לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'הסיפור שאינו נגמר הסרט שאני חיה בו'
הסיפור שאינו נגמר הסרט שאני חיה בו
11/08/2016 | 21:12
29
300
לפני כ4 שבועות וחצי כתבתי שגם אחרי הגרידה הזו יש לי שארית. מכיוון שהיא היתה ללא זרימה, העדפתי לחכות ולקוות שהיא תצא עם הוסת.
ביום ראשון השבוע הוסת הגיעה (5 שבועות אחרי הגרידה, הביאה איתה חצ'קונים בכמות שמספיקה ל-5 מתבגרים), התור לביקורת בביה"ח נקבע להיום.
אתמול התקשרו להודיע שבגלל השביתה התור מבוטל, הוצע לי תור חדש בעוד שבועיים. החלטתי שלא לחכות והערב הלכתי באופן פרטי לרופא שהיה אמור להיות רופא המעקב שלי.
אז כיאה למזל הנאחס שלי, השארית לא מוכנה לתוכנית ההתנתקות ומסרבת להתפנות, ועכשיו צריך להחליט האם ממשיכים לקוות ולחכות או שהולכים על היסטרוסקופיה. ואם היסטרו, אז בציבורי או בפרטי.
 
עדיין לא דיברתי עם בעלי. אני נוטה ללכת על היסטרו פרטית ע"י הרופא שלי. העלות תהיה כמה אלפים טובים ולא ברור לי אם הביטוח שלי יכסה את זה, צריך לבדוק.
 
מיואשת ומתוסכלת ולא מבינה למה אני זוכה לכל "הטוב" הזה.
אולי די?
לצפיה ב-'אני מתנצלת מראש על הבוטות'
אני מתנצלת מראש על הבוטות
11/08/2016 | 21:21
3
195
אני לרוב מאד זהירה, ואני לא מכירה את מצבכם הכלכלי
אבל -
פרופורציה, כולה כסף
 
בריאות אי אפשר לקנות בכסף
אושר אי אפשר לקנות בכסף
יציבות רגשית אי אפשר לקנות בכסף
מזל אי אפשר לקנות בכסף
 
את סובלת בסיפור שאינו נגמר הזה
כסף יכול להקל על החיים במקרים מסויימים.....
למשל במקרה הזה
 
לו אני את הייתי קונה בכסף את חירותי
ונפטרת מהשארית ומההרין וסוגרת את הסאגה הזו
ויפה שעה אחת קודם
 
ונשמע שאת די שם
בהצלחה בהורדת המסך על הסרט הרע הזה
לצפיה ב-'אני לגמרי שם'
אני לגמרי שם
11/08/2016 | 21:46
2
137
בינתיים הילדה נרדמה, אז דיברתי עם בעלי. נראה שהוא פחות שם.
הסברתי לו שבשלב הזה, יש רופא אחד בלבד שאני מאמינה בו וסומכת עליו. ברור שאף רופא לא יכול להתחייב לתוצאה מושלמת, אבל הרופא הזה מכיר את כל הסיפור שלי, עשה לי היסטרו אחת מוצלחת בציבורי, ואני סומכת עליו שהוא יעשה הכל כדי לשמור על הרחם שלי ולהוציא אותי בלי שארית ובלי הידבקויות ובלי סרט המשך.
לצפיה ב-'תשמעי, בעניין הזה אני רק איתך וקצת נגדו'
תשמעי, בעניין הזה אני רק איתך וקצת נגדו
11/08/2016 | 22:11
1
105
כי למרות שהוא חולק איתך את מלוא סאת הכאב, הדאגה, החרדות ואי הוודאות
 
הוא לא זה שנושא את ההריון, וכרגע לא זה שברחמו נותרה שארית
בעיני זכותך על גופך קודמת
וודאי שמדובר סך הכל בכסף
 
(שלא ישתמע שאצלי כסף גדל על עצים, רחוק מאד מזה, פשוט בהקשר הזה ערכו מתגמד והוא נמוך מאד ביחס לרווחה הרגשית שלך)
 
אני מקווה שתצליחו ללבן את הנושא ביניכם
ומאחלת לך שהכל יהיה מאחורייך במהרה
לצפיה ב-'כמה דברים'
כמה דברים
11/08/2016 | 22:36
88
אין לנו מושג כמה תעלה הפרוצדורה בפרטי. הרופא יברר מחר בבוקר ויעדכן אותי.
אחרי ההודעה הקודמת שכתבתי, הוא חפר קצת בפוליסת הביטוח, ונראה שנוכל לקבל החזר על אחוז גבוה יחסית, אז הוא כבר כמעט שם.
אחרי שהוא עשה קולות של רפואה ציבורית, הסברתי שאם אמור להיות המשך, אין לנו זמן למשחקים (שאריות נוספות, הידבקויות. לא הסברתי לו על נקב אפשרי ברחם ועל תרחישי אימה נוספים).
 
וחוץ מזה את לגמרי בסדר! ברור לי שמה שרואים כאן זה בעיקר את הצד שלי, וכרגע הצד שלי חבול ומוכה וצריך פתרון יעיל ומיידי. נראה לי שגם הוא מבין, עכשיו שההלם הראשוני חלף.
זה קצת כמו התגובה ההלומה שלו כשדיברנו בטלפון אחרי שגיליתי שאין דופק בהריון האחרון. הוא אמר אז בציניות שזה תזמון מושלם וציין (ברצינות מוחלטת) שבדיוק יש המון עומס בעבודה. בכיתי הרבה אחרי השיחה הזו, וכעסתי עליו, אבל הבנתי שהוא בהלם ואבל בעצמו, ושהדברים לא נאמרו כדי להכאיב לי, אלא כדי לשחרר את הכאב שלו.
לצפיה ב-'אני חושבת קצת אחרת......'
אני חושבת קצת אחרת......
11/08/2016 | 22:46
9
145
האם הזמן משחק תפקיד משמעותי? כנראה שבגלל גילך אז כן.
הייתי שואלת: האם יש סיכוי שהשארית תצא בווסת הבאה? באם התשובה חיובית ומנגד, אין סיכון של זיהום וכד' בהישארותה- הייתי מחכה. 
היסטרוסקופיה זו התערבות שעדיף להימנע ממנה.
 
אם הסיכויים ליציאה 'טבעית' נמוכים- אז חבל על הזמן.
אבל את אומרת שאותו רופא עושה היסטרו בציבורי, אז למה לא ללכת אליו בציבורי?
כמובן שזו פרוצדורה שצריכה להיעשות ע"י מומחה.
כסף הוא רק כסף, אבל הוא לא גדל על העצים.
אצלי הכסף הוא פרמטר משמעותי.  חושבת פעמיים גם בעניני בריאות.
מה לעשות....... (אני גם לא מוציאה על נופש)
לצפיה ב-'סיכוי קלוש שהשארית תצא בעצמה'
סיכוי קלוש שהשארית תצא בעצמה
11/08/2016 | 23:03
8
87
הרופא עדיין עובד בציבורי, אבל כבר לא באותו בי"ח ולא באותה עיר. מחר בבוקר אברר איתו אם יש סיכוי שהוא יוכל לקבל אותי באופן אישי באותו בי"ח, אבל אני בספק אם התשובה תהיה חיובית. כל הרעיון של רפואה ציבורית הוא שלא ניתן לבחור את הרופא.
זה בלי קשר לשביתה שלא ברור מתי תסתיים, ולכך שבציבורי אולי אצטרך לחכות כמה שבועות לתורי.
 
לגבי השארית, נראה שיש משהו ברחם שלי שמקשה על השליות לצאת. בלידה של הבת שלי אחרי 40 דקות של פיטוצין, הרופא לחץ בכוח על הבטן על מנת שהשליה תצא. בגרידה הקודמת נותרה שארית עם זרימה ועכשיו יש שארית ללא זרימה.
 
כפי שציינת, הזמן משחק תפקיד מאוד משמעותי. כרגע נראה לי סביר לעצור את הנסיונות בגיל 40. זה אומר שיש לי חצי שנה וכל חודש הוא קריטי. במצב כזה על אף שכסף לא גדל על עצים, זה הזמן להשתמש בו.
לצפיה ב-'ברור שלהוציא אם צריך'
ברור שלהוציא אם צריך
11/08/2016 | 23:49
6
92
רק אחרי בחינת האפשרויות בציבורי.......
 
באתי לומר שצריך לחשוב פעמיים, ולא לצאת מנקודת הנחה שרפואה= מיד מוציאים כסף.
עשיתי גרידות בפרטי (עם החזר קופ"ח עלה לי 1,000 ש"ח) כפול 3 גרידות (לצערי)
הלכתי למספר רופאים פרטיים שיעברו על התיק הרפואי שלי (ת'כלס, אין לאף אחד מה לומר.....) הלכתי לכרפ לפני ההריון האחרון והמשכתי למעקב אצלו (4 ביקורים, כ"א 1,500 ש"ח) קופ"ח מחזירה 4 פעמים בשנה, 600 ש"ח לביקור, נשארתי עם פער רציני...
שילמתי צ'יפ גנטי- 3,000 ש"ח.........
אבל מה שיכולתי, ולא חשבתי שמצריך רופא ספציפי וכד'- עשיתי בציבורי
לצפיה ב-'מודים ומבקדים - את כותבת מהמקום שלך'
מודים ומבקדים - את כותבת מהמקום שלך
12/08/2016 | 03:05
4
95
גם אני משתדלת לא לזרוק כסף, מאמינה ביד שניה ומברכת על הציבורי כשאפשר. אבל הדיון כאן הוא לא בי או בך, אלא במרעישה.
למרעישה ילדה אחת. יש בעיה תורשתית שהביאה לסיומם העגום של הריונות רצויים. כעת יש שאריות. ושביתת רופאים. והרבה כאב בלב. וגיל שלושים ותשע וחצי.
אז אולי בחינת האפשרויות בציבורי כפי שכתבת היא נכונה כשאת בת 29, אבל לא כשאת רוצה לסיים הריון ולנסות עכשיו (!) עשור קדימה בדיוק בגיל. נכון שהכמיהה אותה כמיהה, לא משנה מה הגיל וכמה ילדים יש, אבל הזמן לא אותו זמן. לכן אני מבקשת לעודד את מרעישה בהחלטה (שהיא כבר קבלה ובמקום כלשהו מבקשת חיזוק ותמיכה מאתנו), לגמור עם הסאגה ולהמשיך הלאה בתקוה גדולה שהנסיון הבא יסתיים בידים מלאות ובבריאות.
לצפיה ב-'אני ממש לא חושבת מהמקום שלי. תקראי את ההודעה הראשונה שלי'
אני ממש לא חושבת מהמקום שלי. תקראי את ההודעה הראשונה שלי
12/08/2016 | 11:42
3
99
תקראי את ההודעה הראשונה שלי- התייחסתי לגילה של מרעישה,
העלתי אופציה לבדוק האם יש סיכוי רפואי שהשארית תצא- לא מתוך חסכון כסף וכן מתוך ידיעה שלהיות בתוך הבלאגן זה קשה מאוד, אלא מתוך ראייה שהיסטרו זה לא דבר פשוט ורפואית- עדיף להימנע ממנו. (זה נתון שידוע לי רפואית......)
 
אני מאוד מעריכה את איןאריותכאלה, ואותך....., אבל היה נראה לי שההתייחסות היא לא 'זה רק כסף.....', אפשר לחשוב פעמיים, ורצוי תמיד. 
בהיסטרו אני קבעתי בציבורי תור לרופא ספציפי (אני מתייחסת אל עצמי כלמידה על המערכת הרפואית מתוך חוויה אישית) ולכן חשבתי על אופציה לבדוק היכן מקבל הרופא שלה (למשל לנסוע לעיר אחרת [בעיני שבוחנות את המקרה שלה] בשביל לעשות בציבורי אצל רופא שהיא סומכת עליו- מצדיק את החיסכון)
את ההודעה השנייה עם הפירוט האישי (סליחה אם לא היה במקום) כתבתי כדי להדגיש שתגובתי לא באה מהתנגדות לפרטי או חלילה לגרום לה לסגת במקום לחזק. אלא כדי לבחון, אל אף הקושי את האופציות, לפני הליכה לפרטי.....
לצפיה ב-'בגיל 40 ההודעה שלך מעוררת תרעומת'
בגיל 40 ההודעה שלך מעוררת תרעומת
12/08/2016 | 11:56
2
122
חלילה אל תיפגעי לי, כי זו לא הכוונה, ואני לא רוצה להיכנס להתנצחות או לטעון שרק הצד שלי נכון בסיפור.
 
 
ובכל זאת
 
אבל הוא אבל הוא אבל
ולא משנה אם פסק דופק בשבוע 8
או לידה שקטה בשבוע 22
 
אנחנו מאד מקפידות פה בפורום שלא לדרג אבל ולא לתת ציונים לאובדן
 
 
אבל מאמי - גיל אנחנו כן מדרגות
וגיל 29 הוא כל כך לא גיל 39 .
ואת עוד לא שם ולא יכולה להבין איך זה בכלל. מה לעשות, צריך להגיע לגיל כדי להבין אותו.
(גם בית עם ילד אחד מול בית עם שלושה ילדים זה לא אותו הדבר אבל זה כבר עניין לשרשור אחר)
 
 
ומהמקום הזה - ההודעה שלך קצת מקוממת, לפחות אותי
(ואצלי הכסף לא בשפע)
והפורום הזה הוא לא פורום העוסק ב'התנהלות כלכלית נכונה' אלא פורום של אובדן הריון. אנחנו תומכות, מכילות, מעודדות, כואבות ובוכות עם מי שאיתנו, ומקוות לכל אחת ואחת שסוף הטוב שהיא רוצה. ואם באה מרעישה וכל מה שהיא רוצה זה לסיים, אז לשם יטו התגובות, ופחות למשיכה של עוד 5 שבועות בתוך אי הוודאות במקום לשלם את הסכום ולסיים כבר.
 
יש מצבי קיצון בחיים, ויש מצבי קיצון רגשיים בחיים, ומרעישה בדיוק שם.
וכשנמצאים בקיצון נותנים את כל מה שיש.
ורבאק, היא דיברה על כמה אלפים, לא על סכום של משכנתא.
לטובת השקט הנפשי שלה שתלוי בכך שתעבור את הפרוצדורה עם רופא שהיא מכירה וסומכת עליו, כדי לסיים סוף סוף סוף סוף סוף סוף את הסאגה הרעה הזאת, ולתת פתח קלוש לתקווה הקטנה (20%-30%) להיכנס לחייה.
לצפיה ב-'מסכימה מאוד עם רוב דבריך....'
מסכימה מאוד עם רוב דבריך....
12/08/2016 | 15:07
1
64
לוקחת את חלקם לתשומת ליבי.
התגוננתי מעט כי כוונתי הייתה לגמרי לטובה.
ה'עליהום' קצת........
 
יש מהדברים שכתבת שאני חושבת אחרת, אך לא המקום והזמן לדון בהם.
 
והעיקר, מרעישה בשקט, שיעבור בשלום ובקלות.
ושתקווה הקטנה תהפוך לגדולה ותתגשם. אמן.
לצפיה ב-'מוסיפה את השנקל שלי בנושא'
מוסיפה את השנקל שלי בנושא
12/08/2016 | 21:49
65
קודם כל תודה לכולכן על תרבות דיון נעימה, גם כשכואב ומעצבן.
 
אני מעריכה את הנסיון שלך להציג לי אפשרות שנראית מאוד הגיונית בעינייך, ואני מעריכה את ההבנה של איןאריותכאלה ושל כבשהפועה שבמצבי הנוכחי האפשרות הזו לא הגיונית ושאפילו המחשבה עליה עלולה להכאיב לי.
 
את לא יכולה לשנות את גילך, ואני בוודאי לא מצפה שתוותרי על אף אחד מ-3 ילדייך.
אבל אני מבוגרת ממך בעשור ונאבקת על כך שבתי תחווה אחאות, על כך שאחרי לכתנו עדיין יהיה לה מישהו שהוא בשר מבשרה (בעלי בן יחיד, יתום משני הוריו. אני יודעת איך זה מרגיש כשאין).
במובן מסויים הדברים שכתבת מכאיבים לי, בדיוק כמו שהדברים שאני כותבת עלולים להכאיב למי שעברה 3 אובדנים ועוד אין לה אפילו ילד אחד להתנחם בו.
אין לזה פתרון ואף אחת מאיתנו לא תוותר על ילדיה. כשאני כותבת למי שעדיין נאבקת על הילד הראשון, אני משתדלת לסייג ולציין במה מצבי שונה ממצבה, וכותבת מה אני חושבת שהייתי עושה לו אני הייתי במקומה, אני מקווה שזה הופך את ההודעות שלי לקצת פחות מכאיבות.
לצפיה ב-'מסכימה חלקית עם המשפט האחרון שלך'
מסכימה חלקית עם המשפט האחרון שלך
12/08/2016 | 08:25
71
את 4 הפסקות ההריון, היזומות והלא יזומות עברתי בבתי חולים ציבוריים.
את הIVF+PGD עברתי בבי"ח ציבורי: 4 שאיבות ו-2 החזרות.
את ההיסטרוסקופיה עברתי בבי"ח ציבורי.
מי שפיר עשיתי בבי"ח ציבורי פעם אחת עם בחירת רופא ופעם אחת ללא בחירת רופא. סיסי שליה עשיתי בבי"ח ציבורי ללא בחירת רופא.
 
צ'יפ גנטי עשינו במימון עצמי בהריון ה-3, ואחריו לעצמנו. נאבקתי במשרד הבריאות במשך שנה וחצי עד שקיבלתי החזר על המימון של הבדיקות העצמיות: לא של העוברית, רק של בעלי ושלי, בגלל שבזכות הבדיקות העצמיות גילינו שהממצא שהוביל להפסקת ההריון מורש ממני.
 
אני לא יוצאת מנקודת הנחה שכל דבר רפואי מצריך רפואה פרטית.
כרגע אני בלחץ של זמן ודאגה לתקינות הרחם שלי. אני במצב של חוסר אמון במערכת הציבורית בהקשר של הפסקות ההריון שלי: 2 גרידות שהסתיימו עם שארית, ולידה שקטה שבמהלכה הצוות הרפואי התעמר בי.
אני במצב שבו גם אם בדרך נס אצליח להרות שוב, הסיכוי שלי לסיים עם ידיים מלאות עומד על 20-30% שזה די כלום, אבל בכל זאת יש שביב של תקוה.
אז בשביל שביב התקוה הזה, אני מוכנה לשלם אלפי שקלים לרופא מומחה, אמין, אכפתי, שמדבר איתי בגובה העיניים, שכואב את ההיסטוריה שלי. הוא לא עושה את זה בהתנדבות וגם ביה"ח הפרטי לא מנדב את חדר הניתוח, הצוות, הציוד והחומרים. אני מוכנה לשלם עבור רופא שאני מאמינה בו.
 
בכל מקרה, גם אם אנחנו לא מסכימות על הכיוון, אני מעריכה את העזרה והתמיכה שלך.
לצפיה ב-'לא, זה לא יאומן מה שקורה'
לא, זה לא יאומן מה שקורה
12/08/2016 | 08:14
103
אני בעד לגמור את הסאגה המטורפת הזו כמה שיותר מהר, ובתקווה שתוכלו בכל זאת לקבל החזרים כלשהם.
אותי חינכו שעל בריאות לא חוסכים. על דברים אחרים כן. אני חיה חיים מאוד צנועים, אבל בכל מה שקשור לבריאות- נפשית ופיזית- הוצאתי, מוציאה ואמשיך להוציא כמה שצריך.
כולנו עובדים מאוד קשה, והכסף נועד לשרת אותנו לצרכינו. כרגע, הצורך שלך מכל הבחינות הוא להוציא את השאריות, אז צריך לפעול למען זה.
 
אגב, האם לרופא יש איזשהו הסבר לעניין הזה שכל פעם יש סיפור המשך ושאריות וצורך בהתערבות נוספת?
 
עדכני אותנו מה קורה.
 
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'ומרעישה, אני שולחת לך חיבוק ענק'
ומרעישה, אני שולחת לך חיבוק ענק
12/08/2016 | 09:38
9
61
הלוואי ויכולתי לעשות משהו מלבד לקוות חזק עבורך.
לצפיה ב-'אני נאחזת איתך בתקווה של ה 20%-30%'
אני נאחזת איתך בתקווה של ה 20%-30%
12/08/2016 | 09:47
8
64
הלוואי הלוואי הלוואי הלוואי הלוואי
וחבל שהמחשבות לא יוצרות את המציאות
כי יש פה פורום שלם שחושב טובות עבורך
וגם כמה אנשים בעולם הלא-וירטואלי
לצפיה ב-'תודה לשתיכן. מעדכנת, מתייעצת ועונה גם לשירה'
תודה לשתיכן. מעדכנת, מתייעצת ועונה גם לשירה
12/08/2016 | 10:50
7
92
קודם כל תודה! על התמיכה והחיבוקים והחיזוקים. בעזרת הפורום הייאוש נעשה יותר נוח 
 
לגבי השאלה של שירה: אני לא בטוחה מה הסיבה, אבל כנראה שיש נשים שיש להן סיכוי גדול יותר לשארית. לא ברור לי אם זה עניין של מבנה הרחם, הרירית או משהו אחר (אנסה לברר עם הרופא ביום ראשון). כשגיליתי שיש שארית התייצעתי בנושא עם אחת הרופאות, וגם היא ציינה שמי שכבר היתה לה שארית, יש לה סיכוי גבוה יותר לשארית בגרידה חוזרת.
 
בינתיים הגרידה נקבעה ליום ראשון בערב.
קצת מתבאסת על הצום שיהיה בשעות היום (צרה קטנה בים הצרות). בשנתיים האחרונות עברתי הרדמה אחת אחרי לידה שקטה, אז הצום לא הפריע לי ו-7 הרדמות בשעות הבוקר, אז הצום בלילה לא הפריע לי.
 
וההתייצעות היא מה מספרים לילדה (כמעט בת 4)? אני אצא לפני בעלי (אקח מונית) כדי לטפל בביורוקרטיות. בעלי ייצא כחצי שעה אחריי והיא תישאר עם סבתא שתהיה איתה בשגרת הערב: ארוחת ערב, מקלחת, השכבה. מקווה שעד שנחזור היא כבר תישן, אבל יש סיכוי שהיא תהיה ערה.
היא יודעת שאני הולכת לבדיקות לעתים קרובות: בדיקות דם וגם בדיקות אחרות שאני לא מפרטת (אתמול בערב כשחזרתי מהרופא היא שאלה איזו בדיקה עשו לי, והתחמקתי מלפרט).
לא יודעת מה יהיה מצבי בלילה ולמחרת בבוקר (היו הרדמות שלקח לי 24 שעות להתאושש מהן) ואני לא רוצה להשאיר דברים באויר באופן שעלול להפחיד אותה.
אשמח לדעת מה אתן חושבות שכדאי לומר לה.
לצפיה ב-'חושבת שאת האמת המרוככת'
חושבת שאת האמת המרוככת
12/08/2016 | 16:06
66
לא עמדתי בנסיון כזה, ואין לי נסיון בחינוך, אז כל מה שאכתוב הוא מתוך האינטואיציה שלי, יתכן שלשירה או לאחרות תהינה עצות יותר טובות. חושבת שהייתי מספרת את האמת המרוככת בגרסא שלא תוביל אותך להתפתל בשקרים.
אמא חולה, יש לה בעיה בבטן, והיא נוסעת לרופא שיעזור לרפא אותה, אבל יכול להיות שהיא תהיה עייפה מאוד ותשן הרבה. מקווים שבתוך כמה ימים אמא תחלים ותחזור לבלות איתך את החופש. בינתיים סבתא תבלה איתך ואבא ילווה את אמא לרופא.
מחזיקה אצבעות שביום שני תצאי לדרך חדשה, שתוביל אותך למקום חפצך.
לצפיה ב-'אני כותבת משהו עוד יותר מרוכך ממה שכבשה פועה כתבה-'
אני כותבת משהו עוד יותר מרוכך ממה שכבשה פועה כתבה-
12/08/2016 | 18:12
5
62
אני כותבת לך מנסיוני כאמא וגם כמי שעובדת עם ילדים...
אני יודעת שהבת שלך מאוד נבונה, אבל עדיין- היא מאוד צעירה, וצריך לומר לה דברים בצורה הכי לא מפחידה שיש. משהו כמו:
"אני צריכה לקבל טיפול רפואי כלשהו (לא לומר "חולה" ולא לומר "בעיה בבטן"), ולכן את תהיי עם סבתא. אני אחזור בלילה, וייתכן שאצטרך לנוח קצת ביום למחרת. אבל לאחר מכן נוכל לעשות לנו תכנון כיפי".
לדבר בטון רגוע ולא מתוך בכי, כמובן.
 
אם היא שואלת אותך מה הטיפול הרפואי, את יכולה להישאר באמורפיות, ולהדגיש שאת תהיי בסדר גמור, ושיש רופאים מעולים שיטפלו בך.
 
מקווה שסייעתי, ובעיקר מצטערת מאוד עבורך.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'התוכנית הסופר מרוככת שלנו'
התוכנית הסופר מרוככת שלנו
13/08/2016 | 23:00
59
לומר שאני צריכה ללכת לבדיקה (לא טיפול), וייתכן שאחרי הבדיקה לא ארגיש טוב, לכן אבא צריך לבוא איתי וסבתא תהיה איתה.
יהיה גם הסבר שייתכן ולא ארגיש כל כך טוב גם ביום שני, ולכן אבא יילך איתה לבדיקה שמתוכננת לה ביום שני בבוקר. ושאם ארגיש מספיק טוב, אבוא איתם.
אם היא תחקור על אופי הבדיקה, כנראה אסביר שזו בדיקה של הבטן, אבל ללא פירוט.
 
אני מתכננת לדבר איתה מחר בבוקר על כך, לפני הגן (יש לנו גן עד יום חמישי! הנה משהו חיובי בכל האיכס הגדול). אני אמורה לאסוף אותה מהגן וזמן קצר אח"כ אמא שלי תגיע אלינו ואני אצא לדרך.
לצפיה ב-'מנסיוני ילדים שואלים מעט ומקבלים את הדברים כפשוטם'
מנסיוני ילדים שואלים מעט ומקבלים את הדברים כפשוטם
13/08/2016 | 23:18
3
47
נסיוני - אפוטרופסית של אבא שלי ב 17 השנים האחרונות. חולה במחלה ניוונית קשה של המוח. לא מזהה אותי כבר בערך 15.5 שנים. שוכב מונשם במוסד סיעודי. הילדים לא ראו אותו מעולם.
 
אבל אני מספרת עליו, אני בד"כ לא קוראת לו "סבא שמעון" אלא רק בשמו הפרטי, כי הוא לא בדיוק סבא שלהם.
מזמן כבר סיפרתי לשניהם באופן יבשושי שיש לי אבא שיש לו מחלה של זיכרון. הם שאלו אם הוא בבית חולים. אמרתי שכן. הם לא שאלו יותר כלום.
אחר כך מדי פעם התחלתי לספר סיפורים עליו ועלי כשהייתי ילדה. להפתעתי אל הסיפורים האלה הם חוזרים הרבה ומבקשים לשמוע אותם שוב ושוב.
 
מרעישה, לא התכוונתי לגנוב לך את הבמה עם ההתמודדות שלי, אני מקווה שאת לא מרגישה כך, רק רציתי להראות סיטואציה בה ברור שאצלי קיים פצע פתוח וכואב מאד, ומבחינת הילדים אלה סיפורים שאפשר לשמוע. אני מניחה שחלק מן הכאב עובר אליהם, אבל וודאי לא בעוצמות שאני חווה אותו.
 
לגבי החלק שהכי פחדתי לספר - שיש לו בעיה בזיכרון, דווקא לא נשאלו שאלות. אולי כשמציגים דברים כעובדות (ומרגישים קצת מנותקים מהכל) הילדים מקבלים את הדברים בצורה פשוטה יותר.
 
ברור לי שאצלי יש מרחק זמן עצום שלא קיים אצלך, אבל אני מאמינה שאם תהיי לקונית ועניינית כמיטב יכולתך היא לא תחקור אותך במיוחד אלא תקבל את הדברים בדיוק כפי שתאמרי לה אותם.
 
לגבי המלל - אני רק הייתי אומרת שאמא הולכת לרופא. זהו.
ואח"כ כשתהיי עייפה לא הייתי מסבירה כלום. רק 'אמא עייפה' ואולי נשמע סיפור / נראה תוכנית בטלוויזיה (ולא נרוץ בחום של אוגוסט בגן השעשועים), עד שתרגישי טוב יותר.
וכמובן הייתי מגייסת את אבא / סבתא / מי שאפשר לימים הראשונים.
 
חזרי אלינו לשתף אותנו.
לצפיה ב-'אני הייתי מתכננת אחרת ממך'
אני הייתי מתכננת אחרת ממך
13/08/2016 | 23:35
2
49
אני לא הייתי אוספת אותה מהגן, הייתי נפרדת בבוקר, אומרת שיש לי תור לרופא ושסבתא תאסוף אותה.
נדמה לי שפרידה אחה"צ זמן סמוך כל כך לפני שאת הולכת עלולה להזיק יותר מאשר לתרום (בגלל המצב הרגשי שלך).
 
בעיני אין שום צורך בהכנה לגבי מה שיקרה ביום שני. חשבתי שאת איתה בבית, אם יש עדיין מסגרת, אז בבוקר אבא מארגן ולוקח לגן (ואמא רק אומרת שלום + נשיקה) ואחה"צ מקסימום אמא עייפה וקצת לא מרגישה טוב.
 
כמובן, זה מה שאני הייתי עושה לו אני את.
לצפיה ב-'מסכימה איתך שזה הפתרון האידאלי'
מסכימה איתך שזה הפתרון האידאלי
14/08/2016 | 11:25
1
44
אבל אין אפשרות שמישהו אחר יאסוף אותה היום.
אז הסברתי לה בבוקר מה מתוכנן להערב, והיא הסבירה לגננת שסבתא תהיה איתה כי אני הולכת לבדיקה ואולי לא ארגיש טוב אז אבא יהיה איתי.
היא רגילה שאני הולכת לבדיקות לעתים קרובות, זה לא חריג. וגם היא הולכת לכל מיני בדיקות באופן קבוע, היא לא מפחדת מהצוות הרפואי אלא להפך: היא אוהבת את הרופאים שלה ואת המזכירות במרפאה.
 
ציינת שהילדים שלך לא שאלו יותר מדי לגבי סבא.
הבת שלי שואלת וחוקרת על כל דבר. היא שאלה למה סבא וסבתא מתו (כמה ימים אחרי שהראנו לה בפעם הראשונה תמונות שלהם) ונדמה לי שעניתי שאני צריכה לחשוב על תשובה מתאימה. בשבועות הבאים עלה הנושא של מתי אנחנו נמות (תשובה: כשהיא תהיה מבוגרת) והאם אני אוהב אותה לעולמי עולמים גם אחרי שאמות (תשובה: בוודאי). אבל מכיוון שעברו מאז כמה חודשים, הנושא של מוות מעסיק אותה באותה מידה כמו כל דבר אחר.
 
לפעמים היא מעלה שאלות מפתיעות ואני עונה לה שאני לא יודעת או צריכה לבדוק או צריכה לחשוב על התשובה. לגבי מה שיקרה היום, אני לא רוצה להשאיר אותה באויר ולכן היה לי חשוב לבנות הסבר ברור שמכסה פחות או יותר את כל מה ששונה מהשגרה הרגילה שלנו.
לצפיה ב-'הילדה שלך יותר חקרנית מהילדים שלי'
הילדה שלך יותר חקרנית מהילדים שלי
14/08/2016 | 13:06
29
ולכן אני חושבת שמקסימום הכנה (בשבילה) + תכנון תשובות לשאלות אפשריות (בשבילך) זו ההתכוננות הכי הכי טובה. נשמע שסגרת את כל הפינות.
 
מחזיקה לך אצבעות ומקווה שהזמן יעבור לך מהר (בטוחה שלא).
עדכני אותנו מה שלומך,
נשיקות
לצפיה ב-'שולחת לך כוח'
שולחת לך כוח
14/08/2016 | 10:16
2
35
לא נכנסת לנושא הכספי, יש כאן מספיק תגובות.. רק רוצה לשלוח לך כוח ואנרגיה להתמודד גם עם הצרה הזו.
מחר יש לי תור ללמינריות. יצאתי בזול, רק 2-4. מחרתיים גרידה. מקווה שלא תהיה שביתה ואוכל לסיים את השבועיים האלה סוף סוף ולחזור לחיים.
נשיקות יקרה..
לצפיה ב-'תודה'
תודה
14/08/2016 | 11:32
1
30
כשהודיעו לי על ביטול התור, חוץ מלהתבאס על עצמי, חשבתי עלייך והאם השביתה דופקת גם את התור שלך.
את אמורה להישאר עם הלמינריות 24 שעות בבית? יהיה איתך מישהו בזמן הזה?
מאחלת לך שיעבור במהירות ובשלום.
לצפיה ב-'אני אמורה לקחת אותם 14 שעות לפני הפרוצדורה'
אני אמורה לקחת אותם 14 שעות לפני הפרוצדורה
14/08/2016 | 12:40
36
הזמינו אותי לשיבא ב 16:00 מחר.
מניחה שאם תהיה שביתה יגידו לי לא לבוא.
אני כבר מורגלת לצערי בלמינריות.. פעם שלישית. לא אסכים להכניס מעל 3. אלא אם ב 2 נגלות. מכירה את הגוף שלי מספיק טוב.. ובעלי יהיה איתי בבית, למרות שהפעם לא אהיה גיבורה ואקח אופטלגין נוזלי כשהכאבים יתחילו. עד הצום.
תודה שאת חושבת עלי.. מרגישה שכל מי שמסביבי לא מבין..
לצפיה ב-'איזה חרא, אין מה להגיד על זה מעבר'
איזה חרא, אין מה להגיד על זה מעבר
14/08/2016 | 12:00
1
44
אני הייתי נוהגת בדיוק כמוך ומסיימת את זה בהקדם ואם זה אומר לשלם בפרטי אז לשלם בפרטי. שולחת המון המון חיבוקים וחיזוקים
לצפיה ב-'מחכה בסבלנות לעדכון שאת אחרי. '
מחכה בסבלנות לעדכון שאת אחרי.
14/08/2016 | 20:55
7
לצפיה ב-'צריכה יעוץ ותמיכה'
צריכה יעוץ ותמיכה
11/08/2016 | 07:04
11
188
תחילת חודש יוני עברתי הריון כימי שמיד אחריו נקלטתי להריון נוסף. שבוע שעבר בבדיקת אולטרסאונד לא נצפה דופק, אתמול בערב אחרי כמה ימים של דימום חלש החלטתע לפנות למיון שם ראו עובר שמתאים לשבוע 6+1 ללא דופק. לא רצו להגיד לי ב100% מכיוון שלא היו איתי תוצאות האולטסאונד הקודם להשוואה. אבל אני לא חושבת שיש פה הרבה מקום לספק. עכשיו אני צריכה להחליט מה הלאה. אני בת 26 ללא ילדים עדין , התקופה האחרונה היתה נוראית מבחינתי עם 2 אכזבות רצופות. הבנתי שהכדורים עדיפים מהבחינה שזה לא פולשני, אבל שהחוויה עצמה יכולה להיות לא נעימה וארוכה. אני רק רוצה להיות מאחורי זה אין לי כוחות להתמודד עם זה יותר. אבל מפחדת גם מגרידה והסיכונים שלה המטרה היא כן להכנס להריון שוב בתקווה שיהיה תקין ובריא
לצפיה ב-'אני מנסה להבין- '
אני מנסה להבין-
11/08/2016 | 08:25
10
88
מה אמור להיות גיל ההריון? אנא כתבי את תאריך קבלת הוסת האחרונה.
השאלה שלי היא האם את כבר צריכה להחליט, או שצריך לחכות ולראות מה יהיה, ובשביל זה אני צריכה להבין מה גיל ההריון המדויק (כתבת שראו שהעובר מתאים לשבוע 6+1, אבל לא כתבת מה אמור היה להיות גיל ההריון).
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'ההריון נקלט ישר אחרי הריון כימי'
ההריון נקלט ישר אחרי הריון כימי
11/08/2016 | 08:55
9
73
לא היה וסת בין לבין. הדימום של ההריון הכימי התחיל ב1/6. אני לא יודעת מתי היה הביוץ ומה הגיל של ההריון. ב10/7 היה שק הריון בגודל 9 מ"מ אמרו שמתאים לסוף שבוע 4. לא הגיוני שזה רק 6 שבועות עכשיו
לצפיה ב-'או. קיי- פתחתי את היומן וספרתי, '
או. קיי- פתחתי את היומן וספרתי,
11/08/2016 | 09:21
8
71
(התייחסתי לתאריך תחילת ההפלה הטבעית כתאריך תחילת הוסת), ואכן לא נראה טוב, אבל העניין הוא שבגלל שנקלטת מיד לאחר ההריון הכימי, אני לא סגורה על גיל ההריון. זה משהו שאת צריכה שוב לבדוק היטב בבדיקה נוספת שכדאי שתערכי. הרופאים צריכים לכוון אותך לגבי תקינות או אי תקינות ההריון, ולהיות בטוחים במה שהם אומרים.
אחר כך תתלבטי לגבי גרידה או ציטוטק, במידת הצורך.
אבל קודם כל- צריך להבין בדיוק את המצב הרפואי. אין פה מקום לספקות. את צריכה להיות בטוחה במאה אחוז שהעובר לא תקין.
חזרי והתייעצי רפואית.
 
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'הייתי אמורה לחזור היום למיון'
הייתי אמורה לחזור היום למיון
11/08/2016 | 09:32
7
62
עם אולטרסאונד משבוע שעבר שיכלו להשוות. עכשיו בגלל שביתת הרופאים אני צריכה לחכות עד יום ראשון בכל מקרה. 
לצפיה ב-'טוב, אז תעדכני אותנו בראשון. '
טוב, אז תעדכני אותנו בראשון.
12/08/2016 | 08:17
6
11
לצפיה ב-'אתמול עברתי הפלה טבעית'
אתמול עברתי הפלה טבעית
13/08/2016 | 21:30
5
59
אז בסוף ההריון נפל מעצמו. לא חוויה נעימה אבל לפחות זה קרה בלי התערבויות. שווה ללכת להבדק? אחרי הריון כימי והפלה רצופים? חשבנו לחכות חודש חודשיים ולנסות שוב, אבל ממש מפחדת לעבור את זה מחדש.. 
לצפיה ב-'לא שזה ממש מנחם :('
לא שזה ממש מנחם :(
13/08/2016 | 21:43
1
47
משתתפת בצערך על האבדן.
חשוב שתגשי להבדק כדי לוודא שהרחם ריק וללא הדבקויות ושאר צרות, גם לטובת ההריון הבא אבל לא פחות למען הבריאות שלך.
מאחלת לך, החלמה מהירה ושההריון הבא יסתיים בידיים מלאות.
לצפיה ב-'מחר על הבוקר'
מחר על הבוקר
13/08/2016 | 23:39
14
לצפיה ב-'עברת כבר בדיקה? מה אמרו?'
עברת כבר בדיקה? מה אמרו?
14/08/2016 | 14:25
2
17
לצפיה ב-'אמרו שהרחם התרוקן והכל בסדר'
אמרו שהרחם התרוקן והכל בסדר
16/08/2016 | 11:57
1
8
לצפיה ב-'לפחות זה...'
לפחות זה...
18/08/2016 | 18:20
5
לצפיה ב-'גם אני מצטרפת לצערי... שבוע 10 אין דופק'
גם אני מצטרפת לצערי... שבוע 10 אין דופק
11/08/2016 | 22:18
8
193
שלום לכולן,
יש לי תאומים בני 5 שנולדו בלידה מוקדמת ועברנו איתם המון, לקח לנו הרבה זמן להחליט על הריון נוסף... התחלתי סבב טיפולים (pgd- אני נשאית של מחלה גנטית) ולשמחתי בטיפול הראשון נקלטתי. ההריון מההתחלה היה מלווה בבעיות- בטא שלא הכפילה בהתחלה אבל הסתדרה אחכ, דימום בשבוע 6, עובר קטן... אבל בשבועות האחרונים היתה רגיעה ונראה היה שמסתדר.. היום בשבוע 10 התעוררתי עם דימום לא רציני אבל הלכתי בכל זאת לבדיקה ולא נמצא דופק ולדברי הרופא נראית בעיה בעורף העובר. הייתי במיון ונקבעה לי גרידה לעוד שבוע. עד כמה זה בעייתי להמתין שבוע? כמובן מעבר להמתנה הלא נעימה... אנחנו אמורים לצאת בשבוע הבא לחופשה בארץ שהילדים מאוד מצפים לה ואני לא רוצה לאכזב ולבטל. האם יכול להיות שבשבוע הזה פתאום הכל ייצא לבד? כמו כן התבקשתי ביום הגרידה לקחת 2 כדורי ציטוטק, עד כמה זה נורא? מסיפורים ששמעתי כאן נלחצתי קצת...
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון'
צר לי על אובדן ההריון
12/08/2016 | 08:04
2
64
אנסה לענות לשאלותייך הפרקטיות:
1. זה לא בעייתי להמתין שבוע בהיבט הפיזי. זה כן בעייתי וקשה מאוד בהיבט הנפשי. זה לא סתם לא נעים. זה חרא.
 
2. לגבי החופשה- בעיניי זה בעייתי מכל מיני סיבות- בראש ובראשונה בהיבט הנפשי. אני יודעת על עצמי שלא הייתי מסוגלת לצאת לחופשה כל עוד העובר היה ברחמי. תמיד התחושה שחשתי (עברתי 7 הפלות) היתה להיפטר מזה. לגמור עם זה. לא רואה את עצמי נוספת לחופשה במצב רגשי כזה.
דבר נוסף- תמיד תיתכן האופציה שפתאום יתחילו דימומים מאסיביים...ומה תעשי אז?
לו אני במקומך- הייתי מזיזה את מועד החופשה. לא לבטל, אלא לדחות. מה לעשות? בחיים לפעמים קורים מצבים שלא מאפשרים לנו להוציא לפועל תוכניות שתכננו.
 
3. לגבי הציטוטק- מטרתו במקרים של גרידה היא להרחיב את צוואר הרחם. כל אישה מגיבה לכך אחרת. אני לקחתי ציטוטק לא לפני גרידה, אלא כחלק מהפלה, אז זה משהו אחר. את יכולה לומר בבית החולים ששמעת על תופעות קשות ואת חוששת, ולשאול האם זה חובה.
 
שולחת חיבוקי נחמה וכוחות
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה על התמיכה, שאלה נוספת'
תודה על התמיכה, שאלה נוספת
12/08/2016 | 13:47
1
62
אם יהיה לי דימום מסיבי לפני הגרידה המתוכננת ואלך למיון מה הם יעשו שם? רק יבדקו שהכל יצא?
לצפיה ב-'סביר להניח שיבדקו, ואם לא יצא הכל,'
סביר להניח שיבדקו, ואם לא יצא הכל,
12/08/2016 | 18:03
38
אז יכניסו אותך יחסית מהר לגרידה.
אגב, גם אם יהיה דימום מאסיבי, זה עוד לא אומר שכל תוכן ההריון יצא.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'צר לי מאוד '
צר לי מאוד
12/08/2016 | 11:14
50
גם חיכיתי שבוע פחות יום לגרידה (הייתה בתחילת השבוע הזה), ואני מסכימה עם שירה, הימים הללו בין הגילוי לגרידה עצמה היו לי הכי קשים נפשית.
לגבי הציטוטק, גם אני קיבלתי לפני הגרידה, וכן, היו כאבים, אבל לאחר אקמול לווריד הרגשתי השתפרה מאוד, והגרידה עצמה עברה באופן חלק.
אני חושבת שכדאי לעשות מה שמקובל בבית החולים, אם זה עוזר לצוות לבצע את הגרידה בקלות יותר גדולה ובאופן מהיר יותר, אז עושים את זה.
בינתיים, אני כבר כחמשה ימים לאחר הגרידה, בלי כאבים פיזיים או תסמינים אחרים קשים.
בהצלחה רבה, ושוב, אני כואבת איתך את אובדן ההיריון, זה קשה נורא.
לצפיה ב-'גם אצלי התחיל מדימומים לא רציניים'
גם אצלי התחיל מדימומים לא רציניים
13/08/2016 | 21:40
43
דימומים של 4 ימים ובסוף ההריון נפל לבד. חוויה לא כל כך נעימה במיוחד שזה תפס אותי לא מוכנה. בבית חולים הביאו לי גם 2 כדורי ציטוטק שלא היתה להם יותר מדי השפעה כנראה כי הכל כבר יצא לבד. 
לצפיה ב-'מה החלטתם לגבי החופשה? '
מה החלטתם לגבי החופשה?
14/08/2016 | 20:56
1
10
לצפיה ב-'החלטנו לצאת לחופשה'
החלטנו לצאת לחופשה
14/08/2016 | 23:21
38
לא ניתן להזיז תאריך בגלל העומס של אוגוסט.
החופשה די קרובה לבית )חצי שעה נסיעה) כך שאם יקרה משהו עדיין אוכל להגיע במהירות למיון.
ובכל מקרה יש לי המתנה עד לגרידה ביום חמישי, מעדיפה לא להשאר בבית ולהשתגע ממחשבות אלא לנסות ולהסיח את דעתי, למרות שברור לי שזו לא תהיה חופשה רגילה עם מצב רוח וכו'. בעלי מבין את זה ואמר שידאג להעסיק את הילדים כדי שאני אוכל להיות גם עם עצמי. מקווה שיהיה בסדר...
לצפיה ב-'מצטערת על אובדן ההריון '
מצטערת על אובדן ההריון
17/08/2016 | 22:37
7
בדיוק קראתי מה שרשמת ... אני אמורה לעבור מחר גרידה אחרי שבשבוע 10 הסתבר שהעובר כבר שבועיים ללא דופק ....
אמרו לי להכניס לנרתיק כדור ציטוטק 1. האם עברת כבר את הגרידה ?..האם לקחת ציטוטק? בבליעה או נרתיקי ? כמה כדורים קבלת ? האם היו לזה תופעות לוואי ? אשמח לשמוע. תודה
לצפיה ב-'קצת אופטימיות להמשך?'
קצת אופטימיות להמשך?
11/08/2016 | 14:02
5
206
שלום לכולם,
 
אני כותב בפורום על מנך לשפוך קצת, לשאוב עידוד ריאלי או בעיקר להתייעץ.
 
אני בן 33 ואשתי בת 34. הכרנו לפני שלוש שנים, התחתנו וכמובן ששנינו רוצים להביא ילדים לעולם. לפני 8 חודשים נקלט ההריון אחרי חצי שנה של נסיונות (ממה שהבנו, חצי שנה זהו פרק זמן סביר). אשתי היא עולה חדשה (עלתה לארץ לפני 3.5 שנים) ועבורה החיים כאן הם די מנותקים, מאחר והיא השאירה את כל משפחתה וחבריה במדינת המוצא ועברה לגור בארץ.
 
לפני כ-8 חודשים נקלט ההריון עם בן זכר, אך לצערנו במהלך החודש השישי, אמא של אשתי, שהיא גניקולוגית במקצועה, עשתה לה אולטרהסאונד מקיף והסתבר כי לעובר חסר קורפוס קלוזום. השבועיים לאחר מכן היו נוראיים - הלכנו לראות 4 מומחים ישראליים וכולם פסקו כי הסיכוי לפיגור שיכלי בעובר עולה על 50%. הבנו כי אין מנוס מהפסקת הריון, וכך מצאנו את עצמנו בלידה מוקדמת.
 
כיום, אנחנו כמעט חודשיים לאחר הלידה, כאשר אשתי קיבלה כבר את המחזור הראשון לא מזמן.
 
החלום של שנינו הוא להקים משפחה של 3 ילדים, אך מכיוון הגיל היחסית מתקדם, אנחנו בספק אם נצליח לעשות זאת. יתרה מכך, בעקבות מה שקרה, שנינו חוששים שפתאום לא נצליח להיכנס להריון כל כך מהר, או שמא הבעיות יחזרו, כמובן שגם עניין הגיל והסיכונים הכרוכים בהריון בגיל שכזה לא עושים איתנו חסד. אנחנו מדברים לאחרונה על לקבוע תור לרופא פריון, שכן אולי באמת במקום להמתין מספר חודשים עד שניכנס להריון (מי יודע כמה זמן זה ייקח..) נוכל לעשות זאת באמצעות רופא בדרך מהירה יותר.
 
הייתי שמח לשמוע מכן מה דעתכן על העניין. האם זה ריאלי או שמא זה מוקדם מדיי? יכול להיות שאנחנו בפאניקה סתמית שכזאת בעקבות מה שקרה, או שבאמת אם שאיפתינו היא משפחה עם שני ילדים ויותר, לא כדאי לבזבז זמן בלנסות להיכנס להריון ראשון באופן טבעי, אם כיום ניתן לעשות זאת מלאכותית.
 
אשמח לתובנות.
תודה!
לצפיה ב-'משתתפת בצערכם על האובדן'
משתתפת בצערכם על האובדן
11/08/2016 | 15:04
96
אני מנסה להבין את האבחון בחודש השישי. האם בוצעו בדיקות US לפני כן (שקיפות עורפית, סקירה מוקדמת, סקירה שנייה)? האם בבדיקות הללו לא היו ממצאים? האם הממצא שהתגלה הינו פגם מורש או פגם סטטיסטי?
 
לגבי העתיד: אובדן אחד לא משפיע על סיכויי ההיקלטות, ובהנחה שמדובר על פגם סטטיסטי כנראה גם לא על הסיכוי להישנות של אותו הפגם.
טיפולי פוריות הם טיפולים מפרכים, הן נפשית והן פיזית. הם מעלים את סיכון האישה ללקות בכל מיני סוגים של סרטן בעתיד. סביר להניח שקופת החולים שלכם לא תאשר טיפולי פוריות ללא ממצא רלוונטי: בעיות פוריות אצל אחד מבני הזוג, או פגם מורש שעל מנת להימנע ממנו יש לבצע אבחון טרום השרשתי (PGD).
טיפולי פוריות ללא השתתפות של הקופה, עולים הרבה מאוד כסף. גם אם מדובר בהזרעות בלבד, מדובר על סדר גודל של מאות עד אלפי שקלים לסבב. אם מדובר על סבב IVF, העלות יכולה להגיע לכ-20,000 ש"ח לסבב.
מעבר לכך - הזרעה וIVF לא מבטיחים הצלחה (מהירה או בכלל), גם לא אצל מי שכבר הצליח להיקלט באופן טבעי.
אני חושבת שכדאי להמשיך לנסות באופן טבעי, במקביל אפשר אולי לבקש מרופא המשפחה שלכם בדיקת זרע עבורך ומרופא הנשים שלה בדיקת פרופיל הורמונלי.
לצפיה ב-'תובנות'
תובנות
11/08/2016 | 15:07
96
אני מצטערת לשמוע על סיום ההריןו הראשון שלכם בשלב כה מתקדם.
כואב מאד מאד.
מרגש אותי גם שאתה זה שכותב כאן ולא אשתך, כי לפעמים (רק בחלק מהמקרים) יש תחושה שהגבר מנותק יותר מהחוויה בגלל שהיא לא אצלו בגוף, ושמידת האבל לא שקולה אצל שני הצדדים.
כמובן שאני מזמינה את אשתך בחום לבוא ולכתוב פה ולשמוע מנשים שעברו אובדן הריון, השיתוף עם קהילה שמבינה אותך בדיוק נותן לפעמים תחושה מאד בטוחה ונוחה ועוזר לעבד חלק מהרגשות.
 
 
קודם כל - אשתך לא מבוגרת בענייני ילודה, וגם אתה לא.
דבר שני - 6 חודשים הם בהחלט פרק זמן סביר.
 
לעניין תכנון הילודה - אני מציעה מאד להתרכז כרגע בילד הראשון. ואחר כך בבא אחריו.
לא רק בגלל חוסר הוודאות שכרוך בעצם עיתוי השגת ההריון ותקינותו, אלא גם כי ההפיכה להורים היא מהפך גדול בחיים, ולפעמים דרוש איזשהוא פרק זמן להסתגלות ול'כניסה לתפקיד'.
 
סיפורי ילודה מסביבתי הקרובה -
אחותי עם ילד אחד בגיל 34 אחרי הפסקת הריון
חברה טובה שלי עם ילדה ראשונה בגיל 43 (אחרי הפסקת דופק בשבוע 8 בגיל 42)
חברה טובה של בעלי עם 2 ילדים (והפלה אחת באמצע) - הראשון בן 8 השני בן שנתיים וחודש (היא בת 40)
חברים טובים שלנו (בני 40) עם 4 ילדים - מטופלי פוריות לאורך שנים - הריון ראשון בגיל 36 מטיפולים (תאומות) ולאחריו עוד 2 ילדים צפופים (מהריונות ספונטניים)
אני (בת 40) עם 3 ילדים (בכורתי בת 5.5)
שירה וכבשהפועה מהפורום ילדו שתיהן ילד שלישי בגיל 41
 
והרשימה הזו הרבה יותר ארוכה באוכלוסיה הכללית, כמובן
 
אז מה אני מציעה - לנשום עמוק. לתת מקום לאבל. אם תקרא תשובות שלי בעמוד הזה תראה שזו המלצה קבועה שלי.
הנפש גם היא דורשת את שלה.
וגם הגוף.
נכון שמומלץ להמתין מחזור אחד (ורק אחד) אבל זה כל כך מעט, והגוף עדיין מלא הורמונים, הוא נשא הריון במשך חצי שנה ונערך לכך כמעט בכל מערכותיו.
 
אז אני תמיד ממליצה לחכות (קצת) יותר, מנסיוני (על עצמי ובסביבתי הקרובה) הלחץ העצום להיכנס מהר להריון חדש לא תמיד מוצלח ונכון.
אחותי נכנסה להריון אחרי מחזור אחד (בלבד) מהפסקת ההריון שלה, ועברה הריון איום ונורא, עמוס חרדות, פחדים, חוסר שינה ושלל מרעין בישין.
לא שאחרי 3 חודשים אין חרדות פחדים וחוסר שינה, אבל יש לנפש קצת זמן להתאזן ולחזור לעצמה.
 
המלצה נוספת שלי היא להיעזר בטיפול, ולעבד את החוויה הקשה של האובדן עם איש מקצוע. לדבר עם חברים/משפחה לא שקול לשיחות עם איש מקצוע. הוא לא חייב להיות פסיכולוג. ואפשר גם לעשות מדיטציה, או נשימות או ריקוד. כל דבר שנותן מקום אמיתי לאובדן בתוך החיים - גם אם המטרה היא כן להיכנס להריון חדש - חשוב מאין כמוהו.
 
כי האובדן לא ייעלם ויימחק גם כשהבטן תתפח שוב.
 
 
אחרון - לגבי זירוז הכניסה להריון - אני לא חושבת שכדאי להיכנס לעולם הפריון כל עוד אין בעיה אמיתית.
לפי מדדי הפריון - אתם לחלוטין בתוך הנורמה.
 
אם בכל זאת אתם רוצים קצת לזרז את העניינים, אני ממליצה על מעקב זקיקים. מעט טרחה בבקרים עבור אשתך, ותזמון נכון יותר של הימים הפוריים, ללא הזרקת הורמונים.
עולם הפוריות קשה ומתוח מאד. לא הייתי נכנסת אליו אלא אם הייתי מוכרחה.
נדמה לי שהמתח בחייכם גבוה דיו גם כך.
 
 
עוד חיבוק גדול ובבקשה תזמין גם את אשתך לפה. הקהילה הזו עזרה לי לעמוד על הרגליים מחדש, ואני לא היחידה. יש פה המון כוח.
 
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון'
צר לי על אובדן ההריון
12/08/2016 | 08:35
59
אני מסכימה כל כל מילה ומילה שכתבו לך קודומתיי, ומוסיפה ומחדדת-
 
1. לגבי ההריון הקודם- חוסר בקורפוס קלוזום הוא מום קשה ביותר במוח, ואני מתפלאת שהרופאים אמרו שהסיכוי לפגיעה משמעות עולה על 50 אחוז, ולא אמרו שמדובר בפגיעה של מאה אחוז:(
בכל מקרה- חשוב להבין- האם מדובר במום מקרי אצל העובר או משהו חלילה גנטי? לי זה נשמע משהו כמו מום מקרי בעובר, אבל חשוב לי להבין מה אמרו לכם הרופאים בזמנו לגבי זה.
 
2. זמן כניסה להריון של חצי שנה הוא פרק הזמן הממוצע, כך שאתם לגמרי בנורמה. עם כל הצורך המובן והכמיהה להיכנס להריון כמה שיותר מהר, עדיין אני חושבת שכאשר אין בעיות פוריות, צריך לתת לטבע לעשות את שלו.
אני לא עברתי מעולם טיפולי פוריות, אך יודעת שמדובר בטיפולים קשים- לגוף ולנפש, וגם יקרים. כך שאם אין צורך- אז צריך לשמוח על כך.
זה נכון שכאשר אישה בגיל מבוגר יחסית (39 צפונה) ועדיין אין ילדים- אז לעיתים קרובות רופאי הפוריות מציעים לבצע טיפולים. אבל אתם ממש לא שם, וטוב שכך.
 
3. לגבי תכנון מספר הילדים- לאט לאט. מציעה להתקדם אחד אחד ולראות כמה כוחות יש, כמה אנרגיות, כמה רצון וכמיהה יש לעוד ילד.
יש לי חברות שהצהירו שרוצות 4 ילדים, ואחרי 2 בחרו להפסיק, כי הספיק להן:)
אז באמת, בעניין הזה, להתקדם אחד אחרי השני.
 
אני מזמינה אותך להישאר פה ככל שתזדקק. טוב לראות גם גברים בפורום הזה. לפעמים קצת שוכחים שגם עליכם עוברים דברים, וגם לכם קשה.
 
שולחת הרבה אופטימיות להמשך (לא קצת)
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'אני נגד לערב רפואה כאשר אין בכך צורך אמיתי'
אני נגד לערב רפואה כאשר אין בכך צורך אמיתי
13/08/2016 | 15:34
54
מעבר לכך שאין דבר כזה פרוצדורה רפואית ללא תופעות לוואי, הרי שברגע שמכניסים את האלמנט הזה לתמונה, מיד נוסף עוד לחץ: ביקורים אצל רופאים, בדיקות, אכזבות וכו'.
נכון ששיא הפיריון אצל אשה הוא קצת לפני גיל 34, אבל הצניחה הגדולה בפיריון אצל רוב הנשים היא באזור גיל 40.
אם אתם בסטטיסטיקה, הרי שעד גיל 40 יש לכם עוד 6 שנים טובות, אני מכירה נשים שבזמן הזה ילדו 6 ילדים , לא שזה מומלץ... אבל אולי יעזור לכם לצאת קצת מהלחץ.
לצפיה ב-'יניב- אתה פה? נעלמת...'
יניב- אתה פה? נעלמת...
18/08/2016 | 19:47
3
לצפיה ב-'המלצה על רופא פרטי לניתוח גרידה'
המלצה על רופא פרטי לניתוח גרידה
13/08/2016 | 01:01
2
84
היי,
אני מחפשת המלצה לרופא פרטי (עדיפות לאיזור המרכז) לצורך ניתוח גרידה.
קראתי ביקורות חיוביות על ד"ר גיא גוטמן, מה דעתכם?
 
תודה רבה.
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון'
צר לי על אובדן ההריון
13/08/2016 | 12:59
48
אני לא מכירה רופאים פרטיים בהקשר זה של גרידה. עברתי את הגרידות בבית חולים מאיר ובאסף הרופא והיחס תמיד היה מקצועי מאוד, אנושי ואמפטי. הבעיה היא עניין התורים וההמתנה. לרוב הרופא/ה שלי סייעו לי להיכנס יחסית מהר (חוץ מהמקרה של הגרידה המאוחרת, שם כבר לא יכלו לסייע לי).
מקווה שבנות אחרות תוכלנה להמליץ לך מנסיונן.
 
רוצה לספר באיזה שבוע נפסק ההריון? האם היה זה הריון ראשון, או שיש ילד/ים בבית? (את לא חייבת לשתף. רק אם מתאים לך).
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'אם עוד רלוונטי - ממליצה עליו בחום'
אם עוד רלוונטי - ממליצה עליו בחום
17/08/2016 | 14:34
13
הוא הרופא המטפל שלי בקופ"ח ועשה לי גם את הגרידה (באופן פרטי). יש כאלה שלא מתחברות אליו בגלל שהוא נראה קצת אדיש, אבל כשעברתי את ההפלה הוא היה סופר רגיש, והוא גם מקצועי לעילא.
לצפיה ב-'מרגישה צורך לשתף...'
מרגישה צורך לשתף...
10/08/2016 | 13:57
9
272
בימים האחרונים אני מרגישה ממש מוצפת. מוצפת ברגשות, בחרדות, לחוצה, בא לי כל הזמן לבכות...
לא עבר חודש מההפלה, וכבר המחזור הגיע ואני בשיא הטיפולים..מזריקה, עושה מעקבי זקיקים, בדיקות דם, מערבבת מבחנות, שואבת עם מזרקים, שיחות עם רופא הפוריות, מתכוננת לשאיבה....
ואני מרגישה פשוט מוצפת. שזה כבד עלי.
רציתי נורא להמשיך הלאה להריון הבא, להתחיל מהתחלה ולא לקטוע את המרוץ למטרה שלי. אני משימתית מטבעי, רואה מטרה וכובשת. תמיד. מה שצריך לעשות-נעשה.
אז נכון, ההריון האחרון לא התפתח, היה איזה עיכוב קטן בדרך וסטינו ממנה רק לזמן קצר....,אז לקחתי כמה ימי התאפסות ועליתי בחזרה על הנתיב.
וקשה לי, ואני לא מצליחה לתת לזה ביטוי במילים, רק מרגישה לחץ וחרדה בחזה מהכל. אני מבואסת מהזריקות, חרדה מכל בדיקה, מכל אולטרסאונד, יש לי דפיקות לב לפני כל שיחה עם הרופא.
ואני נורא רוצה את זה, להיות שוב בהריון. עברתי טיפולים לא קלים עם הילדים שלי, היתה לי המון מוטבציה, המון תקווה ואנרגיות חיוביות, אז למה זה כל כך קשה הפעם?
יכול להיות שתגידו שרצתי מהר מידי בחזרה לטיפולים, שלא עשיתי עיבוד לחלק הזה של ההפלה. אבל זה לא מדויק, כי אני לושבת על ההפלה כל הזמן, ועם אלו שיודעים אני מדברת עליה כל הזמן, וכואב לי אז אני מוציאה את הכאב.
ובכל זאת, הימים האחרונים כל כך קשים לי רגשית, ואני מפחדת שהטיפול יכשל בגלל שאני לא ממוקדת ואולי גם קצת שלילית ויותר מידי מודעת וחרדה.....זה משפיע עלי מאד, בעיקר בעבודה, כי בבית אני עושה מאמץ להיות ב100% עם הילדים, אבל משום מה בעבודה עולות התחושות הקשות.
ממש לא יודעת איך להרגיע את התחושות הקשות האלו. ממש.
לצפיה ב-'יקרה, אי אפשר לדלג על האבל'
יקרה, אי אפשר לדלג על האבל
10/08/2016 | 22:13
1
63
זה מה שאת מנסה לעשות.
אם את 'משימתית' אז את פשוט 'מבצעת'
בטיפולים יש המון המון מה 'לבצע' - צריך לעקוב, צריך לפגוש את הרופא, צריך לקחת מרשמים, צריך להזריק, צריך לדעת בדיוק באיזה יום את בחודש כל שניה, צריך לתזמן, צריך לאכול סלק, צריך וצריך וצריך.... אינסופיים
 
והנפש? מה איתה?
הנפש שלך ספגה חבטה אדירה. את משולה בעיני לרכב שעבר תאונה חזיתית ובכל זאת מנסה להמשיך לנסוע עם עשן שעולה מהמנוע ונהג פצוע. זו נסיעה בזיגזג. מכאן נובע המתח שלך.
הנפש שלך דורשת את שלה.
 
ושלה - למרבה הצער של החלק המשימתי שבך - הוא לא זריקות ולא פגישות עם הרופא ולא הריון חדש ומיד - אלא דווקא עצירה לרגע, נשימה עמוקה, התבוננות מחודשת על המציאות פוסט-תאונה החדשה שלך.
לוקח קצת זמן להבין בכלל מה קרה.
לוקח עוד קצת זמן לעכל את זה.
הרבה פעמים אנחנו שואלות 'למה???!!!!'
מה, לפני כן לא היה קשה מספיק?
החיים לא מורכבים דיים?
 
התשובה הקצרה היא כמובן 'ככה'
התשובה הארוכה היא - כי אין לנו שליטה על המציאות. יש לנו שליטה רק על חלק קטן מאד ממנה. זה כואב ומפחיד לחיות בתוך הידיעה הזו, אבל זה מה שיש.
 
היות ואת כבר עמוק בתוך המסלול החודש הזה אני מניחה שתסיימי אותו. מאחלת לך להיקלט. אבל אם לא תיקלטי - אני ממליצה בחום רב מאד על הפסקה.
לתת לגוף לנוח קצת. ולנפש להתאושש קצת.
 
אי אפשר לרמוס את הרגשות בתוך העשייה. הם תובעים את שלהם. הנפש היא לא 'משחק סכום אפס' בתוך התחשיבים. וזה מה שאת מנסה לעשות. ספוילר: זה לא יילך לך.
 
ויש גם מחירים לא פשוטים להריון מהר מאד אחרי אובדן. לכי להריון אחרי אובדן ותשמעי שם מנשים שחוו את זה. ובדיעבד אולי היו ממהרות (קצת) פחות.
 
לצד ההפסקה או בלעדיה - מציעה לך לדבר עם איש טיפול מקצועי. את מראש מנסה לבלום את ההצעות שאת יודעת שיבואו וכותבת שאת מדברת עם כולם. אבל זה לא עוזר, נכון?
כי את לא צריכה רק לדבר ולעשות ונטילציה לעצמך. את זקוקה לאדם מקצועי שיודע לעזור לך לעכל ולעבד את החוויה שעברת. יש אנשים (בעיקר נשים) המתמחים בטיפול ספציפית בנשים שחוו אובדן.
אני הייתי פונה למישהי כזו ועוברת את התקופה הקרובה עם ליווי צמוד ותמיכה. את נשמעת בודדה, לחוצה, מבוהלת ואומללה. עיבוד נכון ותומך של החוויה יכול להחזיר אותך למצב יציב יותר, להקנות לך חוסן רגשי ולהגדיל את סך האושר בחייך.
 
אני שולחת לך חיבוק גדול גדול על ההתמודדות שאת נאלצת לעשות.
לצפיה ב-'תודה לך על התשובה'
תודה לך על התשובה
11/08/2016 | 09:56
36
וגם על השיקוף שעשית לי, על דברים שידעתי שאני עוברת, אבל לא הצלחתי למצוא להם את המילים הנכונות.
אני אגיד את זה ככה:
אני יודעת שהמשכתי הלאה מהר מידי, ושקפצתי מהר לטיפול, ושנכנסתי למשימות כי זה המקום שבו הכי נוח להיות בו בתקופות כאלו, במקום להיות בתוך חווית האובדן והכישלון של ההריון.
אבל זה מה שאני יודעת לעשות ממש טוב, להמשיך הלאה, להיות חזקה (לכאורה), לנסות להקטין את המשבר כדי לא להתעכב עליו ולהעמיק בו, כדי לא לשקוע עוד יותר במחשבות על האובדן, הכישלון והכאב שנלווים אליהם.....
יום אחרי ההפלה רופא הפוריות שלי סידר לי תור אליו, לקבלת פרוטוקול ומרשמים.
הייתי קצת בשוק, מהענייניות שלו, מהמעבר לסדר היום בכזו קלות, כשאני עוד מדממת אחרי גרידה....הוא רופא סופר רגיש ואנושי, אבל ההתנהלות שלו היתה ממש מנותקת מההיבט הרגשי של החוויה של ההפלה...
לא הצלחתי אפילו לחשוב על הטיפול הבא כשעוד לא סיימתי את הפרק של האובדן, והנה אני אצל הפרופסור שאני כל כך מעריכה והוא כבר מתכנן יחד איתי את הטיפול הבא.
אבל אמרתי לעצמי, אולי זו אני שמרגישה שזה לא מתאים ושזה מוקדם מידי....
בסהכ עברו רק תשעה שבועות של הריון, לא פרק זמן ארוך, חלמתי נקשרתי-לפעמים חלומות מתנפצים, פרוצדןרה שהרבה עוברות ומתגברות, אז צריך לקום ולהמשיך הלאה.
אז לקחתי את המרשמים, ולא יכולתי להסתכל עליהם אפילו, שלא לדבר על לקנות את התרופות. אני חושבת שנדרש ממני מאמץ - על, כדי לנסוע לבית המרקחת ולקנות אותן....
כשהגיע הדימום, אמרתי שאין מצב שזה מחזור, זה מוקדם, כלכך מוקדם. אבל זה היה מחזור... ומכאן זה כבר הפך לכדור שלג, שלגביו צדקת, אני לא אעצור אותו עכשיו.

את אומרת שאי אפשר לדלג על שלב האבל. את כנראה צודקת. ניסיתי לדלג עליו, וזה מתנקם בי עכשיו וצף במקומות אחרים, אני ידעתי את זה. אני מרגישה אתזה בדיסוננס שאני מרגישה כלפיי הטיפול. רוצה אותו כל כך, אבל משהו עוצר אותו מלרצות עד הסוף, ולא מרפה.

בכל מקרה, תודה על כל הדברים האמתיים והחזקים שרשמת ותודה על התמיכה.
אני לוקחת אותם איתי להמשך הדרך.



לצפיה ב-'מכירה את המשימתיות הזו מעצמי-'
מכירה את המשימתיות הזו מעצמי-
11/08/2016 | 08:42
5
52
זה מצד אחד נפלא, ומאפשר הגעה למחוזות נפלאים ולהתקדמות, ומצד שני- גם עלול לגבות מחיר. כי כל פעם יש משימה חדשה, ומשהו חדש להגיע אליו, גם אם יהיה זה במאמצי על.
 
תראי, כל התחושות שלך הן הכי נורמאליות וטבעיות בעולם- החששות, העצב, החרדות מן העתיד.
אני מאוד מסכימה עם כל מה שכתבה "אין אריות כאלה" לגבי תהליך טיפולי. זה לא לוקח את הכאב, אבל זה מסייע בהקשר של עיבוד האובדן ונותן כלים להתמודדות. מעיזה לכתוב שלא הייתי פוסלת על הסף התייעצות לגבי טיפול תרופתי נוגד חרדה ודיכאון, באם תוך פרק זמן מסויים התחושות הקשות ממשיכות באותה עוצמה.
 
חייבת להגיב לגבי המשפט שכתבת: "אני מפחדת שהטיפול יכשל בגלל שאני לא ממוקדת ואולי גם קצת שלילית ויותר מדי מודעת וחרדה".
התכוונת לטיפול הפוריות, לא לטיפול רגשי, נכון?
כי אם אכן התכוונת לטיפול הפוריות, אז אין קשר בין הדברים, ושאף אחד לא יבלבל לך את המוח. את יכולה להיות שלילית וחרדה, ועדיין להיקלט. אין קשר בין שני הדברים. אם היה- מעיין לא היתה פה עכשיו, כי יותר שלילית ממני לא היתה, ויותר חרדה ממני לא היתה.
 
את רוצה אולי לפרט כיצד זה משפיע עלייך בעבודה? קשה לך להתרכז? זקוקה להפסקות בכי? לא ממוקדת? חסרת אנרגיה? חסרת סבלנות? עושה טעויות על רקע של חוסר תשומת לב?...
תפרטי קצת, ואולי אוכל לסייע גם בנקודה זו.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'הי שירה'
הי שירה
11/08/2016 | 10:25
4
49
תודה על ההבנה והרגישות שבאים לידי ביטוי במה שכתבת לי.

לגבי הטיפול, כמו שרשמת, אני חוששת שטיפול הפוריות יכשל בגלל כל מה שאני מרגישה והלחצים שאני נמצאת בהם. משהו בסגנון של "מחשבה יוצרת מציאות". גם תמיד הייתי מאד חיובית בטיפולים הקודמים, כל זריקה התקבלה באהבה, כי היא קידמה אותי אל עבר הילדים שלי. ועכשיו, פתאום כואב לי נורא להזריק, ולא בא לי טוב כל הענייו הזה, ואין לי חשק ללכת לבדיקות. על אף שאני בסופו של דבר עושה כל מה שצריך לפי הספר, זה דורש ממני מאמצי על נפשיים....
אני מפחדת שבגלל הגישה השלילית הזו, זה פשוט לא יצליח...

ולגבי העבודה- פשוט אין לי אנרגיה לעבוד, כאילו אין בה פתאום טעם או ערך אמיתי והיא לא חשובה (בגדול, אני אוהבת את עבודתי).
וגם אני לא ממוקדת בעבודה, לא מצליחה לשקוע במשהו אחד ולהתמקד בו לפרק זמן ממושך. המחשבות שלי רוב שעות העבודה סובבות סביב מה שרשמתי, למען האמת. אני לא מצליחה להתנתק מהן ולעבוד כמו שצריך.
לצפיה ב-'מחשבה לא יוצרת מציאות ולא נעלי בית בתחום הפוריות'
מחשבה לא יוצרת מציאות ולא נעלי בית בתחום הפוריות
11/08/2016 | 10:31
53
הריון ולידה. מחשבה משפיעה על מצב הרוח שלך ויכולה לגרום לך להתנהג בצורה מסויימת וככה כן ליצור את המציאות למשל אם את תחשבי שכל הגברים נבלות ותבואי לדייטים ותשבי שם עם פרצוף חמוץ ואז אכן לא ילך לך ומחשבותייך יצרו מציאות. הנה אני איך שראיתי הפעם את שני הפסים תהיתי מתי אגיע לחדר ניתוח (מתכננת ללדת בקיסרי בבוא העת) וכמו שהולך המם והנה ברוך השם משום מה לא הלכתי להיבדק בכלל והפלתי בסוף לבד בבית. אז אל תתני לקשקשת הניו אייג לבאס אותך , אני כן בעדה כשזה עוזר למצב רוח טוב אבל לא כשזה מכניס לעוד רגשות אשמה
לצפיה ב-'אם מחשבה היתה יוצרת מציאות'
אם מחשבה היתה יוצרת מציאות
11/08/2016 | 12:02
50
הייתי עכשיו אמא ל-2.
העוברית מההריון השלישי שלי היתה יכולה להיות ילדה בת 1.9, כי מי השפיר והצ'יפ היו חוזרים תקינים.
ההריון הרביעי שלי (שלא היה אמור להתקיים, כי ההריון השלישי היה מסתיים בידיים מלאות), היה מסתיים בידיים מלאות, והחודש היינו חוגגים שנה, כי הייתי בטוחה שלא ייתכן שהסטטיסטיקה תכה בי שוב, וכבר קבעתי תורים קדימה עד שבוע 25 בערך.
הטיפול IVF+PGD הראשון שלי היה מצליח והיום הייתי חובקת בן/בת 5 חודשים. אחרי 4 הריונות ספונטניים הייתי בטוחה לחלוטין שאני נקלטת על הסבב הראשון. הייתי חיובית כל כך ואופטימית כל כך והיה ברור לי שזה הפתרון עבורי.
 
אני בהחלט מאמינה במחשבה יוצרת מציאות בתחומים אחרים. אני כן חושבת ומרגישה שהגישה הזו עזרה לי שלא לשקוע עמוק בתהום הדכאון בעקבות כל מה שעברתי.
אבל אין קשר בין המחשבות שלי לבין הביציות הדפוקות שהגרלתי בהריונות 3+4 ואין קשר בין החרדות שלי לבין הדופק שהפסיק לפני 6 שבועות ובוודאי שאין קשר בין החרדות והלחץ לבין העובדה שבגיל 39 הגוף שלי מייצר מעט ביציות, מעט מדי מכדי שPGD יהיה יעיל עבורי.
 
אני לא יודעת אם פעלת נכון כשחזרת כל כך מהר לטיפולים, ואני בכלל לא בטוחה שיש נכון/לא נכון בעניין הזה.
תרשי לעצמך להיות לחוצה, כי זה באמת מלחיץ. תסלחי לעצמך על חוסר ריכוז בעבודה, כי איך אפשר להתרכז כשאת עסוקה במשהו כל כך חשוב ומהותי. תתייחסי לעצמך בחמלה.
לצפיה ב-'מחשבה ממש לא יוצרת מציאות'
מחשבה ממש לא יוצרת מציאות
11/08/2016 | 13:41
40
אחרת אף אחת מאיתנו לא היתה פה. כולנו התחלנו הריון עם אופטימיות ומחשבות חיוביות וזה התנפץ לנו בפרצוף.  יכולה לאמר לך שבהריון של הבן שלי כשגיליתי שני פסים הגבנו באדישות מוחלטת וציפינו להפלה שתקרה. זה היה אחרי 5 הפלות ולא נשארה בנו אפילו טיפה אחת קטנה של אופטימיות. אבל תשעה חודשים של פסימיות וחרדות לא מנעו את הגעתו של הקסם המתוק שהוא הבן שלי.  בדיוק כמו שמחשבות אופטימיות לא עזרו למנוע את האובדנים שקדמו לו.

לצפיה ב-'ממשיכה להגיב-'
ממשיכה להגיב-
12/08/2016 | 18:38
35
אני הכי מסכימה בעולם עם כל מה שכתבו לך לגבי זה שבתחום הפוריות והילודה מחשבה לא יוצרת מציאות. היא לא.
הטיפולים עם הילדים שלך עבדו לא כי כל זריקה התקבלה באהבה, אלא כי כך הטבע והרפואה איפשרו. נקודה.
לכן, גם עכשיו- הלחצים שאת נמצאת בהם לא יגרמו לנזק בהיבט שבגלל זה לא יווצר הריון.
זה עדיין לא אומר שלא צריך לנסות ולהפחית מהלחצים והחרדות ולהגיע לשיפור המצב הנפשי הקשה שאת נתונה בהם.
איך? באמצעות כל סוג של טיפול שאת חושבת שמתאים לך- שיחות, יוגה, התייעצות לגבי טיפול תרופתי ועוד ועוד.
 
לגבי העבודה- אני מודה שבכל שנות אובדני ההריון, אחד העוגנים החזקים שלי היתה העבודה. ההצלחה שלי שם, תחושת היכולת, תחושת הסיפוק- סייעו לי מאוד בהתמודדות הקשה. תמיד הייתי מאוד מאוד מפוקסת בזמן העבודה, מאוד מרוכזת, וזאת למרות שבחלק האחורי של הראש- המחשבות והעצב לא עזבו אותי לשנייה. זה כל הזמן היה איתי, אבל איכשהו, אולי בגלל סוג העבודה שלי, מאוד שקעתי בה (לטובה).
חוסר הריכוז שאת מתארת, חוסר האנרגיה, חוסר המיקוד, הם כולם סמפטומים של מצב של דיכאון תגובתי. דיכאון שהוא נורמאלי, כתגובה לאובדן ההריון.
את עדיין זמן מאוד קצר אחרי. הייתי ממליצה לך לעקוב היטב ולראות בשבועות הקרובים האם יש שיפור כלשהו במצב, ואם לא- לא להתבייש, ולפנות לסיוע משמעותי.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'לא תמיד ההפסקה עוזרת'
לא תמיד ההפסקה עוזרת
13/08/2016 | 01:06
29
גם אני בטיפולים ועברתי גרידה בשבוע 7
הרופא שלי לעומת שלך ביקש שאקבע פגישה רק אחרי 2 מחזורים.
אז עשיתי הפסקה ארוכה לפני שחזרתי לטיפולים ועדיין קשה מאוד לחזור.
אני לא לקחתי קשה את ההפלה בגלל שכבר בהתחלה הבטא לא עלתה יפה אז לא הייתה לי הרגשה טובה לגבי ההריון אפילו אחרי שראו דופק.
אם זה היה תלוי בי הייתי חוזרת מהר יותר לטיפולים.
ובכל זאת השבוע התחלתי טיפול וגם לי קשה מאוד ...
גם אני לא מרגישה את אותה אופטימיות שהרגשתי בטיפולים קודמים.
גם לי קשה מאוד להזריק,מרגישה שאני מרעילה לעצמי את הגוף לחינם.
אז אפילו שעשיתי הפסקה ואפילו שלקחתי את ההפלה ממש בקלות כניראה שבכל מקרה זה קשה לחזור לטיפולים אחרי אובדן.
מקווה בשביל שתינו שאולי אחרי השאיבה כשנקבל עידכון על כמה הפריות נוצרו משהו מהאופטימיות יחזור.או אולי ביום של ההחזרה
 
קחי בחשבון שההורמונים שלך כרגע לא מאוזנים בלשון המעטה
מה שתורם לכל התחושות והרגשות להתעצם וצאת מאיזון.
מקווה כמובן שהטיפול הזה יצליח (מחזקת את מה שכתבו לפני אין קשר בין אופטימיות לבין קליטה להריון) אבל אם לא תקחי לך אחריו הפסקה, אולי אפילו תתכנני כבר עכשיו איזו חופשה או אפילו איזו מסעדה טובה או הופעה נחמדנ לחודש הבא שאחרי הטיפול שיהיה איזה משהו טוב לצפות לו.
 
שולחת לך חיבוק גדול גדול
לצפיה ב-'דובי גדול, אתה כאן?'
דובי גדול, אתה כאן?
12/08/2016 | 03:37
89
כבר זמן מה חושבת עליך ותהיתי מה שלומך ומה שלום בת זוגך.
לצפיה ב-'11/08'
11/08
11/08/2016 | 02:21
5
187
פתאום זה עולה לי....
מצחיק לכתוב 'פתאום' כי זה לא עוזב אפילו לשנייה.

10 חודשים לגרידה האחרונה. שהייתה ב-11/10.....
ואח"כ עוד בדיקות.... ומחשבה שמנוחה תרגיע את הנפש הפצועה.
וכבר 3 ניסיונות להיכנס להריון.....שזה קצת, אבל המון!

וכניסה אובססיבית לפורום. נראה שאין הודעה שלא קראתי מאז :) למרות שאני ממעטת להגיב.
והצצות לפורום המקביל אך המעודד, בתקוה להיות שם בקרוב ממש....

וחששות....
ואי וודאות...........

 
לצפיה ב-'כן, גם אצלי זה היה ככה-'
כן, גם אצלי זה היה ככה-
11/08/2016 | 08:29
2
61
וכל פעם שנכנסתי אפילו טיפונת לפורום השני, סתם כדי לקבל זריקה של אופטימיות, כעסתי על עצמי שאני בכלל נותנת מקום לאופטימיות הזו אחרי כל כך הרבה הפלות....ואמרתי: "אין סיכוי". ובכל זאת....
 
מקווה עבורך שלא תזדקקי לנו פה יותר, ושתהיי חברה מן המניין בפורום השני. אמן.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה על מילותיך!!'
תודה על מילותיך!!
11/08/2016 | 15:12
1
32
הלוואי!
 
עובדת על עצמי לראות את הטוב, את הרוגע בגידול הילדים, ללא תינוק.
ובכל זאת- כואבת ומצפה......
 
לרוב אני סקפטית ובטוחה שייקח לי זמן להיקלט ואילו הפעם דמיינתי שאכנס להריון במהירות. ודווקא להיפך.
2 ההריונות הראשונים לקח לי 6 חודשים בערך.
5 ההריונות הבאים (הילד השלישי ו-4 ההפלות הרצופות) נכנסתי בניסיון הראשון, השני או השלישי.....
'מחשבה יוצרת מציאות'?????? כל מחזור אני בטוחה שאני בהריון, והדימום מגיע....
לצפיה ב-''
12/08/2016 | 08:16
7
לצפיה ב-'כאבי פנטום - '
כאבי פנטום -
11/08/2016 | 13:17
1
66
- כאבים של האיבר הגדוע - במקרה הזה של העובר שלא הגיע אלייך - הם איומים.
מקץ 10 חודשים הם גם פחות ופחות נראים לעיניה של הסביבה.
כי בניגוד לאיבר שנקטע, אנשים אחרים יכולים לראות את הגדם, תמיד, ולכן מתייחסים לאדם הקטוע כאל אדם המתמודד עם קושי קבוע גם בחלוף זמן רב -
 
האובדן הזה סמוי מן העין. היתה בטן. אין בטן. אפשר למלא את הבטן שוב.
כביכול לא נורא.
ואנחנו המון פעמים עם כאבי פנטום איומים, לאורך זמן, ללא תמיכה, הכלה והבנה נכונה של הקרובים ביותר.
 
בכל זאת נחמה קטנה - לאורך זמן, הרבה הרבה זמן, זמן משמעותי יותר מעשרה חודשים - הכאבים דוהים, מתעמעמים.
הם שם, הם לא נעלמים, אבל רגעי ההווה הולכים ומתארכים, החיבור הפנימי מתחזק, דברים קטנים שפעם היו משמחים חוזרים לשמח.
 
הלוואי שתיקלטי בקרוב ונקרא אותך בפורום השכן.
שלושה חודשים הם כמעט 100 ימים של ציפיה, דריכות ואכזבה.
זה המון.
לצפיה ב-'תודה גם לך! '
תודה גם לך!
11/08/2016 | 15:23
28
איזו הכלה! וכ"כ נכון. (למרות שהסביבה הקרובה מאוד שותפה לכאב)
 
ולגבי הזמן- הכאבים דוהים מחד ומתעצמים מאידך..... כי עבר זמן אבל הזמן שמחכים לתינוק מתארך..................
לפני 3 שנים התחיל מסע האבדון שלי- הריון מס' 4, ההפלה הראשונה. אליה נוספו עוד 3 הפלות, ללא הסבר רפואי.
הייתי אז בת 26, עם 3 ילדים ופנים מחייכות לעתיד........
 
אבל אני לומדת המון מכל התהליך, על עצמי.......
אני מודה הרבה יותר על מה שיש לי, על בעלי, על הזוגיות שלנו שמתעצמת, על הילדים שלא מובנים מאליהם. 
ומקווה לבשורות טובות.
לצפיה ב-'האמת היא שבא לי לעשות לכולכן ככה'
האמת היא שבא לי לעשות לכולכן ככה
10/08/2016 | 18:49
126
על הכנות שלכן, השיתוף, הנכונות לסייע, לתמוך.
על יכולת ההתבטאות הגבוהה שלכן, על התבונה והרגישות שלכן.

אוהבת אתכן ומודה לכן על כל אלה.
שירה.

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

לצפיה ב-'אפשר עידוד בבקשה?'
אפשר עידוד בבקשה?
09/08/2016 | 17:54
11
191
אני לאחר הפסקת הריון יזומה לצערי, עברתי כבר שני מחזורים. מנסה להקלט. הרופא שביצע את הפעולה אמר לאחריה וגם כמה שבועות אחריה שהכל תקין תודה לאל.
אני ממש זקוקה לעידוד מכן לדעת שהכל בסדר ואפשר להקלט.....מבנות שעברו הפלה יזומה כלומר בבי״ח ואחכ נקלטו
לצפיה ב-'לא רשמת מה הסיבה '
לא רשמת מה הסיבה
09/08/2016 | 19:16
3
88
להפסקת ההריון.
אבל יש מלא כאלה.
אני אחת מהן.
אצלי לידה שקטה בעקבות ירידת מים בשבוע 23 אחרי הריון עם דימומים והמטומה. אחרי זה הריון תקין לחלוטין ולידה במועד. בהצלחה רבה
לצפיה ב-'היי'
היי
09/08/2016 | 23:22
2
130
היתה בעיה עם העובר, חשבתי שזה היה מובן...
תוך כמה זמן אחרי הלידה השקטה נכנסת להריון?
איך מתמודדים עם הפחדים בהריון החדש?
האם מספיק שנבדקתי כמה שבועות אחרי הגרידה או שצריך להבדק גם אחרי מחזןר ראשון? הרופא שלי אמר שאין צורך אבל עדיין מודאגת קצת...
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
10/08/2016 | 07:26
66
יש לפעמים הבדל בין בעיה בעובר לבעיה בהריון. במקרים שהייתה בעיה בהריון יש יותר סיכוי להפלות חוזרות או לידות מוקדמות. ואפילו במקרה שהיה לי הצלחתי ללדת בהצלחה. במקרה והייתה בעיה בעובר זה גם כן תלוי מה היה. האם מקרי, האם גנטי? בכל מקרה, בוודאי שיש המון כמוני.
לצפיה ב-'עונה לגבי הבדיקות-'
עונה לגבי הבדיקות-
10/08/2016 | 18:40
36
אם נבדקת כבר אצל הרופא לפני מספר שבועות והוא אמר שהכל תקין, אז אין צורך בבדיקה נוספת.
מעבר לכך, ממש אין צורך לבצע בדיקות נוספות לאחר הפלה אחת. זה חלק מהסטטיסטיקה הנורמאטיבית של עולם הילודה, ועם כל הקושי הרגשי שזה גורר אחריו, זה המצב מבחינת עולם הטבע, שאנחנו חלק ממנו- לטוב ולרע.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
לצפיה ב-'מעתיקה לך את מה שעניתי לך בפורום השני- '
מעתיקה לך את מה שעניתי לך בפורום השני-
09/08/2016 | 22:38
5
75
בוודאי שאפשר להיקלט!!!

מצטערת על אובדן ההריון. את רוצה לספר באיזה שבוע היית ומה היו נסיבות הפסקת ההריון? (את לא חייבת. אני רק מתעניינת).
לשאלתך- בוודאי שאפשר להיקלט לאחר גרידה. בעולם מסתובבים המוני ילדים ואנשים שנולדו לאחר הפלות. שניים מתוך שלושת ילדיי גם עונים על הקריטריון הזה...ואם תתחילי להתעניין בסביבתך- פתאום תגלי שעוד המוני נשים עברו הפלה ולאחר מכן נולד תינוק/ת בריא/ה.
 
מקווה שהצלחתי לעודד .
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מעודדת - אני אמי ואחותי ילדנו אחרי הפסקות הריון'
מעודדת - אני אמי ואחותי ילדנו אחרי הפסקות הריון
09/08/2016 | 23:04
3
87
לאמא שלי יש 3 חברות שאני יודעת על הפלות שעברו לפני הילדים / ביניהם
שתי חברות קרובות של בעלי ילדו ילדים נהדרים אחרי 2 הפלות כל אחת
חברה טובה שלי עברה הפלה בתחילת הריון ראשון (בגיל 42) וילדה בת בריאה אח"כ (בגיל 43)
וזה רק מה שעולה בדעתי כרגע.
 
תנשמי עמוק. זה קשה, זה עצוב, זה קורע את הלב ואת הנשמה ושובר את האופטימיות ומקלקל את את כל 'חווית ההריון' שמוכרים לנו בשילב (בטן עגלגלה, דילוגים עם שמלה גדולה בדשא/ על החוף לאור שקיעה).
 
אם האבל סוגר עלייך ומחשיך את יתר החלקים בעולמך, אני ממליצה לך מאד בחום לשקול לפנות לטיפול מקצועי. יש המון סוגי מטפלים, לאו דווקא פסיכולוגים, וזו חוויה שכדאי לעבד.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
09/08/2016 | 23:25
2
68
כן בהחלט זאת חוויה לא טובה שמנפצת את האופטימיות בייחוד שזה היה הריון ראשון. אבל ממשיכים הלאה ומקווים לטוב. אבל אני יודעת שיהיו כעת יותר פחדים וחרדות איך מתמודדים?
כתבתי תגובה למעלה, לגבי בדיקות אשמח לקבל תשובה כח אני לא ככ יודעת.?הרופא בדק אותי כמה שבועות אחרי הגרידה, לא נבדקתי אחרי ההריון הראשון. איך יודעים שהכל בסדר שם?
לצפיה ב-'איך מתמודדים? לא עוברים לסדר היום. לא (רק) שועטים קדימה אל '
איך מתמודדים? לא עוברים לסדר היום. לא (רק) שועטים קדימה אל
10/08/2016 | 01:13
1
69
ההריון הבא.
גם אם תיכנסי להריון עכשיו ומיד - החוויה שלך כבר אחרת, 'מקולקלת'
 
התמודדות אמיתית נותנת מקום לטלטלה הזו, לא רק מחשבת את הימים עד הביוץ הבא במטרה לחמוק מהרגשות הקשים שצפים.
גם אם תצליחי להדחיק אותם - הם שם
ולפעמים הם שם ביתר שאת בבוא הריון חדש, את יכולה לשאול את הנשים בפורום השכן.
 
אני ממליצה לך מאד לא לדלג על שלב האבל, פשוט כי אי אפשר, וכדאי לתת לו כבר מקום.
הייתי מחכה עוד חודשיים (אפילו שלושה) עם הנסיונות להיכנס להריון חדש,
והייתי מוצאת לי איש מקצוע לעבד איתו את החוויה הזו.
 
לגבי העניין הפיזי - אני רק עשיתי אולטרסאונד כדי לראות שאין שאריות, כמה שבועות אחרי.
אם הרופא אומר שאין צורך כנראה שאין צורך. אם את עדיין לא רגועה את יכולה ללכת לרופא נוסף
אני במקומך לא הייתי הולכת ומפנה את האנרגיות שלי פנימה אל הנפש ולא החוצה ממני.
 
כי האמת היא שאין וודאות. פשוט אין. גם אם הכל בסדר גמור, אין ערובה לגבי ההמשך. אני מצטערת שאני כותבת לך את זה. זה פשוט ככה. אני לא אגיד לך ש'יהיה בסדר' ושיש לדברים האלה סיבה או תכלית.
 
מה שכן, מבחינה נפשית, צריך לפתח חוסן כדי לעמוד מול השוקת השבורה הזו. ולכן ההתמודדות האמיתית בעיני היא היכולת לשאת את אין האונים וחוסר הוודאות. אם חושבים על זה לעומק מגלים שהם בכל מקום כמעט, ושהשליטה שיש לנו היא חלקית או מדומה. אובדן הריון הוא רק צוהר הצצה לאמת הזו.
לצפיה ב-''
10/08/2016 | 18:45
2
לצפיה ב-'תודה רבה שירה, כתבתי '
תודה רבה שירה, כתבתי
09/08/2016 | 23:23
57
תגובה מעל למי שהגיבה מעליך כמה שאלות אשמח שתקראי.
לצפיה ב-'עידוד'
עידוד
10/08/2016 | 08:22
48
למרות שלא מדברים על זה, יש המון נשים שחוו אובדן הריון ואחריו המשיכו להריונות תקינים ומאושרים. רב הסיכויים שחווית מזל רע ונפלת לסטטיסטיקה הזו ובפעם הבאה זה יהיה אחרת. בדרך כלל לא עושים יותר מדי בירורים לאחר אובדן יחיד כי רב הסיכויים הם שזה מקרי.  כמובן שהריון אחרי אובדן הוא אחר. אובדן התמימות הוא משהו שלא ניתן להחזיר. סביר שתהיי יותר חרדתית. אבל זה בסדר.  מאחלת לך היקלטות מהירה והריון תקין בסיבוב הבא.
לצפיה ב-'בטא לאחר גרידה'
בטא לאחר גרידה
09/08/2016 | 18:47
3
124
היי בנות, ה7.4.16 עברתי את ההפסקת ההריון עקב מומים בכליות ומערכת השתן לאחר הגירדה עברתי פעמיים אולטרסאונד אחת אחרי שבועים והשני לאחר המחזור הראשון, מאז אני מקבלת מחזור בדיוק כל 30 יום. לא עשיתי בדיקת ביטא לאחר הגרידה האם יתכן כי לא ירדה, אני שואלת כדי לדעת אם אני עושה עכשיו בדיקת הריון ביתית או בדיקת דם האם התשובה שתיהיה היא וודאית, כלומר אם אני יראה 2 פסים זה אומר שאני בהריון או שיתכן כי הבטא עדיין לא ירדה?  אשמח לתובנות בנושא.
לצפיה ב-'אצלי זה היה הסימן להריון חדש'
אצלי זה היה הסימן להריון חדש
09/08/2016 | 19:43
78
קשה לקבל מחזור סדיר כשיש עדיין הורמון הריון במערכת, כך שאין סיבה לחשוב שהבדיקה קשורה להריון הקודם.
בהצלחה!
לצפיה ב-'מסכימה עם "בשדרת האיזדרכת".'
מסכימה עם "בשדרת האיזדרכת".
09/08/2016 | 22:36
21
לצפיה ב-'למה שלא תבדקי בטא?'
למה שלא תבדקי בטא?
10/08/2016 | 12:35
34
תוכלי לראות אם יש הכפלות, ולא לנסות לנחש אם זה שאריות.
לצפיה ב-'פעם שלישית גלידה ? ;/'
פעם שלישית גלידה ? ;/
08/08/2016 | 08:33
26
258
היי בנות,

אם לומר את האמת, אין לי כל כך כוח לספר את כל הסיפור הארוך והמייגע שלי.
אני דיי מנותקת כרגע וזה עוזר לי בינתיים..

אבל בכל זאת, בקצרה, הריון שלישי ללא ילדים, שבוע 12+4, שקיפות גרועה (בפעם השלישית). מחפשת אופציה לגרידה מהירה.

אשמח לשמוע איפה אפשר (ההפסקות הקודמות שלי היו בשבועות מתקדמים יותר ונעשו בשיבא - 16 ולידה שקטה ב 26+4), מי מומלץ וכו'

תודה רבה רבה לכל העוזרות..
לצפיה ב-'צר לי כל כך, מאיזה איזור את בארץ?'
צר לי כל כך, מאיזה איזור את בארץ?
08/08/2016 | 08:59
1
86
יש את גידי פייט שהבנתי שנחשב לטוב והוא מנתח באסותא ראשון בפרטי כמובן.
לצפיה ב-'אני מאזור המרכז'
אני מאזור המרכז
08/08/2016 | 10:28
72
אבדוק עם אסותא. מישהי עברה שם גרידה אחרי שבוע 12?
לצפיה ב-'אויש, משתתפת בצערך על אובדן ההריון '
אויש, משתתפת בצערך על אובדן ההריון
08/08/2016 | 09:00
95
זה כל כך מבאס אותי לראות פה בנות שוב ושוב.
 
לגבי שאלתך- האם יש אפשרות שהרופא/ה שלך י/תעזור לך להיכנס מהר לגרידה בבית חולים ציבורי? (הרופאים שלי בזמנו סייעו לי להיכנס יחסית מהר. בכל זאת- הייתי כבר אח"מית...).
אם לא בציבורי- אז יש אפשרות גם בפרטי- באסותא, בעתידים, במדיקל סנטר.
לא כל  כך מכירה רופאים פרטיים בעניין זה שאוכל להמליץ לך עליהם.
מקווה שבנות יכתבו לך פרטים יותר ספציפיים.
 
ושוב- תנחומיי.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על האובדן??'
משתתפת בצערך על האובדן??
08/08/2016 | 09:43
1
81
ראשית מצטערת על האובדן(ים)...כואב לקרוא כל פעם מחדש...
אני עברתי גרידה באסותא ראשלצ, אצל גידי פייט. עושים שם גרידות בימים שני ורביעי. הבנתי שהוא רופא מצויין לפרוצדורות הללו.
אצלי פסק הדופק של העובר, אז מה שהייתי צריכה זה להגיע עם הפנייה לבית החולים מהרופא שלי שאמרה שלמעשה הדופק פסק (אני במכבי). קבעו לי די מהיום להיום את התור לגרידה (קבעתי ביום חמישי ליום שני).
מכיוון שאת צריכה לעבור הפלה בגלל שקיפות לא טובה, ולהבנתי העובר שלך עם דופק, אני חושבת שההליך לקבלת האישור לביצוע גרידה הוא קצת שונה..מניחה שבעלות ניסיון תיכף יגיבו ויכתבו לך...

מאחלת לך שהחלום הרע יסתיים בקרוב ושההריון הבא בעזרת השם, יהיה תקין ומשעמם.

לצפיה ב-'התכוונתי כמובן בכותרת לסימן קריאה....'
התכוונתי כמובן בכותרת לסימן קריאה....
08/08/2016 | 09:43
20
לצפיה ב-' '
08/08/2016 | 09:50
2
84
זה בסדר להיות מנותקת, וזה בסדר להתפרק. אני בכלל לא בטוחה שאפשר לשלוט בניתוק/התפרקות. בעיניי כל תגובה על הסקאלה שבין אדישות לבין היסטריה מוחלטת, היא לגיטימית והגיונית. כי אין שום דבר הגיוני במצב הזה.
 
יש לי כמה שאלות, את לא חייבת לענות אם לא מתאים לך.
האם עשית בסוף סיסי שליה? אם כן - תוך כמה זמן יהיו תוצאות של התסמונת?
אם עשית סיסי שליה, האם הבדיקה הגנטית מבוצעת באותה מעבדה שביצעה את הPGD או מעבדה אחרת?
יכול להיות שהפעם הגרלת בעיה שונה שגם היא באה לידי ביטוי בשקיפות מוגברת?
 
בשנה שעברה כשהייתי בשבוע 13 והייתי צריכה הפסקת הריון על סמך ממצא גנטי, מצאתי מזכירה בבי"ח ציבורי שסייעה לי להריץ ועדה ותור לגרידה. הגרידה היתה יומיים אחרי השיחה הראשונית שלי עם המזכירה. מצד שני יצאתי מהגרידה הזו בשן ועין ולמרות שאני מאוד מעריכה את האנושיות של הצוות בביה"ח הזה, אני לא בטוחה שאני יכולה להמליץ עליהם לגבי גרידות.
אני הייתי מתחילה עם שיחות טלפון לכל בתי החולים שרלוונטיים עבורך, ומבררת מתי הם מקיימים ועדות ותוך כמה זמן ניתן לקבל תור לגרידה.
מקווה שתקבלי כאן המלצות שיעזרו לך למקד את החיפוש.
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
08/08/2016 | 10:26
1
101
אז כן, עשיתי סיסי שליה. תוצאות לגבי התסמונת יהיו עד יום רביעי.

כן, עשיתי באותו בית חולים שעשיתי בו pgd. אין הרבה ברירות הם היחידים שיש להם הכרות עם המוטציה דרכינו. בכל מקרה וידאתי שיבדקו בכמה שיטות ולא רק באמצעות המערכת המקורית.

יתכן והגרלתי משהו חדש. ויתכן והזיהוי המקורי של הבעיה בשני ההריונות הקודמים היתה שגויה. כרגע כל האופציות פתוחות ואין תשובות..

אשמח אם תגידי לי איפה זה היה (אם תרצי רק בפרטי למרות שזה מעדע חשוב לכולן אני מניחה). את שתי ההפסקות הקודמות שלי עשיתי בשיבא. הכל התנהל מאוד במקצועיות וללא נזק. הפעם אני אהיה בשבוע מוקדם יותר ויתכן ויתנו למתמחה לעשות את הגרידה ולכן אני חוששת.

וכן מרעישה יקרה.. הכל לגיטימי. זה מגן עלי קצת.. בינתיים, כל עוד אפשר. וכל עוד העולם בחוץ רחוק ממני ומהבועה שלי..
לצפיה ב-'חוסר הודאות נוראי'
חוסר הודאות נוראי
08/08/2016 | 11:21
69
בהרבה מקרים אני מרגישה שאני מעדיפה לקבל בשורה רעה, מאשר להיות תלויה באויר ללא ידיעה וללא שליטה. בהריון האחרון הוקל לי במובן מסויים כשגיליתי שאין דופק. יכולתי להניח את שק החרדות שלא הבנתי כמה הוא כבד עד שהנחתי לו. יכולתי להפסיק לפחד מסיסי שליה ומעוד החלטה מטורפת ומעוד ועדה.
 
האם יש סיכוי כלשהו שלמרות הממצאים בUS, הכל תקין ויהיה אפשר להמשיך את ההריון?
האם אתם מתכוונים לעבור ועדה לפני קבלת התוצאות? האם ועדה תאשר רק על סמך ממצאי הUS של השקיפות או שחייבים גם ממצאים גנטיים?
 
עונה לך בפרטי לגבי ביה"ח.
 
שולחת לך כל חיבוק וחיזוק אפשרי.
לצפיה ב-'אוי לא! כמה נורא!'
אוי לא! כמה נורא!
08/08/2016 | 10:09
79
אני הייתי בדיוק במצב שלך לפני שבוע (טוב, בעצם לא בדיוק, אצלי הריון ראשון).
אני הצלחתי באותו היום של השקיפות לעבור את הוועדה ולקבוע תור לגרידה, כן המתנתי קצת, 6 ימים, אבל זה היה הכי מוקדם שהצליחו למצוא (לא קבעתי את הגרידה באותו בית חולים שבו עברתי את הוועדה, כיוון שלא היה להם תור קרוב).
אני לא מהאזור שלך אז אני לא יכולה להמליץ לך.
הדרך שאת עוברת נשמעת בלתי אפשרית, לבי איתך!
לצפיה ב-'מחבקת אותך'
מחבקת אותך
08/08/2016 | 10:25
50
עצוב לי מאוד לקרוא שאת עוברת את זה בפעם השלישית.
 
מאחלת לך שההריון הבא יהיה כל כך משעמם ובסיומו ידיים מלאות.
 
 
לצפיה ב-'ממש מצטערת לשמוע'
ממש מצטערת לשמוע
08/08/2016 | 10:43
14
78
אבל לא בדיוק הבנתי. האם את ממתינה לתוצאות סיסי השיליה?
במידה ויצאו תקינות.... האם זה אומר שיש עדיין סיכוי לעובר בריא?
לצפיה ב-'לפעמים התמונה מהשקיפות היא ברורה'
לפעמים התמונה מהשקיפות היא ברורה
08/08/2016 | 11:49
13
89
ואין צורך בבדיקה נוספת, על מנת להחליט שהולכים לגרידה.
זה היה המצב אצלי, ואני מבינה שגם אצלה.
לצפיה ב-'אני מנסה להבין את העניין הזה...'
אני מנסה להבין את העניין הזה...
08/08/2016 | 11:55
12
80
הבנתי שלפעמים מהשקיפות אפשר להבין בוודאות שיש בעיה. מתי זה ככה?
חשבתי שהשקיפות רק נותנת הסתברות.
לצפיה ב-'כשהבצקות משמעותיות מאוד'
כשהבצקות משמעותיות מאוד
08/08/2016 | 12:17
2
85
אצלי זה היה ציסטיק היגרומה של 10 מ"מ,
אולי זה הסתברות אבל מדובר בהסתברות של כמעט מאה אחוז למומים חמורים.
לצפיה ב-'נכון, לפעמים המצב כל כך גרוע, '
נכון, לפעמים המצב כל כך גרוע,
08/08/2016 | 12:26
80
שלא מדובר במשהו הסתברותי, אלא במשהו וודאי. זה באמת קורה במצבים בהם רואים עובר בצקתי, עם ציסטות משמעותיות (זה נקרא ציסטיק היגרומה- כמו ששמולי קיפוד כתבה). יש גם מצבים שבהם השקיפות היא עוד איכשהו בנורמה, אבל רואים עובר לא תקין (כמו שאצלי ראו, ואכן ווידאתי את זה והסתבר שמדובר בטריזומיה 18).
מכירה זוג שהיה להם עובר עם ציסטיק היגרומה שהלכה והחריפה. היה ברור שהעובר לא תקין, וגם לא היו צריכים סיסי שיליה בשביל וועדה להפסקת הריון, אבל הם בחרו בכל זאת לבצע את הבדיקה, והסתבר שהיה לעובר תסמונת דאון. 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'נראה לי שהבנתי...'
נראה לי שהבנתי...
08/08/2016 | 12:58
61
היו לא מעט מקרים כאלה בפורום ועד עכשיו לא ממש הבנתי.
אני בעצם מבינה שאין טעם להמתין לסיסי שלייה או מי שפיר כי גם אם חוזרים תקין זה אומר שעדיין הסיכוי למומים הוא גבוה מאוד. כאילו גם אם בדיקת סיסי שליה לא איתרה את הבעיה.
לצפיה ב-'לפעמים השקיפות ודאית'
לפעמים השקיפות ודאית
08/08/2016 | 15:41
8
57
בהריון השני שלי אותרה בשקיפות בעיה בהתפתחות הגולגולת של העובר.  זה לא היה הסתברותי אלא ממש ממצא שניתן היה לראות. עם תוצאות השקיפות ניגשתי לועדה.  
לצפיה ב-'הבהרה לגבי השקיפות שלנו'
הבהרה לגבי השקיפות שלנו
08/08/2016 | 16:01
7
126
אז המצב שלנו לא כזה קיצוני. התחלנו עם 2.8 ללא ממצאים נוספים ויומיים אחר כך כבר היינו עם 4. ישנן ציסטות צוואריות אבל זה בדרך כלל מה שקורה כשיש שקיפות מעל 3 מ"מ. בבדיקה האחרונה הוסיפו שככל הנראה יש זרימה הפוכה בוריד הדקטוס שיכולה להעיד על התפתחות מום לב עתידי. מצד שני יום קודם לכן הזרימה בוריד היתה תקינה. כך שאין כל כך איך לדעת. וזו בדיוק הנקודה. אין כל כך איך לדעת..
עשיתי את בדיקת סיסי השליה. יהיו תוצאות ראשוניות כבר מחר. הם ישוקללו מן הסתם במכתב ההמלצה לועדה. אבל, הייתי כבר בסרט הזה. עובר עם שקיפות ולכאורה שום ממצא נוסף. זה הוביל אותי ללידה שקטה.
לא מסוגלת לקחת את הסיכון. פשוט לא יכולה לדמיין את זה קורה לי שוב. באשמתי.

בנות אתן כל כך מקסימות ומחממות לי את הלב. תודה מקרב לב על היחס והאמפתיה. אתן נדירות.. הלוואי והיינו יכולות להכיר בנסיבות אחרות כמו בגן השעשועים.. לפעמים אני עוברת ליד ומרגישה כמו הויירדוז האלה. שפשוט בוהים. כמה הייתי רוצה להיות שם.. לנענע עגלה. לשחק בחול עם הילד/ה שלי. לנדנד אותו בנדנדה..
זה פשוט שובר את ליבי ששוב, זה לא יקרה..
לצפיה ב-' הפסקה האחרונה שלך מאוד נוגעת ללב. הייתי שם. מבינה אותך.'
הפסקה האחרונה שלך מאוד נוגעת ללב. הייתי שם. מבינה אותך.
08/08/2016 | 16:15
34
לצפיה ב-'מרגישה את הכאב שלך'
מרגישה את הכאב שלך
08/08/2016 | 18:38
67
אי ודאות זה הכי קשה. שואלת הכי בעדינות ומקווה שלא תכעסי על עצם השאלה אבל אולי שווה להמתין לתוצאות הסיסי שליה לפני שמתקדמים הלאה? רק כדי שלא ישארו ספקות מנקרים.

לצפיה ב-'שורף...'
שורף...
08/08/2016 | 20:27
3
82
מאוד מבינה אותך.
אצלי הייתה המטומה ודימומים מסיביים ולא עלה בדעתי לסיים את ההריון עד לירידת המים בשבוע 23 שנאלצתי לעבור לידה שקטה. לחשוב על לעבור כזה דבר שוב זה גיהנום. אבל אם למעשה מי השפיר יחזרו תקינים והמצב של השקיפות לא כזה נורא אז מה עושים???
לצפיה ב-'רונית, שקיפות 4 זה ממש לא תקין, וזה עוד ילך ויגדל...'
רונית, שקיפות 4 זה ממש לא תקין, וזה עוד ילך ויגדל...
08/08/2016 | 21:53
2
80
אז זה לא שהמצב של השקיפות לא כזה נורא. הוא נורא.
לפעמים המצב הוא פשוט חרא. זהו. ויחד עם זאת, מכירה היטב את המצבים הללו של לשמור על שביב של תקווה (אפילו תקווה מטופשת ומטומטמת, שברור לי שאינה יכולה להתקיים), פשוט כדי לשמור על שפיות באותם ימים מוטרפים שבהם צריך להמתין.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'לא מדויק שירה'
לא מדויק שירה
09/08/2016 | 06:39
1
76
לא בכל מצב השקיפות הולכת וגדלה. למעשה היא כמעט תמיד הולכת וקטנה - פשוט בגלל תהליך ההתפתחות הפיסיולוגי של כל עובר. למעשה, זה בדיוק מה שקרה אצלנו בהריון הקודם. תוך כמה ימים השקיפוץ ירדה ל 3 מ"מ והמשיכה לרדת עוד.
לעיתים נדירות וקיצוניות (שקיפות 8 ומעלה) העובר לא מצליח להתגבר על הבצקת ולרוב נפטר בשלב כזה או אחר.
אבל זו לא הנקודה. בכלל. ברגע שהשקיפות חוצה את הקו הדימיוני של 3 מ"מ היא נחשבת בגדר ממצא. והולכת בקורלציה עם מומים ותסמונות שונות.
לצפיה ב-'בכל המקרים שאני מכירה- השקיפות הלכה וגדלה. אבל זה לא מייצג. '
בכל המקרים שאני מכירה- השקיפות הלכה וגדלה. אבל זה לא מייצג.
09/08/2016 | 08:49
17
לצפיה ב-'הפסקה האחרונה שלך העלתה לי דמעות בעיניים'
הפסקה האחרונה שלך העלתה לי דמעות בעיניים
09/08/2016 | 15:21
49
זה כל כך לא הוגן ששוב זה לא יקרה לך
לצפיה ב-'כל כך עצוב '
כל כך עצוב
08/08/2016 | 13:45
62
אני ממש מצטערת לראות שזה קרה לך... זה כל כך עצוב...
 
גם אצלי הייתה לפני 6 שבועות שקיפות עורפית גרועה, ציסטיק היגרומה 7 מ"מ (ויום אחרי אצל הגנטיקאי 8 מ"מ).
נלחמתי כדי לראות גנטיקאי (הייתה לי הפנייה דחופה מרופא הנשים שלי), ולא הצלחתי למצוא שום דבר לשבוע הקרוב, ובסוף הלכתי באופן פרטי לד"ר מתי גלסנר ברמת אביב (ממליצה עליו, הוא מאוד נחמד וסבלני).
את הועדה להפסקת הריון עשיתי בבית חולים השרון בפתח תקווה יומיים אחרי הבדיקה, ומיד אחרי זה נסענו לסורוקה בבאר שבע לעשות את הגרידה.
השגתי את התורים האלה אחרי שהתקשרתי בערך לכל בתי החולים בארץ (מחיפה ועד באר שבע, לא כולל ירושלים), ופחות או יותר התחננתי אליהם שיתנו לי משהו. ניסיתי להתקשר גם למקומות פרטיים כמו מרפאת נשים ברמת אביב (אני לא זוכרת את השם המדויק שלה) ואמרו לי שהם עושים גרידה רק עד שבוע 12 לא כולל. היה עוד בית חולים עם הגבלות כאלה, אני לא זוכרת איזה...
 
מאחלת לך המון בהצלחה!! 
לצפיה ב-'הסוף'
הסוף
09/08/2016 | 08:20
15
232
אז ב qfpcr שעשינו נמצאה תסמונת קליינפלטר XXY. בעיה כרומוזומלית נפוצה למדי (1:1000) שעשויה לקרות בתדירות גבוהה יותר כשעושים ivf+pgd או סתם icsi.
הקטע היותר מוזר (כאילו עוד אפשר) הוא שלרוב לתסמונת הזו אין ממצאים אולטראסונים וב 90% מהמקרים לא תהיה שקיפות מעובה. אז אני? סקפטית. סקפטית שזה לא סתם צירוף מקרים הזוי והבעיה עדיין שם למטה. צוחקת עלי.
ואולי אני פרנואידית כבר. אבל can you blame me?!
יום רביעי ועדה. בעזרת מי שלא נמצא שם למעלה ודיי שונא אותי השביתה לא תגרום לדחייה של הגרידה שבטח יקבעו לי.
אני נעה בין צחוק פרוע ומריר לכעס, כאב ורצון להתחפר בתוך עצמי ולשקוע. ולברוח מכולם. משתדלת לא לתת לזה לחרב בי כל חלקה טובה שנשארה אבל זה כל כך קשה..
אני מותשת. אפילו לא מהפרוצדורה שעוד מחכה. מתנחמת שעל הנייר היא אמורה להיות הכי קלה מכל אלו שעברתי כבר. בא לי להקיא..
לא יודעת איך לצאת ממחול השדים הזה..
אחרי 2 הפסקות כואבות, מצאו מוטציה. בנו מערכת עשינו pgd. נכנסנו להריון. חשבנו שזהו, מצאנו את מקור הרוע ומעכשיו יהיה רק טוב.
שמעתי לאחרונה את השיר הזה.. לא הצלחתי להפסיק לבכות:
רק אתמול, דרכי היתה ברורה לי, כן..
לכאורה משלתי בחיי..
מישהו צחק עלי,
מישהו אולי,
משתעשע על חשבוני
...
אם אתה הוא גורלי
אם צילך שואף צילי
אל תקח רק חלק
קח כבר את כולי..
לצפיה ב-'הלוואי והיה לי איך לעודד אותך '
הלוואי והיה לי איך לעודד אותך
09/08/2016 | 08:40
71
יכולה רק לשלוח לך חיבוק והבנה.
למרות הסוף העגום של ההריון הזה, העובדה שמצאתם את מקור הבעיה הוא כבר משהו קטן להתנחם בו. אצלי רק אחרי 5 הפלות ושבע שנים של נסיונות גילינו את הבעיה. אני מקווה בשבילך מעומק ליבי שהפעם הבאה תסתיים אחרת. כואב לי שאת צריכה לעבור דרך כל כך ארוכה ומייסרת. אולי את צריכה לקחת הפוגה קלה להתאוששות לפני שתחזרי למירוץ הזה.

לצפיה ב-'קבלי תנחומיי'
קבלי תנחומיי
09/08/2016 | 08:55
55
אין לי הרבה מה לכתוב לך, כי אין כל כך מה לומר כרגע. רק שעצוב לי מאוד, ושאני מאוד מזדהה איתך- על כל קשת הרגשות שאת מרגישה.
ואני עדיין שומרת על אופטימיות עבורך לגבי העתיד, אבל זה לא עוזר לכאן ועכשיו.
הכאן ועכשיו עצוב וקשה וכואב ומכעיס וכל כך לא הוגן, ולא פלא שאת מותשת.
 
אודה לך אם תעדכני אותנו אחרי הוועדה ותכתבי לנו למתי נקבעה הגרידה.
 
חיזקי ואימצי
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'בוכה איתך '
בוכה איתך
09/08/2016 | 09:00
4
66
זה פשוט כל כך כואב.
גם כשניסיתם להיות בשליטה באמצעות PGD, הסטטיסטיקה מכה בכם מהצד.
 
את לא אמורה לצאת כרגע ממחול השדים. חכי. כרגע את בשיא ההלם והכאב.
היו פעמים שהרגשתי שאני מחליקה במורד התהום השחורה, ואז זכרתי שכבר הייתי שם, כבר החלקתי באותה התהום, ובכל זאת הצלחתי לעלות בחזרה למעלה.
וגם את היית שם בתהום הזו, וגם את הצלחת לעלות למעלה. ואולי משהו ממך נשאר שם בגיהנום השחור.
אנחנו כאן כדי לשמוע את הצרחות והבכי, אנחנו כאן עם ערמה ענקית של טישו, ונהיה כאן עם יד מושטת כשיגיע הרגע לצאת מהתהום.
 
שולחת אלייך את כל הכוחות, את כל לחישות הנחמה ואת כל החיבוקים 
לצפיה ב-'בימים כאלה אני כבר לא בטוחה שבאמת עליתי..'
בימים כאלה אני כבר לא בטוחה שבאמת עליתי..
09/08/2016 | 09:21
3
98
תודה מרעישה יקרה.. מרגישה שרק מי שחוותה את זה שוב ושוב יכולה להבין את גודל התסכול. מבלי להפחית בכאב של אף אחת.
אחרי הלידה השקטה נשלחתי להיפגש עם פסיכיאטרית ממרפאת חווה. היא סיכמה את המפגש בנינו בכל שעל אף שאני נמצאת בכל קבוצות הסיכון לדיכאון קליני, אני נראית בסדר, מתפקדת באופן תקין ולא זקוקה לטיפול תרופתי. כבר לא בטוחה שזה נכון..
לצפיה ב-'המצב השתנה'
המצב השתנה
09/08/2016 | 10:05
66
ונראה לי שאחרי שהכל ייגמר, אולי כדאי יהיה ללכת לפגישה נוספת, אצלה או אצל מישהו אחר.
על אף שמאז הלידה השקטה אני מתחמקת מללכת לטיפול, אני כן מאמינה שזה יכול לעזור במצבים מסויימים (גם מנסיוני האישי בעבר).
בעיניי טיפול (מילולי או תרופתי) הוא כמו קביים למישהו ששבר את הרגל. אפשר להסתדר בלי, אבל הרבה יותר קל עם.
 
חשוב לי לכתוב זאת שוב: כרגע (ובימים הקרובים) את לא אמורה להיות שפויה, את לא אמורה לתפקד כרגיל. תרשי לעצמך את אובדן השליטה ואובדן העשתונות, תרשי לעצמך לצרוח ולבכות ולהסתגר ולהתחפר ולהחליט שדי ועכשיו הולכים למסעדה ולהשתכר ולהתמסר לאכילה רגשית (או להרעבה רגשית).
תני לעצמך את הלגיטימציה להיות משוגעת, כי באמת אין שפיות במה שעובר עלייך.
לצפיה ב-'אם מדובר בד"ר ורד בר-'
אם מדובר בד"ר ורד בר-
09/08/2016 | 10:21
1
70
אז היא מעולה ונפלאה, ועזרה לי רבות בהריון עם מעיין, וחבל מאוד מאוד שלא הגעתי אליה הרבה לפני.
נאבקתי ונאבקתי ונאבקתי, כמו שאת נאבקת, ויש גבול לכוחות. גם אני תפקדתי נפלא, אבל הגיע שלב שזה גזל ממני כבר כוחות נפש גדולים מדי.
 
בהחלט ממליצה לשוב ולהתייעץ בנושא.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'כן שירה. מדובר בד"ר ורד בר'
כן שירה. מדובר בד"ר ורד בר
09/08/2016 | 11:45
64
הפגישה עצמה לא היתה מה שעזר לי אישית. הקבוצה שהשתתפתי בה, בהנחייתה דווקא כן. והנה, כל בנות הקבוצה נכנסו להריון נוסף. חלקן ילדו וחלקן בדרך. ואני שוב, עושה U turn וחוזרת לנקודת ההתחלה. כמו במשחק סולמות וחבלים..
לצפיה ב-'זוועה! אין לי מה להגיד...'
זוועה! אין לי מה להגיד...
09/08/2016 | 10:39
5
78
משתתפת בצערך.
לא יודעת למה את צריכה לעבור את כל הסבל הזה.
מה כבר ביקשת?? ילד.
ולעניין הפרקטיקה, האם לא ניתן לבדוק ב pgd גם את הדברים האלה ולמנוע ממך שוב לעבור הפלה וסבל מיותר בהריון הבא???
לצפיה ב-'מנסה לענות לגבי PGD'
מנסה לענות לגבי PGD
09/08/2016 | 11:27
4
84
בגלל שמוציאים תא אחד בלבד מכל עובר, לא ניתן לבצע בדיקות נרחבות, פשוט מכיוון שאין מספיק DNA.
בPGD בודקים ממצא אחד בלבד (או שניים, אצל חסרי המזל שמורישים 2 ממצאים בעייתיים).
מעבר לכך, תמיד קיימת האפשרות של טעות אנוש. אני לא יודעת מתי זה היה ולא זוכרת באיזה בי"ח, אבל לאחר PGD הוחזרו 2 עוברים חולים. אם אני לא טועה, העניין התגלה אחרי לידתם, משום שלא בוצעה בדיקת מי שפיר.
 
יש גם אפשרות של PGS שבה מוציאים יותר תאים ולכן אפשר תיאורטית לבדוק יותר ממצאים. נדמה לי שגם ב-PGS לא ניתן לבצע בדיקה מקיפה כמו צ'יפ גנטי מלא.
לצפיה ב-'שאלה למרעישה בשקט- לגבי PGS-'
שאלה למרעישה בשקט- לגבי PGS-
09/08/2016 | 11:41
2
68
האם את יודעת באיזה בית חולים מבצעים את הפרוצדורה?
לפני כשלוש שנים, נאמר לי על-ידי הרופא שלי שלא מבצעים זאת בארץ כמעט, כי הפרוצדורה כה מורכבת, שבעת הבדיקה הכרומוזומאלית של התאים, מצאו שעלולים לפגוע בכל מיני דברים, ועלול להיווצר עובר תקין כרומוזומאלית, אבל בעל מומים בכל מיני איברים, בשל ההתערבות המאוד אגרסיבית.
 
האם הטכנולוגיה התפתחה מאז? מקווה מאוד שכן. האם ידוע לך עוד דברים על כך? אשמח אם תוכלי לכתוב. 
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'PGS'
PGS
09/08/2016 | 11:52
67
מדובר אכן בבדיקה מעט חדשנית (אם כי היא מבוצעת בארה"ב בתדירות גבוהה יחסית). למיטב ידיעתי היא מבוצעת רק בשערי צדק. היא דורשת דגימה של עובר מפותח יותר (יום 4 או 5, שיש מעל ל 50 תאים) ונדגמים 2 תאים. תא אחד משרת את המערכת ותא שני משרת את הצ'יפ הגנטי. מאחר ומדובר בתא בודד הסיכוי ל false positive גבוה יחסית מאחר ואותו תא עובר שכפול במנגנונים שעשויה ליפול בהם טעות ואז לא ברור אם התוצאה הבעיתית נובעת מבעיה מקורית בעובר או מבעיה בתהליל השכפול עצמו. וכנ"ל לגבי false negative. אני מניחה שהכלי הזה דיי יעיל אל מול בעיות כרומוזומליות (לא נקודתיות) מאחר והתהליך בירור הוא שונה.
הבעיה האמיתית עם התהליך הזה הוא זמינותו. המעבדה שעושה אותו צריכה להשקיע אפילו יותר בכל עובר וזה גורר תורים ארוכים מאוד. עד כדי כך שזה פחות משתלם לזוג לחכות.. עושים את זה בנשים מעל גיל מסוים כשהחשש הוא כבד יותר אן כשיש רקע משפחתי.
מקווה שעניתי..
לצפיה ב-'גם באיכילוב ובבילינסון'
גם באיכילוב ובבילינסון
09/08/2016 | 14:06
17
לצפיה ב-'כמה מזל צריך בחיים האלה...'
כמה מזל צריך בחיים האלה...
09/08/2016 | 11:50
50
ממש
לצפיה ב-'כל כך צר לי שאת עוברת את זה'
כל כך צר לי שאת עוברת את זה
09/08/2016 | 15:20
42
אין מילים שיוכלו לנחם אותך . שולחת לך המון חיבוקים וניחומים
לצפיה ב-'רק שולחת לך חיבוק גדול '
רק שולחת לך חיבוק גדול
13/08/2016 | 15:59
10
אין לי מילים לנחם. כמה כואב ועצוב שאת צריכה לעבור את כל זה שוב ..  
ההמתנה לגרידה בטח קשה מנשוא. מקווה שבעוד כמה ימים החלק הפיזי יהיה מאחורייך.   שולחת לך את תנחומיי יקירה. הלוואי שהגנטיקאים יצליחו למצוא הסבר מניח את הדעת.  
 
לצפיה ב-'טריזומיה 20'
טריזומיה 20
08/08/2016 | 19:42
13
163
שלום לכולן, רושמת בשם חברה שצריכה להחליט האם להפסיק הריון בשבוע 24. במי שפיר התגלה שיבוש בכרומוזום בשם טריזומיה 20. בייעוץ הגנטי לא היה ברור מה התסריטים האפשריים- הפסימיים והאופטימיים. היא מחכה כרגע לתוצאות הצ'יפ הגנטי למרות שלא ברור אם התוצאות ירחיבו את הידיעה. האם מישהי מכירה את הנושא או יודעת להמליץ למי לפנות בשביל לקבל קצת יותר מידע שיעזור לקבל החלטה? כרגע מנסה לברר מה התסריט האופטימי דווקא כדי לחשוב מולו האם מסוגלת לשאת גם בתוצאות האלה. תודה.
לצפיה ב-'טריזומיה של כל כרומוזום 20?'
טריזומיה של כל כרומוזום 20?
08/08/2016 | 20:53
2
113
את בטוחה שזה הממצא? אם תוכלי לקבל את התוצאה המדוייקת אז אפשר לנסות לחפש עוד אינפורמציה. אחרת קשה לדעת.
לצפיה ב-'השם המדוייק איזוכרומוזום 20q'
השם המדוייק איזוכרומוזום 20q
08/08/2016 | 21:06
34
לצפיה ב-'הם עדין לא יודעים איזה חלק נפגע'
הם עדין לא יודעים איזה חלק נפגע
08/08/2016 | 21:16
78
או כמה נפגע (לא סגורה על המונחים) ולכן מחכים לציפ הגנטי.
לצפיה ב-'מי עשה לה ייעוץ גנטי?'
מי עשה לה ייעוץ גנטי?
08/08/2016 | 21:06
9
94
אם היא לא קיבלה תשובות ברורות לתרחישים אפשריים לטוב ולרע, אפשר לבקש פגישה חוזרת או לחלופין ללכת לחוות דעת נוספת אצל גנטיקאי אחר.
קראתי עכשיו קצת באתר של פרופ' שוחט על הטריזומיה הספציפית הזו שנראה שהיא בכלל מוזאיקה. אני לא מתמצאת בחומר פרט למה שקראתי, אבל נראה שרוב המומים ברי תיקון ויש גם תלות באחוז התאים עם הטריזומיה.
מאוד קשה להחליט על סמך ממצא "אפור" ולא חד משמעי.
יכולה לשתף שאנחנו הפסקנו 2 הריונות על סמך ממצא אפור שמורש ממני. בהפסקת ההריון הראשונה (שבוע 21), דובר על כ-80% סיכון. בייעוץ גנטי מאוחר יותר דובר על אחוזים נמוכים יותר, אבל עדיין גבוהים יחסית ובכל מקרה הסיכון הוא לאוטיזם ופיגור שכלי קשה. לא משהו שאנחנו מוכנים להתמודד איתו, גם במחיר של להפסיק הריון שעשוי להיות תקין לחלוטין. במקרה שלנו לא ניתן לבצע בדיקות נוספות שיתמכו בממצא, אלא להסתמך על הממצא בלבד.
 
משתתפת בכאב שלה ומאחלת לה שתהיה שלמה עם ההחלטה שתקבל.
לצפיה ב-'תודה- מי שעשה'
תודה- מי שעשה
08/08/2016 | 21:12
8
97
את הייעוץ או מי שחתום עליו זה ירון מאיכילוב. לשוחט אין תור פנוי והיא ברשימת המתנה. פרידמן מתל השומר לא הסכים להפגש ואמר לה שלא יהיה לו מה להוסיף מעבר למה שנאמר לה. נראה לי שהיא פשוט רוצה לדבר וקצת להעמיק עם מישהו אנושי וסבלני שאולי יסייע להרחיב את התמונה. השאלה אם יש מישהו כזה...
לצפיה ב-'ממש כואב'
ממש כואב
08/08/2016 | 21:26
72
אני מבינה שהוא לא רוצה לבזבז את זמנה, אבל היא צריכה מישהו שיסביר, לאט ובמילים ברורות.
אני כל כך מבינה אותה.
בכל מקרה אני ממליצה שהיא תכין רשימת שאלות, מטופשות ככל שיהיו, ואני מקווה שהיא תמצא מישהו להתייעץ איתו. אני למדתי לעשות את זה בכל דבר רפואי, כי אני יודעת שבלחץ של הפגישה אני עלולה לפספס.
לצפיה ב-'אויש....מורכב....'
אויש....מורכב....
08/08/2016 | 21:47
6
90
קראתי על טריזומיה 20 באתר של פרופ' שוחט. אני מתארת לעצמי שגם חברתך עשתה זאת.
תשמעי, אין מנוס מלחכות לתוצאות הצ'יפ הגנטי וללכת עם התוצאות ליעוץ גנטי נוסף, כולל לחזור למי שעשה להם את היעוץ באיכילוב כדי להבין טוב יותר- מה התוצאות של הצ'יפ הגנטי, ומהן ההשלכות שלו.
זו החלטה מורכבת ורצוי לקבל כמה שיותר מידע כדי לבצע את ההחלטה הכי נכונה עבורם.
מתי הם צריכים לקבל את התוצאות של הבדיקה?
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'בדיקה'
בדיקה
08/08/2016 | 22:11
5
86
היא אמורה לקבל את התוצאות עוד כשבוע וחצי שבועיים. היא לבד (יחידנית. גם אני).
אני מעבירה לה את כל התגובות ומקווה שתשתכנע להכנס בעצמה. אבל גם זה דורש כוחות...
לצפיה ב-'יואו! עוד יותר קשה'
יואו! עוד יותר קשה
08/08/2016 | 22:23
63
לעבור את זה לבד, ולקבל את ההחלטה הרת הגורל הזו לבד...אין מילים בפי. נורא קשה.
אני מנסה להבין- בצ'יפ הגנטי אמורים לראות כמה אחוז מהתאים תקינים לעומת כמה לא? כלומר- יכולים לראות עד כמה המוזאיקה חמורה מבחינת אחוזים של אי תקינות? ואז זה אולי יתן אינדיקציה להבנת המצב?
 
זה נראה לי מצב כמעט בלתי אפשרי, אבל על פניו, נראה לי הכי חכם זה לחכות לתוצאות הצ'יפ ועם זה לגשת ליעוץ הגנטי ואפילו לקבל שתי חוות דעת.
 
זה הריון ראשון שלה? ובת כמה היא?
לך עצמך יש ילדים? האם גם חווית אובדן הריון, חלילה?
ובכל מקרה- איזו חברה טובה את, שאת מנסה לסייע ככל יכולתך. כן ירבו כמותך.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'את יודעת מה? אזמין את "ויקטור החתול"- אולי היא '
את יודעת מה? אזמין את "ויקטור החתול"- אולי היא
08/08/2016 | 22:26
1
70
תוכל להאיר עוד קצת את עינינו לגבי העניין.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'ויקטור החתול, את פה אולי? עזרתך בבקשה. '
ויקטור החתול, את פה אולי? עזרתך בבקשה.
08/08/2016 | 22:27
20
לצפיה ב-'כיחידנית שעברה תסריט דומה (אך שונה)'
כיחידנית שעברה תסריט דומה (אך שונה)
09/08/2016 | 14:42
1
71
רוצה לתת תמיכה לא וירטואלית.
אם אתן בעניין, שלחי לי הודעה...
לצפיה ב-'תודה תודה! אבדוק איתה'
תודה תודה! אבדוק איתה
09/08/2016 | 15:20
15
לצפיה ב-'הפלה טבעית '
הפלה טבעית
06/08/2016 | 23:40
15
179
שלום בנות יקרות
קודם כל מצטערת בשביל כל מי שכאן.. ומאחלת לכולנו בשורות טובות בקרוב מאד..
אני לפי וסת אחרונה בשבוע 8+4
לפני כשבועיים באולטרסאונד ראשון, לצערי לא ראו שק הריון תקין והרופא שלח אותנו ללא הרבה תקוה לעשות מעקב בטא ואולטרסאונד נוסף בתוך כשבוע.
בשבועיים שחלפו מאז עברתי 4 אולטרסאונדים נוספים ובכל אחד מהם ראו תמונה מעט יותר מתקדמת.. אבל עדיין תמונה שמתאימה להריון צעיר בשבועיים-שבועיים וחצי. במקביל גם הבטא התחילה להתנדנד ולפני כשבוע קיבלתי המלצה לקבל ציטוטק לריקון הרחם. בינתיים גם החלו הכתמות חומות..
בכל זאת החלטתי להמתין עם זה כמה ימים ולפני 3 ימים הגעתי למיון נשים לבדיקה אחרונה לוודא שלא מפספסים שום דבר.. פתאום ראו קוטב עוברי שלא ראו לפני כן, עדיין ללא דופק אך הומלץ לי לחכות. מתנדנדת בין יאוש די ברור לתקוה קלושה.. המתנתי עוד, אך לצערי ביומיים האחרונים ההכתמות הפכו לדימום, דימום מוזר עם משהו שנראה כמו ג'ל אדום כהה (מתנצלת על התיאורים) ולמעשה נראה שאני כרגע במהלכה של הפלה טבעית, שעדיפה בעיני על הפלה בכל דרך אחרת..
יש לציין שזה הריון ראשון שלי ואני בת 39.5 כך שלא רוצה לסכן בשום דרך את הסיכוי שלי להריון נוסף בקרוב בעזרת השם.
אני מרגישה די מוזר, לא כאבים אלא מן לחץ בבטן התחתונה, לא יודעת לזהות התכווצויות של הרחם ולא יודעת למה לצפות וכמה זמן זה עשוי לקחת..
למרות שאני כבר שבועיים מבינה שזה הכיוון האפשרי ולמרות שהפלה טבעית היא הרע במיעוטו ביחס לאופציה של כדורים וכדומה, אני מרגישה עצב אופף אותי, מעין פחד ובלבול..
אשמח לחיזוקים ועצות..
תודה
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
07/08/2016 | 09:39
1
48
מהתיאור שלך זה אכן נשמע כמו הפלה אבל את תמיד יכולה ללכת להיבדק שוב כדי לוודא. הכי גרוע זה להישאר עם ספק אחר כך שאולי לא חיכית מספיק.
 
לגבי איך לסיים את ההריון אם זו אכן הפלה, זה מאוד אישי. יש כאלה שרוצות "לגמור עם זה" כמה שיותר מהר ומעדיפות גרידה. ויש מי שמעדיפות משהו פחות פולשני. אישית בתור מי ש"זכתה" לנסות את כל הדרכים - גם טבעי, גם כדורים וגם גרידה אני בעד הטבעי. אם הגוף יכול להוציא הכל לבד בלי התערבות זה הכי טוב והכי קל לגוף להתאושש מזה. זה כמובן דורש כוחות נפשיים של המתנה וגם לא תמיד זה מצליח ואז בכל מקרה אולי מגיע לאופציות האחרות. אז זה לגמרי לשיקולך. מאחלת לך שתעברי את זה הכי קל שאפשר ושהפעם הבאה תהיה טובה יותר.
לצפיה ב-'תודה לך'
תודה לך
07/08/2016 | 14:02
24
בינתיים היה נראה שמתקדם באופן טבעי אבל בבדיקה היום ראה ששק ההריון עוד שם. וכית יד הפוגה בדימום החזק שהיה ובקרישים שיצאו... אני לא יודעת אם זה נורמלי שככה הדימום פחת.. ? הרופא המליץ בכל מקרה בתוך עד 24 שעות להגיע למיון..
לצפיה ב-'אכן נראה כמו הפלה טבעית'
אכן נראה כמו הפלה טבעית
07/08/2016 | 10:06
6
57
הג'ל האדום הוא ככל הנראה הרירית שמתקלפת מדופן הרחם. בהנחה שזו אכן הפלה טבעית זה תקין לחלוטין. סביר להניח שהדימום יהיה שונה מדימום וסתי ויכיל "חתיכות" שהן בעצם קרישי דם שנוצרים במהלך התפרקות הרירית.
 
לא רוצה להלחיץ ומכיוון שאין לך כאבים חזקים ייתכן וזה חסר משמעות, אבל כתבת שהבטא התנדנדה - האם עלתה וירדה? אם כן כדאי לבצע בהקדם בדיקת US ולוודא שאין שק הריון נוסף מחוץ לרחם. הרבה פעמים הריון חוץ רחמי מתאפיין בבטא שמזגזגת בין עליה לירידה. יכול להיות שזכית למצב הנדיר של הריון תוך רחמי וחוץ רחמי במקביל.
 
לגבי הפחד והעצב, התחושות הללו לגמרי במקום. גם אם מדובר בשבוע מוקדם, וגם אם אחרי הבדיקות הראשוניות הנמכת ציפיות, זה כואב ועצוב ומפחיד.
ממליצה להיבדק היום שוב ולהבין מה המצב. נשמח שתעדכני אותנו כשתוכלי.
 
משתתפת בצערך 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
07/08/2016 | 13:58
5
37
הבטא כבר במגמת ירידה בימים האחרונים והבוקר הייתי בבדיקה ואכן אני עוברת הפלה טבעית. הרופא המליץ לחכות אק עוד כמה שעות ואז אולי להגיע למיון לטיפול בציטוטק.. בבדיקה היום ראה עדיין את שק ההריון וכן קריש דם שלדעתי מתפרק ויוצא מאתמול בלילה בדם. במקביל שלח אותי בדחיפות לבדיקת סוג דם ועכשיו קיבלתי תוצאה.. אשמח אם מישהי יכולה לומר לי מה המשמעות של rh שלילי.
לצפיה ב-'סוג דם'
סוג דם
07/08/2016 | 15:38
270
סוג הדם יכול להיות חיובי או שלילי. נדמה לי שהRH מתייחס לחלבון שקיים או לא קיים בכדוריות הדם.
אני עם RH חיובי, אז לא מכירה באופן אישי, אלא מקריאה בלבד.
 
מכיוון שאת שלילית, סביר להניח שיתנו לך זריקת אנטי D, למקרה שהעובר היה חיובי. אין לכך כל השפעה על מהלך וסיום ההריון הנוכחי, אבל אם העובר חיובי, את עלולה לפתח נוגדנים שעלולים לפגוע בהריון הבא. נשים בעלות RH שלילי מקבלות את הזריקה הזו לאחר סיסי שליה/מי שפיר, בשבוע 28 בהריון לקראת הלידה וגם לאחר הלידה.
גם אם בעלך שלילי, עדיין תקבלי את הזריקה, מפני שברור שאת האמא, אבל לא ניתן לדעת בוודאות שהוא האבא.
ייתכן והחיסון יינתן בסדרה של זריקות במרווחים מסויימים.
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון'
צר לי על אובדן ההריון
08/08/2016 | 08:24
3
24
מצטערת שלא התאפשר לי לענות לך קודם, אבל כעת את באמת יודעת לאן הדברים הולכים.
מעניין אותי לדעת מדוע הרופא שלח אותך בדחיפות לבדיקת סוג דם. האם היה צריך את זה לקראת ההגעה למיון?
בהפלה שלי עם הציטוטק, הרופאה שלי נתנה לי את המרשם, קניתי והחדרתי וגינלית בבית. בכלל לא הגעתי למיון לצורך כך.
 
מקווה שתסיימי עם הסאגה הזו מהר ככל האפשר.
אנא עדכני במצבך.
שולחת חיבוקים עם הרבה כוחות
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'הסיבה לבירור הדחוף בנוגע לסוג הדם'
הסיבה לבירור הדחוף בנוגע לסוג הדם
08/08/2016 | 10:25
1
34
היא שבכל שלב שבו דם עוברי עלול להתערבב בדם אימהי (סיסי שליה, דיקור מי שפיר, לידה וככל הנראה גם הפלה), אם האם שלילית והעובר חיובי, גוף האם עלול לייצר נוגדנים לRH.
כאמור אין לכך השפעה על ההריון הנוכחי, אבל אם גוף האם ייצא נוגדנים ובהריון הבא שוב יש עובר עם RH חיובי, גוף האם עלול לתקוף את העובר. לכן המטרה היא מניעה מוקדמת של יצירת נוגדנים.
 
*מסייגת ומציינת שזה מה שאני מבינה על סמך קריאה של חומר בנושא.
לצפיה ב-'גם בהפלה, אפילו מוקדמת'
גם בהפלה, אפילו מוקדמת
08/08/2016 | 22:34
9
לצפיה ב-'תודה שירה '
תודה שירה
08/08/2016 | 17:06
22
נראה שאת החלק המהותי עברתי תודה לאל.. אשתף בתגובה כאן למטה
לצפיה ב-'עידכון '
עידכון
08/08/2016 | 17:17
5
66
אז אתמול מהבוקר הדימום ממש פחת ובהמלצת הרופא שבדק אותי בבוקר הגעתי למיון לבדוק אם יש צורך להשלים את התהליך באמצעים חיצוניים.. 
לשמחתי הרופא שבדק אותי במיו ועשה לי אולטרסאונד ראה לנכון לעשות איזושהי פעולת ניקוי בסמוך לצוואר הרחם, לא קיבלתי ציטוטק ושוחררתי הביתה לאחר שעשינו אולטרסאטונד נוסף ובו נראה היה שהרחם נקי. בכל אופן אני צריכה לחזור לבדיקה בעוד כשבוע אבל אני רוצה להאמין שהכל בסדר ואני כבר אחרי. 
ההריון הזה, ההריון הראשון שלי, היה כל כך קצר ומטלטל, כשבועיים שגיליתי ושמחתי בו כל כך, לאחר מכן אולטרסאונד ראשון מאכזב, צער גדול ומאז עוד שבועיים בין תקוה ליאוש אבל בידיעה שההריוןככל הנראה צפוי להסתיים.. וכל מה שקיויתי לו בשלב ההוא היה שיסתיים עם מינימום התערבות חיצונית כדי שלא תהיה השפעה על הסיכוי שאכנס להריון חדש בקרוב בעזרת השם.  
 
עכשיו מאד מבולבלת מה לספר בעבודה ולחברים הפחות קרובים, שהרי בשלבים הראשונים כל כך של ההריון סיפרתי רק ל 3 חברים קרובים ולמשפחה הכי קרובה. וכעת בכל זאת עברתי דבר כל כך משמעותי ואני חוזרת לעבודה ולסביבה שלי כאילו כלום... ? אשמח לשמוע מכן איך אתן מתמודדות... 
לצפיה ב-'מקווה שהשלב הפיזי מאחורייך,'
מקווה שהשלב הפיזי מאחורייך,
08/08/2016 | 22:12
25
אכן טוב תעשי אם תחזרי בעוד כשבוע לבדיקה נוספת. חייבת לומר שברור שעדיף לעבור הפלה טבעית ללא התערבות, ובוודאי שעדיף בלי התערבות כירורגית, אבל אני עובדה חיה שגרידות לא אמורות לשבש את יכולת הכניסה להריון.
 
לגבי שאלתך בפיסקה השנייה-
הבחירה למי לספר ועד כמה לספר ומה בדיוק לספר תלויה באישה עצמה. רצוי לספר לאנשים שאת יודעת שיהיו אמפטיים ורגישים ויראו יחס תומך.
יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון, שלא תמיד אנשים יודעים כיצד להגיב, ואת עלולה גם לשמוע משפטים מעצבנים (אותי הם עיצבנו...)- כמו- "טוב שזה קרה עכשיו בשלב מוקדם של ההריון", "הכל לטובה", "כל עכבה לטובה", "יהיה בסדר", תחשבי טוב יהיה טוב", "בטוח שתיכנסי צ'יק צ'ק להריון ויהיה בסדר".
 
אני טיפוס מאוד פתוח וגם קשה לי מאוד עם מסכות. אז הסביבה הקרובה שלי ידעה על ההפלות. גם הגננות של הילדים שלי ידעו, כי רציתי שישימו לב במיוחד אם יש שינוי התנהגותי או רגשי אצל הילדים. מעבר לזה- הייתי מאוד קרובה אליהן, והרגשתי צורך לשתפן ולקבל מהן את האמפטיה שהייתי זקוקה לה.
לגבי העבודה- זה פחות היה רלוונטי במקרה שלי, כי אני מרפאה בעיסוק ועובדת עם ילדים והוריהם...יש אימהות שהרגשתי בנוח לספר מדוע נאלצתי לבטל עבודה, ויש כאלו שפחות. מודרכות שלי ידעו, אבל שוב- לחלקן סיפרתי את העובדות היבשות, ועם חלקן שיתפתי יותר, גם בפן הרגשי העמוק יותר. תלוי.
 
ההמלצה הכי טובה שלי אלייך בעניין הזה הוא לעזור לסביבה לעזור לך. כלומר- לומר לכל אחד מה יסייע לך ומה לא יסייע לך. לדוגמא: יעזור לך שחברה תוציא אותך קצת לאיזה בילוי בבית קפה?- תאמרי לה את זה. יעזור לך לבכות קצת (או הרבה) ושהחברה תהיה אוזן קשבת?- תאמרי לה את זה.
וגם מה לא יסייע- לא מתאים לך שיגידו לך משפטים מסויימים, כי זה לא עוזר לך ורק מעצבן?- תנסי לומר את זה.
אבל לפעמים תצטרכי פשוט להנהן למשמע כל מיני אמירות, וכדאי שתתכונני גם לזה...
 
מקווה שסייעתי לך.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'לפעמים יותר קל לא לספר'
לפעמים יותר קל לא לספר
09/08/2016 | 08:25
2
49
בהריונות שלי שנפלו בשלבים מוקדמים העדפתי לא לספר ליותר מדי אנשים. רק למי שממש ממש קרוב אלי. ברור שזה אומר שצריך להתנהג רגיל למרות השבר הגדול שמרגישים בפנים אבל איכשהו לי זה היה יותר קל מאשר להתמודד עם תגובות של אנשים ועם משפטים שנאמרים ממקום טוב אבל עדיין לא עוזרים ולפעמים אפילו מגדילים את הכאב.  
לצפיה ב-'לזה התכוונתי'
לזה התכוונתי
09/08/2016 | 09:37
1
28
על ההריון הטרי סיפרתי רק למאד קרובים, אז הם גם היחידים שיודעים על ההפלה. אפילו חלק מהחברות הטובות שלי לא שיתפתי וגם בעבודה לא. אז מרגישה מאד מוזר לשתף בשלב הזה.. ומצד שני מוזר להתנהג כרגיל..
לצפיה ב-'תעשי מה שמרגיש לך נוח'
תעשי מה שמרגיש לך נוח
09/08/2016 | 09:41
26
כמו שאת רואה מהתגובות, לכל אחת מתאים ונכון משהו אחר. אני הייתי צריכה את השקט שלי והרגשתי שתגובות מנחמות או מרחמות רק יקשו עליי. למישהי אחרת החיבוק מהסביבה אולי עוזר. אין פה נכון לא נכון. תעשי מה שמרגיש לך. 
לצפיה ב-'אחרי האובדן הראשון'
אחרי האובדן הראשון
09/08/2016 | 08:47
40
שהיה בשבוע 8, היו 2 חברים מהעבודה שידעו ובנוסף המנהל.
מבחינת משפחה וחברים שלא מהעבודה, אני חושבת ששיתפתי את החברה הכי טובה, גיסה אחת וכמובן ההורים.
במובן מסויים אני מסכימה עם אל8 שכתבה שלפעמים קל יותר לא לשתף, ומוסיפה שאם משתפים כדאי לצפות לתגובות שמנסות להיות רגישות אבל עלולות להיות מאוד מכאיבות או מעצבנות.
מצד שני אחרי האובדן השני שחררתי כל רסן ואני משתפת כמעט את כל מי שסביבי בהכל. לי יותר קל לשתף את כולם ולא להסתיר, גם במחיר של לשמוע יותר מדי פעמים את "כל עכבה לטובה".
לצפיה ב-'האם ואיך אפשר לעזור '
האם ואיך אפשר לעזור
08/08/2016 | 16:48
6
156
בנות יקרות, חברה טובה ויקרה שלי עברה אתמול הפלה טבעית, אני עצובה מאוד בשבילה וחושבת איך אפשר לעזור לה, ואם אפשר.. ליבי יוצא אליה ואל מי שעוברת את זה. מתוך נסיון שלכן, האם הייתן רוצות שידברו איתכן על זה?ישאלו בשלומכן? מה להגיד ומה לא להגיד.... רוצה מאוד לדבר איתה אבל חוששת להזיק..
לצפיה ב-'איזה כיף לה שיש לה חברה כמוך'
איזה כיף לה שיש לה חברה כמוך
08/08/2016 | 18:15
71
הבעיה היא שמה שעוזר לאחת, מקלקל לאחרת ולהפך.
אז מה שאני חושבת שכדאי לעשות, זה להגיד לה שאת עצובה איתה ולומר שאת שם בשבילה. להסביר שאת לא רוצה להציק ולהכאיב ושהיא מוזמנת להיעזר בכך כשיתאים לה.
אפשר אולי לשאול אם היא רוצה לדבר או לא.
ואפשר גם ליידע אותה עלינו. לשאול אם זה בסדר שתמשיכי לקרוא כאן.
 
לצפיה ב-'תשלחי הודעה'
תשלחי הודעה
08/08/2016 | 18:57
60
כמו שכתבת פה, שאת מאוד עצובה בשבילה, שאת חושבת עליה ושמתי שהיא רוצה את שם בשבילה.
חשוב לא לכתוב שבטח היה הריון לא תקין, שהכל לטובה, שבעזרת השן יהיה לה הריון חדש עוד מעט... גם אם זה נכון, זה כרגע לא מנחם (במקרה הטוב) או ממש מתסכל (במקרה הרע).
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מה שכתבו לך,'
מסכימה עם כל מה שכתבו לך,
08/08/2016 | 21:32
38
ומחזקת אותך על החברות הטובה שלך. כן ירבו כמותך.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'בעדינות + הערה לגבי תאריך התפוגה של האבל ועל להיות בסדר '
בעדינות + הערה לגבי תאריך התפוגה של האבל ועל להיות בסדר
08/08/2016 | 22:15
1
690
היא חברה שלך, את יודעת יותר טוב מכל אחת פה איך לגשת אליה.
 
אספר לך על חברה טובה שלי, קרוב לשני עשורים, שכבר שנתיים וחצי מקבלת שליליים (יחידנית).
זה כואב לי במקומות מאד עמוקים בנשמה. שהיא לבד. שיש סיכוי שתישאר ערירית. אני זוכרת שלה זה כואב יותר.
 
לפעמים היא נעלמת, מורידה הילוך. לפעמים היא מדברת. הרבה פעמים מדחיקה. אני משתדלת להתאים את עצמי להלך הרוח שלה.
ובגלל שאצל מטופלות פוריות כל העולם ואשתו בתוך הרחם והשחלות, כבר מזמן אמרתי לה שאני לא שואלת, שתספר לי מה שהיא רוצה.
לנו זה עובד יופי.
 
אז בעיני משהו כמו - השתתפות בכאב (לא מתוך מקום מתנשא / מרחם) + דלת פתוחה לפורקן מכל סוג - נשמע מינון גבוה של חברות טובה (ובלי להיעלב מעוקצנות / התרחקות וכד')
ואני הייתי מקפידה לשמור על קשר רציף אך לא מעיק, בווטסאפ אפילו.
 
ודבר אחרון - שלא תמיד יודעים "מבחוץ" - זה לא עובר. אין לזה תאריך תפוגה. גם אם היא תיראה לך 'בסדר' עוד חודש או שנה או אחרי 2 ילדים. היא תזכור את זה תמיד, והאבל הזה יתפוס איזשהוא חלק בנשמה שלה לתמיד.
לפעמים בעולם החיצון יש תחושה שמחכים שכבר תהיי 'בסדר' שזה 'יעבור לך'.
נסי לא לתפוס עמדה כזו. היא מקוממת.
 
אני מנחשת שזה הריון ראשון , אבל גם אם לא - אובדן הריון מנפץ לא רק את החלום לילד הספציפי הזה שאבד (ולא - הריון חדש הוא לא - ממש לא - תחליף לזה שאבד) אלא גם את האופטימיות ואת הנחות היסוד שמלוות את החיים.
 
יש נשים שאצלן הניפוץ הזה חורג מעבר להנחת היסוד של 'שני פסים = ילד תוך 9 חודשים" ומערער הנחות יסוד נוספות הנוגעות לעצם קיומנו.
 
 
לצפיה ב-' תשובה נהדרת'
תשובה נהדרת
08/08/2016 | 22:39
10
לצפיה ב-'תודה רבה! מעריכה את תשובתכן.. עזרתן לי'
תודה רבה! מעריכה את תשובתכן.. עזרתן לי
09/08/2016 | 12:19
8
לצפיה ב-'דימום חלש יחסית אחרי מנה ראשונה של ציטוטק'
דימום חלש יחסית אחרי מנה ראשונה של ציטוטק
05/08/2016 | 21:17
7
94
הי לכולן,
לצערי אתמול נודע לי הדבר שממנו חששתי מכל, אני מצטרפת לפורום הזה. בשבוע 9 לא נצפה דופק עוברי :( אחרי הריון ראשון מטיפולי IVF. מאותו רגע התחלתי לקרוא את הפורום ואני מתוודעת לעד כמה עניין ההפלות הוא נפוץ. לצערי הרב.
היום לקחתי מנה ראשונה של 4 כדורי ציטוטק דרך הפה (בחניכיים).
אחרי כמה שעות התחיל דימום. יצא גוש די משמעותי (סליחה על התיאור) והיה לי חום וקצת התכווצויות. עכשיו אני כ4 שעות אחרי סיום לקיחת המנה והדימום ממש נחלש, עד כמעט לא קיים.
אני מניחה שאצטרך לקחת מנה נוספת מחר..
מישהי יכולה להגיד לי אם גם אצלה נצפה דימום יחסית חלש, אבל הטיפול בכ"ז הצליח? האם יש סיכוי שבפעם השניה זה יתנקה לגמרי?
המון תודה לעונות!
לצפיה ב-'צר לי על האובדן'
צר לי על האובדן
05/08/2016 | 21:59
6
53
ממליצה שתקראי את התגובות להודעה של LOOLI T שמתארת פחות או יותר את אותו המצב.
 
בהמסה בפה הכדורים נספגים באופן הכי יעיל בגוף, ובדרך כלל תופעות הלוואי הכי עוצמתיות. באופן אישי אני לא מתפקדת אחרי המסה של שני כדורים בפה: רעידות בלתי נשלטות, כאבים בכל השרירים, כאב ראש, כאב בטן, בחילה, חולשה ועוד מלא תופעות לוואי. לא רוצה לדמיין איך הייתי מרגישה עם 4 כדורים בהמסה.
 
באובדן שעברתי עם ציטוטק בלבד, 4 כדורים הוחדרו לנרתיק ובביקורת אחרי 48 שעות התברר ששק ההריון עדיין ברחם. הוחדרה מנה נוספת ובביקורת הבאה התברר שהרחם נקי.
לא זוכרת להגיד אם הדימום היה חלש, אבל הוא בטוח לא היה מאוד חזק. עברו מאז 4.5 שנים בהן עברתי אובדנים מורכבים יותר, אז הזכרון שלהם יותר ברור.
 
האם את הולכת לביקורת מחר? אם השק עדיין יהיה ברחם, כנראה שתקבלי מנה נוספת. לדעתי אם אחרי 2 מנות השק עדיין לא יצא, רוב בתי החולים מפנים לגרידה.
לצפיה ב-'תודה על התגובה..'
תודה על התגובה..
06/08/2016 | 10:16
5
28
פשוט תהיתי לעצמי האם יכול להיות שבפעם אחת ובדימום יחסית מועט יכולה להתבצע הפלה מלאה (אולי בגלל גילו היחסית צעיר של העובר - הפסיק להתפתח בשבוע 7).
בכל מקרה ההנחייה היתה שבמידה ויש דימום מועט יחסית ליטול מנה שניה תוך 24 שעות, אז אעשה זאת ואז נראה.
תודה שוב "מרעישה" :)
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון'
צר לי על אובדן ההריון
06/08/2016 | 20:08
4
39
אני לא יודעת לענות לשאלתך, כי הפלות עם כדורי הציטוטק מצליחות בכ-80 אחוז מהמקרים, וב-20 אחוז לא. אצלי זה הצליח, אבל אחרי למעלה מחודשיים של דימומים שונים ומשונים. בימים הראשונים אחרי כל מנה (ההוראות אצלי היו להחדיר וגינלית) הדימומים אצלי היו זוועתיים, ולאחר מכן המשיכו והמשיכו והמשיכו....עם המון מעקבים אצל הרופאה, וכל פעם אמרה שיש עוד שאריות...
ובסך הכל הייתי בשבוע 6 וחצי:(
 
אני מקווה שאצלך הסיפור ייגמר, וייגמר מהר ככל האפשר.
אנא עדכני אותנו מה קורה.
 
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
לצפיה ב-'תודה שירה...'
תודה שירה...
07/08/2016 | 06:18
3
27
החלטתי בסוף שלא לקחת מנה שניה ולהמתין לביקורת היום כדי לבדוק מה המצב ובהתאם לכך להחליט, בהתייעצות עם הרופא, לגבי נטילת מנה נוספת. אעדכן.
בכל מקרה תודה על החיזוק! אני מוצאת את עצמי מוצפת דמעות לא מעט. ההתמודדות הזו לא פשוטה: בעיקר קשה לי תחושת חוסר האונים, העצב, המחשבה על לחזור לטיפולים, הפחד מהעתיד...
לצפיה ב-'היית כבר בבדיקה? מה ראו?'
היית כבר בבדיקה? מה ראו?
08/08/2016 | 08:38
2
24
לגבי הדמעות- ברור לחלוטין שאת מוצפת בהן. זה הכי נורמאלי בעולם. אז תבכי. מה לעשות? כשעצוב אז בוכים. את יודעת כמה אני בכיתי? אוף! הדמעות שלי היו יכולות למלא את הכינרת החצי יבשה שלנו.
גם המחשבות שלך והחששות שלך מהעתיד ברורים לחלוטין ואנושיים. אי אפשר להימלט מהחששות הללו ומהעצב. זה חלק מהעניין.
 
בואי נעבור שלב שלב. קודם כל תסיימי עם ההריון הנוכחי ותראי שהכל בסדר, ואחר כך- הלאה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'הי שירה'
הי שירה
08/08/2016 | 13:11
1
34
תודה שאת חוזרת אליי. מרגש אותי וגם המילים שלך.
אכן, הייתי אתמול בבדיקה והכל היה עדיין בפנים.. :( העובר ממש נאחז (או שאני בו?) באסה.
בדיוק עכשיו לקחתי מנה שניה של ארבעה כדורים דרך הפה ומחכה לתגובה.
מודעת לזה שיש סיכוי שיסתיים בסופו של דבר בגרידה, אבל הרופא שלי מעדיף לפעול קודם עם אופציה תרופתית. בכל מקרה, אתמול הייתי שוב מאוכזבת ומבואסת והיום מנסה לשחרר ולקבל את מה שיש, בהנחה שכך או כך, המצב יסתיים בקרוב... זה לא פשוט, אבל אין ברירה. גם לנסות ולשלוט על כל תוצאה זה במילא חסר תועלת ומתסכל הרבה יותר...
לצפיה ב-'מקווה שהמנה הזו תעזור...'
מקווה שהמנה הזו תעזור...
09/08/2016 | 09:01
15
אכן יש דברים שאי אפשר לשלוט עליהם, לצערי הרב.
חילופי מצבי הרוח הוא מצב הגיוני בהתחשב בסיטואציה- יום אחד בוכים, ואחר כך יותר מעודדים, ואחר כך ככה ואחר כך אחרת. ככה זה.
 
מקווה שהכדורים יעשו עבודתם. אודה לך אם תעדכני במצבך.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'התייעצות הידבקויות ברחם'
התייעצות הידבקויות ברחם
07/08/2016 | 21:07
1
71
היי,
אני לא יודעת אם אני במקום הנכון, אם לא , אנא הפנו את תשומת ליבי ואעביר את ההודעה למקום אחר.
יש לי שאלה קצת יותר טכנית שקשורה להפלות.
אני אחרי הריון אחד תקין שבסופו היפוך. לאחר מכן 3 הפלות רצופות בטרימסטר הראשון. שתיים בגרידה ואחת טבעית.
בדיקת קרישיות (נרכשת) תקינה.
הרופא שלי חשד שיש מחיצה, בגלל ההיפוך בהריון הראשון. בהיסטרוסקופיה אבחנתית התגלתה הידבקות. הרופא שלי (שבמקרה גם היה בהיסטרוסקופיה) אמר שזה יכול להיות מוסבר מהגרידות. מבחינתו זה משהו שהוא ממליץ להוריד ללא כל ספק.
אני קצת חוששת. הרי לפחות הפלה אחת לא נגרמה בגלל זה. מדובר בפרוצדורה עם סיכונים להיבדקויות נוספות או יותר גרוע. השאלה אם שווה לעבור את זה. האם מישהי כאן עברה הסרת הידבקות ולאחריה הריון תקין? מפריע לי שאני לא יודעת עד כמה ההידבקות היא הגורם לחוסר ההצלחה בהריונות.
כמו כן, הייתי רוצה לשמוע חוות דעת שניה. איך עושים את זה אם אין לי צילום מהבדיקה? האם אני חייבת לעבור היסטרוסקופיה אבחנתית נוספת? יש למישהי המלצות לרופאים?

תודה, ובהצלחה לכולנו,
 
אני
לצפיה ב-'היי, מהניסיון שלי..'
היי, מהניסיון שלי..
07/08/2016 | 22:06
54
קודם כל מצטערת לשמוע על האובדנים..
דבר שני, אני אחרי שתי הפלות( שבוע 10 ושבוע 15) נשלחתי לבצע היסטרוקופיה לאור ההפלות, ביצעתי אצל פרופ גולדנברג(פרטי, מומלץ ממש) אחרי הגרידה בשבוע 15..היתה לי הידבקות קלה והוא הסיר על המקום. קצת דימומים אחרי וזהו.
. אין ספק שהיסטרוסקופיה היא פעולה פולשנית..אבל אם ראו לך הידבקות למה לא הסירו לך אותה במקום?? או שהיו כמה ונדרשת להיסרוקופיה ניתוחית?? לא ככ הבנתי..
 
וכן, הידבקות יכולה להוות מניע להפלה..אין ספק שיכולות להיות עוד מיליון סיבות..אבל לפי מה שאני מכירה יש בכך סיכון להפלה נוספת..
 
ולגבי שאלתך, בת דודה שלי עברה פעמים היסטרוקופיה ניתוחית בגלל המון הידבקויות..רק אחרי השני הכל התנקה וחודש אחכ נכנסה להיריון, ועכשיו חובקת בן מתוק!
 
מקווה שעניתי..בהצלחה רבה ושיעבור בקלות!
לצפיה ב-'זהו, אני אחרי'
זהו, אני אחרי
04/08/2016 | 22:53
10
255
בשבוע שמאז קבלת התור לגרידה נכנסתי למעין הדחקה מוחלטת. צחקתי עם הילדים, התנהגתי רגיל וניסיתי להעסיק את עצמי כל הזמן כדי שלא יהיה לי זמן למחשבות. זה עבד עד אתמול כשהגעתי לבית החולים להחדרת למינריות. שם נפרצו מחדש מפלי הבכי ונמשכו גם היום עד לתוך חדר הניתוח. וזהו, נגמר. אין יותר תינוק בתוכי וכנראה כבר לא יהיה יותר. המצחיק הוא שבכלל לא רצינו עוד ילד. היינו לגמרי מסופקים ומאושרים עם השניים שישנם. לקח כל כך הרבה שנים להגיע לנקודה הזו שבה הרגשנו שלמים לגמרי. ופתאום ההריון הזה הגיע בהפתעה, בעיתוי הכי לא מתאים שיכול להיות. לכל אורכו התלוצצנו על כמה זה לא מתאים מכל כך הרבה בחינות. והחלטנו לקחת את זה בלי לחץ הפעם. מה שיהיה יהיה. ולמרות הכל אני עכשיו מרגישה כאילו נפער בי בור בלב. מקווה שאצליח מתישהו לחזור להרגיש שלמה ומאושרת במה שיש ולא אשאר עם התחושה הזו.
לצפיה ב-'אל היקרה '
אל היקרה
05/08/2016 | 07:49
8
86
אוף....איזו בדיחה מרושעת של הטבע. להגיע למצב שבו את שמחה ומאושרת בחלקך (מצב שאני שואפת להגיע אליו - להגיע להשלמה עם ה"יש" שלי שהם שני ילדיי המקסימים). ופתאם "מתנה" שנופלת עליך מהשמיים ונלקחת ממך......
לא מבינה לפעמים את העולם הזה.....
 
מאחלת לך לחזור אל המצב הזה, של הרגשת שלמות עם המשפחה......כמה שזה יקח. לפי מה שכתבת אני מבינה שהיו לך אובדנים בין הילד הראשון לשני, כך שאת בוודאי מעריכה את הנס הזה שקרה לך, שזכית להריון בריא ותקין שהוא ילדך השני.....
 
לצפיה ב-'באמת בדיחה אכזרית'
באמת בדיחה אכזרית
05/08/2016 | 08:56
7
74
ההריון הראשון הגיע בקלות ובלי שום בעיה. אחריו הגיעו שבע שנים של סיוט. חמש הפלות, שנתיים של טיפולי פוריות ובשלב מסויים כבר החלטנו לוותר ולהסתפק בילדה שיש לנו ודי. ופתאום הגיע ההריון השביעי דקה לפני שהחלטנו להפסיק לנסות. לא היו לנו ציפיות. הייתי בנתק מוחלט וחרדות כל ההריון אבל הסוף הטוב סוף סוף הגיע וזכינו בבן מדהים. והרגשנו שלמים לגמרי. כבר לא הרגשנו שיש חוסר במשפחה שלנו.
כשגילינו על ההריון הנוכחי היינו בשוק. לא תכננו ולא רצינו עוד. עד כדי כך ששקלנו לא להמשיך אותו. אבל מי שעבר מה שאנחנו עברנו פשוט לא יכול להפסיק הריון תקין. אז החלטנו שאם זה נועד להיות וקיבלנו מתנה בשלב הזה בחיים, אז נשמח בה. ועכשיו שכבר נקשרנו וציפינו ובנינו תכניות לעתיד שכולל את המתנה, היא נלקחה מאיתנו והכאב נוראי.
אמרה לי אחת האחיות שטיפלו בי שאני צריכה הריון חדש כדי לעשות ״תיקון״. וזה כמעט נשמע הגיוני אבל אני יודעת שאצלנו הריון זה אף פעם לא פשוט ולהחליט להיכנס שוב לנסיונות יכול להחיל לעוד אובדנים ועוד שברון לב שאני לא בטוחה שאני יכולה או רוצה לעמוד בהם. הלוואי וזה היה כזה פשוט רק להחליט על הריון חדש ולהצליח.

לצפיה ב-'הקדמת אותי...בדיוק רציתי לשאול לשלומך'
הקדמת אותי...בדיוק רציתי לשאול לשלומך
05/08/2016 | 17:00
4
57
מצטערת שלא הספקתי לענות לך לגבי כיצד לדבר עם הילדים בשרשור שפתחת לגבי הנושא, אבל למעשה, התייחסתי לכך בתשובתי בשרשור קודם שלך.
מקווה שמצאתם את הדרך הטובה ביותר לספר להם.
 
מה שאת מתארת זה אשכרה אכזריות של הטבע. אין מה לומר. כבר עברתם דרך כה ארוכה וקשה ומטלטלת, ואז הגיע הבן השני, והגעתם להשלמה ושמחתם הכי בעולם במה שיש, ופתאום- נלקח ממך ומכם משהו שאמנם לא ציפיתם לו ולא תכננתם אותו, אבל  כל כך שמחתם לקראתו...והאכזבה כה קשה, ונורא עצוב. והלב שבור. באמת קשה.
 
לגבי מה שאמרה האחות- יש בזה משהו, אבל יחד עם זאת, "תיקון" יכול לבוא גם בצורות אחרות, ובהתחשב בהסטוריה שלך ובגיל (לא יודעת אם הגיל מעודכן, אבל אם כן- אז יש להתחשב גם בו), ההחלטה צריכה להתקבל בעקבות חשיבה ותהליך ולאחר עיבוד האובדן הנוכחי.
עכשיו זה לא הזמן לקבלת החלטות הרות גורל שכאלו.
עכשיו זה הזמן להתאבל, ולתת לנפש את המקום שלה, ובמקביל- לשמוח עם מה שיש, ולמצוא בילדייך מקור לנחמה, לסיפוק ולהנאה.
 
מרשה לעצמי לכתוב שפעמים רבות קשה לעשות את עיבוד האובדן לבד, ומומלץ לפנות לאשת מקצוע שמתמחית בתחום. אני כותבת זאת בזהירות, משום שפעם מישהי נעלבה ממני שכתבתי כך, אבל צריך להבין שלפנות לסיוע חיצוני זה סימון לחוזק ולא לחולשה, וההמלצה נכתבת מניסיוני האישי.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
 
 
לצפיה ב-'תודה לך'
תודה לך
06/08/2016 | 00:16
3
39
אני ממש לא נעלבת ומודה לך על האוזן הקשבת והעצות. אני באמת בשלב של אבל וממש לא קבלת החלטות. הגיל המתקדם הוא הסיבה העיקרית שבגללה עיתוי ההריון נראה לנו לא מתאים כשגילינו אותו. חשבנו שאנחנו כבר מבוגרים מדי אבל כיוון שזה הגיע כך בלי תכנון, זרמנו.
בינתיים הפורום הזה שבו אפשר לפרוק ולדבר עם נשים שמבינות בדיוק מה אני מרגישה, זה בהחלט עוזר. 
אם ארגיש צורך בעזרה מקצועית, בהחלט אפנה לאן שצריך.
לצפיה ב-'כאשר יתאים לך- מציעה לך לקרוא את השרשור של "ספרקית"-'
כאשר יתאים לך- מציעה לך לקרוא את השרשור של "ספרקית"-
06/08/2016 | 20:01
2
44
שמתחיל במילה: "הסוף". הסיפור שלה מעורר השראה. ויש פה את "חובטת השטיחים" שגם החליטה החלטה אמיצה ומצאה את ה"תיקון" בדברים אחרים בחיים.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'חיפשתי וקראתי את השרשורים שהמלצת'
חיפשתי וקראתי את השרשורים שהמלצת
07/08/2016 | 11:39
1
37
תובנה אחת קפצה לי לגבי עצמי כשקראתי את מה שהן כתבו. אחרי לידת הבן השני שלי הרגשתי שלמה ומאושרת בחלקי. היתה לי תחושה עמוקה שסגרתי את הפרק הזה בחיים של הריונות ולידות ושזה לגמרי בסדר מבחינתי כי אני שלמה עם מה שיש. עם זאת, לא עשיתי מהלך שיסגור סופית את הדלת. לא קשירת חצוצרות ואפילו לא התקן. אני פתאום חושבת שאולי איפשהו בתת מודע הפסקתי לנסות באופן פעיל והוצאתי את עצמי מההתעסקות היומיומית בעניין אבל איפשהו השארתי את הדלת פתוחה. זה משהו שאני צריכה עכשיו לברר עם עצמי יותר לעומק. כי בתכלס בכלל לא התאים לנו תינוק במקום שאנחנו נמצאים עכשיו בחיים אבל מרגע שהתינוק היה עובדה בשטח, הלב נפתח לקראתו ועכשיו אני פשוט מרגישה חלל ענקי.
לצפיה ב-'כן, תובנה מעניינת ונכונה-'
כן, תובנה מעניינת ונכונה-
08/08/2016 | 08:49
15
נשמע מדוייק. הלוואי וסתם כך אפשר היה לחזור לאותן תחושות טובות ונפלאות שליוו אותך לאחר לידת בנך השני. אבל אי אפשר יהיה לחזור לזה במהירות ובקלות, וזה יהיה צריך להיות מלווה בהרבה עבודה עצמית, ואולי גם עם עזרה חיצונית.
 
לא פשוט בכלל. אני יודעת. אבל לפי איך שאת כותבת, נשמע שאת מאוד מודעת לתחושותייך, ויש לך יכולת ביטוי רגשי מאוד גבוהה, וזה יאפשר לך לעבור את התהליכים הרגשיים-קוגניטיביים שאת צריכה לעבור.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'טוב שאת אחרי'
טוב שאת אחרי
05/08/2016 | 18:18
1
49
וטוב (בעיניי) שאת הזמן בין הגילוי לבין הפרוצדורה עצמה, הצלחת להעביר יחסית בטוב. האבל והעצב לא הולכים לשום מקום, ולחוות אותם במנות קטנות אחרי המכה הראשונית, עוזר להמשיך לתפקד ביומיום.
 
קצת מעצבנים אותי דברי האחות על ה"תיקון". בעיקר כי למרות שאנחנו רוצים לנחם ולעודד, זה פשוט מוקדם מדי לחשוב על זה. אבל יש עוד מלא סיבות: גיל, השלמה (או אי השלמה) עם המצב המשפחתי הקיים, נכונות לעבור קשיים בדרך אל ההריון, ולצערי גם נכונות לעבור אובדן נוסף.
בכל הריון יש סיכון לאובדן, אבל בהנחה שהגיל בכרטיס שלך מדויק, הסיכון לאובדן גבוה בהרבה מהסיכוי לידיים מלאות. זה מאוד מייאש וכואב להסתכל על זה ככה, אבל זו המציאות.
 
אוהבת את המשפט האחרון שלך: הלוואי וזה היה כזה פשוט רק להחליט על הריון חדש ולהצליח.
לצפיה ב-'אנשים רוצים להגיד משהו שיעזור'
אנשים רוצים להגיד משהו שיעזור
06/08/2016 | 00:23
52
אותה אחות שאמרה לי את זה חוותה מסתבר אובדן דומה בהריון הראשון שלה לפני הרבה שנים כך שהיא מדברת מתוך החוויה שלה של הריונות תקינים שבאו אחרי זה ומילאו את החלל אצלה. כמובן שזה אחרת אצל כל אחת ואני חושבת שסיכמת את זה יפה, בשבילי להחליט על עוד הריון חייב לבוא עם מוכנות לספוג עוד אובדן.  וזה משהו שאצטרך לחשוב עליו יותר לעומק בהמשך.
לצפיה ב-'אז אחרי...'
אז אחרי...
05/08/2016 | 08:27
63
טוב שההליך עבר בשלום ... עכשיו צריך לטפל בנפש! תני לעצמך את הזמן לעכל את האובדן , לנוח , לדבר עם מי שיכול להכיל אותך ואת העצב . כל יום הוא קל יותר מקודמו ובעיני זו אינה קלישאה . מאחלת לך שתתאוששי ותרגישי טוב ותצליחי לחייך ולשמוח עם מה שיש - ויש הרבה !!! אנחנו פה ...
לצפיה ב-'ושוב אתכן ושוב אתכן'
ושוב אתכן ושוב אתכן
04/08/2016 | 20:57
32
249
אז לא הלך לי גם בהריון מס 4. הגענו לשקיפוץ ואין דופק. הריון רביעי וילד אחד. הפסיק להתפתח קצת אחרי בדיקת הדופק ואני בשיא טיפשותי לא הלכתי לבדוק שוב וככה העברתי כמעט 4 שבועות בלסבול תופעות שליש ראשון סתם ככה עם תינוק מת. כרגע עוד בשוק מידי כדי לחשוב על למה שוב ולמה אני רוצה רק לסיים עם זה אז צריכה את כל ההכוונה על איזה בית חולים ציבורי דובר פה שמקבלים בלי תור ואיך בדיוק זה הולך בפרטי
לצפיה ב-'צר לי על האובדן'
צר לי על האובדן
04/08/2016 | 21:24
69
צר לי מאד לשמוע על האובדן. אני עשיתי גרידה באיכילוב. נתנו לי תור ליומיים אחרי הפסקת ההריון. 
מקווה שילך חלק ומהר.
לצפיה ב-'מצטערת לשמוע'
מצטערת לשמוע
05/08/2016 | 12:07
4
49
אם את מגיעה ללניאדו עושים לך באותו היום.אז את יכולה להגיע לשם בצום ביום ראשון בבוקר. (לא עובדים בשבת)
באסותא ראשון עושים גרידות בכל יום שני ורביעי. יש מצב שתצליחי להיכנס כבר ביום שני הקרוב (כשלי הייתה גרידה דברתי איתם בראשון ובשני שלמחרת כבר הייתה הגרידה)
לצפיה ב-'מה צריך להביא ללניאדו מבחינת התחייבויות'
מה צריך להביא ללניאדו מבחינת התחייבויות
05/08/2016 | 13:39
3
36
התחיבויות והפניות?
לצפיה ב-'אני הגעתי לשם עם הפניה מהמוקד'
אני הגעתי לשם עם הפניה מהמוקד
05/08/2016 | 13:53
2
39
ניראה לי שלא צריך יותר מזה אבל אני לא בטוחה.בסוף עשיתי את הגרידה באסותא ראשון.
לצפיה ב-'למה בחרת שלא לעשות בליניאדו?'
למה בחרת שלא לעשות בליניאדו?
05/08/2016 | 15:18
1
12
לצפיה ב-'לא הרגיש לי נכון'
לא הרגיש לי נכון
05/08/2016 | 15:39
46
הגענו לשם ביום שבת בצהריים וזו הייתה הפעם הראשונה שהגעתי לבית החולים הזה, הוא היה ניראה לנו מיושן מאוד.לא הרגיש לי נכון לעבור סוג של ניתוח במקום כזה.
למרות שהצוות שם היה מאוד נחמד ורגיש ושמעתי מבנות כאן שדווקא היו מרוצות.
 
בראשון בבוקר כבר השגתי תור לגרידה באסותא ראשון,אני גם מטופלת פוריות שם אז הרגיש לי יותר מתאים.שם גם יידעתי שדר גידי פייט יעשה את הגרידה וקראתי עליו כאן תגובות טובות (שהתבררו כנכונות,הוא רגיש ונחמד ובכלל הצוות שם היה ממש בסדר)
לצפיה ב-'אוי '
אוי
05/08/2016 | 16:46
36
כמה צר לי שאת חוזרת לכאן, כמה צר לי שככה נגמר, כמה כואב להגיע לשקיפות ולגלות בדיעבד.
לא יודעת להמליץ על בתי חולים. עשיתי שתי גרידות בציבורי, ובשתיהן נותרתי עם שארית.
 
משתתפת בצערך ומחבקת אותך 
לצפיה ב-'אויש, ממש עצוב'
אויש, ממש עצוב
05/08/2016 | 16:47
19
52
מקווה שיקבעו לך תור כמה שיותר מהר. מכירה את ההרגשה הזו של "לגמור עם זה כבר". בפרטי אפשר לעשות באסותא ובמדיקל סנטר. צריך להתקשר ולברר את הפרוצדורה. לא ידוע לי על בית חולים שמבצעים ללא תור, אלא אם כן יש דימומים קשים ו/או כאבים קשים.
 
תעדכני אותנו בבקשה.
בינתיים, שולחת חיבוקי נחמה עם הרבה כוחות להמשך הדרך
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'את חושבת שכדאי לי לבדוק קרישיות?'
את חושבת שכדאי לי לבדוק קרישיות?
05/08/2016 | 22:31
17
53
בהתחשב בזה שהיה לי אובדן דופק הפסקת הריון בגלל מום ושוב אובדן דופק?
לצפיה ב-'אני בעד'
אני בעד
05/08/2016 | 22:46
50
אצלי היה אובדן דופק, לידה תקינה, 2 הפסקות יזומות בגלל ממצא שמורש ממני ועכשיו שוב הפסקת דופק.
אחרי הגרידה האחרונה הייתי אצל המטולוגית של הקופה שנתנה לי מה שנראה כסט קרישה מלא. חלק מהבדיקות מבוצעות בקופה וחלק בבי"ח בתשלום של כ-500 ש"ח. אני אמורה לחזור אליה בתחילת ספטמבר עם התוצאות.
 
בעיניי אם הקופה לא מאשרת, כדאי לבדוק במימון עצמי. אני מבינה שפעם אחת יכולה להיות סטטיסטיקה, אבל אחרי פעמיים לא חושבת שיש טעם להמר על הפסקת דופק שלישית.
לצפיה ב-'גם אני בעד'
גם אני בעד
06/08/2016 | 00:33
34
לבדוק כל מה שאפשר. האם עשית גם קריוטיפ? אצלי נעשתה הבדיקה הזו רק אחרי האובדן החמישי ואז התגלתה הבעיה שככל הנראה גרמה לרב ההפלות. לו הייתי מגלה את זה קודם אולי יכולנו לחסוך לעצמנו הרבה עוגמת נפש. וזו בדיקה כל כך פשוטה.

לצפיה ב-'קודם כל, אני מקווה שמאוד שאכן יצא לבד...'
קודם כל, אני מקווה שמאוד שאכן יצא לבד...
06/08/2016 | 19:55
14
33
תעדכני מחר לאחר הבדיקה.
לגבי שאלת בדיקת הקרישיות- אודה לך אם תוכלי לפרט שוב את כל ההריונות (כולל התקין), ולתת יותר פרטים- בהריון התקין- שבוע הלידה, משקל התינוק, מהלך ההריון. בהריונות הלא תקינים- שבוע סיום ההריון, לגבי המום- באיזה מום היה מדובר.
לאחר מכן אחשוב שוב יחד איתך לגבי הבדיקות.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'הכל יצא לבד '
הכל יצא לבד
07/08/2016 | 11:12
13
36
לגבי ההריונות
1- תקין , לידה בשבוע 40+2 במשקל 3.3 בקיסרי חירום בגלל מצוקת עובר יצא ילד מתוק ומקסים שהיו הוא בן 3.5
2- לא היה דופק-גרידה
3- הופסק בשבוע 20 בגלל לב שמאלי היפופלסטי, היו גם 6 אצבעות בכפות הרגלים. מי השפיר והציפ יצאו תקינים
4- היה דופק בשבוע 8 ותאם לשבע +3 . בשקיפות כשהייתי ב 11+4 לא היה דופק והעובר תאם ל 7+3 , הפלה טבעית
לצפיה ב-'טוב שהכל יצא לבד. לפחות זה...'
טוב שהכל יצא לבד. לפחות זה...
08/08/2016 | 08:32
12
28
לגבי בדיקות הקרישיות- לפי התיאור שלך של כל ההריונות, אני ממש ממש בספק אם הבעיה היא בקרישיות.
ההריון הראשון- תקין. התינוק נולד בזמן, במשקל תקין.
הריון שני- ללא דופק (לא כתבת באיזה שבוע, אבל מתארת לעצמי בשבועות 7-9)- עצוב, אבל חלק מהסטטיסטיקה המחורבנת.
הריון שלוש- מום של העובר. קשור להתפתחות העובר עצמו ולא לקרישיות. שוב- מעורב פה הרבה חוסר מזל.
הריון ארבע- הפסקת דופק בשבוע 8 לערך. מרבית ההפלות מהסוג הזה קשורות לבעיות כרומוזומאליות של העובר, או לדברים שאין לנו שליטה עליהם כמו החלוקה הראשונית של התאים ומשהו בהתפתחות המאוד מוקדמת העוברית. לא משהו שקשור בקרישיות. שוב- נשמע לי כמו חרא סטטיסטיקה.
 
כך שמניתוח סוגי ההפלות לא נראה לי על פניו שבדיקות קרישיות יעזרו פה במשהו.
יחד עם זאת, אם את מרגישה צורך לבדוק ולהיות בטוחה לקראת ההריון הבא בנוגע לפרמטרים הללו של קרישיות היתר- אז תעשי את הבדיקות.
לפעמים אנחנו עושים דברים לא בגלל שיש ממש צורך רפואי, אלא כי יש צורך נפשי. וזה גם בסדר גמור.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'גם לי זה לא נראה כו בעיית קרישיות אבל כולם אכלו'
גם לי זה לא נראה כו בעיית קרישיות אבל כולם אכלו
08/08/2016 | 09:07
11
22
לי את הראש על זה אז אני כבר התחלתי לתהות.
לצפיה ב-'אנשים מחפשים תשובות פשוטות יחסית ופתרונות פשוטים יחסית,'
אנשים מחפשים תשובות פשוטות יחסית ופתרונות פשוטים יחסית,
08/08/2016 | 12:30
10
25
וזה בסדר גמור. הבעיה היא שלא תמיד יש תשובות פשוטות ופתרונים פשוטים.
הבעיה היא לא בך או במי שאוכל לך את הראש, אלא במצב עצמו.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'הלואי ובאמת היה פתרון פשוט'
הלואי ובאמת היה פתרון פשוט
08/08/2016 | 13:46
1
8
לצפיה ב-'תספרי לי על זה'
תספרי לי על זה
08/08/2016 | 14:38
8
לצפיה ב-'מצד שני'
מצד שני
09/08/2016 | 08:49
7
17
לפעמים כן יש סיבה לדברים ואם מגלים אותה אפשר אולי לעשות משהו אחרת. יכולה לדבר רק מהנסיון של עצמי שבגלל שהריון ראשון היה תקין כל הרופאים פסלו בעיה כרומוזומלית ואף אחד לא הציע לי לעשות קריוטיפ. הסבירו לי שההפלות הן  מזל רע וסטטיסטיקה ושהכל תקין אצלי. אחרי שקראתי בפורום כלשהו על הבדיקה הזו והתעקשתי כנגד רצונו של הרופא לעשות אותה, התברר שכן יש אצלי בעיה כרומוזומלית ושהיא הסיבה לכל או לרב האובדנים שחוויתי. לו הייתי יודעת את זה מראש יכולתי לעשות pgd ואולי אולי לחסוך לעצמי שנים של סבל ועוגמת נפש.  אז בעיני שווה לבדוק כל מה שאפשר, גם אם הסיכוי שזו הבעיה קלוש. במיוחד אם מדובר על בדיקות לא פולשניות.
לצפיה ב-'שלאה ל-אל8-'
שלאה ל-אל8-
09/08/2016 | 09:05
6
12
תגידי, אז מתי עשית את בדיקת הקריוטיפ? אחרי כמה הפלות?
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'אחרי 5 הפלות'
אחרי 5 הפלות
09/08/2016 | 09:45
5
18
וזה היה מתסכל לגלות שבדיקה כל כך פשוטה יכלה לעזור אם רק הייתי יודעת עליה. 
לצפיה ב-'או. קיי- ואז עשית את הבדיקה, וגילו מה שגילו,'
או. קיי- ואז עשית את הבדיקה, וגילו מה שגילו,
09/08/2016 | 10:17
4
14
ואם אני לא טועה, זכית לאחר מכן בבן. אז האם ההריון של בנך השני היה תוצר של PGD? ואז אפשר היה לנטרל את המרכיב הבעייתי?
סליחה אם אני נשמעת לך חופרת. אני מנסה ללמוד כמה שיותר מניסיונן של אחרות, כדי לסייע הלאה.
 
אגב, אצלנו, אני ובעלי עשינו את בקידת הקריוטיפ לאחר 4 הפלות ברצף (ו-5 במניין הכולל), והכל היה תקין...כך שבכלל לא היה לרופאים מה להציע לי.

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אין לי בעיה שתשאלי'
אין לי בעיה שתשאלי
09/08/2016 | 11:13
3
12
נכנסתי להריון השביעי לפני שהספקנו לעבד ולהחליט אם להיכנס לטיפולי PGD. ההריון הזה הסתיים בנס המתוק שהוא הבן שלי ואחרי זה החלטנו לסגור את הבסטה ולא לנסות יותר כך שהסוגיה ירדה מהפרק. 
באופן כללי לא הגבתי טוב לטיפולים. בשבע השנים שבהן ניסינו להרות השנתיים היחידות בהן לא נקלטתי בכלל היו השנתיים שבהן עברנו טיפולים. כך שבשורה התחתונה לא יודעת אם באמת ידיעה מוקדמת היתה משנה בהרבה את התוצאה. אבל יש משהו טיפה מרגיע בלדעת למה דברים קורים לך. נכון שלא תמיד אפשר לדעת. למשל האובדן הנוכחי שלי ככל הנראה לא קשור לבעיה שלי בכלל וכנראה שלעולם לא אדע למה זה קרה. אבל כל עוד יש בדיקה שלא נעשתה תמיד יש סיכוי שהתשובה שם ואני מעדיפה למצות את כל האופציות. 
לצפיה ב-'ברור שאם ניתן לדעת מדוע הדברים קורים,'
ברור שאם ניתן לדעת מדוע הדברים קורים,
09/08/2016 | 11:37
2
9
כדי להגיע לפתרון יעיל וטוב- זה הרצוי. לצערי, בנושא של אובדני הריון, רב הנסתר על הגלוי, ופעמים רבות מדובר סתם בחוסר מזל משווע...
כל אחת צריכה להחליט עבור עצמה מתי לעשות את הבדיקות לבירור, ואם לעשות.
באופן לא מוסבר, ידעתי מראש שלא ימצאו שום בעיה שניתן לטפל בה, אבל אחרי 4 הפלות עשינו בירור מקיף. סתם כדי לדעת שעשיתי כל שביכולתי למנוע עוד אובדן.
לא עזר לי:( אחר כך היו לי עוד שתי הפלות- טריזומיה 18 ועוד הפסקת דופק ארורה בשבוע 9...(כבר משבוע 7 הרופא ראה שמדובר בהריון לא תקין...).
אחר כך סתם כך היה לי מזל. עובר תקין. הריון תקין. תינוקת.
 
השרירותיות הנוראית הזו של הטבע הטריפה את דעתי. מודה. זה היה מאוד מתסכל ומייאש.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'את לגמרי צודקת'
את לגמרי צודקת
09/08/2016 | 12:05
1
33
באמת רב הנסתר על הגלוי. עם כל ההתקדמות הרבה הרפואה עדיין לא יודעת הכל. הקטע הוא שבדיוק כמו שאת כותבת שידעת שלא ימצאו אצלך את הבעיה, לי היתה כל הזמן תחושה מנקרת שיש פה משהו שמעבר למקריות. היו כל מיני סיפורים משפחתיים אצלנו מן העבר וההווה של הריונות שלקח הרבה זמן להשיג והיתה לי תחושת בטן שהכל קשור למרות ששם לא היו אובדנים (או שאולי היו ופשוט בשלב מוקדם ולא ידעו מזה). ובאמת אחרי שהתגלתה הבעיה אצלי בדקו וגילו את אותה בעיה אצל עוד בנות משפחה. 
לצפיה ב-'אני חושבת שגם אצלנו לא ימצאו שום בעיה אבל זה לא מדד'
אני חושבת שגם אצלנו לא ימצאו שום בעיה אבל זה לא מדד
09/08/2016 | 15:18
10
כי הייתי בטוחה שההריון מתפתח והוא ממש לא עשה את זה. אפשר לשאול מה בדיוק הבעיה שגילו אצלך?
לצפיה ב-'בפרטי אפשר גם ב"עתידים"'
בפרטי אפשר גם ב"עתידים"
06/08/2016 | 16:13
28
אני קבעתי דרך הרופא שלי, ד"ר גיא גוטמן, מהיום להיום.
 
לצפיה ב-'הי שירן, האם שקלתם באחת הפעמים לשלוח את ה"חומר" לבדיקת כרומו'
הי שירן, האם שקלתם באחת הפעמים לשלוח את ה"חומר" לבדיקת כרומו
06/08/2016 | 12:32
1
37
כרומוזומים? האם עשית קרישיות . בדיקת כרומוזומים . קריוטיפ לך?
לצפיה ב-'בהריון השלישי עם המום עשינו מי שפיר'
בהריון השלישי עם המום עשינו מי שפיר
06/08/2016 | 15:13
53
וציפ ולא מצאו כלום, קרישיות וקריוטיפ לי לא עשיתי
לצפיה ב-'זה יצא לבד, פרסמתי אתמול ולא עלה'
זה יצא לבד, פרסמתי אתמול ולא עלה
06/08/2016 | 18:23
2
54
בחמישי לפני השקיפות היה לי דימומון חום שלא ריגש אותי ובשישי בצהרים הוא התגבר עד שהגיע לממש צירים והרבה דימום ואז זה נרגע ומאז מדממת בקטנה אז מחר אלך להיבדק . אולי בכל זאת יצא משהו טוב מהטיפשות של לחשוב שההריון מתפתח כי התופעות ממשיכות
לצפיה ב-'הלוואי '
הלוואי
06/08/2016 | 18:46
1
33
הלוואי שלא תזדקקי לפעולה כירורגית. הלוואי שהגוף מבין ויצליח בכוחות עצמו. הלוואי שזה האובדן האחרון שלך.
הלוואי.
.
לצפיה ב-'הכל יצא'
הכל יצא
07/08/2016 | 11:06
36
הייתי היום אצל הרופאה בבוקר וקיבלתי נזיפה פורמלית שלא הלכתי למיון והנחיה כי כסתחית שיש ללכת למיון. חוץ מזה כותבת לך בפרטי

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

בית הספר הישראלי ל NLP
בית הספר הישראלי ל NLP
ד
מתקשים בפוריות?
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ