לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'גרידה שבוע 18-19 עקב מום במח העובר - עזרתכן'
גרידה שבוע 18-19 עקב מום במח העובר - עזרתכן
16/09/2016 | 18:27
7
149
היי,
הריון ראשון ספונטני ותקין עד לשבוע 16 בו התגלה מום בחדרי המח של העובר. לא ברורה מה הסיבה למום - האם גנטית או סתם טעות עצובה של הטבע...
כרגע נקבעה לי גרידה לאסף הרופא כאשר אני אהיה בשבוע 18(+6). זהו התור המוקדם ביותר לצערי והוא עוד שבועיים :(
כמה שאלות שאני זקוקה מנסיונכן:
1. באסף הרופא נאמר לי כי בשיטה שהם עושים אין אפשרות לקחת דגימה מהעובר (מהגרידה) על מנת לבדוק דברים גנטיים? האם באמת כך הדבר? על מנת שנבין מה הסיבה אנו חייבים לבצע בירור גנטי! האם באמצעות מי שפיר + צ׳יפ או כל דבר אחר זה מספיק?
2. למי שעברה את ההליך - האם יודעת האם בשלב כזה (שבוע 18-19) משתמשים בזריקה הממיתה את העובר באסף הרופא? :(
3. אני יודעת שיש לי בעיה קלה יחסית של חוסר בקרישת דם. מאחר והכל קרה כל כך מהר, עדיין לא הספקתי לברר האם יש לכך השפעה... אולי למישהי יש ידע בעניין מנסיונה האישי?
4. האם יש המלצה לרופא ספציפי באסף הרופא?
תודה על עזרתכן
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
16/09/2016 | 21:42
75
אין לי יותר מדי עצות פרקטיות, ואין לי נסיון אישי באסף הרופא, ובכל זאת מנסה לענות על השאלות.
 
אם תרצי, תוכלי לברר ביום ראשון האם בביה"ח קפלן יוכלו לקבל אותך לגרידה במועד מוקדם יותר. אני לא זוכרת עד איזה שבוע הם עושים, אבל גם אצלם ניתן לעשות גרידה מאוחרת.
האם כבר עברת ועדה באסף הרופא? אם לא. הועדה היא המקום לשאול ולהתייעץ לגבי שאלות 2+3 (אם יש בעיית קרישה, חשוב שהצוות יהיה מודע לכך, גם אם הבירור בנושא לא הסתיים). אני הגעתי לועדה עם רשימת שאלות מוכנה והמשכתי לשאול עד שהבנתי וקיבלתי תשובות לכל השאלות.
לדעתי שאלה 4 לא רלוונטית, ברפואה ציבורית אין באפשרותך לבחור רופא. וברפואה פרטית לא עושים גרידה בשבוע כזה.
 
לגבי השאלה הראשונה, למיטב ידיעתי אם לוקחים מי שפיר, ניתן יהיה לבצע בירור גנטי מלא, אולי אפילו בדרך טובה יותר מאשר מחומר מהגרידה שבה יש אפשרות לערבוב בין חומר עוברי לחומר אימהי. יכול להיות שמי שפיר ניתן לבצע אפילו בבי"ח אחר במועד מוקדם יותר.
 
צר לי שאת מצטרפת אלינו. את מוזמנת להמשיך לשאול ולהתייעץ ולפרוק את הכאב.
לצפיה ב-'מנסה'
מנסה
17/09/2016 | 08:56
4
62
צר לי על מה שאת עוברת. זה שבר נוראי. ממש. שולחת חיבוק לחיזוק.
אני אנסה לענות ממה שאני יודעת....
אני הייתי הולכת לביח שמאפשר דגימה ועושה קריוטיפ עם ציפ לעובר. אני יודעת שבבילינסון בודאות עושים אפילו בשבועות מוקדמים יותר..
אני לא יודעת אם משתמשים בKCL.....תצטרכי לשאול את הרופא. 
לגבי הקרישה - מה זה בעיה קלה? אפלה? נשאות לגן מסוים? בעיקרון קרישיות יתר לא אמורה לגרום למומים ממה שאני יודעת אבל הייתי שואלת רופא הריון בסיכון. מה שכן, עם תוצאות הגנטיקה של העובר ותוצואות עדכניות של הקרישיות (המצב יכול להשתנות אחרי הריון. למשל רגישות יותר לקרישיות, אפלה שמחריפה....) והולכת לקופרמינץ.
עוד דבר שהייתי מבררת עם רופא המשפחה - זה סוכר (בצום והמוגלובין מסוכרר) וTSH. הרבה פעמים יש חוסר איזון הורמונלי מהסוג של הסוכר או בלוטת התריס שלא בא לידי ביטוי בסימפטומים ברורים אבל יכולים לגרום למומים. כלומר - הייתי מנסה לבדוק אם זה היתה סיבה פיסיולוגית כדי לשלוט בה בעתיד או ביש מזל עצוב במיוחד....
אני יכולה לנחם אותך שבת דודה שלי לפני 28 שנה ילדה תינוקת עם מום רציני במוח. אז לא היו סקירות ולא ידעו על זה. התינוקת נפטרה תוך כמה שעות. הדבר היה מקרי לגמרי ולאחר מכן ילדה שתי בנות מקסימות.
שולחת חיבוק גדול.
לצפיה ב-'תודה על התשובות.. כמה דברים'
תודה על התשובות.. כמה דברים
17/09/2016 | 13:00
3
54
היי תודה רבה על התשובות...
כמה דברים: 
לגבי הקרישיות, אין לי קרישיות יתר אלא בדיוק את המצב ההפוך - חוסר בקרישיות. אני יודעת שהוא חסר קל כי כך הגדירה אותו ההמטולוגית אבל אני לא מספיק יודעת אם זה משפיע ואיך...
לצערי בשבוע שאני נמצאת (17 כרגע) ניתן לעשות גרידה אך ורק באסף הרופא.
ושם להבנתי בשיטה שהם עושים לא ניתן לשמור חומר מהעובר אלא רק דרך מי שפיר.
ואכן מתפללת לכך שזו סתם טעות מקרית וחוסר מזל ולא משהו גנטי מסובך... :(
לצפיה ב-'עצבו מאוד.. :('
עצבו מאוד.. :(
17/09/2016 | 20:21
2
52
קודם כל חיבוק- 
 
אני עברתי לפני שבועיים הפסקת הריון בשבוע 16+5 עקב בעיה גנטית שהתגלת בבדיקת CC שליה (עשינו עקב שקיפות עורפית מוגברת). במקרה שלנו גילינו שה"כיף" הזה הוא תורשה ממני.
 
כמה דברים מניסיוני שאולי יעזרו לך:
1. אם את רוצה גרדה אז בית חולים תל השומר עושה עד שבוע 20.
אני כמוך פניתי לאסף הרופא, עברתי ועדה ואז נתנו לי תור לשבועיים וחצי קדימה. לא הייתי מוכנה לחכות, צלצלנו לכל בתי החולים ובסוף באיכילוב קיבלו אותי תוך כמה ימים בודדים (באיכילוב עושים גרדה עד שבוע 17). 
בלינסון לא עושים בשבוע כזה גרדה, רק לידה שקטה.
תתקשרי לכל הבתי חולים ותראי אם יוכלו לעזור לך (אגב תל השומר נתנו לי תור גם יחסית מהר).
 
2. אני לקחתי בהריון אספרין (מדלל דם) ולכן הייתי חייבת הפסקה של מינימום שבוע לפני הגרדה. תבדקי מה ההנחיות לגבי התרופות שלך.
 
3. באיכילוב יכולים לשלוח את העובר לבדיקה, אצלנו אמרו שאין סיבה היות ואנחנו יודעים מה הבעיה כי עשינו CC שליה + ציפ גנטי (גם שמרו תאים).
 
בהצלחה.
תהיו חזקים..
לצפיה ב-'שאלה חזרה'
שאלה חזרה
17/09/2016 | 20:39
1
43
היי תודה רבה על המענה...
בהחלט מענין מה שאמרת על תל השומר, אני אבדוק!!!
משהו שמעניין אותי להבין - כשגיליתם שזה תורשה ממך... מה זה בעצם אומר במקרה שלכם? שכל הריון עכשיו תצטרכו סיסי שליה ולפי זה תצטרכו להחליט על המשך ההריון? או שיש דרך אחרת? את יודעת מה הסיכוי לכך שזה יופיע שוב בהריון הבא?
אני שואלת כדיי להבין מבחינתנו מה זה יכול להעיד במידה ומתגלה שזה משהו גנטי... מה האופציות שלנו...
חייבת לשאול אותך עוד כמה דברים בתור מנוסה טרייה :( 
איך עברה עליך הגרידה בשלב כזה מבחינה פיזית? איך ההתאוששות? (אני לא שואלת מבחינה נפשית, כי לצערי זה ברור..) האם גם באיכילוב יש את עניין הלמינריות? כמה זמן אחרי זה עוד היית עם דימום?
סליחה על השאלות, אבל אלו דברים שאני קצת מתקשה לקבל עליהם תשובה ברורה..
תהיי חזקה ונקווה לטוב!!!
 
 
 
 
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
17/09/2016 | 22:24
38
תרגישי חופשי לשאול , כולנו באותה סירה לצערי.
 
1. גילו אצל העובר דופליקציה בכרומוזון אחד, ונמצא שלי יש את הדופליקציה הזו.
הלכתי לייעוץ גנטי אצל פרופ שוחט והוא הסבר ש15% מהאנשים עם דופלקציה זו נולדים עם פיגור או אוטיזם. אין לדעת עד אחרי הלידה אם נפלנו באחזורים הללו או לא (לדוגמא לי יש את זה ואני בסדר). היות וזה תורשתי, בכל הריון טבעי יש לי 50% סיכוי להעביר את הדופליקציה לעובר. 
יש לי בבית בן מתוק שאין לו את הבעיה, בהריון שלו עשיתי מי שפיר וציפ גנטי באופן פרטי והכל יצא תקין (מבחינתנו בדיקות אלו הן לא שאלה).
עכשיו יש לנו 2 אפשרויות- או ללכת על עוד הריון טבעי, CC שליה בשבוע 10 ומודעות לכך שיש לי 50% סיכוי להפיל שוב... או ללכת על תהליך של PGD וIVF (חפשי קצת חומר בגוגל ותראי במה מדובר). בPGD הביציות נבדקות לפני החזרה לרחם ובכך מוחזרים רק עובדים שבהם לא נמצא הגן הבעייתי. תהליך זה מחייב גם טיפולי IVF.
לנו באופן אישי איבוד ההריון היה מאוד קשה והחלטנו לפנות לPGD, קבענו תור בבית חולים לנובמבר לתחילת התהליך.
 
2. ראי הודעה חדשה שהעלתי היום על סיבוך גרדה שעברתי... על פניו אחרי הגרדה הרגשתי רגיל. אבל כמה ימים אחרי התחילו כאבים, דימום, שאריות חיות וגרדה נוספת. זה סיבוך לא נפוץ ולא אמור לקרות. אני גם אחרי קיסרי אז זה קצת יותר מורכב.
 
3. באיכילוב לא עושים שימוש בלמינירות אלא בכדורי ציטוטק בהשגחה (האשפוז הוא מיום לפני הגרדה).
 
מקווה שעזרתי.
שיעבור מהר ובשלום.
 
בילי
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
17/09/2016 | 22:01
34
קראתי את מה שהבנות הנפלאות כתבו לך פה, ואינני יודעת אם אוכל להוסיף במשהו, אבל אנסה להתייחס לשאלותייך:
1. אני עברתי לפני שנים אחדות גרידה מאוחרת בשבוע 16 באסף הרופא. בזמנו, לא היה צורך לבדוק את העובר, משום שנמצאה טריזומיה 18.
אני מאמינה שמה שנאמר לך באסף הרופא אכן נכון. עצתי לך היא לעבור בדיקת מי שפיר+צ'יפ גנטי, לפני הגרידה. כלומר- לברר מה הפרוצדורה ומתי ניתן לעבור את הבדיקה.
לא יודעת אם זה מספיק. אולי שווה להתייעץ עם יועץ גנטי לגבי העניין כדי לדעת האם להתספק במי שפיר או שחייבים גם לעשות בירור נוסף.
 
2. לגבי הזריקה- עד כמה שידוע לי, משתמשים בזריקה להפסקת פעולת הלב החל משבוע 22 לערך, ובוודאי לא משבוע 18.
 
3. לגבי הבעיה בחוסר קרישת הדם- שאלה רפואית וממליצה לך בחום להפנות זאת לגורמים הרפואיים ההולמים.
 
4. אסף הרופא הוא בית חולים ציבורי, ולכן לא ניתן לבחור את הרופא המנתח. יחד עם זאת, הם נחשבים ממש מומחים בעניין של הגרידות המאוחרות. אמור להיות מנתח בכיר ועוד רופא/ה מנתח/ת.
 
עד כמה שאני יודעת, בבית חולים קפלן גם עושים גרידות מאוחרות בשבוע כזה. אולי כדאי לבדוק את מצב התורים אצלם והאם לוקחים דגימות מהעובר עצמו.
 
עצוב מאוד. ליבי איתך.
שולחת חיבוקי כוחות ונחמה.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'הפלה 3'
הפלה 3
16/09/2016 | 20:14
4
161
שלום לכולן,
השבוע התבשרתי לצערי על הריון יקר מאוד שלא התפתח. זה הריון שהגיע אחרי כמה שאיבות וזו היתה הפעם הראשונה שהיה סיכוי בכלל להריון. ברקע 2 הפלות קודמות ולידה אחת (ללא טיפולים). ההריון היה בסיכון ואני יודעת שזה לא היה במקרה. לפחות כמעט בטוחה.
אני מאוד רוצה לחזור לטיפולים ולקבל תקווה להריון חדש. מאוד מאוד. אני גם מתלבטת - ציטוטק או גרידה. רגע בשעה 7. נצפה שק עם חלמון וקוטב עוברי קטן ביותר ללא דופק....:(
עברי גרידה בעבר שעברה בהצלחה והריתי מאז 3 םעמים (זו היתה ההפלה הראשונה). מפחדת שוב. הלחיצו אותי שזה יכול לפגוע ברירית ולכן בפוריות וגם ככה אני מאותגרת....
אודה על עזרתכן.
לצפיה ב-' כמה עצוב'
כמה עצוב
16/09/2016 | 22:01
2
65
תוכלי להזכיר מה היה בהפלות הקודמות?
 
לגבי ציטוטק או גרידה, אני מהבודדות כאן שהיו מרוצות מציטוטק, עד כמה שאפשר להיות מרוצה במצב כזה. בהפרש של 48 שעות קיבלתי 2 מנות של 4 כדורים לנרתיק, שק ההריון יצא יום אחרי המנה השניה והרחם התנקה לחלוטין.
בגרידות לעומת זה יש לי נסיון מר של שאריות (שבוע 13 ושבוע 9+6) ואחרי שתיהן עברתי היסטרו ניתוחית להוצאת השאריות.
 
לא התייחסת לזה בהודעה הזו, אבל כדאי ליידע את הצוות בגן על מה שעובר עליכם, וכמובן להסביר לבת שלך שלמרות שאתם עצובים כרגע אתם מאוד אוהבים אותה ושמחים בה, ושהעצב לא קשור אליה והוא יחלוף.
 
אם אני לא טועה את מאזור חיפה. את מוזמנת לפנות בפרטי אם את רוצה המלצה לרופא שמבצע גרידות באופן פרטי באלישע.
 
שולחת לך הרבה חיבוקים 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
17/09/2016 | 08:44
1
51
בהפלות הקודמות נכנסתי להריון ספונטני - הפלה ראשון שק ריק - גרידה. הפלה שנייה - הפלה טבעית גם בשבוע מוקדם, 6. אחרי ההפלה הטבעית, נכנסתי להריון תקין עם איקקלומין. 
עכשיו זה אחרי IVF ואני נורא רוצה לחזור מהר לטיפולים ולכן מתלבטת. השק  קטן, אבל אף אחד לא מבטיח לי שהוא אכן ייצא. אני נורא חוששת....
הבת שלי היא קטנה (בת שנתיים וחצי) אבל סופר רגישה ואינטיליגנטית. כשהיה יום שכבר רמזו שכנראה ההריון לא תקין, הייתי נורא עצובה בל עדיין ישבנו איתה ושחקנו. היא לא קנתה את הפוקר פייס שלי וליטפה אותי ואמרה - "אימא עצובה. הינה, אני מלטפת. זה יעבור". חבקתי אותה חזק. אני כל הזמן אומרת לה שאני אוהבת אותה ושהיא נס. היא מבינה הכל.
בגן אני בקשר עם הגננת. אני אקפוץ אליה מחר ואדבר איתה שוב שהשבוע גם אהיה מנוטרלת אז שישימו לב אליה קצת יותר.
כרגע קבעתי לקאופמן. האמת? לא נעים לי לבטל. אבל אני מתלבטת. עם כל ההתערבויות שיש בIVF.....עוד התערבות....מצד שני בא לי לסיים את זה מהר.
אוף...למה זה לא נופל לבד????
אפשר בעצם לדעת תוך 5 ימים אם הרחם התנקה בעצם עם הציטוטק? ואם לא, תמיד אפשר לעשות גרידה?
לצפיה ב-'צר לי על אובדני ההריון'
צר לי על אובדני ההריון
17/09/2016 | 22:20
32
הבת שלך מרגשת מאוד, ונשמעת מתוקה ונבונה. היא רואה שאמא עצובה ומגיבה בהתאם, וזה יפה מאוד ומרגש. כתבת: "היא מבינה הכל", ואני באה ואומרת שהיא לא אמורה להבין, ובטח לא הכל...היא קטנטונת וזקוקה להגנה שלך עליה.
זה בסדר גמור שהיא רואה אותך עצובה, אבל את מרבית הבכי רצוי לעשות כאשר היא לא לידך.
אני בעד תקשורת פתוחה עם הגננת, כפי שתיארת שתעשי.
 
לגבי עניין הגרידה לעומת ציטוטק- לאחד אחד היתרונות והחסרונות. בואי נודה על האמת- זה נבלה וזה טריפה:(  מניסיוני האישי אני ממליצה על גרידה. לי היה ניסיון זוועה עם הציטוטק...אבל שוב- ההחלטה היא בידייך על גופך.
 
יש לי שאלה קצת רגישה, ותרגישי בנוח לא לענות עליה- כתבת שלמעשה נכנסת להריון 3 פעמים באופן טבעי- פעמיים ספונטאני, ופעם אחת טבעי עם איקקלומין.
כתבת גם שההריון הנוכחי היה תוצר של טיפול IVF, ושזו הדרך שגם תמשיכי בה. ואני מעיזה ושואלת- האם הרופאים משוכנעים שיש צורך בטיפולי פוריות עד כדי כך קשים? כי הרי נכנסת בעבר 3 פעמים להריון באופן טבעי...
בפרופיל שלך כתוב הגיל 34, אז זה עוד יותר גורם לי לשאול לגבי הצורך בטיפולים כל כך פולשניים וקשים.
 
תעדכני אותנו מתי הגרידה שקבעת, ומהי החלטתך הסופית לגבי זה.
 
שולחת חיבוקים עם כוחות ונחמה,
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'שולחת חיבוק גם פה '
שולחת חיבוק גם פה
17/09/2016 | 21:24
13
לצפיה ב-'דוביגדול, אייכה?'
דוביגדול, אייכה?
16/09/2016 | 23:57
1
98
מישהי יודעת מה שלום דוביגדול וזוגתו?
כל כך מקווה לשמוע שהם זכו להריון תקין...
לצפיה ב-'מצטרפת לשאלה'
מצטרפת לשאלה
17/09/2016 | 22:03
12
לצפיה ב-'מעבדה של ברטוב'
מעבדה של ברטוב
14/09/2016 | 23:24
2
97
מישהי נעזרה במעבדה והצליחה?
לצפיה ב-'לא יודעת לענות לך על השאלה-'
לא יודעת לענות לך על השאלה-
15/09/2016 | 08:43
56
את מוכנה ורוצה לספר לנו את הסיפור שלך? אם כבר הגעת לכארפ ואת חושבת על המעבדה של ברטוב, זה אומר לי שעברת מספר לא מבוטל של הפלות.
אודה לך אם תשתפי אותנו בפרטים, וכולנו נהיה יותר חכמות כדי לנסות ולסייע לך.
זה כמובן נתון לבחירתך, אבל חלק מהמשמעות של הפורום הזה זה גם לתת מידע חשוב, וגם לתת לנשים אפשרות לשפוך את ליבן. המקלדת סופגת הכל, וגם אנחנו.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'יש המון סיפורים טובים עם ברטוב'
יש המון סיפורים טובים עם ברטוב
16/09/2016 | 20:16
25
אני ממליצה לך לשאול בפורום פוריות. בגדול לפי ברטוב, הפלות יכולות לקרות בשליש הראשון גם בגלל זרע לא תקין. אם אתם ממחלקת הזרע, הייתי הולכת להתיעץ איתם
לצפיה ב-'לילה לא משהו עובר עליי :('
לילה לא משהו עובר עליי :(
15/09/2016 | 03:56
2
164
היי,
אני בשבוע 21, ההריון בסדר גמור תודה לאל אבל אחרי כל הדרך הארוכה שעברתי עד אליו (הריון ראשון אחרי 4 שנים), ניסיונות, טיפולים, ייאוש, וויתור על הטיפולים, וויתור על הגנטיקה שלי, יש לי הרבה דאגות, בעיקר שההריון יסתיים בידיים מלאות תינוק שלם ובריא. חשבתי שזה יעבור עד השלב הזה אבל אני מבינה שעד הסוף הטוב כנראה אמשיך לדאוג. כשסיפרתי לחמותי, שגם ככה כל הזמן אם אני אומרת לה שקצת קשה לי היא מגיבה כאילו אני איזו מפונקת, היא אמרה לי שהיא לא מבינה מה יש לי לדאוג ולמה לדאוג ושאולי כדאי שאקח כדורי הרגעה. באותו רגע לא הגבתי. אבל הלילה נפל לי האסימון ואני ממש פגועה. בעיקר כי אני לא מרגישה שמשהו אצלי לא בסדר כי אני דואגת. לא כולן דואגות בהריון שהכל יהיה בסדר? ואני כועסת על עצמי שלא העמדתי אותה במקום. ובעיקר מאוכזבת כי הבנתי שאין לי דמות אמהית לדבר איתה, עם אמא שלי אני פחות בקשר ועם אמא של בעלי אי אפשר לדבר על נושאים שכאלה מסתבר. זה נשמע מפונק אולי כי באמת שיש לי כל הרבה על מה להודות. אבל זה פשוט מציק לי עד כדי דמעות. אולי ההורמונים של ההריון...שרק יהיה טוב לכולנו :)
לצפיה ב-'אני ממש מצטערת, התכוונתי לפורום הריון אחרי אובדן'
אני ממש מצטערת, התכוונתי לפורום הריון אחרי אובדן
15/09/2016 | 03:59
1
85
בבקשה על תכעסו עליי, זו כנראה השעה ואי אפשר למחוק את ההודעה...אולי המנהלת תסכים למחוק..? תודה רבה
לצפיה ב-'הודעה שקשורה לחרדות בזמן הריון אחרי אובדן'
הודעה שקשורה לחרדות בזמן הריון אחרי אובדן
15/09/2016 | 08:38
91
בחרתי להשאיר את ההודעה ולא למחוק אותה, כי המצב שלך פחות או יותר יהיה המצב של הבנות האחרות פה, כאשר תהיינה (בתקווה) בהריון.
הריון אחרי אובדן הריון מאופיין בהרבה יותר חרדות.
ממליצה לך להיכנס לפורום השני, לכתוב את הדברים ולקבל שם את התמיכה הראויה לה.
יכולה לספר לך על עצמי שההריון עם מעיין, שהגיע לאחר 6 הפלות (בנוסף לעוד אחת שהיתה בין שני הגדולים), היה עינוי נפשי. אשכרה. בכי בלתי נשלט, חרדות זוועתיות, חוסר שינה כמעט מוחלט בלילה, התקפי חרדה, מגרנות כרוניות...הגעתי לטיפול תרופתי נוגד חרדה ודיכאון, וזה בנוסף לטיפול רגשי שכבר הייתי בו מספר שנים.
ושיהיה ברור- לאורך כל התקופה המשכתי לתפקד כרגיל- הכל הכל הכל- ילדים, בית, עבודה. הכל. אבל הנפש היתה רצוצה וטוב שטיפלתי בעצמי.
מאוד מאוד מורכב.
 
ממליצה לך לפנות לסיוע רב ככל הניתן, בלי קשר למה שחמותך אמרה לך. את צריכה לדאוג לעצמך- לגוף שלך ולנפש שלך.
 
מאחלת שההריון יסתיים בידיים מלאות ובלב שמח ומאושר
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'הידבקויות'
הידבקויות
14/09/2016 | 14:19
3
92
עברתי גרידה בשבוע 15 עקב הפסקת דופק, אני אחרי 2 ניתוחים קיסריים בעבר ופתאום חשבתי שאולי ההפלה נגרמה עקב הדבקויות שנבעו מהניתוח.
האם זה הגיוני הפסקת דופק בשבוע כזה מסיבה זו? 
לצפיה ב-'האם עברת הסטרוסקופיה אבחנתית שהראתה הדבקויות?'
האם עברת הסטרוסקופיה אבחנתית שהראתה הדבקויות?
14/09/2016 | 14:30
50
אני לא יודעת לענות לך על השאלה ששאלת. אבל רציתי לשאול האם את יודעת בוודאות שיש הידבקויות הרחם. כי אם כן- אז אני מתארת לעצמי שימליצו לך על פרוצדורה ניתוחית שמטרתה תהיה לפתוח ההידבקויות.
 
יכולה לספר לך על מקרים רבים של נשים שעברו 2 ניתוחים קיסריים, וילדו את השלישי בלי סיבוכים כלשהם. אז מה שבטוח זה שהפסקת הדופק לאו דווקא נבעה ממשהו רחמי.
אבל קטונתי לדעת ממה הפסקת הדופק נבעה:(
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'אין לי מושג'
אין לי מושג
14/09/2016 | 15:05
1
50
מה מצב הרחם שלי עכשיו. לא ידוע על הדבקויות וגם הרופאים שראיתי אחרי לא הפנו אותי לבדיקה זו. אבל סתם חשבתי שאולי הדופק הפסיק בגלל זה ו, אולי לעובר לא היה מקום .... 
7 שבועות אחרי הגרידה קיבלתי מחזור ועושה בירור קרישיות.
פשוט הייתי רוצה למצוא את הסיבה שאם אצליח בכלל להקלט שוב זה לא יפול.
הבנתי שזה לא נפוץ הפסקת דופק מאוחרת כזו. בדר"כ בשליש הראשון....
לצפיה ב-'לא נפוץ, אבל בהחלט קיים, ואפילו לא מעט:('
לא נפוץ, אבל בהחלט קיים, ואפילו לא מעט:(
14/09/2016 | 15:20
50
יש לי חברה שעברה גרידה בשבוע 19, כאשר גודל העובר התאים לשבוע 16 והפסיק הדופק. לא יודעים למה. ההשערה היא שזה היה קשור למשהו שילייתי פגום באותו הריון (למרות שלא נמצאו ממצאים פתולוגיים). שנה לאחר מכן היא ילדה תינוקת בריאה.
החברה שלי היתה לאחר 3 קיסריים, והתינוקת- זה היה כבר הקיסרי הרביעי.
אבל לא אמרו לה בשום שלב כלשהו לבדוק הידבקויות ברחם, וגם עובדה שילדה תינוקת בריאה. מה שאומר שהפסקת הדופק ההיא היתה קשורה למשהו בעובר ו/או באותו הריון ספציפי, ללא השלכות עתידיות.
 
כמובן שזהו מקרה אחד מה שתיארתי. וזה לאו דווקא משליך לגבייך.
את צריכה להתייעץ שוב האם יש צורך בבדיקה רחמית יותר מדוקדקת, כדי להיות בטוחים לקראת ההריון הבא. אולי במקרה שלך, שווה לעשות בדיקה שכזו, אפילו בשביל השקט הנפשי. שקט נפשי זה המון, ואם בדיקה שכזו תקנה לך שקט לגבי מצב הרחם- אז זו כבר מטרה חשובה שכדאי להשיג.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'רוצה להפנות את תשומת ליבכן- '
רוצה להפנות את תשומת ליבכן-
14/09/2016 | 09:27
145
יש המשך של שרשורים גם בעמוד 2. כדאי לדפדף טיפה אחורנית, לקרוא ו/או להגיב.



שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

לצפיה ב-'היי, רציתי לדעת האם יש מישהי המטופלת אצל פרופסור כרפ?'
היי, רציתי לדעת האם יש מישהי המטופלת אצל פרופסור כרפ?
11/09/2016 | 20:00
4
77
לצפיה ב-'אני טופלתי אצלו, בין היתר'
אני טופלתי אצלו, בין היתר
12/09/2016 | 22:46
94
בתל השומר
לצפיה ב-'כן אני, שיא העושק!!'
כן אני, שיא העושק!!
13/09/2016 | 23:37
91
גם לך הוא המליץ על בדיקת X-match לך ולבעל??
 
 
לצפיה ב-'תלכי למרפאה בתל השומר. '
תלכי למרפאה בתל השומר.
14/09/2016 | 23:22
1
59
למרות שההמתנה מאוד ארוכה. באופן פרטי לוקח הון וממש עושק. השארתי אצלו כ 25000 שח לחינם
לצפיה ב-'את מוכנה קצת לפרט?-(שאלה ל-walla811)-'
את מוכנה קצת לפרט?-(שאלה ל-walla811)-
15/09/2016 | 08:29
49
אני מתארת לעצמי שתמורת ה-25000 ש"ח, עברת את הטיפול של עירוי הנוגדנים?
אם אני מבינה נכון- האם תוכלי לשתף אותנו קצת יותר? בטיפול, בתהליך קבלת ההחלטה לעבור את הטיפול, מה הטיפול כלל...
וכמובן- חבל לי מאוד מאוד שזה היה לחינם, אבל לצערי הרב, זה לא מפתיע אותי. לא מאמינה ב"טיפול" הזה.
 
אין פה כמעט בנות שעברו את העירוי, ולכן חשוב לי להבין ולשמוע אותך. אני מקווה שתהיי מסוגלת לשתף אותנו. וגם אם לא- אז אבין אותך.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'המצלה לרופא טוב '
המצלה לרופא טוב
11/09/2016 | 20:04
8
214
היי,

מחפשת המלצה לרופא מומחה בהפלות חוזרות...

תודה על הסיוע :)
לצפיה ב-'אין ממש חיה כזו:('
אין ממש חיה כזו:(
11/09/2016 | 23:01
129
רוצה לספר לנו במה דברים אמורים? נקרא וננסה לסייע לך ולכוון אותך לגורם הנכון ביותר עבורך.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'יצאה לך טעות פרוידיאנית- '
יצאה לך טעות פרוידיאנית-
12/09/2016 | 16:34
108
"המצלה" לרופא טוב...כולנו רוצות הצלה, איזשהו מציל שיבוא ויציל אותנו מהסיפור הנוראי הזה של הפלות חוזרות. הייתי שם. מבינה אותך.
אולי, אם תבחרי לשתף אותנו בפרטים, נוכל לסייע לך.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'פרופסור קופרמינץ'
פרופסור קופרמינץ
13/09/2016 | 16:14
1
70
ממליצה בחום רב מאוד (עברתי כמה רופאים לצערי) על פרופסור מיכאל קופרמינץ. מנהל מחלקת הריון בסיכון, הפלות חוזרות וקרשיות יתר באיכילוב. מקצועי ואשכרה ענה לי על שאלות בסבלנות... רופא פרטי, אז קחי את זה בחשבון.
בהצלחה רבה!
לצפיה ב-'אז זהו- שאם ההפלות הן על רקע'
אז זהו- שאם ההפלות הן על רקע
13/09/2016 | 18:29
78
קרישיות יתר- הוא באמת הכתובת. אבל אם לא- הרבה פעמים אין ממש מה לעשות עם הסיוט הזה...למרבה הצער.
את כל הבירורים להפלות חוזרות גם רופאים אחרים יכולים לתת.
שוב- אם בכל זאת תבחרי לכתוב לנו את הרקע, זה יעזור לנו לכוון אותך.
חבל לפנות לרופא, לשלם לו הרבה כסף, או לחלופים- לחכות זמן יקר בתור לציבורי, לפתח ציפיות, ובסוף לגלות שהוא לא הכתובת.
בבקשה, תעזרי לנו לעזור לך.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'פרופ קופרמינץ..'
פרופ קופרמינץ..
14/09/2016 | 21:55
3
47
הגעתי אליו אחרי 2 הפלות, את הבירור והבדיקות עשיתי דרך הקופה ופשוט הגעתי אליו עם כל תוצאות הבדיקות כבר מוכנות כדי לקבל חווד נוסף..המליץ לי על קלקסן למרות שלא נמצאה אף בעיה,
מקצועי וקשוב, מומלץ!
 
לצפיה ב-'אבל זאת בדיוק הבעיה איתו-'
אבל זאת בדיוק הבעיה איתו-
15/09/2016 | 13:00
2
47
הוא תמיד ממליץ על אותו הדבר- גם אם יש ממצאים לא תקינים בנוגע לפקטורי הקרישיות וגם אם הבדיקות תקינות. וזה בעייתי מבחינתי.
מדללי דם זה לא משהו שאנחנו רוצות להכניס לגוף שלנו, אלא אם כן אין ברירה ואכן יש בעיה רפואית שמצדיקה את הטיפול.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'המקצועיות נמדדת ביחס שלו אלייך ובתשובות לשאלות שלך'
המקצועיות נמדדת ביחס שלו אלייך ובתשובות לשאלות שלך
16/09/2016 | 09:05
1
31
יש לו המון ניסיון, ברור שזה מה שהוא נותן גם אם אין בעיה, אבל זה בהתבססות על מחקרים בנושא של הפלות "ללא סיבה"..בעז"ה בהיריון הבא אוכל לתת פידבקים בתקווה לסיים בידיים מלאות:)
ושירה, הלוואי ולא הייתי צריכה להכניס את כל מה שאני מכניסה לגוף שלי..ואת צודקת, אבל כרגע זה הסיכוי שהדופק לא יפסיק ככה פתאום..(זה ואלוקים)
לצפיה ב-'מצטרפת לתפילותייך'
מצטרפת לתפילותייך
16/09/2016 | 09:27
7
לצפיה ב-'עזרה בבקשה '
עזרה בבקשה
12/09/2016 | 23:36
1
139
אני לא מוצאת פסיכותרפיסטית פסיכולגית מתאימה :-(
ד״ר ורד בר לא מטפלת כיום באופן פרטי ויש לה מרפאה בתל השומר, מצטערת לא מעוניינת להגיע לבית החולים לטיפול.
ניסיתי את איריס צדוק שהמלצתם עליה והיא עמוסה ואין לה מקום.
יש מישהי ששירה המליצה ברעננה אבל אני לא רוצה להרחיק עד לשם ורוצה להשאר באזור המרכז.
האם לחפש דרך הקופ״ח מכבי והשאלה מי, יש המון מטפלים דרך הקופ״ח.
עצות?
לצפיה ב-'תנסי את דנה תרון אמיר-'
תנסי את דנה תרון אמיר-
13/09/2016 | 13:13
59
גם היא ברשימת המומלצות, באיזור המרכז.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'מצטרפת טרייה'
מצטרפת טרייה
10/09/2016 | 14:50
13
330
כבר יומיים אני עוברת על כל ההודעות שלכן, מזדהה, נעצבת, וגם מתעודדת. הרגשתי שאני צריכה מקום לפרוק קצת. אז ככה, אני כמה ימים אחרי הפלה טבעית שבעצם הייתה צפויה לאחר שבבדיקה שגרתית בשבוע 10 ויומיים (שהאמת הגעתי אליה כבר עם חשש) לא נצפה דופק. כבר נקבע תור לגרידה ופשוט בוקר אחד התחיל דימום מסיבי שלאחריו נבדקתי במיון, הסתבר שהשק יצא ונשארה שארית קטנה. קיבלתי ציטוטק להמשך ומחק ביקורת בתקווה שזה נגמר. לצערי זאת הפעם השנייה בחמישה החודשים האחרונים. הפעם הקודמת הייתה בשבוע 7, כאשר מההתחלה הדופק לא היה סדיר. הפעם ההיא לא הכתה אותי בכזאת עוצמה. הצלחתי מהר מאוד להתנחם ולהמשיך הלאה. הפעם אני מרגישה כבר תקועה..איך מתחילים שוב מההתחלה את כל הבדיקות, שאיבות, החזרות..איך עוברים עוד היריון עם הפחד הזה? אני כבר די בוגרת אובדני היריון, הפעם הראשונה הייתה יזומה בעקבות נשאות גנטית שעברה לעובר ולאחר מכן טיפולים שידיעה שבעצם מיגרתי את הבעיה. לשמחתי הגיע גם היריון תקין עם ילד בן שנתיים שעוזר לי קצת להתמודד עם התחושות. כמו כן החלטתי גם להתחיל פגישות עם פסיכולוגית כדי לעבד את כל מה שקרה (אני גם מרגישה איזה חזרה לפעם הראשונה שזה קרה לפני שלוש שנים). זהו..פרקתי. תודה למי שקראה. אשמח גם לעצות מה כדי לבדוק כי הפעם אתעקש לעשות בירורים. נ.ב יש לי כבר קרישיות ידועה וטופלתי בקלקסן.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
10/09/2016 | 21:59
1
64
בהקשר הפרקטי, נתקלתי בפורום פוריות בהתייחסות לאיכות הזרע כגורם אפשרי לאובדן דופק.
אני מבינה שאתם עושים PGD, אז אולי שווה לבצע בדיקה נוספת של הזרע ובמידת הצורך לבדוק האם ניתן לבצע מיון זרע לפני ההפריה. אם הבנתי נכון יש בארץ 2 מעבדות שמבצעות מיון: ברטוב ו-MFC.
מה סיכויי ההורשה שלכם ללא PGD? שקלתם אפשרות של ספונטני עם סיסי שליה?
אחרי שגילינו שאני מורישה פגם גנטי, ניסינו ספונטני עם סיסי שליה שנגמר ברע בשבוע 13. אח"כ ניסינו PGD אבל ללא הצלחה, אז המשכנו בנסיונות ספונטניים ואז נגמר הדופק בשבוע 9. אני מרגישה שאם היה מדובר בהריון PGD, הכאב שלי היה גדול יותר ביחס לכאב של אובדן הריון ספונטני.
 
מכיוון שיש לך נסיון, את בטח כבר יודעת שהכאב לא סטטי, יהיו ימים טובים יותר (ויהיו גם ימים רעים יותר) וטוב לדעת שאת לא שוקעת לחלוטין ומצליחה לטפל בעצמך.
לצפיה ב-'תודה..'
תודה..
11/09/2016 | 09:11
37
בנושא הזרע לא ידעתי אפילו שיש דבר כזה. בעיקרון תמיד עשינו את הבדיקה שדורשים במחלקת ivf לפני כל התחלת הטיפול. בנוגע לניסיון טבעי, לצערי גם את זה עברנו. זאת הייתה הפסקת ההיריון הראשונה לאחר סיסי שילייה. אני לא בטוחה אם אצליח לעבור אותה שוב. בהחלט יש רגעים יותר טובים במיוחד שאני עם הילד. הרגעים הלא טובים באים בדכ שמגיעות המחשבות על מה הלאה.
לצפיה ב-'צר לי על אובדני ההריון'
צר לי על אובדני ההריון
10/09/2016 | 22:15
5
66
אז אני מבינה שזו ההפלה השלישית למעשה.
אם הבנתי נכון:
הריון ראשון: לפני 3 שנים. הפלה יזומה בגלל נשאות גנטית (מתי גיליתם את העניין? בזמן ההריון או שידעתם עוד לפני ההריון על סיכון שקיים?).
הריון שני: תקין (האם היה מדובר על הריון של PGD)?
הריון שלישי: לפני מספר חודשים. שבוע 7. הפסקת דופק.
הריון רביעי: עכשיו. שבוע 10. הפסקת דופק. הפלה טבעית+ציטוטק+מחר בדיקה.
ברקע- בעיית קרישיות ידועה+טיפול בקלקסן.
 
האם סיכמתי נכון? האם הריון מספר 3 ו-4 היו גם תוצר של PGD?
האם את מטופלת בקלקסן על-ידי רופא מומחה בנושא קרישיות יתר?
 
חשוב לי להבין את כל הפרטים הרפואיים, כדי לחשוב לגבי בירורים אפשריים, אם בכלל.
 
ועוד שאלה- מה הגילאים שלך ושל בעלך?
 
אחרי שתעני על השאלות, אוכל להמשיך ולהתייחס.
 
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
11/09/2016 | 09:16
4
76
ההיריון הראשון באמת הופסק בגלל הנשאות שידענו עליה מראש ובכל זאת החלטנו לנסות טבעי.ההיריון השני היה מpgd. בהיריון השלישי גם מpgd  נצםה דופק לא סדיר בבדיקה ובבדיקה הבאה כבר לא היה וזאת במקביל לדימום שהתחיל.  היריון רביעי גם מpgd, אגב שניהם מאותו סבב אחד מעוברים טריים והשני מוקפאים. אני התחלתי טיפול בקלקסן משבוע 5. בהיריון השלישי לא הספקתי אפילו להתחיל את התרופה. ההיריון התקין גם עבר במקביל לקלקסן שהתחלתי רק בשבוע 12 בערך שאז גיליתי את הקרישיות.
לצפיה ב-'איזו דרך עברתם:('
איזו דרך עברתם:(
11/09/2016 | 12:52
3
50
האמת היא שלא נראה לי על פניו שצריך להתחיל בבירורים נוספים...
שתי הפלות ברצף בשליש הראשון הן עדיין נחשבות למשהו נורמאטיבי בעולם הילודה. זה לא מפחית מעוצמת הכאב, כמובן, אבל בשיקולים הקרים של עולם הרפואה- זה לא נחשב למשהו חריג שמצריך בירורים.
 
ותכלס- בכל זאת מנסה לכוון-
קרישיות- ידועה אצלך בעיה ואת מטופלת.
קריוטיפ הורי של שניכם- ידועה כבר נשאות וזה מטופל. יש ילד אחד בריא. לא נראה לי שיש צורך לבצע משהו מעבר, ואולי בכלל לפני טיפולי ה-PGD כבר עשיתם את הבדיקה בכל מקרה?
כל הנושא של בירורים סביב הרחם- הסטרוסקופיה אבחנתית- בגלל שאת מטופלת פוריות, אני מתארת לעצמי שהרופאים כבר מכירים את הרחם שלך לפני ולפנים.
פרופיל הורמונאלי- שוב- בגלל היותך מטופלת פוריות- בוודאי הכל כבר ידוע ומוכר לרופאים לגבי מצבך ההורמונאלי...
בדיקת זרע- כנ"ל.
בלוטת תריס ונוגדנים הקשורים לבלוטה- משום שמדובר בבדיקת דם פשוטה- לא הייתי פוסלת לבקש בדיקות אלו.
מחלות אוטואימוניות- אותו כנ"ל כמו בסעיף הקודם. 
 
מקווה שעשיתי לך קצת סדר בבלאגן. כמובן שאת גם יכולה להתייעץ לגבי העניין עם הרופאים/ות שלך. חזרי אלינו עם תגובותיהם/ן.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'תודה על המענה (:'
תודה על המענה (:
11/09/2016 | 13:26
2
34
בהחלט עברנו דרך ארוכה, החמודון שהגיע אחריה היה שווה את הכל! נקווה שגם אחרי המסע הזה יגיע או תגיע הקסם הבא!
קריוטיפ לא עשינו עד עכשיו ואני מתכוונת לבקש גם אם באופן פרטי. היסטרוסקופיה עשיתי פעם אחת אחרי הגרידה הראשונה, את חושבת שיש צורך לעשות שוב? יכול להיות גם שבלידה קרה משהו שפגע ברחם? אני כבר קבעתי תורים לכמה מומחים לשמוע מה דעתם בנושא.
לצפיה ב-'המשך תשובות-'
המשך תשובות-
11/09/2016 | 14:21
1
41
קריוטיפ הורי ניתן לעשות באופן פרטי. אני בזמנו עשיתי במדיקל סנטר בהרצליה. עלה 1000 ש"ח. בעלי עשה בקופה שלו (מאוחדת). התשובות שלי הגיעו תוך חודש. שלו אחרי קצת יותר. אני בכללית- וזה נורא היה מסורבל שם משום מה, והיה לוקח כמה חודשים, ולכן החלטתי לעשות פרטי.
 
לא מאמינה שקרה משהו בלידה אצלך שפגע ברחם. ממש ממש לא, אלא אם כן מופיע משהו במכתב השחרור שלך שמצביע על בעי כלשהי. הפלות כמו שאת מתארת של השליש הראשון מתרחשות רובן ככולן לא בגלל בעיה רחמית, אלא בגלל בעיה בעובר או בחלוקה הראשונית או בהשרשה. משהו שאין עליו שליטה:(
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'תודה על הכל שירה (:'
תודה על הכל שירה (:
12/09/2016 | 07:53
19
את בהחלט יודעת לעודד ולתמוך... קבעתי תור לרופא מומחה ואבקש ממנו לעשות את הבדיקה.
לצפיה ב-'וואו, את בהחלט ראויה לתואר 'בוגרת אובדן''
וואו, את בהחלט ראויה לתואר 'בוגרת אובדן'
10/09/2016 | 22:37
84
תואר מפוקפק שאף אחת לא רוצה בו.
את יודעת מה, בואי נרחיב אותו לתואר 'בוגרת אובדן הריונות שהושגו בטיפולים לאחר שזוהתה נשאות גנטית'.
אני מצטערת שהדרך שלכם אל ההורות פתלתלה וסבוכה כל כך.
 
אני שמחה שאת בטיפול ומאמינה שזה חשוב מאד מאד לעבד את הרגשות עם איש מקצוע ולתת לעצמך מקום שהוא רק שלך ובשבילך.
 
ואני גם שמחה שאת עפ הפנים קדימה. רק ש... אני הייתי מחכה איזה 5 דקות לפני שהייתי חוזרת לשגרת טיפולים (נושא קשה בפני עצמו) - בכל זאת 2 הריונות ב 5 חודשים לא הולכים ברגל. הייתי נחה רגע, גם בשביל הגוף ההורמונלי שלי. גם בשביל הנפש הסוערת שלי והשפיות שלי שתישמר.
 
 
 
לצפיה ב-'אין לי עצות, אבל משתתפת בצערך הרב'
אין לי עצות, אבל משתתפת בצערך הרב
11/09/2016 | 10:19
2
54
טיפולים, אבדנים. נשמע קשה כל כך.
אני מקוה שאת ובן הזוג עצמכם מצליחים לתמוך ולהתמך, כי אבדנים כאלה יכולים לגרום למתח גם בזוגיות. מקוה שיש לכם גם בני משפחה או חברים להתמך בהם בתהליך הקשה שאתם עוברים.
שולחת לך חיבוקי ניחומים, ומאחלת מקרב לב, שבשנה הבאה בעת הזאת תזכו לחבוק בן/בת ואח/אחות או לפחות תהיו במרחק נגיעה בדרך לשם.
לצפיה ב-'תודה על המילים החמות'
תודה על המילים החמות
11/09/2016 | 11:43
1
42
התחושה קצת משתפרת ככל שעוברים הימים...הלוואי והאיחולים שלך אכן יתגשמו
לצפיה ב-'אמן '
אמן
11/09/2016 | 12:27
7
לצפיה ב-'צר לי ממש על אובדני ההריון שלך'
צר לי ממש על אובדני ההריון שלך
12/09/2016 | 14:41
28
אני לא יודעת איך מתחילים מהתחלה ואני גם במס אובדנים כמו שלך רק בסדר אחר- אצלי זה הריון ראשון שהוביל לילד שהיום בן 3.5 ואז לא היה דופק בבדיקת דופק  וגרידה , הפסקת הריון בשבוע 20 בגלל מום בלב שלא נמצאה לו הסיבה הגנטית ועוד הריון של הפסקת דופקבשבוע 7 וקצת  והפלה טבעית
לצפיה ב-'זכויות אישה שאיבדה את עוברה לאחר השבוע ה-22 להריון'
זכויות אישה שאיבדה את עוברה לאחר השבוע ה-22 להריון
12/09/2016 | 13:36
108
באתר כל הבריאות, תוכלי להשוות זכאויות, תשלומים והשתתפויות עצמיות בין כל קופות החולים(!) במגוון עצום של נושאים, לגלות מה הקופה שלך נותנת לעומת הקופות האחרות ואם השירות לו את זקוקה, נמצא בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הקליקי: תיקון הגדרת לידה - חוק הביטוח הלאומי (זכויות אישה ...
שתדעי רק רגעים טובים.
 
 
לצפיה ב-'לקליינע מיידלע- עניתי לך בתחתית הדף- '
לקליינע מיידלע- עניתי לך בתחתית הדף-
12/09/2016 | 08:24
72
סליחה שלקח לי זמן לענות. זה בגלל העומס...


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

לצפיה ב-'וסת לאחר הפלה טבעית'
וסת לאחר הפלה טבעית
08/09/2016 | 08:42
12
105
הי בנות, 4.5 שבועות לאחר הפלה טבעית (בשבוע 8), אני ממתינה לעבור מחזור וסת 1 לפני נסיון נוסף..
לא יודעת אם היה כבר ביוץ או לא. לפני כשבוע היו לי כאבי מחזור חזקים לא דימום. לפני כיומיים הלכתי להיבדק, הרופאה ראתה רירית רחם דקה (6 מ"מ) ואמרה שהיא רואה מעט דימום בחלק העליון של צוואר הרחם. אמרה שאולי יהיה דימום ממש קטן וזהו. ואכן אתמול והיום התחילו הכתמות חומות, אני לא מבינה אם זה "נחשב" דימום של וסת.. למישהי יש נסיון או ידע בנושא?
לצפיה ב-'לפי ניסיוני- וסת אמורה להיות וסת...'
לפי ניסיוני- וסת אמורה להיות וסת...
08/09/2016 | 13:45
3
53
כלומר- לא רק הכתמות חומות, אלא דימום של ממש.
הדבר הטוב ביותר שאת יכולה וצריכה לעשות זה לחכות ולראות האם הדימום מתגבר ונהפך לויסתי או לא. ואם לא- לחכות עוד שבועיים-שלושה ולראות מה קורה והאם יש דימום של וסת.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'היא לא עלולה להיות שונה אחרי הפלה? '
היא לא עלולה להיות שונה אחרי הפלה?
08/09/2016 | 13:51
2
31
התחזק הדימום החום...
לצפיה ב-'הרבה פעמים הדימום דווקא יותר חזק'
הרבה פעמים הדימום דווקא יותר חזק
08/09/2016 | 13:55
1
37
מדימומים של וסת "רגילה". אני מנסה להיזכר איך זה היה אצלי, וככל שאני זוכרת, הדימומים היו כמו של וסת רגילה פלוס מינוס, אולי קצת יותר.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'טוב מקוה שהתמונה תתבהר :) '
טוב מקוה שהתמונה תתבהר :)
08/09/2016 | 13:58
7
לצפיה ב-'שאלה נוספת-'
שאלה נוספת-
08/09/2016 | 14:07
2
47
במידה והדימום מגיע היום, ממתי אני מתחילה לספור? מהיום או מאתמול שהתחילו הכתמים?
לצפיה ב-'למיטב ידיעתי מיום הדימום'
למיטב ידיעתי מיום הדימום
08/09/2016 | 14:23
38
הכתמות לא נחשבות לתחילת וסת.
לצפיה ב-'אני חושבת שמהדימום ולא מההכתמות. '
אני חושבת שמהדימום ולא מההכתמות.
08/09/2016 | 17:01
12
לצפיה ב-'מוזר.. אלה כבר לא הכתמות '
מוזר.. אלה כבר לא הכתמות
08/09/2016 | 18:12
4
40
אלא כמו דימום אבל בצבע חום.
מישהי מכירה? יודעת? האם להתייחס לזה כמחזור?
קראתי איפשהו שזה דם ישן שמתנקה מהרחם. אולי קשור עדיין להפלה שהיתה?
לצפיה ב-'בחיי שאני לא יודעת לענות על זה. צריך לחכות ולראות הלאה. '
בחיי שאני לא יודעת לענות על זה. צריך לחכות ולראות הלאה.
08/09/2016 | 19:38
9
לצפיה ב-'היה לי אחרי שתי הגרידות'
היה לי אחרי שתי הגרידות
08/09/2016 | 21:18
2
146
אחרי הראשונה ולפני הוסת היתה גם היסטרו ניתוחית להוצאת שארית. 4 שבועות אחרי הגרידה התחיל דימום די כבד של דם חום שנמשך יום אחד. למחרת היה דימום של דם אדום שנמשך גם הוא יום אחד בלבד.
אחרי הגרידה השנייה היתה שארית אבל קיויתי שהיא תצא בעצמה, אז את ההיסטרו עשיתי אחרי הוסת הראשונה. ביום הראשון היה דימום קל יחסית של דם חום ולמחרת התחיל דימום של דם אדום. למרות שזה היה רק לפני חודש, אני לא זוכרת כמה ימים נמשכה הוסת הזו.
 
לדעתי אכן מדובר בדם שנותר בחלל הרחם אחרי הגרידה. בבקשה תעדכני אותנו מה מצבך מחר בבוקר.
לצפיה ב-'עדכון.. מקוה שזו היתה וסת.. '
עדכון.. מקוה שזו היתה וסת..
11/09/2016 | 00:17
1
35
היו לי יומיים וחצי של דימומים, ברובם חומים+קרישים ולאחריהם מעט דם אדום. כעת שאריות הכתמות כהות.. בד"כ הוסת שלי אורכת כ 3 ימים עם הכתמוץ בימים שלפני ואחרי.
אני רוצה להאמין שזה היה שונה הפעם בכל זאת עקב הפלה, שהדם האדום היתה וסת וכל השאר היו שאריות של דם מההפלה.
אלך בעוד כמה ימים לקבל אישור מהרופא לחזור ולנסות להרות :) 
לצפיה ב-'תעדכני אותנו לאחר הבדיקה אצל הרופא. בהצלחה!!!'
תעדכני אותנו לאחר הבדיקה אצל הרופא. בהצלחה!!!
11/09/2016 | 08:22
5
לצפיה ב-'נראה לי שמצטרפת- צריכה את דעתכן '
נראה לי שמצטרפת- צריכה את דעתכן
08/09/2016 | 14:24
7
226
בנות שלום,
וסת אחרונה 7.8 בדיקה ביתית שביצעתי שבוע שעבר הייתה חיובית.
ביום רביעי שבוע שעבר הבטא הייתה 82, ביום שני ביצעתי שוב בהנחיית הרופא ביום שני והיה 224.  אתמול בדיקה נוספת הראתה 181 והיום 189. בבדיקה ביום שני אצל הרופא ראה התחלה קטנה של שק. זה לא הריון תקין נכון? בבדיקה הוא העריך שבוע 4.5...אשמח לדעתכן..כמו כן, אם לא תקין האם עליי לגשת למיון היום? תודה רבה 
לצפיה ב-'אני לא בקיאה בבטא...'
אני לא בקיאה בבטא...
08/09/2016 | 15:59
93
ואני לא יודעת לענות לך, עם כל הרצון הטוב שיש לי.
אין לך מה לגשת למיון, כי מי אמר שההריון לא תקין? מה הם יעשו שם איתך? זה מיותר...
בשלבים הללו, אני בכלל לא בעד לבדוק כל הזמן את הבטא. זה סתם מכניס ללחץ ולא מסייע בכלום.
מי שלח אותך לכל כך הרבה בדיקות דם ולמה? האם את מטופלת פוריות? אני פשוט שואלת את זה, כי נשים שהן מטופלות פוריות עושות המון בדיקות בטא, הרבה מעבר לשאר האוכלוסיה.
בעיניי- זה מיותר. כעת את סתם בלחץ ולא יודעת מה קורה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'הבטא בעייתית ומחשידה'
הבטא בעייתית ומחשידה
08/09/2016 | 19:19
70
בטא שעולה ויורדת מתקשרת הרבה פעמים להריון חוץ רחמי. במקרים נדירים מאוד, ישנם שני עוברים: אחד בתוך הרחם ואחד מחוץ לרחם.
לחלופין עשוי להיות הריון תאומים שבו עובר אחד "פורש", אבל אני לא בטוחה האם במקרה כזה הבטא גם יורדת או רק מאטה את קצב העלייה.
מה הנחיית הרופא לגבי ההמשך?
לו אני במקומך, הייתי פונה למיון בכל מקרה של דימום, כאב חריג או חום.
לצפיה ב-'הבטא לא טובה, אני מצטערת. נשמע שאת בדרך לפה.'
הבטא לא טובה, אני מצטערת. נשמע שאת בדרך לפה.
08/09/2016 | 23:06
79
קודם כל חיבוק גדול על החרדה ואי הוודאות. אני מקווה שהתמונה תתבהר בקרוב.
 
בטא אמורה להכפיל את עצמה כל 48 שעות (או לעלות פי 1.5). אם אכן מדובר בהריון חוץ רחמי - את צריכה לדעת שזה מצב מסכן חיים. לרוב כואב מאד (ככה אחותי גילתה את שלה). אבל אני לא יודעת אם תמיד.
 
אני לא חושבת שאת צריכה לרוץ למיון, אבל אם התחושה שלך משתנה, מתפתחים כאבים, עולה החום וכד', לא הייתי לוקחת סיכון.
אם השבת תעבור בשלום ולא תרגישי רע, הייתי הולכת ביום ראשון בבוקר לרופא לאולטרסאונד ולהמשך בירור.
לצפיה ב-'יש משהו חדש? '
יש משהו חדש?
09/09/2016 | 22:26
2
28
לצפיה ב-'אז ככה'
אז ככה
12/09/2016 | 07:45
1
59
התחיל דימום קל בשבת ובראשון הלכתי להיבדק. הבטא עלתה ל 409 ואישפזו אותי להשגחה ולוודא שלא מחוץ לרחם. לא הסכמתי להישאר לישון שם וכעת בדרך לשם לסשן בדיקות נוסף.
מאוד בלחץ ופחד שמדובר בחוץ רחמי ��
מקווה שהבדיקות יהיו טובות היום.
תודה
לצפיה ב-'תמשיכי לעדכן אותנו. '
תמשיכי לעדכן אותנו.
12/09/2016 | 08:06
11
לצפיה ב-'מה שלומך, מור? אנחנו כאן אם את צריכה '
מה שלומך, מור? אנחנו כאן אם את צריכה
12/09/2016 | 07:40
13
לצפיה ב-'פוסט עצוב... גרידה בסוף שבוע 8 עקב שק הריוני ריק'
פוסט עצוב... גרידה בסוף שבוע 8 עקב שק הריוני ריק
07/09/2016 | 10:01
26
207
פוסט עצוב... בת 29 הריון ראשון, סוף שבוע 8. הריון שהגיע אחרי שהרבה זמן לקח לי לשכנע את בן זוגי להתחיל לנסות, וזה לבד היתה התמודדות מאתגרת בשנתיים האחרונות (כמעט נפרדנו סופית על הבסיס הזה בחודש אפריל, אבל אני סוטה מהנושא).
 
ביום שני האולטראסאונד הראה שק הריוני ריק ושלייה גדולה מדי, חשד למשהו בשם מולה. שלחו את תוכן הרחם לפתולוגיה כדי לאבחן מה היה שם בדיוק, כי יש סכנה שזה יהפוך לסרטני, לכן אסור היה לדחות את הפרוצדורה. למחרת (אתמול) עשו לי שאיבה/גרידה, עדיין מעכלת את המצב החדש... קרה למישהי? עצוב לי וקצת מפחיד. לפחות זה מאחורי, גם זה משהו חיובי. אבל עדיין עצוב. מדי פעם מתפרצת בבכי. למרות שהחלק המטריד עכשיו זה לחכות לתוצאות הפתולוגיה, כי העיקר הוא שאין סרטן, בעיקר כואב האבדן של ההריון שכל כך חיכיתי לו.
אבי גם מאוד חולה וזה היה מקום לשמחה גדולה להורים שלי (כמובן שזו לא הסיבה שאני רוצה ילד, זה משהו עמוק הרבה יותר שמגיע מבפנים).
לצפיה ב-'שלום יקרה.קודם כל חיבוק גדול'
שלום יקרה.קודם כל חיבוק גדול
07/09/2016 | 11:39
8
92
אני עברתי גרידה גם בסופש שמיני בדצמבר האחרון.לעובר היה דופק והכל נראה מעולה,כבר בשבוע חמישי.ופתאום בבדיקה שגרתית,נאמר לי שהדופק נדם וצריך לעבור גרידה.מאז אני נוטלת כדורי ציפרלקס נגד חרדה ודכאון.הדאון הרציני הגיע אלי אחרי שבוע וחצי בערך עם חולשה איומה דופק מהיר וסחרחורות קשות מאד.הייתי בחרדה איומה.היום אני במצב הרבה יותר טוב.חושבת על עוד הריון אבל מפחדת מאד.יכולה רק לשלוח לך אור ואהבה ובטוחה שיהיו בשורות טובות.אני כאן בשבילך גם בפרטי.
לצפיה ב-'אורהגנוז, תודה על השיתוף שלך.'
אורהגנוז, תודה על השיתוף שלך.
08/09/2016 | 18:23
7
47
ריגשת אותי  מאוד שהצעת לעבור לדבר בפרטי. אני חייבת לספר שעזר לי  לדבר עם חברות. בדרך כלל אני לא שומרת על קשר מאוד קרוב, אבל יש כמה חברות שמרגישה בנוח לדבר איתן. הן לא ידעו שאני בהריון (סיפרתי רק להורים, לאחות אחת ולפסיכולוגית שלי), וזה מאוד עזר לדבר, ולמעשה לשמוע שכמעט כולן חוו את זה, לפחות פעם אחת, בשלב זה או אחר של ההריון.
אחת החברות סיפרה שהיא לא רצתה כלל לנסות בחודש שלאחר הגרידה.
אני מאוד מצטערת לשמוע שעברת את זה. ומאוד שמחה לשמוע שהיום את במצב יותר טוב. זה אופטימי שזו המגמה. אני חושבת שמומלץ לתת לעצמך את כל הזמן שאת צריכה כדי להתחזק.
חיבוק  חזק ותודה עמוקה על השיתוף ועל התמיכה.
מאחלת לך המון בשורות טובות!
לצפיה ב-''
13/09/2016 | 10:34
6
14
בשורות טובות.....וכמובן שטיפול פסיכולוגי עוזר לי....וגם דבר על זה עם נשים....ובאמת מדהים שכמעט כל אחת חוותה את זה.פשוט לא מדברים על זה.בפגישה האחרונה עם הפסיכולוגית שלי,אמרתי לה שבהריון הבא,אני מקווה שלא אפול לתוך תהום כמו שנפלתי בפעם הקודמת,אם חלילה זה יקרה שוב.אמרתי לה שאני אתכונן יותר טוב.אז היא שאלה,ואיך ניתן להתכונן לדבר כזה?עניתי שלהבין באמת באמת שהסטטיסטיקה היא לא רק מספרים רחוקים ומרוחקים,אלא שאני באמת יכולה להיות אחת ממנה,וכשאני מסתכלת על מסך האולטראסאונד,להתכונן גם לזה שלא אראה דופק:((כי בפעם הקודמת באמת שלא ציפיתי לזה.כשהרופאה ביקשה ממני להיבדק גם וגינלית כי אולי היא לא רואה טוב,כבר הגשתי את כל הדם אוזל לי מהגוף...שתבינו,שכשעה אחכ הייתי צריכה לאסוף את הבן שלי מהגן.ובאמת,בדקה וגינלית ולא היה....וככה עודגם בקופת חולים אצל עוד שתי טכנאיות כדי וודא,וכך גם בבית חולים,אצל 3 רופאים כדי לוודא שאין טעות,וכ פעם כזו,זה מוות מחדש:((
לצפיה ב-'אני מזדהה לגבי השוק'
אני מזדהה לגבי השוק
13/09/2016 | 11:22
5
22
ביום שני שעבר, בדיוק לפני שבוע ויום, הלכתי בכזו התרגשות לאולטארסונד, עם המון אופטימיות לראות דופק. הופעתי שקיימת בכלל אופציה אחרת (ובמקרה שלי אפילו משהו "גרוע" יותר, אם אפשר בכלל להשוות, בגלל הסיכון לגידול ממאיר).
האמת היא שאמא שלי הצטרפה אלי לאולטראסאונד במיוחד למקרה שבו יהיו חדשות רעות, כדי שלא אהיה לבד. היא חששה שבגלל שאין לי בכלל  בחילות, אולי זה  מעיד על בעיה בהריון (אמרתי לה שקראתי באינטרנט שזה לא אומר כלום, אבל רופאת הנשים אישרה שאולי לא היו בחילות הודות לזה שלא היה עובר).

בדיעבד היא צדקה... יום קודם התכוונתי ללכת לבדי כי לא העליתי בדעתי בכלל שיהיו  חדשות לא טובות.

אבל את צודקת, זה עוזר להבין שזו אופציה שקיימת ושהיא לא נדירה בכלל.
אני חושבת שזה יעזור לי אפילו יותר להעריך את ההריון הבא.
ולמדתי כמה עוזר לכתוב בפורום כזה, וכמה עוזר (לי בכל אופן) לדבר ממש עם חברות. חברה אמרה לי, ונדמה לי שגם כתבו את זה פה, שזה כאב שעד שלא עברת אותו,   את לא יכולה להבין.
.
אתקשר היום לבית החולים לשאול אם יש חדש לגבי הממצאים...

תרגישי טוב, אורהגנוז, מאחלת לך המון טוב.
לצפיה ב-''
13/09/2016 | 15:24
15
היי:)שמחה בשבילך שלא חווית את כל מה שאני חוויתי.אני יודעת מה זה ילד,מה זה ילדים.יש לי שלושה,והבנתי כמה שהפסדתי כאן.בייחוד שלקח לי שנתיים להקלט להריון הזה.בנוסף,חוויתי את כל המיחושים הכוללים:בחילות חזקות,עייפות,חזה כואב.בשלב כלשהו התחתי להרגיש ממש טוב,והכל חלף כלא היה,זה היה בערך בשבוע 7+5 וסיפרתי לבעלי שאני ממש חוזרת למיטבי ואיזה כיף.כנראה שזה גם היה סופו של ההריון ולכן,םיזית חשתי ממש טוב כשהדופק פסק ועוד לא ידעתי שזה קרה.זה גרם לי בדיעבד לחוש נורא,שכאילו הוקל לי מזה שההריון פסק,אבל כנראה שזו דרכו של הגוף/העובר או השד יודע מה,לומר שזה לא מתאים,או שמשהו כאן לא מסתדר חלק.
לצפיה ב-'רגע- משהו חשוב לגבי בחילות!'
רגע- משהו חשוב לגבי בחילות!
14/09/2016 | 09:25
3
16
הרופאה שלך טועה. וחבל. לא תמיד יש בחילות בהריון, וקיומן או אי קיומן לא אומר דבר על תקינות או אי תקינות ההריון.
באף אחד מההריונות שלי לא היו לי בחילות. אפילו לא אחת. גם בהריונות התקינים לא היו לי בכלל בכלל בחילות.
אז אם לאישה אין בחילות, היא צריכה לומר תודה, ולא לחשוב שמא משהו לא תקין:)
 
לעומת זאת, יש בנות שהדופק כבר פסק, ועדיין היו עם בחילות....
 
אז תעדכני את הרופאה שלך לגבי העניין, אם את מרגישה איתה מספיק בנוח. חבל שהיא אומרת מידע שהוא לא נכון, ועלולה לגרום למתח מיותר אצל נשים שסתם יש להן מזל ואין להן בחילות.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'איזה יופי שלא היו לך בחילות!'
איזה יופי שלא היו לך בחילות!
14/09/2016 | 17:52
2
7
אני לא הייתי לחוצה בכלל כי קראתי באינטרנט שלא לכולן יש :) פשוט שמחתי שאין לי. והלוואי שלא יהיו לי גם בהריונות הבאים. המחזורים שלי כל כך קשים שאני חושבת שהרווחתי את זה ביושר :)
 
אני מבטיחה שאני אעדכן את הרופאה שלי בעניין הזה, אמורה לקבוע אליה תור לעוד שבוע כשיהיו תוצאות.
רק אציין שהיא לא אמרה שאם אין בחילה סימן שאין הריון, אבל היא ציינה שהגיוני שיש פחות הורמונים שגורמים לבחילות. כך או כך, אני אעביר לה את הדברים.
 
בינתיים אני ממשיכה לעקוב אחרי הבטא. הוא במגמת ירידה. יום לפני הגרידה זה היה 96 אלף, ביום ראשון (לפני 3 ימים) ירד ל-9600, והיום זה סביב 3600.  אני מנסה לקחת את זה למקום אופטימי ובעיקר להרגיע את אמא שלי :) הלוואי שזה יתאפס. עבר רק שבוע אז אני מניחה שזה באמת לוקח קצת יותר זמן...
לצפיה ב-'כן, באמת הלוואי שזה יתאפס...'
כן, באמת הלוואי שזה יתאפס...
14/09/2016 | 21:20
1
6
ולגבי אימהות- זה סיפור מוכר....כל אמא רוצה שהילדים שלה יהיו מאושרים, וכשקורה משהו שהאמא לא יכולה לסייע בו, זה קשה להן.
אם היתה מישהי יותר אומללה ממני במשך שנות אובדני ההריון- זו היתה אמא שלי. היא לא הרבתה לדבר איתי על התחושות שלה. מספיק היה שאמרה לי כל שני וחמישי: "לא ישנתי בלילה מרוב דאגה":(
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'בטוחה שאבין את זה טוב יותר כשאהיה אמא'
בטוחה שאבין את זה טוב יותר כשאהיה אמא
14/09/2016 | 21:34
4
אם כי המטפלת שלי אומרת שנולדתי אמא, כי אני כל כך דואגת להורים ולאחיות ולוקחת אחריות על הרבה דברים.
ויחד עם זאת, מחכה להיות אמא של הילד שלי. :)

וכן, אמא שלי לקחה את הסיפור קשה, גם היא לא ישנה הרבה בלילה שלפני הגרידה, והדאגות מאוד החלישו אותה. אבל זה כנראה טבעי וכיף שזכינו באמא אוהבת שרוצה להגן עלינו. אני יודעת שזה לא מובן  מאליו (במיוחד כשאני חושבת על החוויה של בן זוגי של מה זה משפחה).
לצפיה ב-'נונו היקרה'
נונו היקרה
07/09/2016 | 11:47
1
81
האמת העצובה היא.... שאין פה פוסטים שמחים.
אני מצטערת מאד שאת מצטרפת אלינו.
אנחנו פורום עצוב, על סיומים עצובים וכואבים לתהליכים משמחים ומלאי תקווה, על המוות שבא לפקוד אותנו במקום החיים להם ציפינו.
 
אני מצטערת שהצטרפת אלינו כבר בהריון הראשון שלך. מצטערת שאביך חולה ונגזלה ממך וממנו קרן האור הזו.
 
אני שמחה שבן זוגך השתכנע ואני שמחה שהתהליך הפיזי כבר מאחורייך (ללא תקלות, אני מבינה).
 
ואני מחכה לשמוע ממך עדכונים לגבי הממצא הפתולוגי, מקווה שהחשש לסרטן יוסר, שתזכי להחלמה מלאה בגוף, ולענייני הנפש....
 
מה אומר לך.
כמובן שאני מאחלת לך הריון חדש, תקין מלא וילד בסופו.
אבל זה כבר לא יהיה אותו הדבר, מן הסתם, כמו לפני האובדן שחווית. 
 
בואי אלינו לשתף, להתייעץ, לבכות, להתלונן, לכל דבר ועניין.
יש כאן קהילה חמה, חזקה, תומכת ומכילה.
אנחנו סובלות הכל ויכולות כל דבר ופה לא צריך לצנזר או להתבייש.
אה, ואנחנו גם תמיד כאן, לא צריך לקבוע מראש. רק לבוא.
לצפיה ב-'איןאריותכאלה, סליחה שנעלמתי'
איןאריותכאלה, סליחה שנעלמתי
08/09/2016 | 18:27
41
סליחה שנעלמתי, היה לי קשה בהתחלה לשוב ולענות, למרות שכל כך רציתי, התגובות שלכן ריגשו אותי כל כך וביחד עם סערת הרגשות שהייתי בה, חיכיתי קצת עם התשובה.
אבי לא חולה סופני, ברוך השם. אבל יש לו כמה מחלות כרוניות. הוא לא מקטר אף פעם, ועושה כל מה שהוא יכול. אבל אני כל כך רוצה שהוא יהיה מאושר, ושהוא  יזכה לפגוש את הנכדים שלו... אני הבכורה. 
אחזור לעדכן לגבי הממצאים הפתולוגים. אני יכולה לשתף דבר חיובי בסיפור, והוא שזכיתי לפגוש 2 רופאים מקסימים וזה מאוד מחמם את הלב לדעת שקיימים אנשים כאלה.
תודה רבה על ההקשבה ועל ההכלה, זה מאוד מרגש אותי.
לצפיה ב-'התייחסות עצובה אבל גם אופטימית-'
התייחסות עצובה אבל גם אופטימית-
07/09/2016 | 21:58
8
80
צר לי על אובדן ההריון. זה באמת מאוד עצוב לאבד הריון רצוי. עצוב וכואב.
על כך מתווסף אצלך אב חולה, וההתמודדות קשה עוד יותר.
 
בהיבט הרפואי- מבחינה סטטיסטית- אחד מתוך 5 הריונות מסתיים בהפלה בשליש הראשון (יש כאלו שגורסים שאפילו יותר). הריון מולארי הוא מצב נדיר  יותר. כמובן שצריך קודם כל לקבל תשובות רפואיות. כמה זמן לוקח עד שיש תשובות?
בכל מקרה, רציתי לשתף אותך בכך שאני מכירה מישהי (לא מהפורום, אלא מהחיים הפרטיים שלי), שהיה לה הריון מולארי, והיא היתה צריכה לחכות משהו כמו שנה עד לנסיון נוסף+איזושהי פרוצדורה רפואית שהיתה צריכה לעבור, ולאחר מכן נולדה לה בת בריאה ומתוקה.
 
כמובן שאני מקווה עבורך שלא מדובר בהריון מולארי, אלא "סתם" בשיליה גדולה ושק הריוני ריק, כך שתוכלי לחזור לניסיון נוסף להרות לאחר זמן קצר. יש נשים רבות ביותר שעברו הפלה אחת ולאחריה נקלטו להריון תקין וזכו ללדת תינוקות בריאים.
 
כתבת שלקח לך הרבה זמן לשכנע את בן הזוג להתחיל ולנסות ושכמעט נפרדתם על הרקע הזה. איך הוא עכשיו?- הוא תומך? מראה רגישות כלפייך? מראה אכפתיות? דאגה? האם את מרגישה תמיכה ממנו?
 
כמו שאני ממליצה תמיד- גם במקרה הזה- ניתן לפנות לאשת טיפול המתמחה באובדני הריון- טיפול אישי ואולי אפילו זוגי, כדי לעזור לשניכם בהתמודדות.
 
הפורום הזה הוא באמת עצוב, אבל אני מקפידה לכתוב אחת לתקופה גם הודעות משמחות ונותנות תקווה- על נשים שעברו אובדן/י הריון וזכו ללדת לאחר מכן.
 
שולחת לך חיבוקי כוחות, נחמה ואופטימיות,
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
 
 
לצפיה ב-'שירה, תודה רבה'
שירה, תודה רבה
08/09/2016 | 21:57
7
45
שירה, תודה רבה על  התמיכה.
יש אצלי כמה דברים כואבים במשפחה, אחות עם הפרעת אכילה ועוד אחות שניתקה קשר עם ההורים, מה שמסב להם כאב עז. וגם לי כמובן.
כך שההריון הזה היה מעין קרן אור. אני לא יודעת אם זה הוגן כלפי התינוק העתידי, לתלות כל כך הרבה תקוות בו. אבל כך או כך, זה מאורע שחיכיתי לו.
 
לגבי התוצאות שיכריעו לגבי מידת המולאריות של ההריון, אם בכלל, אמרו לי להמתין שבועיים. ובעוד שבועיים גם אמור להיות מעקב אצל רופאת נשים אז אני מקווה להצטייד בתוצאות כשאלך אליה (אלך לאותה רופאה שהפנתה אותי. הלכתי אליה בפרטי בגלל הדחיפות לאור האולטארסאונד שעשו בקופה).
 
כמובן שיש 2 דברים קשים פה, בנוסף לאבדן ההריון, יש פחד מהתוצאות. סבתי נפטרה מסרטן שד לפני שנולדתי. אני לא רוצה שאמא שלי שוב תעבור כזו חוויה והפעם מהצד השני...
 
תודה ששיתפת אותי בסיפור האופטימי אודות מישהי  שחוותה הריון מולארי ועכשיו כבר יש לה בת. זה סיפור אופטימי!!
עצוב לי נורא לחשוב על האופציה של ההמתנה שנה עד לניסיון הבא. אעשה מה שהרופא יגיד, כמובן. אבל לאור העובדה שלקח לי יותר משנתיים לשכנע את הבנזוג, זה כואב אפילו יותר. וכמובן שעולות מחשבות כמו "מה היה קורה אם היינו מנסים קודם", ו"למה לא ניסיתי קודם", ו"למה הוא עיכב את העניין כל כך" (אני כמובן יודעת את התשובה אבל מתוסכלת שנתתי לזה לקרות, שוב קצת סטיתי מהנושא, אבל זה פשוט עולה פתאום עם כל הכאב והצער, עולה כעס). וברור לי שהמחשבות האלו מיותרות עכשיו ולא מקדמות אותי, אבל הן צצות מדי פעם. 
 
ובהמשך לשאלתך על הבנזוג (העקשן :)) - כן, הוא מאוד תמך והראה רגישות ודאגה. הוא היה איתי בבית החולים מהבוקר (יצאנו ממש מוקדם כדי לתפוס תור במיון...) ולאורך  כל התהליך. מרוב כל המתח נפשי אמא שלי קרסה ולא הצטרפה, אבל זה יצא לטובה. לצערי זו היתה הזדמנות שבה הייתי זקוקה להרבה תמיכה. לשמחתי הוא בהחלט היה טוב אלי. 
הצטערתי שהוא לא אסרטיבי יותר מול הרופאים, אבל הוא היה שם איתי וזה כבר המון. והוא הבטיח לי שננסה שוב!
 
האמת היא שהתלבטתי המון, האם חכם לעשות ילד עם מישהו שכל כך מפחד מזה וכל כך לא רוצה? הראש עונה שבוודאי שלא. הלב מאמין שהוא יהיה אבא נהדר כשזה כבר יקרה, למרות שהוא לא מרגיש ככה עדיין. אבל לפחות כשאני הייתי צריכה תמיכה, הוא היה שם. ולמחרת גם עבד מהבית כדי שלא אהיה לבד, למקרה שלא ארגיש טוב.
 
שאלתי אותו בעקבותהשאלות שלך האם גם הוא מרגיש אבדן. הוא אמר שהוא עוד לא עיכל את ההריון בכלל... אז אני חושבת שהוא בעיקר התעצב כי אני מאוד התעצבתי.
אני בטיפול פסיכולוגי מזה זמן מה וכתבתי גם למטפלת שלי מייל. אני בד"כ משתדלת לא "להציק" מחוץ לשעות הרגילות, אבל הייתי חייבת לשתף אותה. אני חופרת לה כבר שנתיים על המצוקה עם זה שהוא לא רוצה ילדים, אז היא יודעת כמה זה בוער בי.
היא היתה כל כך מקסימה שהיא הציעה להקדים את הפגישה הקבועה או לדבר בטלפון, אבל החלטתי שאשאיר את הפגישה ביום ראשון כדי בינתיים לעכל קצת עם עצמי את המצב החדש, וגם לנוח בבית כי הבטן שלי עוד רגישה.
אבל את לגמרי צודקת, אני ממש מרגישה שזה מזל שאני בטיפול פסיכולוגי, רק המחשבה על זה כבר ניחמה אותי קצת כשהייתי בבית החולים.
 
תודה רבה, על הכל. על השאלות המכווינות ועל התמיכה. 
חיבוק חזק,
אני
לצפיה ב-'רוצה לספר לך משהו על בעלי היקר-'
רוצה לספר לך משהו על בעלי היקר-
10/09/2016 | 22:05
6
53
כמובן שכל סיפור הוא אישי, ואי אפשר להסיק מסקנות מבן אדם אחד לשני, אבל בכל זאת-
את בעלי לקח לי שנתיים לשכנע להתחיל את נושא ההריונות. מגיל 30 עד גיל 32...חפרתי לו על זה. וכל הזמן קיבלתי סירוב. הסירוב נבע בעיקר מפחד מהמשהו הלא מוכר הזה, וגם כתוצאה מקושי לקבל את חיי חוסר הנוחות שילד מביא איתו.
ואין מה לדבר- ילדים זה המון המון המון המון עבודה!!! זה מדהים ונפלא והכי בעולם מכל הבחינות, אבל גם מאוד מחייב ומצריך סבלנות אין קץ, וכוחות, ואנרגיה, וויתורים רבים שלך. והוא ידע את כל זה, ולכן היה לו קשה לוותר על זה.
 
מצד שני- בגיל 32, כשהודעתי לו שזהו זה. שאי אפשר לחכות יותר, שחייבים לקפוץ למים הקרים, ונכנסתי להריון- מהרגע של שני הפסים הוא נהיה אבא, והאבא הכי נפלא בעולם.
לאחר שהיו כבר שני ילדים, והוא ראה כמה זה נפלא, וכמה הוא אוהב להיות אבא, אבל בכמה השקעה מדובר, הוא לא רצה עוד ילדים. הוא היה מסופק במה שיש- בן ובת... מי צריך יותר מזה, הוא אמר.
 
ובכל זאת, למרות עקשנותו, אני הייתי עקשנית יותר. ואחרי כל הפלה הייתי צריכה לשכנע אותו שוב. והכל היה מתיש נורא וקשה. ואחרי 6 הפלות ברצף התחננתי על נפשי לנסיון נוסף- אחרון- כי באמת כבר לא יכולתי יותר לסבול.
ואז, למזלנו הרב, נולדה מעייני- והוא אבא נפלא גם לה, ומאוהב בה, ומטפל בה, ומשקיע בה את הכל.
 
אז זה שלקח הרבה זמן לשכנע את בן זוגך להתחיל ולנסות, עוד לא אומר שהוא לא יהיה אבא נפלא.
 
שמחה לקרוא שאת נמצאת בתהליך טיפולי. הייתי חושבת יחד עם המטפלת, האם זה נכון לצרף גם את בן זוגך למספר מפגשים.
 
הסיפור המשפחתי שלך מאוד מורכב, וכולי תקווה שתבוא עליכם הישועה בקרוב.
אנא עדכני אותנו לגבי תוצאות הבדיקה, כאשר תגיע, ותרגישי חופשי לשתף אותנו בכל מה שאת רוצה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-' שירה יקרה, המון תודה על השיתוף'
שירה יקרה, המון תודה על השיתוף
10/09/2016 | 22:58
5
30
אני ממש מעריכה את זה ששיתפת אותי בסיפור החיים שלך במפגש עם בנזוג שלא רוצה ילדים. ואני מאוד שמחה לשמוע שהוא מתפקד כאבא נהדר!!
אני חושבת שבנזוגי נרתע ממגוון סיבות, כמובן כל הסיבות שציינת אך לצערי במקרה שלו יש גם בסיס עמוק יותר: הוא לא זכה להורים נחמדים, הם התנהגו בצורה מאוד לא יפה והוא מבין כמה נזק הורה יכול לעשות לילד שלו. אני חושבת שהטראומות שהם הותירו לו מאוד מפחידות אותו ומרתיעות אותו מכל הנושא. הוא ממש לא מאמין שהוא יהיה אבא טוב, כי הוא לא ראה דוגמא טובה אצלו בבית.
 
ההבנה הזו שלי היא זו שאיפשרה לי להיות כל כך סבלנית כלפיו. אני לעומתו, מאוד קשורה להורים שלי, מאוד אוהבת אותם ועם כל הקשיים מודה להם על כל מה שהם נתנו לי ורוצה להעניק לילדים משפחה כיפית ואוהבת כפי שאני מכירה.
 
בכל מקרה, על פניו, בינתיים צלחנו את חוסר ההסכמה הזה. אני חייבת לציין שאם לא הייתי מאמינה ומשוכנעת שהוא יהיה אבא טוב, לא הייתי נשארת כל כך הרבה זמן וממתינה כל כך הרבה זמן. אנחנו ביחד חמש שנים, מתוכן גרנו ביחד 3. וגם אני בעיקר בשנתיים האחרונות חפרתי לו לא מעט על הנושא. לשמחתי היה לי ליווי של פסיכולוגית שאני אצלה כבר כמעט שנתיים. בתקופה שהוא עוד לא הסכים לנסות, ההורים שלי הציעו שהוא יצטרף אלי לכמה מפגשים לטיפול. בסוף זה לא קרה והצלחנו להתגבר על המשבר שהיה סביב הנושא הזה.
 
אני חייבת לציין שאת גיבורה בעיני וחזקה מאוד. אני מצטערת לשמוע על החוויות הקשות שעברת, אני מעריצה אותך שלא ויתרת, ואני שמחה שקיבלת את מבוקשך, שלושה ילדים מקסימים. אני כן חוששת שכאשר ארצה עוד ילד הוא יערים שוב קשיים אבל אומרת לעצמי, בואי נתחיל קודם מלהצליח להביא ילד אחד פרה פרה...
 
שוב תודה רבה על כל ההקשבה, אחזור ואעדכן...
 
לצפיה ב-'אם בן זוגך מודע לסיבה המרכזית'
אם בן זוגך מודע לסיבה המרכזית
11/09/2016 | 08:22
4
46
שבגללה נרתע עד היום מלנסות להביא ילד, ומוכן לגעת בדברים הכואבים של ילדותו וגידולו, הייתי ממליצה גם לו לעבור תהליך של טיפול. טיפול שמטרתו תהיה בין השאר להכין אותו להיות אבא בהיבט הנפשי ובהיבט של ביטחון ביכולותיו.
אם הוא לא מאמין שיהיה אבא טוב, כי לא ראה דוגמא טובה אצלו בבית, כדאי שיעבד את הדברים בצורה מקצועית. זאת כדי שכאשר יגיע להיות אבא- יהיה יותר בטוח בעצמו ובכישוריו להיות הורה טוב ומיטיב.
זה מאוד מאוד חשוב.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
לצפיה ב-'את כל כך צודקת, הלוואי שהוא היה מסכים'
את כל כך צודקת, הלוואי שהוא היה מסכים
12/09/2016 | 23:17
3
12
אני לא יודעת אם הוא מבין שזו הסיבה, אם כי אמרתי לו שזו דעתי פעמים רבות. אבל זה לא משנה את דעתו לגבי זה שהוא פשוט לא אוהב ילדים. כך או כך, אין ספק בכלל שהוא צריך טיפול. המטפלת שלי אמרה את זה כמה פעמים, וגם הרבה מהחברות שלי אמרו זאת כשסיפרתי להן שאנחנו הולכים להיפרד בגלל הקונפליקט הזה. 
הצעתי לו כמה פעמים במהלך השנתיים האחרונות והוא אמר שהוא לא מרגיש שיש לו צורך בזה (הערה: הוא היה בטיפול במשך שנתיים וחצי, התחיל שנה לפני שהכרנו בכלל, כך שהוא יודע מה זה אומר ובמה זה כרוך).

ובאותו שבוע שבו ממש כמעט נפרדנו, אמרתי לו באופן חד משמעי שאני חושבת שהוא צריך טיפול בעניין הזה. סוף סוף גם הוא הסכים איתי אחרי שהוא עיבד את הדברים באותו שבוע. ויחד עם זאת, בעוד שאני התכוונתי שכבר יתחיל מיד, הוא התכוון שהוא יתחיל כאשר זה יהיה רלוונטי, דהיינו כשאהיה בהריון. וכשנכנסתי לשמחתי להריון הזכרתי לו את זה. ואז הוא אמר שזה עוד מוקדם. ושגם אין לו זמן (זה נכון, הוא עובד רחוב מהבית והנסיעות גוזלות הרבה זמן). יחד עם זאת, זמן זה עניין של סדרי עדיפויות, עם זה אי אפשר להתווכח.
כך או כך, רציונלית שנינו מבינים שהוא זקוק לטיפול, אבל מעשית לא הצלחתי להביא אותו ללכת וגם הבנתי שזה מעורר אנטגוניזם כשאני לוחצת (ואני מכירה את זה היטב מהצד שלי. אחותי במשך שנים הציעה לי להתחיל ללכת לטיפול והיתה לי התנגדות כשזה הגיע ממנה. רק כשהתחלתי ללכת בלי קשר אליה, הבנתי שאני באמת צריכה את זה).
 
לצפיה ב-'אחד מכללי הבסיס בטיפול הם-'
אחד מכללי הבסיס בטיפול הם-
13/09/2016 | 13:16
2
17
שצריך לרצות ללכת לטיפול. אי אפשר ללכת לטיפול מסוג כלשהו מתוך הכרח, כי אז הטיפול לא יהיה אפקטיבי...
יש תהליכים בחיים, ותהליכים לוקחים זמן, ומצריכים מאיתנו לגלות סבלנות וסובלנות- כלפי עצמנו וכלפי סובבנו. ראית את זה על עצמך,וזה נכון גם לגבי בן זוגך.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'זה בדיוק מה שהוא טוען'
זה בדיוק מה שהוא טוען
13/09/2016 | 13:30
1
12
זה בדיוק מה שהוא טוען, כשאני מספרת לו כמה אני רוצה שאחותי תלך לטיפול. הוא אומר שזה לא אפקטיבי אם זה לא מגיע מתוכה. ואני באמת מבינה את זה, לכן גם מבינה שאין לי שליטה על האם הוא יילך או לא לטיפול. נותר לי רק להיות אופטימית שהכל יהיה בסדר, ולהמתין בסבלנות.
לצפיה ב-'יפה כתבת:)'
יפה כתבת:)
13/09/2016 | 14:26
11
לצפיה ב-'חיבוק גם ממני '
חיבוק גם ממני
08/09/2016 | 18:08
1
41
גם אצלי, הריון ראשון שלא התפתח, הפלה טבעית לפני חודש בשבוע 8 ורק לפני כמה ימים התחלתי לחזור לעצמי.. זה כאב שאי אפשר להבין אותו עד שאת חווה אותו. 
חיבוק
ובשורות טובות 
אמן
לצפיה ב-'אני מצטערת לשמוע, meem8'
אני מצטערת לשמוע, meem8
08/09/2016 | 18:19
32
החדשות הטובות בשבילך הן שלפי מה שחברות סיפרו לי, הגוף מאוד פורה אחרי הפלה, הן  סיפרו שהן נכנסו להריון ממש מהר אחרי כן, מניחה שזה נקודה חיובית. במקרה שלי אמתין לתוצאות מהרופאה, וגם מבחינה נפשית עוד לא רוצה לחזור לנסות. תודה ששיתפת אותי. 
וכל כך דייקת, באמת כאב שאי אפשר להבין אותו עד שחווים אותו.
 
חיבוק ובשורות טובות גם לך!
 
לצפיה ב-'ועוד שאלה יותר טכנית... וגם חדשות טובות'
ועוד שאלה יותר טכנית... וגם חדשות טובות
12/09/2016 | 23:29
2
18
מצטערת אם אני מחזירה אתכן לזכרון שמנסות לשכוח. אבל אם במקרה זכור לכן או שאתן יודעות, האם זה תקין ששבוע אחרי עדיין יש דימום קל? מרגיש כמו מחזור קל, לעיתים עם כאבי מחזור מאוד קלים. אני מניחה שכן, אבל חשבתי לשאול ליתר בטחון...
בדרך  כלל סובלת ממחזורים מאוד קשים, הלוואי שכל מחזור היה מרגיש כך :)
אגב, האם זה פרט שכדאי  לספר לרופאת הנשים כשאני חוזרת אליה לביקורת בעוד שבוע?
 
 
החדשות הטובות הן שאני כבר מרגישה יותר טוב נפשית ופיזית! הבתא מתחיל לרדת (טפו טפו), אני צריכה להיות במעקב ולראות שזה מגיע ל-0 ונשאר כך במשך תקופה. עדיין מחכה לתוצאות הפתולוגיה. קצת במתח מזה אבל מקווה לטוב :)
 
תודה רבה לכולכן.
לצפיה ב-'דימומים לאחר גרידה- '
דימומים לאחר גרידה-
13/09/2016 | 13:24
1
13
יכולים להיות דימומים ברמה סבירה במשך כשבועיים לאחר הגרידה.
אני בעד לשתף את הרופאה בכל דבר רפואי, גם אם הוא נחשב תקין.
אבל לשם הבהרה- מה שאת חווה עכשיו זה לא מחזור. זה דימום לאחר גרידה. זה משהו אחר.
 
מקווה עבורך לתוצאות פתולוגיה תקינות:)
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
13/09/2016 | 13:28
8
אני מבינה שזה לא מחזור, זו פשוט היתה הדרך שלי לתאר איך נראים הדימומים :) תודה על ההבהרה. וגם תודה רבה על ההכוונה, בהחלט אשתף את הרופאה בפגישה בעוד שבוע.
לצפיה ב-'חדשות לא טובות... מולה מלאה'
חדשות לא טובות... מולה מלאה
19/09/2016 | 15:33
2
לצערי קיבלתי חדשות לא טובות, דיברתי עכשיו עם הרופאה בטלפון והיא אמרה שגילו מולה מלאה. אני לא חושבת שאמורים לספר כזה דבר בטלפון, אני ממש נבהלתי ונכנסתי קצת להיסטריה. מנסה להירגע ולהבין מה עושים עכשיו... :(
לצפיה ב-'אז... היה מופע על לידה שקטה וצמיחה מתוך האובדן.'
אז... היה מופע על לידה שקטה וצמיחה מתוך האובדן.
08/09/2016 | 08:53
2
201
לפני יומיים העליתי מופע בנושא לידה שקטה.
במופע סיפרתי את הסיפור שלי (הריון שלישי, רעלת הריון פעם שניה, חמורה מוקדמת- בשבוע 24- וסכנת חיים לי. הפסת הריון ולידה שקטה. ואחר כך דיכאון וחרדות ופוסט טראומה... טיפול בטראומה ואמירות של רופאים שאי אפשר יותר להביא עוד ילדים... ובדיקות ובחירות של חיים... ולבסוף הצלחנו בעזרת פרופ' קופרמינץ ופרופ' סמואלוב ביחד להביא עוד ילדה מתוקה לעולם...)

המופע משולב עם קטעי משחק ושירים ישראלים שקשורים לתהליכים שעברתי, שאני מנגנת ושרה.

היה...
מרגש. מפעים. ממלא.
נשים יצאו עם דמעות. כל הנשים אמרו שזה העלה את המודעות שלהן לנושא ואת הרגישות, וכמובן נשים שעברו את זה באו לשתף או סיפרו איפה זה נגע בהן...

אני מרגישה שליחה בימים אלה- להעלות את המודעות,
לתת קול לכל מה שקורה לנו,
לאבל השקט הזה והלא מדובר כמעט,
לכאב הנשי הכל כך חזק,
לתחושה שזה היה ילד ולא עובר,
לתחושות הקשות של הבדידות והצער...

רציתי לגרום לכולנו להתחבר יחד, לתת יד בתוך הכאב הזה ולדעת שזה בסדר לכאוב.
ושזה בסדר להתאבל ולהרגיש כל כך רע.
וגם שאפשר אחר כך לצמוח מתוך כל האובדן הנורא הזה.
ולקבל משמעות אחרת לחיים.
לפרוח ולשמוח ולאהוב.
ולקבל החלטות ובחירות שיעשו לנו את החיים אחרים.

כל זה ועוד- במופע של שעה ורבע בערך...
דיברנו על הכל ועוד הרבה...

היה לי נעים.
אני מעלה אותו בעוד מקומות בעזרת ה'.

שולחת לכן תמונות וטעימה קטנה- באהבה לכולכן.

ציפי
לצפיה ב-'ואו! ציפי- איזו מרגשת!'
ואו! ציפי- איזו מרגשת!
08/09/2016 | 13:53
43
תודה רבה על השיתוף. זכור לי שפרסמת פה בפורום את דבר המופע.
אכן שליחות חשובה, וגם סוג של תרפיה משמעותית עבורך.
איזה יופי שאת יכולה להשתמש בכישרון שלך כדי להעביר באמצעותו מסרים כה אנושיים וחשובים.
 
את מוזמנת לכתוב פה אודות מופעים נוספים, ולכתוב פרטים לגבי מיקום ולוחות זמנים.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'ציפי מדהימה'
ציפי מדהימה
13/09/2016 | 23:52
13
את מעוררת השראה. אני במקור רקדנית ותמיד אני חולמת על הרגע שארים מופע מחול שכולו עוסק בהתמודדות הנוראה הזו- צער העיבור. 
אין לנושא הזה מודעות בכלל ובזכות נשים כמוך אנחנו מקבלות הכרה חברתית, הגיע הזמםן שיכירו אותנו בחברה, שיבינו שאישה שעוברת גרידה, אובדן הריון זקוקה לתנאים יחודיים, ולא להשתלב תוך שניות כאילו לא קרה כלום. גם אני חושבת שאני בסוג של פוסט- טראומה, התחלתי כבר לעשות רייקי על הבטן שלי כדי שהכל יהיה שם תקין. 
היכן אפשר לראות את המופע השלם בבקשה??? זה ממש מחזק אותי דברים כאלו. 
לצפיה ב-'סדנת כתיבה סביב אובדן הריון ולידה שקטה'
סדנת כתיבה סביב אובדן הריון ולידה שקטה
07/09/2016 | 11:36
6
138
שלום יקרות,
היום נפתחת סדנת כתיבה לנשים שחוו לידה שקטה או אובדן הריון.
הסדנה תתקיים בתל אביב, מתחילות ב- 19:00,
מי שרוצה להיות חלק ממעגל נשים סביב מדורת המילים, מוזמנת להצטרף.
לפרטים:
0502670601
ליאת
 
לצפיה ב-'הפרסום הוא באישורי, ואני מעודדת אתכן להרשם. '
הפרסום הוא באישורי, ואני מעודדת אתכן להרשם.
07/09/2016 | 13:04
18
לצפיה ב-'להבא עדיף להודיע כמה ימים מראש שניתן יהיה להתארגן ולהגיע'
להבא עדיף להודיע כמה ימים מראש שניתן יהיה להתארגן ולהגיע
07/09/2016 | 13:35
1
20
לצפיה ב-'לא מאוחר, אפשר להצטרף גם במפגש הבא, ביום רביעי 14/7'
לא מאוחר, אפשר להצטרף גם במפגש הבא, ביום רביעי 14/7
07/09/2016 | 16:11
13
לצפיה ב-'ליאת, אודה לך אם תוכלי לשתף אותנו איך היה-'
ליאת, אודה לך אם תוכלי לשתף אותנו איך היה-
07/09/2016 | 22:07
2
55
כמובן, בלי להיכנס לזהות הנשים או לפרטים מסגירים. מה שתרצי ותמצאי לנכון לשתף לגביו- אשמח.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'מנוחת דייגות'
מנוחת דייגות
08/09/2016 | 10:37
1
65
עגנו את ספינת האם
בין רחשי בטן הים,
שקענו אל מצוקי חיינו.
תלויות בין עולמות,
בין חיים לסליחות.
מתנדדות,
מנדנדות
עריסותנו הריקות.
מנחמות טבור אל
צחוק חורץ
מצולק
מבטן אל בטן.
קופלנו אל תוך
קונכיות,
נאספנו אל פני
שקיעת חלומות,
אל כשף נשים עגולות.
 
לצפיה ב-'מקסים ומרגש. תודה. '
מקסים ומרגש. תודה.
08/09/2016 | 13:42
14
לצפיה ב-'התייעצות בנוגע לקבורה'
התייעצות בנוגע לקבורה
05/09/2016 | 21:08
11
270
שלום לכולן,
עברתי הפסקת הריון מאוחרת בשבוע 33 לפני שבוע. הכל היה בסדר עד שבוע 25 שם התחילו לגלות ממצאים חריגים, עברתי למעקב אצל מומחה מוח והיה נראה שהכל מתפתח... עד שבוע 31 בו היו ממצאים מוחיים חריגים רבים, עשיתי אם אר איי לי ולעוברית, מי שפיר והכל אישרו את המומים שהתגלו. 
הרגעים הכי קשים היו הזריקה שלקחה כארבעים דקות כיוון שהעוברית המתוקה שלי הסתובבה עם הגב ואולי הראתה את הרצון לשרוד.. ורגע הלידה עצמה.
ראינו אותה, חיבקנו, נישקנו ונפרדנו ממנה. 
שלחנו אותה לבדיקה פתולוגית והודיעו לי היום שהבדיקה הסתיימה והיא מוכנה לקבורה. בהתחלה רצינו לקבור אותה בבית העלמין בפתח תקווה אבל הם לא לוקחים על עצמם את ההמלצות של משרד הבריאות, אז החלטנו שבית העלמין בכפר סבא יתאים יותר. יש לנו האפשרות להשתתף בקבורתה או רק לדעת לאחר מכן היכן נמצאת החלקה. בנוגע להנצחה באמצעות מצבה וביקור דעתי מגובשת ואני בטוחה שאעשה זאת. 
בנוגע לקבורה עצמה אני ובן זוגי לא בטוחים אם יהיה נכון להשתתף או לא.
אני רוצה לבקש מהאמהות שנמצאות כאן אם הן יכולות לשתף בסיפורן האישי
1. איך מתנהל הטקס? אם מישהי חוותה. (מדובר על חברת קדישא)
2. אם קברתן את ילדכן והשתתפתם בלוויה עצמה.
 
שאלות נוראיות 
תודה על כל מענה
בשורות טובות לכולן
לצפיה ב-'לא יודעת לענות, שולחת חיבוק '
לא יודעת לענות, שולחת חיבוק
05/09/2016 | 22:45
37
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
06/09/2016 | 00:39
125
עצוב עצוב עצוב. אוי. כל כך כואב ונורא.
שאלת שאלות חשובות ואמיצות כל כך, אך לצערי אין לי תשובות.
אני מציעה לך לפנות לקבוצה בפייסבוק שנקראת "חיבוק שקט" (אני מקווה שאני לא טועה... תיכף אבדוק זאת).
 
שולחת חיבוקי כוחות ונחמה
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'שם הקבוצה בפייסבוק- "חיבוק בשקט". '
שם הקבוצה בפייסבוק- "חיבוק בשקט".
06/09/2016 | 00:40
38
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
06/09/2016 | 08:49
100
ההודעה שלך מלאת כאב ועצב, ואין שום דבר שיכול לנחם.
מרבית הנשים כאן בפורום (כולל אותי), עברו אובדנים בשלב מוקדם יותר ולכן כנראה שפה תקבלי מעט תשובות.
 
ממליצה לפנות לקבוצת הפייסבוק ששירה ציינה - חיבוק בשקט. מדובר בקבוצה סגורה לנשים שעברו לידה שקטה החל משבוע מסויים (נדמה לי 22, אבל לא בטוחה, אני לא חברה בקבוצה הזו).
אם את לא מעוניינת להיחשף בפרופיל הפייסבוק האמיתי שלך, תפתחי אחד נוסף פיקטיבי.
 
שולחת לך חיבוק 
לצפיה ב-'שאלות נוראיות '
שאלות נוראיות
06/09/2016 | 13:01
5
145
את כותבת כל כך מאופק ואני בוכה בצד השני של המקלדת.
מצטערת בכל לבי על האובדן.
 
אין לי נסיון בענייני קבורה ואני לא יודעת מה הייתי עושה לו אני את. אבל בכל זאת יש לי הצעה.
לאחר שנולדה בחרת לראות אותה, לנשק ולחבק אותה ולהיפרד ממנה.
יש נשים שבוחרות שלא להיפרד. כיצד החלטת לקיים טקס פרידה? נסי לחשוב על המניעים הללו ולהשליך מהם לעניין הקבורה.
אני פשוט לא חושבת שנסיון של אחרים רלוונטי בהחלטה כזו.
רק מה עדיף עבורך - האם תחיי עם עצמך יותר בשלום אם תבחרי שכן לנכוח בטקס הקבורה, או שדווקא הימנעות ממנו תהיה עדיפה.
ואת זה רק את יכולה לדעת עבור עצמך.
 
 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
06/09/2016 | 19:02
4
99
תודה לכולם על שהקדשת זמן, קראתם והגבתם. הפורום פה תורם לתחושה שלא רק אני עוברת אסון כזה.
החלטנו לדעת היכן תקבר ולהכין לוחית שיש להנצחה, הסכימו שנגיע לאחר שהיא תקבר. הייתי קצת תמימה בהתחלה. הבנתי שהתחום מאוד התקדם לאחרונה, אבל עדיין זה פשוט מדהים איך להורים אין זכויות כמעט בהחלטות האלה, והכל צריך להיות בתחנונים ודרך קשרים.
 
שוב באמת תודה לכולן על התגובות. היא בלבי לנצח, אולי אני כותבת בצורה קצת מרוחקת כמו על מישהי אחרת, כי אני עדיין לא מעכלת עד הסוף שהתינוקת שלי מתה.
יש לנו ילדה מדהימה בת שנתיים וחצי והיא נותנת לי את הכוחות להיות.
 
לצפיה ב-'עצוב כל כך '
עצוב כל כך
06/09/2016 | 20:48
71
שמתי לב לשם המשתמש שלך והעצב שוב הכה בי.
אני חושבת שהריחוק בכתיבה שלך (ואולי במידה מסויימת גם ברגש) הכרחי בשלב הזה.
קצת כמו שאנשים שנפגעו בשדה קרב מספרים שהם לא ממש הרגישו את הפציעה,
הגוף נכנס להלם, כלי הדם מתכווצים ועוד מליון מערכות נערכות כדי לאפשר הישרדות. אחר כך זה כואב.
 
נדמה לי שהנפש דומה לגוף מבחינת העיבוד של הפציעה.
בואי אלינו. כולנו עברנו ועוברות תהליכי אבל משמעותיים. את לא לבד.
 
שמחה שאת שואבת כוחות מבתך.
לצפיה ב-'מאוד עצוב-'
מאוד עצוב-
06/09/2016 | 21:21
59
זה בסדר גמור להיות קצת "רובוטית". זו ההגנה של הנפש על עצמה.
את ואתם עומדים בפני תהליך ארוך של עיבוד האובדן. מדובר על תהליך מורכב. אי אפשר להאיץ בנפש.
 
נפלא שיש בת שנותנת את הכוחות להיות ולחיות.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'רציתי לתרום מניסיוני '
רציתי לתרום מניסיוני
07/09/2016 | 08:53
1
112
מי שלא מעוניינת לקרוא על קבורת תינוקות הפסקה הבאה לא בשבילה.. לא יודעת אם זה רלוונטי לך אבל אולי לבאות ולכן החלטתי לשתף

אני אחת מ"ברות המזל" שחוותה גם הפסקה בשלב מאוחר - לידה שקטה לפני 8 חודשים. לצערי, לא הספקתי להיות נוכחת בטקס הקבורה. לא ידעתי וחשבתי שלא ארצה. בדיעבד אני לא יודעת מה היה עדיף.. התינוקת שלי קבורה בחולון, בחלקת העוברים. זהו מקום קשה, שהקבורה בו בקומות ואין חלקה פרטית לכל תינוק (וזה נכון גם לתינוקות חיים שנפטרו עד גיל חודש) אין לי מושג לגבי כפר סבא.
ביקרתי בחלקה כשבועיים אחרי הלידה, גם היא נקברה מיד אחרי נתיחה. אגב, אל(!) תקראי את הדו"ח. אני אישית מכירה את כל המושגים ומבינה את התחום ועדיין, מתחרטת שקראתי. עברו עלי ימים נוראיים בעקבותיו.
אנחנו ביקרנו את הקבר פעם אחת. החוויה היתה קשה. כבר בהתחלה איתור הקבר לא היה פשטני והיה צריך לתשאל את הקברן אם הוא זוכר כי הרשומה במחשב היתה לא מלאה.. אבל נאמר לנו "שהיא קבורה ליד התינוק של רוזנברג" לא אשכח את המשפט הזה.. בעיניים דומעות נלקחנו לחלקה המרוחקת. הליווי של עובד מבית הקברות הקשה מאוד.. הוא לא הפסיק לנסות להניא אותנו מלהתקרב ואז לשכנע אותנו ללכת. חשבתי שהוא לא יניח לנו להתיחד. בסוף הוא הלך. עמדנו שם, ישבנו ליטפנו את המרצפת שתחתיה בין היתר קבורה גם בתנו. מראה הרחבה קורע לב. באנו בחורף והאזור היה בוצי. דובונים, פרחים ומכתבים אישיים של ההורים היו סתורים מהגשם, לחים. אחרי שסידרנו את כולם חזרה במקומם, השמענו לה את השיר שלה. שיר לשירה, השיר שהייתי משמיעה לה אימת שרציתי שתבעט. וגם מיד אחרי הלידה כשהחזקתי אותה בזרועותיי.
בכינו, ביקשנו סליחה והלכנו. לא אחרי ששיננתי לעצמי את חלקת הקבר. במראה ובמספר. אם אי פעם ארצה לחזור.
לא חזרתי עדיין. עשיתי משהו אחר, במסגרת קבוצת חיבוק בשקט נסענו לגן החיות התנ"כי בירושלים לפינת התייחדות לתינוקות שנולדו בלידה שקטה. הכנו גם חריטה של עלה עם השם שנתנו לה ותאריך לידתה. שם שחיכיתי שנים לתת לביתי ולבסוף החלטתי להעניק אותו לה. תמר..
את העלה החלטנו לא להשאיר בתיבת העלים בפינת ההנצחה והוא איתי, בארנק כל הזמן. לפעמים לפני שאני נותנת צ'ק אני נתקלת בו ומחסירה פעימה. אבל טוב לי שכך. לא רוצה לשכוח..
מקווה ששרדת עד כה ושהיו לך את הכוחות לקרוא דברים קשים כל כך, אינטימיים כל כך על תינוקת אחרת, של מישהי שאת בכלל לא מכירה..
רוצה לומר לך שאת נשמעת אישה נהדרת עם כוחות מופלאים ואני כל כך מתחברת ומבינה את הריחוק והאיפוק והיכולת לדון בנושא כל כך כאוב. שמחה לשמוע שבחרתם להנציח. שמחה לשמוע שהחזקתם אותה ונפרדתם. ממרומי תקופת האבל שלי יכולה לומר שזה מאוד עוזר להתמודדות. מעריצה אותך שהיה לך את הכוח להתמודד עם נושא הקבורה. מבינה את הקושי הנורא בזריקת ההמתה. כאב עצום ולא נתפס.. כל כך צר לי על החוויה שעברת, אחותי לאבל..
ועוד ממליצה, להשתתף בקבוצת תמיכה לנשים אחרי לידה שקטה. אני הלכתי למרפאת חווה ולשמחתי (או דאבוני..) נפתחה שם קבוצה בהנחית ד"ר ורד בר ועו"ס בשם פיקי. ההבנה שאת לא לבד, שישנם הרבה מרכיבים דומים בחוויה ושיש לך תמיכה אמיתית וכנה מאוד עוזרים בהתמודדות. לגבי בן הזוג והילדה, גם הם זקוקים להתייחסות והקבוצה או הנחיה כזו אחרת מאוד יעזרו גם בזה.
יקרה, רוצה לחזק אותך, לשלוח לך חיבוק חם ואנרגיות ולהבטיח שזה עוד ישתפר..
אם את צריכה משהו, כל דבר, אני אשמח לעזור. כאן בשבילך (גם בפרטי)
חיבוק, בשקט..
לצפיה ב-'יקירה, קראתי אותך ובכיתי... על החוויה הנוראית בבית הקברות.'
יקירה, קראתי אותך ובכיתי... על החוויה הנוראית בבית הקברות.
08/09/2016 | 09:10
72
כל כך עצוב וקשה.
 
אני שמחה איתך מאוד על שהחלטת להיפרד ממנה, לראות את הבר, לשיר לה שיר.
בעיני זה הדבר הנכון. לאפשר לעצמך להתאבל, לתת לאבל מקום, ולתת לעצמך להיפרד בדרכך (היפה מאוד).
 
חיבוק על כל ההתמודדות הקשה.
 
 
לצפיה ב-'קראתי אתכן'
קראתי אתכן
07/09/2016 | 11:50
86
ואני פשוט המומה מהכוחות שיש לכן.כל כך עצוב,אין לי כל כך מה לומר.רק רציתי לשלוח חיבוק ואהבה ואור ולומר שהלוואי שתהיה לכם שלווה ונחמה.
לצפיה ב-'עצוב לי ... '
עצוב לי ...
05/09/2016 | 09:40
18
335
אני מאושפזת באיכילוב, אתמול עברתי ניתוח גרידה/שאיבה בשבוע 16+5 לצערי הרב. הסוף לחודש וחצי של הרבה בדיקות לא תקינות, לחץ ובכי...
בקצרה- הריון שני וספונטאני לשם שינוי (הריון של הבן שלי הושג בהזרעות והריון קשה מאוד כולל לידה מוקדמת, פגיה...).
הפעם ציפיתי לחוויה מתקנת.. היינו בגג העולם כשגיליתי שהצלחנו טבעי אני בהריון... בשקיפות הכל התחילה לא להסתדר. שקיפות מוגברת, CC שליה וציפ מורחב שבו אחרי 3 וחצי שבועות גילו בעיה גנטית בעובר... דופליקציה בכרומוזון 1 שמסתבר שעבר ממני. ביחד עם הממצאים הפיזיולוגים קיבלנו המלצה להפסקת הריון. לקח עוד שבוע והתאשפזתי באיכילוב להפסקת הריון..
אתמול נותחתי. אני עצובה, מאוד. בוכה, המון. לא האמנתי שכך זה ייגמר... 
לא מצליחה להתאפס על עצמי... לא מאמינה. כל כך רצינו את ההריון :(
היום ככול הנראה ישחררו אותי הביתה ואני חייבת לעשות מאמץ בשביל הבן שלי בן השנה וחצי שבבית לא מבין לאן אמא נעלמה ולמה היא בוכה כל הזמן :(
 
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך '
משתתפת בצערך
05/09/2016 | 11:05
16
81
ו"עצוב לי" זה כנראה חלקיק משלל הרגשות שחווית מאז השקיפות.
זה מאוד כואב לאבד הריון רצוי, זה נוראי להחליט ו"לבחור" לסיים משהו שהיה אמור להסתיים בטוב.
ממליצה להשתדל לשדר "עסקים כרגיל" כאשר את בסביבת הבן שלך. בגיל כזה יותר קשה להסביר שהעצב לא קשור אליו ושלא משנה מה קורה את תמיד אוהבת ותאהבי אותו.
אם הוא במסגרת, כדאי ליידע את הצוות בגן מה עובר עליכם (אפשר בקוים כלליים, לא חייבים להכנס לפרטים הקטנים). זה חשוב בכל שלב בשנה, אבל בפרט בתחילת השנה כשיש הרבה ילדים עם קשיי פרידה ויכול להיות שהוא זקוק ליותר תשומת לב.
 
אני לא אכתוב את כל הסיפור שלי, אבל כן אציין שהפסקנו 2 הריונות בגלל ממצא גנטי שבדיעבד (אחרי לידה שקטה בשבוע 21) גילינו שמורש ממני.
אני די בטוחה שמתישהו יצוצו רגשות אשם על כך שהממצא מורש ממך (אולי הם כבר צצו). אני מבקשת שתזכרי שאת לא בחרת איזו ביצית תופרה, את לא בחרת להוריש את הפגם. רגשות אשם הם חלק מהעניין, אבל כדאי לוותר עליהם מהר ככל שניתן. הם לא מקדמים ולא מועילים אלא להיפך, הם מועכים ומייסרים.
זה עוד מוקדם לחשוב על זה, אבל יש אפשרות לבצע PGD (אבחון טרום השרשתי שמצריך IVF) על מנת לברור עוברים שלא נושאים את הדופליקציה. מכיוון שהתהליך רווי ביורוקרטיה ואורך זמן, אפשר להתחיל לקרוא ולברר. את גם מוזמנת לקומונת PGD (קומונה סגורה. לא מאוד פעילה אבל יש שם הרבה ידע ומידע).
באופן אישי אני לא הצלחתי להרות עם PGD, הביציות שלי כבר לא משהו ואחרי 4 שאיבות החלטתי להמשיך לנסות את מזלי בהריון ספונטני.
 
אני יודעת שזה נשמע מאוד קלישאתי, אבל עם הזמן הכאב ישתנה. הוא לא ייעלם והאובדן תמיד יישאר חלק ממך, אבל זה יכאב באופן אחר.
שולחת לך הרבה חיבוקים. את מוזמנת להמשיך להתייעץ כאן או בפרטי.
לצפיה ב-'תודה רבה על התמיכה'
תודה רבה על התמיכה
05/09/2016 | 22:39
15
44
חזרתי הביתה היום ועשיתי לבן שלי חצי יום כיף בג'ימבורי אחרי הגן (לקחתי אותו מוקדם, הייתי זקוקה לו לא פחות משהוא לי). כמובן שעדכנתי את המנהלת של הגן והיא הייתה מקסימה ותומכת. גם המנהלים שלי בעבודה יודעים. הריון כזה אי אפשר באמת להסתיר.. הייתי יותר בחופש מבעבודה בחודש וחצי האחרונים.
פיזית אני בסדר גמור, הגרדה עברה בשלום, לא כואב לי כלום. נפשית אני שבורה. כל מי שרק שואל לשלומי אני בוכה... מרגישה רייקנות ומועקה.
בעלי מהמם ותומך, המשפחה, החברים- כולם אוהבים ומבינים (אחותי עברה לפני 5 שנים הפלה בשבוע 13 עקב עובר שלא התפתח כראוי, היא מאוד מתחברת ותומכת). אני לא מבינה איך מכל הסיפור הזה פתאום חוזרים לשגרה- עבודה. 
כולם אומרים כמה טוב וחשוב לצלול לשגרה אבל לי בא לקום ולצעוק- איזה שגרה? איבדתי ילד... 
 
אנחנו יודעים כרגע מה האופציות שעומדות לפנינו וזה גם חלק מהקושי שלי לקבל את המצב. זה או ללכת הריון ספונטני- CC שליה - סיכוי של 50% לעוד הפלה. או לPGD שהבנתי שזה תהליך לא פשוט שלוקח הרבה מאוד זמן. במיוחד שהדופליקציה המדוברת היא על מקטע מאוד קטן בDNA (ניתן לבדיקה רק בציפ גנטי) והבנתי שלא כל בתי החולים יודעים להתמודד איתו. באיכילוב ובלינסון כבר אמרו לי שלא... אנחנו מאוד מתלבטים. המחשבה על לעבור את הסיוט הזה שוב היא לא נתפסת אבל מצד שני להיכנס לעולם הPGD, הפריות גם לא פיקניק...
 
 
קשה מאוד.. :(
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
06/09/2016 | 08:49
6
44
מאוד קשה וכואב לאבד הריון כה רצוי. מדובר על תהליך של אבל, על כל שלביו. ואת בשלב הראשוני שבא לאחר שלב ההלם- והוא שלב הכאב והעצב. לצערי הרב, אי אפשר לדלג עליו. צריך לחוות את העצב הקשה הזה כדי אחר כך להיות מסוגלים להרים את הראש.
 
אני רוצה לכתוב לך הרבה דברים, וכהרגלי, אכתוב לך בנקודות, כי כך נוח לי יותר:
 
1. כל התחושות שאת מרגישה של ריקנות, כאב ועצב עמוק- הן נורמאליות. גם הבכי נורמאלי. את מתאבלת על אובדן ההריון. לא איבדת ילד, אבל איבדת הריון שהיה רצוי מאוד, ואיבדת עובר שהיווה פוטנציאל לילד ולחלום.
 
2. לפעמים קל יותר לעבד את כל התחושות הללו עם אשת מקצוע שמתמחה בכך. כאשת טיפול בעצמי, וכמטופלת לשעבר, ממליצה על תהליך שכזה ועל ליווי מקצועי.
 
3. נפלא היה לקרוא על הסביבה התומכת שלך. זה מאוד מסייע וחשוב.
 
4. לגבי השגרה- זה מאוד אנדיבידואלי- לי מאוד עזר לחזור בצ'יק צ'ק לשגרת העבודה. ממש תוך יומיים. אחרת הייתי פשוט בוכה כל הזמן. וככה לפחות היו לי הפסקות בין הבכיות:( תבדקי עם עצמך מה עדיף לך, וכך תנהגי. אצלי זה אולי שונה, כי אני גם עצמאית, אז אין לי ממש ברירה, אלא לחזור מהר מאוד לעניינים, כי אין לי ימי מחלה ואין לי ימי חופשה:(
 
5. לגבי ההתלבטות באשר להמשך הדרך- לא יודעת מה לכתוב, ולא יודעת מה הייתי עושה במקומך. לא יודעת. כן יודעת לומר שעכשיו זה לא הזמן להגיע להחלטות משמעותיות כאלו. יש לך עוד זמן, לפחות עד המחזור, כדי לתת לדברים לשקוע. מניסיון- יום אחרי גרידה זה לא זמן נכון לקבלת החלטות כלשהן:(
 
אם את רוצה לכתוב- מעניין אותי לדעת היכן עברת את הגרידה ואיך היה היחס של הצוות הרפואי.
 
את מוזמנת להישאר איתנו ולחלוק ולשתף- ככל שתרצי.
שולחת חיבוקי נחמה וכוחות
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
לצפיה ב-'המלצות לטיפול?'
המלצות לטיפול?
06/09/2016 | 14:21
1
34
אני לא בבית. אענה באריכות מאוחר יותר.
נושא הטיפול- המליצו לי גם בבית חולים. פניתי למרכז בריאות פתח תקווה ומיליתי טפסים. הבנתי שזה לא מידי.
אשמח להסבר באיזה מסגרות יש אנשי מקצוע בנושא ואיך פונים.
ולהמלצות.
תודה
לצפיה ב-'אפשרויות לטיפול-'
אפשרויות לטיפול-
06/09/2016 | 15:38
35
יש כמה אופציות:
1. במרכזי בריאות האישה יש פעמים רבות עובדת סוציאלית.
2. מרכז חוה- בתל השומר- עומדת בראשו ד"ר ורד בר, שאני מזכירה פעמים רבות את שמה, כי הייתי מטופלת שלה, והיא מדהימה (בזמנו טפלה באופן פרטי ברעננה).
3. טיפול באופן פרטי- יש רשימה של מטפלות בפורום. תכתבי "מטפלות באובדן הריון" במילות החיפוש למעלה מצד שמאל ותגיעי לרשימה של המטפלות המומלצות.
4. ייתכן טיפול רגשי במסגרת בית החולים בו עברת את הגרידה- צריך לברר זאת מול העובדת הסוציאלית שם. לא בטוח שיש. אבל כדאי לבדוק.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
לצפיה ב-'עברתי את הגרדה בבי"ח איכילוב'
עברתי את הגרדה בבי"ח איכילוב
06/09/2016 | 23:15
3
47
קיבלנו את התשובות של הציפ הגנטי ביום ראשון לפני שבוע וחצי מהגנטיקאי שלנו, פרופ שוחט. כבר באותו היום היינו אצלנו בפגישה חוזרת וקיבלנו ממנו המלצה להפסקת ההריון.
 
משם התחלנו עם הבירוקרטיה האיומה. באותו יום הייתי כמעט בשבוע 16, ידעתי שאני חייבת לחכות לפחות שבוע כי לקחתי מדללי דם בהריון ויש להפסיק לפחות שבוע לפני הגרידה.
בעלי צלצל לכל בית החולים- מלחמת התשה כי רובם לא עונים ולא ממש מנסים לעזור, רוב המזכירות "העייפות" פועלות לפי חוקים ישנים, דפוקים וחסרי רגישות.
באסותא לא היו מוכנים לעשות לי גרידה בשבוע 17 (פרטי), גם לא בבלינסון.
באסף הרופא עושים עד שבוע מאוחר, קבענו מהר תור לועדה ליום שלישי ואמרו שאחרי הועדה נקבל תור.
הועדה מיותרת ומעיקה, מרגיש לי כמו סתם דרך להוציא כסף מאנשים. הרי ברור שיאשרו לנו להפיל עובר עם בעיה גנטית. אני לא מבינה למה הייתה צריכה להפסיד יום עבודה כדי לספר לכמה וכמה רופאים את אותם הממצאים ולקבל חותמת. אבל שיהיה... ואז קיבלנו תור לגרדה ממש "קרוב"- לשבועיים קדימה. בכיתי שם לעובדת סוציאלית ואמרתי לה שזה לא אנושי להישאר עם הריון כזה 3 שבועות. היא אמרה שזה תור ממש קרוב והיא מצטערת אלו הנהלים.
אז ויטמין P , טלפונים לכל המכרים שלנו שיכולים לעזור.
חברה של אחותי שעובדת באיכילוב (משרה ניהולית באגף נשים) עזרה לנו המון ובזכותה קיבלה תור לגרדה ביום ראשון (שבוע 16+5 כאשר איכילוב עושים גרדות על שבוע 17 בלבד).
 
משם הכל התנהל מהר וקשורה.
במכבי היו מקסימים והכינו לי את כל טופסי 17 תוך כמה שעות.
התאשפזתי יום לפני הגרדה, ב5 בבוקר של יום הגרדה קיבלתי 3 כדורים שמתמוססים מתחת ללשון, הם עשו לי כאבי מחזור וקצת צמרמורות. בשעה 14:00 הגיעו לקחת אותו לחדר ניתוח, אך כשהגענו לכניסה נכנס ניתוח קיסרי חירום וחיכינו שם בכניסה עוד שעתיים.
הצוות היה מקסים, את הגרדה עשה לי ד"ר גיא רופא שהיה רגיש ואמפטי.
ההרדמה המלאה פה מבורכת, ישנתי ולא הרגשתי כלום.
התעוררתי תיק תק, פיזית הרגשתי בסדר גמור, נפשית הייתי שבורה.
השאירו אותי להשגחה של עוד לילה והשתררתי יום לאחר מכאן עם הנחיה לאנטיביוטיקה ומנוחה.
 
פיזית התהליך לא היה לי קשה.
נפשית אני שבורה... בכי בלתי פוסק ועצבות קשה.
היום אני יומיים אחרי הגרדה, עדיין נחה בבית. מרגישה שאני זקוקה לעוד יום יומיים להתאוששות נפשית. 
 
 
לצפיה ב-'תודה על המידע-'
תודה על המידע-
07/09/2016 | 07:57
1
32
לא ידעתי שבאיכילוב עושים גרידות עד שבוע 17.
עניין התורים הארוכים הוא באמת לא אנושי. אין לי מילה אחרת. הם לא עושים את זה בכוונה. יש בעיה קשה אמיתית.
 
לגבי הפרוצדורה עצמה- לא החדירו לך למינריות להרחבת צוואר הרחם?! איך ניצלת מעונשו של זה? אצלי גם לקחתי את הציטוטק (הכדורים) וגם היו צריכים להחדיר המון למינריות, שזה היה עינוי שזו לא מילה.
לחכות שעתיים בכניסה לחדר הניתוח-  נשמע "תענוג" מאוד מפוקפק...
 
טוב לשמוע שהצוות היה מקסים ומקצועי. מדובר בפרוצדורה מיוחדת של גרידה מאוחרת, שבעבר לא היתה קיימת, ונשים נאלצו גם בשבוע הזה לעבור לידה שקטה. אני כל הזמן מודה על כך שאם צריך לעבור את הסיוט הזה- אז לפחות אנחנו חיות בתקופה שבה הטכנולוגיה כה מתקדמת.
 
תני לבכי לצאת. תבכי. אין מה לעשות. זה באמת מאוד עצוב. מוסיפה לך גם דמעות שלי של הזדהות.
תנוחי כמה שאת מרגישה שאת צריכה, ואחר כך תקומי, למרות העצב והבכי.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'למינירות'
למינירות
07/09/2016 | 10:10
28
הסבירו לי שם שבאיכילוב הפסיקו לעבוד עם בלמינירות כי הגיעו למסקנה שזה מאוד כואב (ההחדרה והאפקט) ולא הכרחי. במקום קיבלתי 3 כדורים של ההפלה וזה עושה את העבודה.
 
מזל שאפשר בשבוע כזה לעשות גרדה... אני חושבת שלידה שקטה הייתה גומרת אותי נפשית הרבה יותר.
הרופאים שלי גם חששו מאוד מלידה שקטה היות ועדיין לא עברתי לידה, הבן המתוק שלי נולד בניתוח קיסרי לפני שנה ו4.
 
 
לצפיה ב-'אויש, אסף הרופא לגמרי פישלו איתך'
אויש, אסף הרופא לגמרי פישלו איתך
07/09/2016 | 08:53
40
לא כל כך ברור לי למה באסף הרופא לא יידעו אתכם מראש שההמתנה לגרידה תהיה ארוכה. כשאני התקשרתי אליהם לפני שנתיים, העו"סית אמרה בטלפון שתור לועדה יהיה מהיר יחסית, אבל תהיה המתנה של כשבועיים לגרידה. עוד במהלך שיחת הטלפון הבנתי שאני לא אהיה מסוגלת להמתין כל כך הרבה זמן (הייתי אז בשבוע 20+3 והרגשתי תנועות) ולכן לא הגעתי לועדה אצלם אלא בביה"ח בו עברתי את הלידה השקטה.
 
זה קצת מוזר לכתוב את זה בהקשר של אובדן, אבל אני ממש שמחה עבורך שדר' רופא ביצע את הפרוצדורה. מעבר להיותו רופא מקצועי, הוא אכן רגיש ואמפתי וקשוב והלוואי שהיו יותר רופאים כמוהו.
 
אני מתרשמת מהדברים שאת כותבת שמצד אחד את מבינה שיש טראומה נפשית ומצד שני את רוצה "להיות אחרי" גם בפן הנפשי.
הבעיה היא שלנפש קצב משלה, אי אפשר לזרז תהליכים. למרות שכביכול התהליך הפיזי של הגרידה היה מהיר, בפועל האובדן החל אצלך מיד אחרי השקיפות, כלומר כמה שבועות שבהם את לא פה ולא שם.
תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה, אל תנסי לעמוד בציפיות (אמיתיות או מדומיינות) של אחרים. עברת שבר גדול, את עדיין מעכלת ומעבדת, וזה בסדר גמור להתפרק ולקרוס (עדיף לא בנוכחות הבן שלך, אבל זה לא תמיד נשלט ולפעמים דווקא הנוכחות שלהם מגבירה את הווליום של מה שכבר לא יהיה).
לצפיה ב-'כמה חשובה הסביבה התומכת'
כמה חשובה הסביבה התומכת
06/09/2016 | 09:10
7
64
זה לא מנחם, אבל זה יוצר הבדל בחווית האובדן.
 
לגבי החזרה לשגרה, אני חזרתי לעבודה כשבוע וחצי אחרי האובדנים. גם אחרי הלידה השקטה בשבוע 21 וגם אחרי הגרידה בשבוע 13 היה לי גודש בחזה ולא יכולתי לחזור לעבודה ככה, אחרת הייתי חוזרת מוקדם יותר.
יש פער עצום בין חזרה לעבודה לבין חזרה לשגרה.
הייתי בעבודה, דיברתי עם אנשים ואפילו חייכתי (חיוכים מזוייפים שלאט לאט הפכו לחיוכים אמיתיים), אבל לקח לי זמן ממש לחזור לשגרה, להיותי עצמי וגם כשחזרתי לעצמי זה לא היה בדיוק עצמי, כי בכל זאת האובדן לא נעלם. 
 
מסכימה עם מה ששירה כתבה - כרגע זה לא הזמן להחליט מה הלאה. וגם כשתחליטו, שמורה לכם הזכות לשנות את דעתכם.
אנחנו התחלנו בירורים לPGD כחודשיים אחרי הלידה השקטה. הפגישה הראשונה בבילינסון היתה כמעט 5 חודשים אחרי הלידה השקטה ואחריה החלטנו שלא מתאים לנו ושנלך על הריון ספונטני נוסף. נקלטתי מיד ובצ'יפ שנלקח מתוך סיסיי שליה התברר ששוב הורשתי את הממצא.
מאז ניסינו PGD בבי"ח אחר ואחרי 4 שאיבות שהניבו 2 החזרות בלבד (שלא נקלטו), חזרנו לספונטני.
בהריון האחרון שהסתיים לפני חודשיים לא הגענו לסיסיי שליה, הדופק פסק לפני כן.
אני לא מתחרטת שניסינו ספונטני ונאלצנו שוב להחליט על הפסקת הריון, אני לא מתחרטת על הזמן ש"בוזבז" בPGD. בכל שלב בחרנו במה שנראה לנו מתאים ונכון לאותו הרגע.
 
מה שאני בעצם מנסה לומר זה שאין נכון ולא נכון באופן מוחלט. יש מה שנכון לכם באותו הרגע (ויכול להיות שלכל אחד מכם יש משהו אחר שנכון לו).
לצפיה ב-'PGD'
PGD
06/09/2016 | 22:55
6
60
היי. תודה על התמיכה. זה עוזר.
 
הדרך שלי להתמודד עם קשיים/משברים בחיים זה לתכנן מה עושים הלאה.
זה לא שאתחיל PGD מחר, אבל אם זה הכיוון בהחלט אתחיל לעבוד על הבירוקטיה וכל ההסידורים. זה נותן לי כוח ואופטימיות.
לא דומה בכלל אבל בהריון של הבן המתוק שלי ירדו לי המים בשבוע 26.. אושפזתי וכל הרופאים ישר הפציצו אותי במראות שחורות על סיבוכים ובעיות עם עובר שנולד בשבוע כזה.  כמה ימים של בכי ואז הגעתי להחלטה שאני נלחמת ומתמודדת. שיחות עם העו"ס,מנהלת הפגיה, הורים לפגים- ממש הכנתי את עצמי וזה עזר, נתן לי כוח. בסוף ילדתי בשבוע 32 (אחרי אשפוז ארוך והרבה בעיות) פגון מתוק ובריא (חמסה חמסה).
 
אז גם היום אני מנסה להתכונן למה שיבוא ולהבין את האופציות אשר עומדות לפנינו. אני לא מכירה אנשים שעברו PGD וקצת קשה לי להבין את התהליך והבירוקרטיה. לא "בא לנו" לעבור הפריות (עברתי הזרעות בעבר), אבל מצד שני אני לא בטוחה שאני מסוגלת לעבור עוד חוויה כזו (יש לי 50% סיכוי להעביר את הבעיה לעובר).
 
בבית חולים לא ממש עונים לי.. אני מחפשת איש מקצוע שיוכל לתת לי את כל האינפורמציה על התהליך של הPGD. הייתי שמחה לדבר עם זוג שיש לו בעיה הגנטית זהה אבל אין לי מושג היכן למצוא אותם...
 
עושה רושם שיש פחות פתיחות אינטרנטית לנושא לצערי.
 
 
 
לצפיה ב-'בעבר היתה קומונה סגורה של PGD-'
בעבר היתה קומונה סגורה של PGD-
07/09/2016 | 07:49
1
38
אולי גם היום היא קיימת.
"מרעישה בשקט"- אם את קוראת מה שאני כותבת, האם יש קומונה כזו?
ואולי גם קבוצת פייסבוק כזו?
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'הקומונה קיימת אבל יש שם מעט מאוד פעילות'
הקומונה קיימת אבל יש שם מעט מאוד פעילות
07/09/2016 | 08:29
9
לצפיה ב-'היא הוחלפה בקבוצת וואטסאפ'
היא הוחלפה בקבוצת וואטסאפ
07/09/2016 | 08:59
3
47
אם תרצי, כתבי לי בפרטי ואחבר אותך.
תוכלי לקבל אינפורמציה על. ה כ ל ותמיכה.
יודעת שנשמע מפחיד, אבל זה אפשרי.
צרי איתי קשר ואשמח לעזור.
לצפיה ב-'תודה. כתבתי לך בפרטי.'
תודה. כתבתי לך בפרטי.
07/09/2016 | 19:58
4
לצפיה ב-'שאלה על הקבוצה'
שאלה על הקבוצה
13/09/2016 | 16:31
1
15
האם יש שם גם פרטים על PGD בחו"ל? מה שאנחנו רוצים לבדוק, לא נמצא בסל בארץ ואני לא בטוחה מה האפשרויות שלנו.
לצפיה ב-'לא כל כך עוסקים בPGD בחו"ל'
לא כל כך עוסקים בPGD בחו"ל
13/09/2016 | 23:01
12
את יכולה לנסות בפורום פוריות, לדעתי יש לפחות מישהי אחת שעוברת טיפולים בארה"ב שכוללים גם PGD או PGS.
לצפיה ב-'ממש צר לי על אובדן ההריון ועל הימים הנוראים'
ממש צר לי על אובדן ההריון ועל הימים הנוראים
05/09/2016 | 15:43
79
שעברת מהשקיפות עד להפסקת ההריון שמנסיוני זה גרוע יותר מלהיות אחרי. טבעי שעדיין לא תצליחי להתאפס על עצמך ויכולה להגיד לך שלאט לאט את תחזרי לתפקד ואפילו לחייך ולצחוק, קיומו של ילד בבית לא מאפשר שקיעה מוחלטת בדיכאון ומחייבת המשך תפקוד לטוב ולרע. שולחת המון חיבוקים

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא נכויות ותאונות
אירוח בנושא נכויות...
מומחי ביטוח לאומי כאן כדי לענות לכם על כל השאלות...
אירוח בנושא נכויות ותאונות
אירוח בנושא נכויות...
מומחי ביטוח לאומי כאן כדי לענות לכם על כל השאלות...
במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי
פרופסור ברטוב- המרכז המקיף לפוריות הגבר
פרופסור ברטוב
פורום פוריות הגבר
מתקשים להיכנס להריון?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ