פשוט צעיר בחילוף "חורף"
או pre-breeding moult.
חנקני הערבות שמגיעים אלינו ונשארים כאן לחורף מחליפים נוצות כמו שהם צריכים לעשות באתר החריפה שלהם (לרוב זה מזרח אפריקה), החילוף הזה מתרחש באוקטובר-ינואר, רובם מסיימים אותו במהלך דצמבר.
במקרה של צעיר זה חילוף כמעט מלא, מה שאומר שמבחינת זיהוי בשדה לאחר חילוף החורף הוא נראה בדיוק כמו בוגר.
הדבר הכי בולט בתמונה זה החילוף המתקדם בזנב, בשאר חלקי הניצוי קשה לראות באיזה שלב מדובר.
הזנב הזה מאפשר לקבוע את גיל החנקן, הנוצות הישנות הן החיצוניות יותר (החילוף מתקדם ממרכז הזנב כלפי חוץ). ניתן לראות כי הנוצות הישנות אינן בלויות כמו שהיה מצופה מפרט בוגר.
בציפורי שיר קיים רצף חילוף שהוא פחות או יותר קבוע והוא נקבע ע"פ אורח החיים של הציפור: מה כדאי להחליף במקביל למה מבחינה אנרגטית ותפקודית.
ע"פ הרצף הרגיל הזה, הזנב הוא אחד מחלקי הניצוי האחרונים להתחלף וכך גם נוצות הראש ואברות היד החיצוניות. מכאן אני מניח שדגם הראש הדהוי שנראה בתמונה (האופייני ל- arenarius), הוא דגם ראש הנגוע עדיין בנוצות מהניצוי הצעיר, ואורך הכנף הקצר הוא תוצאה של אברות היד החיצוניות הנתונות בצמיחה.
לעניין תת-המין, עד כמה שאני זוכר (ולא בטוח שאני זוכר מספיק טוב) דגם הראש הוא לא הסימן החשוב לזיהוי arenarius. הפרט מכפר רופין (המטובע) הוא נקבה בוגרת והוא בעל דגם ראש דהוי מאוד. הסימן החשוב הוא הגוון הכללי, ל- arenarius גוונים קרים יותר והוא חסר (או כמעט חסר) את הגוונים ה"חמים" בצידי הגוף. חוץ מזה, הסימן החשוב באמת שחילוף הנוצות שלו שונה מאוד...
מצרף (שוב) את המאמר לזיהוי חנקנים.