לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'כשנה וחצי אחרי'
כשנה וחצי אחרי
17/07/2016 | 06:43
2
256
שלום לכולן,
רק עכשיו מצאתי את הזמן ובעיקר האנרגיה הנפשית (אחרי שניסיתי כבר כמה פעמים) לכתוב בפורום הזה. רציתי לכתוב שבשבוע אחד, לפני כשנה וחצי, הפורום הזה פשוט הציל אותי. עברתי הפלה טבעית, הכל קרה די מהר יחסית. לא הייתי מוכנה (איך אפשר בעצם?!). בדיעבד אני שמחה שלפחות זה היה באופן טבעי, כלומר הגוף שלי פתר את זה בעצמו. הייתי בערך בשבוע עשירי, כבר שבועיים לפני הרופא רמז שהעיגול (עובר) קצת קטן. לא קלטתי לאן הוא חותר, הריון ראשון. למעשה זה כנראה לא היה אמור לקרות בכלל כמו הרבה הפריות שלא מצליחות ומגיע מחזור. למזלי, הרופא היה רגיש מספיק ואמר לי מייד שזו לא אשמתי וזה קורה, סטטיסטית. כי מייד כמובן התחלתי לחשוב מה עשיתי לא בסדר (אכלתי משהו וכו'). ואז כשהבנתי שההריון לא יתפתח, אין דופק, חשבתי - רגע - איך לעזאזל זה יוצא ממני? שוב - למזלי, הכל קרה באופן טבעי. הרופא המצויין אמר לי שרוב הסיכויים שאם זה התחיל מעצמו, אז הגוף שלי כבר יוציא את זה. אני בתמימותי חשבתי שהטיפת דם ורקמה שיצאה בהתחלה זה הכל. בפועל זה היה תהליך של כמה ימים והרבה התכווצויות. בלילה הראשון לא ישנתי כל הלילה, התפתלתי מכאבים, אפילו לא לקחתי משכך כאבים. אני חושבת שבאיזשהו שלב התעלפתי על השטיח. כל חצי שעה בשירותים. כל הלילה קראתי הודעות בפורום הזה, וזה מה שהציל אותי. הרגשתי מכאן תמיכה. נחשפתי לעולם שלא הכרתי. הרבה כאב ורגישות. החודש -חודשיים אחרי היו מלחיצים. פחות עצב אלא יותר לחץ - רציתי ילדים. מה אם לא אצליח להיכנס להריון? מה אם יקרה משהו עוד פעם? הריון הוא דבר כזה רגיש ועדין. 
סוף טוב - נכנסתי להריון וכיום יש לי תינוקת מקסימה. 
בהזדמנות הזו אני רוצה לחזק את כל מי שנמצאת כאן וצריכה עידוד וחיבוק. תודה לכל המגיבות כאן באופן שוטף. ללילה אחד, בשיא הבדידות, היגון והיאוש - אתן הצלתן אותי, ואתן אפילו לא מכירות אותי. 
תודה
לצפיה ב-'כמה שאת מרגשת '
כמה שאת מרגשת
17/07/2016 | 09:43
78
מדהים איך ברגעים הכי כואבים, כמה זרות (וזרים) שאת פניהן מעולם לא ראינו ואת קולן מעולם לא שמענו, הן הכי הכי קרובות אלינו, יודעות את הלב והרגש גם בלי מילים.
שמחה שמצאת אותנו ברגעי הייאוש, שמחה שהסטטיסטיקה נגעה בך ועזבה אותך לנפשך, שמחה שהצלחת לקום מהתהום, שמחה שזכית.
ותודה! תודה שמצאת את הכוח לכתוב לנו ולחזק אותנו.
לצפיה ב-'ואו! אני ממש עם דמעות בעיניים-'
ואו! אני ממש עם דמעות בעיניים-
17/07/2016 | 12:44
68
כל כך ריגשת אותי במילותייך.
שמחה עבורך על התינוקת המקסימה שנולדה לך, ושמחה שבחרת לשתף אותנו בכזו רגישות. המילים שלך מעודדות אותי להמשיך ולהשקיע ולהמשיך לאפשר קיום לפורום החשוב הזה.
 
שניפגש רק בשמחות!!!
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'אחרי הפלה שניה'
אחרי הפלה שניה
14/07/2016 | 11:55
10
268
שלום לכולן,
גיליתי את הפורום הזה אתמול, קראתי את ההודעות וחשתי קצת הקלה ולכן חשבתי לשתף גם...
אני בת כמעט 36 יש לי 2 בנים מקסימים אבל כל כך רוצה ילד שלישי....
אנחנו מנסים כבר בערך 3 שנים, עברתי 4 הזרעות 5 מחזורי IVF שאחד מהם הסתיים בהפלה בשבוע 7 ולא מזמן נקלטתי שאופן מפתיע להריון טבעי- מה שלא הצלחנו לעשות 3 שנים.
שלשלום ההריון הזה הסתיים גם בהפלה�� בשבוע 8 לא ראו עובר או דופק...
אני מרוסקת! לא מאינה שאני צריכה לעבור את הסבל הזה שוב! עברתי הפלה בציטוטק שלשום ואני רק מחכה שהדימום יפסק כבר ואיתו גם קצת מהכאב. אולי בלי התזכורת הקבועה של הדימום אוכל לאסוף את עצמי.
יש פה מישהי שהצליחה להכנס להריון תקין אחרי 2 הפלות???
אני כבר כל כך חוששת ומיואשת ונמאס לי לשמוע משפטים מאנשים שלא עברו את זה כמו - את רק צריכה להרגע וזה יסתדר לבד- אולי זה לטובה - יש לך כבר 2 ילדים תסתפקי בהם....
אני יודעת שאני צריכה להיות אסירת תודה על מה שיש לי והילדים האלה הם באמת נקודת אור בשבילי! כל כך רגישים וכל היום מחבקים אותי ואומרים כמה הם אוהבים...
אבל המצב הזה כל כך קשה לי...
תודה על הקריאה עד כאן..

לצפיה ב-'מצטערת לשמוע על אובדן ההריון'
מצטערת לשמוע על אובדן ההריון
14/07/2016 | 12:30
1
88
מבינה אותך מאד.
זה באמת מאד קשה, ומי שלא חווה את האובדן הזה, לא באמת מנחם או מצליח להגיד את המילים הנכונות. וזה בסדר.
אני עברתי עכשיו הפלה,וכולם אומרים לי בדיוק את מה שאמרו לך.. שאני צעירה ועוד יהיו לי ילדים, ושיהיה בסדר, ושיש לי ברוך השם שני ילדים והכל יהיה בסדר. אבל אף אחד לא מבין באמת את הכאב באובדן הזה, ואת המתח, והדימומים, והכאב הפיזי והנפשי, והחרדות שבאות אחרי ההפלה שמא משהו לא תקין ומעתה כל הריון רק יפול....
כל ההריונות שלי באו מטיפולי ivf וגם ההריון שנפל בא אחרי קושי גדול וטיפולי ivf, אז אני מבינה את הקושי שבטיפולים ואת התחושה המדהימה שחווית כשהצלחת להיקלט סוף סוף באופן טבעי....
אין לי הרבה מילים מנחמות,
רק להגיד לך להיות חזקה ולשאוב אור ואושר מילדייך הקטנים בימים החשוכים הללו.

האם בכוונתך לברר את הסיבה להפלה החוזרת? אני חושבת שזה משהו שצריך לבדוק, אני מאמינה שגם מנוסות ממני ישיבו לך ויכוונו אותך בהיבט זה.


לצפיה ב-'תודה'
תודה
14/07/2016 | 12:45
47
תודה.
המילים שלך כל כך קולעות לתחושות שלי. כנראה שמי שלא חוותה זאת לא תבין לעולם.
הרופא שלי נתן לי הפניה למרפאת הפלות חוזרות אך באותה נשימה אמר לי שהוא חושב שאין קשר בין ההפלות.
כנראה שעובר היה פגום ושהייתה איזושהי הפרעה כרומוזומלית שמנעה התפתחות. הדרך של הטבע לברירה הטבעית.
הוא נתן לי הפניה לעשות בדיקת קרישיות אבל שוב היה מאוד סקפטי.
מתלבטת את להמשיך
לצפיה ב-' משתתפת בצערך על האובדנים'
משתתפת בצערך על האובדנים
14/07/2016 | 12:30
1
64
שמחה שמצאת אותנו.
 
בפן הפרקטי - מתי את אמורה להגיע לביקורת? התגובה לציטוטק שונה אצל כל אחת, כך שלא ניתן לדעת בודאות כמה זמן הדימום יימשך. אם אני זוכרת נכון מההפלה שלי שבוצעה באמצעות ציטוטק, הדימום נמשך כשבוע אחרי מנת הציטוטק הראשונה, אבל שק ההריון יצא יום אחרי המנה השניה.
 
בפן הרגשי - מה שיש לא מוחק את מה שאין ואת הדרך המייסרת שאת עוברת. אני בטוחה שהילדים נותנים לך כוח, אבל זה לא משנה את העובדה שאת רוצה עוד.
הבת שלי היא אכן מקור לנחמה, אבל כשאני רואה אותה ויודעת כמה היא מופלאה, אני לא יכולה שלא לרצות עוד. והדרך מתארכת ומסתבכת, וכבר בכלל לא ברור שיהיה עוד, והידיעה מה אני מפסידה גורמת לי לצער גדול מאוד.
 
אם זה מעודד אותך, בחודשים האחרונים לפחות 2 מחברות הפורום ילדו ילדים בריאים אחרי שעברו 2 הפלות. את יכולה לקרוא בפורום הריון אחרי אובדן, לחפש הודעות לידה שלפעמים מכילות גם את סיפור הרקע.
 
מאחלת לך שתוכלו לחזור בקרוב לנסיונות, ושההריון הבא יגיע במהרה ויסתיים בידיים מלאות.
לצפיה ב-'תודה...'
תודה...
14/07/2016 | 12:38
35
היי, תודה על תגובה!
זה באמת מעודד לשמוע לגבי הריונות תקינים אחרי 2 הפלות...
את צודקת לגבי הילדים, רני מסתכלת עליהם וחושבת לעצמי שזה לא פייר לא אוכל לקבל עוד.
לגבי ביקורת, אני חוזרת בשבת בבוקר בתקווה שלא נשארו שאריות ואוכל לשים לפחות את החלק הזה מאחורי.
מקווה שאוכל לחזור לנסות לאחר קבלת מחזור... מקווה שזה אפשרי.
נראה לי שנחזור לנסות באופן טבעי- חייבת הפסקה מה IVF. בכל מקרה זה לא הוביל לתוצאות טובות יותר בינתיים.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך ורוצה להפיח בך תקווה'
משתתפת בצערך ורוצה להפיח בך תקווה
15/07/2016 | 02:57
60
משתתפת בצערך ומבינה מאוד את הייאוש שלך. נכון. יש לכם שני בנים מקסימים לשמוח בהם, והם עולם ומלואו. ובכל זאת הכמיהה לילד שלישי קיימת, אחרת לא היית עוברת דרך חתחתים ארוכה וקשה לאורך שלוש השנים האחרונות. שני הילדים רק מקהים את העצב אבל לא מעלימים אותו.
הסיפור שלי דומה ושונה, רוצה לעודד אותך (כפי שגם בקשת) ומקווה שהמשותף יהיה הסוף הטוב. אחרי שני הריונות טבעיים שהסתיימו בשלום ובידיים מלאות בסביבות גיל 33 ו-35.5, השתהינו עם ילד שלישי, וכשכן רצינו - אמנם הריתי בקלות, אבל לצערי שני הריונות בסביבות גיל 38.5 ו-39+ הסתיימו סביב שבוע 7-8 בשק הריון ריק וללא דופק. את הפעם הראשונה (לפני שנתיים) עוד ראיתי כסטטיסטיקה, אבל בפעם השניה (כמוך), העצב היה עמוק והוביל אותי לפורום, קרש הצלה לטובעת. עברו עלי כמה חודשי בכי תדיר, ולפני שנה הריתי שוב. גם אני הייתי מיואשת וסקפטית וההריון היה מטבע הדברים לא פשוט רגשית, אבל לקראת פסח האחרון, שנה אחרי ההפלה השניה, יצאתי מעבדות לחירות.
מדבריך נשמע שלא ויתרת ושהכמיהה פועמת בך בחוזקה. מאחלת לך מקרב לב את הנס שאינו מובן מאליו כלל, לזכות בהריון תקין שיסתיים בידיים מלאות בתינוק (או בתינוקת).
לצפיה ב-'ועוד משהו קטן לגבי ההערות'
ועוד משהו קטן לגבי ההערות
15/07/2016 | 03:03
65
אנשים מרשים לעצמם להכנס לקרביים של אחרים בשאלות אינטימיות. גם אותי שאלו המון פעמים מה עם ילד שלישי וגם עבורי היתה זו תחושה שמחטטים לי בפצע פתוח. וכל משפטי הזה לטובה, יסתדר לבד וכולי הם כה מטופשים שאין לי מה להגיד. הם נאמרים לרב ממבוכה (במקום השתתפות בצער והושטת יד), לעתים מטפשות וכמעט אף פעם לא בזדון. למרות שההשפעה שלהם עלינו היא קשה.
רק את יודעת האם את מוכנה להסתפק בשני הילדים או שהרצון והכמיהה חזקים בך (כך נשמע מדבריך), ויש בך כוחות להמשיך. רק את (ובן הזוג, אבל בעיקר את). אם תמשיכי לנסות, אין זה אומר שאת לא אסירת תודה על שני הבנים. את כן, ואין סתירה.
לצפיה ב-'באותו מצב כמו שלך'
באותו מצב כמו שלך
15/07/2016 | 08:50
65
מבינה אותך כל כך, אחרי 2 ילדים מטיפולים. הצלחתי טבעי ובלי סיבה ברורה הדופק הפסיק בשבוע 15. פשוט הגעתי לסקירה באושר שהתחלף בדכאון עמוק. אז עכשיו צריכה לעשות מלא בדיקות והרופאים ממליצים טיפולים כי עם בעיות פוריות כמו שלנו אין סיכוי לטבעי והגיל כבר 37. 
לפעמים אני אומרת חבל שזה קרה ההריון הזה , כי הייתי מאושרת עם הילדים וקיבלתי את העובדה שיהיו לי רק 2 ועכשיו הרצון לשלישי התגבר. כאילו שהחיים פתאום נעצרו וכל מה שחשוב זה ילד שלא קיים.
אומרים שהפלות בשבועות מוקדמים זה משהו לא תקין אצל העובר ויש סיכוי להריון תקין לחלוטין בפעם הבאה. 
 
 
לצפיה ב-'צר לי על שני אובדני ההריון'
צר לי על שני אובדני ההריון
16/07/2016 | 18:10
1
50
קראתי את כל מה שהבנות הנפלאות כאן כתבו לך מנסיונן, ואני רוצה לחזק את הדברים ולהוסיף-
 
1. אתחיל מהשאלה אולי הכי חשובה שלך: "יש פה מישהי שהצליחה להיכנס להריון תקין אחרי 2 הפלות???"- ותשובתי- ברור שכן!!! אני מכירה גם מהפורום וגם מחוצה לו נשים שילדו תינוקות בריאים לאחר 2 הפלות.
כפי שאני כותבת תמיד, אכתוב גם לך- למרות כל הצער והכאב העצום שאובדני הריון מביאים עימם, שתי הפלות ברצף נחשבות למשהו נורמאטיבי בעולם הילודה. העובדה הזו יכולה לקומם אותנו, ולהעציב אותנו ולהכעיס אותנו, אבל היא נכונה עובדתית וסטטיסטית.
 
2. הפלה עם ציטוטק דורשת פעמים רבות סבלנות וזמן. את צריכה להיות במעקבים כדי לוודא התרוקנות מוחלטת של הרחם. מקווה שתהליך ההפלה יהיה קצר ולא ארוך.
 
3. כתבת שאת חוששת ומיואשת. ואפשר מאוד מאוד להבין אותך. ההחלטה האם להמשיך ולנסות, ובאיזו דרך היא שלך ושל בן זוגך. ולמען האמת- בסופו של דבר ההחלטה היא ביד האישה- כי היא ורק היא יכולה לדעת באמת מה הנסיונות הללו גוזלים ממנה, ויש בכוחה לומר "די" או "להמשיך". זו בחירה מורכבת, ומי כמוני יודעת זאת. אבל מדובר בבחירה, ולכן יש בזה גם הרבה כוח.
 
4. משפטים כמו "את רק צריכה להרגע וזה יסתדר לבד", "אולי זה לטובה", "יש לך 2 ילדים, תסתפקי בהם"- מוכר, מוכר ועוד פעם מוכר. אני באופן אישי יכולתי להתחרפן בתוך עצמי מהמשפטים הללו, אבל בד בבד גם ניסיתי להבין שאנשים רוצים בטובתי ואין להם ממש מה לומר (עברתי 6 הפלות ברצף), אז הם אומרים משהו...הכל מתוך כוונות טובות.
 
5. כתבת שהילדים שלך רגישים ומחבקים אותך ואומרים כמה הם אוהבים- נפלא לשמוע. אני רק מקווה שהם עושים זאת מבלי לדעת מה עבר ועובר עלייך. בני כמה הם? האם הם יודעים על ההריונות ועל הטיפולים?
 
6. זה שאת אסירת תודה על מה שיש לך, עוד לא אומר שאסור להתאבל על מה שאין לך. לצד האבל והעצב, צריך אכן לזכור ולהודות על מה שיש. לי בכל אופן, זה עזר בזמנו על-מנת להתמודד. אבל הכמיהה לעוד ילד היא חזקה וקשה ואכזרית. מי כמוני יודעת (אגב- אם את לא מכירה את הסיפור שלי- אז זכיתי. זכיתי בבת בריאה- כיום בת שנה וחצי). 
 
שולחת חיבוקי נחמה וכוחות
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'מעודד'
מעודד
17/07/2016 | 06:11
30
תודה לשירה וכל הבנות הנפלאות שלקחו את הזמן וכתבו לי. אין ספק שהפורום הזה עזר ועוזר לי לעבור את הימים הקשים האלה.
אתמול הייתי בביקורת והתוכן ההריוני כבר יצא כך שלא הייתי צריכה לקבל עוד מנה של ציטוטק יש עוד קצת שאריות שנאמר לי שיתפנו עד לקבלת המחזור הבא... לפחות זה מסתדר!
אני מבינה ש2 הפלות זה ייתכן סטיסטית ואני ממש מקווה שבהריון הבא הכל ילך כמו שצריך. אני רק מקווה שאגיע אליו מהר ולא אהיה בחרדות כל ההריון שמא משהו לא בסדר... מה עושים עם החשש הקבוע הזה?
לגבי הילדים שלי הם בני 8 ו6. הם כמובן לא היו מודעים לבריונות או לאובדנם, השלב היה מוקדם ולא רצינו לערב אותם שמא משהו ישתבש (כמו שאכן קרה) ויגרום להם לאכזבה כי הם כל הזמן מדברים על כמה שהם רוצים עוד תינוק.
הם כן חשים את בכאב והעצב וברגישותם הרבה גורמים לי לחוש נחמה. אני מוצאת את עצמי המון בימים אחרונים צופה בתמונות וסרטונים שלהם. מצד אחד, מנחם ומצד שני גורם לי לרצות עוד.
אני לא רואה את עצמי מוותרת על הרעיון של ילד שלישי. לא מסוגלת.
אבל כן מאוד חוששת מהפלה נוספת, מכאב לב נוסף. מקווה מאוד שאכנס להריון כמה שיותר מהר ושיעבור הפעם בשלום.
 
לצפיה ב-'בהצלחה'
בהצלחה
17/07/2016 | 12:18
23
 
חברה מאד טובה שלי נכנסה להריון רביעי! אחרי שתי הפלות
לצפיה ב-'בנות , עזרה! '
בנות , עזרה!
15/07/2016 | 12:26
7
248
שלום לכולן,
ככה- אני בת 28, לפני שבועיים וחצי עשיתי הפלה עם כדור ציטוטק. 
אתמול חזרתי  לבית החולים לבדיקת אולטרסאונד, ומצאו שנשארו שאריות. 16 מ''מ (לא בטוחה מזה אומר). שק היריון - אין, אבל נשאר שאריות.
הפנו אותי חזרה אל הרופא עם תוצאות האולטרסאונד, וההוא - כמובן, בלי למצמץ יותר מדי, קבע שעליי לעשות היסטוקופיה ניתוחית עם הרדמה מלאה ולהוציא את השאריות. אמרתי לו שאני לא רוצה ניתוח, אז הוא אמר, ''אוקיי, לא תוכלי להיכנס יותר להיריון, מה שאת מחליטה''. 
אני כל כך לא מאמינה ברופאים האלה, שמרשים לעצמם להרוג אותך כל עוד את חיה. באיזה זכות לעזאזל אתה קובע את גורלי , ככה בשלוף, במשפט אחד, בלי שום רגישות? איזה משפט נורא להגיד לבן אדם ועוד בכזו קלות!
היה לי מקרה דומה עם רופאים בקשר למשהו אחר לגמרי, פריצת דיסק, שישר הפנו אותי לניתוי וקבעו את גורלי כבעלת נכות חסרת ישע, לא הקשבתי ולא עשיתי ניתוח, פשו התחלתי לחקור את העניין, ועכשיו אחרי 7 שנים, אני יודעת כמה מזל שהקשבתי לעצמי ולא לרופאים. הריי על מנת לשפר איכות חיים במיוחד בכל הקשור לגב, יש לחזק את השרירים הפנימיים שעוטפים את עמוד השדרה, וזה על ידי התעמלות, אבל אותו רופא, לא חשב להציע לי את האופציה הטבעית הזו, אלא שלח יותר ישר או למותי או לחדר הניתוח. אני בזה לזה! ועכשיו - אני במצב דומה, אבל שונה בתכלית. מדובר פה על הרחם שלי! ועל העתיד שלי בלהיות אמא! בלהביא ילד לעולם הזה. 
אני מחפשת אינפורמציה באינטרנט האם יש אפשרות שהשאירות יצאו מעצמן, באופן טבעי. נכון, אולי יש לחכות קצת יותר זמן, אבל האם יש בכלל אפשרות כזו? אני מרגישה בתוך תוכי, שזה אפשרי. שהגוף שלי, יןדע מה טוב לו, והוא יפלוט את מה שלא נכון לו, בזמן שלו,בקצב שלו. אחרי הכל - היה התפתח אצלי בגוף משהו שאמור היה להיות עם נשמה וגוף, אז אוקיי- לא הכל יצא, אבל בכל זאת, אולי ניצן לגוף שלי זמן לעכל את מה שקרה איתו? אני בבלבולים עם עצמי. האם אני צריכה להקשיב לרופאים ש'יודעים', או להקשיב לגוף שלי. 
האם מישהי עברה משהו דומה? 
חוץ מתגובה אחת באינטרנט באיזה פורום, לא מצאתי שום דבר על איך להוציא את השאירות באופן טבעי.
או את מי אני יכולה לשאול? רופא משפחה? גניקולוג? מי מה למה? עזרה, תודה , בקשה! 
 
לצפיה ב-'תלוי'
תלוי
15/07/2016 | 14:50
119
יש שאריות שלא ייצאו בעצמן ( היה לי אחרי הגרידה הקודמת. שארית עם זרימה, כלומר שארית שעדיין מחוברת לדופן הרחם עם כלי דם פעילים), ויש כאלו שכן ייצאו בעצמן (מקווה שזה מה שיש לי עכשיו).
שאריות עלולות לגרום לדלקת, הידבקויות, סתימת חצוצרות ושלל בעיות שעלולות להוביל לקשיים ואולי אף לחוסר יכולת להכנס להריון נוסף. גם להיסטרוסקופיה יש סכנות משלה.
אם את חוששת מהיסטרו, אני ממליצה להתייעץ עם רופא נוסף.
אפשר גם לחכות וסת אחת ולראות האם המצב השתנה.
 
אני באופן אישי לא מאמינה שהגוף יודע מה טוב לו, אבל זו רק אני ורק הדעה שלי.
לצפיה ב-'מסכימה עם "מרעישה בשקט", ומוסיפה- '
מסכימה עם "מרעישה בשקט", ומוסיפה-
15/07/2016 | 17:36
5
100
ראשית, צר לי על אובדן ההריון.
את נשמעת מאוד נסערת, ואני לגמרי מבינה אותך. אני רוצה לכתוב לך מספר דברים, כדי גם להרגיע וגם כדי לתת לך נקודות למחשבה ולביצוע-
 
1. הפלה באמצעות ציטוטק יכולה להתקיים עד שבוע 8 של ההריון, או עד גודל עובר של שבוע 8.
2. בכ-80 אחוז מההפלות עם הציטוטק- הכדורים אכן מסייעים בריקון מוחלט של הרחם, ללא צורך בהתערבות נוספת.
3. בכ-20 אחוז מההפלות עם הציטוטק- הרחם לא מתרוקן לחלוטין, ויש צורך בהתערבות נוספת, כגון הסטרוסקופיה ניתוחית או גרידה.
4. דימומים הקשורים להפלה עם ציטוטק יכולים להיות במשך שבוע (אם יש "מזל"), או במשך מספר שבועות (אם יש פחות "מזל"), או אפילו במשך חודשים (אם יש עוד יותר פחות "מזל").
5. בכל מקרה- נדרשים מעקבים לא מעטים כדי לוודא התרוקנות הרחם.
6. פעמים רבות לא מספיק להחדיר פעם אחת את הכדורים, אלא פעמיים (ניתן להחדיר וגנילית או דרך הפה).
7. יש ברפואה כל מיני גישות- יותר שמרניות (אלו המנסות עד כמה שניתן להתרחק מפרוצדורות כירורגיות) ופחות שמרניות. את צריכה להיות מטופלת (בכל תחום רפואי שהוא) אצל רופא/ה שאת מתחברת לגישה שלו/ה.
8. אני לא מאמינה במשפט "הגוף שלי יודע מה טוב לו". אם זה היה נכון, אז הכל היה מושלם, ולא היו בכלל הפלות, וגם לא היו גידולים סרטניים וכל מיני מחלות- שלא נדע.
9. תהליך של הפלה שמלווה במעקב רפואי לא אמור בשום פנים ואופן לפגוע ברחם שלך, ובאפשרות שלך להיות אמא. הסירי דאגה זו מעל ליבך. אנחנו לא נמצאות בארצות הברית של שנות ה-50:) אנחנו נמצאות בישראל של 2016.
10. סיכוי להריון חדש יכול להיות לאחר שהרחם התרוקן לחלוטין, והאישה קיבלה לפחות פעם אחת מחזור, והלכה להיבדק וקיבלה אישור רפואי שניתן להתחיל ולנסות שוב.
 
האם קיבלת מנה אחת של ציטוטק? אם קיבלת מנה אחת- אולי כדאי להתייעץ לגבי מנה נוספת. ובכלל- ממליצה לך להיות מטופלת אצל רופא/ה שאת סומכת עליו/ה במאה אחוז ומתחברת לגישה שלו/ה.
אצלי, אגב, בהפלה שהיתה העם הציטוטק, הרחם התרוקנה לחלוטין רק אחרי חודשיים ואפילו יותר:( היו לי דימומים מסוגים שונים ומשונים המון המון המון זמן, וזה היה סיוט, ובסך הכל הייתי בשבוע 6 ומשהו (שק הריון ריק...).
 
אנא עדכני במצבך.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה '
תודה
15/07/2016 | 19:06
4
73
תודה רבה על התשובה המפורטת והאישית :)
כן, אני קצת נסערת.
המשפט שאמר לי הרופא כנראה מתעתע אותי במידה כזו או אחרת ''לא תוכלי ללכדת עוד''.
אני לא מבינה איך אפשר להגיד משפט כזה לבן אדם, ככה לחרוץ את גורלו! 
רק המשפט יוצר אצלי אנטיגוניזם.
 
אבל עדיין , כרגע צריכה לשים את האידיאולוגיה בצד ולחשוב על מה נכון לי ולגוף ולעתיד שלי.
את הכדור לקחתי חמישי לפני שבועיים, ועדיין יש לי דימומים קלים. 
אין לי בעיה עם זה, חוץ מהעניין של החוסר וודאות לגבי מה מתרחש עם הגוף שלי.
מה עם המחזור ? למה הוא לא מגיע? האם הוא יכול להגיע כשישי את השאריות ברחם? איך נבדיל בין הדימומים של ההפלה לבין מחזור ? 
יש לי הרבה חוסר ודאות והרבה שאלות, והחוסר סבלנות של הרופאים והתשובות הקצרות , לא מעודדות את מצבי במיוחד.
בכל אופן, אני כן ארצה חוות דעת של רופא נוסף ואת כל זה אני אבדוק שבוע הבא. 
כמובן שאם אני צריכה - אני אעשה את מה שצריך- כולל ניתוח או מה שזה לא יהיה. פשוט הייתי רוצה תשובות מדויקות יותר, ושיקוף של מצבי או מצבי העתידי.\
ולא ''ככה זה, נקודה, זה מה שאת עושה, כי אם לא תמותי.... הבאה בתור!!!''
 
כנראה שככה זה. 
תודה מראש , עך המענה והאפשרות לשיתוף!
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
15/07/2016 | 19:29
58
הרופא שלך אכן מעורר אנטגוניזם ומפגין חוסר רגישות למצבך בהתעלמו מהפן הרגשי בתהליך (הוא לא טכנאי נשים, אלא אמור להיות רופא נשים!). המון נשים עברו הפלה מצערת ואפילו יותר, הרו הריונות תקינים והן אמהות. כפי שכתבה שירה, הייתי שוקלת מעבר לרופא אחר פחות טכני ויותר אנושי.
המחזור מגיע בין 4 ל-6 שבועות אחרי הציטוטק, וגם 8 עוד נחשב תקין, כך שמהבחינה הזאת את לא אמורה לדאוג כרגע, רק להיות עם יד על הדופק. נדמה לי שחלק מהרופאים כן נותנים צ'אנס לשאריות לצאת לבד עם דימום המחזור הראשון אחרי הציטוטק, בודקים שהרחם התרוקן אחרי המחזור ואם כך - אפשר לשוב לנסות.
מאחלת לך שסאגת הציטוטק וההפלה תסתיים, כך שתוכלי להתפנות לשקם את הנפש ולהמשיך הלאה לנסיון המיוחל, בתקוה שיסתיים בידיים מלאות ובבריאות.
לצפיה ב-'האם הבטא התאפסה?'
האם הבטא התאפסה?
16/07/2016 | 14:41
37
כשהייתה לי שארית והתייעצויות עם הרופאים, נאמר לי שהגישה השמרנית באמת אומרת שאפשר לחכות עד חודשיים כדי לראות אם השארית יוצאת מעצמה. מפני שאת רוצה להיות בטוחה שנתת הזדמנות מלאה לגישה השמרנית, לא נראה לי שיקרה כלום אם תחכי עוד שבוע-שבועיים. אבל צריך לקחת בחשבון שאם יש זרימות, הסיכוי שהשארית תצא מעצמה הוא יותר נמוך.
שווה גם להתייעץ עם המומחה להיסטרוסקופיה, כי אם השארית מספיק קטנה, אולי הוא יוכל ״לקלף״ אותה גם בלי הרדמה. אצלי היה נסיון כזה שלא הצליח, ואכן בסוף הלכתי לפרוצדורה בהרדמה. אבל, לפחות ידעתי שניסינו להימנע מהרדמה.
 

לצפיה ב-'הפלה עם ציטוטק דורשת זמן וסבלנות-'
הפלה עם ציטוטק דורשת זמן וסבלנות-
16/07/2016 | 16:44
39
הן מצד האישה והן מצד הרופא/ה שנתן לה את המרשם...
אני חושבת שהרופא בסך הכל רצה לומר לך שלא תוכלי להרות עד שההריון הזה לא ייגמר. זה שיצא לו עקום- זה משהו אחר ומצער.
אני אתן לך דוגמא נוספת עליי- אני סובלת מכאבים קשים בזמן בדיקה וגינאלית, אז רופא אחד שפעם פעם הייתי מטופלת שלו, אמר לי שאני עלולה להפריע בבדיקות עתידיות בזמן ההריון (הייתי מטופלת שלו בגיל צעיר יותר...). אז הוא אדיוט. אז מה? פשוט לא הייתי מטופלת שלו יותר.
מציעה לך להיות מטופלת אצל רופא/ה נעימים שיהיו אדיבים כלפייך וידעו לומר לך את המילים הנכונות.
 
המחזור יגיע, אבל אחרי שהרחם תתנקה והמערכת ההורמונאלית תאפס את עצמה ותתאזן מחדש.
ולא תמותי כל כך מהר. אל דאגה:)
אם נטלת רק פעם אחת את הציטוטק, שווה לבדוק השבוע אם כדאי לקחת שוב.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'לגבי המחזור אחרי ציטוטק'
לגבי המחזור אחרי ציטוטק
16/07/2016 | 23:12
35
קיבלתי ציטוטק פעמיים, והרוב יצא, אבל נשארו קצת שאריות..אבל הרופא אמר לחכות אחרי המחזור....אצלי לקח למחזור הרבה זמן להגיע..כמעט 3 חודשים..ואחרי המחזור הכל התנקה..אז מאחלת שיעבור בשלום(עם הרבה סבלנות!)
לצפיה ב-'אשמח לשמוע את דעתכן..'
אשמח לשמוע את דעתכן..
13/07/2016 | 21:38
3
200
היי לכולם עברתי לפני 4 חודשים הפסקת הריון בחודש חמישי.. יש משהו מוזר שאשמח לשמוע את דעתכן בנושא, כי אולי אני מגזימה קצת.. מישהי שמכירה אותי יודעת על המקרה שקרה לי. היחסים ביננו לא קרובים, אבל נגיד ונפגשות מדברות כאילו היינו החברות הכי טובות. הבחורה הזאת קרובה לצד של גיסי (בעלה של אחותי). כמו שאמרתי היא מכירה ויודעת מה קרה לי, היא בהריון בחודשים ראשונים ותמיד שאחותי נפגשת איתה ועם בעלה במפגשים משפחתיים נראה כאילו הם לא מפסיקים לדבר על ההריון שלהם ובעלה מספר כמה חשןב לו מין העובר ושזה יהיה בן ומעבר לזה לא מעניין אותו כלום. יש להם שתי בנות בבית. לא מזמן הוא סיפר לאחותי שבסקירה הדבר הראשון שהוא רצה לשמוע זה את מין העובר וכשהוא שמע שזה בן הוא ביקש מהרופאה להגדיל ושאל אותה כמה פעמים אם היא בטוחה . אני מבינה את ההתלהבות והשמחה שלהם, אבל בגלל שהם יודעים מה שעברתי ואחותי כואבת את הכאב שלי כאילו חלילה היא עברה את זה, אז הייתי מצפה לקצת התחשבות מצידם, אני צודקת? הרי להגיד שמה שחשוב זה המין אחרי שעברי דבר איום כזה בגלל מום בעוברית שלי נשמע לי רע מידי ופוגע. לפני יומיים אותה בחורה שלחה לי הודעה בשביל לשאול עם איזו עגלה השתמשתי עם הבנות שלי ולמחרת כתבה לאחותי שהיא עשתה "פדיחה" ודיברה איתי על עגלות ושהיא שכחה ממה שקרה לי ושהיא מקווה שאני מרגישה בסדר אחרי השיחה הזאת מוזר לא? או שרק אני חושבת ככה כי אני רגישה מידי?? הרי לא באמת מישהו יכול לרצות לגרום לי לקנא בהריון אחרי מה שעברתי, נכון? כי אחרת זה פשוט רוע!
לצפיה ב-'אדישות, לא רוע'
אדישות, לא רוע
13/07/2016 | 22:14
91
אני באמת חושבת שהם פשוט לא כ״כ מתעסקים במה שקרה לך ובכלל לא חושבים מה עבר עליך. הם סתם שקועים בעניינים שלהם ולא מודעים לכך שהעצבים שלך רופפים וחשופים. כשאת עברת את הפסקת ההריון, ההריון שלהם עדיין לא התחיל וקשה לי להאמין שהבעל בכלל זוכר מה קרה לך כשהוא נואם לאחותך.
השאלה היחידה היא כמה אנרגיות את רוצה להקדיש לניתוח ההתנהגות שלהם. הרגשות שלך לגיטימיים כי באמת מותר להרגיש הכל ואין תאריך תפוגה ידוע לכאב. אל תבזבזי עליהם כוחות.
לצפיה ב-'עזבי את זה '
עזבי את זה
14/07/2016 | 07:06
78
את מאוד רגישה בגלל האובדן וצר לי על מה שעברת . הסביבה אינה חווה את זה באופן שאנו חוות את זה . מבחינת הסביבה עברת משהו נורא אבל את עומדת על הרגליים ומתפקדת אז הכל בסדר...
אנשים מתעניינים בחיים שלהם והם פחות רגישים לסביבה בכלל לאו דווקא אלייך ... התעסקתי בעצמך ובנפש שלך . מאחלת לך בשורות טובות בעתיד הקרוב
לצפיה ב-'מסכימה עם מה שכתבו לך, ומוסיפה- '
מסכימה עם מה שכתבו לך, ומוסיפה-
16/07/2016 | 17:22
51
שלא יהיה לך ספק- זה ממש לא מרוע. ממש לא. אף אחד גם לא רוצה לגרום לך לקנא. האמיני לי.
כל אחד חי את חייו שלו, את העניינים שלו והעומס הפיזי והנפשי שלו. זה הכל.
 
וגם- כותבת לך מניסיוני האישי- אחרי אובדן הריון אנחנו רגישות הרבה יותר. אני הייתי סופר רגישה לגבי כל דבר שאמרו. אחרי ההפלה הרביעית ברצף לא יכולתי לשמוע לידי את המילה "הריון". חלק מהאנשים סביבי ניסו להיות רגישים כלפיי, וחלק בכלל לא חשבו שעליהם להיות רגישים, ויצאו להם משפטים שאולי כלפי חוץ נראים ממש בסדר, אבל בי הם נורא פגעו. שוב- כי הייתי רגישה בצורה קיצונית. לדוגמא: היינו באירוע משפחתי של על האש, והיו שם כבדים נורא טעימים, אז הוא אמר בתמימות: "כבד זה דבר עם הרבה ברזל. זה מאוד בריא לנשים בהריון..."- ואני הייתי זמן קצר אחרי ההפלה הרביעית ברצף. 
הוא בכלל לא אמר את זה בהקשר אליי. ממש לא. אבל אני הייתי בהלם מהמשפט הזה, וכאמור- לא יכולתי לשמוע אפילו את המילה "הריון", ופשוט קמתי בבכי והלכתי משם.
 
אז כן. את רגישה מאוד עכשיו, וזה בסדר וטבעי. ואנשים לא תמיד ידעו להפגין את מידת הרגישות הראויה, כי הם לא מודעים למה שמתחולל בליבך, וגם אם ידעו- גם אז הם עלולים לטעות בדבריהם ו/או בתגובותיהם.
 
קבלי את הרגישות שלך בהבנה, וגם את הטעויות התמימות שאנשים עושים, שלא מרוע.

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'בדיקת קרישיות'
בדיקת קרישיות
13/07/2016 | 18:48
5
102
אני שבועיים לאחר גרידה , קיבלתי בדיקות לברור קרישיות יתר בהמלצת קופרמינץ והיום הייתי אצל רופא הנשים שטוען שצריך לחכות חודשיים לאחר גרידה לביצוע הבדיקות כוון שהתוצאות יכולות להשתנות.
מישהי יודעת אם צריך לחכות?
לצפיה ב-'הריון משפיע על תוצאות בדיקות קרישיות'
הריון משפיע על תוצאות בדיקות קרישיות
13/07/2016 | 21:14
52
ולכן אכן יש צורך בהמתנה.
אני חושבת ששווה לברר עם קופרמינץ תוך כמה זמן הוא ממליץ לבצע את הבדיקות.
אם אכן תבררי עם קופרמינץ, אשמח שתכתבי כאן את תשובתו.
לצפיה ב-'אני בדיוק כמוך..'
אני בדיוק כמוך..
13/07/2016 | 23:27
45
עברתי לפני חודש וחצי גרידה, ומבצעת בירור להפלות חוזרות..בעיקרון צריך לחכות לאחרי קבלת המחזור כי עד אז הגוף "עדיין בהיריון"..
וגם אני קבעתי לקופרמינץ לסוף החודש אחרי שאקבל את כל התוצאות..
בשורות טובות ושתהיה תקופה קלה!
לצפיה ב-'אכן צריך לחכות'
אכן צריך לחכות
14/07/2016 | 09:43
38
והסיבה היא שעדיין יש שאריות של בטא והורומנים נוספים בגוף אשר משפיעים על התוצאות.
אני חיכיתי בידיוק חודשיים, בידיוק כפי שהרופא ביקש ממני.
 
לצפיה ב-'שאלתי את קופרמינץ....'
שאלתי את קופרמינץ....
14/07/2016 | 10:34
1
57
והוא אומר שבועיים אחרי הגרידה זה מספיק זמן לחכות ולא צריך יותר מזה....
כל רופאים האחרים אומרים כחודשיים. ממש מוזר, לא יודעת מה לעשות, רוצה כבר למצוא את הגורם לבעיה. מרגישה שהזמן נעצר.
לצפיה ב-'למען האמת, אני לא מבינה בנושא כמעט כלום,'
למען האמת, אני לא מבינה בנושא כמעט כלום,
15/07/2016 | 17:59
39
ואני גם לא יודעת ליישב את הסתירה בין מה שאומר קופרמינץ לבין מה שהאחרים אומרים.
האם שאלת אותו איך זה יכול להיות שהוא אומר לחכות שבועיים, וכל האחרים אומרים שצריך לחכות הרבה יותר?
כתבת שאת רוצה כבר למצוא את הגורם לבעיה. הלוואי שאכן ימצאו, אבל תכיני את עצמך שהרבה פעמים לא מוצאים:(
הדופק נפסק בשבוע 15, וזה אכן מצדיק בעיניי בדיקה של נושא הקרישיות, אבל הדופק יכול היה להיפסק גם מסיבות שונות- שקשורות לעובר הספציפי או להריון הספציפי ההוא, ללא קשר לקרישיות.
 
תעדכני אותנו מה החלטת לעשות בנידון.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'עזרה [הפלות חוזרות, פוליציסטיות, קרישיות]'
עזרה [הפלות חוזרות, פוליציסטיות, קרישיות]
14/07/2016 | 10:39
6
143
שלום לכולן,
ביקרתי פה בעבר אחרי אובדן ההריון הראשון שלי. רובכן בוודאי לא תספרו אותי כי איבדתי עוברים בטרימסטר הראשון, אבל אני שבורה וצריכה אוזן, חיבוק ועיצות לדרך. 
לפני שנתיים החלטנו להביא ילדים לעולם. תוך שלושה חודשים נקלטנו, ראינו דופק שנפסק בשבוע 9+2. מסיבות שקשורות לחוסר תפקוד המערכת הרפואית בה הייתי, לא ניסינו הרבה זמן מה שחיזק את הדכדוך שלי מעצם זה שלא ראיתי אופק ופתרון.
 
בפברואר האחרון נכנסנו שוב להריון, שלא התפתח כראוי כבר משבוע 5. להריון הזה כבר נכנסנו אחרי מעקב זקיקים ממושך והזרעה, מאחר ואני סובלת מפוליצסטיות קלה (יחס הורמונים תקין, ציסטות בשתי השחלות). חשוב לציין שאני גם תחת תמיכה של קרינון מיום לאחר הביוץ.
 
הלכנו לבדיקת קרישיות, נמצאתי חיובית להומוזיגוט MTHFR. הלכנו להתייעצות הברורה אצל קופרנמיץ שהמליץ על קלקסן מרגע גילוי הריון חיובי.
אני ממתינה להריון החיובי הזה.
 
אני מרגישה כל כך תקועה; כל החברות כבר בהריון או ילדו, ומסביבי צצות שאלות שאני לא רוצה לענות עליהן. גם התהליך של להיכנס להריון, השוחק, שבמהלכו בחורות שחיכו איתי כל בוקר לבדיקות דם ואולטרסאונד נעלמות להן, ואני עוברת סבבים על גבי סבבים של בחורות מתחלפות שכנראה החיים פועלים קצת יותר לטובתן. 
היום חיכיתי לבדיקת דם לבירור קליטת הריון - אני כבר יודעת איך מרגיש לי בהריון אז ידעתי שזה לא עבד. לא הצלחתי להחזיק את הדמעות בעיניים יותר.
 
אני תוהה אם עצמי אם לא כדאי ללכת לדבר עם פסיכולוג, אבל אז אני חושבת לעצמי שגם ככה אני משתפת אנשים מסוימים במה שעובר עליי, וזה לא גורם לי להרגיש יותר טוב לדבר על זה... מה אתן חושבות?
 
בנוסף, הייתי רוצה לדעת אם יש פה מישהי שנתמכה עם קרינון או דומיו ויש לה גם אי אילו בעיות של קרישיות? אני יודעת שקרינון (כמו פרוגסטרון) יכול לגרום לקרישי דם - אני תוהה אם חלה טעות בקביעה של קופרמינץ שהקלקסן יינתן לא מרגע הביוץ.
 
תודה.
לצפיה ב-' משתתפת בצערך על האובדנים'
משתתפת בצערך על האובדנים
14/07/2016 | 11:36
2
65
ורוצה קודם כל להתייחס ל"סולם האבל". אובדן הוא אובדן הוא אובדן. וזה לא משנה אם הוא קרה בשבוע 5 או בשבוע 35.
האבל והעצב על הריון רצוי שלא הגיע לסיום הרצוי, הוא אותו האבל. אל תקטיני את עצמך ואת האובדנים שעברת, יש לך מקום ולאבל שלך יש מקום.
 
לגבי התמיכה והקרישיות, אני לא מבינה בזה אבל חושבת שאולי תוכלי לקבל תשובות מדוייקות יותר בפורום פוריות. יוצא לי לקרוא שם די הרבה, וחברות הפורום צברו נסיון וידע שלפעמים עושים את ההבדל בין עוד ועוד בעיות היקלטות ואובדנים, לבין הודעת לידה. נכון שרוב הנשים שם עוברות IVF, אבל כמעט כולן עברו גם הזרעות והן מקבלות בזרועות פתוחות גם את מי שטרם עלתה כיתה לIVF.
 
מחזיקה לך אצבעות לבטא חיובית היום 
לצפיה ב-'תודה, הבטא כצפוי שלילית...'
תודה, הבטא כצפוי שלילית...
14/07/2016 | 11:52
1
59
פניתי לפורום פוריות.
בכל זאת הייתי רוצה לשמוע את דעתכן על הפן הרגשי והליכה לפסיכולוג.
לצפיה ב-'מבאס'
מבאס
14/07/2016 | 12:13
49
מכירה את ימי הבטא. רענון אינסופי של האתר או האפליקציה של הקופה, רק כדי לגלות את מה שאת כבר יודעת.
 
אחרי האובדן הראשון בכלל לא שקלתי טיפול פסיכולוגי, כנראה שלא שקלתי בגלל שנקלטתי מהר מאוד להריון נוסף שהסתיים בידיים מלאות. כ-3 חודשים אחרי לידת בתי, הייתי בטיפול פסיכולוגי קצר יחסית (בעברי טיפולים ממושכים).
בשנתיים האחרונות עברתי טלטלות רבות שבהחלט מצריכות טיפול כלשהו (3 אובדנים, טיפולי פוריות כושלים), אבל עדיין לא החלטתי מה אני רוצה ועדיין לא אגרתי כוחות כדי ליזום משהו.
בסבב הIVF הראשון נפגשתי עם העו"סית במחלקה, בעיקר כדי לשחרר את המצוקה שלי מהתנהלות הצוות הרפואי ביחידה. שנה לפני כן נפגשתי עם עו"סית אחרת באותו בית חולים, כדי לשחרר את המצוקה שלי מהתנהלות הצוות הרפואי במהלך הלידה השקטה שעברתי שם.
אני מדברת את עצמי למוות עם כל מי שרוצה (ולא רוצה) לשמוע וכותבת כאן כל כך הרבה, כך שאני מרגישה שטיפול מילולי פחות מתאים לי כרגע.
אני חושבת שאם מעולם לא היית בטיפול פסיכולוגי, שווה לנסות ללכת ל-2 או 3 פגישות כדי לבדוק אם זה עוזר לך.
לצפיה ב-'אתייחס או היום בלילה או מחר...סליחה. '
אתייחס או היום בלילה או מחר...סליחה.
16/07/2016 | 18:12
41
לצפיה ב-'מחשבות על טיפול פסיכולוגי בעקבות אובדן'
מחשבות על טיפול פסיכולוגי בעקבות אובדן
18/07/2016 | 09:38
31
מבקרת יקרה,
אני מצטערת על הצטרפותך הכפויה לפורום העצוב הזה.
אני סופרת אותך.
את לא 'רק' איבדת הריון בשבוע מוקדם יחסית, את איבדת את החלום, את התמימות, את תפיסת העולם הבטוחה והמוגנת שלך, מן הסתם האובדן השליך על התפקוד שלך בעבודה, על הקשר שלך עם בעלך, על היחס שלך לחברות ועל עוד המון פרמטרים שלא עולים בדעתי כרגע.
את השבר הזה אני סופרת, ולא משנה בכלל באיזה שבוע הוא התרחש.
(גם אני איבדתי הריון בשבוע 9. וזה היה נורא. וגרר השלכות הרבה יותר מרחיקות לכת משחשבתי.)
 
אני מבינה שעברת בשנתיים האחרונות מסע ארוך ומאד שונה ממה שתכננת בדרך אל ההורות הנכספת :
אובדן הריון בשבוע 9
מעקב זקיקים ממושך
אובדן הריון נוסף
תגליות רפואיות לא משמחות בענייני פוריות
 
תקני אותי אם אני טועה, אבל המסע המקורי תוכנן להיות כזה -
נפסיק את הגלולות,ניכנס להריון באותו יום
מרגע הופעת הפס השני על הבדיקה ניראה קורנות ושמחות, נלבש ורדרד, נדלג באושר בדשא ונעסוק במרץ בתכנון חדר הילדים (אה, ותהיה לנו בטן גדולה)
 
 
ועכשיו את באה לשאול לדעתנו - האם לפנות לאיש מקצוע.
עד כה הדיבורים עם האנשים הסובבים אותך לא עוזרים.
ברקע החברים הופכים למשפחות.
ויש גם את חסרי הטקט ששואלים שאלות.
 
 
לדעתי כדאי לך לפנות לאיש מקצוע.
א. כי אני מאמינה בטיפול. הוא עזר לי יותר מפעם לאורך חיי.
ב. פסיכולוג איננו 'סתם' אדם שאת משתפת במה שעובר עלייך. שיחות איתו אינן דומות כלל וכלל לשיחות שאת מקיימת כעת. מהסיבה הפשוטה שהוא איש מקצוע. מטרתו להאזין לך ולסייע לך להאיר ולפתור קונפליקטים פנימיים.
ג. שנתיים הן פרק זמן ממושך להתמודדות עם אובדן, ואולי ההתמודדות הזו גוזלת ממך המון אנרגיה פנימית שחלקה תוכל להשתחרר ולשמש אותך להתמודדות בחזיתות נוספות בחייך.
ד. אני באופן אישי לא מאמינה שאפשר לדלג על שלב האבל. אפשר לנסות להדחיק אותו, אבל אי אפשר למחוק אותו, גם לא עם הריון תקין וילד בריא בסופו. האבל הכרחי לארגון מחדש של הנפש לעמוד מול העולם. ואת העיבוד הזה כדאי לעשות עם תמיכה.
 
חיבוק וירטואלי גדול גדול
 
 
 
לצפיה ב-'צר לי על שני אובדני ההריון'
צר לי על שני אובדני ההריון
18/07/2016 | 20:53
10
קראתי את התגובות שקיבלת, ואני כל כך מסכימה עם כל מה שכתבו לך הבנות הנפלאות פה.
 
תחושת התקיעות שלך מובנת מאוד, וגם התסכול הרב. כשבאות הדמעות לעיניים- אז הן באות, וצריכות לזרום הלאה והחוצה מאיתנו, וזה בסדר גמור והכי אנושי והכי טבעי שיש.
 
לגבי השאלה שלך להליכה לטיפול- אני הראשונה שאומרת "כן" באופן חד משמעי. ואני כותבת זאת גם כמטפלת (אני מרפאה בעיסוק במקצועי), וגם כמטופלת לשעבר.
בעיניי, מאוד חשוב לעבד את הדברים עם אשת מקצוע שמתמחית בנושא אובדן הריון. זה יכול להיות במסגרת אישית, זוגית או קבוצתית. זה יכול להיות עם פסיכולוגית שמתמחית בתחום, או עם עובדת סוציאלית שמתמחית בתחום.
 
ואל תגידי שחלילה לא "נספור" אותך, כי איבדת את העוברים בשליש הראשון. אין פה בפורום דירוג של האבל. אין ולא יהיה. כי כל אבל על כל הריון רצוי שמסתיים, הוא 100 אחוז אבל של אותה אישה. ואנחנו נותנות כבוד וכתף לכל אחת ואחת פה, ונמשיך לעשות זאת.
 
את מוזמנת להמשיך ולהתייעץ ולשתף.
שולחת חיבוקי נחמה וכוחות
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'השתתפות במחקר העוסק באובדן עובר/תינוק'
השתתפות במחקר העוסק באובדן עובר/תינוק
11/07/2016 | 21:30
6
458
1
שלום רב לכולן, שמי הילה שחורי ואני סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית חינוכית באוניברסיטת חיפה. לפני מספר חודשים פרסמתי כאן בפורום את מחקרי באישור הנהלת הפורום. מחקרי עוסק באובדן עובר/תינוק, ואני מחפשת נשים אשר עברו לידה שקטה (בין השבוע 22 להריון ואילך) וכן נשים שאיבדו תינוק עד גיל 12 חודשים.

ישנה חשיבות רבה להעמקת הידע וההבנה בתחום האבל והשכול  וכל סיוע מצדך יתרום רבות לקידום התחום הלאה, במיוחד בתחום זה של אובדן עובר/תינוק שאינו מדובר ונחקר מספיק.
אני ערה לרגישות הכרוכה בנושא כואב זה והקושי לדבר על האובדן, ואני מבינה שההחלטה להשתתף איננה פשוטה. יחד עם זאת, ישנה חשיבות רבה להבנת התהליכים שעוברת האישה בעקבות אובדן עובר/תינוק וההשפעות הנלוות לכך על חייה. לכן, אעריך מאוד נשים אשר תסכמנה לשתף בחלק מהחוויות הנוגעות בתחום זה ובכך לסייע לנשים אחרות שיצטרכו להתמודד עם אובדן דומה.
ברצוני להודות לכל מי שכבר מילאה את השאלונים והסכימה לשתף בחוויות ובתחושות הכל כך לא פשוטות והכואבות שלה, זה אינו מובן מאליו עבורי ואני מעריכה זאת מאוד..
שמחתי וגם הופתעתי לראות את ההיענות הרבה אך עדיין אני זקוקה לנשים נוספות שתסכמנה להשתתף,
כמו כן במשך התקופה האחרונה לא הייתי פעילה ולכן עדיין לא פניתי לנשים אשר הסכימו להתראיין...
חשוב לי להדגיש כי ניתן לוותר על ההשתתפות במחקר בכל שלב, לא חייבים לענות על כל השאלות, אך חשוב להגיע עד הדף האחרון וללחוץ על כפתור השליחה גם אם בדרך לא עניתן על כל השאלות... ואני מודעת לקושי...

מחקר זה קיבל אישור של ועדת האתיקה, מספר האישור הינו 361/15. ההשתתפות במחקר כוללת מילוי של מספר שאלונים באינטרנט, וראיון אישי למספר משתתפות אשר תסכמנה לכך. יש לציין כי ניתן לוותר על ההשתתפות במחקר בכל שלב וכי הפסקת ההשתתפות לא תגרור שום סנקציה שלילית או תוצאה שלילית אחרת.
חשוב להדגיש כי השאלונים הינם אנונימיים, וכל מידע שיינתן ישמר בסודיות מירבית, ללא פרטים מזהים.

במידה ואת מעוניינת להשתתף במחקר את מוזמנת להיכנס לכתובת:
http://hevra.haifa.ac.il/limesurvey/index.php/2378...

המחקר נערך בהנחייתו של פרופ' שמשון רובין אשר הינו פסיכולוג קליני ומומחה עולמי בטיפול וחקר שכול ואובדן.
לפרטים נוספים ניתן תמיד לפנות :
hilonet_s@walla.com /0528318675
תודה רבה רבה, הילה
לצפיה ב-'הודעת שגיאה וקישור נוסף לשאלונים'
הודעת שגיאה וקישור נוסף לשאלונים
12/07/2016 | 20:43
2
50
שלום לכולן,
הבנתי שהקישור לשאלונים אינו עובד ונותן הודעת שגיאה,
מצטערת על כך ומצרפת קישור חדש,
 
במידה וגם הוא עושה בעיות אנא ידעו אותי ואפתור את הבעיה
תודה רבה,
הילה
לצפיה ב-'מקווה שכמה שיותר בנות תשתתפנה במחקר החשוב הזה. בהצלחה!'
מקווה שכמה שיותר בנות תשתתפנה במחקר החשוב הזה. בהצלחה!
12/07/2016 | 21:47
1
11
1
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
13/07/2016 | 12:01
27
תודה רבה!!!
 
לצפיה ב-'בעיה בקישור'
בעיה בקישור
13/07/2016 | 21:12
23
שלום לכולן,
קיימת תקלה באתר של השאלונים, מקווה לפתור אותה בהקדם, עימכן הסליחה,
ברגע שאתקן אותה אשלח הודעה
תודה רבה רבה על ההיענות
הילה
לצפיה ב-'הבעיה בקישור נפתרה והוא עובד'
הבעיה בקישור נפתרה והוא עובד
14/07/2016 | 10:44
1
25
שלום לכולן,
הבעיה שהייתה בקישור נפתרה והוא עובד
תודה רבה
הילה
לצפיה ב-'קישור נוסף'
קישור נוסף
14/07/2016 | 10:53
19
מצרפת קישור נוסף:
תודה רבה
לצפיה ב-'דוקסיצילין אחרי גרידה'
דוקסיצילין אחרי גרידה
13/07/2016 | 14:57
4
85
מישהי מכן קיבלה אחרי הגרידה אנטיביוטיקה בשם דוקסיצילין או דוקסילין וסבלה מכאבי בטן מטורפים בזמן נטילת התרופה?
אני בעבודה ולקחתי בבוקר את הכדור, וממש כואבת לי הבטן )-:
לצפיה ב-'דוקסילין'
דוקסילין
13/07/2016 | 15:27
1
46
אני יודעת שקיבלתי מתישהו, אבל לא זוכרת מתי.
האם זו המנה הראשונה שלקחת? בעיניי שווה להתחיל לקחת פרוביוטיקה ולהתייעץ עם ביה"ח בו עברת את התהליך, לברר האם יש צורך להגיע להיבדק.
 
אחרי ההיסטרוסקופיה להוצאת שארית, קיבלתי שני סוגי אנטיביוטיקה במקביל. הקיבה והמעיים שלי נהרסו לחלוטין למרות שלקחתי גם פרוביוטיקה. לקח לי כחודשיים או שלושה עד שהרגשתי שהקיבה והמעיים התאוששו.
לצפיה ב-'זו לא המנה הראשונה שלקחתי'
זו לא המנה הראשונה שלקחתי
13/07/2016 | 18:32
25
ואני נוטלת את הכדןרים אחרי האוכל
וגם לוקחת פרוביוטיקה כמובן
לצפיה ב-'אני לקחתי דוקסילין'
אני לקחתי דוקסילין
13/07/2016 | 18:44
35
למשך 5 ימים לאחר הגרידה. לא היו לי תופעות לוואי מהתרופה וגם בבית חולים נאמר לי שאין תופעות לוואי לתרופה. חשוב גם לקחת את הכדור אחרי האוכל ואסור אחרי אוכל חלבי.
לדעתי כדאי לבדוק אם הכאבים לא קשורים לגרידה עצמה.
לצפיה ב-'לקחתי אחרי '
לקחתי אחרי
13/07/2016 | 18:51
24
הגרידה כ7 ימים ללא תופעות לוואי אך הקפדתי לקחת אחרי אוכל ולא יחד עם מוצרי החלב. שווה להיבדק שנית אולי הכאבים הם ממשהו אחר
לצפיה ב-'עוד פגישה ועוד פגישה'
עוד פגישה ועוד פגישה
11/07/2016 | 09:15
16
302
אחרי הפלה תשיעית, הריון עשירי. ושוב גנטיקה תקינה ושוב בת.
זהו, אין אפשרות להתכחש יותר, זאת אני, משהו אצלי לא מאפשר לעוברים האלה לגדול.
ושוב פגישה אצל הרופא, ושוב נשים בהריון מסביב, ושוב תתפשטי, ושוב הוא מסתכל על המסך בקרירות ומנסה להבין מה עוד אפשר לעשות, ושוב אני צריכה לעדכן בפרטי ההסטוריה הרפואית שלי שחקוקים לי על הלב, בורידים וברחם, ושוב מסכת הימורים על מה נעשה בפעם הבאה. ולי רק עובר בראש, תגיד שדי, שהתייאשת, שנכשלת, שנכשלנו, שזה לא עובד, שצריך לדעת מתי להרים ידיים, ושוב הוא מציע לי תערובת מפתה של הורמונים, מדללי דם, סטרואידים, ואספירין, שוב עוד דבר חדש אחד שאמור לשנות את כל התמונה, ושוב אני כבר מרגישה את הדקירות והמחטים והדמעות שכבר לא נשארו לי.
ואז, שלא כמו בעבר, בן זוגי אומר די, די להתעללות הזאת, די להצעות הנוראיות האלו, צריך לשקול פונדקאות, והרופא מגמגם, מתעצבן, ממלמל, ובסוף מסכים, פונדקאות היא הדרך ה"קלה".
ואני שוב, שם חצי ערומה, על מיטת הרופא תוהה כמה עוד ארוכה הדרך וכמה עוד נעבור עד לסופה. מחוזקת בידי נשים שלפני רגע לא הכרתי שפותחות את הלב בפניי, תומכות ועוזרות גם מתוך הקושי והכאב של עצמן.
ועכשיו מהרהרת מה אעשה בארגז בגדי ההריון שלי, ארגז התקוות שסגור כבר כל כך הרבה זמן, מאביק ומצהיב מחכה שם מעל הארון לבגדים שכל כך רציתי ללבוש שוב בגאוה.
לצפיה ב-''
11/07/2016 | 10:07
106
אין לי מילים. כטאב לי רק לקרוא אותצך, אז לנסות להבין מה את מרגישה בפנים... זה בלתי אפשרי. כל כך הייתי רוצה לחבק אותך, ולהיות מסוגלת להבטיח לך משהו. מתפללת בשבילך שתתחזקי למרות כל מה שעברת ותבחרי בדרך שתהיה הכי הכי נכונה בשבילך.
לצפיה ב-'הזמן עובר גלגל חוזר '
הזמן עובר גלגל חוזר
11/07/2016 | 11:16
2
140
יש בשיר הזה כל כך הרבה שורות שיכולות להתאים למצבך 
 
ברור לי שהכל כבר נבדק וטופל, אז אין לי הצעות פרקטיות פרט להצעה שכבר העליתם - פונדקאות.
אני לא זוכרת אם ההריונות ספונטניים או מטיפולים, אבל מהנסיון שלי בעולם הטיפולים, צריך הרבה אורך רוח וסבלנות, וגם זה לא תמיד מספיק.
ממליצה להתחיל לטפל בענייני הביורוקרטיה כבר עכשיו, יש דברים שאורכים זמן, ונדמה לי שעד שחותמים עם מישהי, תמיד אפשר לסגת ולהחליט שלא מתאים לכם.
 
לדעתי ההחלטה להיעזר בפונדקאית היא אחת ההחלטות הקשות, קושי דומה לזה של ההחלטה להשתמש בתרומת זרע/ביצית, וקצת פחות מההחלטה לוותר לגמרי ולהסתפק במה שיש.
ברור לי שההחלטה והויתור מכאיבים ושורפים אותך מבפנים, ואין לי מושג איך אפשר להקל עלייך.
שולחת לך המוני חיבוקים. כואבת איתך.
לצפיה ב-'לא לוותר !!!'
לא לוותר !!!
13/07/2016 | 10:57
1
65
אחרי הרבה פחות הריונות ממך....
וזה המסלול שבחרנו.
ולדעתי פונדקאות אינה ויתור כלל וכלל, אלא להמשיך להשתמש בגוף שלנו כעכבר מעבדה, עוד הפלה ועוד הורמונים, והזמן עובר... ואין תינוק...
דווקא הבחירה בפונדקאות היא בחירה בללכת קדימה, באופציה הבטוחה ביותר.  בלהמשיך לחיות ולהיות שפויים. ברור שעצם העובדה שהתינוק לא גדל אצלך בבטן זה משהו שצריך להתמודד איתו תוך כדי, אך מהנסיון שלי, ברגע שיש הריון ההתרגשות שם באותה מידה, ההכנות ללידה, וכמובן החיבוק הראשון אחרי....
 
לצפיה ב-'אין לך מושג כמה את עוזרת לי'
אין לך מושג כמה את עוזרת לי
16/07/2016 | 23:41
24
באמת, אני חושבת עלייך המון...
תודה על הכל! בעיקר על התקווה
לצפיה ב-'אוי. זה נורא ואיום. כל כך קשה'
אוי. זה נורא ואיום. כל כך קשה
11/07/2016 | 14:35
119
אני לא יודעת איך החזקת מעמד עד כה. אני הייתי אחרי "בסך הכל" אחרי 6 הפלות ברצף, וכבר זחלתי על גחוני- פיזית ובעיקר נפשית. ואת אחרי 9 הפלות רצופות. אלוהים. זה בלתי נסבל. ואין תשובות, ואין כיוון שלא ניסיתם, ואין מענה לכלום. כל כך מייאש.
 
אם וכאשר זה יהיה רלוונטי לך, אוכל להפנות אותך למספר נשים שהיכרתי פה בפורום, שפנו לפונדקאות וראו כי טוב.
זו גם דרך מורכבת וקשה בכל המובנים, אבל כן יכולה להפיח תקווה.
 
המשפטים שכתבת על ארגז בגדי ההריון הרגו אותי. אני לא יודעת מה יהיה בסופו, אבל מאחלת לך בכל ליבי שאיתו או בלעדיו- תזכו סוף סוף באושר.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'סנופי יקרה '
סנופי יקרה
11/07/2016 | 23:58
4
120
אין מלים לנחם על ייסורי איוב שאת עוברת.
אף אחת מאתנו, בייחוד אלה בינינו שכן זכו לשאת הריון תקין וללדת, לא יכולה לבטל בהינף יד את הכמיהה להרות וללדת. אבל פונדקאות היא לא הדרך ה'קלה'. לפחות לא מנקודת המבט החיצונית שלי. היא כרוכה בהשלמה ובויתור - כדי להגיע בסופו של דבר לאושר העצום, שאני מאחלת מכל לב שיהיה מנת חלקכם.
כמשקיפה מהצד ראיתי בשנה האחרונה חבר יקר שבמשך שנים ניסה להביא לעולם עם זוגתו ילד. לשמחתי הרבה הם פנו לפונדקאות אחרי שנים ארוכות וקשות, היום הם חובקים פעוטה מתוקה מפונדקאות והאושר הוא אינסופי (גם אני מתרגשת בכל פעם שאני חושבת עליה ועליהם כהורים). סיפור דומה שמעתי מחברה על קרובים שלה, שזכו להביא לעולם תינוק בהליך פונדקאות. ממש לא הדרך 'הקלה'.
מקוה שמה שכתבתי לא פוגע בך, ברור שאף אחת מאתנו לא יכולה לרדת לעומק התחושות. בעיקר רוצה לעודד ולתמוך בך, כי כל החלטה שלך היא נכונה, להמשיך, לפנות לפונדקאות או לעצור. הלוואי שתצליחי להשלים עם כל בחירה שתבחרי ובעיקר שתזכי לשמוח בסופה של הדרך (כפי ששירה כתבה לך = עם או בלי הבגדים שבארגז).
לצפיה ב-'אלו לא המילים שלי'
אלו לא המילים שלי
12/07/2016 | 07:02
3
115
הרופא חסר הטקט בחר להגיד את זה...
תודה על התשובה שלך, אני מסכימה איתך לחלוטין, אין בזה שום דבר קל.
זה תהליך מורכב מאוד רגשית והחלטה שתלווה אותנו לכל החיים.
גם ההחלטה להפסיק לנסות היא החלטה קשה, להגיע להשלמה שיש לנו ילדה אחת וזהו.
מצד שני, אי אפשר יותר, אי אפשר עוד להקריב אותי על ברכי הרצון הזה,
זאת באמת דילמה קשה שאנחנו כזוג ואני בפרט צריכים להתמודד איתה
אני פשוט מתקשה לקבל את העובדה שאני לא אקבל את הסוף השמח, זה שנאבקתי בשבילו כל כך הרבה זמן...
לצפיה ב-'שמחה לשמוע שאלה אינן מילותיך'
שמחה לשמוע שאלה אינן מילותיך
15/07/2016 | 03:47
2
30
מקל לשמוע שאלה לא המלים שלך. הרופא הזה לא חכם במיוחד.
נקודה למחשבה - בתגובתך את מדברת על שתי דרכים בלבד - המשך באותה דרך או ויתור מוחלט. אבל גם הפונדקאות קיימת. את כתבת בהודעה המקורית שלך. אולי לא אידאלית כמו הריון טבעי, אבל קיימת ואפשרית, ובודאי תוביל אתכם לסוף השמח שאינו ההריון עצמו, אלא לידת תינוק, ילד שני שגם אם לא יגדל בבטן שלך, יגדל לך בלב עד שיוולד וכשיוולד את תהיי אמו לכל דבר והוא יהיה ילדך לכל ענין).
לצפיה ב-'תודה רבה על הרגישות והכנות'
תודה רבה על הרגישות והכנות
16/07/2016 | 23:38
1
26
אכן, התחלנו כבר השבוע בבירורים על פונדקאות.
בעברי רציתי להיות פונדקאית בעצמי, ככה שאין לי התנגדות עקרונית לרעיון.
לעכל סופית את זה שאני לא אשלים הריון לעולם קצת יותר קשה לי וכמובן הקושי בלשחרר ולתת למישהי אחרת לעזור לי בזה הוא קשה גם כן. אבל זה נכון, לפחות התוצאה הסופית תהיה שונה. לצערי, באמת איבדתי אמונה בעצמי שבגוף שלי זה כבר לא יכול לקרות.
אבל יש המון נשים מדהימות, בוגרות הפורום וגם לא שמחזקות אותי, באמת שאני מודה לכולן
 
לצפיה ב-''
17/07/2016 | 00:44
4
לצפיה ב-'יהיה לך!'
יהיה לך!
17/07/2016 | 12:32
5
26
 
לא יודעת איך, מתי וכמה זה עוד ייקח.
אבל יהיה לך ילד. והריון.
ותלבשי את הבגדים ותלכי בראש זקוף.
החוסר ידיעה לגבי האופן והזמן, הם קשים מאד, ללא ספק.
מאחלת לך הצלחה גדולה ומהירה.
לצפיה ב-'זהירות- נא לא לכתוב בכזו וודאות וביטחון...'
זהירות- נא לא לכתוב בכזו וודאות וביטחון...
20/07/2016 | 12:48
1
35
"יהיה לך ילד, והריון, ותלבשי את הבגדים (בגדי ההריון) ותלכי בראש זקוף"...
להזכירך- סנופי עברה 9 הפלות ברצף (!!!) עם כל הטיפול האמפירי האפשרי, וכרגע מכוונת את מחשבותיה לאם פונדקאית. אז אל תגידי לה בזו וודאות שהיא תלך עם בגדי ההריון...כי זה לא בטוח בכלל.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה שירה'
תודה שירה
21/07/2016 | 23:19
10
תמיד אפשר לסמוך עלייך
לצפיה ב-'את ממש חצופה'
את ממש חצופה
26/07/2016 | 07:58
2
16
את לא תתנצלי על מילותייך ואח"כ תציעי לי לפנות אלייך לשמוע על עזרה
את לא יודעת מה אני עוברת,
כמה הערות מטופשות של תנסו שוב, ותנסי מדיטציה, ותדליקי נרות, ותפרישי חלה, ואת לא מספיק אופטימית, והכל בראש, ואת סתם בלחץ ועוד...
זה הגוף, שלי, והנפש שלי ואני ורק אני משלמת את המחיר הכבד הזה.
 
ראיתי את ההודעה שלך לראשונה, בחרתי שלא להגיב כי אני רגילה לאוד מליוני כמוך שחושבים שזה בסדר לתת לי תקווה כוזבת, כי הם לא שם אחכ כשאני נשברת לאסוף את החתיכות
 
שירה ענתה לך, והודתי לה על כך שלפחות בפורום הזה אני יכולה להיות בדיוק איך שבא לי בלי לעטות איזה אופטימיות מזוייפת
 
ואת עוד כותבת לי בפרטי, מחקתי את ההודעה שלך, אני לא אתקשר אלייך, לא עכשיו ולא אף פעם. אני לא אתן שיאפשרו את זה לא עבורי ולא עבור בנות אחרות בפורום שנמצאות בתקופה קשה גם ככה בחייהן.
 
תודה אבל לא
לצפיה ב-'בוקר טוב'
בוקר טוב
26/07/2016 | 09:59
1
4
לא התכוונתי להציע לך שום וודו ורופאי אליל.
לא דיברתי ממקום מתנשא.
הייתי בעצמי בסרט הרע הזה מעל 10 שנים!!!!!
באתי בטוב ובחרת לשפוך עלי דלי של רפש.
הצעתי לך שנדבר, הושטתי לך יד.
בחרת להגיב כך, בגסות.
מבינה שאת כועסת ומאחלת לך בהצלחה.
לצפיה ב-'מצטערת אבל אני כבר למודת נסיון'
מצטערת אבל אני כבר למודת נסיון
26/07/2016 | 15:39
2
ולא לכל אחת שעברה את הסיוט הזה יש מספיק רגישות
תני לי לנחש בסוף זה הצליח ורצית לעודד אותי?
אני כבר לא שם, אין איך לעודד אותי, זה פשוט לא יקרה אצלי בגוף אף פעם
ואולי זה נשמע לך פסימי, אבל ככה זה אצלי ברגע הזה
נכוותי מספיק בכל כך הרבה אופנים
שאני לא יכולה לאפשר את זה לעצמי יותר
תודה בכל אופן
לצפיה ב-'אז אני כבר אחרי הגרידה'
אז אני כבר אחרי הגרידה
11/07/2016 | 18:22
3
176
מקווה שלא יהיו עוד כאלו לעולם!!
ביקשתן עדכון, וגם קצת בא לי לשתף כי אני תמיד שומרת הכל לעצמי, אז-

חיכינו המון זמן עד שהגיע תורי להכנס לחדר הניתוח... ממש כמה שעות, ייבוש של החיים.
הרופא היה לטעמי חסר סבלנות, עולץ מידי, אבל לא אמפטי באמת, דיקלם משפטים קבועים ולא ענה לשאלות שלי כמו שצריך אלא התחכם וענה תשובות לא לעניין לדעתי. לא סובלת כאלה רופאים שמפגינים נחמדות מזוייפת...מפתיע כמה חוסר רגישות הוא הפגין במשך כל השיחה שלנו, בהתחשב בכך שהוא ביצע הליך כה רגיש...בלעתי את הרוק ורק הנהנתי על התשובות הלא מספקות שלו, כדי שחלילה לא אעורר אצלו אנטיגוניזם לפני הגרידה שלי.
התאוששתי מהר מההרדמה, רבע שעה אחרי שהתעוררתי כבר התלבשתי והלכתי משם.
בחדר ההמתנה חיכה לי בעלי...
בחיי שבימים האחרונים לא בכיתי והפסקתי להתאבל, אבל כשיצאתי משם עם רחם "נקי" וראיתי את בעלי, התחלתי לבכות...לא יודעת, אולי זה היה משהו משחרר כזה....אחרי כל המתח של השבוע האחרון (היום בדיוק שבוע מתחילת הסיוט הזה).
פיזית אני מרגישה בסדר, יש דימום, קצת כאבים, אבל סביל לגמרי.
אבל עצוב לי ממש.
אני שוקלת לחזור לעבודה כבר מחר.
לחזור לשגרה, להתלבש, להתאפר ולחזור לעצמי, שבוע הייתי בבית ב"שמירה" עלאק כדי שאולי כך העובר ינצל, אבל אני מרגישה ממש מנותקת, יותר מידי בבית ויותר מידי התעסקות עם ההפלה הזו.
בכל מקרה, זה עבר ונגמר, תודה לאל.

לצפיה ב-'טוב שאת אחרי'
טוב שאת אחרי
11/07/2016 | 20:13
2
61
ותודה על העדכון.
ההתנהלות של הרופא מבאסת לגמרי. לרבים מהם יש נטיה להתייחס לפרוצדורה כלאחר יד, בעוד עבור המטופלים (מבחינתי גם בן/בת הזוג נכללים בהגדרה "מטופלים") מדובר בעולם ומלואו. אובדן של הריון רצוי כל כך ראוי ליחס הולם מהצוות הרפואי. ובכלל אני מאמינה גדולה ברפואה בגובה העיניים, שונאת שמדברים "רפואית" מעליי.
אני שמחה שהצלחת לשחרר קצת את פקק הבכי. אני מבינה ומזדהה עם ההדחקה לטובת ה"סידורים" וכל העניינים הטכניים, אבל בהחלט חשוב לתת לבכי לצאת.
 
אני קצת מתלבטת לגבי מועד החזרה לעבודה. נדמה לי שברוב המקרים מקבלים 2 ימי מחלה מעבר ליום הגרידה עצמו. עפ"י חוק אסור לך לעבוד אם יש לך ימי מחלה, נדמה לי שזה קשור לכיסוי ביטוחי.
 
מאחלת לך חזרה מהירה לטיפולים, ושהסבב הבא יהיה סבב מנצח 
לצפיה ב-'תודה יקירה'
תודה יקירה
11/07/2016 | 20:46
1
49
לגבי החזרה לעבודה,
אני חושבת שאשאר גם מחר לנוח. אני מרגישה פיזית, בתוך הרחם, שהתעסקו שם, והרגשת אי נוחות. מעבר לכאב ולדימום...
יש לי ימי מחלה שקיבלתי מבעוד מועד, כך שזו לא הבעיה.פשוט מרגישה שבשבוע האחרון שקעתי רק בזה והייתי חסרת תועלת לחלוטין, ובא לי להרגיש חיונית שוב...

לגבי הרופא, אני מגיעה מעולם טיפולי הפוריות, כך שעברתי גם רופאים אטומים ולא סימפטיים,וכל כך חשוב לי שהרופא המטפל ישדר טיפת הבנה ורגישות כנה. בתחילת השיחה הוא אמר משהו כמו: "את נכנסת להרדמה מלאה, אני עושה מה שאני עושה....." בלי להסביר אפילו במילה על התהליך. אמרתי לו, רגע "מה זה מה שאתה עושה" אז הוא דפק איזו יציאה מתחכמת בסגנון: "שואב, מגרד..."" נותנים אנטיביוטיקה ומקווים לטוב" "עוקבים באולטרסאונד אבל הכל שקר אחד גדול" משהו מפגר לגמרי......
בחרתי בקפידה את רופא הפוריות ורופא הנשים שלי, שגם ליוו אותי ותמכו באנושיות ורגישות ראויה לשבח בתהליך הנוכחי של ההפלה....אז לא פלא שהתאכזבתי מהרופא הזה...
לצפיה ב-'תודה על העדכונים-'
תודה על העדכונים-
12/07/2016 | 20:33
37
לגבי הרופא- באמת חבל מאוד שנתקלת ברופא חסר רגישות שכזה. אני מודה שתמיד, בכל ההפלות שהיו לי, נתקלתי באנשי מקצוע רגישים (טוב, חוץ מרופא אחד אדיוט...תמיד צריך הרי להיות אחד כזה).
פירטת את האמירות של הרופא, ואני מודה שלא הבנתי בכלל את האמירות שלו  מה הן משרתות ובשביל מה אמר את מה שאמר. חבל. חבל שהוא לא קורא מדי פעם בפורום הזה, כדי להבין מה זו הפלה עבור אישה.
 
חזרי לעבודה מתי שתרגישי שאת רוצה ו/או יכולה. אני חזרתי אחרי יומיים, כי גם- כמוך- הרגשתי שאני חייבת לחזור לעצמי, לחזור להיות יעילה וחיונית.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'תהיות חוץ רחמי'
תהיות חוץ רחמי
09/07/2016 | 19:52
12
152
תוהה... מקווה שאולי מישהי שעברה תוכל לענות..
אתייעץ בנושאים גם עם הרופא ביום שני.
טכנית ההריון עצמו לא נצפה בא"ס אבל בבדיקה עצמה כשלחץ על אזורים בבטן הייתה רגישות בצד שמאל. לכן החשד שההריון נמצא בחצוצרה השמאלית.
עכשיו...נניח שההריון ייספג מעצמו אפשר להסיק זאת רק עפ הבטא? או שצריך גם לבדוק בא"ס? איך אפשר לדעת שלא נשאר כלום בוודאות אם לא נצפה שום דבר מלכתחילה?
זה בוודאי יכול להפריע בניסיונות הבאים...
וגם במידה והבטא יורדת ומתאפסת האם יכולה לעלות שוב? או שזה מדד וודאי לסיום הסאגה? כמה זמן מהאיפוס צריך להמשיך ולבדוק בטא?
תוך כמה זמן אמורים לקבל מחזור מרגע איפוס הבטא?
מתי מפסיקים לדמם? האם הדימום מהווה אינדיקציה לקיומו של ההריון החוץ רחמי?

לצפיה ב-'קראתי את כל השאלות,'
קראתי את כל השאלות,
10/07/2016 | 18:42
56
אך לצערי אני לא יודעת לענות עליהן.
אם לא תקבלי תשובות מספקות מהרופא ביום שני, תכתבי לי, ואבקש ממישהי שהיתה פה הרבה זמן ועברה הריון חוץ רחמי להיכנס ולענות לך.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'יש חדש לילי?'
יש חדש לילי?
11/07/2016 | 22:36
37
קיבלת את התשובות שרצית מהרופא?
לצפיה ב-'הריון חוץ רחמי הוא מצב מסכן חיים'
הריון חוץ רחמי הוא מצב מסכן חיים
12/07/2016 | 22:29
9
36
הגוף לא ערוך לקלוט הריון בשום מקום פרט לרחם.
את אמורה להישאר במעקב רפואי צמוד במחלקת הנשים בבית החולים.
למיטב ידיעתי מוודאים את סוף ההריון על ידי מעקב אחרי הבטא.
 
אחותי עברה הריון כזה שלא נספג בעצמו ולא נספג גם אחרי המטטורקס ובסופו של דבר כרתו לה את החצוצרה. היום יש לה ילד בריא ומקסים בן למעלה משנתיים.
היא אגב קיבלה את הזריקה ואמרו לה להמתין 3 חודשים עד הנסיון הבא, אבל היא לא יכלה לחכות והרתה בחודש שאחרי.
 
אני מקווה שאת מצויה במעקב רפואי צמוד. אם יש לך כאבים / דימומים - לכי להיבדק. יום שני רחוק. חזרי לעדכן אותנו מה שלומך. 
חיבוק גדול על דרך החתחתים שלך. כולי תקווה שהעתיד צופן בחובו דרכים נעימות יותר.
לצפיה ב-'ממש לא מעקב רופאי צמוד'
ממש לא מעקב רופאי צמוד
13/07/2016 | 22:20
8
27
גם אני עם חוץ רחמי. אחרי זריקת המטוטריקסט הראשונה שוחררתי הביתה עם בטא 2000..
בינתיים 3 ימים אחרי הזריקה הטא עלתה ל2500 ולא מזיז להם. אומרים שזה קורה ולבדוק בעוד 3 ימים.
 
אני בבית. ללא שום השגחה.
 
מיאושת ולא יודעת כבר לאן לפנות. 
לצפיה ב-'כשאני הרגשתי שלא מתייחסים אלי הלכתי לרופא פרטי'
כשאני הרגשתי שלא מתייחסים אלי הלכתי לרופא פרטי
15/07/2016 | 11:42
7
23
הסיפור רפואי שלי שונה, הפלה ספונטנית בשבוע 14 שכמובן הריצה אותנו למיון באמצע הלילה. שם פחות או יותר רק בדקו שאני לא הולכת למות מאובדן דם במשך הלילה, כי לא אישפזו אותי ולא עשו לי גרידה. שיחררו אותי להמשך מעקב בקהילה, לרופא שלי מהקופה לא היה מושג מה לעשות איתי ורק פה בפורום ידעו סוף סוף להגיד לי שאין מצב שהפלה טיבעית בשבוע כ״כ מתקדם תהיה מלאה ושצריך מעקב צמוד.
הרגשתי חסרת אונים לחלוטין ואמא שלי תפסה פיקוד וקבעה תור לגינקולוג פרטי, הוא כבר אמר שיש שארית וחייבים לעשות היסטרוסקופיה . וזה היה הדבר הנכון לעשות.
אני לא חושבת שהוא היה כזה רופא יוצא דופן אבל התור הפרטי גרם לכך שמישהו סוף סוף לקח אחריות על המצב ועקב אחרי המקרה שלי. בזכות ההחזר על ייעוץ שקיבלתי מהקופה העלות של התור אצלו הייתה ממש מגוחכת.

לצפיה ב-'הייתי אצל רופא פרטי אתמול'
הייתי אצל רופא פרטי אתמול
15/07/2016 | 22:14
6
27
למען אמת בדקתי את האפשרות לקבל יעוץ פרטי כבר מלפני כמה ימים אבל משום מה באחד המרכזים שמציע שירותי מומחים פרטיים הרופא שאיתו המזכירה התייעצה סירב לקבל אותי שלח אותי לסיים את הטיפול בבית החולים.
 
לא ויתרתי ופניתי למרכז אחר. הגענו לפרופסור כלשהו שאמור להבין בנושא הספציפי למרות היותו מומחה להפלות חוזרות. הוא אמנם תומך נלהב בטיפול השמרני אבל זה הרגיע לשמוע את דבריו בהתחשב בכך שהם לא מונעים על ידי  אינטרסים של מערכת ציבורית (להוציא על החולה כמה שפחות).
הוא בדק אותי. ראה את ההריון בבירור. הציע לחכות.
 
חוזרת אליו לבדיקה בשבוע הבא ובינתיים מקווה לטוב.
 
צודקת לחלוטין - רק בפרטי סוף סוף מקבלים יחס.
 
עצוב.
 
לצפיה ב-'תמשיכי לעדכן אותנו, ואגב-'
תמשיכי לעדכן אותנו, ואגב-
16/07/2016 | 17:24
5
17
מי זה הרופא שהיית אצלו?
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'פרופסור כרפ'
פרופסור כרפ
16/07/2016 | 18:38
4
21
לפי מזכירתו בתחילת הדרך עסק הרבה בנושא הריון מחוץ לרחם.
לצפיה ב-'לא מחזיקה ממנו, אבל שמחה לשמוע שזכית ליחס מקצועי ואנושי. '
לא מחזיקה ממנו, אבל שמחה לשמוע שזכית ליחס מקצועי ואנושי.
16/07/2016 | 19:08
3
10
לצפיה ב-'זה בהשוואה לרופאים ציבוריים..'
זה בהשוואה לרופאים ציבוריים..
16/07/2016 | 19:24
2
22
זה גם לא נושא שצריך תובנות מיוחדות לגביו. מניחה ששום רופא לא היה אומר לי - בואי ננתח אותך עכשיו.
קיבלתי הסברים ויש המשך למעקב.. מקווה שהוא באמת מבין.

בכללי קשה למצוא רופא מוערך על ידי כולם. תמיד מצאתי ביקורת שלילית על כל אחד.

למה הוא לא לטעמך? סתם מעניין.
לצפיה ב-'טוב שאת מרגישה בידיים טובות'
טוב שאת מרגישה בידיים טובות
16/07/2016 | 20:48
18
כמו שאמרתי, גם אצלי לא היה מצב מאד מסובך מבחינה רפואית, רק היה צריך רופא שיקח אחראיות. לרוב אני מאד מאד מרוצה מהמערכת הציבורית אבל כשמרגישים שנופלים בין הכיסאות, טוב שיש אפשרות לבחור רופא.
לצפיה ב-'הביקורת שלי קשורה לענייני "מומחיותו" בנושא ההפלות החוזרות,'
הביקורת שלי קשורה לענייני "מומחיותו" בנושא ההפלות החוזרות,
18/07/2016 | 20:41
14
(שתכלס- בעיניי אין דבר כזה בכלל...) זה לא קשור לעניינים שבהם הוא מטפל בך.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה ושאלה?'
תודה ושאלה?
10/07/2016 | 00:08
7
255
שלום בנות יקרות!!!
אומנם לא מגיבה הרבה אבל קוראת את כל ההודעות ו״שמחה״ שאתן פה ומחזקות אותי.
מאחלת לכולנו לשנות סטטוס.
כבר הרגשתי יותר טוב וחברה טובה שלי ילדה,וכל כך שמחתי עבורה והלכתי לקנות מתנה לה ולתינוקת ואפילו זה היה בסדר.
היום שלחה לי תמונות של הקטנה ואני פשוט התפרקתי ולא יכולתי להפסיק לבכות.
כבר קיוותי שהתגברתי ואני בסדר עם הפנים קדימה ,אבל פשוט נשברתי.
תודה שאתן כאן.
ושאלה מתי צריך ללכת להבדק אחרי שלושה שבועות (למרות שסוגרת כבר ארבעה)או אחרי מחזור?
 
ולמה כל הזמן יש לי כאבים כמו לפני מחזור והוא לא מגיע!!!
חיבוק גדול.
לצפיה ב-'אל תיהיי קשה עם עצמך '
אל תיהיי קשה עם עצמך
10/07/2016 | 06:53
5
92
גם אם חשבת שהתגברת יש רגעי שבירה ... וזה בסדר וזה טבעי . כל הכבוד על היותך חברה טובה ושהצלחת לשמוח ולקנות מתנה ... זה לא קל ... כל יום טןב יותר מקודמו אך יש קטעים שבשניה ״ מורידים״ אותך וזה אני אומרת אחרי שעברה שנה מהפלה שלי . לגבי הרופא - מה ההנחיות שנתנו לך ? אני נגשתי להיבדק כשבועיים וחצי אחרי הגרידה המאוחרת שכבר לא היה לי דימום ולפני מחזור .
יכול להיות שהכאבים שאת חשה הם הכאבים שלפני אבל אם מציק לך אז גשי לרופא נשים ושיערוך בדיקה .
שיהיו בשורות טובות בעתיד הקרוב ושתרגישי טוב !
לצפיה ב-'תודה...'
תודה...
10/07/2016 | 07:56
4
106
הי דניאל!
תודה על התשובה,כן זה לא פשוט היום אחת מהחברות שלי פרסמה בפייס סרטון ״שקרי שמדמה הפלה״ ושוב נשברתי כם לנוכח חוסר הרגישות שלה.כל כך הרבה מאיתנו לא בוחרות את זה וכל כך רוצות הריון תקין אך אדם כל כך קרוב מפרסם כזה סרטון.
ושוב זה מפיל.
ולשאלה הרופא אמר לבוא אחרי מחזור אבל כל הבנות מסביבי אומרות שהולכים שבועיים שלושה אחרי אז קצת מבולבלת.
מה עוד שלא מפסיקים להיות לי כאבים עזים של לפני מחזור (ממש קשים)כבר למעלה משבוע וחצי ואין סימן לכזה.
 
נראה לי ארבע תור וזהו.
ככה לפחות אהיה שקטה.
תודה על האמפתיה!!!
לצפיה ב-'שולחת לך חיבוק'
שולחת לך חיבוק
10/07/2016 | 20:47
58
תקבעי תור לרופא - אל תסבלי במקרה הכי גרוע יבקש ממך גם לבוא שוב אחרי המחזור !
לצערי את תתקלי בהרבה חוסר רגישות מהסביבה גם מהקרובים אבל שתדע שברוב המקרים זה מחוסר מודעות , הבנה של מה שאת עברת . יש תגובות שזכיתי להן מאנשים חכמים וקרובים שפשוט לא מבינים את גודל האובדן !
מאחלת לך שכל יום שעובר יהיה לך קל יותר , ממליצה בחום לפרוק כאן בפורום או לדבר עם מי שמאוד קרוב ומוכן ויכול להכיל את הכאב ...
שמרי על עצמך ותרגישי טוב ושיהיה ערב נעים :)
לצפיה ב-'אויש, נשמע נורא הסרטון הזה'
אויש, נשמע נורא הסרטון הזה
10/07/2016 | 22:15
66
למה היא פרסמה את זה?! אלוהים אדירים! גם בלי קשר אלייך...למה למישהי לפרסם דבר כזה נוראי בפייסבוק שלה?!
 
לגבי נושא הבדיקה- אין פה ממש חוקים. ניתן לבוא לבדיקה אחרי כשלושה שבועות מהגרידה או אחרי המחזור. בגלל שיש לך כאבים קשים, הייתי ממליצה לך ללכת לבדיקה בהקדם.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'אויש ראיתי את הסרטון הדפוק הזה'
אויש ראיתי את הסרטון הדפוק הזה
11/07/2016 | 09:02
1
56
ראיתי אותו גם, בעיתוי נפלא, דקה אחרי שגיליתי שלעובר שלי אין דופק ואני צריכה לעבור הפלה...
מי המטומטם שמעלה סרטון כזה מפגר????
לצפיה ב-'ושוב תודה'
ושוב תודה
11/07/2016 | 09:20
42
תודה לכן בנות יקרות על העידוד!!!
וכן נוראי הסרטון הזה ושנשים עושות עליו לייק ,זה מגעיל אותי.
אוף אנשים מעצבנים!!!
לצפיה ב-'כפי שכתבתי לך לפני זמן קצר,'
כפי שכתבתי לך לפני זמן קצר,
10/07/2016 | 22:11
63
יש נפילות, וצריך לקבל אותן בהבנה. זה טבעי ונורמאלי. מותר להתקדם הלאה, ובד בד מותר גם להישבר. ככה זה. לנפש מותר גם לשמוח בשמחת האחר, וגם בו בזמן להמשיך ולהתאבל על האובדן שלנו. קשה לנו לפעמים עם הדואליות הזו, אבל אפשר וניתן להרגיש בו זמנית רגשות סותרים האחד לשני.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'עכשיו נודע לי על טריזומיה 16 - שבוע 19.2, אשמח לעזרה'
עכשיו נודע לי על טריזומיה 16 - שבוע 19.2, אשמח לעזרה
08/07/2016 | 16:23
5
236
הי,
בציפ הגנטי עלה כי יש בעיה של טריזומיה 16
לפי שוחט רק אסף הרופא עושים גרידה בשבוע הזה ושאר בתי החולים לידה שקטה. אני ממש לא רוצה לעבור לידה שקטה.
האם הייתן הולכות לחוות דעת נוספת או מספיק התוצאות של הציפ הגנטי שמעידות שיש בעיה? אם כן לאיזה רופא ללכת? בכל זאת.. אפשר פרטי? הרופא שלי בקופה מתפנה רק ביום שני ואני לא רואה איך אני מחכה עד אז. אני רוצה לעבור את זה הכי מהר ובצורה הכי טובה שיש. אשמח לכל יעוץ במיוחד לגבי רופאים (שגם מומחים בגרידה).  
תודה לכל מגיבה!
לצפיה ב-'צר לי '
צר לי
08/07/2016 | 19:00
132
למיטב ידיעתי טריזומיה היא טריזומיה. אין מקום לטעויות, והיו עולים על זה גם במי שפיר רגיל ללא צ'יפ. האם מי שפיר בוצע עפ"י ממצאים בבדיקות קודמות או מבחירה שלכם?
נדמה לי שכמה מהבנות כאן עברו גרידה מאוחרת בקפלן, אבל בשבוע כזה כנראה שקפלן ואסף הרופא הם היחידים שעושים גרידות. לא חושבת שניתן לעשות פרטי.
מכיוון שבסופ"ש לא יהיה עם מי לדבר, ממליצה להתכונן לסבב ביורוקרטי ביום ראשון בבוקר: טלפונים לאסף הרופא ולקפלן.
לגבי אסף הרופא התורים מאוד ארוכים: בין שבוע לשבועיים, תלוי בעומס, לא יודעת מה קורה בקפלן. לא כולן מסוגלות לחכות כל כך הרבה זמן (אני בחרתי בלידה שקטה בגלל התור הארוך).
 
משתתפת בצערך על הממצא ועל ההחלטה שעומדת בפניכם. 
לצפיה ב-'צר לי'
צר לי
09/07/2016 | 11:08
82
אבל לדעתי הבדיקה היא חד משמעית , אין מקום לטעויות . בנוגע לגרידה - עברתי בשבוע 23 גרידה מאוחרת באסף הרופא - רק שם היה ניתן לבצע בשבוע מתקדם כל כך . בשבוע שאת נמצאת בו עושים גם בקפלן ואולי גם פרטי . אישית אני בחרתי הגרידה למרות שהייתי צריכה להמתין כמעט 10 ימים אבל לא הייתי מסוגלת לעבור לידה שקטה - זה מאוד אינדיווידואלי וזה תלוי בך!
ממליצה לך על הבוקר לגשת עם כל המסמכים , סבלנות רבה לאסף הרופא ולעבור ועדה ותיראי למתי יתנו לך תור ואם זה ממש המתנה ארוכה תבדקי בביה״ח אחרים !
מאחלת לך בשורות טובות בעתיד ושהכל יעבור מהר ובשלום - תעדכני אותנו
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון הצפוי'
צר לי על אובדן ההריון הצפוי
09/07/2016 | 15:41
104
לצערי, טריזומיה היא טריזומיה. אין פה ענייני ספקות וצורך בחוות דעת שנייה.
אגב, האם ראו דברים מחשידים בשקיפות ו/או בסקירה המוקדמת?
האם עשית את בדיקת הצ'יפ בעקבות המלצה רפואית כלשהי, או שפשוט בדקתם כבר הכל כדי להיות על הצד הבטוח בבדיקת מי שפיר?
לרוב, ניתן לראות גם בבדיקות של סקירה שמתבצעות באולטרסאונד את הפגמים שקשורים לטריזומיה.
אני יודעת לספר לך, שבזמנו, כאשר גילו לי בבדיקת הדם של ניפטי טריזומיה 18, גם ראו בסקירה המוקדמת זוועות עולם- פגמים ומומים קשים בכל איבר בגוף.
בזמנו, כן היה לי חשוב לאמת את הנתון שהגיע מבדיקת הדם עם עוד בדיקה מקיפה.
אבל הצ'יפ מראה את הדברים במאה אחוז, ובדיקת הדם של ניפטי עדיין נחשבת לבדיקת סקר (למרות שהיתה מאוד אמינה במקרה שלי...).
 
לגבי תהליך הגרידה- עונה לך בתשובה נפרדת.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
 
 
לצפיה ב-'ממשיכה וכותבת לגבי הגרידה-'
ממשיכה וכותבת לגבי הגרידה-
09/07/2016 | 15:45
98
בשבוע זה, עד כמה שידוע לי, רק שני בתי חולים מבצעים גרידות מאוחרות- קפלן ואסף הרופא (כפי שכתבה לך "מרעישה בשקט").
התורים באסף הרופא ארוכים- יכולים להגיע לשבועיים, ובקפלן- אני פחות יודעת מה מצב התורים.
צריך להתקשר ולהתחיל בבירורים. אני בזמנו התחלתי מלהתקשר לעובדת סוציאלית של אסף הרופא, והיא קבעה לי תור לוועדה להפסקת הריון. לפעמים תחנונים לקיצור התור ובכי עוזרים קצת- נגיד- במקום להמתין 10 ימים- קיצרו לי לשבוע...שזה גם היה סיוט לחכות את הזמן הזה.
אני מקווה שבקפלן המצב טוב יותר מבחינת התורים.
 
אם תרצי לשמוע על התהליך הפיזי שכרוך בגרידה מאוחרת, כתבי לי ואפרט.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'מה שלומך?'
מה שלומך?
11/07/2016 | 08:15
56
השגת את אסף הרופא וקפלן?
לצפיה ב-'למי יש שארית? לי יש שארית! '
למי יש שארית? לי יש שארית!
10/07/2016 | 14:26
7
217
אז אחרי יומיים ללא דימום כלל, ביום שישי החל דימום קל של דם טרי שנמשך גם בשבת אבל הבוקר נפסק.
בשילוב עם כאבי בטן תחתונה, החלטתי שכדאי להיבדק.
הגעתי הבוקר למרכז בריאות האישה, ואכן יש שארית: דם וקרישי דם.
בגזרת ה"תגידי תודה", אומרת תודה שהשארית ללא זרימה.
משם נסעתי לביה"ח, שם איששו את האבחנה והזמינו אותי לביקורת אחרי הוסת מתוך תקוה שהכל ייצא לבד.
סה"כ 6 שעות של המתנה בתור הזה ובתור ההוא כדי לאשר את מה שחשבתי שיקרה: שוב נפלתי לסטטיסטיקה המחורבנת.
שאלתי היום את אחת הרופאות, מה אחוז הגרידות שמסתיימות עם שארית. היא ענתה שבערך 10%.
 
עוד בגזרת ה"תגידי תודה": אמנם אני מרגישה ייצור חלב, אבל גודש אין לי (עדיין?). אומרת תודה 
לצפיה ב-'לא, נו, תגידי- את עושה צחוק?!'
לא, נו, תגידי- את עושה צחוק?!
10/07/2016 | 18:19
2
128
אין דברים כאלו!
אני ממש מקווה עבורך שמדובר על משהו שיצא עם המחזור.
האמת היא שתמיד נבדקתי אחרי הגרידות רק אחרי המחזור, כך שאולי נשארו לי גם שאריות, רק שלא ידעתי מזה, כי יצא במחזור? 
כלומר, מה שאני מנסה בעצם לומר זה שיכול להיות שזה ממש סתם וכלום.
אחרת- אני כבר באמת לא מבינה מה קורה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'חשבתי על האפשרות הזו'
חשבתי על האפשרות הזו
10/07/2016 | 18:54
1
83
שיכול להיות שאם לא הייתי בודקת, היה יוצא עם הוסת ובכלל לא הייתי יודעת. העניין הוא שעם ההיסטוריה שלי, אני לא לוקחת סיכון.
אחרי הגרידות שלך היו כאבים ברחם? כי לי יש, וברור לי שחלק מזה נובע מהגרידה, אבל חלק כנראה נובע מהדם שנותר ברחם.
חוץ מזה שהדימום לא היה סדיר...התחיל חזק, נחלש, הפסיק ואז התחיל שוב עם דם טרי.
להגיד שאני מבואסת זה חתיכת אנדרסטייטמנט.
לצפיה ב-'למען האמת, לא היו לי כאבים'
למען האמת, לא היו לי כאבים
10/07/2016 | 18:59
59
של התכווצויות רחמיות אחרי אף גרידה (גם לא אחרי זו שעברתי בשבוע 16). פיזית- תמיד הרגשתי מעולה. דימומים כן היו לי, אבל נורמאליים, ללא התכווצויות, והם הלכו והתמעטו לאחר מספר ימים.
אוי. זה מכה. מה אני אגיד לך? אני ממש מבינה אותך ומבואסת יחד איתך.
לא יודעת יותר מה לכתוב לך חוץ מזה שאני עדיין מקווה שזה כלום שבכלום.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'ממש מעצבן'
ממש מעצבן
10/07/2016 | 21:09
2
46
מבינה אותך לחלוטין, אבל יכול להיות שבאמת בדקת מוקדם מידי והגוף פולט את השאריות לאט לאט עד שהכל יוצא.
אני שבוע וחצי אחרי גרידה בשבוע 15 וגם היה לי אולי יומיים דימום ועד היום הפרשות מידי פעם. כמוך חוששת משאריות ורוצה שהסיפור יהיה מאחורי.
השאלה באמת כמה זמן אחרי גרידה צריך להבדק?
אחרי המחזור? 
 
לצפיה ב-'באופן רשמי - כדאי להיבדק אחרי המחזור'
באופן רשמי - כדאי להיבדק אחרי המחזור
10/07/2016 | 21:26
1
68
בפועל אחרי הגרידה הקודמת היתה לי שארית עם זרימת דם (לפני שנה וחצי, שבוע 13). בזמנו לקח לי שבועיים עד שהתפניתי להיבדק. התסמינים שהיו לי אז היו כאבי בטן תחתונה (בדיעבד הבנתי שהיה הרבה דם ברחם) ודימום בניגוב (בעיקר דם ישן וקרישי דם קטנים).
שארית עם זרימה לא יוצאת בעצמה, וחייבים לנתח כדי לנתק אותה מדופן הרחם.
 
אז כן - יכול להיות שבדקתי מוקדם מדי. אבל בגלל ההיסטוריה שלי, ובגלל שהכאבים מרגישים לי חשודים ובגלל הדימום המוזר שהלך וחזר, החלטתי שאני לא מתעכבת הפעם עם הבירור.
לצפיה ב-'צודקת'
צודקת
10/07/2016 | 22:13
34
תמיד צריך להיות עם היד על הדופק!!! בשבילי זה חדש ומקווה שלא יחזור על עצמו.
כנראה שאצטרך להמתין בסבלנות למחזור. בתקווה שיגיע כי בנוסף לכל יש לי שחלות פוליציסטיות והמחזור מגיע רק כשבא לו.
לצפיה ב-'מקווה שיסתדר'
מקווה שיסתדר
10/07/2016 | 22:46
33
כל הסיפור מאוד לא פשוט וקשה. ראיתי בפוסטים הקודמים.

אין לי משהו חכם להגיד.

רק שמקווה בשבילך שהסרט הרע ייגמר ותתחיל שגרה טובה ומשעממת.
לצפיה ב-'מחזור אחרי היסטרוסקופיה ניתוחית '
מחזור אחרי היסטרוסקופיה ניתוחית
09/07/2016 | 08:48
6
86
המחזור שלי אחרי היסטרוסקופיה (עקב שאריות הריון מגרידה) ניתוחית ממש קשה... זרימה חזקה של דם,  כאבי בטן ואגן.... ואני כבר ביום השלישי של המחזור שצריך כבר לרדת העוצמת זרימה... ולא בקיצור חוויתי מחזורים קשים,  אבל זה מתעלה על כולם עד כדי כך שאני ממש  לחוצה.  האם משהיא  חוותה כזה מחזור אחרי הליך כירורגי כמו זה? 
ולפרוטוקול,  שלושה ימים לפני הייתי אצל הגניקולוג שאמר שהכל בסדר,  אבל שבכל זאת נעשה שוב היסטרוסקופיה אבחנתית כדי להיות הכי רגועים. 
ודבר נוסף שבוע לפני המחזור עוד דיממתי (כמעט שלושה  שבועות)  מההיסטרוסקופיה הניתוחית. בקיצור יש  משהיא שחוותה כזה דבר? ויכולה להרגיע אותי? 
לצפיה ב-'לא יודעת'
לא יודעת
09/07/2016 | 09:19
5
49
אצלי המחזור שמיד אחרי ההיסטרו (4 שבועות אחרי גרידה, שבועיים אחרי ההיסטרו) ארך יומיים בדיוק. ביום הראשון יצא קריש דם גדול (כ-3 ס"מ) והמון דם ישן שנשאר ברחם מאז הגרידה, וביום השני יצא דם טרי. מיד אחרי ההיסטרוסקופיה התחלתי לקחת פרוגינובה לעיבוי הרירית, כמה ימים אחרי ההיסטרו התחלתי גם 2 סוגי אניטיביוטיקה.
המחזור הבא הגיע באיחור. נדמה לי שהיו כמעט 6 שבועות בין המחזורים. אבל אני לא זוכרת את העוצמה שלו. הדחקתי.
 
אני לא זוכרת את כל הסיפור של האובדן האחרון שלך (אובדן חמישי?). האם נתנו לך הורמונים לעיבוי הרירית? הניתוחית היתה בגלל שארית עם זרימה? כמה זמן בין הפסקת ההריון לניתוחית?
אני חושבת שאם הדימום ממש חזק, כדאי להתייעץ עם מוקד האחיות של הקופה שלך. בעיניי החשש כרגע הוא איבוד דם רב מדי שעלול להוביל לאנמיה במקרה הטוב ולעילפון/אובדן הכרה במקרה הפחות טוב.
 
בבקשה תעדכני אותנו בהמשך היום על מצבך.
לצפיה ב-'בנתיים בהמשך היום הדימום קצת פחת'
בנתיים בהמשך היום הדימום קצת פחת
09/07/2016 | 14:23
4
41
התחלתי לקחת B12 ונראה לי שאני אקנה גם ברזל כי אני ממש חלשה.
זאת ההפלה השישית שלי שבה השאירו שאריות הריון והפנו אותי להיסטרוספקופיה ניתוחית. כך שזה "קיינד אוף" שבע במספר.
כן, לקחתי פרוגינובה וזריקות צטרוטייד בהריון האחרון ( זאת הייתה תרומת ביצית) ואוטרוסטן וקלקסן...הכל מכל טוב 
אחרי ההיסטרו' דיממתי במשך שלושה שבועות ...כנראה כי היה לי המון חומר הריוני שהשאירו ( חוסר אחריות מוחלט), הדר' שעשה לי את ההיסטרו' היה בשוק מהכמות שהשאירו לי ברחם.
אחרי השלושה שבועותדימום לאחר ההיסטרו' הפסיק לשבוע - בשבוע הזה הלכתי לביקורת אצל הדר' שעשה לי את ההיסטרו' והוא ראה שהכל תקין...אמרתי לו שכל האגן כואב לי והבטן אבל זה לא היה כי משהו לא בסדר....כמה ימים אחרי הבדיקה קיבלתי את המחזור הזה, שכנראה קשה בגלל כל התהליך שעברתי בחודשיים האחרונים (חודשיים מאז הגרידה הראשונה). וכל הגוף מתנקה. ממש מחזור קשה!
החלטתי להניח לגוף שלי כרגע לא מסוגלת לדחוף לו שוב זריקות וכדורים...הוא פשוט צועק לי להפסיק.
אני מחשבת מסלול מחדש 
לצפיה ב-'אוף!'
אוף!
09/07/2016 | 15:35
35
אוי, איזו סאגה בלתי נגמרת. אלוהים!
אני לא יודעת לענות לשאלתך. הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו זה לבצע בדיקה נוספת אצל הרופא שלך בימים הקרובים, וכמובן לעקוב גם אחרי מצב ההמוגלובין.
 
אני כל כך מבינה את הגוף שלך:( מצטערת בשבילך שנכפה עליך לעבור את הסיוט הזה של ההפלות החוזרות.
 
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה על העדכון'
תודה על העדכון
09/07/2016 | 19:48
2
43
שמחה לשמוע שלפחות בדימום יש הטבה כלשהי.
מנסה לחשוב ביחד איתך איך ייתכן שהתמיכה שקיבלת השפיעה על הדימום.
פרוגינובה מעבה רירית. ככל שהרירית עבה יותר, יש יותר תוכן שאמור לצאת.
קלקסן מדלל את הדם. ייתכן שקרישת הדם שלך היתה איטית יותר וכך יותר דם הגיע אל הרחם, ומשם כדימום החוצה.
צטרוטייד - לא מכירה כתמיכה, אלא רק כמעכב ביוץ.
אוטרוגסטן (נרות?) - לא השתמשתי אבל נדמה לי שמדובר בפרוגסטרון, ייתכן שגם הוא נועד לעיבוי הרירית כמו הפרוגינובה.
 
מתי את אמורה להגיע לביקורת אצל המנתח? יש לך אפשרות ליצור איתו קשר מחר ולעדכן אותו? אולי להקדים את הביקורת?
 
מבינה לחלוטין את צעקת הגוף והצורך להפסיק להלעיט את עצמך בהורמונים.
תרגישי טוב יקרה 
לצפיה ב-'עדכון'
עדכון
17/07/2016 | 17:33
1
8
הכן היה מחזור...קשה מאוד ולא מתחשב אבל עבר לו.....
לא יודעת מה בהמשך אבל לא משנה איך יבוא הילד- הוא יגיע ואני אהיה אמא..מצידי על חסידה ....
לצפיה ב-'חסידה זה רעיון לא רע בכלל'
חסידה זה רעיון לא רע בכלל
20/07/2016 | 17:33
1
לצפיה ב-'גרידה וטיפולי פוריות'
גרידה וטיפולי פוריות
07/07/2016 | 16:04
7
201
הי בנות,
היום בשבוע 8, העובר שלי הפסיק להתפתח והדופק שלו פסק. נקבעה לי גרידה ליום שני הקרוב בבוקר.
מעולם לא עברתי הפלה, אז ממש לא מכירה את התהליך....מעבר לכאב ולצער שאני חווה, אני רוצה להמשיך הלאה מהר ככל האפשר.
ההריון הזה, הוא הריון ivf. אני מאד רוצה לחזור כמה שיותר מהר, אחרי הגרידה, לטיפול חדש, על מנת להכנס שוב להריון.
מה הפרוצדורה? כמה זמן נדרש להמתין מהגרידה עד שמתחילים בסבב של זריקות, הורמונים, שאיבה והחזרה? מה תקופת ההחלמה בכלל מגרידה? האם נדרשת מנוחה אחרי הגרידה ואם כן, כמה זמן?
אשמח לשמוע מנסיונכן.

תודה רבה,
שושי.
לצפיה ב-'החלמה מגרידה'
החלמה מגרידה
07/07/2016 | 20:51
103
קודם כל שולחת  סיטואציה לא נעימה בכלל. ההחלמה הפיזית שלי מהגרידה היתה יחסית מהירה יומיים שלושה יש קצת כאבים כמו כאבי מחזור וחולשה. קיבלתי המלצה ל5 ימי מנוחה. הדימום היה 4 ימים ומאז (היום שבוע וחצי אחרי) בעיקר דימום כהכתמות. 
לגבי חזרה לניסיונות לא יודעת לענות לך. 
מאחלת לך הצלחה בפעם הבאה והתאוששות מהירה
לצפיה ב-'מצטערת לשמוע! לגבי ההחלמה מגרידה'
מצטערת לשמוע! לגבי ההחלמה מגרידה
07/07/2016 | 22:32
85
לוקח למחזור להגיע בין 6-8 שבועות. לי לקח 5 בדיוק. בעיקרון אחרי גרידה כמעט ולא היו לי דימומים..
יש רופאים שבעיקרון ממליצים כשלושה חודשי מחזור עד להיריון הבא.. אבל לדעתי ברגע שהגוף קיבל מחזור הוא כבר מוכן להריון הבא..נראה לי שכדאי שתתייעצי עם הרופאים במקרה שלך בחזרה לIVF. מניחה בכל אופן שהם כבר יכווינו.
מאחלת שתעבור תקופה קלה עם  מחשבות חיוביות ומחזקות להיריון הבא!
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון'
צר לי על אובדן ההריון
09/07/2016 | 16:05
3
45
מסכימה עם מה שכתבו לך. לצערי, גם אני לא יודעת לענות לך על השאלות הרפואיות, אבל ממליצה בחום שתפני לרופא/ה הפוריות שלך ותשאלי מתי ניתן יהיה לחזור לטיפולים.
 
לגבי שאר השאלות- אחרי גרידה נדרשת מנוחה של יום-יומיים. אצלי זה היה יותר בכיוון של יום. יכולות להיות תופעות של עייפות, חולשה, בחילות וסחרחורת, שהן תוצר של ההרדמה המלאה. לי לא היו מעולם בחילות וסחרחורות, אבל כן הרגשתי עייפה וחלשה.
יכולה לומר לךם שאחרי יומיים כבר עשיתי ספונג'ה. תוך כדי בכי- אבל ספונג'ה:(
 
האם זה היה ההריון הראשון שלך, או שיש לך ילד/ים?
 
אם את רוצה לשמוע פרטים על ההליך הפיזי של הגרידה, את מוזמנת לשאול ואענה.
 
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
 
לצפיה ב-'הי שירה'
הי שירה
10/07/2016 | 17:05
2
39
תודה על המענה.
לשאלתך, זה ההריון השלישי שלי, יש לי בבית שני ילדים מקסימים, גם הם מטיפולים.
הגרידה שלי מחר בבוקר וזו הפעם הראשונה שאני נמצאת בהליך כזה ,למרות שאני מכירה היטב הרדמות ושאיבות וכאבים והתאוששות...
אשמח לשמוע על התהליך וגם טיפים, אם יש לך, להתאוששות קלה, לחדר ניתוח..

תודה!!
לצפיה ב-'שמחתי לקרוא על ילדייך:)'
שמחתי לקרוא על ילדייך:)
10/07/2016 | 18:53
1
36
הם בוודאי מקור האור שלך בזמנים הקודרים של הטיפולים, ובטח עכשיו.
 
לגבי ההליך הפיזי- בשבוע הזה מדובר בהליך פשוט יחסית.
הגרידה מתבצעת בהרדמה מלאה, ולכן יש לבוא בצום מוחלט (בוודאי אמרו לך זאת).
 יש מקומות שנותנים ציטוטק בפה כדי להרחיב מעט את צוואר הרחם, ויש מקומות שלא. שימי לב- יש לציטוטק תופעות לוואי מאוד לא נעימות, כמו צמרמורות, שלשולים וכן הלאה, וזה ממש ממש לא חובה בשבוע זה של ההריון.
יש מקומות ששמים למינריות לצורך הרחבת צוואר הרחם, שזה גם בכלל לא חובה בשלב כה מוקדם של ההריון. יש נשים שבכלל לא כואב להן ההחדרה של הלמינריות, ויש נשים שזה ממש סיוט עוברן (כמוני). בכל מקרה- תדעי שאין חובה בכלל בשלב זה של ההריון, וזכותך לחתום שאת לא מסכימה לקבלת ציטוטק ו/או למינריות.
 
כאמור, הפרוצדורה עצמה מתבצעת תחת הרדמה מלאה. שוקעים בשינה המבורכת, ולא מרגישים כלום. לא כואב בכלל.
 
כאשר מתעוררים, לפעמים מרגישים כאב של צריבה, כאב שאמור לעבור אחרי זמן ממש קצר (כרבע שעה), עקב משככי כאבים ששמים במקום לאחר הפרוצדורה.
 
נמצאים בהתאוששות כשעתיים, ולאחר שרואים שהכל בסדר, ושאכלת משהו קטן, שתית ונתת שתן- משחררים.
 
דימומים- כאשר מתעוררים בבית החולים מהגרידה, יש דימומים. הדימומים יכולים להיות במשך שבועיים מהגרידה, אבל לא אמורים להיות חזקים או מלווים בכאבים.
 
אנטיביוטיקה- תשאלי במקום עצמו. אני לא זוכרת על עצמי האם נתנו לי אנטיביוטיקה. ייתכן ששמו לי באינפוזיה...בכל מקרה- תבדקי זאת. יש מקומות שנותנים למספר ימים (משהו כמו 5 ימים).
 
עוד משהו חשוב- תוודעי שהגרידה מתבצעת תחת אולטרסאונד, ושהבודקים האם אכן הרחם ריק בתום הפרוצדורה. נשמע מאוד טריוויאלי, אבל אני לא סתם כותבת זאת:(
 
התאוששות ומנוחה- כתבתי לך בתשובתי הקודמת.
 
אנא עדכני אותנו כשתהיי אחרי.
תרגישי טוב!
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
 
לצפיה ב-'וואו תודה רבה לך'
וואו תודה רבה לך
10/07/2016 | 20:15
25
אני אשאל ואוודה את כל הדברים שרשמת.
אעדכן כשאהיה אחרי זה..
לצפיה ב-'זה תלוי ברופא, אבל עקרונית אפשר '
זה תלוי ברופא, אבל עקרונית אפשר
10/07/2016 | 16:58
37
מיד אחרי המחזור הראשון. 
ממליצה להתאפק עוד חודש ולעשות קודם היסטרוסקופיה אבחנתית, לראות שאין שאריות. 
לצפיה ב-'ונטילציה של רגשות-מחשבות..'
ונטילציה של רגשות-מחשבות..
08/07/2016 | 08:09
5
188
מרגישה מטומטמת...כלכך טיפשי מצידי היה "לתכנן" להיכנס להריון סביב החודש הזה כדי ללדת בפברואר-מרץ.
המחשבה שהריון יכול להשתבש בכלל לא עלתה במחשבה... מקסימום יהיו לנו מספר ניסיונות.
עכשיו אני עוקבת ומתפללת שהבטא תרד מעצמה וההריון הזה ייספג לבד.
סטירה מצלצלת של מציאות אפשרית.

גם ההתמודדות עצמה מחורבנת. כי זה לא נגמר. זו אבדה מתמשכת... כאבים בלתי פוסקים, דימומים ובדיקות דם אחת ליומיים...
תזכורת כואבת ומתמשכת שהייתי אמורה לחוות דברים שונים לגמריי בשלב זה.

מה חשבתי לעצמי שכבר סימנתי ביומן את השבועות...והורדתי אפליקציות הריון..אפילו הזמנתי לאמא שלי טיסה בשבוע שהייתה אמורה להיות שקיפות ולעשות לה הפתעה.

מה עשיתי שהכל הצליח להשתבש ככה??
מצד אחד אני נורא מחכה שהכל ייגמר...גם בעלי דואג נורא ושואל מתי נוכל לנסות שוב..שואל אם משהו לא בסדר אצלו.
מצד שני...כשאני חושבת על זה...איך מנסים שוב ומתמודדים עם הידיעה שכלכך הרבה יכול להשתבש.

בבדיקת הדם אתמול לא הפסקתי לבכות..האחות ניסתה לנחם אותי...את צעירה כל החיים לפנייך.
זה בטח לא עזר, אני מרגישה כמו כישלון אחד גדול.

האור שמחזיק אותי הוא הבת המדהימה שלי שברגישותה מבינה שקורה משהו ולא מפסיקה לחבק ולנשק ולהזכיר לי שאנחנו אוהבות אחת את השניה עד החלל החיצון.


הבקרים הם החלק הכי קשה...אני מגלה שזה לא היה חלום רע...


לצפיה ב-'קודם כל '
קודם כל
08/07/2016 | 09:48
65
את לא עשית כלום, ולא היית צריכה לעשות כלום!זה לא בידינו..אין ספק שזה קשה וכואב ועצוב..אני, אחרי 2 הפלות רצופות(עדיין ללא ילדים) הבנתי שאנחנו רגילים לחשוב שיש לנו שליטה על הכל..ואז מגיע הרצון להביא ילדים לעולם, ולפעמים זה לא קורה בדרך שבה רצינו שיקרה..אנחנו מנסים לכפות את המציאות שאנחנו רוצים על משהו שלא תלוי בנו, אנחנו לא בוחרים מתי ואיך הנשמה תגיע לעולם, והקושי לקבל את זה הוא כואב..כואב מאוד..
שוב, זה לא מפחית את עוצמת הכאב, אבל אחרי הבכי  נסי קצת להתנחם שכבר הרית וילדת ויש לך ילדה ובעל, ובעז"ה יהיו לך עוד הרבה!
נראה לי שכדי "לעזור" לגוף לחזור לעצמו, תשתי המון מים, תאכלי דברים מחזקים ותעשי דברים שטובים לך. אני מאמינה שהגוף יודע מה צריך לעשות ולפעמים הוא צריך קצת חיזוק:)
מאחלת שיעבור בשלום, בטוב ובבריאות!ואמן שיגיע בקרוב, בריא טוב ויפה:)
 
לצפיה ב-''
08/07/2016 | 14:38
1
34
מצטערת שקשה לך כל כך.
 
אני באופן אישי קצת מדחיקה את הרגשות כרגע. אולי כי כבר נפרדתי מההריון כשהתחיל הדימום לפני שבועיים ומתייחסת למה שקורה כרגע כתקלה טכנית או כי לא רוצה להתפרק. בינתיים מרגישה על טייס אוטומטי ומחליפה בדיחות עם הרופאים.
 
בדיקות הבטא הן הכי קשות. כי האחיות במעבדה שואלות אם אני בהריון או בטיפולים או אומרות "בהצלחה". לא כועסת עליהן אבל שמחה שעברתי לבצע את הבדיקות באשפוז. כי כבר אין סימני שאלה וחיוכים סביב הנושא. לכולם ברור מה בודקים פה.
 
לגבי העתיד - נמצאת איתי באשפוז בחורה שעברה חוץ רחמי גם. דיברנו על זה וניסינו לחשוב איך ניתן לנסות להימנע ממשהו כזה בנסיון הבא. אני מתכננת לפנות לרופא פרטי ולבקש לדעת באיזה צד מתרחש הביוץ, לעשות מעקב. כי לא בא לי שידור חוזר ולא בא לי כריתת חצוצרה.
מבינה לגמרי את הפחדים שלך כי לא מפסיקה לחשוב על זה בעצמי.
 
את ממש לא מצחיקה שתכננת ודמיינתכל כך הרבה הריונות מתחילים תקין ומתפתחים תקין. מותר להיות אופטימית ולקוות לטוב.
 
 
לצפיה ב-'תודה...'
תודה...
09/07/2016 | 01:11
31
נקווה שיעבור מהר...
לצפיה ב-'מזדהה איתך מאד...'
מזדהה איתך מאד...
09/07/2016 | 10:00
39
כמוני כמוך...
גם ההריון שלי נפסק מוקדם מידי, אחרי טיפולים מפרכים...ביום שני יש לי גרידה....
גם אני כבר פינטזתי איך אני מגשימה חלום והופכת להיות אמא לשלושה..
כבר תכננו על להחליף רכב, כי צריך מקום לשלושה כיסאות...כבר חשבנו להעביר את הילדים לחדר אחר ולחשוב איך יראה החדר של התינוק החדש....כבר פינטזתי על בת (כי יש לי שני בנים).....ואז החלום התנפץ בבדיקה אחת. ופתאום- כאבים, דימומים, בדיקות..ומילה אחת נוראית שאני הכי שונאת בעולם- הפלה.
ולא רק ההפלה, אלא מה שמחכה אחריה: עוד טיפולים, עוד זריקות, הרדמות, שאיבות, בדיקות, דקירות......
אבל את יודעת, ברגע שהבנתי שזה נגמר, פשוט החלטתי שאני מסתכלת קדימה. זה לא הסוף של שום דבר, אני באמת עוד צעירה, עוד יהיו לי עוד ילדים, זה רק עניין של זמן...הייתי עצובה מספיק, התאבלתי מספיק. בבקשה, רוצה להמשיך הלאה.

אז גם לך אני אומרת יקירה, עם כמה שקשה, וקשה מאד, תתעודדי, תחבקי את הבת המתוקה שלי ותשאבי כוחות, בשביל לעבור את הסיוט הזה, בשביל להמשיך הלאה. זה יקרה, ואולי יותר מהר ממה שתחשבי.
מאחלת לך שבקרוב הכל יגמר, ויהיו לך בשורות טובות!!
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון'
צר לי על אובדן ההריון
09/07/2016 | 15:58
34
לא כתבת באיזה שבוע היית? האם מדובר בהריון כימי או שכבר ראיתם דופק, או שהיה שק הריון ריק?...
 
לאבד הריון רצוי שמביא עימו תקווה, אופטימיות ושמחה זה באמת דבר מאוד כואב ועצוב.
לצד האבל, אני כן מבקשת ממך לא להאשים עצמך בכלום- לא עשית כלום שזה מגיע לך, לא עשית כלום שהכל הצליח להשתבש ככה, ולא להרגיש כישלון.
אנא זכרי שהפלות בשליש הראשון מתרחשות ללא סוף, ונחשבות דבר נורמאטיבי בעולם הילודה.
מה שקורה בהיבט הרגשי הוא שאנחנו חיים בתחושה של "לי זה לא יקרה". זו מעין הדחקה בריאה- מנגנון הגנה בריא שיש לנו במוח, שמאפשר לנו לחיות, לשמוח ולהנות, ולא להיות דכאוניים וחרדתיים. המנגנון הזה פועל לגבי כל דבר רע שעלול לקרות לנו בחיים, ולא רק לגבי הפלות.
 
בגלל מנגנון ההדחקה הנפלא הזה, הרשית לעצמך לשמוח עם ההריון, ולתכנן, ולהוריד אפליקציות ועוד כל מיני דברים בריאים ונפלאים שכאלו. אל תכעסי על עצמך על התמימות המתוקה הזו. אל תרגישי מטומטמת. תרגישי שפשוט היית הריונית נורמאטיבית ונאיבית, וזה נפלא.
 
עוד עובדה חשובה שעלייך לדעת- נשים רבות מאוד חוות הפלה בשליש הראשון, ולאחר מכן נקלטות להריון בריא לחלוטין שנגמר בשמחה גדולה.
מאחלת לך שגם את תהיי כמותן.
 
אם תרצי לשתף אותנו בעוד דברים, את מוזמנת.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
 
לצפיה ב-'מתי חוסר האיזון ההורמונאלי הזה אמור לעבור?'
מתי חוסר האיזון ההורמונאלי הזה אמור לעבור?
09/07/2016 | 14:35
2
105
הבטיחו לי שהדיכאון שאחרי הגרידה עובר אחרי שאכנס להריון מחדש. לא עבד. אבל היו לי כמה שבועות טובים כשגיליתי שזו בת, כמו שתמיד חלמתי. ואני כבר בשבוע 23.
עכשיו יש לי סיבות טובות אובייקטיבית להיות עצובה-אמא שלי מאוד חולה ועוד. העניין הוא שהכול נראה לי כול כך שחור ואני בוכה כול הזמן.

אני חושבת שאני לא מאוזנת הורמונאלית. כול עצב מתעצם לטרגדיה נוראית ואני מרגישה לבד.
מתי אני אמורה לחזור לעצמי?
אני מפחדת שיהיה לי דיכאון אחרי לידה. אני גם מתכננת להניק, זה חשוב לי אבל אני מפחדת שההורמונים ימשיכו להשתולל...
לצפיה ב-'יקירתי, מציעה לך לעבור לפורום '
יקירתי, מציעה לך לעבור לפורום
09/07/2016 | 15:28
86
"הריון אחרי אובדן". שם יהיה ניתן לפתח דיון שקשור להריון שלך, שהינו אחרי אובדן, וקשה יותר מהריון "רגיל".
 
רוצה בכל זאת לכתוב לך פה כמה דברים:
1. מצטערת לשמוע על אימך החולה. התמודדות עם הורה חולה הינה קשה ביותר, ומצריכה כוחות נפשיים רבים.
2. הריון אחרי אובדן הריון הינו תמיד קשה יותר. יש יותר נטייה לחרדה ולדיכאון.
3. לא כתבת אם את מטופלת ובאיזה סוג טיפול. בכל אופן, ממליצה לך בחום על תהליך טיפולי עבור הנפש- הן בשיחות והן לשקול טיפול תרופתי.
אני הייתי מטופלת של פסיכיאטרית נשים מדהימה, ד"ר ורד בר. ממליצה עליה בחום. טיפול תרופתי נוגד חרדה ודיכאון הינו מותר בהריון, אך כמובן יש כל מיני סוגי תרופות, והכל צריך להיות תחת הנחייה ופיקוח של הפסיכיאר/ית.
4. כדאי לך לטפל בעצמך כבר ממחר, ולמצוא את הפתרונות ההולמים, כדי להגיע מוכנה ומתפקדת ללידה ולטיפול בתינוקת. כדאי ורצוי שהתינוקת תזכה באמא מאושרת ושמחה.
אני הייתי מטופלת תרופתית (בנוסף לשיחות) משבוע 19 (וחבל שלא הרבה לפני כן...) עד 3 חודשים אחרי הלידה.
 
בהצלחה רבה, ואשמח אם תכתבי את הדברים גם בפורום "הריון אחרי אובדן".
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'הודעה על הריון אחרי אובדן'
הודעה על הריון אחרי אובדן
09/07/2016 | 16:45
34
לצפיה ב-'מהריון-לאובדן... התפר הדק... '
מהריון-לאובדן... התפר הדק...
06/07/2016 | 14:41
21
324
היי,
אני כותבת כי אני מחפשת גם מי שתוכל להאיר ולהחכים אותי מניסיונה...
אחרי האיחור המיוחל, לפני שבועיים וחצי עשיתי בדיקת דם להריון שהצביעה על בטא 106. במהלך השבוע הזה כאבה לי הבטן (כמו התכווצויות שיש במהלך וסת)...
הרגשתי שמשהו לא בסדר ולכן קבעתי תור (שבוע בדיוק אחרי הבטא) לרופא נשים לאולטראסאונד..כדי לוודא שהכל במקום (לא ציפיתי לראות דופק בשלב זה).
בבדיקה, גם לא נצפה שק הריון ברחם...והרחם נראה ריק. 
הרופא שלח אותי לבדיקת דם נוספת אותה עשיתי אתמול שיצאה 374. (בהפרש של שבוע).
זה ההריון השני שלי, אז הבנתי שמשהו לא מתפתח כשורה... בהמשך היום התחילו להופיע דימומים מהוססים כהים.
התקשרתי להתייעץ עם הרופא שלי והוא ביקש שביום חמישי אעשה בבוקר בדיקת דם נוספת ושאכנס אליו.
היום בבוקר התחלתי להרגיש ממש לא טוב והדימום התגבר (עדיין לא היסטרי בכלל אבל לא כמו שהיה אתמול, בנוסף המשיכה לכאוב לי הבטן).
הלכתי לרופא שהפנה אותי למיון נשים.
במיון נשים נבדקתי, טכנית לא ראו הריון לא ברחם ולא מחוצה לו. 
הוא הסיק על סמך רגישות שיש לי בצד שמאל וע"פ בדיקות הדם שמדובר בהריון מחוץ לרחם.
בגלל הבטא הנמוכה הוא הציע לי להמתין, ולהיות במעקב בטא.. ז"א לקחו ממני היום, ובדיקה נוספת לעשות בראשון ולעדכן אותו.
ע"פ הבטא נראה אם לקבל זריקה MTX. 
 
שיחרר אותי ואמר שבמידה ויש החמרה לחזור למיון...
כרגע עם "כאבי מחזור" שאני יכולה לשאת. רגעים זה כואב יותר ורגעים כואב פחות... 
בנתיים הדימום ממשיך וזה דימום קל..
 
אשמח להארות בנושא.... אני לגמריי מבולבלת...
מרגישה שאני לא ממש יודעת מה להגדיר כ"כואב" שיחייב אותי לפנות שוב למיון..
מצב מלחיץ, ומבהיל.... עם המון חוסר וודאות..
 
אין לי שאלה ספציפית.
אני באמת מקווה שזה פשוט יסתיים מעצמו והבטא תצנח ותתאפס בראשון... 
לא יודעת אם זה בכלל אפשרי.
 
אוף :-\
 
לצפיה ב-'במצב דומה לשלך'
במצב דומה לשלך
06/07/2016 | 15:16
2
118
שבוע 6, בטא מזגזגת, חשד להריון מחוץ לרחם.
לצערי כבר אחרי גרידה ועדיין לא בטוח שזה מאחוריי.
 
לדעתי כל כאב או הרגשה שנראים לך חריגים - גם אם את לא בטוחה - תחזרי. חום עולה, כאבים שמפריעים לתפקוד, סחרחורת עשויים להצביע על בעיה. וגם תמיד אפשר להתייעץ עם מוקד טלפוני.
מניחה שהכי טוב להימנע מהתערבות - זה יאפשר יותר מהר לחזור לנסות ויהיה פחות סיכוי לנזקים. 
 
 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
06/07/2016 | 15:37
1
57
אני פשוט מתפללת שזה יגמר מעצמו וכמה שיותר מהר.
הדבר הזה מהול בכלכך הרבה חוסר וודאות ומתח זה נוראי.....
שולחת את הזדהותי.. החלמה מהירה שנמשיך הלאה במהרה
לצפיה ב-' '
06/07/2016 | 15:42
44
אצלי הגיע לבטא 1200 אז לא היה לי את האומץ לחכות אם הבטא תרד.
אבל לפי מה שהבנתי במספרים נמוכים זה פחות מסוכן. כמובן צריך לשים לב לתסמינים נוספים. 
 
מחזיקה אצבעות שיסתדר לך מעצמו 
 
לצפיה ב-'מבינה אותך כל כך'
מבינה אותך כל כך
06/07/2016 | 16:22
17
62
אכן התפר כל כך דק בין ההריון לאובדן. הרגע הזה שזה נוחת כמו פטיש על הראש שההריון נגמר. מותר לך לכעוס ולהרגיש שאין לך כוח וסבלנות לאף אחד! הקנאה בנשים בהריון מאוד מוכר... אתמול בהיתי למישהי בבטן בתור לסופר נראה לי היא ממש נבהלה. אני בוכה ומשחררת כעסים עם עצמי לבד באוטו ובמקלחת. חובה לשחרר. היום אמרתי לעצמי בקול רם ברמזור  שיהיה בסדר וגם אני אהיה בהריון תקין עם תינוק בריא! מאחלת גם לך ולכולן
לצפיה ב-'אני פשוט רוצה שזה יסתיים כבר'
אני פשוט רוצה שזה יסתיים כבר
07/07/2016 | 04:47
16
74
אתמול תקף אותי כאב עז אך הוא נעלם אחרי 10 דקות כלעומת שבא..
הבטא עלתה מאתמול (374) ל440 היום..אז זה לא טוב
בנתיים הדידומים התגברו.
נראה לי שעם כל הצער שבדבר אחזור ואבקש זריקה.
זה נורא מבאס אותי כי זה אומר להתרחק מניסיונות למשך 3 חודשים לפחות
ניסיתי שזה לא יחלל בי...אבל זה לא ממש עובד.
למען האמת אני שבורה
לצפיה ב-''
07/07/2016 | 04:57
15
46
כל כך מבינה אותך.

אני ברגעים האלה במיון אחרי 5 שעות המתנה. גם לי כאב מאוד בצד שמאל ועלה החום. טסתי למיון אבל הרופא טוען שהכול נראה תקין.

מבינה את ההרגשה הזאת שפשוט לא נגמר. הבטא לא יורדת, הכאבים ממשיכים ובעיקר מועד לנסיון הבא הולך ומתרחק:/

אם מרגיש לך נכון אז לכי על הזריקה. עדיף מלהגיע חס וחלילה לניתוח.

תהיי חזקה..

לצפיה ב-' חיבוק בחזרה'
חיבוק בחזרה
07/07/2016 | 08:20
14
54
תעדכני מה קורה איתך...
 
לצפיה ב-'באשפוז'
באשפוז
07/07/2016 | 19:23
13
73
הבטא המשיכה לעלות ופניתי שוב למיון. כנראה זה יושב בחצוצרה בכל זאת.
הם עדיין לא בטוחים במאה אחוז. מקווה שאם כן הזריקה תעזור.

עברתי גרידה לשווא. מבאס ומעצבן.
מה שבטוח הנסיונות הולכים להידחות להרבה זמן:(
לצפיה ב-'בהצלחה, מקווה שיפתר מעצמו'
בהצלחה, מקווה שיפתר מעצמו
07/07/2016 | 20:20
41
אולי הבטא תעצר, בכל מקרה כמו שאמרת - הזריקה עדיפה על ניתוח.
 
תמשיכי לעדכן
לצפיה ב-'לפחות התעוררו'
לפחות התעוררו
07/07/2016 | 21:18
11
60
וסוף סוף את באשפוז להשגחה...
אם הבטא ממשיכה לעלות ולא רואים היכן הוא ממוקם,אולי כדאי שתתעקשי על הזריקה כדי למנוע סיבוכים עתידיים מיותרים ואולי אף להימנע מעוד התערבות כירורגית..
תיהי קשובה לגופך תציקי להם ותיהי עקשנית.
הדבר הכי חשוב שזה יפתר....
תמיד יהיה מקום לניסיונות..
 
המשיכי לעדכן.
חיבוק גדול.. דקורה ביחד איתך
לצפיה ב-'מצאו את האבידה'
מצאו את האבידה
08/07/2016 | 14:17
10
75
אחרי חפירה של חצי שעה בא"ס בנוכחות 3 רופאים ראו את ההריון בחצוצרה השמאלית. לטענת הפרופסור זה היה קשה לגילוי. ראו שק חלבון וניסו לאתר דופק באופן רשמי אני סוג של בהריון וזו הרגשה מוזרה אחרי שנפרדתי מההריון לפני שבועיים.
 
בדקו לי את הבטא בבוקר והיא ירדה קצת. אז בינתיים לא ממהרים להזריק ומחכים מה יתפתח. משאירים אותי להשגחה.
לצפיה ב-'בשעה טובה '
בשעה טובה
08/07/2016 | 18:29
9
58
אני כל כך גאה בך ומעריכה אותך על ההתעקשות לשמור ולהגן על גופך.
אילו נזקים עלולים להיגרם כתוצאה מזריקת ההמסה? כי אם הסיכון מהזריקה לא משמעותי, אולי כדאי להתעקש לקבל אותה ולא לחכות לתהליך הטבעי?
מאחלת לך שייגמר כבר ודי.
שולחת לך עוד חיבוקים וחיזוקים 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
08/07/2016 | 22:31
8
38
באופן רשמי אין לזריקה תופעות לוואי מיוחדות חוץ מכאבי בטן וחולשה. זה חומר כימוטרפי ואסור לנסות במשך 3 חודשים כי החומר צריך לצאת מהגוף. אבל יש מקרים שצריך 2 זריקות ואז אסור לנסות חצי שנה.
בקיצור מדכא.
נראה שהרופאים מאוד בכיוון של טיפול שמרני מכיוון שאין לי כאבי בטן או דימום. מצד אחד מאוד בא לי שייעלם לבד, מצד שני חוששת.
 
 
תודה על החיזוקים
לצפיה ב-'אני איתך...'
אני איתך...
09/07/2016 | 01:09
1
33
מחכה לראות מה הבטא תגיד ביום ראשון...
 
בשורות טובות
לצפיה ב-'אוף! איזו סאגה! משתתפת בצערך'
אוף! איזו סאגה! משתתפת בצערך
09/07/2016 | 16:58
28
אנא עדכני אותנו במצבך לאחר הבדיקה.
אני מצטערת שאין לי מה לתרום לדיון הרפואי לגבי הריון חוץ רחמי, אבל תרגישי בנוח לשתף בכל דבר שתרצי.
 
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'שאלה ל-Natti-'
שאלה ל-Natti-
09/07/2016 | 17:04
5
49
טוב שנמצאה האבידה. אני לא כך כך מבינה- מה זה אומר טיפול שמרני בהקשר להריון חוץ רחמי? האם את מתכוונת לזריקה? או שהם חושבים ש"יעבור" לבד?
אודה לך אם תוכלי להאיר את עיניי בעניין.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'מצפים שייספג לבד'
מצפים שייספג לבד
09/07/2016 | 17:33
29
לא נוגעים ועוקבים אחר תוצאות הבטא.
גם לי זה נשמע מוזר ומלחיץ אבל הרופאים נראים די בטוחים בעצמם.
 
אני חלוקה ברגשות שלי - קצת שמחה שאולי לא אצטרך זריקה בהתחשב בהשלכות שלה ומצד שני חוששת מאוד.
מבחינתם גם בבטא נמוכה מאוד עלול להיווצר קרע בחצוצרה ואני עם 1400
  אם מחר ירד ל1000 כנראה ישלחו אותי הביתה.
דיברנו עם אחות היום והיא המליצה להתקשר לאמבולנס אם נמצאים בבית עם חוץ רחמי ומרגישים כאבים חזקים
 
לצפיה ב-'הערך עלה שוב'
הערך עלה שוב
10/07/2016 | 12:45
3
21
הולכים על הזריקה.

קצת שמחה שסוף סוף עושים משהו.
לצפיה ב-'כן, לפעמים לשבת ולחכות זה יותר קשה'
כן, לפעמים לשבת ולחכות זה יותר קשה
10/07/2016 | 19:21
2
17
מאשר לעשות משהו:(
מתי תקבלי את הזריקה, ומה זה אומר מבחינת מעקבים? מתי יהיה ניתן להתחיל שוב בנסיונות?
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'כבר קיבלתי'
כבר קיבלתי
10/07/2016 | 19:44
1
29
הזריקה לא נוראית בכלל. אבל עושה לי בחילות עכשיו.
אחרי 24 שעות השגחה משחררים הביתה ומבקשים לחזור אחרי 4 ימים לבטא. ואז לעוד בטא.
אם הערך ירד משמעתית - מניחה ששולחים להמשך המעקב בקהילה.
אם לא - נותנים עוד זריקה.
 
אחרי זריקה אחת צריך לחכות 3 חודשים עד שהחומר יצא מהגוף. ווידאתי עם הרופא שזה באמת 3 חודשים ולא צריך לחכות יותר. היא נשמעה בטוחה ש3 חודשים מספיקים.
לפי מה שהבנתי ממילא יכול לקחת לבטא המון זמן לרדת ככה שממילא לא היה ניתן לחזור לנסיונות בקרוב.
לצפיה ב-'מחזיקה לך אצבעות'
מחזיקה לך אצבעות
10/07/2016 | 20:12
16
הלוואי שזהו 
לצפיה ב-'הפלה בשבוע 12, צריכה לפרוק... '
הפלה בשבוע 12, צריכה לפרוק...
06/07/2016 | 13:06
10
254
לפני שבועיים, ב-21/6, הייתה לי בדיקת שקיפות עורפית בשבוע 12. הרופא בקושי הסתכל בתמונה וכבר אמר שהמצב לא טוב. אפילו רע מאוד. הוא אמר שיש דרגה של טוב, לא ממש טוב, רע ומאוד רע, אנחנו במאוד רע. שקיפות עורפית של 7 מ״מ וציסטיק היגרומה. יום אחרי זה כבר היינו אצל הגנטיקאי שבדק שוב את האולטראסאונד ואמר שעכשיו התוצאה כבר 8 והמצב ממש לא טוב. 10% סיכוי לתינוק בריא שישרוד עד הלידה וגם אז 7-15% לבעיות גדולות בהמשך. 
יום אחרי זה כבר עשינו ועדה להפסקת הריון ואת ההפסקה עצמה. 
אלה היו יומיים של מלא טלפונים, כדי לסיים עם הכל כמה שיותר מהר ולהתחיל מחדש. 
זה אומנם ההריון הראשון שלנו, ואומנם כולם רק אומרים כל הזמן כמה שאני צעירה (בת 28). אבל באמת שעברו כבר שבועיים ועדיין אין לי חשק לכלום, אני מכריחה את עצמי לאכול מתוך מחשבה שאני צריכה להיות בריאה בשביל ההריון הבא למרות שלא בא לי לאכול בכלל. אני לא מרגישה בדיכאון כל הזמן, בעיקר כשיש הסחות דעת, אבל מדי פעם זה מפיל אותי. לא יודעת כבר מה לעשות, כועסת על נשים בהריון ואנשים בעבודה שמתלוננים על הילדים שלהם. אין לי כוח לאנשים בכלל. 
עדיין יש לי דימום מהפלה. זה גם מבאס אותי. 
היום הייתה אמורה להיות לנו סקירת המערכות המוקדמת, היינו אמורים לגלות אם זה בן או בת. מחרתיים יש לי יומולדת וכבר אמרתי למשפחה שלי שאני לא רוצה לחגוג. 
זה עובר מתישהו?
קשה לי מאוד למצוא תקווה...
לצפיה ב-'משתתפת בצערכם '
משתתפת בצערכם
06/07/2016 | 13:28
74
חוויה לא פשוטה, של ניפוץ כל התמימות בהריון ראשון טרי אל מול ממצאים של עובר חולה. ברור שעכשיו הכל נראה לך חסר תקווה, עברו בקושי שבועיים, הגוף עוד צריך לעכל מה שעבר עליו.
והנפש - לה ייקח הרבה יותר זמן, עד שתהיה שלווה מהארוע הזה.
ובכל זאת, יש מקום לנחמה, כי את אכן צעירה, והבעיה התגלתה בשלב מוקדם בו הפסקת ההריון אינה מסובכת יתר על המידה, ובע"ה תזכי בקרוב להריון חדש ומלא. את צריכה לתת לעצמך את הזמן שלך להרגע ולהחלים, ההורמונים יירגעו גם הם והדברים יהיו לך יותר פשוטים.
וכאן תמיד תמצאי אוזן קשבת ועידוד מאיתנו, שעברנו/עוברות בדיוק כל מה שאת מתארת.
חיבוק
לצפיה ב-'נכון, את צעירה אבל'
נכון, את צעירה אבל
06/07/2016 | 13:29
88
את צעירה. חלק מההריונות לא מתפתחים כראוי. הכל נכון. אבל מדובר בהריון שרציתם ובודאי כבר התחלתם לדמיין ולקוות, ופתאום התנפצו כל התקוות שלכם להריון הזה (אבל גם האמונה התמימה שכל הריון מוביל לתינוק בריא). כל כך משתתפת בצערך. כל כך מבינה אותך.
נשים בהריון ואמהות לתינוקות ימשיכו בודאי לעצבן אותך (כבר מבקשת סליחה ;) ). אולי אפילו אחרי שתתאוששי ותנסו, ותהרי ותלדי תינוק בריא. ולא רק אני מרגישה כך לפעמים בינינו...
לגבי הדימום - אם הוא לא יפסק או יחלש משמעותית או אם תמשיכי להרגיש חולשה, כדאי להבדק אפילו לפני המועד שהמליצו לך בגרידה. אל תתביישי, עדיף להיות בצד הבטוח.
בכל מקרה מרשה לעצמי לעודד אותך, שלמרות העצב העמוק, ולמרות שאבדתם את ההריון הנוכחי, אחרי ההפלותיים שעברתי גיליתי שהמון נשים בסביבתי חוו הפלה בודדת ואפילו שתיים בגילאים דומים לשלך, ואחר כך  זכו להריונות תקינים ולתינוקות בריאים, כך שאל תאבדי תקווה.
תרשי לעצמך לכאוב, לכעוס, לפרוק כאן, להתאושש, להחלים, להמשיך להיות עצובה - וכשתהיי מוכנה, לנסות שוב ובתקווה גדולה להצליח.
לצפיה ב-'אף אחד אחר לא יבין'
אף אחד אחר לא יבין
06/07/2016 | 15:29
76
בטח ובטח מי שלא עבר כזה דבר. אל תצפי להבנה.
 
זוכרת את איבוד התמימות שלי - לפני ההריון הראשון היה את הניסיון הראשון שצלח. על הפעם הראשונה ראיתי שני פסים, התחלתי לדמיין.  היית בהריון "רק" שבועיים. התקשרתי לרופא מדממת ומבוהלת ושמעתי אותו מסביר לי באדישות שזהו "הריון כימי".
באותו היום למנהל שלי נולדה בת.
ואני רציתי לקנות כרטיס לכיוון אחד ולא לחזור.
לא מצליחה לדמיין אפילו איך זה בשבוע 12
 
קחי את הזמן, תתפרקי, תבכי. תעשי דברים שאת הכי אוהבת, תפרגני לעצמך. תתאבלי על זה אפילו שזה "רק הריון ראשון, ורק שבוע 12, ואת רק בת 28". 
 
תגיעי לנסיון הבא עם כוחות מחודשים ומאחלת לכם שהפעם הזאת תהיה משעממת ותקינה
לצפיה ב-'חיבוק גדול'
חיבוק גדול
07/07/2016 | 10:28
27
אובדן זה אובדן זה אובדן...
ועם זה, לא נותר כלכך מה לעשות חוץ מלהתמודד...
תאפשרי לעצמך להתאבל, לכעוס לבכות ולא לרצות שום דבר, את צריכה לתת מקום לכאב.
בשלב מסויים דברים יתחילו להירגע ותתחילי לאט לאט להרגיש קצת יותר טוב.
כן, זה עובר, כמו כל דבר זה ישאיר סימן על מה שעברת ויהפוך אותך לחזקה ומנוסה יותר.
 
בקשר לדימומים, כמו שהמליצו לפניי, הקשיבי לאינטואיציות וגשי להיבדק במידת הצורך אל תחכי.
 
מאחלת לך הריון בריא והכי משעמם שיכול להיות בקרוב...
לצפיה ב-'תודה לכולכן '
תודה לכולכן
07/07/2016 | 10:46
2
51
התמיכה שלכן באמת עוזרת...
בעבר היו לי תקופות של דיכאון (לא קליני) והאנשים שקרובים אליי רק מפחדים שאני אחזור למשהו כזה, ומנסים להרים אותי כל הזמן ואומרים לי שאני כבר צריכה להתגבר ולהמשיך הלאה, למרות שאני ממש לא מרגישה שאני מוכנה לזה עדיין.
אז באמת טוב לראות פה אנשים שאומרים שזה בסדר, ומאשרים רגשות כאלה...
אז תודה 
לצפיה ב-'מזדהה ומשתתפת בצערך'
מזדהה ומשתתפת בצערך
07/07/2016 | 11:05
1
51
גם אני בת 28 אחרי 2 הפלות(ללא ילדים) ההפלה האחרונה בשבוע 15 שלפתע הפסיק הדופק..
למדתי שהסביבה לא ככ יודעת להכיל את הכאב שלנו..להגיד "את צעירה" , "יהיו עוד" לא עוזר ואפילו פוגע..אבל קחי את הזמן, תכאבי, תבכי ותעשי דברים שעושים לך טוב. ולגבי מה שהאחרים אומרים למדתי לקחת את זה בצורה החיובית שהם באמת מנסים לעודד ולעזור רק לא יודעים "איך לגעת ולהתקרב".
מאחלת לך (ולי) תקופות טובות ושמחות יותר, , קטונו מלהבין הכל, אז קבלי את הכאב שלך בחמלה ובאהבה כלפי עצמך.. בשורות טובות בקרוב!
לצפיה ב-''
07/07/2016 | 14:06
37
תודה רבה! גם לך בהצלחה ובקרוב!
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון'
צר לי על אובדן ההריון
09/07/2016 | 16:56
1
28
מצטרפת לכל מילה ומילה שכתבו לך פה הבנות היקרות מנסיונן.
 
יש לי שאלה לגבי נושא הדיכאון- כתבת שבעבר היתה לך אפיזודה של דיכאון. האם זה היה דיכאון גם כתגובה למשהו קשה? (נדמה לי שציינת שלא היה מדובר במחלה).
מה עזר לך בזמנו?- אולי כדאי לשחזר את אותם צעדים שעזרו לך בזמנו.
או להפך- אם בזמנו לא טופלת כהלכה, כדאי ללמוד מן העבר, וכן לדאוג לעצמך כעת ולטפל בעצמך כראוי.
 
כתבת שקשה לך למצוא תקווה. חייבת להתייחס למשפט הזה ולכתוב לך שיש תקווה, ואפילו המון המון המון. היה לך הריון אחד, עם עובר לא תקין. זה נורא עצוב וכואב, אבל קורה הרבה מאוד בעולם הילודה.
יש המוני נשים שחוות הפלה ולאחר מכן נקלטות להריון תקין שמסתיים בידיים מלאות. אז יש מקום לתקווה ועוד איך!!!
 
האם הדימום מההפלה עוד ממשיך? כי הוא אמור להיות בערך עד שבועיים מהגרידה.
 
לגבי יום ההולדת- מבינה אותך מאוד. לא חייבים לחגוג ולא חייבים לציין. מאוד קשה לסביבה להבין את זה, אבל אם זו התחושה שלך- אז הם צריכים לקבל זאת.
מאחלת לך שביום ההולדת הבא תחגגי עם תינוק/ת בידיים או לפחות- בהריון מתקדם ובריא
 
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה לך'
תודה לך
09/07/2016 | 17:48
19
הדיכאון לא היה בתגובה למשהו ספציפי, זו הייתה תקופה שנמשכה בערך 5 שנים, בסוף הצלחתי להתגבר על זה בעזרה של פסיכולוגית והמון תמיכה מבעלי. בכל אופן, עכשיו אני לא רוצה לפנות לפסיכולוגית שוב. זה יקר ומרגיש לי לא נחוץ בינתיים...
 
תודה על התמיכה
לצפיה ב-'עדכון '
עדכון
13/07/2016 | 16:00
16
הייתי אתמול בביקורת אצל הרופא נשים.
הוא אמר שהכל נראה בסדר בסה"כ, חוץ מציסטה בשחלה, שזה כנראה שום דבר, אבל שלח אותי למעקב בעוד 3 שבועות. 
בכל אופן, הוא אמר שצריך לחכות 2 מחזורים עד שנתחיל לנסות שוב, וזה ממש שבר אותי... אני יודעת שזה לא נורא וזה רק עוד חודש או שניים... אבל למה זה כל כך קשה? זה מרגיש לי כמו נצח, וגם אז יכול לקחת עוד כמה חודשים עד שהצליח בכלל... הכל כל כך מבאס אותי 

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא פוריות
אירוח בנושא פוריות
ד``ר נהרי מומחית לפריון מגיעה לענות על שאלותיכם
אירוח בנושא פוריות
אירוח בנושא פוריות
ד``ר נהרי מומחית לפריון מגיעה לענות על שאלותיכם
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

ד
מתקשים בפוריות?
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
פרופסור ברטוב- המרכז המקיף לפוריות הגבר
פרופסור ברטוב

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ