשמור ולחזק את האחדות הגרמנית ולכן חיזקו את המורשת ההיסטורית והעבר המשותף. הסיפורים והאגדות על הגרמנים העתיקים נועדו ליצור תחושת שייכות ואחדות אצל הגרמנים. אבל היהודים לא היו חלק מהסיפור הזה. מאחר ולא תמיד היו שם (וכשהיו, היו מנודים) ולכן שוב הרגישו עצמם כלא שייכים.
